הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 29 בדצמבר 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 29 בדצמבר 2013

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"צה"ל הגיב היום בעוצמה ובמהירות על הירי מלבנון – זאת המדיניות שלנו מול לבנון כמו אל מול רצועת עזה. איננו מאפשרים טפטוף, ואנחנו מגיבים בעוצמה. במקרה הצורך גם מסכלים מראש.

אנחנו רואים בממשלת לבנון אחראית לירי שמתבצע מתוכה. מה שקורה בלבנון הוא שהחיזבאללה מציב אלפי טילים ורקטות בדירות, בלב אוכלוסייה אזרחית, ותוך כדי זה הוא מבצע בעצם שני פשעי מלחמה בו זמנית: האחד, הוא מעגן ירי על אזרחים, כפי שהוא ניסה לעשות היום, והוא גם מסתתר מאחורי אזרחים כמגן אנושי. זה פשע מלחמה כפול שנעשה בחסות ממשלת לבנון וצבא לבנון, שאינם נוקפים אצבע כדי למנוע את ההתחמשות הזאת, ואת הפשעים הללו – אנחנו רואים בממשלת לבנון אחראית להתפתחות זאת.

אנחנו גם יודעים שמי שעומד מאחורי החיזבאללה בהתחמשות הזאת היא כמובן איראן, זו אותה איראן שממשיכה בסיוע לממשלת סוריה בטבח האזרחים, שממשיכה בחימוש ארגוני הטרור במעשי טרור במדינות רבות, וזו גם אותה איראן שמפתחת עכשיו צנטריפוגות מתפתחות שיכולות להעשיר אורניום בקצב של עד פי שישה יותר מהר מהצנטריפוגות הרגילות שברשותה – כל זאת נעשה עכשיו, עוד לפני שנכתב ההסכם, ועוד לפני שנחתם ההסכם אני רואה כבר שיש התאוששות מסוימת בכלכלה האיראנית.

אנחנו עוקבים אחר הדברים הללו, מציינים אותם אל העולם, ואנחנו ממשיכים לראות במניעת התגרענותה של איראן כיעד המרכזי שלנו מבחינת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כמו גם הביטחון של האזור ושל העולם כולו.

הממשלה תצביע היום על שורה של החלטות כלכליות שאת תוצאותיהן ירגישו אזרחים רבים: קודם כל נפחית את ההעלאה המתוכננת של מס מעסיקים, זוהי בשורה חשובה לעסקים קטנים וגם אחרים, שמאפשר להם גם לשמור על מקומות עבודה; אנחנו נמתן את העלייה בהוצאה הממשלתית כדי להימנע מהטלת מסים. ככל שההוצאה הממשלתית גדולה יותר, כך הצורך במסים גדול יותר, וככל שאנחנו מרסנים את עליית ההוצאה הממשלתית, אנחנו מרסנים את הצורך בהטלת מסים נוספים.

כמו כן, אנחנו נוסיף 166 מיליון שקל לתמיכה בתושבי שדרות ואזור עוטף עזה, כך התחייבנו וגם אנחנו עושים.

בשבוע שעבר יצא לי להיות נוכח באירוע ייחודי, ואני אפילו מוכן לומר "היסטורי", שבו שר התחבורה ואנוכי חנכנו את תחנת הרכבת בשדרות, מה שמחבר את תושבי שדרות למרכז ולהיפך, בפחות משעה. זה חלק מאותה תנופה של פיתוח הנגב והגליל שמאפיינים את פעולת הממשלה ואת המדיניות שלנו להמשיך לחולל את המהפכה הגדולה של ביטול הפריפריה במדינת ישראל."

***

ב. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, הודיעה לחברי הממשלה כי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים אשר בראשותה, החליטה לקבוע כי הנושא המרכזי לשנת העצמאות
ה-66 לישראל יהיה "זמן נשים".

***

ג. הממשלה דנה היום בצמצום העלאת שיעור הפרשות המעסיק למוסד לביטוח לאומי החל משנת 2014 תוך שמירה על איזון פיסקאלי, והחליטה כדלקמן:

1. בהמשך להחלטת ממשלה מס’ 1014 מיום 8 בדצמבר 2013, לתקן את החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012 (להלן – החוק לשינוי נטל המס), ולקבוע בו, כי החל ביום 1 בינואר 2014 שיעור השתתפות המעסיק על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע יעמוד על השיעורים הבאים:
א. 6.75% בתקופה שמיום 1 בינואר 2014 ועד ליום 31 בדצמבר 2014;
ב. 7.25% בתקופה שמיום 1 בינואר 2015 ועד ליום 31 בדצמבר 2015;
ג. 7.5% בתקופה שמיום 1 בינואר 2016 ואילך.

2. לתקן את החוק לשינוי נטל המס ולשנות בהתאם את הקצבות אוצר המדינה המשולמות למוסד לביטוח לאומי בשנת 2014, בשנת 2015 ובשנת 2016 ואילך, בשל השתתפות בגבייה בהתאם לסעיף 1 להחלטה זו.
מצורף כנספח א’ נוסח ראשוני לתיקון החקיקה המוצע.

3. להנחות את שר האוצר להפיץ תזכיר חוק ליישום האמור בסעיפים 1 ו-2, ולקצר את הליכי החקיקה הנוגעים אליו, כלהלן:

א. הממשלה רושמת לפניה את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה כי תזכיר החוק יופץ כך שהוא יידון בוועדת השרים לענייני חקיקה ב- 5 בינואר 2014;
ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק האמורה, על דעת הממשלה;
ג. לפנות ליושב ראש הכנסת בבקשה לקבוע את הדיון בהצעת החוק בהקדם, כך שלכל המאוחר עד ליום 22 בינואר תונח הצעת החוק על שלחן הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית; ככל שהדבר יידרש לשם כך, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק;
ד. לפנות לוועדת הכנסת בבקשה לקצר את תקופת ההנחה לקריאה הראשונה, בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, ולקריאה השנייה והשלישית, בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון.

4. להנחות את שר האוצר לקבוע את ההתאמות בחוק התקציב לשנת הכספים 2014 (להלן – התאמות תקציביות) הנדרשות בשל צמצום ההעלאה כאמור בסעיף 1 לצורך שמירה על מגבלת ההוצאה הממשלתית כמשמעותה בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992; התאמות תקציביות אלו יהיו ברזרבה לעמידה במגבלת ההוצאה, ויבואו לידי ביטוי בסעיפי התקציב השונים, בתחומי הפעולה ובתוכניות, בהתאמה.

5. להנחות את נציגי הממשלה הרלבנטיים להציג בפני ועדת הכספים את ההתאמות התקציביות במסגרת דיוניה בהכנת הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014 (תיקון), התשע"ד-2013 לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, כך שישולבו בהצעת החוק האמורה.

***

ד. הממשלה דנה בשינוי הכלל לקביעת מגבלת ההוצאה הממשלתית, והחליטה כדלקמן:

1. לתקן את חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, כך שהחל משנת 2015, מגבלת הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית תעמוד על ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעור הגידול כאמור, בתוספת אחוז אחד כשהוא מוכפל ביחס שבין 50% לבין יחס חוב-תוצר האחרון הידוע, כמשמעותו בחוק האמור.
2. להטיל על שר האוצר להניח את הצעת החוק כאמור בסעיף 1 (להלן – הצעת החוק) על שולחן הכנסת עד ליום 28 בינואר 2014.
3. לפנות ליושב ראש הכנסת בבקשה לקבוע את הדיון בהצעת החוק בהקדם, כך שלכל המאוחר עד ליום 20 בפברואר 2014 תונח הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית; ככל שהדבר יידרש לשם כך, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

***

ה. הממשלה דנה במינויים בשירות החוץ, והחליטה לאשר את המינויים בשירות החוץ כמפורט להלן:
- זינה קלאי-קלייטמן, שגרירת ישראל בזאגרב, קרואטיה.
- חיים קורן, שגריר ישראל בקהיר, מצרים.
- יהודה יעקב, קונסול כללי של ישראל בבוסטון, ארצות הברית.

***

ו. הממשלה דנה בתכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנת 2014 והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5207 מיום 4.11.2012, בעניין תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי באזור עוטף רצועת עזה לשנת 2013, ולהחלטות הממשלה המאוזכרות בה או הנסמכות עליה, ובמטרה להוסיף ולחזק את החוסן האזרחי בשדרות ובישובי עוטף רצועת עזה, הממשיכים לחיות תחת איום ביטחוני מתמיד, הכולל ירי תלול מסלול ואיום חדירה לישובים, לאשר תוכנית סיוע לתושבים ולרשויות המקומיות ביישובי עוטף עזה, לשנת 2014, כדלקמן:

1. הגדרת האזור
יישובי עוטף עזה, לעניין החלטה זו, הם אזור שדרות רבתי והישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב אשר בתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה, כפי שנקבעו בהחלטות ממשלה: מס’ 4460 מיום 22.3.2012, מס’ 2766 מיום 27.1.2011, מס’ 2341 מיום 1.8.2004, מס’ 2704 מיום 14.11.2004, מס’ 2173 מיום 4.7.2004, מס’ 1708 מיום 27.5.2007, מס’ 3493 מיום 15.5.2008 ומס’ 1470 מיום 25.3.2007 (להלן: "יישובי עוטף עזה").

2. מיסוי
הממשלה רושמת לפניה כי שר האוצר השתמש בסמכותו על פי סעיף 7(ו) לחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ז-2007 (להלן בסעיף זה: "החוק"), והאריך את תחולת סעיף 11 וחלק ב’ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה, כניסוחן בסעיף 5 (ב) לחוק, כך שמי שהינו תושב יישובי עוטף עזה, כפי שהוגדרו בחוק ובצו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ח-2007, שהותקן מכוחו, יהיה זכאי, גם בשנת המס 2014, לזיכוי מס בשיעור 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום הקבוע לעניין זה לפי החוק.

3. פטור מדמי חכירה
הממשלה רושמת לפניה את המשך תוקף הפטור מתשלום דמי חכירה לרשות מקרקעי ישראל, ביישובי עוטף עזה, גם בשנת 2014, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 40 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

4. ארנונה
א. משרד הפנים ימשיך להעניק בשנת 2014 הנחה בשיעור 30% בשיעורי הארנונה למגורים, ו-24% בשיעורי הארנונה לתעשייה, למסחר, לשירותים, למשרדים, למלאכה ולחקלאות, ביישובי עוטף עזה. בהתאם לכך, להנחות את שר הפנים לפעול להארכת תוקף תקנה 3ג לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 לשנת 2014.
ב. משרד הפנים יעביר לרשויות המקומיות מענק מיוחד למימון הנחות הארנונה הקבועות בסעיף קטן 4(א) לעיל, כנגד גביית הארנונה בפועל. משרד האוצר ישפה את משרד הפנים בסך המענק המיוחד שיעביר משרד הפנים לרשויות, כאמור.

5. מענק מיוחד לרשות המקומית
משרד הפנים יקצה, בשנת 2014, מתקציבו, מענק מיוחד לעיריית שדרות ולמועצות האזוריות שבתחומן מצויים ישובי עוטף עזה, למימון הוצאות הנובעות מהמצב הביטחוני והשלכותיו, כדלקמן:
א. לעיריית שדרות – 8 מיליון ש"ח;
ב. לארבע המועצות האזוריות: אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון – 5 מלש"ח, בחלוקה שווה בין המועצות;
המענק המיוחד יינתן בנוסף ומבלי לפגוע בכל מענק אחר.

6. מרכזי חוסן
להטיל על משרד הבריאות להמשיך להפעיל את חמשת מרכזי החוסן ביישובי עוטף עזה בשנת 2014. לצורך הפעלת מרכזי החוסן, כאמור, יוקצו 8 מלש"ח, מהמקורות הבאים:
א. 2.7 מלש"ח מתקציב משרד הבריאות;
ב. 2.2 מלש"ח ממשרד האוצר;
ג. 1 מלש"ח מתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
ד. 1.1 מלש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה;
ה. 1 מלש"ח מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
משרדי הממשלה יעבירו את השתתפותם בהפעלת מרכזי החוסן לתקציב משרד הבריאות לא יאוחר מיום 30.4.2014, למעט סכום של 625 אלש"ח מהתקציב בסך 1 מיליון ש"ח המיועד מתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיועבר ישירות למרכזי החוסן.

7. תעסוקה ומעונות יום

א. מסלול תעסוקה

להורות לשר הכלכלה להמשיך ולהעניק בשנת 2014, בהתאם לקבוע בהוראת מנכ"ל מספר 4.17, בעניין מסלולי סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל, עדיפות ליישובי עוטף עזה.

ב. סבסוד מעונות יום

להאריך את תוקפו של סעיף 1 בהחלטת הממשלה מס’ 453 מיום 21.6.2009, עד לסוף שנת הלימודים תשע"ה.

8. בריאות

להטיל על משרד הבריאות לתגבר את מערך רפואת החירום ביישובי עוטף עזה בשנת 2014, בהתאם לתוכנית ולמקורות כמפורט בה. משרדי הממשלה יעבירו את השתתפותם בהפעלת מרכזי החוסן לתקציב משרד הבריאות לא יאוחר מיום 30.4.2014.

9. רווחה
משרד הרווחה והשירותים החברתיים ימשיך לתגבר את הפעילות הקהילתית לאוכלוסיות רווחה ביישובי עוטף עזה בשנת 2014, בהיקף של 300 אלש"ח, מתקציבו.

10. חקלאות

א. מכסות עובדים זרים
להנחות את הממונה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להקצות לחקלאים המעבדים שטחים חקלאיים המצויים באזור עוטף עזה, וביחס לשטחים אלה בלבד, תוספת של עד 15% עובדים זרים, וזאת בגין השטחים המעובדים על ידם באזור עוטף עזה. הקצאה כאמור לא תעלה על הזכאות הנורמטיבית של כל חקלאי. מובהר כי תוספת זו תינתן במסגרת מכסת ההיתרים המירבית עליה החליטה הממשלה.

ב. מכסות חלב
(1) להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתעדף, במסגרת הקצאת מכסות חדשות לפי תוכנית הפיתוח לשנת 2014, רפתות חדשות בעוטף עזה, בכפוף לעמידת הרפתות בתנאי חוק תכנון משק החלב, התשע"א – 2011 והתקנות מכוחו;
(2) בכפוף לעמידת רפת בתנאים להקצאת מכסה ליצרן חדש כאמור לעיל; בעמידת הרפת בתנאי ההקצאה שיקבע משרד החקלאות ופיתוח הכפר לאורך השנים; ובכפוף לכל דין, יוקצו תוספות מכסה ליצרן החדש כך שמכסתו תהיה לפחות 3 מיליון ליטר בתוך 5 שנים.

11. תשתיות ביוב

בהמשך לפעולות ולתקציבים לפיתוח תשתיות הביוב באזור עוטף עזה בשנים קודמות, יקצה המנהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות הממשלתית למים ולביוב (להלן "המילת"ב"), סך של עד 16 מלש"ח לצורך פיתוח תשתיות הביוב בעיר שדרות ובמועצה האזורית שער הנגב, בפריסה דו-שנתית. מקורות המימון של תקציבים אלו יהיו ממקורות המילת"ב, ויוקצו, כבעבר, בחלוקה של 60% מענק ו- 40% הלוואה.
התקציבים כאמור יועברו בכפוף לעמידה בהוראות חוק תאגידי מים וביוב והחלטות מועצת רשות המים לעניין התאגוד המרחבי.

12. יישום
אם משרד ממשלתי לא יעביר תקציבים בהתאם לקבוע בהחלטה זו, בתוך 60 יום מהמועד הרלוונטי, ובכפוף לשיקול דעתו הבלעדי של ראש הממשלה ולהוראות כל דין, יעביר הממונה על התקציבים במשרד האוצר את המקורות שנקבעו בהחלטה זו ישירות מתקציבי המשרד הרלוונטי.

עדיפות לאומית
נוכח המצב הביטחוני השורר באזור עוטף עזה ומאפייני האוכלוסיה והאזור הייחודיים, כמפורט להלן, אשר אינם מתקיימים באזורים אחרים במדינת ישראל, לרבות באזורי עדיפות לאומית אחרים, ובהמשך לתוכניות סיוע שמפעילה הממשלה ביישובים אלו החל משנת 2004, מחליטה הממשלה להמשיך ולייחד את היישובים המוגדרים בסעיף 1 להחלטה זו מתוך כלל היישובים במדינת ישראל, גם בשנת 2014, ולהעניק בהם סיוע והטבות כמפורט בהחלטה זו.

בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, יצוין כי השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא המצב הביטחוני באזור או ביישוב, כאמור בסעיף 151(ב)(1) לחוק. לשיקול מרכזי זה מצטרפים שיקולים תומכים הנוגעים לחוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים בו, כאמור בסעיף 151(ב)(2), כמפורט להלן. יצוין גם, כי כל היישובים הנכללים בהחלטה זו, נמצאים גם בתחום האזורים והיישובים שהוכרזו כבעלי עדיפות לאומית בהחלטת ממשלה מס’ 667 מיום 4.8.29013.

להלן הנימוקים והנתונים התומכים בהחלטה:

המצב הביטחוני וההפרעה לשגרת החיים האזרחית
במהלך העשור האחרון סובלים יישובי עוטף רצועת עזה, כהגדרתם בגוף החלטה זו, מירי מתמשך של רקטות ומפעולות איבה שונות כלפי יישובי האזור ותושביו. פעילות זו היא חלק מאסטרטגיה של מדינות וארגוני אויב, המזהים את העורף כנקודת תורפה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. במטרה להחליש את האפקטיביות של אסטרטגיית הפגיעה בעורף, נוקטת ישראל, מאז 2004, בפעילות ממוקדת לחיזוק החוסן האזרחי באזור עוטף עזה. במסגרת זו, נכללות פעולות לחיזוק היישובים, הקהילות והפרטים החיים באזור העוטף, החווים, כאמור, איום רציף ומתקפות יומיומיות.
בהתאם למידע שנמסר מהמשרד להגנת העורף, יישובי עוטף עזה, ממשיכים להיות תחת איום מתמיד, חשופים לירי תלול מסלול ומאויימים בחדירת מחבלים ליישובים. כפי שעלה בשנה האחרונה ביתר שאת, איום החדירה ליישובים, לרבות באמצעות מנהרות תת-קרקעיות, מתקיים גם בתקופות של רגיעה יחסית בירי תלול המסלול. בהתאם, שגרת חייהם של תושבי האזור מתאפיינת בהתמודדויות ייחודיות ומורכבות בתחומי הביטחון ובתחומי חיים שונים.

על פי המידע העדכני שנמסר ממערכת הביטחון, מבצע עמוד ענן, אליו יצא צה"ל במהלך חודש נובמבר 2012, הפחית באופן משמעותי את ירי הרקטות לתחום ישראל ובכלל זה ליישובי עוטף עזה. עם זאת, פעולות האיבה כנגד אזור זה עדיין נמשכות באופן קבוע ובתדירות גבוהה. זאת ועוד, על פי נתונים אלו, ומבלי להקל ראש באף אירוע בודד כשלעצמו, רובם המכריע של מקרי הירי תלול המסלול מאזור עזה ממשיכים להיות מכוונים ליישובים הנמצאים בטווח המוגדר בהחלטה זו, כאשר הירי לטווחים החורגים מהאזור המוגדר בהחלטה זו אינו מתאפיין באותה הפרעה יסודית וקבועה לשגרת החיים האזרחית.

שגרת החירום המתוארת מצריכה מתן מענה ייחודי ושונה לתושבי האזור מצד רשויות המדינה והרשויות המקומיות, שכן לירי הרקטות במשך תקופה כה ארוכה השלכות משמעותיות הכוללות, בין השאר:

השפעות פסיכולוגיות – סוציאליות
מתחילת שנת 2013 ועד לחודש אוקטובר טיפלו מרכזי החוסן באזור בכ- 1,200 תושבים, בטיפול פרטני ומשפחתי, כ-65% מתוכם ילדים ונוער. בנוסף, טיפלו מרכזי החוסן בשנת 2013 בלמעלה מ- 6,300 תושבים, במסגרת קבוצות טיפוליות, הכשרות וסדנאות הערכות לחירום.

הוצאות מיוחדות הנובעות מהמצב הביטחוני
הרשויות המקומיות באזור עוטף עזה נושאות בעלויות כספיות ייחודיות שמקורן במצב הביטחוני השורר באזור. בכלל זה, הוצאות מיוחדות לטובת שירותי אבטחה והסעות לבתי ספר, הוצאות בגין אבטחה יישובית, תחזוקה מתמדת של מקלטים, הפעלת מוקדי חירום ומתן סיוע לתושבים בעת הפעלת התרעות "צבע אדום" וכיו"ב.

***

ז. הממשלה דנה בשינוי בסדר העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) – סבסוד מסגרות לגילאי 9-3 – תיקון החלטות ממשלה, והחליטה כדלקמן:

לתקן את סעיף 2 להחלטת הממשלה מספר 4088 מיום 8 בינואר 2012 שעניינה שינוי בסדר העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) (להלן – החלטת הממשלה) ואת סעיף 1 להחלטת ממשלה מספר 199 במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2014-2013 מיום 13 במאי 2013 שעניינה התאמות בתקציב משרד החינוך. כל זה באופן הבא:

בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ולמדיניות הממשלה לחיזוק ירושלים בירת ישראל ובנוסף למגוון התוכניות והתקציבים, שמפעילה הממשלה בירושלים:

1. בשנות הלימודים התשע"ד-ע"ו יסובסדו מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצהריים בגני הילדים הציבוריים (גילאי 5-3) בעיר ירושלים. קריטריונים לסבסוד ומתכונת הפעלת המסגרות ייקבעו על ידי המנהלת הכללית של משרד החינוך, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר. הקריטריונים יכללו התייחסות, בין היתר, למגזר בקרבו תיפתח המסגרת, לאפיון חברתי-כלכלי של האזור בו נמצאת המסגרת; לקיומן של נסיבות מיוחדות ולשיעור התעסוקה בקרב הורי הילדים הרשומים למסגרת.
2. עיריית ירושלים והורי הילדים ישתתפו במימון המסגרות הלימודיות האמורות בשיעור שייקבע על ידי המנהלת הכללית של משרד החינוך והממונה על התקציבים במשרד האוצר, לרבות תוך התחשבות במצב סוציואקונומי של ההורים ובמבחן תעסוקה.
3. המסגרות יפעלו בהתאם לאמות המידה המקצועיות שייקבעו ע"י משרד החינוך.
לטובת הנושא יוקצו 36 מיליון ש"ח כל שנה. אופן תקצוב הנושא ייקבע בהסכמה בין משרד האוצר לבין משרד החינוך.

***

ח. הממשלה דנה בפרסום היתרים ומסמכי התקשרות בין רשויות המדינה לגופים פרטיים, והחליטה כדלקמן:

1. במסגרת קידום המדיניות של ממשל פתוח ובהמשך להחלטת הממשלה מס’ 4515 מיום 1/4/2012, במטרה לקדם את השקיפות ולהרחיב את הפצת המידע היזום לטובת הציבור, לפרסם מסמכי התקשרות והיתרים שעניינם שירותים לציבור או משאבים ציבוריים כאמור בהחלטה זו.

2. הממשלה מכירה בחשיבות שבפרסום מידע יזום הנוגע להקצאת משאבי המדינה, כפי שאף עלה בוועדת הריכוזיות.

3. בהחלטה זו, משמעות המונחים הבאים כדלקמן -

א. גוף פרטי – גוף שאינו "גוף ציבורי" כמשמעותו בהחלטה זו, למעט גופים המנויים בסעיף 14 לחוק חופש המידע או מכוחו.
ב. גוף ציבורי – רשות ציבורית כמשמעותה בסעיף 2(1) ל"רשות ציבורית" כהגדרתה בחוק חופש המידע, למעט גופים המנויים בסעיף 14 לחוק חופש המידע.
ג. האתר – האתר המרכזי לחופש המידע המוקם מכח החלטת ממשלה מס’ 2950 מיום 6/3/2011.
ד. היחידה הממשלתית – היחידה הממשלתית לחופש המידע כמשמעותה בהחלטת ממשלה מס’ 2950 מיום 6/3/2011.
ה. היתרים – רישיונות, זיכיונות או כל היתר אחר הניתן על פי דין לגוף פרטי, לשם אספקת שירות לציבור בידי גוף פרטי או לשם שימוש במשאב ציבורי.
ו. התקשרויות – חוזים, הסכמים או כל התקשרות אחרת ובלבד שעניינם מתן שירות לציבור בידי גורם פרטי או שעניינם שימוש במשאב ציבורי בידי גוף פרטי.
ז. חוק חופש המידע – חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998.
ח. משאב ציבורי – מים המופקים בישראל, תשתית תחבורתית, וכן – מחצבים, משאבי טבע ונפט, הכל כאשר הם מופקים בישראל.
ט. שירות לציבור – שירות המסופק לציבור בתחום התחבורה, הבריאות, החינוך, הרווחה או שירות המסופק לציבור באמצעות משאב ציבורי או המספק לציבור את המשאב הציבורי או חלקים ממנו.

4. גופים ציבוריים יפרסמו התקשרויות שנכרתו על ידם או היתרים שניתנו על ידם בהתאם להחלטת ממשלה זו –

א. התקשרות שתחתם או היתר שיינתן החל מיום 1 ביוני 2014, יפורסמו באתר. ככל שהאתר לא יוקם עד המועד האמור, יפורסמו ההתקשרויות או ההיתרים באתר היחידה הממשלתית.
ב. ההתקשרות או ההיתר יפורסמו בנוסחם המלא והסופי, והפרסום יחול על כל תוספת או תיקון של ההתקשרות או ההיתר לאחר מועד חתימתה ופרסומה. כן יפורסם תקציר של עיקרי הנושאים בהתקשרות אשר יכלול את העניינים המנויים להלן -
1. הצדדים להתקשרות, ובעניין היתר – הגורם המוסמך להענקת ההיתר ומקבל ההיתר;
2. שווי ההתקשרות, ולעניין היתר- מקור הסמכות להענקתו;
3. משך זמן ההתקשרות ולעניין היתר – תקופת תוקפו;
4. השירות לציבור או המשאב הציבורי שהם עילת ההתקשרות או ההיתר.
ג. סעיף 4(ב) יחול גם על תוספת או תיקון שנערכו לאחר המועד הקובע לפרסום גם אם ההתקשרות או ההיתר לגביהם בוצעה התוספת או התיקון נחתמו או ניתנו לפני המועד הקובע. לפרסום לפי פסקה זו יש לצרף את ההתקשרות או ההיתר המקורי לגביו נערכה התוספת או התיקון.
ד. על הגוף הציבורי שהוא צד להתקשרות או צד למתן ההיתר, מוטלת האחריות לפרסמו באתר עד חודש מיום החתימה על ההתקשרות או מיום מתן ההיתר, התוספת או התיקון להם, לפי העניין. ואולם, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו ויפורסמו באתר רשאי השר הנוגע בדבר להתיר הארכה במועד ביצוע הפרסום, ובלבד שההארכה לא תעלה על שלושה חודשים.
ה. פרסום ההתקשרות או ההיתר יהיה -
1. להתקשרות קצובה בזמן – למשך תקופה שלא תפחת מחמש שנים מתום תקופת ההתקשרות בין הצדדים;
2. להתקשרות שאינה קצובה בזמן – לכל תקופת ההתקשרות.
3. להיתר – לכל זמן תוקפו של ההיתר.
ו. התקיים חריג בדין לפרסום, לרבות החריגים המנויים בסעיפים 8 ו-9 לחוק חופש המידע ובסעיף 59ב(ז) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יפורסמו הנתונים שניתן לפרסמם תוך ציון הסעיפים או חלקי הסעיפים שלא פורסמו ותוך ציון העילה המשפטית לאי פרסומם, אלא אם אין לגלות עובדה זו מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1).
ז. במסגרת המשא ומתן לגיבוש ההסכם או בעת מתן ההיתר, תינתן האפשרות לגוף הפרטי להתנגד לפרסום סעיפים מסוימים בהסכם או בהיתר, כולם או חלקם, בנימוק שפרסום המידע יפגע בגוף הפרטי בשל אחד הטעמים המנויים בסעיף 9 לחוק חופש המידע, או באינטרס המוגן בכל דין אחר של הגוף הפרטי.
הגוף הציבורי רשאי לדחות את התנגדות הגוף הפרטי אם מצא כי לא מתקיים חריג בדין לפרסום ההתקשרות או ההיתר כאמור בסעיף קטן (1), או אם השתכנע כי בנסיבות העניין משקלו של האינטרס הציבורי בגילוי המידע עולה על עצמת הנזק הצפויה לגוף הפרטי כתוצאה מפרסום המידע.
החליט הגוף הציבורי לדחות את התנגדות הגוף הפרטי, יודיע על כך לגוף הפרטי בהחלטה מנומקת בכתב ויודיע לגוף הפרטי כי הוא רשאי לעתור כנגד החלטה זו בתוך 21 ימים. הגוף הציבורי לא יפרסם את המידע שפרסומו שנוי במחלוקת בטרם חלפה התקופה להגשת עתירה.
התקבלה התנגדותו של הגוף הפרטי כולה או חלקה, יפורסם ההסכם תוך השמטת החלקים הנוגעים בדבר, תוך שיצוין מהי העילה בגינה נמנע פרסום המידע.
ח. כללו ההתקשרות או ההיתר מידע אשר עלול לפגוע בצד אשר אינו צד להתקשרות או להיתר ואשר הגוף הפרטי אינו מייצגו או פועל מטעמו, יפעל הגוף הציבורי בהתאם לאמור בסעיף ז’ להחלטה זו, בשינויים המחויבים.
ט. בכל התקשרות והיתר שעליהם תחול החלטת הממשלה, יצוין כי ההתקשרות או ההיתר, לפי העניין, יפורסמו כאמור בהחלטת ממשלה זו, תוך ציון הסעיפים או חלקי הסעיפים שהוחלט כי אין לפרסמם מחמת האמור בסעיף 3(ו) להחלטה זו.

5. החלטת ממשלה זו לא תחול על התקשרויות או היתרים שפרסום קיומם עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם.

6. אין בהחלטה זו כדי למנוע מגוף ציבורי לפרסם כל מידע נוסף על המידע האמור בהחלטה זו, בכפוף להוראות כל דין.

7. שרת המשפטים תדווח לממשלה על יישומה של החלטת ממשלה זו לא יאוחר משנה ממועד פרסומה.

***

ט. שר הרווחה והשירותים החברתיים ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מר שלמה מור-יוסף, סקרו לפני הממשלה את עיקרי דו"ח מימדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2012 של המוסד לביטוח לאומי.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F1

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-W

תגובות אחרונות