הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 בדצמבר 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 בדצמבר 2013

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אנחנו לא זקוקים לאירוע מיוחד כדי לדון בשחרורו של יונתן פולארד. אנחנו עוסקים בזה. אני עוסק בזה עם כל נשיאי ארה"ב, לרבות עם הנשיא אובמה, כל הזמן, כולל בזמן הזה. אנחנו מקווים שייווצרו נסיבות שיאפשרו לנו להחזיר את יונתן הביתה. הדבר הזה איננו מותנה ואיננו קשור באירועים האחרונים, אף על פי שנתנו את דעתנו להתפתחויות הללו.

דבר נוסף, כמובן, זה המאבק שלנו להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים. תראו אין פה שתי מדינות חוק. לפי החוק שלנו, אנחנו מוציאים מסתננים בלתי חוקיים בתנאים מסוימים. אנחנו לא ניתן למסתננים לעשות חוק לעצמם. אנחנו נאכוף את החוק ונוציא אותם בדרך שתואמת את החוק.

צריך להבין, מדינת ישראל איננה יכולה להיות אגן קליטה של מבקשי עבודה. אנחנו בהחלט מתייחסים בכבוד לפליטים אמיתיים ומקיימים את ההתחייבויות שלנו בהתאם למחויבות הבינלאומית בנושא הזה, אבל איננו יכולים לאפשר גבול פתוח למסתנני עבודה בלתי חוקיים מאפריקה ומכל מקום אחר. אנחנו לא נאפשר את זה. בלמנו את הגבול, יש כרגע אפס הסתננות ויש לנו מחויבות להוציא את אלה שהצליחו להסתנן לכאן לפני שבלמנו את הגבול, ואת המחויבות הזאת נעשה, אם לא עד האחרון שבהם, בוודאי את רובם, זאת הכוונה שלנו וזאת גם המשימה שלנו."

שר החינוך, שי פירון, מציג בפני הממשלה את הקווים העיקריים בתכנית הרב שנתית של משרדו – "האחר הוא אני":

"היום אנחנו פותחים, כחלק ממהלך ארוך שיימשך כמה שבועות, שיח חינוכי מקיף בתוך מערכת החינוך. הכותרת היא "האחר הוא אני". השיא של זה יבוא לידי ביטוי בשבועות הקרובים, כאשר נציג בפני ממשלת ישראל את תכנית הלימודים החדשה של ילדי ישראל, מגיל הגן ועד כיתה י"ב. המטרה של השלב הראשון, כאריח על גבי לבנה למה שנעשה ע"י שרי החינוך הקודמים, להוביל את ישראל להיות חברת מופת, להוביל את ישראל להיות חברה ערכית, שבה לכל אחד, לכל אדם, לכל תלמיד, לכל צעיר וצעירה יש מקום בתוך מערכת החינוך.

ה"מטריה" שנקראת: "האחר הוא אני" איננה פרויקט, אלא שפה חדשה שתייחד את מערכת החינוך הישראלית ותבוא לידי ביטוי בארבעה קווים מקבילים:

הקו הראשון זה הקו של המידות וההתנהלות הראויה והנכונה בין בני האדם. היא תלחם בגזענות, היא תייצר מצב שלכל אדם, ללא הבדל צבע עור, נטייה מינית, תפיסת עולם דתית, יהיה מקום בתוך החברה.

הדבר השני הוא היכולת לייצר מצב של מהות החיים בין קהילות שונות בישראל, בין ערביי ישראל, חרדים, דתיים לאומיים, ציבור ממלכתי – כל מי שחי פה ידע שאפשר לחיות ביחד.

הדבר השלישי הוא לאפשר לכל תלמיד בישראל לבטא את כישרונותיו ויכולותיו, בין אם זה במסגרת חינוך עיוני ובין אם זה במסגרת חינוך מקצועי-טכנולוגי, או בכל דרך שבאמצעותה הוא יוכל להביא לידי ביטוי את המצוינות שלו.

הדבר הרביעי, בעצם, זו הגדרה מפורשת של הלמידה והפיכת הלמידה ללמידה משמעותית.

זהו שינוי שיח שתומצת בעבר ע"י חכמינו במילה כל כך פשוטה כמו – "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו סבורים שאי אפשר לייצר חברת מופת בחברה מפוצלת, ואחדותה של החברה הוא לא בטשטוש אלא ביכולת של כולנו להכיר בערך ובמיוחדות של כל אחד.

בבואנו לישיבת הממשלה ראינו את העבודות של אייל, תמר, בושמת וחבריהם. אני רוצה להודות להם ולקוות שהשיח, השפה של "האחר הוא אני", יחלחלו לכל תלמיד במערכת החינוך. תודה רבה.

ראש הממשלה מתייחס לדברי שר החינוך באומרו:

"תודה, אני רוצה לשבח את הפרויקט הזה ואת הדגש שאתה נותן. איני יודע אם אי פעם נתעלה ל"ואהבת לרעך כמוך", אבל חכמינו גם אמרו: "אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך" – בוא נתחיל בזה. אם נגיע לזה, אולי כבר נטפס לשלב הבא.
אני מאוד מעריך את הפרויקט הזה, אני התרגשתי מהצילומים היפים שראיתי שם, שבאמת מראים רגישות והבנה, הבנה של האחר, תמשיך בזה."

ב. שר החינוך הציג בפני הממשלה את התכנית הרב שנתית שגיבש משרדו, תכנית בשם "האחר הוא אני".

שר החינוך אמר כי התכנית תקיף את כל מערכת החינוך והיא נועדה להטמיע בקרב התלמידים ערכים של סובלנות, שוויון והכרת הזולת.
בסקירתו ציין שר החינוך כי הנושא ישולב במקצועות הלימוד השונים ויהיה חלק אינטגרלי מכל מקצוע הנלמד בבתי הספר.
כן התייחס שר החינוך לרפורמות שמוביל משרד החינוך – רפורמות שנועדו, בין השאר, להביא לשילובן של אוכלוסיות שונות במרקם החינוכי והחברתי בישראל.

ג. הממשלה אישרה את מינויה של השופטת הילה גרסטל לתפקיד הממונה על בקרת התביעה והייצוג בערכאות במשרד המשפטים, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
תוקף המינוי הוא מיום שתודיע שרת המשפטים ולתקופה של 6 שנים.

ד. במטרה להתמודד עם תופעת האובדנות בחברה הישראלית הגובה מחיר אנושי כבד כמו גם כלכלי ומתוך כוונה לצמצם ולמנוע ניסיונות אובדניים המבטאים, בין היתר, מצוקה חריפה, קשיי קליטה והתמודדות של הפרט בקבוצות סיכון בחברה, החליטה הממשלה:

1. לפעול ליישום תכנית לאומית למניעת התאבדויות, שיעדיה הם צמצום מספר מקרי ההתאבדות וניסיונות ההתאבדות בישראל וסיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו.

2. להכריז על מניעת התאבדות כאינטרס לאומי, שיש להתמודד עמו במהלך משותף של משרדי הממשלה והרשויות, בהובלת משרד הבריאות, כמפורט להלן:

3.א. להקים "צוות היגוי מצומצם" בהשתתפות שר החינוך, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שרת העלייה והקליטה, השר לאזרחים ותיקים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו והיועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו. בראש הצוות תעמוד שרת הבריאות. צוות ההיגוי המצומצם יתווה את מדיניות התכנית בדגש על שיתופי הפעולה הנדרשים בה, יאשר את תכנית העבודה ויקיים תהליכי בקרה עתיים.

ב. צוות ההיגוי המצומצם ימנה "צוות בינמשרדי מורחב". צוות זה יגבש את תכניות העבודה הפרטניות של כל משרדי הממשלה והרשויות השותפים לתוכנית הלאומית, ויקבע את תהליכי העבודה ביניהם ובין כל גורם אחר רלוונטי. בראש הצוות יעמוד נציג משרד הבריאות.

ג. להקים מועצה לאומית למניעת התאבדויות שבה יהיו חברים נציגי המשרדים, הרשויות, העמותות הפועלות בתחום, קופות החולים, נציגי איגודי הפסיכיאטריה והרווחה והסתדרות הפסיכולוגים, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, איגוד העובדים הסוציאליים, נציגי מנהלי בתי הספר התיכוניים וועד ההורים המרכזי, נציגי צה"ל ושירות בתי הסוהר וגורמים רלוונטיים נוספים. המועצה תשמש מועצה מייעצת לגופים השונים בתכנית, ותהיה כפופה למנכ"ל משרד הבריאות ככל אחת מהמועצות הלאומיות הקיימות במשרד הבריאות. ליו"ר המועצה ימונה פסיכיאטר מומחה בתחום האובדנות.

4. לקבוע כי התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות תכלול:

א. הגברת המודעות וההכרה הציבורית בתופעת האובדנות ודרכים לצמצומה.

ב. הקמת מאגר מידע אמין, לרבות תשתיות תומכות, מערכות מידע וניהול.

ג. פעילות יזומה להעמקת יכולת איתור של אנשים הנמצאים בסיכון.

ד. הכשרת "שומרי סף" וגורמים מקצועיים מאתרים (כגון: מורים, עובדים סוציאליים, אנשי רפואה, סיעוד ועוד).

ה. פעולות להבטחת הפנייה לטיפול, רצף טיפולי ומעקב לרבות הנגשה לשונית ותרבות.

ו. סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו.

ז. הקטנת נגישות לאמצעים קטלניים.

ח. ייזום מחקרים בנושא.

ט. קביעת יעדים, אבני דרך ומדדים לצורך קידום הנושא. איסוף נתונים, הערכה וניתוח הפעולות הננקטות במסגרת התכנית הלאומית אל מול היעדים.

5. התכנית תשתף משרדי ממשלה שונים וגורמים אחרים בהתאם לנדרש ולמתבקש מהתכנית ומאופיה. התכנית תפעל לחיזוק הקשרים בין המערכות והמשרדים השונים (איתור, דיווח, הפניה לטיפול, וכו’) בהובלת משרד הבריאות.

6. תוקם "יחידה למניעת התאבדויות" במשרד הבריאות אשר ייעודה להפעיל ולהוביל, לפתח וליישם את התוכנית הלאומית ולתכלל העבודה מול משרדי הממשלה וכל גורם מעורב.

7. התכנית תוטמע במהלך הדרגתי בתוך 3 שנים.

הממשלה תתקצב את התכנית הלאומית בשנים 2014 – 2016 בסך כולל של 55,000,000 ₪ באופן מדורג, בשנת 2014, סך 10,000,000 ₪ , בשנת 2015 – סך 18,000,000 ₪ ובשנת 2016 יעמוד התקציב על 27,000,000 ₪ לשנה זו. תקצוב התכנית לשנים שלאחריהן ייקבע בהתאם להטמעתה בפריסה ארצית.

8. מנכ"ל משרד הבריאות, הממונה על התקציבים באוצר והחשבת הכללית באוצר או נציגיהם יקבעו כלים ונהלים תקציביים בין משרדיים על מנת לייעל את עבודת התכנית.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.67 מ- 5)
הוסף תגובה

תגובות (1)

  1. יוקו 22/12/2013 להגיב
    התוכנית של משרד החינוך הינו עוד בזבוז של מיליארדים. כל הריקודים הללו סביב "שוויון" ו"אהבת האחר" בסופו של דבר מפספסים את המטרה למרות שהיא ראויה. ראו- הוזהרתם. במקום להתמקד באיכות ההוראה השווה לכולם משחקים ב-אתם-יודעים-מה....

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

Funzing-F1

תגובות אחרונות