הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 23 בפברואר 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 23 בפברואר 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"לפני כשנתיים, אמרתי שאנחנו נביא לממשלה חוק שיגביר את השוויון בנטל ויעשה זאת בלי לשסות ציבור בציבור. אני חושב, שהתהליך הזה מתבצע עכשיו. אנחנו דואגים שאכן נשמור על אחדות העם. באותה מידה, אני מוסיף, שבהמשך אנחנו רוצים לראות עוד ציבורים, עוד חלקים של החברה בישראל, נושאים בנטל, ונביא הצעות בהתאם לאחר השלמת החקיקה הזאת.

הממשלה תשמע היום סקירה של ראש מטה הסייבר הלאומי, אביתר מתניה. הקמנו את המטה הזה במטרה לסייע להפיכתה של ישראל למעצמת סייבר. כשאני אומר מעצמת סייבר, אני מתכוון להגנה בסייבר, ואכן היכולת הזאת הולכת ונבנית, בין השאר, באמצעות עבודת התיאום של המטה. אנחנו רוצים לאפשר הגנה טובה יותר לכל נדבכי המדינה, שיותר ויותר הופכים להיות מתואמים ונשלטים ע"י מערכות דיגיטאליות. למעשה הדבר הזה מתבצע.

מטה הסייבר יעבור בקרוב לבאר-שבע, כחלק מקריית הסייבר. אני רואה בו גם זרז לפיתוח כלכלי רב עוצמה. יש התעניינות בינלאומית אדירה ביכולות שלנו, והדבר הזה יכול לשרת לא רק את מרכיב ההגנה, אלא גם את מרכיב הצמיחה הכלכלית.

ביום חמישי יצא לי לבקר באחד ממרכיבי ההגנה שלנו – במטה השב"כ שעוסק בסיכול הסייבר. מאוד התרשמתי לטובה מהעבודה שראיתי שם מצד אנשים צעירים, בחורים ובחורות, שעושים עבודת קודש למען מדינת ישראל, ואני יכול להגיד אפילו, תוך הקרבה של טובתם האישית. הם מוכנים להקדיש שנים יקרות, תרתי משמע, להגנת המדינה, ואני מברך אותם ואת השב"כ על העבודה החשובה הזאת.

אנחנו נצטרך להשקיע עוד הרבה הרבה השקעות בתחום הזה, גם כדי להגן על עצמנו וגם כדי לממש את האפשרויות הכלכליות הגדולות מאוד, שהשטח הזה טומן בחובו.

מחר תגיע לכאן הקנצלרית מרקל. היא באה כידידת ישראל עם פמליה גדולה – 16 שרים וסגני שרים. אנחנו מקבלים אותה בברכה, ואנחנו נדבר אתה על מנת להדק את שיתוף הפעולה בינינו בכל השטחים.

כמובן, אעסוק אתה בשני נושאים מדיניים ראשונים במעלה – קודם כל, בנושא של המו"מ שלנו עם הפלסטינים. כמובן, אבהיר לה מה שנדמה לי שהיא מבהירה גם מעת לעת, וזה שהתשתית של השלום בינינו לבין הפלסטינים מבוססת על הכרה הדדית של שתי מדינות לאום, קרי, הכרה פלסטינית נדרשת במדינה היהודית, במדינת הלאום של העם היהודי.

הדבר השני שאדון אתה בו זה הנושא של שיחות הגרעין, כיוון שגרמניה היא חלק מהמעצמות, מה-1P5+. אני רואה בדאגה את העובדה שאיראן למעשה מאמינה שהיא תממש את התכנית שלה להיות מדינת סף גרעינית עם יכולת העשרה, עם יכולת פיתוח נשק גרעיני ועם יכולת פיתוח של טילים בין יבשתיים, כשהיא לא חושבת שבעצם יגעו בה; כשהיא מסרבת אפילו להביא לבחון ולבדוק את מה שיש לה ושהיא ממשיכה לעסוק בכך בלא מפריע. הדבר הזה: שילוב של העשרה, נשק ויכולת שיגור אומר שאיראן בעצם מקבלת הכל, ונותנת כמעט שום דבר. זה המצב הנוכחי. אסור שהסכם הקבע ינציח את המצב הזה. הוא צריך לפרק את איראן מהיכולת לייצר נשק גרעיני או לשגר אותו. הדבר הזה טרם הושג, וללא התעקשות של המעצמות גם לא יושג. אני מקווה, שגרמניה ויתר החברות ב-5+1P, יעמדו איתן על הדרישות האמיתיות למנוע מאיראן להיות מדינת סף גרעינית. כלומר, למנוע ממנה את היכולת לייצר או לשגר נשק גרעיני. "

***

ב. הממשלה החליטה בהתאם לסעיפים 8(א) ו-10(ב) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, למנות, לפי המלצת נגידת בנק ישראל, את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג למשנה לנגידת בנק ישראל.

***

ג. הממשלה דנה בתיקון החלטת הממשלה מס’ 4458 מיום 1.2.2009 בנושא קביעת נוהל להכרעת מליאת הממשלה בעניינים לפי סימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924, והחליטה כדלקמן:

לתקן את החלטת הממשלה מס’ 4458 מיום 1.2.2009, בנושא הנוהל להכרעת מליאת הממשלה בעניינים לפי סימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924, בהם אחד הצדדים למחלוקת היא הכנסייה הקתולית וכל אישיות משפטית כנסייתית על פי הסכם האישיות המשפטית שנחתם בין ישראל לבין הכס הקדוש ביום 10.11.1997, ולקבוע כי במקום סעיף 2(ד) להחלטה האמורה יבואו סעיפים 2(ד)-(ה) כדלקמן:

"ד. "הבודק המיוחד" יחקור בסוגיה, ויגיע למסקנות עובדתיות ומשפטיות. כל אחד מהצדדים יהיה רשאי לבקש בדיקה נוספת של מסקנות "הבודק המיוחד" בפני ה"וועדה לבדיקה נוספת".
ה. הממצאים העובדתיים והמשפטיים של "הבודק המיוחד", או לפי העניין, "הוועדה לבדיקה נוספת" יוצגו לפני מליאת הממשלה בישיבת ממשלה שתכונס לצורך הכרעה בסוגיה על בסיס ממצאים אלו ."

***

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק לתיקון פקודת העיריות (מועד החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית) (תיקון מס’ …), התשע"ד-2014 – הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לתיקון פקודת העיריות (מועד החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית) (תיקון מס’…), התשע"ד- 2014.
ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק ולהגישה מיד לכנסת.
ג. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי על טיוטת החוק:

סעיף 276 (א) לפקודת העיריות, שהוחל גם על מועצות מקומיות ואזוריות קובע, כי החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.

סעיף 9(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים") קובע כי סכום הארנונה הכללית שתטיל המועצה על כל נכס בתחומה יהיה הסכום שהגיע כדין בשנת הכספים הקודמת בתוספת שיעור העדכון הקבוע בחוק. סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים קובע, כי רשות מקומית המטילה ארנונה בשונה מהאמור, צריכה לקבל את אישור שר הפנים ושר האוצר (להלן: "השרים"). המשמעות היא כי העלאת ארנונה, הפחתתה ושינויי סיווג ותת סיווג בארנונה שיש להם משמעות כספית, טעונים אישור השרים.

תקנה 10(ב) לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות הארנונה") קובעת כי בקשה של רשות מקומית לאשר את השינויים בהטלת הארנונה עליהם החליטה, תוגש עד ליום 28 לפברואר של שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה (להלן: "בקשה לאישור חריג"). סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים קובע שתוקפו של אישור השרים בראשית שנת הכספים בגינה הוא ניתן.

סעיף 133(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 מחיל את הוראות חוק ההסדרים גם על ארנונת ועד מקומי. סעיף 9(ב) לחוק ההסדרים קובע כי בוועד מקומי גם הטלה ראשונה של ארנונה טעונה אישור השרים.

בשנים האחרונות מוגשות למשרד הפנים מדי שנה בקשות רבות לאישור חריג של רשויות מקומיות וועדים מקומיים. כל בקשה עשויה לכלול שינוי אחד ועד עשרות של שינויים שיש לבחון ולהכריע בעניינם.

תהליך הבחינה והאישור של הבקשות לאישור חריג הינו ארוך ומורכב, וכולל בדיקות כלכליות, הנערכות בהתאם למדיניות השרים בנושא האישורים החריגים הנקבעת לשנת הכספים הרלבנטית, ובחלק לא מבוטל מהמקרים גם בדיקות משפטיות שונות.

לאור האמור נוצר מצב לפיו בשל אילוצי לוח הזמנים ומורכבות הנושא, האישורים לחלק מן הבקשות ניתנים בשלהי שנת הכספים בגינה הן מבוקשות, באופן שהשינוי המבוקש מוחל על הנישומים למפרע מתחילת השנה. אמנם, סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים קובע כי הרשות המקומית תשלח לכל נישום הודעה על הכוונה להטיל ארנונה שונה מזו שהוטלה בשנה הקודמת, עוד בטרם פנייתה לשרים, על מנת שיוכל להיערך לכך, בפרט בכל הנוגע להעלאת ארנונה. על אף האמור, מצב בו מוטל בפועל על הנישום נטל נוסף בשל שינוי שאושר בצו הארנונה לקראת שלהי שנת הכספים אינו רצוי ומוצע לשנותו.

מטרת החוק המוצע, להקדים את מועד הטלת ארנונה על ידי הרשות המקומית ל- 1.7 של שנת הכספים שלפני שנת הכספים, בגינה מוטלת הארנונה על מנת שאישור השרים יינתן, לכל המאוחר, עד 15 בדצמבר של אותה שנה, כך שכל נישום ידע כבר בתחילת השנה בה מוטלת הארנונה את גובה הארנונה הסופי שיוטל עליו.

חריג לכך, יהא במצב בו התקיימו בחירות לראש הרשות המקומית בין ה- 1.5 לבין ה- 31.12 שאז החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה תתקבל לא יאוחר משלושה חודשים ממועד תחילת הכהונה של ראש המועצה, על מנת לאפשר למועצה הנכנסת את הזמן הנדרש לקבל החלטה, והחלטת השרים תתקבל שישה חודשים ממועד החלטת המועצה.

יובהר כי בהמשך לתיקון פקודת העיריות יתוקנו בהתאמה, גם תקנות הארנונה המתייחסות למועד הגשת בקשות לאישור חריג.

לאור המועד בו אנו מצויים, ועל מנת לאפשר לפעול בהתאם למוצע כבר לקראת שנת הכספים 2015, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לדון בטיוטת החוק האמורה, ולאשר אותה על דעת הממשלה ולהגישה מיד לכנסת. כן מוצע, בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

***

ה. ד"ר אביתר מתניה, ראש המטה הקיברנטי הלאומי אשר במשרד ראש הממשלה, הציג לפני הממשלה תמונת מצב בכל הקשור לנושא הסייבר.

בסקירתו התייחס ד"ר מתניה, בין השאר, לנושאים הבאים: הגדרת מרחב הסייבר, השחקנים המרכזיים במרחב זה, האיומים הגלומים במימד זה, יתרונה של ישראל בתחום הסייבר, ההזדמנויות המצויות בתחום הפיתוח ובתחומי ההתמודדות השונים בנושא הסייבר, הצורך בטיפוח הון אנושי לנושא הסייבר והמאמץ שעושה ישראל בהקמת מרכז סייבר בבאר שבע.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 4.80 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-P

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

ידידים - סיוע בדרכים

Funzing-P

תגובות אחרונות