הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 23 בנובמבר 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 23 בנובמבר 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אמש עדכן אותי מזכיר המדינה קרי במצב שיחות הגרעין עם איראן. אנחנו עוקבים בדריכות ובדאגה אחר התפתחות שיחות אלה, ואנחנו במעקב צמוד ובדיונים צמודים עם נציגי מעצמות אחרות. אנחנו מציגים בפניהם עמדה נחרצת שאומרת שאסור שאיראן תתקבע כמדינת סף גרעינית – אין שום סיבה שיישארו לה אלפי צנטריפוגות שיכולות לאפשר לה להעשיר אורניום לפצצה גרעינית תוך זמן קצר. אין גם שום סיבה שאיראן תמשיך לפתח טילים בין יבשתיים שיוכלו לשאת ראשי קרב גרעיניים, ובכך לאיים על העולם כולו.

לכן עדיף שלא יהיה הסכם כלל מאשר הסכם רע שיסכן את ישראל, את המזרח התיכון ואת האנושות כולה.

בסוף השבוע הנחיתי את מזכיר הממשלה להביא, יחד עם שר הפנים, הצעת חוק שתשלול זכויות מתושבים שמשתתפים בטרור או בהתססה נגד מדינת ישראל. לא ייתכן שמי שפוגע באזרחי ישראל ומי שקורא לחיסולה של מדינת ישראל ייהנה מזכויות כמו ביטוח לאומי, וכך גם לא בני משפחתו שתומכים בו.

החוק הזה חשוב כדי לגבות מחיר מהמפגעים ומן המסיתים, ממיידי האבנים ומזורקי בקבוקי התבערה. זהו צעד משלים להריסת בתי המחבלים ביצירת ההרתעה נגד המפגעים והמתסיסים.

היום אני מביא לממשלה את חוק הלאום, והעקרונות שאני מאמין שצריכים להנחות את חקיקתו. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, יש בה שוויון זכויות אישי לכל אזרח ואזרח, ואנו מקפידים על כך. אבל זכויות לאום יש רק לעם היהודי: דגל, המנון, הזכות של כל יהודי לעלות לארץ וסממנים לאומיים אחרים – אלה מוקנים רק לעמנו במדינתו האחת והיחידה.

אני שומע אנשים שאומרים: מי צריך את החוק הזה?! 66 שנים הסתדרנו בלעדיו.

אני שואל: מי היה צריך את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?! 45 שנים הסתדרנו בלעדיו. אבל היה צריך גם את זה וגם את זה. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. יש כאלה שרוצים שה"דמוקרטית" תגבר על ה"יהודית", ויש כאלה שה"יהודית" תגבר על ה"דמוקרטית". בעקרונות החוק שאני מציג כאן היום שני הערכים האלה שווים, ויש להתחשב בשניהם במידה שווה.

צריך את החוק הזה עכשיו גם מסיבה נוספת – כי יש רבים שקוראים תיגר נגד אופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הפלסטינים מסרבים להכיר בזה, ויש גם התנגדות מבפנים – יש כאלה שרוצים להקים אוטונומיה בגליל ובנגב, ובכלל כופרים בזכויות הלאומיות שלנו. אני גם לא מבין את אלה שקוראים ל"שתי מדינות לשני עמים", אבל בה בעת מתנגדים לעגן זאת בחוק, הם ששים להכיר במדינת לאום פלסטינית, אבל מתנגדים בתוקף למדינת לאום יהודית.

בערב יום העצמאות האחרון עמדתי באולם שבו נחתמה מגילת העצמאות בתל-אביב, והבטחתי להביא את החוק הזה לממשלה, וכך אני עושה היום. לא ריככתי אותו ולא שיניתי בו פסיק, הבאתי את עקרונות החוק שאני מאמין בהם, אותם עקרונות שמופיעים במגילת העצמאות, אותם עקרונות שספגתי ברוח הציונות מאבי, ושהוא ספג מזאב ז’בוטינסקי ומבנימין זאב הרצל.

סביב חוק הלאום וגם סביב נושאים אחרים אני שומע לאחרונה אולטימטומים, תכתיבים ואיומי פרישה ממרכיבים שונים בקואליציה – כך אי אפשר לנהל את המדינה. אנחנו צריכים להתמקד בחיזוק הביטחון מול גלי האסלאם הקיצוני, בסכנת הגרעין האיראני, בחיזוק כלכלת ישראל ובהגדלת רווחת אזרחיה, ולא באיומים.

אני מקווה שראשי מפלגות הקואליציה יתלכדו ויפעלו ברוח זו."

***
ב. השרה לעליה וקליטה סיכמה היום את הדיון שהתקיים בישיבתה הקודמת של הממשלה (ביום 16.11.2014) בה נסקרו פעולות המשרד שבראשו היא עומדת.

השרה לעליה וקליטה ציינה את הגידול בעליה בשנה האחרונה ואת הפעולות בהן נוקט משרדה לעידוד העלייה וכן בטיפול בעולים.

השרה סופה לנדבר הבהירה כי חל שיפור בדרכי הקליטה של העולים החדשים אך נדרשות פעולות נוספות ובעיקר בתחום הדיור והתעסוקה והגמלאות. השרה לעלייה וקליטה ציינה כי יש ביכולתו של המשרד שבראשו היא עומדת להכפיל את מספר העולים בשנה הבאה ולהעמידו על כ- 60 אלף עולים ובלבד שיועמדו לרשות משרדה האמצעים המתאימים.

ראש הממשלה הודה לשרה סופה לנדבר על הצגת הדברים והובלת פעילות משרדה והנחה בהתאם להמלצתה של השרה לגבש תכנית לעלייתם של כ- 60 אלף עולים בדגש על עליית יהודים מצרפת ומאוקראניה.

***
ג. עוד דנה הממשלה בהסרת חסמים בתעסוקת עולים, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 1737 מיום 22.6.2014 בדבר מינוי צוות בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה (להלן: הצוות), לגיבוש המלצות להסרת חסמים הנוגעים לתעסוקת עולים בישראל, לאמץ את המלצות הצוות כדלקמן-

1. להטיל על שרי הבריאות, החינוך, הכלכלה והעלייה והקליטה לפעול ליישום המלצות הצוות, בסיוע רשות התקשוב הממשלתית ועד לא יאוחר מיום 1.1.2015, כדלקמן:

א. להגדיר ולפרסם באתרי האינטרנט של כל אחד מהמשרדים האמורים את כל התנאים ואת רשימת המסמכים הנדרשים לקבלת רישוי מקצועי בישראל בכל תחום שבאחריות המשרד המדובר. לרבות פרטי האחראים ואנשי הקשר מטעם כל משרד על קבלת הבקשות, וכן את שלבי בדיקת הבקשות ודרכי הבירור אודות הטיפול בהן.

ב. להנגיש את המידע הנוגע לרישוי מקצועי בשפות הנדרשות לעולים (אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית), לרבות תרגום החלק הרלוונטי באתר האינטרנט, הפקת חוברות הדרכה להגשת בקשות רישוי ותרגום טפסי הבקשות.

ג. לאפשר למועמדי עלייה בעלי מקצועות רישוי להגיש, טרם עלייתם, בקשות מקוונות לבדיקת מסמכים לקבלת אישור עקרוני או פירוט דרישות לצורך השלמת הליך הרישוי בישראל.

ד. לאפשר הגשת בקשות לרישוי באופן מקוון דרך האינטרנט.

ה. לקבוע נוהל מחייב בכל הנוגע למועדי הטיפול בבקשות לרישוי מקצועי ולמתן מענה.

2. להורות לנציב שירות המדינה-

א. לאפשר הגשת מועמדות לתפקידים בשירות המדינה באמצעות האינטרנט מחו"ל ותרגום האתר לשפות נדרשות.

ב. לאפשר לעולים הנמצאים עד 7 שנים בישראל להגיש מועמדות למכרזים בשירות המדינה ולקבל את מועמדותם ובלבד שעומדים בכל דרישות המכרז, למעט המצאת תוצאות אישור שקילת תארים, והכל בתנאי שימציאו את האישור האמור עד למועד קיום וועדת הבוחנים.

ג. לתרגם את מבחני המיון לשפות הנדרשות לעולים (אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית), וליידע עולים על זכותם להבחן בשפתם, כאמור בכלל 17 (א) לכללי שירות המדינה (מינויים)(מכרזים, בחינות ומבחנים), התשכ"א-1961.

ד. נציב שירות המדינה יבצע את האמור בסעיף זה עד לא יאוחר מיום 1.1.2015 וידווח על התקדמותו לצוות בכתב תוך 40 יום ממועד החלטה זו.

2א. להטיל על נציב שירות המדינה והממונה על השכר -

א. להנחות את ועדת ההיגוי הבין משרדית שהוקמה על ידם, ליד הגף להערכת תארים ודיפלומות שבמשרד החינוך, לבחון את השאלות הבאות :

1. הצורך להצגת תעודת בגרות מבעלי תארים אקדמאים מארץ מוצאם, המבקשים הערכה של התואר, היקף הדרישה והתנאים לה, לרבות בהתחשב בעניינם של עולים ממדינות שונות, דרישות הקדם ללימודים אקדמיים באותן מדינות, המידע שניתן לקבל מאותן מדינות, גילם של העולים או ניסיונם המקצועי;

2. הדרישה לתרגום נוטריוני של מסמכים – היקף הדרישה והתנאים לה, בהתחשב בעלותו של התרגום וההכבדה האפשרית.

ב. ועדת ההיגוי הבין-משרדית תביא המלצותיה בפני נציב שירות המדינה והממונה על השכר. נציב שירות המדינה והממונה על השכר ישקלו את המלצותיה של ועדת ההיגוי, ויעבירו לצוות האמור בסעיף 7 להחלטה זו, עמדתם בדבר אימוץ המלצות אלה ובדבר הצורך בתיקון הכללים וההנחיות לפיהם פועל הגף להערכת תארים ודיפלומות, עד ליום 1.1.2015.

3. להטיל על שר החינוך-

להגיש עד ליום 1.1.2015 לצוות הבין-משרדי האמור בסעיף 7 להחלטה זו, המלצות להסרת חסמים לעניין העסקה בהוראה של מורים עולים.

4. להטיל על שרת הבריאות-

א. לבחון הסדרת הליך של השגה או ערר אליו יוכל לפנות מי שבקשתו לרישוי נדחתה. מסקנות משרד הבריאות יועברו , תוך לא יאוחר מתום 120 יום ממועד החלטה זו, למשרד המשפטים ולצוות הבין- משרדי לגיבוש המלצות להסרת חסמים הנוגעים לתעסוקת עולים.

ב. לפעול, בשיתוף פעולה עם שרת העלייה והקליטה, לכך שמוסדות הלימוד לרפואה בצרפת, המעניקים דיפלומה ללומדים אצלם רק לאחר סיום ההתמחות, יכירו בהתמחות בישראל.

ג. להקל בתהליך הרישוי הנדרש מרופאי שיניים עולים, אשר מוגדרים כמומחים במדינת המוצא וכן למי ששימש כרופא שיניים בחו"ל 14 שנים לפחות טרם עלייתו.

ד. להתקין תקנות לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, בעניין הסדרת הרישוי לפודיאטרים, פודיאטרים מנתחים וכירופרקטים, כמתחייב מהחוק ועד לא יאוחר מתום 90 יום ממועד קבלת החלטה זו.

ה. לפעול למען הסדרת הליך הסבה של בעלי מקצועות פרא-רפואיים הקיימים בחו"ל ואינם מוכרים בישראל, לרבות: ‘עוזר רופא’ ו’עוזר רוקח’ למקצוע פרא-רפואי אחר, בשיתוף פעולה עם המועצה להשכלה גבוהה, עד לא יאוחר מתום 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. משרד הבריאות ידווח לצוות הבין-משרדי האמור בסעיף 7, לאחר חודשיים, על ההתקדמות בהסדרת ההליך כאמור.

ו. לפעול למען הסדרת תכנית הסבה או השלמה לקלינאי תקשורת מברה"מ לשעבר וכן מי שלמד לוגופדיה במוסד להשכלה גבוהה בחו"ל, לרבות שינויי חקיקה אם ידרשו ושיתוף פעולה עם המועצה להשכלה גבוה ככל שיידרש, על מנת שיוכלו לקבל רישוי לעסוק במקצועם בישראל.

האמור בסעיף זה יבוצע עד לא יאוחר מתום 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. משרד הבריאות ידווח לצוות הבין-משרדי האמור בסעיף 7, לאחר חודשיים, על ההתקדמות בהסדרת ההליך כאמור.

ז. להגדיר ולפרסם קריטריונים ברורים ומדידים למתן רישוי לפסיכולוגים קליניים לרבות בעניין ההתמחות , סטאז’ או פרקטיקום או השלמת קורסים להם נדרש המבקש לקבל רישוי כפסיכולוג קליני.

ח. משרד הבריאות יבצע את האמור בסעיפים 1 ו-4 להחלטה זו עד ליום 1.1.2015, אלא אם כן צויין אחרת במפורש, וידווח לצוות על הביצוע עד לא יאוחר מתום 90 הימים.

ט. עלויות ביצוע האמור בסעיפים 1 ו-4 להחלטה זו יבואו ממקורות משרד הבריאות.

5. להטיל על שר הכלכלה-

א. להגדיר ולפרסם קריטריונים ברורים ומדידים למתן רישוי למהנדסים ולאדריכלים, לרבות בעניין ההתמחות הנדרשת ומשכה בהתייחס לשנות הניסיון של המהנדס או האדריכל בארץ מוצאו.

ב. להגדיר ולפרסם קריטריונים ברורים ומדידים והליך להכרה באדריכלים מאמנים ובמהנדסים מאמנים למתמחים בהנדסת מבנים .

ג. לבחון הסדרת הליך של השגה או ערר אליו יוכל לפנות מי שבקשתו לרישוי נדחתה. המלצות משרד הכלכלה יועברו , תוך לא יאוחר מיום 1.1.2015, למשרד המשפטים ולצוות הבין- משרדי לגיבוש המלצות להסרת חסמים הנוגעים לתעסוקת עולים.

ד. משרד הכלכלה יבצע את האמור בסעיף 5 להחלטה זו עד ליום 1.1.2015 וידווח לצוות על הביצוע עד לא יאוחר מתום 60 הימים ממועד קבלת ההחלטה.

ה. עלויות ביצוע האמור בסעיפים 1 ו-5 להחלטה זו יבואו ממקורות משרד הכלכלה .

6. להטיל על שרת העלייה והקליטה-

א. לערוך מחקר רב שנתי על הליכי קבלת רישוי מקצועי על ידי עולים, לרבות: אחוז מקבלי הרישוי מקרב המבקשים .

ב. להקים מרכז מידע לעולים ותושבים חוזרים, שבו ירוכז המידע שיימסר מהמשרדים האחרים ויינתן בשפות הנדרשות על ידי העולים (אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית).

ג. לקיים מנגנון סיוע כספי לעולים לצורך השתתפות בעלות תרגומים נוטריונים הנדרשים מהם לצורך הסדרת רישוי מקצועי בישראל.

ד. להפעיל קורסי הכנה לעולים למערך הבחינות והמיון של שירות המדינה.

ה. להכין, בשיתוף נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים, תכנית מפורטת לקליטת מתנדבים עולים הנמצאים בישראל עד 5 שנים, בשירות המדינה. התכנית תעסוק בהתנדבות שמטרתה חשיפת העולים לאפשרויות תעסוקה בשירות המדינה.

ו. משרד העלייה והקליטה יבצע את האמור בסעיף 6 להחלטה זו עד ליום 1.1.2015 וידווח לצוות על הביצוע עד לא יאוחר מתום 60 הימים ממועד קבלת ההחלטה.

ז. עלויות ביצוע האמור בסעיפים 1 ו-6 להחלטה זו יבואו ממקורות משרד העלייה והקליטה.

7. להסמיך את הצוות לקיים מעקב ובקרה אחר יישום החלטת ממשלה זו, לרבות באמצעות הקמת צוותי משנה, ולהגיש על פי הצורך המלצות לממשלה בדבר החלטות נוספות בנושא זה.

***

ד. הממשלה שמעה היום סקירה מפי גב’ ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, על הפעולות הננקטות על ידי הרשות שבראשה היא עומדת בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלבנטיים לנושא.

מנהלת הרשות סקרה פעולות בתחום ההסברה, הסיוע והשיקום.

בסקירתה מסרה גב’ סוויד גם נתונים מספריים על אירועי אלימות כנגד נשים וציינה כי חלה ירידה במספר האירועים בשנה האחרונה.

השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים הוסיפו בעניין פעולות משרדיהם במאבק בנגע האלימות נגד נשים.

***

ה. הממשלה דנה היום בהצעות חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של חה"כ זאב אלקין (פ/2502) ושל חה"כ איילת שקד, יריב לוין ורוברט אילטוב (פ/1550), והחליטה כדלקמן:

1. לתמוך במיתווה העקרונות של ראש הממשלה כמפורט בנספח להחלטה.

2. לתמוך בקריאה הטרומית במסגרת דיון מוקדם במליאת הכנסת בהצעות חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של חה"כ זאב אלקין (פ/2505) ושל חה"כ איילת שקד, יריב לוין ורוברט אילטוב (פ/1550).

וזאת בתנאי שהמציעים יסכימו כי בהמשך לכך הצעות החוק תוצמדנה להצעת חוק ממשלתית שתוגש על ידי ראש הממשלה בנושא, אשר תנוסח על בסיס העקרונות המפורטים בנספח שלהלן, ותתואמנה עימה. הצעת החוק הממשלתית תוכן בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה.

נספח

עיקרון 1 – מטרה:

הגדרת זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ועיגון ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

עיקרון 2 – עקרונות יסוד:

א. ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל.
ב. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי ובה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית.
ג. הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי.
ד. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, ומקיימת את זכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה על פי כל דין.

עיקרון 3 – סמלי המדינה:

א. המנון המדינה הוא "התקווה".
ב. דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד תכול במרכזו.
ג. סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.

עיקרון 4 – שבות:

כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקבל את אזרחות מדינת ישראל על פי חוק.

עיקרון 5 – קיבוץ גלויות וחיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות:

המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולחיזוק הזיקה בין ישראל ובין הקהילות היהודיות בתפוצות.

עיקרון 6 – עזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה:

המדינה תפעל למתן עזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשבי בשל יהדותם.

עיקרון 7 – מורשת:

א. המדינה תפעל לשימור המורשת והמסורת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי, להנחלתה ולטיפוחה בארץ ובתפוצות.
ב. בכל מוסדות החינוך המשרתים ציבור יהודי בארץ ילמדו תולדות העם היהודי, מורשתו ומסורתו.
ג. המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת גזע או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו.

עיקרון 8 – לוח רשמי:

הלוח העברי הוא הלוח הרשמי של המדינה.

עיקרון 9 – חג העצמאות וימי זיכרון:

א. יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה.
ב. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום השואה והגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.

עיקרון 10 – ימי שבתון:

ימי השבתון הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל, שבהם לא יועסק עובד אלא בתנאים שייקבעו בחוק; בני עדה המוכרת בחוק רשאים לשבות בשבתם ובחגיהם.

עיקרון 11 – המשפט העברי:

א. המשפט העברי ישמש מקור השראה לכנסת.
ב. ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

עיקרון 12 – שמירת המקומות הקדושים:

המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול, מפני כל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.

עיקרון 13 – פגיעה בזכויות:

אין לפגוע בזכויות לפי חוק היסוד אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה העולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

עיקרון 14 – נוקשות:

אין לשנות את חוק היסוד אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.

***

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-I

תגובות אחרונות