הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 ביוני 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 ביוני 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"בסוף השבוע נפגשתי עם ההורים של הנערים החטופים, הבטחתי להם שאנחנו עושים ונעשה הכל כדי להחזיר את הבנים החטופים הביתה בשלום.

אנחנו מצויים בעיצומו של מאמץ מתמשך ממוקד, קודם כל בהחזרת הבנים הביתה, והמאמץ הזה כרוך בחיכוך מסוים עם האוכלוסייה האזרחית ביהודה ושומרון. אין לנו שום כוונה לפגוע בזדון באף אחד, אבל כוחותינו נוהגים בדרך הדרושה להגנה עצמית, ומעת לעת יש נפגעים בצד הפלסטיני כתוצאה מפעולות ההגנה עצמית של כוחותינו.

אנחנו ממוקדים בהשבת החטופים, אנחנו גם ממוקדים במציאת החוטפים ובפגיעה בארגון אליו הם שייכים. יש לנו הוכחות חד-משמעיות שמדובר בארגון החמאס, אנחנו מעבירים את ההוכחות הללו ואת המידע הזה לכמה מדינות בעולם, ובקרוב המידע הזה יהיה נחלת הציבור.

אני חושב שבאותו רגע ייבחנו דבריו של אבו מאזן בסעודיה באופן מעשי, דבריו ייבחנו לא רק על ידי הפעולות להשיב את הבנים הביתה, אלא גם בנכונותו לפרק את ממשלת האחדות עם החמאס שחטף את הנערים ושקורא להשמדת ישראל."

ב. בפני הממשלה הוצגה היום הערכה שנתית לשנים 2014-2013 מטעם המכון לתכנון מדיניות העם היהודי.

ה"ה דניס רוס וסטוארט אייזנשטאט, מראשי המכון התייחסו בסקירתם להתפתחויות האחרונות במזרח התיכון והשפעתם על מדינת ישראל.

כן הוצגו בסקירתם מגמות ואתגרים העומדים בפני מדינת ישראל והעם היהודי בכל הקשור להגברת הזהות היהודית, החינוך היהודי, הקשר עם התפוצות, העלייה לישראל, המאבק באנטישמיות ובמגמות של דה-לגיטימציה והחרמה של מדינת ישראל.

מר נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, התייחס בדבריו לפרויקטים משותפים לממשלה ולסוכנות היהודית בנושאים שונים הקשורים לעם היהודי בתפוצות ולקשר בין התפוצות למדינת ישראל.
ראש הממשלה סיכם את הדיון ואמר כי על מדינת ישראל ביחד עם העם היהודי לפעול להגברת הזהות היהודית והגברת ההזדהות של צעירים יהודים בתפוצות עם מדינת ישראל.

ראש הממשלה הבהיר כי על מדינת ישראל להתמודד עם אתגרי המאבק באנטישמיות, עם מסע הדה-לגיטימציה של ישראל וכן להתמודד עם אתגר הימצאותו של נשק להשמדה המונית בידי מדינות באזור.

לבסוף אמר ראש הממשלה, כי על מדינת ישראל לנצל גם הזדמנויות הנקרות בפניה כתוצאה מן ההתפתחויות השונות בעולם ובאזורנו.

ג. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 והתוספות שעל פיו, לאשר את מינויו של אייל גלובוס לראש רשות התאגידים במשרד המשפטים.
תוקף המינוי הוא לשש שנים.

ד. הממשלה דנה ואישרה תכנית עידוד עלייה ממדינות אירופה ופרויקט לאומי לעידוד עלייה מכלל ארצות העולם.

ה. הממשלה דנה בהסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל, והחליטה כדלקמן:

במטרה לקדם את שילובם של העולים בתעסוקה בישראל ובכך לשפר את קליטת העולים בישראל, לעודד את העלייה לישראל ולשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק:

להטיל על צוות בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, ובהשתתפות נציג משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הכלכלה, נציב שירות המדינה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ומשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לגבש בתוך כ-60 יום המלצות להסרת חסמים הנוגעים לתעסוקת עולים בישראל, לרבות נושאי רישוי במקצועות שונים, הכרה בניסיון מקצועי הנצבר בחו"ל וכן בעניין שילוב עולים בשירות המדינה.

המלצות הצוות יתייחסו לכל ההיבטים, לרבות היבט החקיקה.

ו. הממשלה דנה בטיוטת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר את החלטה מס. חק/961 של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 16.6.2014, המאשרת את טיוטת החוק האמורה.

ב. בהתאם לסעיף 88 בתקנון הכנסת לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי על טיוטת החוק:

לשם קידום מהיר של הליכי החקיקה מבקשת הצעת ההחלטה לאשרר את ההחלטה שבה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את נוסח טיוטת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד- 2014 (להלן- טיוטת החוק) וכן לפנות לוועדת הכנסת בבקשה לקיצור הזמן הנדרש לשם הצבעה בקריאה שניה על טיוטת החוק.

אשרור ההחלטה כאמור, יאפשר את הנחת טיוטת החוק על שולחן הכנסת באופן מידי לאחר השלמת שלב ניסוח החוק במשרד המשפטים. כמו כן, פנייה לוועדת הכנסת תייתר את הצורך בהמתנה של יממה עד להבאת הצעת החוק לקריאה שנייה בכנסת.

ז. הממשלה דנה בתוכנית רב-שנתית לחיזוק קצרין, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 3781 מיום 30.10.2011, ובהתאם להנמקות המפורטות בפרק העדיפות הלאומית בגוף החלטה זו, להפעיל תוכנית רב-תחומית להעצמה כלכלית וחברתית של היישוב קצרין, הנותנת מענה לאתגריים הייחודיים של היישוב, כיישוב ספר המשמש עוגן שירותים מרחבי בודד לכל יישובי נפת הגולן, כדלקמן:

ייחוד היישוב, משיכה וקליטת תושבים

1. לחזק את תדמית היישוב כדי לסייע במשיכת תושבים חדשים לקצרין, ולצורך כך, להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בתיאום עם המועצה המקומית קצרין ובהתייעצות עם משרד התיירות, בהתאם לצורך, לגבש ולהפעיל תוכנית להרחבת החשיפה הציבורית לקצרין, לחיזוק תדמיתה ולמיצובה כיישוב המציע איכות חיים גבוהה אך בת השגה. לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל סך של 2.5 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים (2019-2015) ממקורותיו.

2. לצורך משיכת תושבים ליישוב ולצורך הגדלת מרחב אפשרויות התעסוקה של משפחות עם ילדים קטנים המתגוררות ביישוב, להפעיל תוכנית שתיתן מענה חינוכי לילדים עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות; לצורך כך, להנחות את משרד החינוך לתקצב פעילויות בתחום החינוך הבלתי פורמלי, לילדים עד סוף בית הספר היסודי, בשנות הלימודים תשע"ה-תש"פ, בהיקף של 1 מלש"ח לשנה, ממקורות משרד החינוך. אופן ותנאי תקצוב הפעילות ייקבעו בהתאם לנהלים ולקריטריונים שיגבש המשרד.

3. להנחות את משרד העלייה והקליטה להכין תכנית ייחודית לעידוד התיישבות עולים ותושבים חוזרים בקצרין, לשנים 2019-2015. במסגרת התכנית האמורה יוקם בין היתר, מוקד יזמות עסקית לעולים שייתן שירותים לכלל העולים והתושבים החוזרים המתגוררים בנפת הגולן, ויינתנו מענקים ייחודיים למקימי עסקים בנפת גולן ומענקים לעידוד העסקת עולים המתגוררים שם. לצורך כך, יקצה משרד העלייה והקליטה, ממקורותיו, סך של 500 אלש"ח בכל אחת מהשנים 2019-2015.

תיירות

4. לצורך חיזוק תעשיית התיירות בקצרין, להנחות את משרד התיירות לתמוך בהקמתם של חדרי אירוח כפרי, באמצעות מתן מענקים בשיעור של עד 24% מהיקף ההשקעה המוכרת, ולעודד הקמתם של עסקים קטנים בתיירות באמצעות מתן מענקים בשיעור של עד 30% מהיקף ההשקעה המוכרת, בהיקף תקציבי כולל של עד 4 מלש"ח, לכל תקופת התוכנית (2019-2015), וזאת ממקורות משרד התיירות בשנים אלו. משרד התיירות יפרסם, עד ליום 1.11.2014, חוזר מנכ"ל בדבר התבחינים הרלוונטיים ליישום תוכנית זו.

5. לצורך חיזוק התיירות בקצרין, להנחות את משרד התיירות לפעול לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות בקצרין, בהתאם למתווה שיגבש המשרד בתיאום עם המועצה המקומית קצרין בתוך 90 יום, ולהקצות לשם כך סך של 8 מלש"ח מתקציבו. פריסת המזומן של התקציב תהיה בהתאם לתוכנית שתגובש.

תפעול וייעול הרשות המקומית

6. במטרה לתמוך בפעילויות הנדרשות ליישום תוכנית זו, לרבות פעולות להתייעלות ולחיזוק תפקודי של הרשות המקומית, להקצות למועצה המקומית קצרין מענק זמני מיוחד, במתווה פוחת בשנים 2019-2015. מענק זה יבוא בנוסף ומבלי לפגוע בכל מענק אחר המגיע לרשות, ויועבר לרשות עד לסוף חודש מאי של כל אחת מהשנים האמורות.

לצורך מימון מענק זה, יעביר משרד האוצר למשרד הפנים תקציב תוספתי בסך של 4 מלש"ח ב- 2015, 3.5 מלש"ח ב- 2016, 3 מלש"ח ב- 2017, 2.5 מלש"ח ב- 2018 ו- 2 מלש"ח ב- 2019. משרד הפנים יקצה סכום נוסף למענק, בשיעור כולל של 4.4 מלש"ח, בפריסה על-פני 5 שנים ממקורותיו, בכלל זה מהתקציב המיועד ליישום תוכניות רב-תחומיות בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 3781 מיום 30.10.2011.

7. במטרה להקטין את הוצאות התפעול של הרשות ולחזק את שילובה באזור בעל ערכים נופיים וטבעיים ייחודיים, להנחות את המשרד להגנת הסביבה לגבש תכנית אב לקיימות ביישוב, וזאת בשיתוף עם המועצה המקומית קצרין, וכן לקדם לביצוע, בשנים 2016-2015, הרחבה של פרויקט המחזור והפרדת האשפה ביישוב, בהקצאה כוללת של 3 מלש"ח, באמצעות קרן הניקיון ובכפוף לאישור הנהלת הקרן.

חינוך, חברה וקהילה

8. הממשלה רושמת לפניה את הודעת המועצה המקומית קצרין והמועצה האזורית גולן כי הגיעו להסכמה על הגשת בקשה למשרד החינוך להקמת אולפנה בקצרין החל משנת הלימודים תשע"ו. כן רושמת הממשלה לפניה את הודעת משרד החינוך, לפיה המשרד בוחן את קידום הבקשה לביצוע, בהתאם ובכפוף לעמידת הבקשה בתנאי ובנהלי המשרד.

9. לחזק את הקהילה בשכונות השיכון הוותיקות, ולתגבר את פתרונות הדיור לסטודנטים. לרבות אלו הלומדים במכללת "אוהלו", ולצורך כך להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל בשיתוף עם מועצה מקומית קצרין להקים ולהפעיל קהילת סטודנטים, במסגרתה יקצה משרד הבינוי והשיכון דירות להשכרה בשכונות "גמלא" ו"נווה", בהנחה של 75% מגובה שכר הדירה המקובל במסלול שכר דירה חופשי הנהוג במשרד, וזאת בשנים 2019-2015. כנגד הטבה זו, יידרשו הסטודנטים לפעילות חברתית. משרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם המועצה המקומית קצרין והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, יקבע את התבחינים, הנהלים והכללים להפעלת התוכנית ולסדרי הזכאות להיכלל בה בהתאם למתווה המפורט בנספח א’.

לצורך יישום התוכנית, לרבות שיפוץ יחידות הדיור ועלויות תפעול, יוקצה סך של 3 מלש"ח כמפורט בטבלה (באתר רוה"מ).

הסכומים האמורים יועברו על-ידי אגף התקציבים באוצר, מתקציבי המשרדים המופיעים כמקורות בטבלה, לתקנה ייעודית בתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מראש ובאופן מובנה בספר התקציב של השנים הרלוונטיות, כך שלא יהיה צורך בהעברה תקציבית פרטנית. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יעביר את התקצוב למפעיל התוכנית בהתאם לנהלים המקובלים. עודפים שלא ימומשו בשנה נתונה יועברו לשנים הבאות עד לשנת 2019, כולל. עודפים שלא ימומשו עד סוף 2019, יוחזרו למשרדים המתקצבים בתקציב 2020.

10. לשקם, לחדש ולתחזק תשתיות אורבניות וסביבתיות בשכונות הוותיקות "נווה" ו-"גמלא", לרבות בית הספר הנטוש "גמלא" לפי שק"ד הרשות המקומית, בביצוע המועצה המקומית, בהיקף תקציבי כולל של 9.75 מלש"ח, מהם 2 מלש"ח לביצוע מיידי בשנת 2014, והיתרה כמפורט בטבלה (באתר רוה"מ).

הסכומים המפורטים בטבלה לשנים 2017-2015, יועברו על-ידי אגף התקציבים באוצר מתקציבי המשרדים המופיעים כמקורות בטבלה, לתקנה ייעודית בתקציב משרד הפנים, מראש ובאופן מובנה בספר התקציב של השנים הרלוונטיות, כך שלא יהיה צורך בהעברה תקציבית פרטנית. משרד הפנים יעביר לרשות המקומית את הסכומים האמורים בהתאם לביצוע, על-פי הכללים הרגילים.

11. להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתיאום עם המועצה המקומית קצרין, לגבש בתוך 90 יום, תוכנית לפעילות מוטת חקלאות בקצרין על ידי תמיכה במיזמי תיירות חקלאית, אשר יוגשו למשרד בהתאם לקול קורא ונהלי תמיכה ישירה של המשרד. בכלל זה, ייבחנו אפשרויות להרחבת מיזמים חקלאיים-חינוכיים ומיזמי תיירות חקלאית בקצרין. היקף התוכנית יעמוד על סך של 2 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים, ממקורות משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

12. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ישתתף בפרויקט לעידוד השימוש ברכיבה על אופניים כתחליף לשימוש יום יומי ברכב הפרטי, על ידי הסדרת תשתית שבילי אופניים בטוחה בקצרין ובין קצרין לישובי המועצה האזורית גולן; זאת, בהיקף תקציבי של 1 מלש"ח לשנה, לתקופה של 5 שנים, בכל אחת מהשנים 2019-2015, במימון 100% מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, על פי נהלי המשרד.

עדיפות לאומית

בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, החלטה זו נשענת על השיקולים הקבועים בסעיפים 151(ב)(3) ו-151(ב)(4) לחוק, בעניין תכנון הפריסה של האוכלוסייה ובעניין מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ, כשלצידם שיקולים מקצועיים הנוגעים למאפייני הרשות ולמטרות ההחלטה.

קצרין היא ישוב ספר, המשמש עוגן מרחבי בודד וצומת למתן שירותים מרחביים לכל יישובי נפת הגולן, שהיא הנפה הפריפריאלית ביותר בישראל.

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שעובדו והוצגו במסגרת החלטת ממשלה מס’ 667 מיום 4.8.2013 (הכרזה על אזורים ויישובים כבעלי עדיפות לאומית), ממוצע הפריפריאליות של היישובים בנפת הגולן (בהתאם לחלוקה המנהלית הרשמית של מדינת ישראל) עומד על 2.33 והוא הנמוך בישראל. בנוסף, במסגרת החלטה מס’ 667 האמורה, שוקלל מדד משולב המבטא ממוצע של מדד הפריפריאליות של הלמ"ס והמדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, ברמת הנפה המנהלית; גם במדידה זו הגיעה נפת הגולן לציון הנמוך ביותר בין כלל הנפות במדינת ישראל ובפער ניכר.

עוד יצויין, כי נפת הגולן הינה נפה ייחודית בכל הנוגע למאפיינים הגיאוגרפיים שלה גם בהיבטים נוספים, מלבד היותה הנפה הפריפריאלית ביותר בישראל. כך, למשל, כ-65% מיישובים בנפה הם יישובים סמוכי גבול, כהגדרתם בהחלטה מס’ 667 מיום 4.8.2013. בנוסף, נפת הגולן היא גם הנפה הכי פחות מאוכלסת בישראל. על-פי נתוני הלמ"ס צפיפות האוכלוסייה לקמ"ר יבשתי עמדה בנפת הגולן על 38.2 נפשות לקילומטר מרובע, לעומת 50.4 נפשות בנפת באר שבע, ושיעורים גבוהים בהרבה בנפות אחרות (שנתון סטטיסטי לישראל 2013, לוח 2.23).

נפת הגולן היא גם הנפה הקטנה ביותר בארץ במספר התושבים הגרים בה (44,000 תושבים על-פי נתוני הלמ"ס לשנת 2012, כמפורט בשנתון סטטיסטי לישראל 2013, לוח 2.15).

כפועל יוצא ממכלול נתונים אלו עולה, כי לנפת הגולן מאפיינים ייחודיים, שאין שניים להם בנפות אחרות בארץ, ולקצרין, כיישוב המהווה עוגן מרחבי לכלל יישובי הנפה, קיימת בהתאם חשיבות וייחודיות עצמאית. פיתוח קצרין, משרת אפוא את כלל יישובי הנפה.

בהקשר זה יצויין, כי בשנה האחרונה החליטה הממשלה על מכלול פעולות לפיתוח יישובים בגולן במסגרת שתי החלטות ממשלה. החלטה אחת עסקה בתכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת כל היישובים הדרוזים ברמת הגולן (החלטת ממשלה מספר 1052 מיום 15.12.2013); החלטה שניה עסקה בתוכנית לפיתוח נחלות חקלאיות ביישובי המועצה האזורית גולן (החלטה מס’ 1170 מיום 12.1.2014). החלטות אלו הקיפו ונתנו מענה לכל הרשויות המקומיות בנפת הגולן, למעט המועצה המקומית קצרין.

בקצרין עצמה מתגוררים כ-6,700 איש בלבד (למ"ס 2012), והיא מדורגת באשכול 3 במדד הפריפריאליות ובאשכול 5 במדד הכלכלי חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ביום 30.10.2011 החליטה הממשלה (החלטה מס’ 3781) לקדם תוכנית ניסויית להעצמת מועצות מקומיות בפריפריה. במסגרת זו, החליטה הממשלה למקד מאמצים בפיתוח ובקידום מועצות מקומיות שטרם הצליחו להוות מוקד משיכה מספק לאוכלוסייה ולתעסוקה ולהפוך לעיר. שלוש המועצות המקומיות שעמדו בתבחינים שנקבעו בהחלטת הממשלה (תבחינים שהתייחסו למספר תושבים, מדד פריפריאליות ומדד חברתי כלכלי) היו ירוחם, חצור הגלילית וקצרין. מאז קבלת ההחלטה התקיימה בחינה מקצועית ביחס לשלוש הרשויות הללו וכן חלו התפתחויות נוספות המשליכות על גיבוש תכניות עבורן.

בכל הנוגע לקצרין, חלו שינויים גיאו-פוליטיים וכן אושרו החלטות ממשלה לכל הרשויות המקומיות בגולן כפי שפורט לעיל, באופן שקצרין, נותרה הרשות היחידה בנפת גולן שאינה כלולה בתוכנית פיתוח ממשלתית. פיתוח קצרין הפך אפוא ליעד העומד בפני עצמו, מעבר לנגזר מהחלטת ממשלה 3781 בעניינה, וזאת נוכח היותה הרשות היחידה ללא תוכנית פיתוח בגולן, ובשל החשיבות של פיתוח קצרין להצלחת תוכניות הפיתוח האחרות של הגולן, המחייבות פיתוח מקביל של קצרין כעוגן השירותים המרחבי.

בכל הנוגע לירוחם, יצויין כי ירוחם מושפעת באופן ניכר מקידום התוכנית למעבר בסיסי ההדרכה של צה"ל לקריית ההדרכה בצומת הנגב, הסמוכה לירוחם. בהתאם, בהחלטת ממשלה מס’ 546 מיום 14.7.13 נקבעה המועצה המקומית ירוחם כיישוב בעל עדיפות לאומית, ואף ניתן לה מעמד ייחודי בין כלל הרשויות שהוגדרו כ"יישובי מטרה" באותה החלטה (באר שבע, ירוחם, אופקים, ערד, דימונה, מועצה אזורית מרחבים), וכן נקבע סל של פעולות והשקעות ממשלתיות ייחודיות לירוחם; זאת, נוכח מיקומה של ירוחם בסמוך לקריית ההדרכה של צה"ל, ונוכח העובדה שקריית ההדרכה צפויה להתאכלס כבר השנה, וזאת בשונה מבסיסים אחרים שאמורים לעבור לאזור הנגב.

אשר לחצור הגלילית, יצויין כי משרד הפנים משלים בימים אלו גיבוש תוכנית פיתוח רב-תחומית לחצור הגלילית, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה 3781 הנ"ל.

לאור כל האמור לעיל, מוכרזת כיישוב בעל עדיפות לאומית לעניין החלטה זו לשנים 2019-2014 .

נספח א’

לעניין סעיף מס’ 11 להחלטה זו, וכאמור בו, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בשיתוף עם המועצה המקומית קצרין, יקימו ויפעילו קהילת סטודנטים במתחם שכונות השיכון הוותיקות במרכז קצרין.

קהילה זו תפעל במתכונת דומה לזו שנקבעה בהחלטת ממשלה מס’ 3799 מיום 17.7.2008, בשינויים המתאימים, באופן שיקנה לסטודנטים הלומדים במכללת אוהלו, דירות להשכרה בשכונות "גמלא" ו"נווה", אשר יוקצו על ידי משרד הבינוי והשיכון בהנחה של 75% מגובה שכר הדירה המקובל במסלול שכר דירה חופשי הנהוג במשרד בינוי והשיכון, וזאת בשנים 2015-2019. כנגד הטבה זו, ידרשו הסטודנטים לפעילות חברתית.

מספר יחידות הדיור שייכללו בתוכנית יעמוד, בשנת 2015, על לפחות 10 יח"ד, והוא יגדל בשנים שלאחר מכן בהתאם למצאי הדירות הקיים בשכונות הנכללות בתוכנית ולמסגרת התקציבית הקבועה לתוכנית.

ח. עוד דנה הממשלה בפיתוח והעצמה של המועצה המקומית חצור הגלילית, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 3781 מיום 30.11.2011, ולאור הגדרתה של המועצה המקומית חצור הגלילית במסגרת החלטת ממשלה זו כרשות בה תופעל תוכנית ניסויית (פיילוט) רב תחומית להעצמת מועצות מקומיות בפריפריה, לאשר את תכנית העצמה מהטעמים המפורטים בהחלטה זו ולהכריז על המועצה המקומית חצור הגלילית כיישוב בעל עדיפות לאומית למיקוד מאמץ, בו תיושם התכנית בסיוע ממשלתי ייחודי למשך השנים 2019-2015, בהתאם לעקרונות המפורטים להלן :

א. העלאת חוסנה הכלכלי והחברתי של חצור הגלילית תוך שימוש בשורה של כלים לחיזוק עצמאותה הכלכלית והארגונית של המועצה;

ב. חיזוק מעמדה ותדמיתה של המועצה המקומית חצור הגלילית כמוקד התיישבותי אטרקטיבי בגליל באמצעות שימוש בכלים למשיכת יזמים, אוכלוסייה ובעלי עניין נוספים לעידוד הצמיחה באיזור הגליל העליון;

ג. מיקוד מאמץ ממשלתי בחצור הגלילית תוך יצירת נכסים מחוללי שינוי ברשות המקומית.

עקרונות אלו יבואו לידי ביטוי באמצעות הפעולות המפורטות להלן:

1. להנחות את משרד הפנים לקדם הפעלת תכנית רב תחומית להעצמה ארגונית ולפיתוח כלכלי בחצור הגלילית, לתקופה של שלוש שנים, בין השנים 2014 – 2017 ובהשקעה של 4.4 מלש"ח בהתאם לפירוט בטבלה שלהלן. בנוסף, 2 מלש"ח יועברו כתקציב תוספתי על ידי משרד האוצר להקמת מינהלה לחידוש ופיתוח המתחם המסחרי הישן בחצור הגלילית.

2. להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבצע תכנון מפורט להקמת עורק כניסה ראשי בכניסה הצפונית של המועצה המקומית חצור הגלילית, בהשקעה של 2 מלש"ח.

3. במטרה לקדם את פיתוחה ושגשוגה של הכלכלה והתיירות המקומית, יפעלו המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הפנים ומשרד האוצר להקמת מתחם שוק הקארדו בחצור הגלילית. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יקצה 4.5 מלש"ח מתקציבו (1.5 מלש"ח בכל שנה בין השנים 2015– 2017), משרד הפנים יקצה 1.5 מלש"ח מתקציבי הפיתוח המועברים לרשות המקומית על פי קריטריונים (500 אלש"ח בכל שנה, בין השנים 2017-2015 – בכפוף לנוסחת מענק הפיתוח) ומשרד האוצר יקצה 6 מלש"ח כתקציב תוספתי להקמת שוק הקארדו –2 מלש"ח בשנה בין השנים 2015 – 2017. התקצוב מותנה בהשלמת הליכי התכנון והוצאת היתרים ובקיום מלוא מקורות התקציב על פי האומדן להקמת השוק. הממשלה רושמת את הודעת המועצה המקומית חצור הגלילית שתקצה 2 מלש"ח מתקציבה להקמת מתחם הקארדו.

4. להנחות את הקרן לשיקום מחצבות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לעדכן את ועדת ההיגוי בתוך 60 יום על הפעולות אשר היא מבצעת לשיקום אתר המחצבה בחצור הגלילית. .משרד האוצר יקצה תקציב תוספתי של 1 מלש"ח לתכנון מפורט של אתר המחצבה המשוקם להקמת אמפיתאטרון, פארק אתגרי וכפר נופש– ההקצאה בכפוף לאישור תכנית עסקית על ידי משרדי הפנים והאוצר.

הממשלה רושמת את התחייבותה של חצור הגלילית להקצות תקציב של 2 מלש"ח עבור מתחם המחצבה המשוקם.

5. להנחות את משרד הכלכלה להציג לוועדת ההיגוי בתוך 60 יום תכנית הכוללת: פעילות בתחום הכשרות מקצועיות, עידוד יזמות עסקית וחיזוק עסקים קטנים ובינוניים לטובת העלאת שיעור התעסוקה בחצור הגלילית בסך של 2.1 מלש"ח ל-3 שנים. 1.5 מלש"ח יועברו על ידי משרד האוצר כתקציב תוספתי למשרד הכלכלה ו-0.6 מלש"ח יוקצו מתקציב משרד הכלכלה.

6. להטיל על משרד הבינוי והשיכון בשיתוף המועצה המקומית להציג לצוות הבין-משרדי את תכנית שתגובש לחצור הגלילית (בעלת מאפיינים דומים לתכנית "מיקוד מאמץ" במטרה ליתן מענה למאפייניה המיוחדים של הרשות ועל בסיס הכרה בה כישוב עדיפות לאומית) וזאת בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

לצורך יישום סעיף זה יוקצו 11 מלש"ח בהתאם לפריסה השנתית המופיעה בטבלה להלן. חלוקת התקציב – 3.5 מלש"ח מתקציב משרד הבנוי והשיכון ו- 7.5 מלש"ח מתקציב שיועבר למשרד הבינוי והשיכון על ידי משרד האוצר.

7. על מנת להביא לפיתוח חצור הגלילית כעיר ספורט ואתגר, ובכלל זה קידום בנייה של קרית ספורט אזורית הכוללת מגרשי כדורסל, מגרשי טניס, אצטדיון כדורגל ומגרש אימונים, יקצה משרד האוצר 2 מלש"ח אשר יועברו לתקציב משרד הפנים לצורך ביצוע החלטה זו בין השנים 2019-2016 , חצי מלש"ח בכל שנה, וזאת כתוספת לסכומים, אם יוקצו לצורך כך, מכספי מפעל הפיס ו/או המועצה להסדר הימורים בספורט, בהתאם להוראות ולקריטריונים החלים על כל אחד מגופים אלה לרבות מנגנון הקצאת הכספים המקובל במפעל הפיס ובכפוף לאישור החשבת הכללית לענין הקצאת כספי מפעל הפיס.

8. להנחות את משרד החינוך להפעיל תוכניות חינוכיות, לרבות בתחום החינוך הבלתי פורמלי, כפי שימצא לנכון ובהתאם לכללים ולקריטריונים שיקבע. משרד החינוך יקצה 5 מלש"ח בסך הכל, בפריסה של 5 שנים, בין השנים 2015-2019.

9. ניהול התכנית באמצעות ועדת היגוי ממשלתית:

1) להקים ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הפנים, בהשתתפות מנהל מינהל שלטון מקומי והממונה על מחוז צפון במשרד הפנים, נציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג המשרד לפיתוח הנגב הגליל ונציג המועצה המקומית חצור הגלילית.

2) ועדת ההיגוי תעקוב ותפקח אחר יישום התוכנית במועצה המקומית חצור הגלילית ותתאם, בשיתוף עם המועצה, בין משרדי הממשלה והגופים השונים את תכניות העבודה הקשורות לתכנית זו בהתאם למועדים הקבועים בהחלטה ובתחילת כל שנת עבודה, וכן בכל עת שייעשה שינוי בתכניות אלו במהלך תקופת התכנית ואת העברת התקציבים בהתאם.

חברה כלכלית לפיתוח המועצה המקומית חצור הגלילית

3) משרד הפנים יורה למועצה המקומית חצור הגלילית לפעול בתוך 12 חודשים מיום החלטה זו בהתאם לנוהל אסדרת חברה עירונית (חוזר מנכ"ל 2/11) של משרד הפנים, לצורך הקמת חברה כלכלית שתנהל את התוכנית מטעם המועצה ותשמש מנגנון קבע להובלת תהליכי פיתוח כלכלי במועצה המקומית לטווח ארוך.

4) ניהול התוכנית ועבודות התשתית והפיתוח יבוצעו ע"י החברה הכלכלית. המועצה המקומית חצור הגלילית, באמצעות החברה הכלכלית, תגיש לוועדת ההיגוי הממשלתית תוכנית יישום מפורטת לביצוע החלטת ממשלה זו, לרבות לו"ז לביצוע (להלן: "תוכנית היישום"), בתוך 60 יום מיום הקמתה. מדי חצי שנה, תגיש המועצה המקומית חצור לוועדת ההיגוי דוח על התקדמות הביצוע.

5) פיתוח התשתיות יבוצע ע"י הרשות המקומית באמצעות החברה הכלכלית.

6) עלויות הפיתוח יועברו לחברה הכלכלית ויכללו דמי ניהול בשיעור של 10% ויוקצו ע"י המשרדים הרלוונטים הנוגעים לפיתוח התשתיות והכבישים, כפי שמפורט.

7) להורות למשרד הפנים לקיים בקרה הדוקה על התנהלות החברה הכלכלית ברשות ולדווח לוועדת ההיגוי בתום כל מחצית שנת עבודה על עמידה ביעדי תוכנית היישום וביעדי התוכנית העסקית שתאושר לחברה בעת הקמתה ותשמש בסיס לפעילותה.

8 ) להורות למשרד הפנים לבחון מינוי חשב מלווה לחברה הכלכלית, במסגרת אישור הקמתה.

ט. הממשלה דנה בסיוע מיוחד לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון, והחליטה כדלקמן:

א. משרד הפנים יפעל למתן סיוע בתחום המוניציפאלי לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון בשל ההוצאות הנובעות ונדרשות לצורך היערכות הרשויות המקומיות למצב הביטחוני שנוצר על רקע אירוע החטיפה של שלושת הנערים ביום חמישי 12.6.2014 בלילה. הסיוע יינתן בין היתר להוצאות הנדרשות על מנת להביא לשימור ושיפור החוסן החברתי – אזרחי של הרשויות המקומיות ותושביהן.

ב. משרד האוצר יפעל בשלב ראשון להקצות למשרד הפנים תקציב תוספתי לצורך מתן הסיוע האמור בהיקף של 5 מלש"ח.

ג. שר הפנים ושר האוצר יסכמו, בתוך שבעה ימים, על היקף התקציב הנוסף, מעבר לתקציב הראשוני כאמור, שיוקצה על ידי משרד האוצר לצורך הענקת הסיוע על פי החלטה זו.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.67 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

תגובות אחרונות