יפו

יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון. יפו התקיימה כעיר עצמאית במשך אלפי שנים עד שאוחדה ב-1949 עם תל אביב, והיא מהווה מאז את אחד מרובעי תל אביב.

בזמן מסעי הצלב הייתה יפו מחוז בממלכת ירושלים הצלבנית. מאז ועד המאה העשרים שימשה העיר כנמל ראשי וחשוב בארץ ישראל. הקמת תל אביב בסמוך, והשימוש בנמלים אחרים, הביאו לכך שהנמל, ולאחריו העיר, ירדו מגדולתם. במלחמת העצמאות כבשו את העיר כוחות האצ"ל וההגנה והרכב האוכלוסייה בה השתנה: כתשעים אחוזים מתושביה הערבים נמלטו, ועולים חדשים התיישבו במקום. בשנים האחרונות גדל אחוז התושבים הערביים מכלל תושבי יפו.

יפו מוזכרת באחדים מספרי התנ"ך. בספר יהושע מצויינת העיר בתחום נחלת שבט דן, אך נראה כי השבט לא הצליח לכבוש את כל נחלתו. לאחר תבוסת הפלשתים, דוד המלך ובנו שלמה המלך שלטו ביפו, ודרכה הגיעו הארזים ששימשו לבניין בית המקדש (דברי הימים ב ב’ ט"ו). גם לאחר מכן, בימי מלכי יהודה, שימשה יפו כנמל לתושביה היהודים של הממלכה, ויונה הנביא החל בה את מסעו אל נינוה (יונה א’ ג’), שהתקיים כנראה בימי המלך ירבעם השני. בימי המלך חזקיהו, ב-701 לפנה"ס, שימשה העיר לפלישתו של סנחריב, מלך אשור.

בברית החדשה מוזכר סיפורו של פטרוס שהתגורר בבית שמעון הבורסקאי, והעלה מן המתים את האלמנה טאביתה. ביפו הופיע מלאך בפני פטרוס, וציווהו לאכול מ"כל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים". פטרוס מחה כי מעולם לא אכל "פיגול וטמא" ונענה כי "את אשר טיהר האלוהים אתה אל תטמאנו". ביתו של שמעון הבורסקאי ואתרים נוספים הקשורים בסיפור זה נמצאים ביפו, ומקודשים כיום לנצרות. עם זאת, בתחילת ימי הנצרות לא קנתה הדת אחיזה ביפו. רק במאה החמישית הייתה ביפו לראשונה קהילה בהנהגת בישוף.

גבולות

יפו העתיקה נבנתה על צוק רם, מעין חצי אי שחודר אל הים המורכב מגבעת כורכר. הגבעה מהווה חלק מרכס הכורכר המערבי, אחד משלושת רכסי הכורכר החוצים לאורך את שפלת החוף של ארץ ישראל. סלע אנדרומדה והסלעים סביבו אף הם חלק מרכס זה, שכורסם על ידי גלי הים. רכס הכורכר בחוף הים חשוף לפעולות גלי הים ולכן הוא עובר תהליך של גידוד ונחשפות בסלע טבלאות גידוד, בצורת לוחות גדולים שגלי הים שחקו אותם. בחוף הים צפונה מיפו ניתן להבחין בלוחות אלה לאחר שהוצאו מהחוף כאשר הוכשר לרחצה.

מזרחית לרכס הכורכר ביבשה נוצרה "מרזבה" – שטח נמוך הכולל אדמות סחף. בשקע זה היה מצוי "אצטדיון באסה" (כיום אצטדיון בלומפילד). לפני הקמת המגרש היו במקום ביצות (בערבית: "אל-באסה"). בדיקות גאולוגיות שנערכו במקום העלו כי ייתכן שמוצא נחל איילון היה באזור זה. מכך ניתן להניח כי לאחר שהתגבש רכס הכורכר השני (כיום שכונת אבו כביר) נחסם מוצא הנחל לים, והאיילון המשיך לזרום צפונה והיה ליובל של נחל הירקון. היותו של באסה אזור טופוגרפי נמוך, העלתה את הרעיון להקים בו מעגנה פנימית. הבִּ‏קעה בין רכסי הכורכר במזרח יפו, בעורף העיר, משכה אליה חקלאים. באזור זה נמצאת אדמת סחף פורייה מאפיק נחל האיילון. הקרקע ניתנת לעיבוד רב שנתי בתנאי חקלאות הבעל המסורתית ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים כגון בארות.

שרידים לעידן החקלאי של האזור נמצאים בבתי הבאר החרבים שנמצאו באזור יפו. בתי הבאר היו מבנים חקלאיים ששימשו את ענף ההדרים של יפו, והפכו לארמונות מפוארים של עשירי העיר. בית באר (בערבית: ביארה) היה מבנה חקלאי שתחילתו בבאר, בריכת אגירה ומערכת התעלות ששימשו להשקיית הגידולים. עם התפתחות ענף הפרדסנות, גדל המתחם ונבנו בו מבנים לאחסנה ואריזת תוצרת חקלאית ומגורי פועלים. החל מאמצע המאה ה-19 החלו עשירי יפו הערבים, פקידי שלטון ובעלי נכסים זרים, לבנות על-גבי המבנים החקלאיים או בקרבתם בתי מגורים מפוארים, ששימשו בתחילה כבתי קיט ובהמשך הפכו למגורי קבע מפוארים, "ארמונות" בתוך הפרדסים. בסקר אותרו מעל ל-30 מבנים כאלה.

נמל יפו מצוי במפרץ טבעי קטן שנוצר על ידי חצי אי. הסלעים המזדקרים במפרץ שימשו כעין שוברי גלים ואפשרו לאוניות לעגון במפרץ ולפרוק את נוסעיהן ומטענן לסירות שבהן הגיעו למזח החוף. עם זאת, הייתה טמונה בכך סכנה: בעת סערה עלולות האוניות להתנפץ אל הסלעים. בעורף הנמל צוק בגובה שלושים וארבעה מטרים מכונה "גבעת יפו". עליו בנויה יפו העתיקה. הגבעה המשקיפה אל הים ונוחה לביצור ולהגנה, שימשה בסיס להתיישבות ביפו. השטח בין נמל יפו לחוף גבעת עלייה שהיה מלא בפסולת בניין הפך לפארק מדרון יפו ששטחו 200 דונם ולאורכו טיילת.

שכונות יפו הן: יפו העתיקה, יפו ג’, יפו ד’, גבעת עלייה, עג’מי, מנשייה, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, צהלון, גבעת הרצל, גבעת אנדרומדה ותל כביר.

יפו כיום

נכון ל-2008 מתגוררים ביפו כ-46,500 תושבים – מהם 30,000 יהודים ו-16,000 ערבים. מספר זה מייצג מגמה של גידול האוכלוסייה הערבית ביפו במקביל לצמצום זו היהודית בשל הגירה לערים אחרות. מאמצע שנות התשעים חלה עלייה ברמת המתיחות בין היהודים והערבים בעיר. ב-1994, לאחר טבח מערת המכפלה, החלו לראשונה מהומות של ערבים כנגד יהודים בעיר שכללו בעיקר זריקות אבנים על מכוניות ואוטובוסים ברחוב יפת. באירועי אוקטובר 2000, התרחשו שוב אירועי אלימות דומים ברחובות יפו כנגד יהודים. מנגד, התרחשו מקרים של התפרעויות וזריקת אבנים על מסגד חסן בק בידי יהודים.‏‏

בקרב הקהילה הערבית ביפו קיימות טענות כי נעשים נסיונות לדחוק את רגליהם מהעיר באמצעות הקמת פרויקטים יוקרתיים (כגון גבעת אנדרומדה) אשר מיועדים ליהודים ולא לאוכלוסייה הערבית. במרץ 2008, במסגרת אירועי יום האדמה, התקיימו עצרות והפגנות של ערביי יפו כנגד מגמות אלו, ונישאו בה ססמאות המוחות נגד אפליה לצד ססמאות מיליטנטיות כגון "בדם ואש יפו תיפדה" ועוד. הפגנות בעלות אופי דומה נערכו בתקופת מבצע עופרת יצוקה בסוף 2008. בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר נשמעות בשנים האחרונות טענות הפוכות על פיהן הערבים בעיר מנסים לשנות את אופיה המעורב של יפו בניסיון להפוך אותה לעיר פלסטינית. נסיונות אלו כוללים דרישות לשינוי המרחב הציבורי ביפו והתנכלות למוסדות דת יהודיים. בשנת 2008 הוקמו בעיר ישיבת הסדר וגרעין משפחות שנועדו על פי מארגניהם לשמר את הנוכחות היהודית ביפו אל מול המגמות הקיימות. גורמים באוכלוסייה הערבית טוענים לעומת זאת כי מדובר בהתנחלויות קיצוניות שנועדו לערער את הסטטוס קוו ביפו.

המידע לקוח מאתר ויקיפדיה – wikipedia.

קישורים שימושיים לשירותכם

חינוך והשכלה ביפו 

בתי ספר יסודיים ביפו
בתי ספר תיכוניים ביפו
גני ילדים ביפו

מסעדות ובתי קפה ביפו

בתי קפה ביפו
מסעדות ביפו

בעלי מקצוע ביפו 

חשמלאים ביפו

אינסטלטורים ביפו

טכנאי מזגנים ביפו

טכנאי מחשבים ביפו

דת ויהדות 

בתי כנסת ביפו

שירותי בריאות ביפו

קופות חולים ביפו 
מרפאות שיניים ביפו
בתי מרקחת ביפו
טיפת חלב ביפו
וטרינרים ומרפאות ביפו

שירותי קהילה ביפו

סיפריות ציבוריות ביפו
גני שעשועים ביפו

על הדרך ביפו

תחנות אוטובוס ביפו
תחנות דלק ביפו
כספומטים ביפו
מוסכים ביפו

חשוב לדעת ביפו

אנטנות סלולריות ביפו
מיחזוריות ביפו 

 

תגובות אחרונות

דרושים כתבים בהתנדבות

אם את/ה בעלי כשרון כתיבה ומעוניינים לסקר עבור האתר הקהילתי את המתרחש בדרום ת"א ובסביבתה בכל תחום מעניין (אופנה/ספורט/חיי לילה/חינוך/תרבות וכו’) נשמח אם תצרו קשר ותשלחו קורות חיים למייל: main@south-tlv.co.il

מייל למעוניינים לפרסם באתר

ads@south-tlv.co.il