משפחות בישראל – נתונים לרגל "יום המשפחה" 2014

משפחות בישראל – נתונים לרגל "יום המשפחה" 2014

נתונים לשנת 2012:

  • כ-1.87 מיליון משפחות בישראל בשנת 2012. לפני עשור, בשנת 2000 היו כ-1.5 מיליון משפחות בישראל.
  • המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.72 נפשות. לפני עשור, בשנת 2000 ממוצע הנפשות היה דומה (3.76).
  • מגורים עם משפחה הם מסגרת המגורים הנפוצה ביותר.
  • כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17.
  • בקרב המשפחות שבראשן עמד יהודי אחוז גבוה יותר של זוגות ללא ילדים כ-27%, בהשוואה לכ-10% במשפחות שבראשן עמד ערבי.
  • כ-114 אלף משפחות הן חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 – כ-6% מכלל המשפחות. בשנת 2000 מספר המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה כ-89 אלף.
  • כ-16% מכלל האמהות החד הוריות הן רווקות.
  • כ-96% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים והיתר (כ-4%) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין (כ-69 אלף זוגות) – בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו.

         אחוז הזוגות החיים יחד ללא נישואין באיטליה 6%, בארה"ב 11%, בהולנד – 20%, בדנמרק – 23% ובנורווגיה – 26%. 

מקור הנתונים הינו סקר כוח אדם, 2012. הנתונים כוללים את כלל משקי הבית, פרט למשקי בית בקיבוצים, מוסדות, מעונות סטודנטים ואנשים הגרים מחוץ ליישובים (בדווים בדרום ואחרים).

משפחות

  • מספר המשפחות בישראל בשנת 2012 נאמד בכ-1.87 מיליון, מהן כ-1.49 מיליון משפחות שבראשן עמד יהודי (80%), וכ-324 אלף משפחות שבראשן עמד ערבי (כ-17%)[1].
  • מרבית המשפחות (כ-90% מהן) גרו במשק בית לבדן, ללא אחרים (שאינם חלק מהמשפחה) וללא משפחה נוספת במשק הבית.
  • מגורים עם משפחה הם מסגרת המגורים הנפוצה ביותר. כ-89% מהיהודים וכ-98% מהערבים בני 15 ומעלה גרו עם משפחתם הגרעינית. 

הגדרות:

משק בית: אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. משק בית יכול לכלול אנשים שאינם קרובי משפחה.

משפחה (משפחה גרעינית): שני אנשים או יותר הגרים באותו משק בית, וקשורים זה לזה כבני זוג נשואים או לא נשואים או כהורה וילד. סוגי המשפחה העיקריים הם: זוג בלבד, זוג עם ילדים או הורה יחיד עם ילדים.[2]

משק בית משפחתי: משק בית שיש בו לפחות משפחה אחת.

משק בית לא משפחתי: משק בית הכולל אדם אחד בלבד, או קבוצת אנשים שאינם משפחה.

מגורי יחד של זוגות (קוהביטציה; זוגרות): מגורים משותפים באותו משק בית של בני זוג שאינם נשואים זה לזה. 

הרכב המשפחה 

(1)     כולל גם כאחוז אחד של משפחות הכוללות אחים הגרים יחד ללא הוריהם, ללא בני זוג וללא ילדים משלהם, ומשפחות של סב ו/או סבתא ונכדים בלבד, ללא הוריהם. 

  • הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (67%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (כ-46%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן שני בני זוג בלבד (כ-27%) ומשפחות חד-הוריות[3] (כ-13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ-10% בכל אחד משני סוגי המשפחה האחרונים).
  • מבין מחוזות המגורים השונים, מחוז תל אביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-32%) ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (39%). מחוז הדרום מאופיין באחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (7.6%), זאת בהשוואה לאחוז הארצי-6.1%.
  • משפחות בערים הגדולות:  כשליש מהמשפחות במדינה מתגוררות ב-6 הערים הגדולות המונות 200 אלף תושבים ומעלה. בירושלים אחוז המשפחות הגדול ביותר עם ילדים עד גיל 17. בפתח תקווה האחוז הקטן ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, בהשוואה לאשדוד בה אחוז המשפחות החד הוריות הוא הגבוה ביותר. תל אביב- יפו וחיפה  מאופיינות באחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.

גודל משפחה

  • בשנת 2012 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות; 3.54 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד יהודי ו-4.70 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד ערבי. הבדל זה נובע הן משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית והן מתוחלת חיים גבוהה יותר בקרב היהודים.
  • כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר; אחוז גדול פי 3 מאחוז המשפחות בגודל זה באוכלוסייה היהודית (9.6%).
  • ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא באזור יהודה והשומרון (4.6 נפשות למשפחה) גבוה כמעט פי 1.5 מזה של מחוז תל אביב.

ילדים במשפחה

  • כ-2.46 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (92%), והיתר התגוררו במשפחה של הורה אחד בלבד.
  • המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים בגיל זה) עמד בשנת 2012 על 2.4; באוכלוסייה היהודית 2.3 ובאוכלוסייה הערבית 2.8.
  • שכיחותן של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה יותר מפי 2 בהשוואה לשכיחותן בקרב האוכלוסייה היהודית. 

משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17

  • ב-2012 היו 114 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 המהוות כ- 6% מכלל המשפחות, ובהן כ-197 אלף ילדים (עד גיל 17).
  • המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות בישראל- 1.7, בהשוואה ל-2.5 במשפחות עם שני הורים.
  • בהשוואה בינלאומית ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות בישראל, גבוה ביחס למספר ארצות כגון: איטליה, גרמניה ודנמרק. אך נמוך בהשוואה לארה"ב ולנורווגיה. 

  • בראש כ-91% מן המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 עומדת אישה.
  • ביותר ממחצית (56%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה הוא/היא הורה גרוש/ה, 19% נשוי/אה אך חי/ה בנפרד, 15% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר אלמן/ה – 10%.
  • בשנת 2012 היו 16.5 אלף אמהות, רווקות חד הוריות לילדים עד גיל 17, המהוות 16% מכלל האמהות החד הוריות.

מגורי יחד של זוגות (קוהביטציה; זוגרות) 

  • רוב הזוגות בישראל (כ-96%) הם זוגות נשואים; יתר הזוגות, כ-4% מכלל הזוגות – כ-69 אלף זוגות הם בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו; כ-65 אלף (כ-93%) מתוכם זוגות יהודים[4].
  • הזוגות היהודים במגורי יחד מהווים 4.3% מסך המשפחות היהודיות ו-5.0% מסך הזוגות היהודים.
  • הרכב הגילים של הזוגות היהודים החיים במגורי יחד, צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. כמחצית (49%) האישה היא מתחת לגיל 35, בהשוואה לכ-24% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין.
  • הזוגות היהודים במגורי יחד, הם לרוב זוגות ללא ילדים (68%). ל-24% (כ-15 אלף) מן הזוגות היהודים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 בהשוואה ל-54% מן הזוגות הנשואים.
  • ל-10% בלבד מהזוגות היהודים "הצעירים" (בהם גיל האישה נמוך מ-35) החיים במגורי יחד יש ילדים עד גיל 17 לעומת 80% מהזוגות היהודים הצעירים הנשואים.
  • אחוז הזוגות במגורי יחד מכלל הזוגות, עמד על 6% באיטליה, 11% בארה"ב, 20% בהולנד, 23% בדנמרק ו-26% בנורווגיה.

משקי בית – 2012

הנתונים שלהלן מבוססים על סקר הוצאות משק הבית.

סקר הוצאות משק בית נערך מאז שנות החמישים, ועד לשנת 1997 בוצע אחת לחמש שנים לערך. משנת 1997 ואילך מבוצע הסקר באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה.

הסקר כולל את כלל האוכלוסייה למעט בדווים מחוץ ליישובים. נתוני 2012 מתבססים על 8,742 משקי בית המייצגים כ-2,270,000 משקי בית באוכלוסייה.

הוצאות לתצרוכת במשקי בית על פי סעיפים ראשיים (לוח ה)

  • בשנת 2012 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 14,273 ₪ . משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים.
  • אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית, גדול יותר במשקי בית עם ילדים – 16.7%, בהשוואה ל-15.5% במשקי בית ללא ילדים.
  • במשקי בית ללא ילדים אחוז ההוצאה על סעיף חינוך, תרבות ובידור נמוך יותר מאשר במשקי בית עם ילדים (9.4%  לעומת 14.8% בהתאמה).
  • במשקי בית ללא ילדים אחוז ההוצאה על בריאות גבוה יותר מאשר במשקי בית עם  ילדים (6.7% לעומת 4.4%, בהתאמה).
  • כחמישית מההוצאה על סל המצרכים והשירותים במשקי בית ללא ילדים ובמשקי בית בהם יש עד שני ילדים, היא עבור תחבורה ותקשורת. במשקי בית עם שלושה ילדים, אחוז ההוצאה על סעיף זה נמוך יותר – 17.8%.

הכנסות והוצאות משקי בית (לוחות ה ו-ו) 

  • בשנת 2012 אחוז ההכנסה  מעבודה במשקי בית עם שני ילדים הוא הגבוה ביותר- 87.3% ואחוז ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הנמוך ביותר – 8.3%.
  • מתוך משקי הבית עם ילדים, במשקי בית עם 3 ילדים ויותר מספר המפרנסים הוא הנמוך ביותר- 1.5 מפרנסים בממוצע, אחוז ההכנסה מעבודה הוא הנמוך ביותר-83.6% ואחוז ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הגבוה ביותר – 12.3%.
  • מהשוואת ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית של כלל משקי הבית  נמצא שההוצאה מהווה 77.7% מההכנסה נטו. במשקי בית עם 3 ילדים ומעלה הפער בין ההכנסה להוצאה הוא הנמוך ביותר- ההוצאה מהווה 87.5% מההכנסה.

  • מנתוני הסקר החברתי המתבססים על דיווחי הנדגמים, נמצא כי 61% ממשקי הבית בישראל מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות, 14% מצליחים "ללא כל קושי". 38% ממשקי הבית אינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות – 27% "לא כל כך מצליחים" ו-11% "בכלל לא מצליחים.

הוצאות לתצרוכת לפי מוצרים נבחרים (לוח ז’)

  • ככל שמספר הילדים במשק בית עולה, כך עולה ההוצאה על לחמניות ופיתות ממרח שוקולד וחטיפים, דגני בוקר ומעדני חלב.
  • במשקי בית ללא ילדים ההוצאה גבוהה יותר על לחם מיוחד ונסיעה במונית מיוחדת
  • משקי בית עם 3 ילדים ויותר תורמים הכי הרבה.

בעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת בני קיימה בקרב משקי הבית (לוח ח)

  • במשקי בית עם מספר ילדים קטן (עד שני ילדים) אחוז הבעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת גבוה יותר מאשר במשקי בית עם מספר ילדים גדול (שלושה ילדים ויותר).
  • במשקי בית עם ילדים ל-88.3% בעלות על מחשב ו-74.9% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים ל-73.9% בעלות על מחשב ו-67.2% מנויים לאינטרנט.
  • אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלווין גבוהים יותר במשקי בית ללא ילדים מאשר במשקי בית עם ילדים, כמו-כן, ככל שמשק הבית עם מספר ילדים גדול יותר כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לווין קטנים יותר בעוד שאחוז הבעלות על צלחת לוין גבוה יותר.
  • ל-76.1% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 57.1% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.

מועסקים במשקי בית בשנת 2012

סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף ע"י הלמ"ס*.

החל בינואר 2012 נחקרים בכל חודש בממוצע כ-21,500 איש בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בארץ יותר משנה ברציפות. הסקר עוקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה בישראל, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. 

בשנת 2012 היו בישראל 2.3 מיליון משקי בית, כ- 79% מהם – 1.8 מיליון – היו משקי בית עם מועסקים.

  • נפשות בגיל עבודה במשקי בית: ב-1.9 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה (כלומר בגיל 66-15 לגברים או 61-15 לנשים) וב-89.3% ממשקי בית אלו היה לפחות אדם אחד מועסק. בכ-340 אלף משקי בית התגוררו רק אנשים שאינם בגיל עבודה.
  • מספר משקי הבית היהודים ב-2012 הגיע ל-1.8 מיליון; אחוז משקי הבית עם מועסקים עמד על 78.4%. ב-1.5 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ו-90.5% מתוכם היו משקי בית עם מועסקים.
  • מספר משקי הבית הערביים היה כ-324 אלף. אחוז משקי הבית עם מועסקים הגיע ל-78.2% ב-2012. בכ-306 אלף משקי בית ערביים הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ומתוכם 82.5% היו משקי בית עם מועסקים. מספר משקי הבית עם יותר משתי נפשות בגיל העבודה היה גבוה יותר אצל ערבים (91.9%) מאשר אצל יהודים (76.4%); למרות זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית כ-53.8% ממשקי הבית הם עם מועסק אחד בלבד ובקרב משקי בית יהודיים, 37.7% הם משקי בית עם מועסק אחד בלבד, ו-62.3% הם משקי בית עם יותר ממועסק אחד. 

* לתשומת לב: לא ניתן להשוות את הנתונים לשנים קודמות כי החל בינואר 2012, הנתונים מבוססים על סקר כוח אדם חודשי   ומתייחסים    לתכונות כוח העבודה.

להסבר על המעבר מסקר רבעוני לחודשי 

עסקים לפי סוג משק בית 

  • במשקי בית "משפחתיים" (שיש בהם לפחות משפחה אחת), 85.6% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת 51.4% בלבד במשקי בית "לא משפחתיים"; זאת עקב חלקם הגדול של אלה שאינם בגיל העבודה בקבוצה זו.
  • במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה מאשר במשקי בית ללא ילדים, 93.7% ו-64.7% בהתאמה. במשקי בית של זוג עם ילדים כאשר גיל הילד הצעיר הוא 24-18, קיים אחוז גבוה עוד יותר של משקי בית עם מועסקים – 96.8%.

במשפחות חד-הוריות, 83.2% היו משפחות עם מועסקים. אחוז משקי הבית עם מועסקים עולה ככל שעולה גילו של הילד הצעיר (תופעה שנכונה לגבי תעסוקת נשים בכלל). במשקי בית של משפחות חד-הוריות בהם גיל הילד הצעיר הוא 4-0, 77.5% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת זאת כאשר גיל הילד הצעיר הוא 17-15 עולה אחוז משקי הבית עם מועסקים ל-87.1%. 

צפיפות דיור 

  • ב- 2012, 54.4% ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.73 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.56 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.33 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.
  • במשקי בית ערביים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל – 1.36 (מוסלמים – 1.43, נוצרים – 1.03, דרוזים – 1.14).
  • במשקי בית יהודיים – ממוצע נפשות לחדר ב-2012 היה 0.82.

[1] בראש כ- 53 אלף המשפחות הנותרות, עומדים "אחרים" (נוצרים לא-ערבים או אנשים ללא סיווג דת).

[2] סוגי משפחות נוספים שהוגדרו הם: משפחה של אחים הגרים יחד ללא הוריהם, ללא בני זוג וללא ילדים משלהם, וכן משפחה של

סב ו/או סבתא ונכדים בלבד ללא הוריהם.

[3] עם ילדים בכל גיל.

[4] כולל גם זוגות בהם אחד מבני הזוג יהודי ובן/בת זוגו/תו לא יהודי/ה.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 5.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

Funzing-P

תגובות אחרונות