הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 8 ביוני 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 8 ביוני 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"בסוף השבוע שוב הצהירו מנהיגי החמאס על כוונתם להשמיד את מדינת ישראל. מי שקיווה שהאיחוד הפלסטיני בין הפת"ח לבין החמאס ימתן את החמאס, שגה. במקום שהרשות הפלסטינית תשתלט על שטחי עזה, יותר ויותר נראים סימנים שההיפך הגמור יקרה, כלומר, שהחמאס יגדיל את שליטתו בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.

לכן, צריך להפעיל לחץ בינלאומי על אבו מאזן לפרק את השותפות עם החמאס – זה נוגע לשורשי היסוד של הסכסוך ולשורשי הפתרון של השגת שלום בינינו לבין הפלסטינים.

בכל מקרה, אבו מאזן התחייב לקיים את כל ההתחייבויות הקודמות שלו, וההתחייבות הראשונה היא לכבד את ההתחייבות לפרז את השטחים הנתונים למרותה של הממשלה הפלסטינית, כמובן לרבות רצועת עזה.

בסוף השבוע הזה אנחנו גם שמענו הצהרה מעניינת מממשלת אוסטרליה, שאמרה דבר שלא תמיד אנחנו שומעים, היא אמרה בפשטות שמזרח ירושלים איננו שטח כבוש, המינימום הוא שהוא שטח מריבה. אבל לומר את האמירה הזאת בבהירות כזאת ובחדות כזאת, הייתי אומר, באומץ לב – זה דבר מרענן אל מול מקהלת הצביעות והבורות, הבורות לא רק של ההיסטוריה העתיקה אלא גם ההיסטוריה של הזמן החדש ושל זמננו אנו, מה כן באמת התרחש, מי פלש למי, מי כבש את מה, מה נתון למשא ומתן ומהו שטח מריבה – אלה דברים חדשים, ואני בהחלט מעריך את העמדה הזאת של ממשלת אוסטרליה.

אני בטוח ששותפים לזה כל מי שבאמת רוצה לראות כאן הסדר שמבוסס על שלום, על צדק ועל אמת. אי אפשר לבנות שלום על יסודות מופרכים של שקרים היסטוריים – יש אמת, וצריך להתמודד עם האמת הזאת, היא מחייבת הרבה הרבה מסקנות והרבה צעדים, אבל היא ודאי לא מחייבת את קידוש השקר."

***

ב. הממשלה החליטה בהתאם, לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, לאשר את מינויו של אורי אילן לממונה מחוז הצפון במשרד הפנים.

***

ג. הממשלה דנה בשירות חיילים בשירות חובה סדיר במסגרות השירות המוכר, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר, בהתאם לסעיף 26א(א)(1) לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 (להלן-החוק), את צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשע"ד – 2014.

לבקש מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לאשר את הצו בהקדם.

ב. לאשר, בהתאם לסעיף 26א(א)(2) לחוק, את צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ד – 2014.

לבקש מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לאשר את הצו בהקדם.

להלן רקע כללי להצעת ההחלטה:

הוראת סעיף 26א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן-חוק שירות ביטחון) קובעת כהאי לישנא:

26א. (א) בסעיף זה, "שירות מוכר" – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
(1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
(2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה"ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
(ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
(ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
(ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
(ו) שר הביטחון ימציא לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת
הוראת הסעיף מסדירה את הצבתם של חיילים בשירות חובה סדיר במסגרות אזרחיות מסוימות מחוץ לצה"ל.
לפי הוראת סעיף 26א(א)(1) לחוק שירות ביטחון מוצבים חיילים בשירות המוכר לתכלית ביטחון. ההצבה היא במשרד הביטחון, וביחידות סמך ביטחוניות של משרד ראש הממשלה.
לפי הוראת סעיף 26א(א)(2) מוצבים חיילים בשירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים.
במסגרת זו נכללת הצבה במשרד החינוך במסגרת יחידת מורות חיילות. החיילים משרתים בהסכמתם בגופים שונים להם מקצה משרד החינוך מורים חיילים לפי הקצאת תקנים כללית של אגף כוח אדם בצה"ל.

שני הצווים הקיימים היום אמורים לפקוע בסוף חודש יוני 2014.
לפי הוראת סעיף 26א תוקף הצווים המקסימלי האפשרי שלוש שנים.
יחד עם זאת מוצע בהחלטה כעת לאשר צווים חדשים כפי שהיו בשנים האחרונות, עד יום יט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015).

במועד האמור אמורות לפקוע הוראות סעיפים 24א ו-24ב לחוק שירות ביטחון העוסקים בהצבת חיילים בשירות חובה סדיר ביחידות משטרת ישראל שעיקר תכלית פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה וביחידות שירות בתי הסוהר.

במועד האמור תהיה לממשלה תמונה כללית לגבי ההצבה של חיילים בכלל המסגרות האזרחיות מחוץ לצה"ל, ופרספקטיבה מסוימת של זמן במסגרת יישומו של ההסדר וניתן יהיה לקבוע מדיניות כללית לשנים הבאות לגבי כלל המסלולים, על רקע חקיקתו לאחרונה של חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 19), התשע"ד – 2014 (להלן-תיקון מס’ 19).

בעקבות המלצות של ועדה ציבורית בראשות פרופ’ אברהם בן בסט שעסקה ככלל בקיצור תקופות שירות החובה בצה"ל, והמליצה לבטל את המסלולים המיוחדים ומסלולי שירות החובה שמחוץ לצה"ל מונתה ועדה בינמשרדית לבדיקת המלצה זו בראשות המשנה ליועמ"ש מערכת הביטחון, עו"ד בני כהן.

בהחלטת הממשלה מס’ 2612 מיום 19 בדצמבר 2010 אומצו המלצותיה של ועדה זו והותוותה מדיניות של צמצום הדרגתי במספר החיילים המוצבים במסגרות מחוץ לצה"ל.

גם היום במקביל ליישומו של תיקון מס’ 19 נעשית עבודה של צמצום במספר החיילים המוצבים במסגרות השירות המוכר והכוונה היא בשנים הקרובות לצמצם הדרגתית את מסגרות אלה בשיעור של כ-40%, כאשר משרדי הממשלה והגופים בהם מוצבים החיילים מוצאים מענה לצמצום במקורות אחרים ובהם השירות הלאומי. הדבר נדרש בין השאר, בשל קיצור שירות החובה בצה"ל הכלול במסגרת תיקון מס’ 19 האמור.

מאחר שעדיין נדרשת הצבת החיילים בשנה הקרובה ומאחר ותהליך הצמצום בעיצומו והוא הדרגתי, מוצע לאשר את הצווים שתוקפם יהיה עד יום 31 בדצמבר 2015.
הצווים כפופים לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

***

ד. הממשלה דנה בהכרזה על יישובי קו עימות לעניין העדפה במכרזי מערכת הביטחון, והחליטה כדלקמן:

בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 3א(א1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן – החוק), ובהמשך להחלטות הממשלה מס’ 1926 מיום 9.7.2000, מס’ 1231(חכ/47) מיום 25.12.2003 ומס’ 3575 מיום 2.5.2005 שהתקבלו בעניין העדפה במכרזי מערכת הביטחון ושהודעות עליהן פורסמו ברשומות, לקבוע כי:

(1) אזור קו העימות לעניין החוק ותקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998 יכלול את שטחי היישובים ואזורי התעשייה בצפון, בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון, את שטחי יישובי עוטף עזה, בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה ואת אזור שדרות רבתי כמפורט להלן, הכל בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין הגבול לבית המגורים הקיצוני ביישוב, הקרוב לגבול, ובתנאי שאותו בית מגורים נבנה ככזה מכח היתר כדין.

(2) בהחלטה זו "שדרות רבתי" – התחום הגיאוגרפי של אזור שדרות רבתי, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מס’ 1231(חכ/47) מיום 25.12.2003, שפורסמה בילקוט הפרסומים 5629 בהודעה מיום ד’ בשבט התשס"ד (20 בינואר 2004); אזור התעשייה "ספירים" כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מס’ 3493(חכ/99) מיום 15.5.2008 וכן אזור התעסוקה ניר עם-שער הנגב כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מס’ 1708 מיום 27.5.2007.

(3) לאור הגדרת אזורי "קו עימות" יעודכן התחום הגיאוגרפי של שדרות רבתי כמפורט לעיל וכן יתווספו לאזורים המנויים בהודעות הקובעות אזור קו עימות, שטחי היישובים המנויים להלן:
- בגבול הצפון:

בית ג’אן, בן עמי, יסוד המעלה, כסרה-סמיע, מג’דל שמס, מסעדה, נווה אטיב, עין קניא, פקיעין-בוקייעה.

- ביישובי עוטף עזה:

שלומית

(4) החלטה זו תפורסם ברשומות.

***

ה. הממשלה החליטה להקים ועדת שרים לענייני הסדרת ההתיישבות ופיתוח חברתי-כלכלי של הבדואים בנגב.

1. הרכב הוועדה :

ראש הממשלה – יו"ר הוועדה
שר החקלאות ופיתוח הכפר- ממלא מקום יושב הראש
שר האוצר
שר הכלכלה
שר הפנים
שרת המשפטים
השר לפיתוח הנגב והגליל
שר הבינוי והשיכון
השר לביטחון הפנים
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
שר הרווחה והשירותים החברתיים
השר להגנת הסביבה
מוזמנים קבועים:
המנהל הכללי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
המנהלת הכללית, משרד האוצר
ראש אגף התקציבים, משרד האוצר
המנהל הכללי, הרשות להסדרת התיישבות בדואים בנגב
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל
נציג שר המדע, הטכנולוגיה והחלל

2. סמכויות הוועדה:

הוועדה תדון בכלל הסוגיות והנושאים הקשורים להתיישבות בדואים בנגב, ובכל דבר ועניין שראש הממשלה יראה לנכון להעלות בפני הוועדה הקשור בנושאים אלה.
הוועדה תעסוק בפרויקטים שונים בתחומי פיתוח חברתי, כלכלה, תעסוקה, השכלה, חינוך, רווחה ומתן שירותים לתושבים בקרב בדואים בנגב ובהקצאת מקורות תקציביים ליישום פרויקטים אלו, לרבות בנושאים אלה:

1. חיזוק וביסוס כלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב;
2. הנעת צמיחה כלכלית ויצירת מקורות תעסוקה;
3. פיתוח חברתי, קהילתי ומוניציפאלי;
4. קידום פתרונות תכנוניים והסדרת התיישבות הבדואים בנגב;
5. פעולות הדרושות ליישום החלטות הממשלה בנושאים לעיל;
6. הסרת חסמים בירוקרטיים ליישום כל האמור לעיל.

3. המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יהיה ממונה על ביצוע תיאום ומעקב אחר החלטות הוועדה, ככל שלא ייקבע אחרת.

4. הנושאים הדורשים תיאום בין הוועדה לבין ועדת השרים לעניין המגזר הלא יהודי, שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס’ 1621 מיום 25.5.2014, יתואמו מראש.

***

ו. הממשלה דנה בערר שהוגש על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מס’ חק/858 מיום 11.5.2014 בעניין הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון: איסור שחרור אסירים) של חברת הכנסת איילת שקד ואחרים(פ/2113), והחליטה לדחות את הערר ובכך לקבוע כי עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.

כן החליטה הממשלה, בעקבות הערת היועץ המשפטי לממשלה, כי תמיכת הממשלה בהצעת החוק היא בכפוף לבחינת האפשרות בהליכי החקיקה, לסייג את סמכות בית המשפט להגביל את סמכות החנינה של נשיא המדינה רק לחנינת אסירים על רקע הסדר מדיני או עסקה לשחרור ישראלים.

***

ז. הממשלה דנה במכסת עובדים זרים בענף הבנייה, והחליטה כדלקמן:

1. הגדלת מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה לשנים 2019-2014:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 3453 מיום 10 ביולי 2011, שעניינה עידוד תעסוקת ישראלים ומכסות עובדים זרים בענף הבניין והסדרת כניסת עובדים זרים בענף הסיעוד (להלן – החלטה 3453), לתקן את סעיף א’ להחלטה האמורה כדלקמן:

א. מכסת העובדים הזרים המירבית בענף הבנייה תהיה עד 8,000, עד ליום 30 ביוני 2019.
ב. במועד בו תימלא המכסה שבסעיף א’, ככל שתימלא, תגדל מכסת העובדים הזרים בשלוש פעימות של עד 2,500 עובדים כל אחת (הפעימה האחרונה תהיה של עד 2,000 עובדים) בהתאם לאיוש בפועל של כל פעימה וללא צורך בהחלטה נוספת, למכסה מירבית כוללת של עד 15,000 עובדים, עד ליום 30 ביוני 2019.
ג. הגעה הדרגתית של העובדים הזרים לישראל לעבודה תיעשה, ככל שיתאפשר, בהתאם לנהלים הרגילים של רשות האוכלוסין וההגירה ובהתאם להוראות כל דין, במסגרת הסכמים בילטראליים מול מדינות המקור של העובדים הזרים כמפורט בהחלטה 3453.
ד. ככל שיידרשו משאבים נוספים למשרד החוץ עבור יישום סעיפים א’ ו-ב’ לעיל, יסוכם האמור בין משרד החוץ ומשרד האוצר.

2. החל מיום 1 ביולי 2019 מכסת העובדים הזרים המירבית בענף הבנייה תהיה כדלקמן:

א. החל מיום 1 ביולי 2019 – עד 8,000 עובדים;
ב. החל מיום 1 ביולי 2020 – עד 5,000 עובדים;
ג. החל מיום 1 ביולי 2021 – עד 2,000 עובדים;

3. יודגש כי כניסתם, שהייתם ועבודתם של עובדים זרים מהווה נושא הנתון לשינויים והמושפע מאירועים ושיקולים שונים, ובין היתר מדיניותה של הממשלה, הצורך בהסכמה של העובדים ושל המעסיקים בכל הקשור לעבודה בישראל ו/או להמשך עבודה כאמור, כמו גם לקיומו של משא ומתן מורכב בין מדינות ולמפגש רצונות בין המדינות באשר להסדרת הגעתם של עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטראליים ובאופן התואם את הדין ואת המדיניות בישראל להסדרת הגעת עובדים תוך צמצום תופעת גביית דמי התיווך ביתר וכיו"ב, ואין באמור בהחלטה זו לגבי מכסות מירביות של עובדים זרים, וכן אין במתן היתר להעסקת עובדים זרים, משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו, לגבי שהייתם, כניסתם לישראל או עבודתם של מספר מסוים של עובדים זרים בתקופה או בתקופות מסוימות.

***

ח. הממשלה דנה בהמלצות הצוות הבין-משרדי לעדכון התכנית הלאומית לפיתוח הנגב לאור יישום המהלך להעתקת מחנות צה"ל לנגב, והחליטה כדלקמן:

1. לתקן את החלטת הממשלה מספר 546 מיום 14 ביולי 2013, שעניינה אימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי לעדכון התכנית הלאומית לפיתוח הנגב לאור יישום המהלך להעתקת מחנות צה"ל לנגב (להלן: "ההחלטה") כדלקמן:

להקצות סיוע נוסף בסכום כולל של 42.482 מלש"ח בנוסף לתקציב הסיוע המפורט בסעיף 5(יא)(3)(ז) להחלטה, לשם סיוע לרשויות המפורטות להלן בס"ק (א), אשר תושביהם, הם בני העדה הבדואית, לצורך ביצוע הפעולות המנויות בס"ק (ב), במטרה לשפר את איכות הסביבה ואיכות החיים בשטחן, וזאת בהתאם למִתווה התכנית לפיתוח הנגב, וכמפורט בס"ק (ב).

א) הסיוע יינתן לרשויות המקומיות המפורטות בסעיף 5(יא)(3)(ז)(א) להחלטה: המועצות המקומיות רהט, חורה, כסיפה, לקיה, שגב שלום, ערערה בנגב, תל שבע ולמועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום המופיעות גם הן בהחלטה (להלן יקראו ביחד: "הרשויות").
ב) התוספת התקציבית נועדה לסייע לביצוע הפעולות במהלך השנים 2014 עד 2017 כמפורט בנספח שלהלן.
ג) המשרד להגנת הסביבה ינהל מסע פרסום והסברה נוסף במועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום , בסכום כולל של 1 מלש"ח.
2. לתקן את סעיף 5יא(3)(ז)(ג) להחלטה, בתחום "חינוך והסברה" במקום "מקורות החלטה 3708″ יבוא "המשרד להגנת הסביבה" ובתחום "אכיפה (כולל פעילות איגוד ערים)" במקום "מקורות החלטה 3708″ יבוא "המשרד להגנת הסביבה".

3. תיקון טעויות סופר בטבלה שעניינה חלוקת התקציב על פי תחומי פעולה ושנים שבסעיף יא(3)(ז)(ג) להחלטה בתחום "שיקום מפגעי פסולת" בשורה של "המשרד להגנת הסביבה", בעמודת "סה"כ" במקום "3.2″ יבוא " 1.32″ ובשורה של "מקורות החלטה 3708″, במקום "3.6″ יבוא " 5.48″.

4. המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יביאו לממשלה בתוך חודש תוכנית לשיקום הנחלים המצויים בקרבת הישובים הבדואים המנויים בהחלטה זו. לצורך ביצוע תכנית זו יוקצו 13.92 מלש"ח מהתקציב המתפנה כתוצאה מהתיקון בסעיף 2 להחלטה זו, 1 מלש"ח מתקציב מטה היישום להתיישבות ולפיתוח כלכלי של הבדואים בנגב, 0.98 מלש"ח מקורות החלטה 3708 (פרויקטים נוספים) שיועדו לתחומי הגנת הסביבה, ו-1.2 מלש"ח מתקציב רשות ניקוז שקמה בשור. בנוסף, יקצה משרד החקלאות ופיתוח הכפר סכום כסף אשר ייקבע במסגרת הכנת התכנית לצורך ביצועה.

5. הממשלה רושמת לפניה בהתייחס לסעיף 1(ב) – תוספת השתתפות של רשות הטבע והגנים בסכום של 2.167 מלש"ח לצורך הסדרת טיפול בפגרים ופסדים.

***

ט. הממשלה דנה בקידום ושילוב נשים בשירות המדינה, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 481 מיום 30.6.2013 בנושא דוח הוועדה לשיפור ההון האנושי בשירות המדינה, ובהמשך להחלטת הממשלה מספר 3993 מיום 18.12.2011 בנושא שיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה:

1. הממשלה מאמצת את המלצות דוח הוועדה לקידום נשים בשירות המדינה, בראשות הגב’ דלית שטאובר (להלן – המלצות הוועדה), ואת המתווה שהוצע ליישומן. המלצות הוועדה ותהליך יישומן מצורפים.

2. להנחות את נציב שירות המדינה לפעול ליישום המלצות הוועדה, ולצורך כך להציע תיקוני חקיקה, ככל הנדרש, לפעול לעדכון הוראות התקשי"ר והנחיות נציב בהתאמה, וכן לבצע שינויים והתאמות לפי הצרכים שיעלו. בכלל זה להעניק את "אות המעסיק המתקדם" למשרד או יחידת סמך, שיפעל באופן ראוי לציון ויעמוד ביעדי הייצוג ההולם שייקבעו לו ע"י הנציב. כמו כן, משרד או יחידת סמך שלא יעמדו ביעדי הייצוג ההולם יידרשו לפנות לוועדת החריגים, אשר הוקמה בהחלטה ממשלה מספר 214 מיום 13 למאי 2013 או מסגרת זהה בסמכויותיה, כפי שתפעל מעת לעת, על-מנת לאשר את המשך תהליכי הגיוס במשרדם.

3. להטיל על ועדת ההיגוי לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה ללוות את יישומן של ההמלצות המפורטות בדוח, למשך תקופה של שלוש שנים מיום קבלתה של החלטה זו. הוועדה תפעל בהרכב המפורט להלן: נציב שירות המדינה (יו"ר), מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד האוצר, הממונה על השכר ויחסי העבודה, הממונה על התקציבים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סמנכ"ל לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה וראש מטה יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה.

4. הנציב יחויב בדיווח חצי שנתי לוועדת השרים לקידום מעמד האישה בחברה הישראלית וזאת עד ליישומן המלא של ההמלצות.

5. לשם התנעת תהליך יישום המלצות הוועדה יוקצו לשנת 2014 תקציב וכוח אדם בהתאם לסיכום בין נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים במשרד האוצר. לצורך יישום המלצות ועדה זו, נציבות שירות המדינה תגבש תפיסת הפעלה, ובכלל זאת מסגרת תקציב ליישומן. מסגרת המשאבים לשנים הבאות ליישום הדו״ח תסוכם בין נציב שירות המדינה לבין הממונה על התקציבים במשרד האוצר ותובא לאישור ועדת ההיגוי וועדת השרים לקידום מעמד האישה בחברה הישראלית. תפיסת ההפעלה תאושר בוועדת ההיגוי בהתאם לאמור בסעיף 3, בתוך 60 יום, ותובא לפני ועדת השרים לקידום מעמד האישה בחברה הישראלית.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.67 מ- 5)

אודות הכתב

STLV

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-I

Funzing-P

תגובות אחרונות