THE SOUND OF POP-ART – תערוכת מחווה לפופ-ארט הישראלי

THE SOUND OF POP-ART – תערוכת מחווה לפופ-ארט הישראלי

ז’אנר הפופ ארט מגלם את תרבות ההמונים שתכניה מזוהים ומשקפים את התרבות האמריקאית ואת תרבות הצריכה, הפרסום, ותקשורת ההמונים.

הפרקטיקה האמנותית של הפופ ארט מלווה בהומור או באירוניה, ולעיתים משקפת נימה ביקורתית כלפי חברת השפע והצריכה. 

הדימויים המוצגים משוכפלים, מנוכסים, מעותקים, מנוטרלים מהקשרם הראשוני המקורי, ומציגים פרקטיקה חדשה המדגישה את המניפולציה שחלה על היצירה.

יש לעיתים שהשכפול גורם להאדרת האובייקט, או מוביל לשבירתו הטוטאלית. פרקטיקה זו מנטרלת את האחדות החזותית של הקומפוזיציה הסמלית ומייצרת שילובים של מוטיבים חדשים. מארג אקספרסיבי קונספטואלי של ציטוטים, רישומים, שרבוטים, חומרים שונים, מגוון רחב של הקשרים היסטוריים רב תרבותיים.

הפופ ארט מציג אנטי-טזה לתכנים הנשגבים של האמנות הנתפסת כאליטיסטית, ויוצר סינטזה חדשה בין מוצרי צריכה פרקטיקות נמוכות לכאורה, לפנתיאון של האמנות.

ליקה הרמתי

הגלובליזציה מובילה לאיחוד בין אנשים ותרבויות אל תוך המנגנון הכללי ויוצרת דיפוזיה גדולה בין הארצות. כולנו צורכים דברים דומים. באיזה מידה אנו שומרים על מקוריות, או התחברות וזיהוי כללי? האם אנו שואפים להגדרה עצמית או רק לתוצר העומד בקריטריונים אוניברסליים של יופי ואסתטיקה ? הגלוקאליות, מטשטשת את הגבולות.

לאמנות העכשווית יש קשר כפול ופרדוקסלי בין המקומי לאוניברסלי. הנרטיב הישראלי, יוצא נגד הבורגנית הקפיטליסטית, אך יחד עם זאת גם מאמץ אותה. שני הנרטיבים פורשים מערכת יחסים: מצד אחד הם אירופאיים או אמריקניים באופן אבסולוטי ומצד שני ממזגים לתוכם נרטבים ציוניים מקומיים.

המאה 21, מאופיינת בחדשנות אינטנסיבית ובשיתוף אינפורמטיבי בין אנשים מארצות שונות. הלוקאלי, כבר אינו יכול להשאר לוקאלי וכך למעשה היצירה מתמודדת עם זווית גיאופוליטית- מחד, ומגיסה מציגה זווית חדשה, זווית ישראלית, המזוהה עם שאר העולם המודרני התעשייתי הדורש חדשנות ואף סוגד לה.

אריק ברכה

הפופ ארט, חותר לאופני חיבור מחדש תוך הכרות עם המאכנים, ומאגד בתוכו יצירות שהליך יצירתן מלווה בחשיפה ובפירוק של מרכיבים יסודיים, לצד נושאים מוכרים יומיומיים.

בחירתו הסובייקטיבית של האמן השבוי בעולם הסובב בתכנים של צריכה והערצת היופי והנשגב, בו הוא מחפש את ההקשרים בין הצורות, מממש בשפתו הייחודית את מהוויו ותכניו, ומעניק מקום לפאתוס. אחיזתו איתנה ורווית תשוקה, חיוניות וחושניות, בחיים עצמם, בחומרי הגלם של היצירה, ובעיבודם כל אלו מתמזגים ביצירה אחת.

היכרותו של האמן עם המיתוסים, הסימבולים, האייקונים של תרבויות שונות והאמצעים האמנותיים המובילים ליצירת קשרים מרתקים, לסובלימציות חדשות, אינטרפרטציות חדשות, מאפשרים פרקטיקה חדשה בחומר, המתבטאת באקספרסיביות, מודרנית, לירית, מופשטת, שתמיד מציגה הרכב קומפוזיציוני אסתטי, המורכב מחוקים פנימיים, ומעניק לדימוי הילה מחודשת.

ולטר בינמין טען "שכדי לאפיין את הנטייה הפוליטית של יצירת אמנות צריך לזהות את העמדה שהיא תופסת בתוך יחסי היצור שלה ולא את העמדה שהיא נוקטת ביחס אליהם."

התערוכה מציגה בפנינו שתי קטיגוריות המהוות סינטזה של שתי שאיפות: האחת לאמנות המקומית המבטאת את המקום, החומרים, הגיאוגרפיה, הנושאים, המיתוסים הלאומיות הלוקאלית – והשניה מבטאת את הרצון להיות אוניברסלית , כללית – בת העולם הגדול.

התערוכה מציגה פרדיגמה של מקומי אוניברסלי, ודנה בבעיה מזווית חדשה. זהו למעשה ערבוב של "כאן ושם" מתך זיקה המזהה את הכאן, כחברה חדשה המוציאה את העיקרון הציוני מן ההקשר הגיאוגרפי.

דן גרובר

האמנים המציגים:

ברוריה פסטרנק,יהודית פסקל ,יעקב הרפז,ענבל שטרק,בתיה גזית,אילנה טמאן,טל שר,אסתר חן – ברזילי, מירב נאור וינשטוק,אלעד קורן, מיטל שבירו,לי חן,אלון הדר, דן גרובר, שלמה בנימין,אתי יעקב,ליקה רמתי,נירה נתנאל,יולנדה אנטל,חדוה רודברג,משה דיין ,קטרינה קולומייבסקי,חיים בירן,קלרה קרנציה,בשמת ניראון,שלי עגיב,מיכאל ריידר,ראובן ברכה,אריק ברכה
JOY ART רעננה

תכשיטים – מאיר חזקי

פתיחה חגיגית: 3.12.2013 בשעה: 19:30

אולמות וולוו, רח’ יצחק שדה 17, תל אביב

אוצרת: בשמת ניראון

WWW.BOSMATNIRON.COM

נעילת התערוכה: 24.12.2013

ברוריה פסטרנק

ענבל שטרק

ראובן ברכה

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 4.80 מ- 5)

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

Funzing-I

תגובות אחרונות