הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 29 ביוני 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 29 ביוני 2014

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. העסקת עובדים זרים ירדנים במלונות באזור אילת
ג. טיוטת חוק התכנון והבנייה (תיקון 104) (הארכת תוקף של הכרזה על מתחם פינוי ובינוי לתקופה שלישית ושינוי הרכב הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי), התשע"ד – 2014
ד. תוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים לטובת כלל תושביה
ה. חיזוק האכיפה בעבירות של יידוי אבנים
ו. טיוטת חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (תיקון מס’ 45), התשע"ד – 2014
ז. דיווח משרד הממשלה בעניין יישום הדו"ח בנושא מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי וזאת במסגרת פעולותיהם של מספר משרדי הממשלה

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

" בסוף השבוע התקיימה באום אל-פחם הפגנה, שבה נשמעו קריאות מקוממות ותמיכה בחטיפת חיילי צה"ל. רוב אזרחי ישראל הערבים אינם נוקטים עמדה זו, ואני קורא למנהיגים שלהם להתייצב באומץ, בתקיפות ולהוקיע את האמירות הללו. כאזרחי ישראל איננו יכולים לקבל ולהשלים עם אמירות מקוממות כאלה שקוראות לחטוף את חיילי צה"ל. חיילי צה"ל מגנים על כולנו. איננו יכולים להשלים עם קריאות מקוממות לחטוף את חיילי צה"ל.

במקרים רבים מי שעומד מאחורי הקריאות הללו, מאחורי ההפגנות הללו, זה הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. הוא מטיף כל הזמן, ללא הרף נגד מדינת ישראל, ואנשיו מזדהים באופן פומבי עם ארגוני הטרור כמו החמאס. ולכן הנחיתי את הגורמים המוסמכים לבחון את האפשרות להכריז על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כהתאחדות בלתי מותרת. הכרזה זו תעניק לרשויות הביטחון כלים משמעותיים במאבק בתנועה הזאת.

צה"ל תקף בסוף השבוע מספר רב של מטרות בתגובה לירי לעבר ישראל מרצועת עזה. אנחנו ערוכים להרחיב את הפעולה בהתאם לצורך. אני מבקש להזכיר שמרגע שהוקמה ממשלת האחדות הפלסטינית עם ארגון הטרור חמאס, הרשות הפלסטינית קיבלה, הלכה למעשה, את האחריות למנוע ירי על שטחנו משטחי רצועת עזה.

בסוף השבוע השב"כ חשף את זהותם של האחראים לחטיפת שלושת הנערים שלנו – אייל, גיל-עד ונפתלי. אנחנו ממשיכים בכל דרך לפעול להשבתם הביתה בשלום.

אמרנו מיד לאחר החטיפה שהחמאס אחראי לביצועה – אני חושב שעכשיו ברור לכל על מה התבססנו. אבו מאזן אומר שהוא מתנגד לחטיפות, הוא אומר שהוא רוצה ללכת בדרך השלום. אם הוא עומד מאחורי דבריו, הדבר החשוב ביותר והפשוט ביותר, ולא צריך להסתיר את זה, לא צריך להעלים את זה, לא צריך לחשוש מזה – יש רק דרך אחת שהוא יוכל לקדם את השלום וזה לפרום את ההסכם שלו עם החמאס."

***

ב. הממשלה דנה בהעסקת עובדים זרים ירדנים במלונות באזור אילת, והחליטה כדלקמן:

1. לפעול להסדרת מסגרת להעסקתם של מכסה מירבית של עד 1500 עובדים אזרחי ירדן, בעבודות כפי שייקבעו בבתי מלון באזור אילת, הכל בהתאם ובכפוף לתנאים הקבועים להלן בהחלטה זו.

2. בהמשך לאמור בסעיף 1, לפעול כלהלן:

א. להטיל על שר החוץ לפעול למען קידום הסדרת העסקתם של עובדים ירדנים באזור אילת ולעדכן את שר הפנים בהתאם ועל תנאים מיוחדים ככל שייקבעו.

ב. שר הפנים יפעל כלהלן:

1. יקים ועדה מייעצת בראשות נציג רשות האוכלוסין וההגירה ובהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד התיירות, משרד הכלכלה, משרד החוץ משרד האוצר ונציג המטה לביטחון לאומי, אשר תמליץ בפניו בעניין היקף ההיתרים להקצאה ומועדי הקצאתם. לצורך מתן המלצותיה, תבחן הוועדה את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובין היתר, היקף הביקוש להעסקת עובדים אלו. צרכי בתי המלון, התיירות, שוק העבודה בישראל בכלל ובאזור אילת בפרט, ולקחי העסקתם של עובדים ירדנים שמועסקים בישראל מכוח החלטות עבר ומכוח החלטה זו. הוועדה תפנה גם להתאחדות בתי המלון באילת לצורך קבלת עמדתה.

הוועדה המייעצת תתכנס בתוך 30 יום מאישור החלטה זו ותמליץ לשרים על הצורך בהקצאת מכסת היתרים לעובדים כאמור.

2. בהתאם להמלצות הוועדה ולאחר עדכון שר החוץ על השלמת ההסדרים הדרושים להעסקתם של העובדים בישראל ועל התנאים המיוחדים ככל שייקבעו, שר הפנים יהא מוסמך להקצות 500 היתרים לפעימה הראשונה ולהורות, בהסכמת שר הכלכלה ובתיאום עם שר התיירות ושר האוצר, על הקצאת מכסת היתרים נוספת להעסקת העובדים בפעימות של עד 500 היתרים בכל פעימה וכן הארכת מכסות היתרים קודמות, למעט המכסה הראשונית, עד למכסה המירבית המותרת על פי החלטה זו. בהעדר הסכמה בין השרים תובא ההחלטה לידי הממשלה.

3. תוקף ההיתרים בכל פעימה יוגבל לשנה אחת מיום הנפקת ההיתר כדין על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, וניתן יהיה להאריכם בפרקי זמן של עד שנה בכל הארכה. תקופת הארכה האחרונה תוגבל עד ליום 31.12.19.

4. הורה שר הפנים על הקצאתם של היתרים במסגרת פעימה, לא יורה על פעימה נוספת אלא בחלוף 6 חודשים מן הפעימה הקודמת. כמו כן, בטרם ביצוע הפעימה השנייה, ידווח שר הפנים לממשלה על ביצוע הפעימה הראשונה.

ג. להורות למנהל רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק היתרים להעסקת העובדים בהתאם להקצאות שר הפנים כאמור בכפוף ובהתאם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה בהתאם לסמכות שהוענקה לו לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 וחוק הכניסה לישראל.

3. המכסות המוגדרות בהחלטה זו יעמדו בתוקף עד ליום 31.12.19 או עד למועד בו יעלה שיעור האבטלה בעיר אילת על 7.5% לפי נתוני שירות התעסוקה.

4. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, לקבוע כלהלן:

א. התרת כניסתו לישראל של כל עובד ירדני תהא לאחר קבלת אישור שירות הביטחון הכללי לגביו, וכן לאחר הנפקת אשרה מתאימה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה באילת.

ב. המכסות המרביות שייקבעו להתרת העסקת העובדים הירדנים לפי החלטה זו הן להתרת העסקת העובדים על ידי בתי המלון באזור אילת בעבודות כפי שייקבעו בבתי מלון והן יהיו בנוסף למכסה הקיימת של עד 300 עובדים זרים מירדן לעבודות אחרות באזור אילת.

ג. העובדים הירדנים שיועסקו לפי החלטה זו יהיו עובדים יומיים אשר יעזבו את ישראל בתום יום עבודתם.

5. לצורך ביצוע ההחלטה דלעיל, יתווסף תקן אחד לרשות האוכלוסין וההגירה.

6. יובהר כי כניסתם, שהייתם ועבודתם של עובדים זרים בישראל – ובכלל זה עובדים מירדן – מהווה נושא הנתון לשינויים והמושפע מאירועים ושיקולים שונים, ובין היתר מדיניותה של הממשלה, הצורך בהסכמה של העובדים ושל המעסיקים בכל הקשור לעבודה בישראל ו/או להמשך עבודה כאמור, כמו גם לאפשרות הסדרת העסקתם של עובדים ירדנים בישראל כאמור בסעיף 1 לעיל, לרבות באופן התואם את הדין ואת המדיניות בישראל וכיו"ב, ואין באמור בהחלטה זו לגבי מכסות מרביות של עובדים זרים, וכן אין במתן היתר להעסקת עובדים זרים משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו לגבי שהייתם, כניסתם לישראל או עבודתם של מספר מסוים של עובדים זרים בתקופה או בתקופות מסוימות.

***

ג. הממשלה דנה בטיוטת חוק התכנון והבנייה (תיקון 104) (הארכת תוקף של הכרזה על מתחם פינוי ובינוי לתקופה שלישית ושינוי הרכב הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי), התשע"ד – 2014, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק התכנון והבניה (תיקון 104) (הארכת תוקף של הכרזה על מתחם פינוי ובינוי לתקופה שלישית ושינוי הרכב הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי), התשע"ד – 2014.

ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את הנוסח הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

ג. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן עיקרי החוק המוצע:

סעיף 33א(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן –החוק או חוק התכנון והבנייה), שנוסף לחוק במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002, קובע כי הממשלה רשאית, בהמלצת ועדה שמינתה לעניין זה (להלן – הוועדה), להכריז בצו (להלן – צו הכרזה) על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי, או לעיבוי בנייה (להלן – מתחם פינוי ובינוי). סעיף 33א(ב)(1) לחוק, קובע כי "תוקפו של צו ההכרזה יהיה לתקופה שנקבעה בו אך לא יותר משש שנים מיום תחילתו".

בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס’ 87), התשס"ח-2008 (ס"ח התשס"ח, עמ’ 840) (להלן – תיקון מס’ 87), הוסמכה הממשלה, בהמלצת הוועדה, ולאחר שהוועדה קבלה את המלצת יושב ראש מוסד התכנון המוסמך, ועל פי תנאים שתורה הוועדה, להאריך, במהלך תקופת תוקפו של צו ההכרזה, את תוקפו של הצו, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת ההכרזה הראשונה. זאת, בתנאי שאושרה או שהופקדה תכנית לפינוי בינוי במתחם הפינוי והבינוי שהוכרז באותו צו, או שמוסד התכנון החליט על הפקדתה של תכנית כאמור (סעיף 33א(ב)(2)(א) לחוק). תיקון מס’ 87 הסמיך את הממשלה להאריך באותה דרך ובאותם תנאים גם הכרזות על מתחמים להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי) שניתנו במסגרת החלטות ממשלה טרם חקיקתו של סעיף 33א לחוק או שניתנו לפי סעיף 33א אך תוקפן פג לפני תחילתו של תיקון מס’ 87 (סעיף 33א(ב)(2)(ב) לחוק).

הכרזת הממשלה על שטח כמתחם פינוי ובינוי, מזכה את הרשות המקומית אשר בשטחה מצוי המתחם האמור, בסיוע מטעם המדינה לצורך מימון הכנת תכנית מפורטת לתוספת זכויות בנייה במתחם ולפעולות הנדרשות לקידום התכנון ולהוצאת היתרים על פי תכנית זו.

בנוסף, במשך תקופת תוקפו של צו ההכרזה חלות על עסקאות פינוי-בינוי המבוצעות במתחם הקלות במיסוי לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג -1963, וכן קיימת אפשרות לקבלת פטור פרטני מהיטל השבחה בהתקיים תנאים מסוימים ובהתאם לקבוע בפרט 19(ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. ההטבות וההקלות הניתנות מכוח צו ההכרזה נועדו לעודד ולתמרץ בנייה על פי תכניות לפינוי ולבינוי.

כדי לממש את ההטבות המוקנות מכוח צו ההכרזה, יש להשלים, בין השאר, את הפעולות האלה: הכנת תכנית מפורטת לתוספת זכויות בנייה במתחם, קבלת אישור סטטוטורי לתכנית, התארגנות התושבים לבחירת אנשי מקצוע מטעמם וכן התארגנותם לבחירת יזם, ניהול משא ומתן לצורך ההתקשרות עם היזם לרבות בחינת התמורה המוצעת, איתור בעלי הזכויות בנכסים שבמתחם (לרבות יורשים ואפוטרופסים), עריכת הסדרים עם הבנק המלווה, מצד אחד, ועם הבנק בעל השעבוד על הדירות הקיימות, מצד שני, הכנת תכניות בינוי לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה וקבלת היתר בנייה. היה ובתוך שש שנים ממועד מתן צו ההכרזה קיבל מוסד התכנון המוסמך החלטה להפקיד תכנית מפורטת לפינוי ובינוי, וככל שהממשלה עשתה שימוש בסמכותה והאריכה את תוקפו של צו ההכרזה בשש שנים נוספות, יש להשלים את ביצוע יתרת הפעולות במהלך תקופת ההארכה.

הניסיון שנצבר עד כה מראה כי משך הזמן הממוצע לאישורן הסטטוטורי של תכניות במתחמי פינוי ובינוי עומד על חמש וחצי שנים, וזאת על רקע מורכבות הליכי התכנון בתכניות מסוג זה. בנוסף, על פי רוב, רק לאחר שהתכנית אושרה להפקדה, מתחילה התארגנות התושבים לבחירת יזם. על היזם לחתום על חוזה פרטני עם כל דייר ודייר במתחם הפינוי והבינוי, והתהליך כולו נמשך זמן רב, זאת בין השאר על רקע סירובם של דיירים לחתום או התלבטותם בנושא, סירובם של דיירים להתפנות, העלאת דרישות גבוהות בידי הדיירים ובירור תביעות בבתי משפט, הנמשכות גם הן זמן רב. גם לאחר השלמת ההליכים בין הדיירים לבין היזם, הוא נדרש עדיין להליכים מורכבים וממושכים הנוגעים להוצאת היתר בנייה וטיפול במכלול הנושאים הקניינים והחוזיים מול הדיירים. בשלב האחרון, מתפנים הדיירים לדיור חילופי, ואת המבנים הישנים הורסים ובונים מבנים חדשים.

בנסיבות המתוארות, תקופת ההכרזה, לרבות תקופת ההארכה, אם ניתנה, אינן מספיקות למימוש הבנייה על פי התכניות. לנושא זה יש חשיבות, בין השאר, בכל הנוגע לתוקפן של ההטבות בתחום המיסוי שנועדו לעודד ולהמריץ בנייה על פי תכניות אלו, התלויות בקיומה של ההכרזה.

לפיכך מוצע לקבוע כי הממשלה או ועדת שרים שמינתה לשם כך, בהמלצת הוועדה ועל פי התנאים שתורה הוועדה, תהיה מוסמכת להאריך או לחדש את תוקפו של צו ההכרזה, לתקופה שלישית שלא תעלה על שש שנים, כפי שיפורט להלן, ובלבד שעלה כי רוב מיוחס מבין בעלי הדירות כהגדרתו בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006 (להלן – חוק פינוי ובינוי (פיצויים)) התקשר בעסקת פינוי ובינוי, כהגדרתה באותו חוק (להלן – עסקת פינוי ובינוי). משמעות התנאי המוצע היא שהתכנית נמצאת בשלבים מתקדמים של מימושה.

הסמכות להכריז בצו על מתחם פינוי ובינוי כמו גם הסמכות להאריך תוקפם של צווי הכרזה, לפי סעיף 33א לחוק, נתונה היום לממשלה. כדי לפשט ולייעל את הליכי ההכרזה, מוצע כי הסמכות האמורה תהיה נתונה גם לוועדת שרים שהסמיכה הממשלה לכך.

בנוסף, מוצע כי הוועדה שמונתה על ידי הממשלה לפי סעיף 33א(ג) לחוק, תכונה ה"וועדה להתחדשות עירונית" וכי יווסף לה נציג משרד המשפטים, על מנת להרחיב את יריעת הדיון בוועדה ולעבותה בגורם מקצועי נוסף בעל מומחיות הרלוונטית לדיוניה. עוד מוצע כי לדיוני הוועדה יוזמנו, דרך קבע, שני נציגי השלטון המקומי אשר ימנה שר הפנים, ותהיה להם דעה מייעצת, וזאת על מנת שהוועדה תוכל להתרשם מגורמים מקצועיים המעורים בהיבט המקומי והמעשי של קידום הפרוייקטים לפינוי ולבינוי, אך תוך הותרת סמכות ההכרעה לדרג הממשלה.

***

ד. הממשלה דנה בתוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים לטובת כלל תושביה, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי בנושא המצב הביטחוני במזרח ירושלים, המצורפות כנספח א להחלטה זו; בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ובהמשך להחלטות ממשלה העוסקות בפיתוח ירושלים ובפיתוח מגזרי המיעוטים ומתוך הכרה בחשיבותו של פתרון מערכתי לסוגיית הביטחון האישי במזרח ירושלים, הכולל מניעת אלימות ופשיעה בצד קידום צמיחה כלכלית:

1. הגברת הביטחון האישי:

א. להטיל על המשרד לביטחון הפנים לתגבר את מערך האכיפה והשיטור במרחב קדם, באמצעות יישום תכנית רב שנתית, בין השנים 2017-2014, לחיזוק הביטחון האישי והנוכחות המשטרתית במרחב ולמניעת האלימות באזור.

ב. תקציב התוכנית יהיה מהמקורות הבאים, בהתאם למתווה השנים כמפורט בטבלה (באתר רוה"מ).

ג. לצורך יישום התכנית יקצה משרד האוצר 40 תקנים לבסיס תקציב המשרד לביטחון הפנים. שינויים והסטות תקציבים בתוכנית יסוכמו בין מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר בכפוף להוראות כל דין. כמו כן, בשנת 2017 יסכמו הגורמים הנ"ל את המקור התקציבי להפעלה השוטפת החל משנת 2018.

ד. המשרד לביטחון הפנים ידווח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מדי חצי שנה על התקדמות התוכנית המפורטת בסעיף זה (הדיווח הראשון יימסר עד תאריך 31.12.2014).

2. פיתוח חברתי-כלכלי:

לאשר תכנית ממשלתית ייחודית לשנים 2018-2014, שתפעל להעצמת אוכלוסיית מזרח ירושלים ולגיוון אפשרויות בתחומי החינוך, ההשכלה הגבוהה והתעסוקה, ולפיתוח תשתיות ציבוריות לרווחת התושבים.

א. מתווה התוכנית לפיתוח כלכלי חברתי :

1. שיפור תשתיות פיזיות

א. להורות לוועדת ההיגוי, כאמור בסעיף ג(1) להחלטה זו (להלן: ועדת ההיגוי), לפעול לביצוע סקר תשתיות מקיף, באמצעות גוף ייעודי שייבחר על ידה, לבחינת הצרכים התשתיתיים במזרח ירושלים בתחומי התחבורה והבטיחות בדרכים, הניקוז, הביוב, התאורה, השטחים הציבוריים והפתוחים ומבני ציבור. הצוות יתאם פעילותו עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ותכנית החומש לתחבורה ובטיחות בדרכים במזרח ירושלים.

ב. ביצוע הסקר יסתיים עד ליום 1.11.2014 ויוגש לוועדת ההיגוי האמורה בסעיף ג להחלטה זו, שתאשר תכניות עבודה מפורטות, בין השאר, על בסיס תוצאות הסקר עד ליום 1.12.2014.

ג. לפיתוח תשתיות יוקצה תקציב מתקציב החלטת ממשלה מס 4651 לפיתוח העיר ירושלים מיום 20.05.2012 (להלן – "תכנית אגן העיר העתיקה"), אליו יתווסף תקציב עליו הודיעה עיריית ירושלים כמפורט בסעיף 2(ב)(2) ובנספח ב’ להלן. הסכום הכולל שיוקצה כאמור בסעיף משנה זה יעמוד על סך של 67,500,000 ש"ח, ומכוחו יבוצעו פעולות פיתוח בלבד, שאינן כוללות אלמנטים תחזוקתיים. פעולות שימומנו מהתקציב שיוקצה מתכנית אגן העיר העתיקה, יעשו בתיאום עם וועדת ההיגוי של התכנית, כאמור בסעיף 5 להחלטה מס’ 4651.

ד. הממשלה רושמת לפניה את התחייבות עיריית ירושלים לתחזוקת התשתיות בסמכותה, אשר יפותחו מכוח החלטה זו.

2. חינוך, השכלה תעסוקתית והשכלה גבוהה

א. להנחות את משרד החינוך לפעול להגדלת מספר התלמידים הלומדים במסלול לבגרות ישראלית, כל זאת בהתחשב במאפייני השטח וברגישויות הנושא; לפעול להגדלת מספר הלומדים במכינות קדם אקדמיות שהם בוגרי מערכת החינוך במזרח ירושלים; לפעול לתגבור לימודי העברית בבתי הספר במזרח ירושלים; להפעיל תכניות לתקשוב בתי הספר במזרח ירושלים, לרבות לימודי מיומנויות מחשב; להפעיל תכניות למניעת נשירה מבתי הספר. תכניות העבודה בכל אחד מהנושאים האמורים ייקבעו על ידי צוותי עבודה משותפים של משרד החינוך ועיריית ירושלים, ודווח עליהן יימסר לוועדת ההיגוי.

ב. לפנות למועצה להשכלה גבוהה על מנת שבמסגרת תכניותיה להגדלת הנגישות ומניעת נשירה מלימודים אקדמיים במגזר הערבי, תבחן את האפשרות להתייחסות פרטנית לסטודנטים ממזרח ירושלים.

ג. להורות למשרד לביטחון הפנים ולעיריית ירושלים להפעיל את תכנית עיר ללא אלימות, בחמש שכונות במזרח ירושלים, בנוסף לאלו בהן מבוצעת כיום פעילות מכוח תכנית זו. השכונות בהן תופעל התכנית ייקבעו על ידי המשרד לביטחון הפנים בתאום עם ועדת ההיגוי.

ד. סך התקציב לביצוע פעולות בתחום החינוך, ההשכלה התעסוקתית וההשכלה הגבוהה יעמוד על 46,990,000 ש"ח.

3. תעסוקה ויזמות

על מנת להגדיל את שיעורי התעסוקה, ואת יכולת ההשתכרות של הציבור הערבי במזרח ירושלים ואת מגוון המשרות המוצעות לציבור זה:

א. להטיל על צוות משותף של מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים במשרד ראש הממשלה, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מנכ"ל עיריית ירושלים או נציגו, נציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל המשרד לירושלים והתפוצות, לגבש תכנית לטיפול בנושא התעסוקה לצורך הגדלת שיעורי התעסוקה ויכולת ההשתכרות של הציבור הערבי במזרח ירושלים; בשים לב למרכז הכוון תעסוקתי, שרותי ייעוץ והכוונה ומתן מגוון שירותים תעסוקתיים, הן בצד הקניית מיומנויות, כגון: הכשרות מקצועיות, קורסים מקצועיים ומיומנויות רכות, והן בצד סיוע לפיתוח תשתיות תעסוקתיות ופעולות נוספות לעידוד הביקוש לעובדים. הצוות יציג את תכנית העבודה לוועדת ההיגוי עד יום ה- 1.9.2014. יישום רכיב זה לאחר גיבוש התכנית, יוטל על הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה.

ב. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תפעל לריכוז, עידוד וקידום העסקים הקטנים והבינוניים במזרח ירושלים. ותציג את התכנית עד ליום 1.9.2014

ג. סך התקציב לביצוע פעולות בתחום גיוון, הנגשה ומיצוי של אפשרויות תעסוקה וקידום העסקים הקטנים והבינוניים במזרח ירושלים, יעמוד על 47,660,000 ש"ח.

4. העצמה חברתית ורווחה

א. להטיל על משרד הרווחה והשירותים החברתיים להפעיל תכניות מגוונות בהיבטי מניעה ובהיבטים טיפוליים; להפעיל תכניות עבור ילדים ונוער בסיכון במסגרת בתי הספר ומערכת החינוך הפורמאלית ובמסגרות רווחתיות-טיפוליות; להפעיל תכניות למניעת השימוש בסמים ואלכוהול. תוכניות העצמה חברתית ורווחה יגובשו ויופעלו בתיאום בין משרד הרווחה והשירותים החברתיים למשרד החינוך ועיריית ירושלים.

ב. להטיל על משרד הרווחה והשירותים החברתיים להוסיף, באופן מדורג, בין השנים 2018-2014, 30 תקנים של עובדים סוציאליים ועובדי קידום נוער, לטובת טיפול באוכלוסיית מזרח ירושלים. הרחבת הפעילות ההדרגתית בנוגע לעובדי קידום נוער תגובש ותופעל בהיוועצות בין משרד הרווחה והשירותים החברתיים למשרד החינוך ועיריית ירושלים.

ג. להטיל על ועדת ההיגוי, שתסתייע לשם כך בעיריית ירושלים, לאשר תכנית שתכלול בינוי ופיתוח של שטחים ציבוריים ומתקני פנאי והפעלת חוגי העשרה לנוער וצעירים, בין השאר, תבחן ועדת ההיגוי את האפשרות להפעיל חוגי העשרה במבנים קיימים.

ד. הממשלה רושמת לפניה את התחייבות עיריית ירושלים לשאת בכלל עלויות התחזוקה של פעולות בינוי ופיתוח ותשתיות, שיבוצעו מכוח תכנית זו.

ה. סך התקציב לביצוע פעולות בתחום גיוון, הנגשה ומיצוי של אפשרויות העצמה חברתית ורווחה יעמוד על 37,850,000 ש"ח

ב. תקציב התכנית לפיתוח כלכלי חברתי:

1. תקציב התכנית יעמוד על סך כולל של 200 מיליון ₪ ממקורות ממשלתיים, בין השנים 2018-2014 ויתחלק בין המשרדים הרלוונטיים, בהתאם לתחומי אחריותם המובהקים כאמור בטבלה שבנספח ב. יצוין כי 50 מלש"ח יוקצו לטובת ביצוע תשתיות פיזיות מתקציב תכנית אגן העיר העתיקה, ובתיאום עם ועדת ההיגוי המוקמת כאמור בסעיף 5 להחלטת הממשלה מס’ 4651.

2. הממשלה רושמת לפניה את הודעת עיריית ירושלים כי תשתתף במימון התוכנית, לרבות כאמור בסעיף 2(א)(1)(ג) לעיל, בסכום שלא יפחת מ-30 מלש"ח.

3. חלקו של משרד האוצר בתקציב התכנית יועבר למשרדים הרלוונטיים, בהתאם לאישור ועדת ההיגוי את תכנית העבודה.

4. הפריסה התקציבית השנתית של תקציב המשרדים השותפים והתקציב התוספתי מפורטת בטבלה שבנספח ב. ככל שיידרשו שינויים, הם יאושרו בהתאם לקצב הביצוע של המרכיבים השונים ובהתאם לתכנית העבודה המפורטת, שתאושר על ידי ועדת ההיגוי.

ג. ניהול התכנית לפיתוח כלכלי חברתי:

1. להקים, לטובת יישום מרכיבי תכנית זו לפיתוח חברתי-כלכלי, ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל המשרד לירושלים והתפוצות (להלן:"יו"רים משותפים לוועדה") וחבריה: מנהל הרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים במשרד ראש הממשלה (מ"מ יו"ר הוועדה), הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו; נציג משרד החינוך; נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים; נציג משרד הכלכלה; נציג המשרד לביטחון הפנים, מנכ"ל עיריית ירושלים או נציגו ומשקיף מטעם מל"ג-ות"ת. ועדת ההיגוי רשאית לזמן, בהתאם לשיקול דעתה, גורמים רלוונטיים ליישום החלטה זו, ממשרדי הממשלה ומגופים נוספים.

2. באחריות ועדת ההיגוי התפקידים הבאים:

א. קביעת מטרות ויעדים לכל אחד ממרכיבי התכנית, אישור תכניות עבודה מפורטות ואת תקציב הפעילות השנתי, שייגזר מהן;

ב. ליווי שוטף של התכנית, מעקב אחר ביצועה והסרת חסמים;

ג. ועדת ההיגוי תהיה מוסמכת לבחון ולשקול שילוב של מקורות מימון חוץ ממשלתיים בתוכנית, במידה ויהיו כאלה, ובתנאי שמקורות אלו יהיו בנוסף על התקציב הקבוע בסעיף ב (1) לעיל, ובכפוף לכל דין.

3. הסטות תקציביות בין סעיפי התוכנית או כל שינוי הנוגע לתקציב האמור בסעיף ב(1) יאושרו על ידי היו"רים המשותפים לוועדה והממונה על התקציבים או מי מטעמו, ובכפוף להוראות כל דין. במקרה ומדובר בתקציב שהעמידו ממקורותיהם משרד הכלכלה, הרווחה והשירותים החברתיים, החינוך גם בהשתתפות נציג אותו משרד ובמקרה ומדובר בתקציב שמקורו עיריית ירושלים בנציג עיריית ירושלים.

4. המשרד לירושלים והתפוצות והרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים במשרד ראש הממשלה יהיו אחראים על יישום התוכנית לפיתוח כלכלי חברתי כמפורט בהחלטה זו וידווחו לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מדי חצי שנה על התקדמות התוכנית (הדיווח הראשון יימסר עד תאריך 31.12.2014).

***

ה. הממשלה דנה בחיזוק האכיפה בעבירות של יידוי אבנים, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי בנושא המצב הביטחוני במזרח ירושלים, המצורפות כנספח א להחלטה זו *; ומתוך הכרה בצורך להתמודד באופן נחוש ומחמיר ובכלים משפטיים אפקטיביים עם עבריינות לאומנית הכוללת יידויי אבנים אשר הפכה לתופעה שכיחה בשנים האחרונות:

1. להנחות את משרד המשפטים להביא בהקדם לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה את טיוטת החוק לתיקון חוק העונשין, התשל"ז-1977 הקובע עבירה חדשה ביחס ליידוי אבנים, ואשר נותן מענה לנסיבות שונות של עבירה זו, לאחר ליבון הערות הציבור לתזכיר החוק שהופץ בנושא.

2. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לממשלה כי נערכת עבודת מטה לשם עדכון בהקדם של הנחיית פרקליט המדינה מס’ 2.19 (מדיניות האכיפה בעבירות של יידוי אבנים) באופן שההנחיה המתוקנת תעסוק בשלושה נושאים:

א. מדיניות הגשת כתבי אישום בעבירות אלו: גיבוש מבחנים ומדדים ברורים לייחוס עבירות מתאימות למי שמיידים אבנים לעבר אזרחים, שוטרים וכלי רכב.

ב. מדיניות מעצרים: גיבוש קריטריונים ברורים להגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים נגד מיידי אבנים, תוך מתן דגש לנסיבותיו של המעשה.

ג. מדיניות ענישה: גיבוש קווים מנחים לקביעת עמדת המדינה בעניין עונשיהם של מיידי אבנים, במטרה להביא להחמרת הענישה הנוהגת, ובמגמה להביא להטלת מאסרים משמעותיים לריצוי בפועל, מאסרים על תנאי וכן שקילת הטלת קנסות במקרים המתאימים, לרבות הטלת קנס או תשלום פיצויים על הוריו של קטין, עת ניתן הדבר בהתאם להוראות החוק.

3. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לממשלה כי פרקליטות המדינה תונחה להציג, במסגרת דיונים בבית המשפט, חוות דעת משטרתית עדכנית בעניין תופעת יידוי האבנים במזרח ירושלים, על מנת להביא להחמרה בענישה ובמדיניות המעצרים במקרים המתאימים.

* הערה: נספח א’ המצורף להחלטה זו זהה בתוכנו לנספח א’ שצורף להחלטה בעניין התכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח חברתי-כלכלי בירושלים לטובת כל תושביה.

***

ו. הממשלה דנה בטיוטת חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (תיקון מס’ 45), התשע"ד – 2014 , והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (תיקון מס’ 45), התשע"ד-2014.

ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

ד. בהתאם לסעיף 88 בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

1. בסעיף 22 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 ( להלן – חוק מס ערך מוסף או החוק) נקבע הכלל לפיו החיוב במס במכר טובין יחול עם מסירתם לקונה. חריג לכלל זה נקבע בסעיף 29(1ב) לפיו בעסקה של מכר נכס על ידי עוסק שמתקיים בו האמור בסעיף 2(ד) לתוספת א’ להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן "הוראות ניהול פנקסי חשבונות") יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל. מדובר ביצרנים שמחזור עסקאותיהם עולה על 1,950,000 שקלים חדשים ובעסקם לא יותר מ-6 מועסקים. סעיף זה נקבע במסגרת הוראות שעה הצפויה לפקוע בסוף שנה זו.

על מנת להגדיל את מספר העוסקים אשר מועד החיוב במס במכר טובין יחול לגביהם עם קבלת התמורה, מוצע לתקן את סעיף 22 ולקבוע כי על אף האמור בו בעסקה של מכר נכס על ידי עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים, יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל. התיקון יביא לכך כי החיוב במס עם קבלת התמורה יחול על כלל העוסקים שמחזור עסקאותיהם אינו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים.

כמו כן מוצע לתקן את סעיף 29(1)(ב) ולקבוע כי חיוב במס כאמור יחול על עוסק אשר מתקיים בו האמור בסעיף 2(ג) לתוספת א’ להוראות ניהול פנקסי חשבונות. לעניין זה מדובר ביצרנים אשר מחזור עסקאותיהם אינו עולה על 3,450,000 שקלים חדשים.

2. לאור חשיבותם של מחקרים קליניים הנערכים בישראל על ידי חברות תרופות רב לאומיות מבוססות מחקר ופיתוח ותרומתם לבריאות אזרחי המדינה, ובהתחשב בתחרות הקיימת בתחום זה עם מדינות אחרות בעולם, הפוטרות למעשה ניסויים אלו ממע"מ מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע מס בשיעור אפס על שירותים הניתנים לתושב חוץ לצורך ביצוע ניסויים רפואיים בישראל.

3. בסעיפים 31א ו-31ב לחוק נקבע פטור ממס על מתן שירותי בניה במסגרת תכנית תמ"א 38 ובמתחמי פינוי בינוי. על מנת להפחית את נטל המס המוטל על שירותים בתחום זה מוצע להחליף את הפטור הניתן לגביהם בקביעת מס בשיעור אפס, כך שנותני שירותים אלו יהיו רשאים לנכות את מס התשומות הכלול בחשבוניות מס שהוצאו להם. כמו כן, מוצע לקבוע מס בשיעור אפס גם על מתן שירותי בניה במסגרת תכנית תמ"א 38/2.

4. נושא החזר סכומים בגין תשלומי מס על עסקות אשר נוצר לגביהן חוב אבוד נדון בפסיקת בית המשפט (בית המשפט העליון הכיר לראשונה בזכות להחזר במקרים אלו בע"א 2112/95 אגף המכס והמע"מ נגד אלקה החזקות). כיום מוסדר הנושא בתקנה 24א לתקנות מס ערך מוסף הקובעת את החובה להגיש הודעה למנהל במקרים בהם הוצאה הודעת זיכוי בשל חוב אבוד.

מוצע להסדיר את הזכות לקבלת החזר במקרים של חוב אבוד, בחקיקה ראשית ולקבוע כי הזכות תינתן בתוך תקופה של שישה חודשים עד שלוש שנים מיום הוצאת החשבונית על עסקה אשר לגביה נוצר החוב האבוד. כמו כן מוצע להסמיך באופן מפורש את שר האוצר לקבוע תקנות לעניין דרך הגשת הודעת העוסקים על הזכות להחזר ולעניין פרקי זמן אשר לא יבואו במניין תקופת הזכאות.

5. ככלל, המועד להגשת תביעה להחזר מס ערך מוסף אינו מוגבל כיום בזמן, בכפוף להוראות המסדירות מגבלת זמן במקרים שונים. מצב זה מביא לפגיעה במידת הודאות התקציבית ולהכבדה בנטל המנהלי על רשויות המס. נוכח האמור, ובהנחה שראוי לקבוע תקופת התיישנות להגשת הבקשה להחזרי מס, מוצע לקבוע שהיא תהיה 5 שנים מיום תשלום ההיתר, בדומה לתקופה הקבועה בסעיף 77(ב) לחוק, בעניין הסמכות להוציא שומות.

6. מוצע לבטל את סעיף 96 אשר אינו מופעל מאז נכנס לתוקף חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1981.

7. סעיפים 93 ו-97 לחוק המסדירים כיום את נושא גביית הפרשי הצמדה וריבית על תקופות פיגורים בתשלום, מנוסחים כיום באופן אשר מקשה על גביית הפרשי הצמדה לגבי פיגורים בתשלומים שמועדם הוא יום פרסום מדד המחירים לצרכן. מוצע לקבוע מנגנון התאמה לעניין זה, בדומה למנגנון הקיים בסעיף 187(ג) לפקודת מס הכנסה. כמו כן מוצע לקבוע כי לעניין גביית הפרשי ריבית והצמדה על חובות מס תתחיל תקופת הפיגור במועד תשלום המס המגיע לתקופת דו"ח כאמור בסעיף 88.

8. סעיף 103 לחוק מסדיר את אופן זקיפתם של סכומים המשולמים על ידי חייבים במס. על פי הכללים הקיימים כיום, מקבלים חובות מס עדיפות לעניין זה על פני חובות ריבית והצמדה. מוצע לקבוע מנגנון זקיפת תשלומים לפיו חיובי מס, ריבית והצמדה יפרעו בהתאם לחלקם היחסי של אלו בחוב כולו, זאת בדומה להוראות הקיימות בפקודת במס הכנסה.

9. מוצע לקבוע בסעיף 105 כי במקרה שבו יש להחזיר לעוסק מס ששילם ביתר, לרבות שיעור מס ביתר על פי דו"ח ארעי, וכן כל סכום ששילם ביתר ואשר אינו בגדר מס תשומות, והסכום כאמור לא הוחזר תוך 30 ימים מיום תשלומו, תחול חובת תשלום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום התשלום ועד ליום ההחזר. כמו כן מוצע לבטל את התקופה שנקבעה בסעיף 105(ג)(2) לחוק לנוכח סעיף 87א המוצע בחוק זה וכן לקבוע כי הזכאי להחזר בגין חוב אבוד כאמור בסעיף 43ג לחוק ישולמו לו הפרשי הצמדה וריבית מהיום שבו היה זכאי להחזר כאמור.

10. בתיקון מס’ 44 לחוק נקבע כי החל מיום 1.1.2015 יוגש הדו"ח המפורט במע"מ כדו"ח תקופתי. לצורך ביצוע בדיקות והתאמות נוספות במערכות הגבייה מוצע לדחות בשנה נוספת את מועד התחילה של הוראה זו.

***

ז. הממשלה שמעה היום דיווח על יישום הדו"ח בנושא מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי וזאת במסגרת פעולותיהם של מספר משרדי הממשלה.

הדיווח נמסר בעקבות החלטה קודמת של הממשלה (החלטה מס. 1526 מיום 30.3.2014) בה נקבע כי יימסר לממשלה דיווח על יישום המלצות הדו"ח תוך 90 יום מקבלת החלטת הממשלה הנ"ל.

תמונת הכנסת באדיבות google street view.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 הצבעות, ציון ממוצע: 4.75 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-I

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-I

Funzing-W

תגובות אחרונות