מחדל המסתננים וכזב הפליטים

מחדל המסתננים וכזב הפליטים

בעקבות התיקון האחרון של החוק למניעת הסתננות והפגנות המסתננים, אנשי תקשורת רבים מציעים "להניח למסתננים ולפזר אותם בישראל". הצעה זו מסוכנת. קודם כל, משום שהמסתננים כבר מפוזרים בכל הערים ולא רק בדרום ת"א. בכל מקום אליו התפזרו נוצרו חיכוכים עם האזרחים, כאשר שכונות חלשות הוחלשו עוד יותר כתוצאה מפלישת המסתננים. הסיסמה של "פיזור המסתננים" כפי שמציעים דב חנין ומר"ץ היא זריית חול בעיניים. כי נדרשת השקעה אדירה בצורה של סל קליטה ורווחה וסבסוד מגורים שלהם בשכונות חזקות כגון אזורי חן בת"א, על מנת "לפזר" אותם, יותר ממה שהם מפוזרים היום. האם יש לנו המשאבים לממן את "הפיזור" ?

רעיון אחר היה ליישב אותם בקיבוצים. בינואר 2007 אישרה וועדת הפנים כניסה של 300 מסתננים למרות האזהרות שרובם לא היו פליטים. הח"כים אבישי ברוורמן ואבשלום וילן הצהירו:  "מדובר פה על 288 איש, ומפחידים אותנו שמחר זה זרם של אלפים ועשרות אלפים".  וילן גם התחייב לקלוט את 300 המסתננים לקיבוצים. ובכן, כיום מתברר שהאזהרות המעיטו בסכנה. ומאז זרמו עשרות אלפי מסתננים למרכזי הערים. ב 2012 הצהיר אבשלום וילן על נכונות הקיבוצים לקלוט 8,000 מסתננים. אך מצד שני הקיבוצים מסרבים לקלוט אפילו מסתנן אחד. ראשי הקיבוצים מתעלמים מהכלל המוסרי: "נאה דורש נאה מקיים". סירובם של הקיבוצים לקבל מסתננים לא מונע מהם לתמוך ב"תעשיית החמלה": ארגוני שמאל קיצוניים הקשורים לקרן לישראל חדשה שמסייעים למסתננים. הקיבוצים סייעו למשל בארגון הצעדה של המסתננים ממתקן חולות לירושלים. לארגונים אלה יש אג’נדה ברורה ומהלכים באקדמיה.

כך לדוגמא במסמך של "המכון להגירה ושילוב חברתי" במרכז האקדמי רופין נכתב: " מדינה זו הוקמה על ידי ועבור מהגרים ופליטים "  ( אף לא מילה על הכרזת העצמאות –  "מדינה יהודית בארץ ישראל"…  ).  "לעודד את מבקשי המקלט להשתלב בשוק העבודה"…… " רק לאחר שמבקש המקלט הוגדר כפליט על פי הקריטריונים המקובלים, תינתן לו זכות להביא את בני  משפחתו (בני זוג וילדים) לישראל"….  " החוק למניעת הסתננות לא יחול על מבקשי מקלט " …"לקצוב את הכליאה לפרק זמן של שבועיים או ארבעה שבועות לכל היותר"…." יש לקיים בישראל אכיפה נגד שימוש בביטויים של גזענות והסתה". גם אם פעילי זכויות המסתננים מתנהגים בתום לב, ואינם מתכוונים להזיק, הרי שבפועל הם מערערים את אושיות המדינה. לשיטתם ישראל חייבת לפתוח את שעריה בפני כל מי שמחליט שהוא מבקש מקלט. לשיטתם הממשלה הנבחרת איננה סוברנית, איננה רשאית ע"פ חוק לקבוע מי נכנס למדינה,  אלא רק הם ארגוני הזכויות והאו"ם יקבעו את הכללים והחוקים. ומי שיקום למחות נגדם ייתבע לדין ויואשם בגזענות ובשנאת זרים. לכן יש יסוד לחשש שקיימת מגמה להציף את המדינה  בזרים בלתי חוקיים, תוך יצירת אילוצים פוליטיים שימנעו מהממשלה להרחיק אותם מהמדינה.

השלב הבא ברור מאד: תביעה לאיחוד משפחות, ייבוא נשים מחו"ל, ואז אוכלוסיית המסתננים תצמח למאות אלפים. מעגל התביעות מצדם של המסתננים לא ייפסק, בעיקר כשיהיה להם ייצוג בכנסת. בדרך זו ישראל תהפוך ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינת "כל אזרחיה" או "כל מהגריה", שביטחון תושביה בסכנה. מעורבות המסתננים בהפגנות ובאירועים אלימים ( כמו בקיבוץ כנרת ב 21/12/13 ), רק מרמזת על הצפוי בעתיד, אם הם ישתקעו ויקימו כאן את ביתם.

מטיפי המוסר לא צריכים להטיף לנו "לאהבת הגר". כולנו מאמינים שישראל חייבת לטפל באנושיות בכל אדם, אפילו הוא מסתנן פולש. אך לא נסכים לוותר על מדינתנו. איננו חייבים להכיל את המסתננים במרכזי הערים. איננו חייבים להעניק להם זכויות אזרח, מעמד קבע או לספק להם תעסוקה.

הממשלה חייבת להחליט: אם הם פליטים יש להכניסם למחנה פליטים כפי שארדואן עושה לפליטים הסורים בטורקיה. אך מתברר כי המסתננים הם מהגרי עבודה שמתחזים לפליטים. כי ע"פ אמנת הפליטים הם היו חייבים לבקש מקלט במצרים ולא להסתנן לישראל. סממן נוסף הוא, שלא כמו פליטים הנמלטים על נפשם משפחות שלמות, רוב המסתננים הם גברים חסונים שבאו לעבוד ולשלוח כסף למשפחותיהם שנותרו בארצם.  בריחתם מאתר השהייה מוכיחה שהם לא פליטים שמחפשים "מקלט לילה", אלא עבודה ושירותי רווחה על חשבונם של האזרחים. לפיכך הממשלה חייבת להכניס את כל המסתננים לאתרי שהייה עד להרחקתם מישראל. כפי שזה נעשה בכל המדינות הנאורות כמו אוסטרליה, יוון, איטליה, צרפת וארה"ב. תכלית החוק למניעת הסתננות הוא לשלול את המניע העיקרי להגירתם- עבודה בישראל.  אם המסתננים יוכנסו לשנים רבות לאתר שהייה ותיאסר העסקתם, קיים סיכוי טוב שהם ישובו בעצמם לארצם. בכל מקרה, איסור העסקה יימנע איחוד משפחות.

המחדל הגדול הוא בהחלטת רה"מ נתניהו ב 2009 לזרוק את המסתננים לדרום ת"א, אילת, אשדוד וערים נוספות, במקום להקים עבורם אתרי שהייה. הקונצפציה הזו עודדה עוד עשרות אלפי מסתננים לפלוש לישראל כשהם נתמכים ע"י אינטרסנטים וקבוצות מהשמאל הקיצוני. המסתננים גורמים נזקים למרקם החברתי ברבעים מוחלשים בערים, ועומס על מערכות הבריאות, ביטחון פנים, החינוך והרווחה. הנזקים מחמירים ככל שהמחדל נימשך.

הטענה שהגדר החכמה חוסמת את המסתננים איננה מדויקת. פלישת המסתננים נעצרה כאשר החוק הקודם נאכף ביוני 2012, לאחר מחאת התושבים בדרום ת"א, אילת ואשדוד, בעוד שבניית הגדר הסתיימה בסוף 2012. יש לזכור שעד 2006 לא חווינו כניסת מסתננים, למרות שלא הייתה גדר, אלא בזכות החוק הישן שנחקק עם קום המדינה ואפשר החזרה מידית של כל מסתנן למצרים. מצד שני החוק הישן אפשר הגשת בקשות מקלט כשהמבקש נמצא מחוץ לגבולות ישראל או באתר שהייה. החוק הישן בוטל ע"י שר הביטחון ב 2007 בעקבות עתירה של ארגוני הסיוע למסתננים ובמקומו נחקק חוק "מרוכך" וגם נגדו עומדת עתירה לבג"ץ.

את התוצאה הקשה אנו חווים כיום. לכן יש יסוד לחשש שכל וויתור כעת ייפגע בעתיד ילדינו. ישראל חייבת לפעול להחזרת המסתננים לארצם כדי למנוע אסון לאומי.

צבי גלברד

פעיל בשדולה להחזרת המסתננים לארצם

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (13 הצבעות, ציון ממוצע: 4.92 מ- 5)
הוסף תגובה

תגובות (1)

  1. נגה 08/02/2014 להגיב
    כל מילה בסלע!

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-W

Funzing-F

תגובות אחרונות