הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 21 ביוני 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 21 ביוני 2015

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"בראשית הישיבה אבקש לשלוח תנחומים למשפחתו של דני גונן ז"ל, שנרצח על ידי מרצח שפל, ואבקש לשלוח גם איחולי החלמה לנתנאל חדד. כוחות הביטחון פועלים עכשיו במלוא המרץ למצוא את המרצח, וכמובן להביא אותו לדין ולהעניש אותו במלוא החומרה.

השקט היחסי שקיים ביהודה ושומרון לא צריך להטעות אף אחד, יש כאן כל הזמן ניסיונות של פיגועים. לצערנו, חלקם צולחים. הסיבה שרובם לא צולחים היא כתוצאה מפעולה מאוד מאוד מאומצת של צה"ל, של השב"כ ושל גורמים אחרים, מטעמה של מדינת ישראל.

הצורך למנוע את הפיגועים הללו קיים כל הזמן, אבל בהצעות הבינלאומיות שמציעים לנו, שבעצם מנסים לכפות עלינו, אין שום התייחסות אמיתית לצרכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרסים לאומיים אחרים שלנו. פשוט מנסים לדחוק אותנו לגבולות שאינם בני הגנה, תוך התעלמות מוחלטת מה יהיה מהצד השני של הגבול, והדבר הזה כמובן יביא לתוצאות שאנחנו רואים אותן וחווים אותן על בשרינו מרצועת עזה וגם מלבנון. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. הדרך להגיע להסדרים זה רק דרך משא ומתן דו-צדדי, ואנחנו נדחה בתקיפות ניסיונות לכפות עלינו תכתיבים בינלאומיים, גם למען הביטחון וגם למען השלום.

השלום יושג רק בדרך של משא ומתן ישיר בין הצדדים שיתחשב באינטרסים הלאומיים שלנו, ובראשם הביטחון.

הדו"ח שפרסמה מחלקת המדינה של ארה"ב על מעורבותה של איראן בטרור צריך להוות פעמון השכמה למי שאינו מבין את ההיקף של הפעילות החתרנית האיראנית והתוקפנות האיראנית, גם במזרח התיכון וגם מעבר למזרח התיכון. המערך האיראני חובק עכשיו למעלה מ-30 מדינות, ומידי כמה שבועות נוסף תא טרור חדש שלהם, ישירות או באמצעות שלוחיהם, החיזבאללה. למשל, לאחרונה ראינו בקפריסין דירת טרור שבה נתגלה מאגר עצום של חומר נפץ, וזו רק דוגמה אחת מיני עשרות רבות.

המשטר הזה אמור לקבל בהסכם הגרעין עכשיו, גם נתיב פתוח לפצצות גרעין, אחרי עשור, ללא הפרה; ואפשרות של הגעה לפצצות גרעין לפני העשור הזה באמצעות הפרה ופיקוח מחורר מאוד. בנוסף לכך, לקבל מיד עשרות מיליארדים של דולרים, מה שיאפשר להם להגביר גם את מאמץ הטרור שתיארתי, גם את התוקפנות שלהם באזור וגם את החימוש המוגבר שהם עושים לשלוחיהם החיזבאללה, הגי’האד האיסלאמי, החמא"ס ואחרים.

על כן, ההסכם הזה איננו הסכם טוב, הוא הסכם שמסכן את מדינת ישראל, את המזרח התיכון ולדעתי את שלום העולם כולו.

הממשלה תשמע היום הערכת מצב אסטרטגית בנושא הכלכלי-חברתי מפי פרופ’ יוג’ין קנדל, שעמל על כך יחד עם הצוות שלו. זו תוספת להערכות שמתבצעות במשרדי הממשלה, והמטרה היא להתוות את הנושאים העיקריים שיעמדו בפני מדינת ישראל ולהתחיל את הטיפול בהיערכות שלנו לקראתם. הראייה היא לא לשנה הבאה או לחמש השנים הבאות, אלא ראייה לתוך העשור הבא.

אני חושב שזאת פעולה חשובה שמסדירה את פעולת הממשלה, ואפילו הייתי אומר את פעולת הממשלות. יש חשיבות ברצף הפעולות של ממשלות ישראל לבעיות שיעסיקו את כולנו, וחשוב שיהיה נתיב מתמשך ולא נתיב שמשתנה עם כל החלפת ממשלה, אבל אני כן מברך מאוד על הפעולה הזאת.

בין היתר, אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשרות השנים הבאות, הוא ניצול משאבי הגז שלנו. הדבר הזה הוא חשוב, הוא לא נועד רק לספק את הצרכים שלנו היום, הוא נועד לספק את הצרכים שלנו גם בהמשך.

בנוסף לזה, הצרכים הללו כוללים לא רק אספקת גז משדה אחד, אלא הזרמה של מאות מיליארדים של שקלים למדינת ישראל, דבר שהושג בוועדת שישינסקי, שנתנה למדינת ישראל תמלוגים גדולים מאוד מהגז, בתנאי שנוציא אותו. אני לא מתרשם מהמתקפה הפופוליסטית, אנחנו נחושים להוציא את הגז.

אני הסמכתי את שר האנרגיה, שטייניץ, לעסוק בזה יחד עם מנכ"ל משרדי, והם עובדים על זה במשנה מרץ. אנחנו נעשה הכל כדי להביא לאיזון בין שני צרכים.

צורך אחד הוא הצורך של המשק הישראלי ואזרחי ישראל, והצורך השני הוא הצורך של משקיעים. צריך למצוא את האיזון. בסופו של דבר אנחנו רוצים להביא לפיתוח של שדות נוספים, ואנחנו יודעים שמדינת ישראל צריכה להיות אטרקטיבית, כפי שמדינות אחרות הבינו שהן צריכות להיות אטרקטיביות, גם לספק את הצרכים של המשק המקומי וגם להיות אטרקטיביים למשקיעים, כי המשקיעים הם אלה שבסופו של דבר מפתחים את שדות הגז.

זה קרה בכל המדינות המתקדמות, יש להן גז ויש הרבה, זה לא קרה במדינות אחרות שהחליטו להיכנע לתכתיבים פופוליסטים, הן המשיכו להתווכח והגז נשאר מתחת לאדמה, במקרה שלנו הוא יכול להישאר מתחת לקרקעית הים. אני אעשה הכל כדי שזה לא יקרה, שהגז הזה יזרום, הוא ייתן לנו אנרגיה יותר זולה וגם ייתן לנו תמלוגים לקופת המדינה.
יש לנו צרכים גדולים, בלי עין רעה."

***

ב. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לאשר את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר יובל שטייניץ למנות את זאב שניר לתפקיד ראש הוועדה לאנרגיה אטומית.

תוקף המינוי החל מיום 1.7.2015.

***

ג. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, למנות את אורנה הוזמן-בכור לתפקיד המנהלת הכללית של משרד הפנים.

***

ד. עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות את אבי כהן, לתפקיד המנהל הכללי של המשרד לאזרחים ותיקים.
תוקף המינוי החל מיום 1.7.2015.

***

ה. הממשלה החליטה למנות ועדת שרים לענייני עלייה וקליטה שהרכבה וסמכויותיה כדלקמן:

הרכב ועדת השרים:

שר העלייה והקליטה – יושב ראש
שר החינוך ושר התפוצות
שר הפנים
שר הבינוי
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל
השרה לאזרחים ותיקים
השר לשירותי דת

מוזמן קבוע:

יושב ראש הסוכנות היהודית

סמכויות הוועדה:

- תיאום בין משרדי הממשלה וגורמים רלוונטיים אחרים בפעולות הכרוכות בענייני עלייה וקליטת העולים ושילובם בקהילה, בתעסוקה ובמסגרת הטיפול במצוקת הדיור.

- המנהל הכללי של משרד העלייה והקליטה ירכז את התיאום והמעקב אחר החלטות הוועדה, ככל שלא ייקבע אחרת.

***

ו. הממשלה החליטה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר מחדש את טיוטת החוק תכנית המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (תיקון מס’ 5) (תעשייה עתירת ידע –הוראת שעה), התשע"ה-2015, אשר אושרה בהחלטת הממשלה מס’ 2090 מיום 7.10.2014.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

השקעות בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח המצויות בשלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח (שלב ה-Seed) נושאות סיכון גבוה מאד למשקיע ובמקרים רבים אף יורדות לטמיון. חברות כאמור אשר מהוות חלק משמעותי בתעשייה הישראלית, חוות קשיים בגיוס משקיעים, ובשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בהשקעות בחברות אלו. ירידה זו נובעת, בין היתר, ממעבר של קרנות ההון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. במטרה להגדיל את מקורות המימון לחברות אלו בדרך של הגדלת היקף ההשקעות בהן, ניכר הצורך לתמרץ משקיעים פוטנציאלים לבחור בחברות צעירות כאפיק השקעה. מוצע ליצור תמריץ כאמור בדרך של התרת סכום ההשקעה כהוצאה בידם, ובכך להוזיל למעשה את עלויות ההשקעה.

במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2012-2011 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (להלן – החוק) חוקקה הוראת שעה לעידוד התעשייה עתירת הידע ("חוק האנג’לים") במטרה להגביר השקעות פרטיות בחברות עתירות מחקר ופיתוח בשלביהם המוקדמים ביותר. על מנת להשיג מטרה זו, מאפשר החוק הכרה בהשקעה העומדת בכל הקריטריונים (להלן – השקעה מזכה) כהוצאה לצורכי מס, מכל הכנסה חייבת. ברם, הנתונים מצביעים על שימוש נמוך ביותר בחוק, כך שהלכה למעשה הוא אינו משיג מטרותיו.

עבודת מטה שבוצעה לשם בחינת הנושא העלתה, כי הקריטריונים הקיימים כיום אמנם מגדירים חברות עתירות מחקר ופיתוח, אך הם אינם נהירים לכלל ציבור המשקיעים והחברות הפוטנציאליות להשקעה, הם מייצרים עלויות עסקה גבוהות ואף יוצרים חוסר וודאות משמעותי למשקיעים, מה שאינו מעודד את השימוש בחוק. כך למשל כתוצאה מהגדרות אלו, ההחלטה אם השקעה אכן מזכה במס עומדת בספק עד לאחר שלוש שנים מיום ביצוע ההשקעה. אך לא זו בלבד – בנוסף לאי הוודאות למשקיע, אחד התנאים שנקבעו בחוק הקודם מתייחס להיקף הכנסות מקסימאלי במהלך כל שנה במשך שלש שנים, שמעבר לו החברה כבר לא תזכה את משקיעיה בהטבות החוק.

מכאן שהחוק עלול להביא לניגודי אינטרסים בין המשקיעים לחברה שלא היו מתקיימים אילולא החוק. לאור האמור לעיל מוצע לבצע שינויים בהגדרות ההשקעה המזכה וכן שינויים נוספים, על מנת לפשט את החוק ולהפכו לאטרקטיבי יותר מנקודת מבטם של המשקיע ושל החברה. הצעה זו תתמוך בחברות ההי-טק הצעירות המהוות חלק משמעותי מעתיד ההיי-טק הישראלי ונדרשת לשם הגברת הצמיחה במשק.

השינויים העיקריים המוצעים הם לגבי הקריטריונים המגדירים השקעה מזכה בכלל, ולגבי אותם הקריטריונים המגדירים חברה שניתן להשקיע בה בפרט. בחוק הנוכחי נקבעו מספר קריטריונים אשר על החברה לקיימם במשך שלוש שנים מיום ההשקעה על מנת שהמשקיע ייהנה מההטבה שבחוק.

קריטריונים אלו כוללים תנאים לגבי היקף ההוצאות על מו"פ בחברה, תנאים לגבי היקפי ההכנסות וכן תנאים לגבי השימושים שנעשו בהשקעה הנבחנת. מוצע להוסיף מסלול נוסף על המסלול הקיים בחוק הנוכחי, אשר יכלול תנאים לגבי היקף גיוסי הכספים של החברה, תנאים לגבי היקף הוצאותיה, תנאים לגבי גיל החברה וכן תנאים נוספים. תנאים אלו פשוטים יחסית לבחינה וידועים ביום ההשקעה, כך שהם מייצרים וודאות למשקיעים תוך צמצום עלויות העסקה ופישוט החוק. כל זאת, תוך שהם מאפיינים את החברות נושא חוק זה.

תזכיר החוק האמור אושר בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ביום 17 ביולי 2014, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה מספר 1899 ביום 25 ביולי 2014. לאחר מכן אושר תזכיר החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 5 באוקטובר 2014, והחלטה זו אושרה בהחלטת ממשלה מספר 2090 ביום 7 באוקטובר 2014. כל זאת, מתוך כוונה לשלב את תזכיר החוק במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015.

בנוסף, ביום 10 בנובמבר 2014 עברה הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2015), התשע"ה-2014, אשר טיוטת החוק האמורה הייתה חלק ממנה, הצבעה בקריאה ראשונה בכנסת, אולם הליך החקיקה לא הושלם עקב התפזרות הכנסת ה-19.

כאמור, התעשייה עתירת הידע מהווה חלק משמעותי בתעשייה בישראל. לפיכך, מובאת טיוטת החוק, שתכליתה עידוד השקעה בחברות צעירות בתעשייה עתירת הידע, הנדרשת לשם הגברת הצמיחה במשק, בפני הממשלה, אשר תסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק, על דעת הממשלה, מתוך כוונה לשלבה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016.

***

ז. הממשלה החליטה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר מחדש את טיוטת החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 (תיקון מס’ 7) (הקמת הרשות הלאומית למחקר, לפיתוח ולחדשנות טכנולוגית), התשע"ה-2015,אשר אושרה בהחלטת הממשלה מס’ 2092 מיום 7.10.2014.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

המטרה ארוכת הטווח של הממשלה ביחס לתעשייה בכלל וביחס להייטק בפרט היא להגביר את הצמיחה ולשפר את הפריון תוך שמירה וחיזוק ההובלה העולמית אל מול תחרות הולכת וגוברת, בד בבד עם חיבור חלקים נרחבים יותר במשק אל מנוע צמיחה זה. מטרה זו מחייבת שינוי מדיניות משמעותי ומעבר ממשימה מרכזית אחת של "יצירת" תעשייה – משימה אשר היוותה את ליבת המדיניות של פעילות הלשכה בעשרים השנה האחרונות – לריבוי משימות ממוקדות יותר הדורשות כלים מוכווני לקוח ומוכווני משימה. כך, בנוסף לפעילות כיום, על מדיניות החדשנות הממשלתית בעשור הקרוב לפעול להשגת משימות לאומיות רחבות יותר מבחינת היקף השפעתן, וביניהן: עידוד הצמיחה בקרב החברות בתעשייה; התנעת חדשנות טכנולוגית בענפים מסורתיים שאינם מוטי מו"פ; חיזוק תשתיות מחקר, הון וכוח אדם; רתימת חדשנות לשיפור המגזר הציבורי; והגברת ההשתתפות בכוח העבודה הטכנולוגי של אוכלוסיות המיוצגות בו בחסר.

עמידה במשימות אלה דורשת כלי תמיכה מגוונים המותאמים למשימה אותה הם מבקשים להשיג. כלי מדיניות tailor-made כאלה אינם כלולים בארגז הכלים הנוכחי של לשכת המדען הראשי, בפרט כאשר רוב כלי המדיניות המופעלים כיום מקורם במספר מצומצם של מנגנוני תמיכה שעוצבו בתחילת שנות ה-90. מנגנונים אלה היו מופת לחדשנות ממשלתית בתקופה בה הייתה התעשייה בשלבי הצמיחה המוקדמים שלה, אך לאור השינויים המשמעותיים שחלו בתעשייה זו ואל מול המשימות העתידיות והמורכבות, ארגז הכלים חייב להתרחב ולהתעדכן.

יתר על כן יש לציין כי לשכת המדען הראשי שהייתה בעבר חלוצה בבנייה והפעלת כלי תמיכה חדשניים, נמצאת כיום בפיגור ניכר ביחס לסוכנויות מקבילות בעולם, המציעות לתעשייה המקומית שלהן מבחר כלי תמיכה רחב בהרבה הכולל – ערבויות, הלוואות, קרנות משותפות עם המגזר הפרטי, השקעה ישירה במניות ועוד. לאור החשיבות הרבה של החדשנות בישראל, אשר הפכה בעשורים האחרונים למנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי ומקור לגאווה לאומית, יש לשפר את יכולות הממשלה לקדם חדשנות זו, באמצעות שינוי מבני של לשכת המדען הראשי שיאפשר יכולות ביצוע טובות יותר וכלים מגוונים יותר לטובת התעשייה. השינוי המבני הוא כזה שמאפשר המשך קביעת המדיניות על ידי הממשלה.

חשוב להדגיש כי עדכון חד פעמי של כלי התמיכה רחוק מלהיות פתרון מספק עבור התעשייה. השינויים התכופים המתרחשים בסביבה הטכנולוגית והכלכלית של התעשייה מחייבים גמישות מבנית ביכולת ליצור כלי תמיכה חדשים, לעדכן כלים קיימים ולהפעילם ביעילות. גמישות כזו איננה אפשרית כיום במסגרת המערכת הממשלתית ומחייבת פתרונות אחרים.

הפתרון המוצע בהצעה זו שגובשה לאחר עבודת מטה יסודית הוא מודל חדשני של הקמת תאגיד ציבורי (להלן – הרשות), באחריות שר הכלכלה, שיפעל אל מול צרכי התעשייה במהירות ויעילות, תוך הקפדה על כך שמדיניות הרשות ואופן פעולתה ישרתו את המטרות הציבוריות המוגדרות בחוק.

הפעלה נכונה של מגוון כלי התמיכה העומדים לרשות התעשייה עשויה להגדיל את קצב הצמיחה של החדשנות בכלל התעשייה, להגדיל את שיעור המועסקים בתעשייה ובתחומי החדשנות, להגדיל את הפריון בענפים מסורתיים ועוד.

הייחודיות של פעילות לשכת המדען הראשי נובעת בראש ובראשונה מאופי התעשייה שאותה היא צריכה לקדם ואשר לה היא מעניקה שירותים. לתחום המחקר והפיתוח בתעשייה בכלל ולתעשייה עתירת הידע בפרט מאפיינים וצרכים ייחודיים הנובעים מהסביבה הגלובלית וההיפר-תחרותית, מהדינאמיות הרבה, מגיוון התחומים הטכנולוגיים, ומהתלות בתשתיות מתקדמות, בשווקים חיצוניים ובמקורות מימון זרים. בנוסף, הדינאמיות והתחרותיות יכולים להביא לשינויים מהותיים ביכולת ההתפתחות של חברות בשלבים ובתחומים שונים ואף להביא לדעיכתן המהירה.

המענה הממשלתי צריך להתאים עצמו לתנאי התעשייה שפורטו, הן ברמת המדיניות והן ברמת השירות. בהיבט המדיניות – כל עיכוב בתהליך הזיהוי של מגמות בתעשייה המשפיעות על חברות ומתן המענה ברמת כלי המדיניות, עלול להביא לפגיעה ביכולת ההתפתחות של החברות ואף לסגירתן. בנוסף, לאור האתגרים והמגמות בעולם הטכנולוגי והעסקי שסביבו, נדרש ליצור כלים מגוונים שנותנים מענה לצרכים אלה.

ישנם כלים שונים שיכולים להיות מופעלים על ידי לשכת המדען הראשי אשר יביאו לידי ביטוי את מגוון הצרכים של התעשייה וימנפו בצורה אופטימלית את הכספים שמיועדים לתמיכה בתעשייה זו. בהיבט השירות – היכולת לתת מענה מיידי לאלפי החברות הנתמכות בסביבה שבה עולות לא פעם סוגיות עסקיות, טכנולוגיות ומשפטיות סבוכות וליצור את כלי התמיכה הנדרשים בזמן מינימאלי היא קריטית על מנת לקיים את המטרות הממשלתיות.

האינטראקציות היומיומיות כוללות בין היתר, בחינה טכנולוגית ומתן מענה לסוגיות טכנולוגיות, ניתוח שווקים ואסטרטגיות עסקיות, בקשות להעברות ידע בארץ ובחו"ל ואישור הסכמי מיזוג ורכישה, וכן נקיטת עמדה מקצועית בהליכי פירוק וכינוס נכסים ותהליכים מורכבים אחרים. מתן שירות לא מקצועי או תגובה איטית במתן המענה, עלולה להביא לפגיעה משמעותית בחברות עצמן, לעיתים תוך מניעת העסקה ולאובדן הכנסות למדינה.

במבט הכולל, מתן מענה חלקי ברמת המדיניות לתמורות בתעשייה ואף חוסר זיהוי וטיפול מהיר בתמורות אלו, לצד יכולות מוגבלות למתן השירות המקצועי ברמת המומחיות הנדרשת ובזמני התגובה הנדרשים, עלולים לפגוע באופן משמעותי בתעשייה.

הכלים, הנהלים והיכולות הקיימים במשרד ממשלתי מן המניין אינם מאפשרים די הצורך להתמודד עם תעשייה כה דינאמית באופן מיטבי, הן בהיבט מענה המדיניות והן בהיבט השירותי. זאת, בעיקר לנוכח ההסדרים והנהלים הכרוכים באיוש כוח אדם והסרבול התהליכי המתקיים בשלבי הייזום, הקידום והניהול של המדיניות.

עיקרי טיוטת החוק המצורפת להצעת ההחלטה אושרו בהחלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ביום 14 בספטמבר 2014, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 28 בספטמבר 2014.

לאחר מכן הופץ תזכיר חוק להערות הציבור ביום 5 באוקטובר 2014. לאחר מכן הסמיכה הממשלה בהחלטה מספר 2092 אף הסמיכה את ועדת השרים לתיקוני חקיקה, לאשר, על דעת הממשלה, את טיוטת החוק שתובא בפניה, מתוך כוונה לשלבה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015.

בנוסף, ביום 10 בנובמבר 2014 עברה הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2015), התשע"ה-2014, אשר טיוטת החוק האמורה היתה חלק ממנה, הצבעה בקריאה ראשונה בכנסת, אולם הליך החקיקה לא הושלם עקב התפזרות הכנסת ה-19.

כעת, מובאת טיוטת החוק בפני הממשלה, אשר תסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק, על דעת הממשלה, מתוך כוונה לשלבה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016.

***

ח. מר יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, החל היום בהצגת הערכת מצב אסטרטגית כלכלית – חברתית בפני הממשלה.

מר קנדל התייחס בסקירתו למגמות ולשינויים העוברים על הכלכלה עולמית, וכן למגמות ולשינויים העוברים על הכלכלה ועל החברה בישראל, תוך ציון האתגרים הניצבים בפני המשק הישראלי. ראש המועצה הלאומית לכלכלה התייחס בסקירתו גם לכיווני הפעולה הנדרשים כדי לגבש כלים ומדיניות מתואמת, כך שהמשק הישראלי יתאים עצמו מבעוד מועד למצבי אי הוודאות ולשינויים הצפויים.

מר קנדל אמר גם כי כדי להיערך נכון לקראת האתגרים הצפויים נדרשת חשיבה אסטרטגית מקיפה, גמישות ניהולית ואירגונית ויכולת ביצוע.
המשך הסקירה יינתן בישיבתה הבאה של הממשלה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-F1

תגובות אחרונות