הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 03 בנובמבר 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 03 בנובמבר 2013

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"בסוף השבוע מלאו 96 שנים להצהרת בלפור. ההצהרה הזו הכירה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי משלו בארץ ישראל. היא קיבלה אח"כ אישור בוועידת סן רמו, וכמובן הכרה בכלל זכותנו למדינה משלנו בהחלטת האו"ם מ-1947. ההכרה הזו היא חשובה, אם כי צריך לומר שללא 80 שנה של התיישבות רצופה, מחודשת, של העם היהודי בארץ ישראל והנכונות להגן על היישוב בכוחות עצמנו, המדינה לא הייתה קמה, אבל אין ספק שההכרה הבינלאומית בזכותו של העם היהודי למדינה משלו במולדתו ההיסטורית היא חשובה, היא היסוד של ההכרה הבינלאומית בנו בכלל והסירוב להכיר בה זהו שורש הסכסוך. כידוע לכם הייתה התנגדות של מתנגדי הציונות להכיר בהצהרת בלפור, התנגדות של מתנגדי הציונות להכיר בהחלטת האו"ם מ-1947 שהכירה במדינה יהודית, וההתנגדות הזאת, לצערי, שרירה עד היום.

כדי שיכון שלום בינינו לבין שכנינו הפלסטינים, עליהם להכיר בזכותו של העם היהודי למדינה משלו במולדתו. פירוש הדבר שהם יכירו בהסדר קבע ובהסרת תביעותיהם הלאומיות – זכות השיבה או כל תביעה לאומית אחרת ממדינת-ישראל – זה מטפל בשורש הסכסוך וזה אחד ממפתחות פתרון הסכסוך. אני אומר "אחד מהמפתחות", משום שלאור ההסתה המתמדת בת עשרות שנים בציבור הפלסטיני, אין להבטיח ואי אפשר לדעת שגם הכרה כזאת רשמית מלמעלה אכן תביא לשינוי יסודי בהלכי הרוח בציבור הפלסטיני. על כן היסוד השני הוא הביטחון שיכול להגן על השלום ויגן על מדינת ישראל במקרה שהשלום ייפרם. סידורי הביטחון האלה הם חשובים לנו, אנחנו עומדים עליהם בצורה איתנה, והם בוודאי יכללו הרבה דברים, אבל בראשם שגבול הביטחון של מדינת-ישראל יישאר לאורך הירדן.

כמובן, שאנחנו מקווים שהשותפים שלנו יכירו בזכותנו הלאומית למדינה משלנו, אבל יש מי שקורא באופן ישיר וגלוי להשמדתנו, והגורם המוביל הוא כמובן איראן. איראן ממשיכה לנסות להתחמש בנשק גרעיני, היא לא שינתה את היעד שלה – את השיטה אולי כן, אבל לא את היעד, והיא גם לא שינתה את האידיאולוגיה שלה. יש שינויים כמובן בציבור האיראני, הם היו רוצים לראות שינויים רבים באיראן, אבל אני מפנה את תשומת לבכם לעובדה שמחר, אם אינני טועה, יהיה היום השנתי שהמשטר האיראני מציין אותו מזה 34 שנים, מאז שהם השתלטו על השגרירות האמריקנית בטהרן. הם קוראים לו "יום המוות לאמריקה". גם אנחנו נכללים שם, הם קוראים גם "מוות לישראל". "יום המוות לאמריקה". הם מתכוונים לחוג את זה שוב, והדבר הזה מבהיר שמה שצריך לעשות זה להמשיך את הלחץ על המשטר האיראני. הלחץ הביא אותם לשולחן המו"מ. אני משוכנע שאם יתמידו בלחץ ולא ירפו ממנו, איראן תתפרק מיכולותיה הגרעיניות הצבאיות, ואם ירופפו את הלחץ, איראן תתקדם ליעד הזה. אנחנו מחויבים להבטיח שהיא לא תגיע למימושו.

אנחנו נפרדים היום מיקי עמידרור, ששירת קרוב לשלוש שנים בתור יועץ לביטחון לאומי. כל הנושאים שדיברתי עליהם כאן, ועוד כמה שלא הזכרתי כאן, הנחו את עבודתנו המשותפת. יקי הזניק את המועצה לביטחון לאומי מעלה, יצק תוכן, סדר ורצינות בתוך דיונים שהיו גם קודם לכן רציניים ומעמיקים, אבל הביא את הנופך המיוחד של בקיאותו הרבה בצרכי הביטחון של ישראל, המחשבה העצמאית שלו, הנכונות שלו לעמוד על דעתו בכל עניין והניסיון, פשוט הניסיון הרב שהוא הביא והחריפות של מחשבתו. אני חושב שהוא תרם תרומה אמיתית לביטחון הלאומי של ישראל. הוא בוודאי תרם תרומה אמיתית לי כראש ממשלה וגם לצוות שעבד יחד איתו.

אני חושב שאסור שאדם עם יכולותיו לא ימשיך לתרום לביטחון הלאומי שלנו, ועל כן אני מתכוון, אני כבר מודיע לך יקי, להמשיך להטיל עליך משימות ולא להרפות ממך, דווקא בתחומים הרחבים והמעמיקים שהייתי שמח אם היית מתפנה אליהם באופן בלעדי.

אני מאחל ליוסי כהן שימשיך את העבודה הזאת. כל אחד בא עם רקע מיוחד משלו, עם יכולת מיוחדת משלו ועם דגשים מיוחדים משלו, אבל הייתי אומר שיש פה שרשרת של אנשים שעשו עבודה יוצאת מן הכלל, שמשדרגים את יכולת קבלת ההחלטות וההיערכות של מדינת ישראל – המדינה המאותגרת ביותר בעולם, ובמידה מסוימת, המדינה המצליחה ביותר בעולם ביחס לאתגרים העומדים לפניה, לא מעט בזכות העבודה שנעשית במל"ל. יקי בבקשה. "

היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל היוצא , יעקב עמידרור אמר:

"הפרידה המסודרת תהיה יותר מאוחר. אני רוצה להודות לממשלה על האפשרויות שניתנו לי לעבוד מול השרים, לשרים ששיתפו פעולה כאשר צריך היה, באחד התפקידים היותר מסובכים של המל"ל לצרף משרדים שונים בכלל למטרה מאוד מאוד מוגדרת שכל אחד תורם את חלקו. אני מקפיד תמיד לומר שיש הבדל בין הממונים לבין הנבחרים – תפקידכם בסוף לקבל את ההחלטות ותפקידם של הממונים להביא לכך שיהיה לכם את כל המידע שצריך כדי לקבל את ההחלטות ולאחר מכן את היכולת לבצע את ההחלטות שקיבלתם. אני חושב שההבדל הזה צריך להיות חד, ברור ובלתי ניתן לערעור, כי רק כך יכולה מדינה מתוקנת להתקדם. יש מי שמקבל את ההחלטות, יש מי שמכין אתכם לקראת החלטות ויש מי שמבצע את ההחלטות.

אני מקווה שהצלחנו להביא את המל"ל לעוד רמה אחת יותר גבוהה ממה שהיא הייתה ביום שקיבלתי אותה, כדי לעזור בכל התחומים האלה.

אני עוזב אחרי למעלה משנתיים וחצי עם תחושה מאוד מאוד טובה של עשייה. אני משאיר ליוסי גוף הרבה יותר מחודד ומשומן, שיוסי בוודאי ייקח אותו הלאה. אני אומר לכם כבר – בלי הסיוע של כל אחד מהשרים ושל כל השרים ביחד זה לא יעבוד, ואני רוצה, עוד פעם, להגיד תודה רבה."

***

ב. היועץ לביטחון לאומי וראש מל"ל היוצא, מר יעקב עמידרור, הציג בפני הממשלה תמונת מצב לאומית.
ראש הממשלה וחברי הממשלה הודו למר עמידרור על פעלו ותרומתו למדינת ישראל, עם סיום תפקידו כיועץ לביטחון לאומי וראש מל"ל, ואיחלו לו הצלחה בהמשך דרכו.

***

ג. הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעתה את טיוטת חוק ליישום הפרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות של הארגון האירופי למחקר גרעיני , התשע"ד-2013.

להלן רקע כללי על הצעת החוק הנ"ל:

בהתאם להחלטת הממשלה מס’ 3159 מיום י"ג בניסן התשע"א (17 באפריל 2011) בדבר הצטרפות מדינת ישראל לארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN) (להלן: "הארגון"), חתמה מדינת ישראל ביום י"ז באלול התשע"א (16 בספטמבר 2011) על הסכם עם הארגון, המעניק לה מעמד של "חברות נלווית" בארגון (להלן: ההסכם). ההסכם עוגן בצו חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות) (הארגון האירופי למחקר גרעיני), תשע"ב-2012 (ק"ת התשע"ב, עמ’ 1636) אשר הוצא מכוח חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983 (להלן: חוק חסינויות וזכויות יתר).

מכוח ההסכם הוענקו חסינויות וזכויות יתר לארגון ולעובדיו, אך לא נכללו בו חסינויות וזכויות יתר לאזרחים ישראלים הפועלים במסגרת הארגון, למעט פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה בגין משכורות המשתלמות לעובדי הארגון הישראלים.

כדי להשלים את תהליך ההצטרפות לארגון כחברה מלאה, נדרשת מדינת ישראל להצטרף לפרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות של הארגון (להלן: הפרוטוקול), שאליו הצטרפו כלל המדינות החברות בארגון. הפרוטוקול מקנה זכויות יתר וחסינויות לארגון ולכל בעלי התפקידים הפועלים מטעמו, וזאת כדי לאפשר את פעולתו היעילה של הארגון ומילוי תפקידו תוך שיתוף פעולה עם המדינה הנוגעת בדבר. ההצטרפות לפרוטוקול מהווה תנאי הכרחי להצטרפות מדינת ישראל לארגון כחברה מלאה.

חקיקת החוק המוצע נדרשת כדי לתת להוראות הפרוטוקול תוקף בדין הישראלי, והנה הכרחית, כאמור לעיל, לשם הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון כחברה מלאה. חקיקת החוק המוצע תאפשר את הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון מדעי בין-לאומי מוביל בתחומו, תוך קידום מעמדה בקהילייה המדעית הבין-לאומית. החוק המוצע יעגן את כל החסינויות וזכויות היתר המוקנות לארגון ולבעלי התפקידים הפועלים מטעמו, לרבות אלה שהם אזרחי או תושבי ישראל, ולכן הצו שהוצא מכוח חוק חסינויות וזכויות יתר, כאמור לעיל, יבוטל.

***

ד. השר להגנת העורף, גלעד ארדן ויו"ר ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, מר אבי שפירא הציגו בפני הממשלה את היערכות משרדי הממשלה וגופי החירום לטיפול בתרחישי רעידות אדמה בהתאם להחלטות קודמות של הממשלה ובהתאם לתכנית האם שגובשה בנושא. כן התייחס השר להגנת העורף בסקירתו לתרגיל המיועד להכנות לקליטת סיוע בינלאומי למדינת ישראל בהתרחש אירוע ("תרגיל קצוות תבל").

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 הצבעות, ציון ממוצע: 3.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-I

תגובות אחרונות