הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 14 בדצמבר 2014

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 14 בדצמבר 2014

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"הממשלה תדון היום במינויו של האלוף גדי איזנקוט לרמטכ"ל צבא ההגנה לישראל. אני חושב שגדי הוא האיש המתאים בזמן הנכון, בוודאי במקום הנכון. גדי עבר את כל מסלולי החיילות והפיקוד, הוא מפקד מנוסה והוא יכול להוביל את צה"ל אל מול אתגרים גדולים שנמצאים סביבנו. האתגרים לא פוסקים, הם לא לוקחים פסק זמן אפילו לרגע ואני משוכנע שבמנהיגות ובמדיניות נחושה, אחראית ותקיפה, יחד עם הפיקוד של גדי על צבא הגנה לישראל, אנחנו נוכל לגבור על כל המכשולים ולעמוד בכל האתגרים. אני מאחל לגדי איזנקוט הצלחה גדולה והצלחתו בכל המובנים היא הצלחת כולנו.

מחר אני אצא לרומא להיפגש עם ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי, ועם מזכיר המדינה האמריקני, ג’ון קרי. אני אומר לשניהם שישראל עומדת במידה רבה כאי בודד אל מול נחשולי האסלאם הקיצוני ששוטפים את המזרח התיכון כולו. אנחנו עמדנו עד היום בהצלחה והדפנו את ההתקפות הללו ועכשיו אנחנו גם עומדים בפני אפשרות של מתקפה מדינית. כלומר, ניסיון לכפות עלינו באמצעות החלטות באו"ם נסיגות לקווי 67′, תוך פרק זמן קצוב של שנתיים, והדבר יביא את גורמי האסלאם הקיצוני לפרברי תל אביב וללבה של ירושלים. אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו נהדוף את זה בתקיפות, באחריות, אבל שלא יהיה שום ספק – הדבר הזה יידחה.

הממשלה תדון היום גם בתכנית חומש לסיוע ליישובים הדרוזים והצ’רקסים. נפגשתי לפני ימים אחדים עם נציגי היישובים והקהילה הדרוזית בראשות השיח’ מוואפק טריף, אמרתי לו שאנחנו מביאים את התכנית הזו. זו תכנית רבת היקף, גם בנושא תשתיות, גם בנושא תעסוקה, גם בנושא חינוך ובנושאים רבים אחרים, על מנת לעשות שני דברים: ראשית, לצמצם פערים באוכלוסייה הזו אל מול כלל האוכלוסייה; שנית, גם להביע הערכה לתפקיד הייחודי שממלאים שוטרים וחיילים דרוזים וצ’רקסים, שהם בשר מבשרנו, שנלחמים וגם נופלים, מעת לעת, להגנת עמנו. אני חושב שזו אחת הדרכים להביע את ההערכה הזו.

אנחנו עומדים השבוע בפני חג החנוכה. אני חושב שאנחנו שואבים כולנו עידוד רב ממנו. זה חג שמבטא כמעט יותר מכל חג אחר, זולת אולי חג הפסח, את רוח הרוח, הוא מבטא את העוצמה הגדולה שגלומה בעמנו, ניצחון האור על החושך וניצחון מעטים מול רבים. שום דבר לא השתנה – לא במשימה וגם לא בתוצאה, כאז גם היום.
חג חנוכה שמח לכל עם ישראל.

***

ב. הממשלה דנה היום במינוי ראש המטה הכללי של צה"ל, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק יסוד: הצבא, ולפי המלצת שר הביטחון, למנות את אלוף גדי איזנקוט לתפקיד ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל החל מיום כ"ז בשבט התשע"ה (16 בפברואר 2015).

2. רב אלוף בני גנץ ימשיך לכהן כראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל עד לאותו מועד.

3. תקופת כהונתו של אלוף גדי איזנקוט כראש המטה הכללי תהיה שלוש שנים. הממשלה תהיה רשאית בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, להאריך את כהונתו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.

***

ג. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 18(א) לחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989, לאשר את הצעת שרת התרבות והספורט, לפי החלטת מועצת רשות העתיקות, למנות את ישראל חסון לתפקיד מנהל רשות העתיקות.

***

ד. הממשלה שמעה דיווח מחה"כ אופיר אקוניס, שמונה לכהן כסגן השר במשרד להגנת הסביבה, על הפעולות הננקטות לטיפול באסון האקולוגי שפקד את הערבה הדרומית כתוצאה מדליפת נפט גולמי בקו צינור אילת-אשקלון (קצא"א). במסגרת הדיווח עדכן סגן השר על הסרת החשש מזיהום מפרץ אילת ועל הפעולות הננקטות לצימצום הנזק הסביבתי.

***

ה. הממשלה דנה בחיבור מפרץ חיפה לתשתיות הגז הטבעי, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטות הממשלה מס’. 1308 מיום 31.1.2010 ומס. 1537 מיום 21.3.2010 בעניין "חיבור מפרץ חיפה לתשתיות הגז הטבעי":

א. לתקן את החלטת הממשלה מס’ 1308 מיום 31.01.2010 באופן הבא:
אחרי הפסקה הראשונה בסעיף 1(ב)(2) יבוא:
"באזורים אחרים או בייעודי קרקע אחרים ייקבע יחס המרה בין הקרקע המופקעת לקרקע החליפית על פי הערכת שווי הקרקעות."
ב. לתקן את החלטת הממשלה מס. 1537 מיום 21.03.2010 באופן הבא:
בסעיף 4 במקום הפסקה שהתווספה (כתיקון לסעיף 1(ב)(3) להחלטת הממשלה מס. 1308 מיום 31.1.2010) יבוא:
"שארית חלקות (שבבעלות יחיד) שבהן השימוש בתשתיות מחייב ניצול של 26% ומעלה והשופט יקבע כי אין אפשרות ממשית לעבד את שארית החלקה, תיכלל החלקה בשלמותה לצרכי החילופין. "

***

ו. הממשלה דנה ב"תוכנית מורשה" – המשך קיום סיורים לימודיים בישראל לסטודנטים יהודים בתפוצות בשנים 2015-2014, והחליטה כדלקמן:

א. בהמשך להחלטות הממשלה מס’ 3818 מיום 16.11.11, מס’ 4962 מיום 22.7.12 ומס’ 747 מיום 17.9.13, להמשיך לקיים סיורים לימודיים בישראל של המשתתפים במסגרת תוכנית "מורשה", שמטרתה קירוב של סטודנטים יהודים בתפוצות, בגילאי 30-17, למדינת ישראל ולעם היהודי ומניעת התבוללות, באמצעות לימודי העשרה ביהדות וישראל, ובהשתתפות תורמים מקרב יהדות התפוצות. עיקר התוכנית הבאת המשתתפים לסיור לימודי בישראל בן 25-15 ימים בשנה"ל האקדמית 2015-2014, במהלך לימודיהם, במסגרת המשך הפרויקט המשותף לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית (להלן: "סיור מורשה"), אשר ימומן על ידיהן ביחס שווה. ככל שהתקציב המיועד לנושא לא ינוצל במלואו בשנה"ל האמורה, ניתן יהיה לנצלו גם בשנים לאחר מכן.

ב. להסמיך את ועדת ההיגוי המשותפת לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית שתפקידה להמשיך ליישם את ההחלטה לביצוע סיור מורשה גם בשנת הלימודים האקדמית 2014-2015 (ובשנים שלאחר מכן – ככל שתיוותר יתרה תקציבית וניתן יהיה להמשיך בפעילות). בוועדה ישתתפו נציג משרד החינוך, נציג הסוכנות ונציג משרד האוצר – החשב הכללי והיא תרוכז על ידי נציג משרד החינוך.
באחריות ועדת ההיגוי להמשיך בקביעת תכני הסיור ואתרי הביקור, בהתייחס לזהות יהודית וציונית ולתרבות ישראלית וכן לענייני השעה של מדינת ישראל והעם היהודי; אישור הקריטריונים להשתתפות בסיור; אישור תוכנית העבודה והתקציב. כמו כן, תמשיך הוועדה ללוות את סיור מורשה ולפקח על עמידתו ביעדיו וניהולו התקין.

ג. בשנת הלימודים האקדמית 2015-2014 מתוכננים להשתתף בסיור מורשה כ-1500 סטודנטים יהודים מהתפוצות וסטודנטים נוספים – ככל שתאפשר היתרה התקציבית, אם תיוותר. לשם כך יוקצה לטובת הנושא תקציב של עד 5.4 מיליון ₪ מתקציב משרד החינוך. במקביל, יוקצה סכום זהה למטרה זו על ידי הסוכנות היהודית. סכום הכסף המתוקצב על-ידי הממשלה (5.4 מלש"ח) ביחד עם הסכום הזהה אותו תעמיד לשם כך הסוכנות היהודית (5.4 מלש"ח), סה"כ 10.8 מיליון ₪, מהווים את כלל תקציב סיור מורשה, לרבות העלויות הכרוכות בהפעלת חברת "עולמית".
ככל שיהיו תוספות או שינויים תקציביים, הם יעשו בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר.

ד. התכנית תבוצע בהתאם לחוזה מפורט, שייחתם בין משרד החינוך וחברת "עולמית", בעניין הפעלת התכנית ותקצובה, לתקופה בת 12 חודשים, עם אופציה להארכה, ובכפוף להוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ותקנותיו.

***

ז. נציב שירות המדינה, מר משה דיין, דיווח לממשלה על התקדמות היישום ברפורמה בשירות המדינה הכולל מודל חדש להערכת עובדים, הכשרות ניהוליות לבכירים, הגברת הגמישות הניהולית והפחתת הבירוקרטיה.

נציב שירות המדינה דיווח על תחילת יישום הרפורמה בשישה משרדים ממשלתיים במסגרת פיילוט שמתקיים ועל הפקת הלקחים בנושא.

***

ח. הממשלה דנה בקידום שוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית, והחליטה, בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 1697 מיום 08.06.2014 בדבר קידום ושילוב נשים בשירות המדינה והחלטת הממשלה מס’ 1526 מיום 30.03.2014 בדבר מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי, ובמטרה לחתור לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים ולהטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית לרבות בתהליכי תכנון, תקצוב וקביעת מדיניות, כדלקמן:

בהחלטה זו:

"שוויון מגדרי" – זכויות והזדמנויות שוות לנשים ולגברים לעצב את חייהם ואת החברה שבה הם חיים. זאת, הן במרחב הפרטי, הן במרחב הציבורי, לרבות בתחומי הביטחון האישי, הבריאות, הרווחה, החינוך, חיי המשפחה, התעסוקה, הכלכלה ומוקדי קבלת ההחלטות.

"הטמעת חשיבה מגדרית" (Gender Mainstreaming) – אמצעי לקידום שוויון מגדרי, שעיקרו קביעת מדיניות, תוך הכרה בצרכים הנבדלים של נשים וגברים ובהשפעות השונות שעשויות להיות למדיניות עליהם, ופיתוח מענים מותאמים לצרכים אלו.

1. לרשום את הודעת ראש הממשלה כי בכוונתו ליזום תיקון לחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק) אשר במסגרתו ישונה שמה של "הרשות לקידום מעמד האישה" (להלן: הרשות) לשם "הרשות לקידום שוויון מגדרי" וכן יוגדרו מחדש הגופים המייעצים לרשות, תחומי פעולתה של הרשות ותפקידיה, הכל בהתאם להחלטה זו.

2. להטיל על נציב שירות המדינה, מנהלת הרשות וסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, בתוך 60 יום, להבנות מחדש את המבנה הארגוני של הרשות, כך שיהלום את המשימות העיקריות הבאות:

א. תכנון מדיניות – הובלת תהליכי קביעת מדיניות המקדמים שוויון מגדרי וגיבוש תכניות אסטרטגיות בהתייחס למגזר הציבורי והפרטי; קידום חוות דעת מגדריות של חקיקה (כהגדרתן בסעיף 6ג2 לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951), החלטות ממשלה ותקציב; ייזום פרויקטים חוצי משרדים וניהולם; ויצירת מוקד ידע בתחומי פעולתה של הרשות (לרבות פיתוח מתודולוגיה להטמעת חשיבה מגדרית, ריכוז נתונים תומכי מדיניות, עריכת סקרים ומחקרים), תוך שיתוף פעולה עם האקדמיה והחברה האזרחית.

ב. הכשרה, הדרכה והסברה להטמעת חשיבה מגדרית – שינוי התודעה, השפה והתרבות הארגונית ביחס לשוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית בקרב קובעי מדיניות באמצעות הכשרות והדרכות, במגזר הציבורי והפרטי (הכשרות והדרכות בשירות המדינה ייעשו בתיאום עם נציבות שירות המדינה); הנגשת מידע בתחומי פעולת הרשות לציבור; ניהול הקשרים עם גופים בינ"ל בתחום; והעלאת מודעות למניעת הטרדה מינית במשק (להוציא את שירות המדינה והגופים הפועלים לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963, שבאחריות נציבות שירות המדינה).

ג. קידום ייצוג שוויוני, מניעת הפליה והעצמת נשים – קידום ייצוג שוויוני לנשים במגזר הפרטי והציבורי, מניעת הפליה על רקע מגדר ומניעת הדרה במרחב הציבורי, בהתאם לכל דין (למעט הנחייה משפטית של משרדי הממשלה וטיפול בסוגיות משפטיות בתחומים אלו שבאחריות היועץ המשפטי לממשלה); ביצוע פעילות להעצמת נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה; וטיפול בקבוצות אוכלוסייה ייחודיות (זאת, למעט קידום נשים למשרות בכירות בשירות המדינה והעצמתן, שבאחריות נציבות שירות המדינה).
באיוש תקני הרשות הרלוונטיים ובכפוף לכללי נציבות שירות המדינה, יש לפעול לגיוס עובדים בעלי ניסיון או השכלה בתחום המגדר, לצד השכלה בתחומים נוספים.

3. להטיל על מנכ"לי משרדי הממשלה ומנהלי יחידות הסמך לפעול להטמעת חשיבה מגדרית בתהליך תכנון תכניות העבודה, באופן הבא:

א. לסרוק את תכנית העבודה לשנת 2015.

ב. בטרם הגשת תכניות העבודה לשנת 2015 למשרד ראש הממשלה, לבחור ולסמן מטרה אחת, על היעדים והמשימות הנגזרות ממנה (כהגדרתם במדריך התכנון הממשלתי) לבחינה מגדרית.

ג. לבחון את ההשפעות השונות של המשימות על נשים וגברים ברמת מדדי התפוקה והתוצאה.

ד. לעדכן את תכנית העבודה, עד תום מחצית שנת 2015 לשם שיפור השוויון המגדרי.
אופן הטמעת החשיבה המגדרית בתהליך התכנון לשנת 2016 ואילך ייקבע בהנחיות התכנון.

4. להטיל על חברי הממשלה לדווח לממשלה, אחת לשנה, ביום האישה הבין לאומי, על אופן קידום השוויון המגדרי בליבת העשייה של משרדם, כאמור בסעיף 3 לעיל. זאת בנוסף על החלטת הממשלה מס’ 1697, שלפיה על חברי הממשלה לדווח לממשלה על אודות עמידתם ביעדים לקידום נשים לתפקידים בכירים במשרדם.

5. להטיל על מנהלת הרשות, בתיאום עם אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה:

א. להכין מדריך להטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה, תוך התייחסות לגיבוש מדיניות, תכנון תכניות עבודה ובחינה מגדרית של התקציב, בהתאם להחלטת ממשלה מס’ 2084 מיום 07.10.2014 בעניין אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל.

ב. לבנות תכנית הכשרה להטמעת חשיבה מגדרית למנכ"לי משרדי הממשלה ומנהלי יחידות הסמך, ראשי אגפי התכנון, ראשי אגפי התקציבים והיועצים המשפטיים במשרדים ובעלי תפקידים נוספים בהתאם לצורך.

ג. להעמיד יועצים בעלי מומחיות הן בתחום המגדר הן בתחומי הידע הרלוונטיים למשרדי הממשלה, אשר ייעצו למנכ"לי המשרדים בהטמעת החשיבה המגדרית.

6. להטיל על מנהלת הרשות, בסיוע המטה הכלכלי חברתי במשרד ראש הממשלה, להקים צוות בין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה כוללת לקידום שוויון מגדרי בראשותה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"לית משרד המשפטים, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנכ"לית משרד החינוך, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"לית משרד התרבות והספורט, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מנכ"לית משרד האוצר, נציב שירות המדינה וראש המטה לביטחון לאומי, או נציגים בכירים מטעמם (בדרג סמנכ"ל או ראש אגף בכיר). נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תוזמן לדיונים הרלוונטיים לתחומי פעולתה. בהתאם לצורך ולנושא, יוזמנו לישיבות הצוות נציגי ממשלה נוספים, נציגי אקדמיה, נציגי ארגוני החברה האזרחית הרלוונטיים ונציגי ארגונים נוספים ככל שיהיו רלוונטיים לתכנית.

הצוות יעסוק, בין היתר, בנושאים הבאים:

א. הטמעת חשיבה מגדרית בקבלת החלטות.
ב. מתן הזדמנויות שוות לנשים בכלל תחומי החיים לרבות: תעסוקה, כלכלה, חינוך והשכלה, בריאות ורווחה.
ג. חיזוק הביטחון של נשים והגנה עליהן מפני סוגי אלימות שונים המופנים נגדן (בשים לב לפעולת ועדת השרים למאבק באלימות ועבודת תת-הוועדה בנושא לאלימות במשפחה).
ד. ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה במגזר הציבורי והפרטי, בדגש על מוקדי קבלת החלטות (מעבר להחלטת הממשלה מס’ 1697 ותכנית נציבות שירות המדינה לקידום נשים למשרות בכירות הנגזרת ממנה).

התכנית תכלול יעדים מדידים, פעולות נגזרות למימושם, לוחות זמנים ומשאבים ליישומה, ותובא לאישור הממשלה בתוך 180 יום.

7. אין בהחלטה זו כדי לגרוע מהסמכויות המסורות לכל שר או גוף על פי כל דין והחלטות ממשלה.

***

ט. הממשלה דנה בתכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ’רקסים, והחליטה כדלקמן:

בהתאם למדיניות הממשלה בעניין צמצום פערים חברתיים ובהמשך להחלטת ממשלה מס’ 2861 מיום 13.2.2011 בעניין פיתוח יישובי המגזר הדרוזי והצ’רקסי לשנים 2011-2014 (להלן: "החלטה מס’ 2861″), ועל יסוד עבודת המטה שהושלמה ובוצעה על ידי משרד ראש הממשלה לגיבוש תוכנית פיתוח המשכית לשנים 2015-2019, להכריז על היישובים הדרוזים והצ’רקסים המפורטים בסוף החלטה זו (להלן: "יישובי התוכנית") כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו ולהפעיל בהם תוכנית פיתוח. לאור הבחירות הצפויות לכנסת ה- 20, מובאים להלן לאישור הממשלה רק מרכיבי התוכנית הנדרשים באופן מידי ככלל לשנת 2015 בלבד, הכל כמפורט בגוף ההחלטה.

יתרת התוכנית, כמפורט בנספח, מובאת במועד זה לידיעת הממשלה, וניתן יהיה להביאה לפני הממשלה הבאה לאישורה.

מרכיבי תוכנית מידיים

1. תכנים, פדגוגיה ותגבור פעילות חינוכית – להנחות את משרד החינוך לתגבר בשנת 2015 פעילות חינוך, פורמלי ובלתי-פורמלי ביישובי התוכנית, תוך התייחסות, בהתאם לצורך, לכל הרצף החינוכי, החל מהחינוך הקדם יסודי ועד החינוך העל יסודי לרבות הנגשת השכלה גבוהה והשכלת מבוגרים. כן תכלול התוכנית, בהתאם לצורך, פעילות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה. זאת בהיקף תקציבי כולל לשנה זו בסך 45 מלש"ח, מהם 15 מלש"ח ממקורות משרד החינוך ו- 30 מלש"ח תקציב תוספתי שמשרד האוצר יעביר למשרד החינוך בשנה זו. למניעת כפל תקצוב, יובהר שחלק מהסעיפים הצפויים להיכלל בתוכנית כבר שולבו בבסיס תקציב משרד החינוך לשנת 2015. לפיכך, ככל שפריט בתוכנית הוכלל כבר, באותו היקף כספי, לאותה מטרה ולאותו פרק זמן בבסיס התקציב, יראו אותו כאילו תוקצב במסגרת התוכנית.

2. תגבור שירותי רווחה – להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים לתגבר פעילות בתחום הרווחה ביישובי התוכנית בשנת 2015 בהשקעה של עד 5 מלש"ח, מהם 4 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ו-1 מלש"ח ממקורות המשרד עצמו. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקבע את הקריטריונים להקצאת סכום זה, ויקצה את התקציב לרשויות רק עבור פעילויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו.

3. שיקום חברתי – להנחות את משרד הבינוי להמשיך להפעיל, בשנת 2015, בשיתוף הרשויות המקומיות, את פרויקט השיקום החברתי ביישובי התוכנית, תוך התמקדות בתוכניות לגיל הרך, בהשקעה של 5 מלש"ח אותם יעביר משרד האוצר למשרד הבינוי כתקציב תוספתי. הקצאת התקציב לרשויות השונות תיעשה על-פי כללים שיקבע משרד הבינוי. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי במהלך שנת 2015 יתרות תקציב מהחלטה מס’ 2861 שלא נוצלו במלואן, ככל שישנן כאלו וככל שיתקבלו, ובכפוף לכל דין.

4. מרכזי נעורים – להאריך את תוקף סעיף 5 בהחלטה מס’ 2861 בעניין הקמת מיזם משותף עם ג’וינט ישראל לשנת 2015, להמשך הפעלתם של "מרכזי נעורים" ביישובי התוכנית. הפעלת המיזם בשנת 2015 תימשך על בסיס יתרות תקציביות שנותרו בסעיף זה בהחלטה מס’ 2861.

5. עיר ללא אלימות – להנחות את המשרד לביטחון הפנים להתחיל להרחיב בשנת 2015 את פעילות תכנית "עיר ללא אלימות" בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד לביטחון פנים. תכנית העבודה של עיר ללא אלימות תתואם בהתאם להחלטת הממשלה מיום 12.10.2006 מספר 575 (אלמ/2), והחלטת ממשלה מס’ 3081 מיום 07.02.2008. זאת תוך הקצאה כספית בסך 7.1 מלש"ח, מהם 5.2 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד לביטחון הפנים, ו- 1.9 מלש"ח ממקורות המשרד עצמו.

6. תרבות, חינוך וספורט – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להפעיל בשנת 2015 תכניות לקידום ילדים ונוער (שחמט, ספורט פעילויות חינוכיות וכו’), בהיקף 1.5 מלש"ח לשנת 2015, מהם 100 אלש"ח ממקורות המשרד ו-1.4 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד לפיתוח הנגב והגליל, ובכפוף להוראות כל דין לעניין פעילות בתחומים אלה. התוכניות יתואמו עם הגורמים המקצועיים האחראים על החינוך במגזר הדרוזי והצ’רקסי במשרד החינוך ובמשרד התרבות והספורט, לפי העניין.
7. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים – להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לפעול בשנת 2015 לעידוד, קידום ופיתוח העסקים הקטנים והבינוניים במגזר הדרוזי והצ’רקסי, לרבות באמצעות הפעלת מרכזי ליווי עסקים ביישובי התוכנית, ובהתאם לתוכנית שגיבשה הרשות בתיאום עם משרד ראש הממשלה. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הכלכלה תקציב תוספתי ייעודי בסך 1 מלש"ח ומשרד הכלכלה יקצה 500 אלש"ח ממקורותיו.

8. תעסוקה (מרכזי הכוון תעסוקתי) – להאריך את תוקף סעיף 9 בהחלטה מס’ 2861 לצורך המשך הקמתם והפעלתם של מרכזי הכשרה והכוון תעסוקתי ביישובי התוכנית, בשנת
2015-. לצורך מימוש סעיף זה יאריך משרד הכלכלה את ההתקשרות עם ג’וינט ישראל, בכפוף לכל דין, לשנת2015-. משרד האוצר יקצה למשרד הכלכלה תקציב תוספתי בסך 6 מלש"ח בשנת 2015. הממשלה רושמת לפניה את התחייבות ג’וינט ישראל להקצות סך של 2 מלש"ח.

9. מיתוג התיירות ביישובים הדרוזים והצ’רקסים – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להמשיך בשנת 2015 ביישום התוכנית למיתוג התיירות ביישובי התוכנית שגובשה על ידי צוות המיתוג שהוקם ברשות לפיתוח הגליל בשנת 2006. לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ממקורותיו 1 מלש"ח.

10. פיתוח ענף התיירות – להנחות את משרד התיירות לפעול לפיתוח ענף התיירות ביישובי התוכנית, בהתאם לתכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה, לרבות שיקום אתרי מורשת ושחזור אתרים היסטוריים, עידוד פרויקטים יזמיים בתחום התיירות, הכשרת כוח אדם, והכנת תכניות-אב לתיירות, מגזריות ויישוביות. היקף התוכנית לשנת 2015 יעמוד על 4 מלש"ח, מהם 2 מלש"ח ממקורות משרד התיירות ו-2 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר למשרד התיירות על ידי משרד האוצר.

11. קידום תכניות מתאר – להנחות את משרד הפנים להכין, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, עד ליום 1.7.2015, תכנית עבודה לקידום תכנון מתארי ביישובי התוכנית בהם תכניות המתאר אינן נותנות מענה מספק לצרכי הדיור של האוכלוסייה.

12. קידום תכנון מפורט בקרקע פרטית- להנחות את משרד הפנים להכין, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, עד ליום 1.7.2015, תכנית עבודה הכוללת לוחות זמנים, לקידום תכנון מפורט בקרקע פרטית ביישובי התוכנית, זאת למעט ביישובים אבו סנאן, ג’ולס ובית ג’ן, שם משרד הבינוי יקדם תוכניות מפורטות לקרקע פרטית. כמו כן, לקדם בשיתוף הרשויות המקומיות הנכללות בתוכנית, תכנון מפורט בקרקע פרטית כאמור, בהיקף כספי של 8 מלש"ח לשנת 2015. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הפנים ולמשרד הבינוי תקציב תוספתי ייעודי בהיקף של 8 מלש"ח או כפי שיסוכם בהמשך, בהתאם לצורך, בין משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי ומשרד האוצר. מובהר כי משרד הבינוי ימשיך וישא באחריות לקידום התוכניות המפורטות על קרקע פרטית שהוא העביר עבורן התחייבויות לרשויות המקומיות לפי החלטת ממשלה 2861.

13. פיתוח מוסדות ציבור – להנחות את משרד הבינוי לפעול להקמתם ולשיקומם של מבני ציבור ביישובי התוכנית, בהתאם לתוכנית שיקבע משרד הבינוי ועל פי הנוהל הקיים במשרד הבינוי לעניין הקמת מוסדות ציבור, ובהיקף של 8 מלש"ח לשנת 2015. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הבינוי 8 מלש"ח כתקציב תוספתי ייעודי.

14. השלמת אולמות ספורט: להנחות את משרד הפנים להקצות תקציבי פיתוח ייעודיים לרשויות של יישובי התוכנית, בסך של 4.5 מלש"ח, לסיוע בכיסוי חלקן של הרשויות בתקצוב תוכניות, בהן אושרה לפי הוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988 והוראות החוק להסדר הימורים בספורט, התשכ"ז-1967, ובכפוף לכל דין הקמת אולמות ספורט, והכל בכפוף להוראות תוכנית מתקנים לאומית ככל שנקבעה לפי סעיף 17יד(ב)(2), לחוק הספורט, התשמ"ח – 1988. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הפנים 4.5 מלש"ח כתקציב תוספתי למטרה זו בשנת 2015, כחלק מהתוכנית להקמת אולמות ספורט ביישובי המיעוטים.

15. שילוט ומספור – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל ליישם את התוכנית שגיבש בתיאום עם משרד ראש הממשלה להצבת שילוט רחובות ביישובי התוכנית ולהפעילו בשנת 2015 בהיקף של 3 מלש"ח, מהם 1 מלש"ח ממקורות המשרד ו-2 מלש"ח תקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד לפיתוח הנגב והגליל.

16. התייעלות אנרגטית – להנחות את משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לסייע למועצות המקומיות הכלולות בתוכנית בגיבוש ובפרסום מכרזים, לרבות בשיטת ה- BOT לטובת ביצוע פרוייקטי התייעלות אנרגטית. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יקצה לצורך כך 0.5 מלש"ח בשנת 2015 ומשרד האוצר יעביר למשרד התשתיות תקציב תוספתי בסך 1 מלש"ח.

17. סיוע בקידום תכנון ופיתוח אורבני – משרד ראש הממשלה, יעמיד לרשות המועצות המקומיות הכלולות בתוכנית יועץ שיסייע להן בגיבוש ובקידום תכניות תכנון ובניה, בכלל זה תכניות מתאר ותוכניות מפורטות. לצורך כך, יתקשר משרד ראש הממשלה עם פרוייקטורים מומחים. משרד האוצר יקצה למטרה זו, בשנת 2015, תקציב תוספתי בהיקף של 1.5 מלש"ח.

18. מבני דת – להנחות את משרד הפנים לפעול, בכפוף לכל דין, לקידום הקמה, שיפוץ ואחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות, מקומות קדושים ובתי לוויות ביישובי התוכנית וכן בקבר הנביא יתרו שבתחומי המועצה האזורית גליל תחתון, לרבות, תכנון והוצאת היתרים, והכל בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה. היקף התוכנית לשנת 2015 יעמוד על 12 מלש"ח מהם 4 מלש"ח ממקורות משרד הפנים ו-8 מלש"ח תקציבי תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד הפנים.

19. השלמת הקמה של בתי יד לבנים – בהמשך להחלטת ועדת מנכ"לים משנת 1993, להקים שלוחות של בית יד לבנים בישובים עוספיא, ירכא ובית ג’ן, באמצעות הרשויות המקומיות או משרד הבינוי, כפי שיקבע על ידי משרד ראש הממשלה, בהשקעה כוללת של 2 מלש"ח. משרד האוצר יקצה לצורך כך 2 מלש"ח בשנת ב- 2015.

20. חיזוק שדרת העובדים ברשויות – להנחות את משרד הפנים לקדם תכניות לעידוד פרישה מוקדמת של עובדים ותיקים ביישובי התוכנית כבר בשנת 2015, במטרה לקלוט עובדים חדשים לרשויות המקומיות. היקף התוכנית לשנה זו יעמוד על 3 מלש"ח שיועברו למשרד הפנים כתקציב תוספתי ממשרד האוצר.

21. תחבורה ובטיחות בדרכים – להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות במגזר הדרוזי-צ’רקסי, כדלקמן:

א. יישום פרויקטי פיתוח ושיקום רשת הכבישים ביישובי התוכנית בהתאם לתכנית העבודה המוסכמת בין מינהל תשתיות ובטיחות בדרכים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבין משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. היקף התוכנית יעמוד בשנת 2015 על 36 מלש"ח, מהם 20 מלש"ח ממקורות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ו- 16 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר .

ב. שיפור תשתיות תחבורה המשרתות את יישובי התוכנית (לרבות מחוץ לשטח השיפוט של היישובים), בכלל זה, הסדרת צמתים, מעגלי תנועה, תאורה, טיפול במוקדי סיכון והצבת התקני בטיחות ותוכניות תמרור כאמור וכן פעילות חינוך והסברה בתחום הבטיחות בדרכים ביישובי התוכנית. לצורך כך יוקצה בשנת 2015 סך של 6 מלש"ח, מהם 2 מלש"ח ממקורות משרד התחבורה והבטיחות ו- 4 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי ממשרד האוצר.

ג. להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להפעיל בתיאום עם משרד האוצר תוכנית מערכתית להנגשת התחבורה הציבורית ליישובי התוכנית בסך של 10 מלש"ח לשנת 2015. משרד האוצר יקצה לצורך כך סך של 10 מלש"ח למשרד התחבורה, כחלק מהתוכנית להרחבת הנגשת התחבורה הציבורית ליישובי המיעוטים.

22. שיפור תשתיות ביוב בקבר הנביא יהודה – להנחות את המינהל לפיתוח תשתיות ביוב (להלן: "מילת"ב") ברשות הממשלתית למים וביוב, בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 1140 מיום 4.2.07 לפיתוח תשתיות ביוב במגזר הלא יהודי, לתקצב בשנת 2015 את פיתוח תשתיות הביוב במתחם קבר הנביא יהודה, הנמצא בשטח השיפוט של המועצה אזורית מבואות חרמון. התקצוב ייעשה בהתאם למנגנוני התקצוב הקיימים במילת"ב, לגופים הרלוונטיים. ככל שיוגשו תכוניות נוספות לפיתוח תשתיות ביוב במתחמי קברים נוספים המשויכים לעדה הדרוזית ולעדה הצ’רקסית אלו יתוקצבו ע"י המילת"ב, בכפוף למגבלת תקציב ובהתאם לנוהל סדרי עדיפויות שייקבע על ידי המילת"ב, ובכפוף להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.

23. תאגידי מים וביוב: להנחות את הרשות הממשלתית למים ולביוב להמשיך לפעול לגיבוש פתרון לבעיית צירוף יישובי התוכנית שאינם מאוגדים כיום בתאגידי מים וביוב וזאת עד לסוף חודש דצמבר 2015.

24. ניקוז בנחלים ארציים – סיוע לפרויקטי ניקוז בנחלים ארציים יעשה בהתאם לנהלי התמיכה הקיימים אשר משרד החקלאות ופיתוח הכפר ייתן העדפה לפרויקטים של ניקוז בנחלים ארציים שיש להם השפעה על יישובי התוכנית .

25. ליווי התוכנית וייעוץ לטובת מימושה – משרד ראש הממשלה יפעל לביצוע בקרה ולקידום היישום של החלטה זו. לצורך כך, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי בסך 1.5 מלש"ח
בשנת 2015. תקציב זה ישמש, בין השאר, לטובת מחקר סטטיסטי מלווה באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גיבוש מודל מעקב ומערכת מחשוב תומכת, התקשרות עם יועצים וגופים נוספים, ולצורך מעקב אחר התועלות וההשפעות של יישום התוכנית על התושבים והיישובים הנכללים בתוכנית, ולצורך בניית מאגר מידע ובסיס נתונים שיאפשרו מיטוב השקעות הממשלה בתוכנית זו ובתוכניות המשך.

26. עד לאישורו של תקציב המדינה לשנת 2015, הממשלה פונה לחשבת הכללית במשרד האוצר בבקשה כי תפעל להעביר מיד עם תחילת השנה, ככל הניתן ובכפוף לכל דין, את תקציבי המרכיבים המידיים הכלולים בחלטה זו.

27. סבסוד בניה לחיילים משוחררים – בהמשך וכהשלמה לפעולות הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים בשנת 2015, בתחום הבינוי המובאות לאישור הממשלה במקביל (מספר ההחלטה יצויין לאחר אישורה), ולהקמת צוות לגיבוש תוכנית לטיפול בסוגיות דיור ביישובי המיעוטים כאמור בסעיף 6 להחלטת הממשלה האמורה, ובשים לב לנימוקיה – להאריך את תוקף סעיף 23 בהחלטת ממשלה מס’ 2861, בעניין סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבניה חדשה לחיילים משוחררים ביישובי מגזרי המיעוטים בצפון, עד ליום 31.12.2015 ולקבוע כי אחוז הסבסוד הקבוע בהחלטה האמורה יועלה ל- 90%. הסיוע יינתן בהתאם לנוסחה שסוכמה בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבינוי בעקבות החלטה מס’ 2861. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי, תקציב תוספתי בהיקף של 8 מלש"ח.

28. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יבצע את הפעולות הנדרשות ממנו לצורך יישום החלטה זו, בכל יישובי התוכנית, לרבות ביישובים שאינם בתחומי הנגב או הגליל, בהתאם להגדרתם לפי חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל.
עדיפות לאומית

בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.

לאוכלוסיות הדרוזית והצ’רקסית מאפיינים ייחודיים המבחינים בינן לבין יתר המגזרים באוכלוסייה בישראל, הן מבחינת מאפייני האוכלוסייה והן מבחינת מאפייני היישובים.

הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה. ב- 1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. החברה הדרוזית ומנהיגיה שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. נכון לסוף שנת 2013, האוכלוסייה הדרוזית מונה כ-129,000 איש. כל היישובים הדרוזים בישראל נמצאים בצפון הארץ; מרביתם באזור גיאוגרפי מובחן בגליל המערבי וחלקם בשני ישובים (דאליית-אל-כרמל ועוספיא) במחוז חיפה. בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה העדה בעבר, התיישבו הדרוזים באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה, והנמצאים על-פי רוב על צלע הר. רמת התשתיות ביישובים הדרוזים אינה נותנת מענה מספק לצרכי העדה, והיישובים הדרוזים נדרשים להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. בנוסף, כל המועצות המקומיות הדרוזיות מדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים.

הצ’רקסים בישראל מתגוררים בשני כפרים: ריחניה וכפר כמא ואוכלוסייתם בישראל מונה כ- 4,300 איש. מוצאם של הצ’רקסיים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים. מאפייני האוכלוסייה והישובים הצ’רקסיים דומים במהותם לאלו של יישובי הדרוזים.

הדרוזים והצ’רקסים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה.

בהחלטה זו, הממשלה מחליטה לקבוע ליישובי הדרוזים והצ’רקסים המפורטים ברשימת היישובים המפורטת בהחלטה, תוכנית פיתוח שעיקרה לשנת 2015 , למעט סעיף 8 אשר יחול גם בשנת 2016 וסעיף 19 אשר ביצועו נפרס על פני השנים 2015-2017). התוכנית תכלול גם מתחמי קברים המשויכים לעדה הדרוזית ולעדה הצ’רקסית, המצויים מחוץ לתחום יישובי התוכנית, וזאת לעניין סעיף 18 להחלטה.

מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך

האוכלוסייה הדרוזית והצ’רקסית בישראל הנה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 26.0 לעומת 29.3 במגזר היהודי. על אף האמור, פעולות חינוכיות בלתי פורמאליות כמעט ולא מתקיימות עקב המשבר הכספי ברשויות והמצב הסוציו אקונומי של האוכלוסייה שמתקשה לשלם בעד הפעילויות האלה.

אחוז המשרתים בצה"ל מבני העדה הדרוזית מגיע ל- 83% כאשר 60% מתוכם מתגייסים ליחידות קרביות בצה"ל – אחוז גבוה מהאחוז באוכלוסייה הכללית (שעומד כיום על 75%). הצעירים הדרוזים והצ’רקסים, שמתגייסים, על-פי-רוב, לשלוש שנים לפחות, דוחים בעקבות כך את לימודיהם האקדמאיים במשך שנים והדבר גורם להם לקשיים בהתמודדותם לאחר מכן בשוק העבודה, בגלל הפער בניסיון מקצועי שמתרחב לאורך השנים אל מול מועמדים אחרים ממגזרי המיעוטים.

בשל המיקום הגיאוגרפי של היישובים הדרוזים והצ’רקסים, הנמצאים באיזורי הפריפריה, אפשרויות התעסוקה הנמצאות בטווח יוממות מהישובים הדרוזים והצ’רקסים מוגבלת, עניין המחדד אף יותר את הצורך לשדרג את תשתיות התחבורה בישובים הדרוזים והצ’רקסים, ולחזק את פתרונות התחבורה הציבורית ביישובים.

בתחום החינוך היסודי והתיכוני התוצאות של השנים האחרונות מלמדות על הישגים יפים. אחוז הזכאים לבגרות בסוף שנת 2013 עמד על 64.4% במגזר הדרוזי-צ’רקסי לעומת 60% במגזר היהודי ו- 53.3% במגזר הערבי. עם זאת, ל- 73.5% מכלל האוכלוסייה הדרוזית והצ’רקסית אין תעודת בגרות. במגזר הערבי עומד שיעור האוכלוסייה ללא תעודת בגרות על 60% ובמגזר היהודי השיעור הוא 40%. הישגים אלו הינם כאמור חדשים, והם תוצאה של השקעות מיוחדות בתחום החינוך שנכללו במסגרת החלטות ממשלה קודמות לטובת פיתוח היישובים הדרושים והצ’רקסים. מובן, שעל מנת לשמר אותם נדרשת המשך השקעה רציפה נוספת. בהינתן מצבם החברתי-כלכלי של מרבית תושבי היישובים הדרוזים והצ’רקסים, העדר השקעה בתחומים אלו לא ניתנת למימון ממקורות חלופיים.

בתחום האקדמי עדיין קיימים פערים משמעותיים. אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 6.7% לעומת 11.6% במגזר הערבי ו- 26.5% במגזר היהודי. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1% לעומת 8% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים.

מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים

הרשויות המקומיות הדרוזיות והצ’רקסיות נמצאות בקשיים כלכלים ותפקודיים ניכרים. בשל העדר מקורות הכנסה מתעשייה, משירותים וממסחר, שיעור ההכנסות העצמיות של הרשויות נמוך, והן נסמכות באופן כמעט מוחלט על סיוע מהמדינה.

כאמור, בחברה הדרוזית התושבים אינם עוזבים את כפריהם ואין כמעט הגירה לערים. הצעירים ממשיכים לקיים את אורח חייהם בתוך המשפחה ובתוך הכפר. מאז שנת 1948 לא הוקמו יישובים חדשים לאוכלוסייה הדרוזית. יישוב חדש ראשון מצוי בשלבי תכנון ראשוניים לקראת הבאת התזכיר בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

בנוסף, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזים, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם הגבלות חמורות בכל תחומי הבניה והפיתוח. כמו-כן, בשל הטופוגרפיה האמורה, עלויות הפיתוח של הקרקעות בישובים גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי.

הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבניה ועלויות פיתוח גדולות. חוסר זמינות הקרקעות היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תוכנות תכנון ובניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ’רקסים אינם יכולים להתחתן כל עוד הם לא בנו בית.

מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ’רקסי, והמאפיינים המובחנים של מגזרים אלו, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מס’ 667.

על מנת לצמצם פערים אלו, תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הדרוזית והצ’רקסית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכיר ביישובים המפורטים בנספח א’ זו כאזור עדיפות לאומית, ולהעניק להם סיוע כמפורט לעיל. יצוין כי ליישובים הדרוזים באזור הגולן נקבעה תוכנית סיוע נפרדת, במסגרתה הוכרזו אף הם כיישובים בעלי עדיפות לאומית, וכן נקבעה להם תוכנית פיתוח המותאמת לצרכיהם, השונים במהותם מהצרכים ומהמאפיינים של היישובים הדרוזים והצ’רקסים הכלולים בתוכנית זו.

רשימת היישובים הנכללים בתוכנית – באתר רוה"מ.

תמונת הנושא – google street view.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

Funzing-Fl

תגובות אחרונות