הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 6 באפריל 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 6 באפריל 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"בוקר טוב, בחודשים האחרונים מדינת ישראל מנהלת מו"מ עם הפלסטינים במטרה להגיע להסדר שלום. אזרחי ישראל חפצים בשלום, בשלום אמת שבו יובטחו האינטרסים הלאומיים החיוניים שלנו, בראשם כמובן הביטחון.

לאורך השיחות הללו ביצענו צעדים קשים והפגנו נכונות להמשיך בביצוע מהלכים לא קלים, גם בחודשים הבאים, במטרה לייצר מסגרת שתאפשר לשים קץ לסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. דווקא ברגע שבו עמדנו להתכנס לאותה מסגרת המשך למו"מ, מיהר אבו-מאזן להצהיר שהוא אינו מוכן אפילו לדון בהכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אני מציין זאת במפורש – לדון בנושא, לא להסכים לנושא. הוא עשה זאת למרות שהוא יודע שלא יהיה שום הסכם בלי הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי – דבר שהבהירו גם נשיא ארה"ב וגם מנהיגים רבים אחרים בעולם.

לצערי, בהמשך, כשהתקרבנו לרגע לפני סיום הסיכום להמשך השיחות, מיהרה ההנהגה הפלסטינית לפנות באופן חד-צדדי להצטרף ל-14 אמנות בינלאומיות ובכך הפרו הפלסטינים באופן מהותי את ההבנות שהושגו במעורבות אמריקנית.

האיומים של הפלסטינים לפנות לאו"ם לא ישפיעו עלינו. לפלסטינים יש הרבה מה להפסיד ממהלך חד-צדדי כזה. הם ישיגו מדינה רק במו"מ ישיר, לא בהצהרות ריקות מתוכן וגם לא במהלכים חד-צדדיים – אלה רק ירחיקו את הסדר השלום, וצעדים חד-צדדיים מצדם ייענו בצעדים חד-צדדיים מצדנו. אנחנו מוכנים להמשיך בשיחות, אבל לא נעשה זאת בכל מחיר.

הממשלה תשמע היום סקירה מראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג’ין קנדל. פרופסור קנדל יסקור את האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של מדינת-ישראל. זאת הפעם הראשונה בממשלות ישראל שבה מתקיים תכנון ארוך טווח בין כל משרדי הממשלה. אנחנו רוצים לגבות את מנועי הצמיחה שלנו במשרדים השונים, בתחומים השונים, בשלושה תחומים: קודם כל לפתוח שווקים חדשים לכלכלת ישראל – כמו בסין ובאמריקה הלטינית; שנית, לפתח פיתוח משמעותי את תעשיית הסייבר – תעשייה עולמית חזקה מאוד, ושלישית, בצמצום הרגולציה ובפישוט הרגולציה – שהוא יעד אסטרטגי למדינת-ישראל. הרגולציה בישראל צריכה לעבור שינוי יסודי. אנחנו עובדים על זה. היום נשמע על צעדים שאנחנו עושים בכיוון זה הן ברשות ניירות הערך והן במשרד להגנת הסביבה, ששם השר פרץ והמשרד שלי עבדו יחד כדי לפשט, לצמצם ולהקל בנושא הרגולטורי.

השר פרץ בבקשה."

השר עמיר פרץ אמר:

"אני מודה לראש הממשלה. אנחנו בעצם מתכוונים ללכת למהלך שמצד אחד יגביר את היכולת שלנו לפקח במהלך העבודה השוטפת על הרמה של הגנת הסביבה, איכות הסביבה, יחד עם זאת אנחנו מתכוונים להקטין את הביורוקרטיה ובהחלט לעשות חלוקה חדשה של הסמכויות. יש לנו שלוש מטרות: האחת, לעשות ככל האפשר איחוד של מחירים; שנית, להאריך את לוח הזמנים שבו תוקף ההיתר ניתן כדי שתהיה יותר יציבות בתעשייה, ושלישית, להתחייב על כך שמרגע הגשת הבקשות, נטפל בהן בצורה נכונה, מהירה, עם התחייבות ללוח זמנים.

אני חושב שמדובר פה באמת במהפכה מאוד עקרונית, שדורשת מאתנו תיאום עם שאר המשרדים. אנחנו עושים זאת בתיאום עם האיחוד האירופי, בשיתוף פעולה במסגרת פרויקט ה"Twinning", עם נציגים מגרמניה שנמצאים במשרד, עובדים בצמוד ועושים זאת בתיאום עם התעשייה ובתיאום עם הארגונים הירוקים.

לדעתי, אם נשלים את המהלך הזה, הוא כמובן יצטרך גם גיבוי תקציבי, כי גם הרשויות המקומיות יקבלו משימות הרבה יותר גדולות – לדוגמא, מתוך 12,000 מפעלים שמפוקחים היום על ידי המשרד, נעביר כ-8,000 מפעלים לפיקוח ישיר של הרשויות. אין שום סיבה שמשרד ממשלתי יפקח על מוסך, יש סיבה שהוא יפקח על תחנת כח. זו הדוגמא הבולטת. כמובן, אני אפרט בהמשך. לזה כמובן יידרשו גם חקיקה נכונה וגם גיבוי תקציבי נכון כדי להשלים זאת במסגרת תפיסה של "צמיחה ירוקה", כך שיהיו גם רגולציה יותר טובה וגם פחות ביורוקרטיה."

לקראת חג הפסח הקרב ובא ראש הממשלה בירך:

"אני מבקש להשתמש בהזדמנות הזאת לברך את כל עם ישראל בחג פסח כשר ושמח. אני מקדים ברכה. פעמיים כי טוב. חג יציאה מעבדות לחירות. אדם עצמאי ואדם חופשי יודע גם להגיד "לא" כשצריך, ויודע גם להגיד "כן" כשאפשר. אנחנו עם חופשי בארצנו. תודה רבה לכם."

***

ב. הממשלה שמעה היום סקירות ודיווח על הערכת מצב אסטרטגית בתחום הכלכלי – חברתי.

מר יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פתח והציג (באמצעות מצגת) את ההיערכות, הצעדים הארגוניים והאתגרים העומדים בפני גיבושה של הערכת מצב אסטרטגית כלכלית- חברתית למדינת ישראל.

מר קנדל התייחס בסקירתו לצורך בהתמודדות עם הנטל הגובר על המעמד היצרני והדגיש את הסוגיות העיקריות בהיבט האסטרטגי שהן: פיתוח הון אנושי, מנועי צמיחה, תשתית מימונית, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, ישראל דיגיטלית ואסטרטגיה בתחום הדיור.

שר הכלכלה הוסיף והתייחס לצורך בהכשרת כח אדם (צעירים ומבוגרים) בהתאם לצרכי המשק וכן לעדיפות שיש לתת לעסקים קטנים בהקלות בתחום הרגולציה והמימון.

השר לאזרחים ותיקים התייחס לצורך להיערך להזדקנות האוכלוסייה ולפעולות הנדרשות בעניין זה בתחום שילוב מבוגרים וגמלאים בתעסוקה, לצורך לערוך התאמות במערכות הבריאות והסיעוד, לצורך להבטיח את ההכנסות הפנסיוניות ולצורך להיערכות לגידול משמעותי באוכלוסיית הזקנים בעתיד.

המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה התייחס להיערכות בקידום התשתיות הדיגיטליות ועמד על חשיבות נושא זה לצמיחה במשק, לאזרחי המדינה ולשמירה על יתרונה הטכנולוגי של ישראל.

***

ג. הממשלה דנה היום בטיוב הרגולציה הסביבתית – רישוי סביבתי משולב, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטות הממשלה מס’ 708 של הממשלה מיום 25 באוגוסט 2013 ומס’ 3768 מיום 23 באוקטובר 2011 בנושא תכנית לאומית לצמיחה ירוקה, ולהודעת ממשלת ישראל במסגרת מסמך התחייבויות להצטרפות לארגון ה-OECD, לפעול לשם טיוב רגולציה וצמיחה ירוקה באמצעות קידום חוק רישוי סביבתי משולב, כמפורט להלן:

1. לאמץ את עקרונות הרישוי הסביבתי המשולב בכל הנוגע להיתרים ואישורים הניתנים על ידי המשרד להגנת הסביבה, כמפורט להלן:

(א) שילוב מירב ההיתרים והאישורים הניתנים על-ידי המשרד להגנת הסביבה לפעילות תעשייתית להיתר אחד או להליך אחוד ומתואם (להלן – רישוי סביבתי משולב).
(ב) יצירת ודאות ואופק תכנוני לתעשייה לגבי אמות המידה לקבלת ההיתר ודרישותיו, ולוחות זמנים לקבלתו.
(ג) הטיפול ברישוי הסביבתי כלפי מבקש הרישוי ירוכז, ככל הניתן, על-ידי נציג אחד של המשרד (ONE STOP SHOP).
(ד) קביעת הליכי הרישוי הסביבתי המשולב באופן המאפשר ומעודד יישום חדשנות ישראלית ומניעה במקור.
(ה) מתכונת האסדרה תהיה לפי עקרונות האסדרה הסביבתית האירופית לרבות הדירקטיבה האירופית IED – Industrial Emissions directive EU/75/2010, ועל בסיס מעטפת סמכויות האסדרה והאכיפה הקיימות, לשם שימור וייעול יכולת ההסדרה והאכיפה הסביבתית המיטבית, ותוך התחשבות בעלויות ובתועלות ובהשלכות הצפויות על הסביבה והסקטור התעשייתי בהתאם לעקרונות הדירקטיבה בדבר קביעת BAT.
(ו) הליכי הרישוי הסביבתי המשולב יכללו מנגנון לתיאום דרישות הרישוי של המשרד להגנת הסביבה עם דרישותיהם של רגולטורים אחרים כגון משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, במטרה למנוע, ככל הניתן, אי התאמות, סתירות, או כפל דרישות ולהבטיח את שמירתם של עקרונות הרישוי הירוק.
(ז) הליכי הרישוי הסביבתי המשולב יכללו מנגנוני שקיפות ושיתוף ציבור.
(ח) הליכי הרישוי הסביבתי המשולב ייקבעו במטרה להביא לשמירה על הסביבה ובריאות הציבור.

2. להנחות את המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר לבצע עבודה מטה לבחינת תוספת המשאבים הנדרשת למשרד להגנת הסביבה כתנאי לקידום החוק ויישום הרישוי הסביבתי המשולב. תוספת המשאבים תהיה בהתאם לנדרש לצורך ביצוע האסדרה הסביבתית ויישום חוק רישוי סביבתי משולב ותביא בחשבון את התועלות המשקיות מיישום האסדרה כאמור. לצורך הערכת תוספת המשאבים הנדרשת תבוצע עבודה על ידי חברה המתמחה בתקנון כוח אדם ומשאבים, אשר תבחן את המשאבים הנדרשים לביצוע אסדרה, בהתאם לסעיף 1(ה) לעיל. תוצאות עבודת המטה יוצגו לצוות המעקב תוך שלושה חודשים מהחלטה זו.

3. להנחות את המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים לבצע עבודת מטה על מנת לבחון את האפשרות לחלוקת עבודה בין המשרד להגנת הסביבה לשלטון המקומי באופן שאסדרה סביבתית של תעשייה ועסקים שהשפעתם הסביבתית היא מקומית תרוכז על ידי השלטון המקומי. במסגרת זאת וכתנאי ליישום ההליך, לגבש, בתאום עם משרד האוצר, את המשאבים הנדרשים לרשויות המקומיות לחיזוק יכולות האסדרה הסביבתית בשלטון המקומי. תוצאות עבודת המטה יוצגו לצוות המעקב תוך חמישה חודשים מהחלטה זו ככל שלא תהיה הסכמה בין המשרדים יובא הנושא להכרעת הממשלה.

4. להנחות את המשרד להגנת הסביבה ורגולטורים נוספים וביניהם משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אשר להם ממשקים עם תחומים אשר יוסדרו ברישוי הסביבתי המשולב לפעול, ככל הניתן, להסדרת הממשקים, לצורך יצירת תיאום בדרישות, מניעת אי התאמות, סתירות או כפל דרישות. תוצאות עבודת המטה יוצגו לצוות המעקב תוך חמישה חודשים מהחלטה זו.

5. להנחות את המשרד להגנת הסביבה לנהל צוותי עבודה לדיונים עם משרד הכלכלה, התאחדות התעשיינים, שלטון מקומי, ארגוני סביבה כמו גם גורמים נוספים הנוגעים בדבר, לגיבוש מתווה מפורט של החוק, ולבצע התייעצות במתכונת שולחנות עגולים עם גורמים אלו בנושאים שונים לפי הצורך.

6. להטיל על השר להגנת הסביבה לגבש ולהפיץ עד ליום 31 בדצמבר 2014, תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב. תיקוני חקיקה הנוגעים לתחום סמכותו של שר אחר ייעשו בהסכמת עם השר הממונה, וככל שלא תהיה הסכמה בין השרים, המחלוקות יובאו להכרעת הממשלה או ועדת שרים לענייני חקיקה.

7. להקים צוות מעקב בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, הממונה על התקציבים באוצר או נציגים מטעמם, וכן גורמי ממשלה אחרים הנוגעים בדבר לרבות משרד הבריאות לפי העניין. הצוות יפעל להסרת חסמים והכרעה במחלוקות בין משרדיות לעניין סעיפים 2, 3 ו- 4 בהחלטה זו.

***

ד. מר פרופ’ שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, סקר בפני הממשלה את הצעדים הננקטים להקטנת הרגולציה ברשות לניירות ערך ובכל הנוגע לשוק ההון בישראל.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 4.60 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F1

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות