הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 17 בנובמבר 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 17 בנובמבר 2013

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

" אבקש לפתוח את ישיבת הממשלה בקימה לזכרו של יחיאל קדישאי, זכרונו לברכה (כולם קמים).

יחיאל קדישאי היה בחדר הזה הרבה פעמים, הוא שימש כיד ימינו וכעוזרו הקרוב והמסור ביותר של מנחם בגין ז"ל. אפשר לומר שעליו נכתב הפסוק: איש נקי כפיים ובר לבב. איש ישר, ישיר , מאד שנון עם חוש הומור יוצא מן הכלל ועם נפש יהודית גדולה.

יחיאל היה מסור לרעיון הציוני, לעם ישראל ולארץ ישראל בראייה מאד מפוקחת, אבל תמיד הייתה אופטימית. קשה מאד היה למצוא, ועד היום לא מצאתי, אדם שלא אהב אותו, אי אפשר היה שלא לאהוב את יחיאל, להעריך אותו ולכבד אותו. הוא היה חלק אורגני מהתנועה הלאומית, מהתנועה שלנו, תנועת הליכוד (קודם לכן תנועת החירות), אבל הוא הקרין טוב לב ואהבת אדם שעשתה לו מסילות לכל רוחב הקשת הפוליטית.

אבקש למסור בשם כל חברי הממשלה תנחומנו לרעייתו אסתר (במבי) ולכל בני משפחת קדישאי, יהא זכרו ברוך.

אנחנו נקצר היום את ישיבת הממשלה, משום שאנחנו נקבל בברכה את הנשיא הולנד (נשיא צרפת) ואת שרי ממשלתו, ביניהם שר החוץ פביוס – הם באים כידידים ויתקבלו כידידים. הביקור הזה הוא חשוב בכל עת, גם ליחסים הבילטרליים של ישראל וצרפת, אבל כמובן לאור השיחות שמתנהלות בז’נבה בנושא הגרעין האיראני. אנחנו נדון בנושא הזה, בראש הנושאים הרבים שעומדים על הפרק.

כך אעשה גם עם הנשיא פוטין בביקורי במוסקבה ביום רביעי וכך אעשה גם עם ג’ון קרי שמגיע לארץ ביום שישי. ג’ון קרי הוא ידיד ותיק שלי והוא גם ידיד של ישראל. הוא עושה מאמץ לקדם את נושא השלום בינינו לבין הפלסטינים, כמובן שגם נדון בזה, אבל נדון גם בנושא איראן.

אבקש להבהיר שגם בין הידידים הטובים ביותר יכולים להיות חילוקי דעות, בוודאי בנושאים שקשורים לעתידנו ולגורלנו. חובתו של ראש ממשלת ישראל וחובתה של ממשלת ישראל לעמוד על האינטרסים החיוניים לנו, וכך אנחנו עושים אל מול הסכם שהוא הסכם רע. אני מקווה שנצליח לשכנע את ידידינו בשבוע הזה, ואולי בימים שלאחר מכן, להשיג הסכם הרבה יותר טוב – זה ניתן, כי איראן היא בלחץ כלכלי, והמשך הלחץ הזה ואף העצמתו יכולים להביא לתוצאה הרבה יותר טובה של פיתרון דיפלומטי בדרכי שלום.

אני מאמין שלדעה הזאת שותפים רבים באזור וגם מחוצה לו.

אנחנו מביאים היום חוק חדש למניעת הסתננות, את החוק מוביל שר הפנים גדעון סער. הוא עשה עבודה חשובה עם גורמים שונים בממשלה, עם היועץ המשפטי, עם שרת המשפטים ועם משרדים אחרים, על מנת לאפשר לנו מצד אחד לעמוד בהחלטות בג"צ ומצד שני לקדם את היעד שלנו גם למנוע הסתננות וגם להוציא מסתננים בלתי חוקיים. אנחנו עושים את שני הדברים הללו.
אני יכול לבשר לכם שוב שמספר הנכנסים למדינת ישראל בשלושת החודשים האחרונים הוא אפס, אנחנו גם הוצאנו כמה אלפים כבר שיצאו ממדינת ישראל. המאמץ הזה כרוך גם בבניית המכשול הקרקעי שאנחנו עומדים להשלים בימים אלה בתפר באילת, ובמקביל אנחנו גם משלימים גדר ברמת הגולן, ואם יהיה צורך בכך נעשה גם במקומות אחרים, אבל בנוסף לזה אנחנו צריכים אמצעים שונים, חוקיים ואחרים, על מנת להבטיח שלמדינת ישראל, בניגוד למדינות אחרות, לא תהיה חדירה להסתננות עבודה בלתי חוקית. אבקש את גדעון לומר כמה מילים בנושא."

השר גדעון סער אמר:

" אדוני ראש הממשלה, תודה. הצעת החוק שאביא היום לממשלה ובשבוע הבא לכנסת מתחייבת מפסיקת בג"צ בחודש ספטמבר. אנחנו חייבים כלים חדשים להתמודדות עם התופעה של הסתננות בלתי חוקית לישראל. מה שנכון לאוסטרליה, שהיא מדינה מוקפת מכל עבריה באוקיינוס השקט, הוא בוודאי נכון למדינת ישראל שהיא המדינה המערבית היחידה שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה. יש לנו מדינה אחת, אנחנו נגלה נחישות בהבטחת עתידה, יחד עם פסיקת בית המשפט העליון. בעבר נכתב משפט שלפי דעתי מעולם לא היה נכון יותר: דמוקרטיה אינה מרשם להתאבדות, וזכויות אדם אינן במה לכיליון לאומי. "

עוד אמר ראש הממשלה:

" תודה. עכשיו מגיע רגע של נחת, אין הרבה רגעים של נחת למדינת ישראל בזירות הבינלאומיות, אבל חווינו רגע כזה לפני זמן קצר – מתורגמנית באו"ם, בוועדה לזכויות האדם, העירה הערה שהיא לא ידעה ששומעים אותה, ואמרה: מה זאת ההתנפלות הזאת על ישראל?!

אבקש להראות לשרים את הקטע הזה, גם לכם מגיע נחת. אני מקווה שלא יאונה כל רע לאותה מתורגמנית באו"ם, אבל למען הסדר הטוב, אני יכול לומר לה שמובטח לה מקום תעסוקה במדינת ישראל, במקרה שתהיה התפתחות בכיוון הזה.

לפעמים קורעים בבת אחת את מעטה הצביעות מעל המתקפה הבלתי פוסקת נגדנו, והמתורגמנית האמיצה הזאת עשתה זאת."

***

ב. הממשלה דנה היום ברפורמה בארכיון המדינה ובהקמת אתר גניזה לאומי בערד, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 748 מיום 27 בנובמבר 2006, מספר 1486 מיום 29 במרס 2007 ומספר 4473 מיום 25 במרס 2012 (להלן – החלטה מס’ 4473), בהתבסס על ההצלחה עד כה ביישום התוכנית לקידום רפורמה בתיעוד עבודת הממשל שהוגשה על ידי הגנז, בהתאם להחלטה מס’ 4473 ואושרה (להלן – תוכנית הרפורמה), ובהתחשב בכך שהמציאות הטכנולוגית מחייבת ריכוז מאמצים ומשאבים בהיערכות לטיפול בתיעוד הדיגיטלי:

א. לאשר את הרחבת תוכנית הרפורמה הדיגיטלית (להלן – תוכנית הרפורמה המורחבת) בהתבסס על העקרונות המפורטים בהחלטת הממשלה הנ"ל, ולהטיל על גנז המדינה לקדם את יישומה בהתאם לאמור להלן :

1. גנז המדינה יגיש לאישור מנכ"ל משרד ראש הממשלה תוכנית עבודה מפורטת ליישום תוכנית הרפורמה המורחבת בתוך 120 ימים.

2. בין יתר מרכיביה, כמפורט בהחלטה זו, תכנית הרפורמה המורחבת מחליפה את סעיף 2 בהחלטה מספר 4473, לרבות ייעודי המתקן ולמעט מרכז המבקרים והתקציב המוקצה לפרויקט ולמקורותיו. שיטת ההקמה והתפעול של מתקן הגניזה בערד ייקבעו על ידי משרד האוצר בתיאום עם ארכיון המדינה בהתאם לתכולת תכנית הרפורמה המורחבת.

3. במסגרת תוכנית הרפורמה המורחבת יינתן דגש על:

(א) קידום שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה ומוסדות המדינה לבין ארכיון המדינה לטובת הגברת פעילות ביעור חומר שאינו מיועד לשמירה לצמיתות וצמצום היקפי החומר המוחזק במגנזות.
(ב) הידוק הקשרים בין משרדי הממשלה ומוסדות המדינה לבין ארכיון המדינה לשם הקמת מערכות דיגיטליות, המייתרות צורך בתיעוד ניירי.
(ג) הטמעת הנחיות גנז המדינה לשם עידוד הפקדת חומר ארכיוני דיגיטלי בארכיון המדינה.
(ד) הקמת מערך חושפי חומר ארכיוני.
(ה) הקמת מערכות דיגיטליות לשם הנגשת החומר הארכיוני לציבור, בהמשך לאמור בהחלטת ממשלה מספר 4473.

4. תקציבי המשרדים המיועדים לגניזה אשר יתפנו כתוצאה מביצוע האמור בס"ק א’ ו-ב’ לעיל, יועברו לשימוש ארכיון המדינה לטובת הרפורמה.

ב. התקציבים הנוספים ליישום הרפורמה המורחבת, מעבר למפורט בהחלטת ממשלה מספר 4473, יסוכמו בין משרד ראש הממשלה, ארכיון המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

***

ג. הממשלה דנה בהכרזה על מטבעות זיכרון וקביעת ערכם הנקוב של המטבעות, תרכובתם, משקלם, תבניתם ושאר פרטיהם, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 43(א) לחוק בנק ישראל, התש"ע – 2010, לאשר את הצעת המשנה לנגיד בנק ישראל (כתוארה אז), אשר אושרה על ידי המועצה המינהלית של בנק ישראל, בדבר הכרזה על המטבעות שלהלן כמטבעות זיכרון:

מטבע בסדרת נופי ישראל, שנושאו "נהר הירדן", התשע"ד – 2013; בערכים נקובים של 10 שקלים חדשים (זהב קשוט), 2 שקלים חדשים (כסף קשוט) ו- 1 שקל חדש (כסף רגיל).
(מועד הנפקה מתוכנן: דצמבר 2013).

מטבע בסדרת תמונות מן התנ"ך, שנושאו "דוד מנגן לשאול", התשע"ד – 2013; בערכים נקובים של 10 שקלים חדשים (זהב קשוט), 2 שקלים חדשים (כסף קשוט), 1 שקל חדש (כסף רגיל) ו-1 שקל חדש זעיר (זהב קשוט).
(מועד הנפקה מתוכנן: נובמבר 2013).

2. בהתאם לסעיף 43(ב) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, לאשר את הצעת המשנה לנגיד בנק ישראל (כתוארה אז), אשר אושרה על ידי המועצה המינהלית של בנק ישראל, בדבר ערכם הנקוב, צורתם, תוכנם ושאר פרטיהם של מטבעות הזיכרון שבסעיף 1 להחלטה, כמפורט בקביעת המשנה לנגיד ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה.

***

ד. הממשלה דנה ואישרה את טיוטות החוק שלהלן:

1. הטבות לניצולי שואה (תיקון מס…) (הגדלת הסיוע לניצולי שואה), התשע"ד-2013 

להלן רקע כללי לטיוטת-החוק:

חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז – 2007 נחקק בשנת 2007, והוא תוקן בשנת 2008, במסגרת חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"ח- 2008.

מטרת החקיקה המתקנת הייתה, ליתן קצבה חודשית לניצולי שואה, יוצאי מחנות ריכוז, גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך (להלן – יוצאי מחנות וגטאות), אשר אינם מקבלים קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם, מישראל, מגרמניה או ממדינת חוץ אחרת.

נוסף, לצד עיגון הקצבה החודשית ליוצאי מחנות וגטאות, עוגנו הטבות נוספות אשר ניתנו הן לאוכלוסייה האמורה והן לקבוצת ניצולי השואה המקבלים קצבה לפי הסכם שנחתם בשנת 1992 בין ממשלת גרמניה ובין ועידת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה, אשר נועד לפצות ניצולי שואה ששהו במחנות, בגטאות, במקום מסתור או בזהות בדויה.

החוק כנוסחו היום קובע הטבות לניצולי שואה נזקקים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, הכוללות מענק הטבות שנתי וסיוע בדיור. מוצע בחוק זה להרחיב את אוכלוסיית הזכאים למענק הטבות שנתי כאמור, מעבר למקבלי גמלת הבטחת הכנסה, כך שהמענק יינתן לכלל אוכלוסיית הזכאים לפי החוק.

כמו-כן, מוצע לתקן את החוק כך שסכום הקצבה החודשית המשולמת ליוצאי מחנות וגטאות יוגדל בסכום של 600 ₪, וזאת במקום שובר שירותים הניתן מתוקף החלטת ממשלה מס’ 2534 מיום 4 בנובמבר 2007. צעד זה נועד להקל על הניצולים במימוש זכויותיהם ולהבטיח את מיצויין המירבי.

בהתאם לכך, בצד הגדלת הקצבה החודשית, המעוגנת בסעיף 2(1) לחוק המוצע, מוצע לבטל את החיוב שעניינו מתן שובר שירותים, המעוגן בסעיף 1(א)(2) להחלטת ממשלה מספר 2534 האמורה. תחילתו של סעיף זה ביום כניסתו לתוקף של סעיף 2(1) לחוק המוצע.

2. תיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס.), התשע"ד – 2013

להלן רקע כללי לטיוטת-החוק:

סעיף 65 לפקודת מס הכנסה (להלן-הפקודה) קובע את העיקרון הכללי לגבי מיסוי הכנסת בני זוג ולפיו יש למסות בני זוג כיחידה אחת, באופן מאוחד, כך שיראו את הכנסות בני הזוג כהכנסה חייבת של אחד מהם והיא תחוייב על שמו. סעיף 66 לפקודה קובע את המקרים בהם תהיה חריגה מן הכלל ויותר חישוב מס נפרד לכל אחד מבני הזוג. סעיף קטן (ד) קובע חריג לאפשרות לבקש חישוב מס נפרד, ולפיו בן זוג לא יוכל לבקש חישוב נפרד אלא אם "הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני". כלומר, ניתן לבקש חישוב נפרד לבני זוג רק במצבים בהם אין תלות בין מקורות ההכנסה שלהם. בהמשך מונה הסעיף מצבים בהם יראו בהכנסות בני הזוג כתלויות זו בזו, באופן שלא מאפשר חישוב נפרד.

סעיף 66(ה) לפקודה קובע הוראה לפיה ניתן לערוך חישוב מס נפרד לבני זוג, גם במצבים בהם קיימת תלות כאמור בין מקורות ההכנסה של בני הזוג. החישוב הנפרד ייעשה רק על הכנסה עד לגובה של 48,960 שקלים חדשים ובהתקיים התנאים המנויים בסעיף, שהנטל להוכחתם הוא על בני הזוג.

ביום ח’ בשבט התשע"ב (1 בפברואר 2012) ניתן בבית המשפט העליון פסק דין עקרוני העוסק בסוגיית דרך חישוב המס לפי פקודת מס הכנסה לגבי הכנסה של בני זוג (ע"א 8114/09, 8297/09, 1177/10 מלכיאלי נ’ פקיד שומה אשקלון). בית המשפט העליון פירש את הפקודה וקבע כי בכל מקרה בו קיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג, תחושב הכנסתם במשותף, זאת אף במקרים בהם גובה ההכנסה לא נבע משיקולי מס. יחד עם זאת קרא בית המשפט למחוקק לבחון את ההסדר הקבוע בפקודה.

3. שירות המדינה (גימלאות)(תיקון מס.), התשע"ד – 2013

להלן רקע כללי לטיוטת-החוק:

בחוק שירות המדינה (גימלאות)(תיקון מס’ 50), התשס"ט-2009 (להלן – תיקון מס’ 50), שונה אופן שיטת עדכון הקצבה המשולמת לעובד מדינה או לשאירו, לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (להלן – חוק הגמלאות). בהתאם לתיקון האמור המשכורת הקובעת של גימלאי, המהווה בסיס לחישוב קצבתו של עובד פורש, אשר נקבעת בהתאם לדרגתו של העובד ערב פרישתו מהשירות, תעודכן אחת לשנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד). בנוסף, כלל התיקון האמור מתן תוספות לקצבה לגמלאים.

במהלך שנת 2012, תוקן תיקון מס’ 52 לחוק הגמלאות, הכולל תיקון דומה בדבר שינוי שיטת הצמדת הקצבה לשוטרים וסוהרים. תיקון זה מבוסס על סיכום בין משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים (להלן – הסיכום הבינמשרדי).

בנוסף, תוקן גם תיקון מס’ 27 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה – 1985 (להלן – חוק שירות הקבע), כך שיכלול תיקון דומה בדבר שינוי שיטת הצמדת הקצבה לחיילים משרתי קבע שהחוק האמור חל לגביהם.

במהלך השנים 2011 – 2012 נחתמו מספר הסכמים קיבוציים בין המדינה לבין ההסתדרות בדבר מתן תוספות שכר בעד התקופה שבין יום 1 בינואר 2009 עד ליום 31 בדצמבר 2012. במסגרת ההסכמים הודיע משרד האוצר כי יגיש הצעה לתיקון חוק הגמלאות כך שניתן יהיה לכלול חלק מהתוספות שהוסכם עליהם, בשכר הקובע של עובדים בדירוגים כאמור. הטיוטה כוללת את תיקון זה ותיקון דומה ביחס לדירוגים נוספים שלגביהם ניתנו תוספות שכר בעד התקופה האמורה בהסכם קיבוצי, בפסק בוררות או באמצעות מנגנון אחר של עדכון השכר. בנוסף, מוצע להחיל את התיקון האמור גם לגבי שוטרים, סוהרים וחיילים. יצוין כי מוצע כי הוראות תיקון זה לא תחולנה על עובדי רשות השידור, אשר חוק הגמלאות חל עליהם מכוח סעיף 24 לחוק רשות השידור, התשכ"ה – 1965, אלא אם קבע שר האוצר בצו כי נתקיימו התנאים להחלתן.

בהקשר זה יצוין כי בהחלטת הממשלה מס’ 4845 מיום 7 בפברואר 1999 נקבע כי הממשלה לא תגיש הצעת חוק לתיקון חוק הגמלאות, אלא לאחר קבלת הסכמתה של ההסתדרות. ההבנות שגובשו בין המדינה להסתדרות בהסכם המסגרת, כאמור לעיל, כללו עקרונות של תזכיר חוק לתיקון חוק הגמלאות, שמשרד האוצר הודיע שבכוונתו להפיץ. טיוטת החוק המוצעת מבוססת על העקרונות האמורים.

בנוסף, במסגרת הסיכום הבינמשרדי הוסכם, בין היתר, כי ככל שבמסגרת התיקון לחוק שירות הקבע, בדבר שינוי שיטת ההצמדה יוקנו לגמלאי צה"ל תוספות לקצבה בשיעורים העולים על שיעורי התוספות לקצבה שהוסכמו באותו שלב עם המשרד לביטחון פנים, מתחייב משרד האוצר לקדם במקביל תיקון לחוק הגמלאות לעיגון התוספות הנוספות לקצבה.

בהתאם לתיקון ועל אף שמועד שינוי עדכון הקצבה הוא רק בשנת 2012 נקבע כי התוספות לקצבה ששולמו לעובדי מדינה ישולמו גם לשוטרים וסוהרים שמתקיימים בהם תנאי הזכאות גם בעד קצבאות חודש יולי 2008 עד חודש דצמבר 2011 (להלן – התקופה שקדמה למועד המעבר), בשיעורים מסוימים ולתקופה מסוימת. בהתאם לסיכום הבינמשרדי, מוצע בטיוטה המוצעת להשוות את שיעורי הפרשי התוספות בעד התקופה שקדמה למועד המועבר לשיעורים שנקבעו ביחס למשרתי קבע בהתחשב במשך התקופות השונות שבהם משולמים התשלומים האמורים, וזאת בשל שיקולים של תקציב המדינה.

בנוסף, בתיקון לגבי חיילים משרתי קבע נקבע כי הוראות הקיימות של ניכוי מקצבתו של גמלאי שהחל לעבוד, יחולו רק על גמלאי אשר חזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל, והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת כאמור באותו סעיף. תיקון זה נחקק כחלק ממהלך שינוי שיטת ההצמדה לגבי משרתי הקבע ובמטרה להביא לידי ביטוי את מאפייני השירות הייחודיים. במצב הקודם הניכוי היה גם בשל כל השתכרות מאוצר המדינה ומגוף שנקבע על ידי הממשלה כקופה ציבורית. לנוכח הסיכום הבינמשרדי מוצע לתקן באופן דומה את סעיף 35 לחוק הגימלאות בכל הקשור לשוטרים וסוהרים ולקבוע כי ניכוי מקצבתו של גימלאי שערב פרישתו משירות היה שוטר כאמור באותו סעיף יחול רק במקרה שחזר לשרת כשוטר או החל לשרת כסוהר ובהתאמה גם לגבי גימלאי שערב פרישתו משירות היה סוהר.

כאמור חלק מתיקוני החקיקה המוצעים כוללים מתן תוספות לקצבה המבוססים על הסכמים קיבוציים שנחתמו בשנים 2011 ו-2012 והכוללים תשלומים בעד קצבאות חודש ינואר 2011 ואילך. בנוסף, חלק מתיקוני החקיקה המוצעים כוללים תשלומי הפרשי קצבאות לשוטרים וסוהרים בעד השנים 2014 עד 2018.

4. הקלות ופיתוח שוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע"ד – 2013

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

עניינו של החוק המוצע הוא בהפחתה מידתית ומאוזנת של דרישות הרגולציה על הגופים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך (להלן – "הרשות"), מקום בו הדבר אפשרי, תוך שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים, במטרה להביא לפיתוח שוק ההון המהווה גורם חיוני לצמיחה הכלכלית בישראל. החוק הנו שלב ראשון ביישום מתווה מפורט של הרשות, אשר כלל עשרות הקלות שנבחרו על-ידה בתחומי הפעילות העיקריים המפוקחים מכוח דיני ניירות ערך.

5. תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקון מס.)(הוראת שעה), התשע"ד – 2013

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

למדינת ישראל גבולות באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. הגבול עם מצרים, שאורכו למעלה מ-200 ק"מ, הוא גבול שהיום אומנם מגודר ברובו, אך חסם פיזי לעולם לא ימנע לחלוטין מעבר מסתננים דרך הגדר לתוך מדינת ישראל. מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-7 שנים ועד היום נתפסו כ-60,000 מסתננים שנכנסו לישראל. במצב שטרם חקיקת תיקון מס’ 3 בחוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954 (להלן: "תיקון מס’ 3 לחוק"), הושמו המסתננים במשמורת, אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית. זאת משום שהטיפול בהם נעשה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, אשר אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת במשך יותר מ- 60 ימים.

מחקיקת תיקון מס’ 3 לחוק בינואר 2012, ועד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 7146/12 אדם נ’ הכנסת (להלן: "פסק הדין"), ניתן היה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד 3 שנים. ביום 16.9.13 קבע בית המשפט העליון בהרכב של 9 שופטים כי ההסדר של החזקה במשמורת לתקופה של עד 3 שנים איננו חוקתי, בשל הפגיעה הלא מידתית בזכות לחירות הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נפסק כי הוראות סעיף 30א לתיקון מס’ 3 בחוק למניעת ההסתננות בטלות. מצב דברים זה מחזיר את המצב המשפטי לזה שהיה טרם התיקון. תיקון החקיקה שלפנינו נדרש, אם כן, נוכח היקפיה של אוכלוסיית המסתננים ומאחר וההסדר בחוק הכניסה לישראל אינו מספק.

עם זאת, תיקון החקיקה בא ליצור הסדר מאוזן יותר, אשר יהווה אמצעי מידתי יותר ועל כן יעמוד בסטנדרטים החוקתיים אשר נקבעו בפסק הדין.

הצעת החוק עניינה בשניים: תיקון סעיף 30א אשר בוטל, תוך העמדת תקופת המשמורת על שנה אחת והקמת מרכז שהייה למסתננים (להלן: "המרכז") אשר יפעל כמרכז שהייה פתוח, באופן שתתאפשר כניסה ויציאה של השוהים במרכז בחלק משעות היממה. המרכז יספק לשוהים בו מקום מגורים, מזון, שירותים רפואיים, וימלא צרכים נוספים. הצעת חוק זו יוצרת, אם כן, איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה ולמנוע את ההסתננות אליה, לבין חובתה לנהוג באופן הומאני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (7 הצבעות, ציון ממוצע: 4.57 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

הלנה אור - עיצוב גרפי

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

תגובות אחרונות