מכתב לשנה החדשה מאת הרב יצחק גינזבורג

מכתב לשנה החדשה מאת הרב יצחק גינזבורג

בימי הרחמים והסליחות, כל אחד ואחת מבני-ישראל נקרא לעשות תשובה. ראש-השנה מיוחד לתשובה כללית של קבלת עול מלכות שמים, ושאר ימי התשובה – לתשובה מפורטת של תיקון כל המעשים והדרכים.

בדורנו, דור התשובה, עלינו לחבר את התשובה האישית לתשובה ציבורית. לא רק שכל אחד ברשות-היחיד שלו ישוב לדרך התורה והמצוות, אלא לתקן גם את רשות-הרבים; לפעול למען חברה ומדינה יהודית על פי תורת ישראל, מתוך דרכי נועם ושלום, "ומלכותו ברצון קבלו עליהם".

שלש מצוות הציבור

בתשובה הציבורית עלינו להתקדם לפי הסדר של שלש מצוות-הציבור בארץ ישראל (כפי שקבעו חז"ל): "שום תשים עליך מלך", "תמחה את זכר עמלק", "ועשו לי מקדש":

       השלב הראשון הוא העמדת הנהגה מתוקנת לעם ישראל לפי התורה, מתוך כוונה להגיע לבסוף למינוי מלך (מעל מערכות השלטון הרגילות) – מלך שירומם את העם כולו ויחדיר בו ביטול כלפי הקב"ה.

       השלב השני הוא מלחמת עמלק, להכניע ולנצח את כל אויבי ישראל ולהכרית את הרוע בעולם. הנהגה מתוקנת פועלת לפי המצוה הכללית "צדק צדק תרדוף", ואז זוכים להגיע למחיית עמלק, עשיית צדק עולמי.

       השלב השלישי הוא בניין בית המקדש השלישי בירושלים, שבו תהיה השראת השכינה בעם ישראל ודרכו בכל האנושות. בניין המקדש ועבודתו באים מתוך קיום המצוה הכללית "תמים תהיה עם הוי’ אלהיך" – עבודת ה’ בתמימות ושלמות.

לסימנים הטובים שאנו עושים בראש השנה, ראוי להוסיף סימנים בשם השנה החדשה. בשנה הבאה עלינו לטובה, תשע"ד, ניתן לכוון בגימטריא את שלש המצוות של הציבור: מלך עמלק מקדש = תשע"ד.

סימן נוסף יש בשלשת הפסוקים המרכזיים שהוזכרו "שום תשים עליך מלך", "צדק צדק תרדוף", "תמים תהיה עם הוי’ אלהיך" (שלשה פסוקים מפרשת שופטים): מלך צדק תמים = תשע"ד.

שלשת החגים בתשרי

שלשת החגים בחודש תשרי מתאימים לסדר שלש מצוות הציבור:

ראש השנה מקביל למצוה "שום תשים עליך מלך". עיקר עבודת ראש השנה היא המלכת ה’, "המלך הקדוש". "אִמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם… ובמה? בשופר". "שום תשים עליך מלך" – "‘שום’ לעילא [למעלה]", המלכת הקב"ה, "‘תשים’ לתתא [למטה]", מלך בשר ודם.

יום כיפור מקביל למצוה "תמחה את זכר עמלק". לאחר המלכת ה’, אנו מתנקים מכל חטא ועוון, עד שביום הכיפורים ה’ מבשר "סלחתי כדבריך", ומשליך את כל חטאינו במצולות ים. השחרור מהיצר-הרע מקביל למלחמה התקיפה באויבי ישראל מבחוץ, "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".

חג הסוכות מקביל למצוה "ועשו לי מקדש". לאחר המלכת ה’ וכפרת החטאים, אנו מגיעים לשמחה שלמה בחג הסוכות, השיא של שלש הרגלים, "ושמחת בחגך… והיית אך שמח", ועד לשמחה פורצת גבולות בשמיני עצרת ושמחת תורה.

שלש ברכות

שיא הברכות בתורה הוא בברכת כהנים, "ברכה משולשת" שחלקיה מקבילים לשלש המצוות:

       "יברכך הוי’ וישמרך" – כנגד מצות מינוי מלך. המלך צריך לדאוג לכלכלה ובטחון, ברכה ושמירה. כאשר יש לעם ישראל הנהגה מתוקנת בדרך התורה, יש שפע של ברכה ושמירה מלמעלה.

       "יאר הוי’ פניו אליך ויחנך" – כנגד מצות מחיית עמלק. עמלק מחדיר ספק באמונה, עמלק בגימטריאספק. השחרור מהספק הוא על ידי התורה, תורת אמת, שעליה נאמר "באור פניך נתת לנו… תורת חיים", ועל-ידי התורה אנו נושאים חן בעיני אלקים ואדם.

       "ישא הוי’ פניו אליך וישם לך שלום" – כנגד בנין בית המקדש. במקדש אנו ‘רואים’ את ה’ פנים בפנים, והוא ‘בית השלום’ לכל העולם.

מכאן יוצא סימן נוסף לשנה החדשה: יברכךיאר, ישא = תשע"ד.

וצדקה כנחל איתן

סימן נוסף של השנה הבאה עלינו לטובה מכוון אותנו לעבודה הכללית של המשכת הברכה לשנה החדשה:תשע"ד = "וצדקה כנחל איתן". אדמו"ר הזקן מסביר על הפסוק כי פעולת הצדקה היא כ"נחל איתן", המביא את עצם הנשמה (ה"איתן" שבנשמה) לגילוי בפנימיות הלב. גילוי עצם הנשמה בפנימיות הלב הוא הגאולה הפרטית, וגילוי העצם של עם ישראל על ידי קיום שלש מצוות הצבור הוא הגאולה הכללית.

בכתבי האריז"ל מבואר שיש סדר עליה של צדק-צדיק-צדקה. בהקשר שלנו: ‘צדק’ שייך להעמדת מלך, כלשון הקדמת תיקוני הזוהר "צדק מלכותא קדישא"; ‘צדיק’ שייך למחית עמלק, כלשון הפסוק "ישמח צדיק כי חזה נקם"; ו’צדקה’ שייכת לבנין בית המקדש, היעוד המקורי של "ויקחו לי תרומה". בגימטריא, הממוצע שלצדק-צדיק-צדקה הוא צדקה, ללמד שהכל נכלל בעבודת הצדקה – "והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם".

אהבת ה’ וישראל

סימן אחרון חביב לשנה החדשה: תשע"ד = אהבת עולם ועוד אהבה רבה. "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת" – ואמרו גדולי החסידות שאם ניקח יחד את כל האהבות שאוהבים כל האבות והאמהות בעולם את ילדיהם, אין זה מגיע כלל לאהבה שאוהב הקב"ה יהודי אחד, אפילו אם הוא חוטא – אהבת עולם שאינה משתנה ואהבה רבה בעצמה אין-סופית.

גם אנו מצידנו אוהבים את ה’, "ואהבת את הוי’ אלהיך", בכמה מדרגות: ‘אהבת עולם’ – אהבה פשוטה שתמיד אפשר וצריך לעורר, מתוך התבוננות שה’ מחיה את כל המציאות. למעלה מזה, ‘אהבה רבה’ – תשוקה עזה לה’, עד כלות הנפש, "בכל נפשך", ועד לדרגה הגבוהה של "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים". ולמעלה מזה, אהבת עולם בדרגה העליונה, אהבת ה’ שהופכת להיות הטבע שלנו (במודעות טבעית) ואינה פוסקת לעולם ועד.

השלמות של אהבת ה’ מתבטאת באהבת ישראל – לאהוב את מי שה’ אוהב, אהבת עולם ואהבה רבה כלפי כל יהודי, גם אם הוא חוטא ומרוחק וגם אם צריך להוכיחו, תוכחה מתוך אהבה.

מכח אהבת ישראל, מרבים בצדקה, "וצדקה כנחל איתן", ומגיעים לאחדות שמכוחה מקיימים את מצוות הציבור, כאשר המדרגות השונות של האהבה מקבילות לשלש מצוות הציבור: ‘אהבת עולם’ מקבילה למצות מינוי מלך, שמאחד את כל העם בקבלת עול מלכות שמים; ‘אהבה רבה’ מקבילה למצות מחיית עמלק, כמו הצדיק שזוכה למאוס ברע בתכלית ו’להרוג’ את יצרו הרע; ‘אהבה בתענוגים’ מתאימה למצות בניין בית הבחירה, שם מתקיים החיבור השלם בין ה’ וישראל; וכל זה מתגלה בתור ‘הטבע היהודי’, אהבת ה’ ואהבת ישראל ללא גבול, וגילוי האהבה העצומה שה’ אוהב אותנו, "ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד".

המעשה הוא העיקר: בשנה הבאה עלינו להרבות באהבת ישראל, ולפעול באופן נמרץ לקראת קיום מצוות הציבור, כאשר ריבוי הצדקה ו"בזבוז האוצרות" לקיום מצוות הצבור הוא ה"כלי מחזיק ברכה" להמשכת ומימוש כל ברכות השנה החדשה.

"סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן" – בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל.

המאמר באדיבות האתר "הקול היהודי".

באדיבות "ישראל היום"

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 5.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-F

תגובות אחרונות