הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 30 בנובמבר 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 30 בנובמבר 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אנחנו עושים מאמצים גדולים להשיב את הרגיעה ואת השלווה לירושלים. זה כמובן אינו מתיישב עם התקפות מכל צד שהוא, זה לא מתיישב עם ההצתות של בית הספר הדו-לשוני, כפי שראינו אמש. אנחנו מגנים את כל הניסיונות האלה ואנחנו נפעל בצורה תקיפה ובצורה אחידה כדי להשיב את השקט ולהשליט את החוק והסדר בכל חלקי ירושלים.

שר הביטחון ואנכי התייעצנו במהלך השבוע שעבר והחלטנו להביא בפני הממשלה את מינויו של האלוף גדי אייזנקוט, לרמטכ"ל הבא של צבא ההגנה לישראל. גדי הוא קצין מנוסה, הוא עבר את כל שלבי הפיקוד והוא ייטול על עצמו, יעמיס על שכמו משימת ביטחון גדולה מאוד – התמודדות של צה"ל בכמה וכמה זירות באתגרים הולכים וגדלים. יעזור לו סגן הרמטכ"ל שימונה, האלוף יאיר גולן, גם הוא מן הקצינים המנוסים והמוכשרים שלנו. אני מבקש להודות לאלוף יאיר נווה על תרומתו הגדולה לביטחון ישראל. אני מקווה, שר הביטחון, שנמצא גם דרך לשלב אותו ואת ניסיונו בהמשך בתרומה לצה"ל ולביטחון ישראל.

כמובן שביטחון ישראל מותנה בתקציב הביטחון. אנחנו הוספנו 6 מיליארד ₪ לתקציב הביטחון, תוספת שהיא חיונית על מנת למנוע השבתת יחידות חיוניות של צה"ל ולאפשר את פעילותו התקינה. התוספת הזו חייבת להתבצע הלכה למעשה, היא איננה יכולה להיות מרוקנת מתוכן, היא איננה יכולה להיות מבוטלת על ידי גריעתה למען מטרות אחרות. זה חייב להיות מיועד לצה"ל ולחיזוקו של צה"ל.

בין שאר המטלות הלאומיות שלנו נמצאת כמובן גם ההגנה על הגבולות. אנחנו מביאים היום לממשלה חוק מסתננים מתוקן. הוא מותאם למציאות, הוא מותאם גם לפסיקות בג"צ. אני מזכיר לכם, שלישראל יש הישג בלתי רגיל שאני מאוד גאה בו של חסימת ההסתננות הבלתי חוקית לגבולותינו, אפס מסתננים, וחלק מזה גם כרוך בהחזרת המסתננים הבלתי חוקיים. בשנה הזו החזרנו כבר למעלה מ-6,000 מסתננים. החוק הזה נועד לאפשר לנו להמשיך את המגמה הזו.

אנחנו מביאים גם היום בפני הממשלה חוק ייחודי שמאפשר שילובם של עד 3% מבעלי מוגבלויות בשירות הציבורי. אני חושב שזה חוק של צדק חברתי, חוק אנושי ממדרגה ראשונה, וזה מראה לבעלי המוגבלויות שבעצם המוגבלויות האלה אינן מגבילות אותם מלהשתתף כחברים שווים וכתורמים שווים בשירות הציבורי של מדינת ישראל.

כל הדברים הללו הם חלק מהמשימות הגדולות שיש לפנינו. כדי לבצע אותם אנחנו צריכים יציבות שלטונית והתנהלות תקינה. הדבר הזה נחוץ לאזרחי ישראל ודרוש גם למדינת ישראל. לצערי, זה לא מה שקורה כאן. לאחרונה, כמעט אין יום שאנחנו איננו נתקלים בתכתיבים או באיומים או באיומי התפטרות או באולטימטומים כאלה ואחרים, תוך השתלחות של שרי הממשלה בממשלה ובעומד בראשה. אני מקווה שנוכל לחזור להתנהלות תקינה, זה מה שהציבור מצפה מאיתנו, כי רק כך אפשר לנהל מדינה, ואם לא – נסיק את המסקנות."

***

ב. הממשלה אישרה היום את המינויים בשירות החוץ כמפורט להלן:

אורן בר-אל – שגריר ישראל באל סלוודור ושגריר לא תושב לבליז.
פול הירשון – שגריר ישראל בסנגל ושגריר לא תושב לגינאה-ביסאו, גמביה, סיירה לאונה וקייפ ורדה.

***

ג. הממשלה דנה באיחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין, והחליטה, מכוח סמכות הממשלה לפי סעיף 21(ג) לחוק יסוד: הממשלה, כדלקמן:

1. לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד אשר ייקרא משרד המודיעין.
2. להביא את ההחלטה הנ"ל לאישור הכנסת.

***

ד. הממשלה החליטה למנות את רם בן ברק לתפקיד המנהל הכללי של משרד המודיעין.

מינוי זה ייכנס לתוקפו ביום 07.12.14, בכפוף להחלטת הממשלה בדבר איחוד המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד המודיעין, ואישור ההחלטה כאמור על ידי הכנסת.

***

ה. עוד דנה הממשלה בקציבת כהונתן של משרות בכירות בשירות המדינה – החשב הכללי במשרד האוצר, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטות הממשלה מס. 4062 מיום 7 בספטמבר 2008 ומס. 4470 מיום 8 בפברואר 2009:

א. לתקן את החלטה 4470 ולקבוע כי תקופת הכהונה של החשב הכללי תעמוד על 5 שנים.
ב. לקבוע כי החלטה זו תחול גם על החשבת הכללית המכהנת.

***

ו. הממשלה דנה בפיתוח היישוב ערב אל נעים במועצה אזורית משגב, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 4726 מיום 11.1.1999 אשר הקנתה ליישוב ערב אל נעים מעמד של יישוב מוכר השייך למועצה אזורית משגב, ובהמשך להחלטת הממשלה מס’ 3211 מיום 15 במאי 2011 (להלן: החלטה 3211), לפיה אושרה תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת הישובים הבדואים בצפון לשנים 2011-2015 (להלן: התוכנית), להטיל על משרד הבינוי, במסגרת התוכנית, לתכנן ולפתח את הישוב ערב אל נעים, לרבות פיתוח המגרשים לבניה למגורים, כדלקמן:

1. אחרי סעיף 13 להחלטה 3211 יבוא:

"13א. הקמת מבני ציבור בישוב ערב אל נעים: משרד הבינוי יתקצב הקמה של מבנה רב תכליתי ומגרשי ספורט בישוב ערב אל נעים בהשקעה כוללת של 5 מלש"ח. במבנה הרב תכליתי יוקצה חדר ללשכת הרווחה שיופעל ע"י משרד הרווחה והשירותים החברתיים וחדר לתחנה לבריאות המשפחה שתופעל על ידי משרד הבריאות. מקורות המימון להקמת המבנה ומגרשי הספורט יהיו מתוך יתרות תקציביות בתקציב התוכנית, בהתאם לאמור בסעיף 19 להלן."

13ב. משרד החינוך יקצה בשנת 2015, ממקורותיו, למועצה האזורית משגב תקציב לבניית שלושה גני ילדים ביישוב ערב אל נעים, בהתאם לכללי התקצוב הנהוגים במשרד."

2. אחרי סעיף 17 להחלטה 3211 יבוא :

"17 א. תקצוב הוצאות פיתוח לבניה חדשה בישוב ערב אל נעים

משרד הבינוי יתקצב עבודות פיתוח לבניה חדשה בישוב ערב אל נעים בסך כולל של 15 מלש"ח. התקציב יועבר למשרד מתוך יתרות תקציביות בתקציב התוכנית בהתאם לאמור בסעיף 19 להלן. היקף התקצוב למגרש יקבע על ידי משרד הבינוי ".

3. תוקף הסעיפים בהחלטת ממשלה מס’ 3211 לעניין ביצוע הפעולות ביישוב ערב אל נעים המפורטות לעיל, שהינן פעולות תשתית המצריכות תקצוב רב-שנתי, יוארך עד לסוף שנת 2017.

***

ז. הממשלה דנה בהעסקת אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, והחליטה כדלקמן:

לאשר את הצעת שר האוצר ונציב שירות המדינה בדבר הצבת יעדי העסקה של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה בהתאם לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים):

1. לקבוע כי אנשים עם מוגבלות כהגדרתם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק) למעט אנשים עם מוגבלות זמנית, יקבלו ייצוג שלא יפחת מ- 3% מסך המועסקים בשירות המדינה, עד לשנת 2017 או עד להשגת יעד העסקה כאמור, לפי המוקדם מביניהם. עם השגת שיעור ההעסקה האמור, תעלה הממשלה שיעור זה בהיקף של שני אחוזים נוספים, בפריסה הדרגתית.

2. להטיל על נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם שר האוצר, שר הכלכלה, שרת המשפטים ונציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותו בחוק, לפרסם, בתוך 45 יום מהחלטה זו, הוראות לעניין מי הם "אנשים עם מוגבלות" לצורך עדכון היעד האמור, והן לעניין החלטה זו ולעניין הדרכים האפשריות ליישום החלטה זו מבלי לפגוע בפרטיות העובדים, לרבות – אך לא רק – באמצעות ייעוד משרות.

3. נציב שירות המדינה ידווח לממשלה אחת לשנה אודות יישום החלטת ממשלה זו. בהתאם לסעיף 33(א) לחוק יסוד: הממשלה, לאצול לראש הממשלה, לצורך יישום החלטה זו, את סמכות הממשלה לפי סעיף 15א(ב)(2) לחוק המינויים, לייעד משרות לאנשים עם מוגבלות כאמור בהחלטה זו, וזאת בהתאם להמלצת נציב שירות המדינה כאמור בסעיף 15א(ד) לחוק המינויים.

הממשלה רושמת את הודעתו של ראש הממשלה כי בכוונתו לאצול סמכות זו לנציב שירות המדינה.

***

ח. הממשלה דנה בקבלת מידע אישי מחברות התעופה על נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל, והחליטה כדלקמן:

1. להקים צוות שיבחן את הצורך והאפשרות של הקמת מאגר לקבלת מידע אישי (נתוני API ו-PNR) מחברות התעופה על אודות נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל, לצורך חיזוק היכולות בתחום המאבק בטרור ובפשיעה חמורה.

2. בראש הצוות יעמוד ראש המטה ללוחמה בטרור שבמטה לביטחון לאומי וישתתפו בו נציגי הגופים הבאים: שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד המשפטים, רשות המסים/מכס, משרד הבריאות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הביטחון, משרד התיירות, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משרד החוץ והרשות למידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים.

3. הצוות יתן את דעתו על הצורך והאפשרות של הקמת מאגר לקבלת מידע אישי כאמור בסעיף 1, כולל התייחסות להשלכות המשפטיות, התקציביות והתפעוליות שיש לכך ולזהות הגורם שיקבל את המידע, ולאמור בסיפא של סעיף 3 זה. במסגרת עבודתו, הצוות אף ייתן דעתו למכלול היבטים נוספים הנוגעים לאפשרות לקבלת מידע כאמור, ובכלל זה חלופות שונות באשר לסוגי המידע שיתקבלו והיקפם, מתכונת איסוף המידע, שמירתו, אבטחתו ומסירתו.

4. גיבוש המלצת הצוות בנוגע לקבלת המידע לתכליות המנויות בסעיף 1 או לתכליות נוספות שתיבחנה על-ידו, לרבות שיפור מערך ביקורת הגבולות וההתמודדות עם הגירה בלתי-חוקית ושמירה על אינטרסים חיוניים של האוכלוסייה, כגון מניעת איום משמעותי על בריאות הציבור, וכן גיבוש ההמלצות לגבי כלל ההיבטים שנזכרו לעיל, ייעשה על יסוד בחינה משולבת של התכליות הללו אל מול הפגיעה בפרטיות הנוסעים וכן אל מול פגיעה בזכויות נוספות, כגון זכויות קנין רוחני.

5. יו"ר הצוות יהא רשאי להזמין גורמים שונים על-מנת לחוות את דעתם בפני הצוות בנוגע לנושאים הרלוונטיים לעבודתו. כמו-כן, הצוות יבחן הסדרים הקיימים במדינות אחרות בנושא זה.

6. הצוות יגבש את המלצותיו בתוך 120 יום, בין היתר, לעניין החקיקה הדרושה ליישום המלצותיו והגורם הממשלתי שיוביל את הנושא ואשר יגיש בעקבות המלצות אלה, ככל שיידרש, תזכיר חוק.

***

ט. הממשלה דנה בטיוטת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לתיקון חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה) התשע"ה-2014.

ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק ולהגישה מיד לכנסת.

ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

למדינת ישראל גבולות יבשתיים וימיים באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. מראשיתו של גל ההסתננות לפני כ-9 שנים ועד היום נתפסו למעלה מ-60,000 בני-אדם שהסתננו לישראל שלא דרך תחנות גבול. אמנם, מרבית המסתננים נכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים טרם השלמת גידורו, אך גם לאחר השלמת גדר הגבול עם מצרים לא ניתן למנוע לחלוטין מעבר מסתננים נוספים דרך הגבול האמור, כמו גם דרך גבולותיה האחרים של המדינה, לתוך תחומי מדינת ישראל.

ההסדר החקיקתי הייחודי החל על מסתננים בלתי מתועדים לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן בפרק זה – החוק או החוק למניעת הסתננות), נועד לתת מענה לטיפול בתופעת ההסתננות רחבת ההיקף שעמה התמודדה ישראל בשנים האחרונות. השלכותיה של התופעה באות לידי ביטוי, בין השאר, בפגיעה במרקם החיים בחברה הישראלית, פגיעה בשוק העבודה, צמצום המשאבים במערכות שונות דוגמת מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומערכת הרווחה, השמורים לאזרחי ישראל ותושביה השוהים בה כדין, וכן בהגברת הפשיעה באזורים שבהם מרוכזים מהגרים בלתי חוקיים.

טרם חקיקתו של חוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס’ 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012 (ס"ח התשע"ב, עמ’ 119) (להלן – תיקון מס’ 3), הושמו מסתננים במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, בין השאר, משום שחוק הכניסה לישראל אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת למשך יותר מ-60 ימים, בכפוף לסייגים שנקבעו בו לעניין המשך החזקתו במשמורת של שוהה שלא כדין.

תיקון מס’ 3 ביטא את מדיניות הממשלה, שלפיה יש להחיל הסדר משפטי ייחודי ומחמיר יותר על מסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. זאת, בין השאר, מן הטעם כי בשונה משוהה שלא כדין, אשר נכנס לישראל דרך מעבר גבול חוקי ורשמי באמצעות דרכון של מדינת חוץ, ואשר ניתנה לו אשרת כניסה לתקופה נקובה כתייר או למטרות עבודה, ורק בהמשך הפך לשוהה שלא כדין, הרי שמסתנן נכנס לישראל ביודעין שלא דרך תחנת גבול, ללא מסמכי זיהוי רשמיים ובאופן בלתי מתועד. דבר זה מקשה על היכולת של רשויות המדינה לברר את זהותו, מדינת אזרחותו או מדינת תושבותו ומוצאו של המסתנן, ועל היכולת המעשית להרחיקו מישראל למדינה כלשהי, וממילא שאלת הרחקתו מישראל יוצרת מורכבות וקושי נוספים. כמו כן, כניסתו של מסתנן בלתי מתועד לישראל היא מלכתחילה בלתי חוקית ומכאן המקום להחיל דין מחמיר יותר על מסתנן מאשר על נתין זר שנכנס לישראל כדין והפך, לאחר שפקעו אשרתו ורישיון ישיבתו בישראל, לשוהה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל.

לפי תיקון מס’ 3, היה אפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לעילות שחרור שנקבעו בחוק, ונגעו בעיקר לטעמים הומניטאריים מיוחדים ומשך בדיקת בקשות מקלט של מי שהושמו במשמורת.

ביום י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013), קבע בית המשפט העליון בבג"צ 7146/12 אדם נ’ הכנסת (פורסם בנבו, 16.9.2013) (להלן – פרשת אדם), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי סעיף 30א לחוק (שנוסף לחוק בתיקון מס’ 3), אינו חוקתי וכלל הוראותיו בטלות, מאחר שטמונה בו פגיעה בלתי מידתית בזכות לחירות ולכבוד האדם הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומאחר שהאמצעי שנבחר להגשמת התכליות שעמדו ביסודו אינו מידתי.

בעקבות פסק הדין בפרשת אדם, פנתה הממשלה לגיבוש אמצעים חלופיים שיאפשרו להתמודד עם ההשלכות החמורות הנובעות מתופעת ההסתננות, אך פגיעתם במסתננים תהיה פחותה, והם יעמדו בעקרונות שנקבעו בפסק הדין. כחלק ממדיניותה הכוללת בעניין תופעת ההסתננות, המבוססת על העיקרון שיש למנוע את התמריץ להמשך ההסתננות לישראל ולמנוע את השתקעותם של המסתננים במרכזי הערים תוך מניעת אפשרותם לעבוד בתחומי ישראל, תיקנה הממשלה פעם נוספת את החוק למניעת הסתננות, כפי שיפורט להלן, בניסיון לקבוע הסדר אפקטיבי אך מתון ומידתי יותר מההסדר שנקבע בתיקון מס’ 3.

במקביל, הורתה הממשלה, בהחלטה מס’ 960 מיום כ"א בכסלו התשע"ד (24 בנובמבר 2013) שעניינה תכנית משולבת ומתואמת לטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית (להלן – החלטה מס’ 960) על יישומו של מהלך כולל, משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות, בעלות של מאות מיליוני שקלים. בתוך כך הורתה הממשלה על הקצאת משאבים מיוחדים למשטרת ישראל לצורך שיפור הביטחון של תושבי שכונות דרום תל אביב, שבהן שוהה אוכלוסייה גדולה של מסתננים.

החוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס’ 4 והוראת שעה) התשע"ד-2014 (ס"ח התשע"ד, עמ’ 74) (להלן- תיקון מס’ 4), התקבל בכנסת ביום ז’ בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013). במסגרת תיקון מס’ 4 עוגנו הכללים והמסגרת הנורמטיבית להקמתו של מרכז השהייה הפתוח. תיקון מס’ 4 קבע שני הסדרים עיקריים, הכוללים מארג של אמצעים לטיפול בתופעת ההסתננות: פרק ג’ קבע הוראות לעניין גירוש והחזקה במשמורת במתכונת מידתית מזו שנקבעה בתיקון מס’ 3, ופרק ד’ קבע הוראות לעניין הקמתו והפעלתו של מרכז שהייה פתוח, ושהיית מסתננים במתקן כאמור.

כנגד תיקון מס’ 4 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון – בג"ץ 8245/13 גברסלסי נ’ כנסת ישראל ואח’ ((פורסם בנבו, 22.9.14) (להלן- פרשת גברסלסי). ביום כ"ז באלול התשע"ד (22 בספטמבר 2014) קיבל בית המשפט העליון את העתירה וקבע כי סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות – שעניינו החזקת מסתנן במשמורת – אינו חוקתי בשל פגיעתו הקשה והבלתי מידתית בזכות החוקתית לחירות ולכבוד, ועל כן הוא בטל.

כן קבע בית המשפט כי גם דינו של פרק ד’ לחוק למניעת הסתננות – אשר מכוחו הוקם מרכז השהייה – להתבטל, בשל פגיעתו בזכות לכבוד ולחירות. בית המשפט קבע כי פרק ד’ לתיקון מס’ 4 אינו צולח את הבחינה החוקתית בראש ובראשונה מאחר שלא נקבעה בו כל מגבלת זמן לשהייה במרכז השהייה וכן לא נקבעה כל עילה לשחרור ממנו. כמו כן, קבע בית המשפט כי דרישת ההתייצבות לרישום נוכחות שלוש פעמים ביום אינה מידתית. עוד נדרש בית המשפט להוראות פרק ד’ המסמיכות את ממונה ביקורת הגבולות להורות על העברת מסתנן למשמורת לתקופות שנקבעו בחוק בלא שתהיה ביקורת שיפוטית יזומה על החלטות אלו. לצד זאת, השעה בית המשפט את תוקפה של הכרזת הבטלות לגבי פרק ד’ כולו לתקופה בת 90 ימים, לצורך גיבוש הסדר חקיקתי מתאים, אך הורה כי במהלך תקופת 90 הימים האמורה, יידרשו השוהים להתייצב במרכז השהייה פעמיים ביום בלבד, והתייצבות הצהריים תבוטל החל מיום כ"ט באלול התשע"ד (24 בספטמבר 2014).

עוד הורה בית המשפט, כי מיום ח’ בתשרי התשע"ה (2 באוקטובר 2014) עד תום תקופת 90 הימים האמורה, יהיה ממונה ביקורת הגבולות מוסמך להורות בצו על העברת מסתנן למשמורת לתקופה שלא תעלה על 30 ימים (במקום תקופה שלא תעלה על שנה כפי שנקבע בתיקון מס’ 4).

תיקון החקיקה שלפנינו נדרש הואיל וההסדר הקיים בחוק הכניסה לישראל אינו נותן מענה מספק לתופעת ההסתננות בכללותה ולצורך להתמודד אתה באמצעים אפקטיביים שיש בהם כדי להגשים את התכלית שאותה קבע בית המשפט כתכלית ראויה, מוצע לתקן את החוק למניעת הסתננות ולהחליף את הסעיפים שבוטלו בידי בית המשפט בפרשת גברסלסי. ההסדר המוצע בחוק זה הוא הסדר מתון יותר מזה שנקבע בתיקון מס’ 4, והוא מהווה אמצעי מידתי יותר העומד בסטנדרטים החוקתיים שנקבעו בפסק הדין בפרשת גברסלסי, לשם הגשמת התכליות המשולבות כמפורט להלן.

החוק המוצע מטרתו למנוע הסתננות לישראל ולהבטיח יציאת מסתננים ועובדים זרים אחרים מישראל כדין ובמועד. בפרק א’ לחוק המוצע, מוצעים תיקונים בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן בפרק זה – החוק או החוק למניעת הסתננות), ובפרק ב’ לחוק המוצע מוצעים תיקונים בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן- חוק עובדים זרים) ובחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם), במטרה להבטיח יציאתם של עובדים זרים, ובהם מסתננים, מישראל במועד, ולהגביר את האכיפה בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים, ובכלל זה מסתננים.

לנוכח דחיפות העניין הופץ תזכיר החוק שבנדון ביום 19.11.14 להערות הציבור עד ליום 26.11.14, וזאת באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. מסיבה זו יתכן כי יתקבלו הערות נוספות לתזכיר עובר למועד הדיון בממשלה.

על מנת לאפשר את השלמת הליכי החקיקה בהקדם האפשרי, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לדון בטיוטת החוק האמורה ולאשר אותה על דעת הממשלה, ולהגישה מיד לכנסת. כן מוצע בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

תמונת הכנסת באדיבות google street view.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-I

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

Funzing-F

תגובות אחרונות