הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 18 בינואר 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה מיום 18 בינואר 2015

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"ההחלטה של התובעת בבית הדין הבין-לאומי להתחיל בדיקה נגד מדינת ישראל זה שיא של צביעות והיפוך הצדק. אני כבר נתקלתי בתופעות כאלה במהלך שנותיי בשירות הציבורי בייצוגה של מדינת ישראל, גם כשגריר באו"ם וגם כראש הממשלה, אבל ההחלטה של התובעת כאן שייכת לקטגוריה בפני עצמה. היא נותנת לגיטימציה לטרור הבין-לאומי בחסות בין-לאומית. אנחנו נילחם בזה בכל דרך ונגייס גם אחרים שיילחמו באבסורד הזה והם כבר מתגייסים. אנחנו נגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה. אנחנו לא ניתן לחיילי צה"ל לעמוד בפני טריבונל בין-לאומי. אני מבקש גם לומר שהצעדים האלה לא ירתיעו אותנו מלעשות את הדברים הדרושים להגנתה של מדינת ישראל ואזרחיה.

אחת הדרכים לפעול מול הצעדים הבוטים הללו היא כמובן לחזק את המדינה ואחד הדברים שאנחנו עושים הוא לחזק את העלייה. אנחנו נקבל היום דיווח בממשלה על המשך הסרת החסמים להקל על עלייתם של יהודי צרפת, יהודי אירופה בכלל ויהודים באשר הם, ואנחנו מתכוונים להביא גם החלטה לישיבתה הבאה של הממשלה כדי לממש את ההקלות הללו.

חיזוק נוסף זה כמובן חיזוקה של כלכלת ישראל. אנחנו נקדם היום בברכה את ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, שמגיע עם משלחת גדולה של מאה אנשי ממשל ומאה ראשי חברות יפניות מן המובילות בעולם. אני מזכיר לכם, שכלכלת יפן היא השלישית בגודלה בעולם, ויש כאן רצון משותף שבא לידי ביטוי בביקור שלי ביפן לפני כמה חודשים, להדק את הקשרים, להגדיל את הסחר ולהגדיל את ההשקעות בין ישראל ליפן. זה תואם חזון ברור שלי לגוון את השווקים שלנו. זה בא לידי ביטוי בביקור שלי בסין לפני שנה וחצי ובפגישות בעצרת האו"ם האחרונה עם ראש ממשלת הודו ועכשיו הביקור של ראש ממשלת יפן. זה חלק מהפתיחה של ישראל לשווקים במזרח. אני מדגיש את השווקים במזרח לא משום שאנחנו רוצים לוותר על השווקים האחרים, אבל אנחנו בפירוש רוצים להקטין את התלות שלנו בשווקים מסוימים במערב אירופה. מערב אירופה עוברת גל של אסלאמיזציה, של אנטישמיות ושל אנטי ציונות – גלים כאלה שוטפים אותה ואנחנו רוצים להבטיח שמדינת ישראל, יהיו לה לאורך השנים שווקים מגוונים ברחבי העולם. גם כאן אנחנו רוצים להקטין את הריכוזיות.

אנחנו כמובן גם מקדמים פיתוח של ישראל בתחומים אחרים. מה שמעניין את יפן ומעניין גם כלכלות אחרות זה ישראל טכנולוגית. היום אנחנו נקבל דיווח בממשלה על פעולתנו לקדם את ישראל הדיגיטלית. זה מקביל לבנייה הגדולה שאנחנו עושים של תשתיות תחבורה. אנחנו גם בונים תשתיות של תקשורת מהירה שמצמצמות גם כאן את הפריפריה החברתית, נותנות לכל ילד וילדה בישראל נגישות לעולם המחר.

ובסוף, אנחנו גם מחזקים את מדינת ישראל ואת כל שכבות האוכלוסייה בזה שאנחנו דואגים גם לשכר מינימום. העלינו את שכר המינימום בפעם הראשונה ב-2011, אם אינני טועה, ל-4,300 ₪, עכשיו אנחנו מעלים את שכר המינימום פעם נוספת ל-5,000 ₪. אני חושב שהדבר הזה משקף את הרצון שלנו לעזור לכל חלקי החברה, ואני שמח שהדבר הזה נעשה בהסכמה עם המעסיקים והעובדים. זה דבר חשוב למדינת ישראל ואנחנו בהחלט מתברכים בו."

***

ב. הממשלה דנה בטיוטת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015, והחליטה כדלקמן:-

1. לאשר את טיוטת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק מבטאת את ההסכמות והעקרונות המקובלים על ממשלת ישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות), כפי שהם באים לידי ביטוי במסמך העקרונות המוסכמים שנחתם ביום 11 בינואר 2015 בין מדינת ישראל להסתדרות, המצורף.

2. הצעת החוק תקודם במשותף על ידי ראש הממשלה בתפקידו כממלא מקום שר האוצר, ועל ידי שר הכלכלה.

3. הממשלה תפעל להשלמת הליך החקיקה בהקדם תוך היצמדות לנוסח הצעת החוק כמקשה אחת.

4. בהתאם לסעיפים 81(ג) ו- 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

5. בכל מקרה של חריגה מנוסח הצעת החוק הממשלתית במהלך הדיונים בכנסת, ובכלל זה הכנסת כל תוספת או שינוי, לרבות גריעה מהאמור בה, אשר יש בה כדי לסטות ממסמך העקרונות המוסכמים או מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 25 בדצמבר 2014, תמשוך הממשלה באופן מידי את הצעת החוק ולא תתמוך בכל הצעה אחרת בנוגע להעלאת שכר המינימום.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

טרם הכניסה לתקופת בחירות והתפזרות הכנסת ה-19, ניהלו נציגיה המוסמכים של המדינה הידברות עם נציגי הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) ונציגי נשיאות הארגונים העסקיים בעניין הכנסת שינויים בשוק העבודה לרבות בעניין שכר המינימום, על רקע סכסוך עבודה כללי במשק עליו הכריזה ההסתדרות ביום 18 בנובמבר 2014. עם הכניסה לתקופת הבחירות ובהוראת היועץ המשפטי לממשלה, הוקפאו המגעים בין המדינה לבין ההסתדרות. בתוך כך, ביום 3 בדצמבר 2014, לאחר הכניסה לתקופת בחירות, נחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים ובין ההסתדרות הסכם קיבוצי כללי להעלאת שכר המינימום מבלי שהמדינה תהיה צד להסכם, וחרף השגות מקצועיות של המדינה על נושאים בהסכם. תוקפו של ההסכם הותנה בתיקון חקיקה אשר ישקף את הסכמת הצדדים או בהוצאת צו הרחבה המחיל את הוראותיו על כל העובדים והמעסיקים במשק הישראלי.

בשים לב לכניסה לתקופת הבחירות ביקשו נציגי הממשלה לקבל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בשאלה האם ניתן להעלות את שכר המינימום, ובתוך כך האם ניתן להמשיך בהידברות עם ההסתדרות על סוגיית שכר מינימום, בהינתן ההסתייגויות המקצועיות, ותחת אילו מגבלות. בשים לב לכניסה לתקופת בחירות, להידברות שנקטעה באיבה ולהסכמות העקרוניות שהיו בין נציגי המדינה להסתדרות עובר לכניסה לתקופת בחירות, הודיע היועץ המשפטי לממשלה במכתבו לראש הממשלה מיום 25 בדצמבר 2014 כי נציגי המדינה יוכלו להמשיך בהידברות מול ההסתדרות על המועדים והסכומים בהם יועלה שכר המינימום בכל אחת מהפעימות. לעומת זאת, קבע היועץ שלא ניתן לקיים הידברות על דרישת ההסתדרות לקיבוע שכר המינימום החל משנת 2018 כך שיעמוד על 52% מהשכר הממוצע במשק, מכיוון שטרם הכניסה לתקופת הבחירות לא התגבשה הסכמה בין נציגי המדינה לבין ההסתדרות בסוגיה זו. עוד נקבע כי מדובר בשינוי ארוך טווח שיחול למעשה רק בתקופת כהונתן של ממשלות עתידיות, ועל כן אף אין כל דחיפות לקדמו כעת.

בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ביום 28 בדצמבר 2014 גובשו עיקרי הבנות בין נציגי המדינה לבין ההסתדרות בעניין שכר המינימום. הסכמות אלו, שעניינן העלאת שכר המינימום בהוראת שעה בשלוש פעימות עד ל-5,000 ש"ח וביצוע התאמות באופן חישוב ההשלמה הנדרשת לצורך תשלום שכר מינימום, כך שהעלאת השכר, מעבר למנגנון העדכון האוטומטי, תינתן רק לעובדים ששכרם בפועל נמוך משכר המינימום שבהוראת השעה, באות לידי ביטוי בטיוטת חוק שכר מינימום ובמסמך העקרונות המוסכמים המצורפים להצעת החלטה זו.

בשל ההימצאות בתקופת בחירות, ונוכח הצורך להבטיח כי רק ההסכמות בין הצדדים יקודמו במהלך תקופה זו, בהתאם להוראות היועץ המשפטי לממשלה מיום ה-6 בינואר 2015, עוגנו ההסכמות במסמך עקרונות מוסכמים בין המדינה לבין ההסתדרות ובטיוטת החוק. כמו כן, במטרה להבטיח היצמדות לנוסח טיוטת החוק, נקבע כי בכל מקרה של חריגה מנוסח טיוטת החוק, תמשוך הממשלה את טיוטת החוק.

***

ג. הממשלה אישרה את המינויים בשירות החוץ, כמפורט להלן:

בועז רודקין – שגריר ישראל לאלבניה
יצחק כרמל קגן – שגריר ישראל לטורקמניסטאן
איתן לבאון – קונסול כללי של ישראל בהיוסטון
משה סרמונטה – שגריר ישראל לקולומביה

***

ד. בעניין אירוח אליפות אירופה 2015 בכדורגל נשים לנבחרות עד גיל 19, החליטה הממשלה כדלקמן:

1. הממשלה רושמת לפניה ומברכת על החלטת אופ"א (UEFA) לקיים בישראל את אליפות אירופה 2015 בכדורגל נשים לנבחרות עד גיל 19 – טורניר הנבחרות הלאומיות לנשים השני בחשיבותו באירופה, מיום 15.7.2015 עד יום 28.7.2015.

2. להקצות 4.1 מיליון ₪ לפרויקט, על פי החלוקה המפורטת להלן:
א. משרד התרבות והספורט: 1 מיליון ₪.
ב. משרד האוצר: 1 מיליון ₪.
ג. משרד החוץ: 0.3 מיליון ₪.
ד. משרד החינוך: 0.3 מיליון ₪.
ה. משרד התיירות: 0.5 מיליון ₪.
ו. משרד ראש הממשלה: 1 מיליון ₪.

3. האחריות על איגום התקציבים והוצאתם תוטל על משרד התרבות והספורט, בהתאם לנהלים המקובלים במשרד התרבות והספורט ובכפוף לכל דין.

4. המשרד לביטחון הפנים יישא בהוצאות השיטור.

***

ה. מר יאיר שינדל, ראש מטה "ישראל דיגיטלית" במשרד ראש הממשלה, סקר בפני הממשלה את מטרות המיזם שאותו מוביל המטה ובהן – שיפור השירותים לאזרח וצמצום בירוקרטיה, קידום צמיחה כלכלית, צמצום פערים חברתיים וכלכליים וחיסכון תקציבי.

מר שינדל הציג את מיקומה של מדינת ישראל בתחום הדיגיטלי בהשוואה למדינות המפותחות וכן פרויקטים דיגיטליים מרכזיים אותם מוביל המטה ביחד עם משרדי הממשלה השונים בתחומים כגון חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות, עסקים קטנים ומסחר מקוון ותקשוב.

מנהל פרויקט התקשוב וממשל זמין במשרד האוצר הציג את הפעולות שננקטות בתחום ממשל זמין כגון חידוש רשיונות ומילוי טפסים ובקשות שונות ותשלום אגרות.

מנכ"ל משרד התקשורת הוסיף והציג את הפעולות הנעשות בתחום פריסת רשתות התקשורת בדגש על רשת הסיבים האופטיים, והצפי להתקדמות בתחום זה.
***

ו. שרת העליה והקליטה, המנהל הכללי של משרדה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה סקרו בפני הממשלה את מצב היישום של החלטה קודמת של הממשלה (מס’ 1736 מיום 22.6.2014) בעניין תכנית עידוד עלייה ממדינות אירופה ופרויקט לאומי לעידוד עלייה מכלל ארצות העולם וכן את מצב יישום החלטה נוספת של הממשלה (מס’ 2225 מיום 23.11.2014) בעניין הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל.

השרה סופה לנדבר הבהירה כי למשרדה נחוצים משאבים נוספים כדי לעמוד באתגרי העלייה הצפויה וקליטתה. כן נמסר לממשלה על ידי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ועל ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי רוב החסמים הקשורים בקליטת עולים חדשים הוסרו ונותרו מספר נושאים שייפתרו בימים הקרובים בעיקר בתחומי הרישוי המקצועי.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הודיע כי הוא מרכז עבודת מטה לגיבוש הצעת החלטה נוספת שתובא בקרוב לאישור הממשלה ושעניינה קידום הטיפול בעולים חדשים.

***

ז. הממשלה ציינה היום את יום הלשון העברית.

שרת התרבות והספורט הציגה את הפעולות שננקטו לציון יום הלשון העברית כמו כנס ראש הממשלה שהתקיים בעיר ראשון לציון וכן חלוקת פרסים על תרומה לחיזוק מעמדה של הלשון העברית וכן מתן פרסים לעידוד מצוינות בכתיבה, בעריכה ובתרגום.

השרה לימור לבנת הציגה פעולות נוספות שננקטות על ידי משרדה כמו תמיכה ביוצרים, תמיכה בספריות ציבוריות ועידוד הקריאה והכתיבה בעברית.

פרופ’ משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, התייחס לתפקידה ולפעולותיה של האקדמיה ללשון העברית ומבהיר כי האקדמיה אמונה על שמירת תקינות השפה העברית.

תא"ל אבנר פזצוק, קצין חינוך בצה"ל, סקר בפני הממשלה את הפעולות הנעשות בתחום הנחלת הלשון העברית לחיילים וכן פעולות חינוך אחרות הננקטות על ידי צה"ל שמטרתן בין השאר קידום השפה העברית בקרב חיילים המתקשים בנושא זה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 3.67 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-W

תגובות אחרונות