הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 28 ביוני 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 28 ביוני 2015

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"מחלקת המדינה של ארה"ב פרסמה בסוף השבוע את הדו"ח השנתי בנושא הפרת זכויות האדם. מתברר שבמקביל לשיחות עם המעצמות, איראן מופיעה בצמרת הרשימה בגלל ההוצאות להורג, העינויים, המעצרים הפוליטיים השרירותיים, הגבלת החירויות, פגיעה בחופש הדת, פגיעה בחופש המשפט, הכחשת השואה, דיכוי המיעוטים, רדיפת הקהילה הגאה ועוד. זאת אומרת, כל הטענות של גורמים בינלאומיים שבחירתו של רוחאני שינתה את אופי המשטר, מקבלות תשובה מוחצת בדו"ח הזה.

הדו"ח הזה מצטרף לדו"ח אחר שפרסם הממשל האמריקני רק לפני שבוע, שקובע שתוך כדי השיחות עם המעצמות, איראן הגבירה את התוקפנות שלה באזור, את התחמשותה בנשק קטלני ואת הטרור שהיא מפיצה ברחבי העולם – איראן רומסת זכויות אדם, מפיצה טרור ומכינה תשתית צבאית עצומה. על אף הדו"חות הללו, השיחות אתה נמשכות כרגיל.

בזמן שהעולם כולו מזדעזע ובצדק ממתקפות הטרור שביצע אתמול האסלאם הקיצוני בו זמנית בשלוש מדינות, בשלוש יבשות, צריך לזכור שאיראן מסייעת למשטר אסאד לבצע טבח בהיקף דומה מדי יום.

יומיים לפני פקיעת מועד השיחות להשגת הסכם בין המעצמות לאיראן, כל הדברים הללו נדחקים הצידה, מעלימים עין מכל זה אף על פי שזה מפורסם באופן רשמי, אבל באופן מעשי אין שום דרישה לשינוי התנהגותה של איראן ויש התעלמות מוחלטת מכל הפרותיה, מכל דרישותיה הקיצוניות, והוויתורים לאיראן הולכים וגדלים.

אנחנו רואים לנגד עיננו נסיגה מובהקת, עם קווים אדומים שהמעצמות הציבו לעצמן רק לאחרונה ובפומבי. אין שום סיבה להזדרז ולחתום על ההסכם הרע הזה שנעשה גרוע מדי יום, עדיין לא מאוחר לחזור ולעמוד על הדרישות שימנעו באמת מאיראן את היכולת להתחמש בנשק גרעיני, וימנעו ממנה לקבל הון עתק לממן את תוקפנותה, התפשטותה ומתקפת הטרור שהיא מקיימת ברחבי העולם.

בישיבת הממשלה היום אנחנו נקבל סקירה על דו"ח אחר עם נתונים מעודדים יותר – על פי המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, מספר היהודים בעולם עבר את ה-16 מיליון, והוא מתקרב, ויתכן שגם עבר, למספר היהודים שהיו חיים לפני השואה. כמובן שאם לא הייתה את בעיית ההתבוללות אז המספר היה גדול לאין ערוך, אבל עדיין יש סימבוליקה מסוימת בזה שהעם היהודי השיב לעצמו את המספר שהיה קיים לפני ההכחדה הנוראה. הגידול במספר היהודים נובע בראש וראשונה מהגידול שמתבצע כאן במדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי.

היעד שאנחנו צריכים להציב לעצמנו הוא שבהקדם, למעלה ממחצית העם היהודי יחיו כאן במדינת היהודים, דבר שלמעשה לא היה קיים מאז ימי בית שני.
60 שנה אחרי ששליש מעמנו הושמד, לא ניתן למשטר שמכחיש את השואה ומצהיר בגלוי על כוונתו להשמיד את מדינתנו, את היכולת לעשות זאת.

בסוף השבוע אישרנו פה אחד בקבינט את האצת הפיתוח והרחבתם של שדות הגז הטבעי שנתגלו מול חופי ישראל. אני נחוש לקדם פתרון ריאלי שיביא גז למשק הישראלי – אני לא אכנע להצעות הפופוליסטיות שישאירו את הגז במעמקי האדמה, כבר ראינו מספיק מדינות שנכנעו ללחצים הללו והגז נשאר באדמה – אסור לתת לזה לקרות כאן.

המתווה שגיבשנו מפרק את המונופול, בעשורים הקרובים הוא יכניס מאות מיליארדי שקלים לחינוך, לתרבות, לבריאות ולעוד דברים רבים אחרים, לטובת כל אזרחי ישראל.

אחרי שנים של דיונים הגיע הזמן להכריע כדי שהגז ייצא מהאדמה ויגיע לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל."

ב. הממשלה החליטה, על פי המלצת השר לביטחון הפנים, למנות את ניצב בן-ציון סאו לתפקיד ממלא מקום המפקח הכללי של משטרת ישראל, במקומו של רב-ניצב יוחנן דנינו, המסיים את תפקידו.

תקופת כהונתו של ממלא מקום המפקח הכללי של משטרת ישראל תהיה החל מיום ט"ו בתמוז תשע"ה (2 ביולי 2015) ועד ליום י"ז באלול תשע"ה (1 בספטמבר 2015) או עד למועד מינוי מפקח כללי חדש למשטרת ישראל על ידי הממשלה, לפי המוקדם מביניהם.

ג. הממשלה דנה בהעברת הסמכות הנתונה לשר הכלכלה על פי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לממשלה את הסמכות הנתונה לשר הכלכלה על פי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בכל האמור בפעולות הנדרשות לשם הגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה "תמר" ולשם פיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי "לוויתן", "כריש" ו"תנין" ושדות גז טבעי נוספים.

2. החלטה זו תובא לאישור הכנסת, כנדרש בסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה.
להלן רקע כללי להחלטה:

בשנת 2010 התגלה שדה הגז הטבעי "לוויתן", והוא שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. המחזיקים בזכויות בשדה "לוויתן" קיבלו לידיהם חזקה בשדה זה בתחילת שנת 2014. בהתאם ללוחות הזמנים הנגזרים ממועד קבלת החזקה, גז מהשדה היה אמור להתחיל לזרום למשק הישראלי כבר בשנת 2018. יצוין כי הפיתוח של שדה "לוויתן" אמור להתבסס בעיקר על חוזי ייצוא בהיקפים משמעותיים לירדן ולמצרים.

בחודש ספטמבר 2011 הודיעה רשות ההגבלים העסקיים כי החלה לבדוק חשד שבעלות זכויות הנפט בשדה "לוויתן" התקשרו בהסדר כובל. בעקבות הודעת רשות ההגבלים העסקיים, ולאחר משא ומתן ארוך, התגבשה בחודש מרץ 2014 טיוטה של "צו מוסכם" לפי סעיף 50 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק ההגבלים העסקיים) בין רשות ההגבלים העסקיים לבין בעלי הזכויות בשדה "לוויתן", אשר נועד להביא לפתרון מוסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין בעלות זכויות הנפט בשדה "לוויתן" חלף קביעת הממונה בדבר קיומו של הסדר כובל. טיוטת ההסדר הופצה להערות הציבור לפני הגשתו לאישור בית הדין להגבלים עסקיים, כנדרש בחוק.

ביום 23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים כי לאחר ששמע את הערות הציבור החליט שאין מקום להגיש לבית הדין להגבלים עסקיים את הצו המוסכם, מאחר שלא יביא לפתרון תחרותי בשוק הגז הטבעי. במקום זאת, הודיע הממונה כי הוא שוקל לפרסם קביעה שלפיה התגבש הסדר כובל ב"לוויתן". בפועל, החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים שלא להגיש את הצו המוסכם לאישור בית הדין, הביאה לקושי ממשי בפיתוח שדה "לוויתן" ואספקת הגז הטבעי למשק הישראלי.

מעבר לכך, להחלטה זו יש היבטים רוחביים משמעותיים הן בנוגע להמשך ההשקעות של החברות בעלות הזכויות בשדות אחרים שבהם יש להן זכויות והן בנוגע לנכונותן של חברות בינלאומיות אחרות שפועלות בענף לבצע פעילות חיפוש והפקה של גז ונפט בישראל.

בהמשך להתפתחויות אלו, ונוכח מורכבות משק הגז הטבעי, חשיבותו הרבה למשק הישראלי והשלב הקריטי שבו הוא מצוי, החלו משרדי הממשלה הרלוונטיים בעבודת מטה מקיפה ומעמיקה בשיתוף עם רשות ההגבלים העסקיים. מטרתה של עבודת המטה הייתה לנסות להגיע למתווה משופר לשינוי מבנה משק הגז הטבעי, ביחס לטיוטת הצו המוסכם, על מנת להביא לפיתוח מהיר של שדות גז טבעי נוספים וליצירת משק תחרותי. משרדי הממשלה חתרו להגיע לפתרון שיהיה מוסכם על דלק קידוחים (שותפות מוגבלת) וחברת Noble Energy Mediterranean Ltd(להלן – דלק ונובל) מתוך ההבנה שהליכים לפי חוק ההגבלים העסקיים יביאו לעיכוב משמעותי בפיתוח של שדה "לוויתן" ובהרחבת כושר הפקת הגז של שדה "תמר", וכן כי הליכים אלה עשויים להשפיע לרעה על פיתוח השדות "כריש" ו"תנין" ושדות גז טבעי נוספים. יצוין כי עבודת המטה החלה במקביל לשימועים שערך הממונה על ההגבלים העסקיים במסגרת הפעלת שיקול דעתו אם לפרסם קביעה אודות קיומו של ההסדר הכובל.

לאחר מספר חודשים של עבודת מטה מקיפה ומשא ומתן מול דלק ונובל, גיבשו משרדי הממשלה טיוטת מתווה, אשר בהתאם לשיקול דעתם המקצועי, משקפת איזון נכון בין המטרות החשובות השונות שמשרדי הממשלה אמונים על קידומם, ובהן פיתוח מהיר של שדות הגז הקיימים והחדשים, השגת תחרות בטווח הבינוני-ארוך והבטחת רמת מחירים מאוזנת עד להשגת התחרות כאמור. יודגש, כי טיוטת מתווה זו אינו מקובלת על הממונה על הגבלים עסקיים, אשר סבור שאינטרס התחרות איננו מיוצג באופן אופטימלי בהקשר זה.

ביום 25 ביוני 2015 התכנס הקבינט המדיני-בטחוני (להלן – הקבינט) במטרה לדון בהיבטי מדיניות חוץ ובטחון המדינה הנוגעים לפיתוח מאגרי הגז הטבעי, ובפרט בהגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה "תמר" ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי "לוויתן", "כריש" ו"תנין" ושדות גז טבעי נוספים. לאחר שמיעת סקירות בנושאים ביטחוניים, בנושאי יחסי החוץ ויתר הסקירות שהוצגו על-ידי גורמי המקצוע, ובעקבות עבודת המטה אשר בוצעה בעניין זה על-ידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וכן נוכח המתווה המתגבש מול בעלי זכויות מרכזיים ונוכחיים בהתאם לחוק הנפט, התשי"ב-1952 בשדות "תמר", "לוויתן", "כריש" ו"תנין", החליט הקבינט כי בעת הנוכחית, עיכוב בהגדלת כמות הפקת הגז הטבעי משדה "תמר" ובפיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי "לוויתן", "כריש" ו"תנין" ומשדות גז טבעי נוספים של מדינת ישראל הוא בעל השלכות שליליות משמעותיות על יחסי החוץ ועל ביטחון המדינה.

בנוסף, בסיום הדיון בקבינט ביקש שר הכלכלה כי סמכותו לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים בנוגע למתווה המתגבש תועבר לממשלה. סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים קובע כי שר הכלכלה רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

בהתאם לזאת, ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, מתבקשת הממשלה להעביר אליה את הסמכות הנתונה לשר הכלכלה על פי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכל האמור למתווה המתגבש מול בעלי זכויות מרכזיים ונוכחיים בהתאם לחוק הנפט, התשי"ב-1952 בשדות הגז הטבעי "תמר", "לוויתן", "כריש" ו"תנין". החלטה זו, ככל שתתקבל, תובא לאישור הכנסת, כנדרש בסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה.

בהחלטת הקבינט מונה צוות שרים, בראשות ראש הממשלה, אשר יבחן את האפשרויות לקידום המתווה המתגבש באמצעות צוות מקצועי, שיקיים בענין שימוע ציבורי. עוד נקבע כי השימוע הציבורי יתייחס לא רק להיבטים העולים מהפעלת הסמכות בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, אלא למתווה השלם, המתגבש יחד עם התנאים לתחולת הפטור מהחוק, וכהשלמה להם. כמו כן, נקבע כי צוות השרים יגיש את המלצותיו לממשלה עד ליום 22 ביולי 2015. מכאן, שיהיה זה נכון ויעיל שהממשלה במליאתה תכריע גם בשאלת הפעלת הפטור לפי סעיף 52 לחוק, המהווה חלק מרכזי במתווה המתגבש.

ד. הממשלה החליטה, בהמשך להחלטה מס’ 2038(דר/53) מיום 1 באוקטובר 2014 והחלטה מס’ 2089 מיום 7 באוקטובר 2014, שעניינן הקמת רשות להתחדשות עירונית, להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר מחדש את טיוטת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

הקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אושרה בוועדת השרים לענייני דיור (קבינט הדיור) ביום 22 בספטמבר 2014, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, בהחלטת ממשלה מספר 2038 מיום 1 באוקטובר 2014 (להלן – החלטת הממשלה). טיוטת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, המבוססת על עקרונות החלטת הממשלה, נכללה בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2015), התשע"ה-2014 אשר עברה הצבעה בקריאה ראשונה בכנסת אך קידומה נפסק עקב התפזרות הכנסת.
לאור חשיבות קידום ההתחדשות לצורך הגדלת היצע הדיור ולטובת שיפור המצב הקיים בשכונות ותיקות מוצע לקדם את טיוטת החוק המוצעת, שתכליתה תמיכה בפעילות להתחדשות עירונית והגדלת היקף הפרויקטים להתחדשות עירונית המגיעים לכדי מימוש, מתוך כוונה לשלבה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016.
ה. ה"ה דניס רוס, סטוארט אייזנשטאט ואבינועם בר יוסף, מראשי המכון למדיניות העם היהודי, הציגו בפני הממשלה את עיקרי ההערכה השנתית לשנת 2015-2014 כפי שגובשה על ידי המכון שבראשו הם עומדים.

הדוברים התייחסו בסקירתם לאתגרים בפניהם עומדת מדינת ישראל נוכח ההתפתחויות במזרח התיכון – אתגרים הטומנים בחובם סכנות ואיומים לצד הזדמנויות.

כן התייחסו הדוברים לגידול במספר היהודים בעולם לצד שינויים ומגמות העוברים על הקהילות היהודיות ברחבי העולם ובעיקר בקרב הדור הצעיר.

בסקירה הודגש הצורך להגביר את הזהות היהודית, להיאבק במגמות ההתבוללות, לפעול באופן אקטיבי בקרב הקהילות היהודיות ובעיקר בקרב הצעירים במגמות של ניכור כלפי מדינת ישראל וכן להגביר הפעולות במאבק נגד ה-BDS והדה-לגטימציה של ישראל.
מר נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, התייחס אף הוא לנושא המאמצים שיש לנקוט בקרב הצעירים היהודיים, בעיקר בקמפוסים כדי להגביר הזהות היהודית וההזדהות עם ישראל. מר שרנסקי תאר גם בקצרה את הפעולות הסוכנות היהודית בקרב הקהילות היהודיות בדגש על הנוער והצעירים.
ראש הממשלה סיכם את הדיון ואמר כי אין עתיד לעם היהודי בלי מדינת היהודים וכי אין עתיד ליהודים בתפוצות בלי מדינת היהודים. ראש הממשלה ציין כי מדינת היהודים נמצאת תחת מתקפה על עצם קיומה כשהאיום המרכזי נשקף מניסיונה של איראן להתחמש בנשק גרעיני, ולכן אם רוצים להגן על העם היהודי צריך להגן על מדינת היהודים.

ראש הממשלה הוסיף כי צריך לשקוד על כך שבידי ישראל יהיו האמצעים הפיזיים להגן על אזרחיה וכי יש גם לנהל מאבק נחוש ואקטיבי נגד המגמות להחרים את ישראל ולשלול את זכות קיומה.
ראש הממשלה הבהיר כי המפתח להתמודדות עם האיומים והתמודדות עם כל האתגרים שישראל ניצבת בפניהם מצוי באימוץ גישה אקטיביסטית ויכולות התקפיות לצד יכולות הגנתיות.
ו. מר יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, המשיך היום בהצגת הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית וזאת בהמשך להצגת הנושא בישיבתה הקודמת של הממשלה.
בתום הסקירה אישרה הממשלה 7 הצעות להחלטה בהקשר של הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית כמפורט בסעיפים שלהלן.
ז. הממשלה דנה באימוץ הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת ממשלה מספר 5208) ולהחלטת הממשלה מספר 4028 מיום 25.12.11 בעניין "חיזוק יכולות המשילות, התכנון והביצוע של הממשלה" (להלן: החלטת ממשלה מספר 4028), ועל מנת לקדם יעדים ארוכי טווח של צמיחה בת קיימא לצד שיפור איכות החיים של כלל תושבי מדינת ישראל, ולשם היערכות מיטבית אל מול מגמות מרכזיות בארץ ובעולם:

א. לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה לפני הממשלה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם המפורטים בסעיף ב’ להלן, את הסוגיות האסטרטגיות המפורטות בסעיף ג’ להלן וכן את כיווני הפעולה אשר נועדו לתת מענה משמעותי למגמות והמאפיינים הללו, ואשר מצורפים כנספח א’ להחלטה זו (להלן: כיווני הפעולה).

ב. מגמות ומאפיינים מרכזיים בארץ ובעולם:

1. מגמות ומאפיינים בעולם:
א) עולם לאחר משבר.
ב) הזדקנות האוכלוסייה.
ג) עליית כלכלות מתפתחות.
ד) שינויי אקלים.
ה) עידן המדע.
2. מגמות ומאפיינים בארץ:
א) אי שוויון כלכלי גבוה.
ב) סביבה גיאופוליטית מאתגרת.
ג) "כלכלת אי" מוטת יצוא.
ד) פוטנציאל משאבי טבע.
ה) התמרכזות גיאוגרפית.
ו) מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים.
ג. סוגיות אסטרטגיות:
1. טיפוח ומיצוי ההון האנושי
2. פריון ותחרותיות
3. תשתיות מימון
4. אסטרטגיה בתחום הדיור
5. פיתוח כלכלי אזורי
6. היערכות להזדקנות האוכלוסייה
7. ישראל דיגיטלית

ד. להטיל על שרי הממשלה ליישם את כיווני הפעולה באמצעות תכניות מפורטות אשר ישולבו במסגרת תכניות העבודה של המשרדים ותקציביהם, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 4028, ותוך שיתוף פעולה בין-משרדי, וכן באמצעות תכניות מתאר, הנגזרות מהסוגיות האסטרטגיות, ככל שתאושרנה.

ה. לתקן, בהמשך להחלטת ממשלה מספר 5208, את החלטת ממשלה מספר 22 מיום 19.5.2015 בעניין "ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי)" (להלן- הקבינט החברתי-כלכלי), כדלקמן:

1. לרשימת המוזמנים הקבועים לקבינט החברתי-כלכלי יתווספו חברי הצוות לניהול אסטרטגיה שהוקם בהחלטת ממשלה מספר 5208 (להלן: הצוות לניהול אסטרטגיה):
א) המנהל הכללי, משרד ראש הממשלה.
ב) המנהל הכללי, משרד האוצר.
ג) הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר.
ד) ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה.

2. לסמכויות הקבינט החברתי-כלכלי יתווסף סעיף ו’, כדלקמן: "קיום דיון אסטרטגי ייעודי, בראשות ראש הממשלה, שיכלול, בין היתר, את ההיבטים הבאים: מגמות ומאפיינים מרכזיים של הסביבה העולמית והמקומית בהקשר הכלכלי חברתי, סוגיות אסטרטגיות וכיווני פעולה אסטרטגיים, דגשים אסטרטגיים לקדנציה של הממשלה המכהנת, אופן התקדמות תכניות מתאר אסטרטגיות והצעות לשינויים בתכניות המתאר האסטרטגיות."

ו. להטיל על שרי הממשלה לעדכן את הממשלה מדי שנה, בחודש מרץ, על אודות סטטוס התקדמות יישום החלטה זו במסגרת פעילות משרדם. במסגרת עדכון זה יציג הצוות לניהול אסטרטגיה עדכון על אודות יישום האסטרטגיה תוך הצפת נושאים הדורשים הכרעה של הממשלה כגון חסמים לביצוע.
ח. עוד דנה הממשלה בקידום הסוגיה האסטרטגית "פיתוח כלכלי-אזורי" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת ממשלה מספר 5208), ולהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם ואת הסוגיות האסטרטגיות וכן את כיווני הפעולה אשר נגזרו מהסוגיות הללו, נועדו לתת מענה משמעותי למגמות והמאפיינים דלעיל, ואשר מפורטים בהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית (להלן: כיווני הפעולה), ועל-מנת לשפר את איכות החיים בפריפריה, לגרום לפיזור מיטבי של תושבי המדינה ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות במשק:

א. לקדם את יישום כיווני הפעולה באמצעות תכניות מתאר כמפורט להלן:
1. להטיל על ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל לקדם ולתכלל פעילות לפיתוח אזורי תוך התייחסות, בין היתר, למפורט להלן:

א) לגבש תכנית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון, כהגדרתו על-ידי משרד הפנים (להלן: מחוז הצפון), תוך התמקדות בפיתוח אזורי הנשען על שיתוף פעולה בין רשויות, ותוך נקיטת צעדים משלימים לטובת פיתוח העיר חיפה וחיבורה ליישובי הצפון, במגמה למנף את תפקידה של חיפה כעוגן מטרופוליני ולחזק בדרך זו את הפעילות הכלכלית במחוז הצפון.

ב) במסגרת תכנית הפיתוח הכלכלי של מחוז הצפון, תבחן ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל את ההיתכנות והכלים הנדרשים ליצירת מוקד עירוני משמעותי נוסף בתחום מחוז הצפון, לאור מבנה פריסת היישובים והמאפיינים הייחודיים של מחוז זה. המלצות ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל, בנוגע לאמור ברישא לסעיף זה, תוצגנה, בין היתר, לוועדת שרים לענייני תכנון, בנייה, מקרקעין ודיור ("קבינט הדיור").

ג) עבודת המטה עבור ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל לצורך גיבוש התכנית לפיתוח כלכלי תובל על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד הכלכלה, תוך תיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

ד) ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל תגבש את התכנית דלעיל בתוך חצי שנה ממועד קבלת החלטה זו.

2. להטיל על שר הפנים, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לגבש סל כלים לתמרוץ שיתופי פעולה בין-רשותיים, לרבות אשכולות של רשויות מקומיות, ולהסרת חסמים בכל הנוגע לשיתופי פעולה כאמור, לטובת מיטוב השימוש במשאבים פיזיים, אנושיים וכספיים, הרחבת היקף השירותים העומדים לרשות התושבים ושיפור השירות לאזרח מתוך ראיה מרחבית ובין-רשותית. התכנית תגובש בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו.

ב. להטיל על השרים הרלוונטיים להחלטה זו:
1. לגבש את תכניות המתאר המפורטות בסעיף א’ להחלטה זו בתיאום עם הצוות לניהול אסטרטגיה.

2. להטמיע את תכניות המתאר המפורטות בסעיף א’ להחלטה זו במסגרת תכניות העבודה השנתיות של משרדיהם.

ג. להטיל על השרים הרלוונטיים להחלטה זו לעדכן את הממשלה מדי שנה, בחודש מרץ, על אודות סטטוס התקדמות יישום החלטה זו.

ד. להטיל על הצוות לניהול אסטרטגיה שהוקם בהחלטת ממשלה מספר 5208 לקבל ממנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לסעיף א’ להחלטה זו דיווח, אחת לחצי שנה, על אודות סטטוס התקדמות יישום תכניות המתאר. על בסיס הדיווחים הללו, הצוות לניהול אסטרטגיה ידווח לממשלה או לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי), בהתאם לשיקול דעתו, על אודות התקדמות יישום תכניות המתאר.
ט. הממשלה דנה בקידום הסוגיה האסטרטגית "טיפוח ומיצוי ההון האנושי" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטת ממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת ממשלה מספר 5208), ולהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם ואת הסוגיות האסטרטגיות וכן את כיווני הפעולה אשר נגזרו מהסוגיות הללו, נועדו לתת מענה למגמות והמאפיינים דלעיל, ואשר מפורטים בהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית (להלן: כיווני הפעולה), ועל-מנת לשפר את היכולת של כלל תושבי מדינת ישראל להתמודד עם אתגרי עולם העבודה המשתנה ולמצות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות בישראל:

א. לקדם את יישום כיווני הפעולה באמצעות תכניות מתאר, כמפורט להלן:

1. להטיל על שר החינוך להציג לפני הממשלה את תכנית משרד החינוך לקידום מיומנויות המאה ה-21 בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת החלטה זו.
2. בהמשך להמלצות הוועדה הבין-משרדית להגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש בתעשייה עתירת הידע, בראשות הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, שפעלה בהתאם להחלטת ממשלה מספר 5080 מיום 26.8.12 בעניין "הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע", לקבוע כדלקמן:

א) להטיל על שר החינוך לגבש תכנית להגדלת מספר הבוגרים בעלי תעודת בגרות "איכותית" המאפשרת השתלבות בחזית הצרכים של המשק הישראלי והעולמי- בפרט בוגרים שלמדו 5 יח"ל במתמטיקה, תוך מיצוי הפוטנציאל הקיים בקבוצות שייצוגן נמוך משיעורן באוכלוסייה כגון נשים, מגזרים דוברי ערבית, בני העדה האתיופית וחרדים. התכנית תתייחס, בין היתר, להעלאת שיעור הזכאות לתעודת בגרות איכותית למורים וליצירת "ארגז כלים" רלוונטי להוראה, כולל כלים דיגיטליים, היכרות עם מודלים לחיקוי מעולם התעסוקה, מתן תמריצים לתלמידים, ביה"ס ומורים, טיפוח המצטיינים והמחוננים ורתימת הורי התלמידים לנושא. התכנית תגובש בתוך חצי שנה ממועד קבלת החלטה זו.

ב) להטיל על שר הכלכלה להקים, בתוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו, פורום היוועצות עם מעסיקים וגורמים רלוונטיים נוספים בתחום התעשייה עתירת הידע (להלן: פורום המעסיקים), במטרה לקדם טיפול רב מערכתי במחסור קיים ועתידי בכוח אדם מיומן במשק הישראלי.

ג) להטיל על הממונה על התעסוקה והמדען הראשי במשרד הכלכלה לעמוד בראש צוות מקצועי, שבו ישתתפו נציגי משרד האוצר, המל"ג והות"ת, והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, ואשר יפעל ליישום תכניות ופעולות בתיאום עם הממונה על התקציבים במטרה להגדיל את היצע כוח האדם המיומן הנדרש בתעשייה עתירת הידע. הצוות יתייעץ עם גורמים רלוונטיים בהתאם לצורך ובכלל זה עם פורום המעסיקים כאמור לעיל. הצוות ידווח אחת לחצי שנה לצוות ניהול אסטרטגיה כהגדרתו בהחלטה מס’ 5208 אודות ההתקדמות עבודתו כאמור.

3. בהמשך לעבודת המטה שנעשתה במשרד החינוך, להטיל על שר החינוך בתיאום עם שר האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה והשרה לאזרחים ותיקים, לגבש תכנית לאומית במטרה לשפר ההישגים ולהוביל להגברת שילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלת ישראל באמצעות מערכת החינוך. התכנית תפעל להעמקת ידיעת השפה העברית כחלק מהתכנית לצמצום פערים, חינוך בלתי פורמאלי שיוביל בין היתר לטיפוח אקלים בית-ספרי מיטבי ומניעת אלימות, הכשרת מורים ומנהלים, הכוונה תעסוקתית והתייחסות לתשתיות פיזיות במגזר הערבי. התכנית תגובש תוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו, תוך תיאום תקציבי בין מנכ"לית משרד החינוך והממונה על התקציבים במשרד האוצר.

4. להקים צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי משרד החינוך, הכלכלה, האוצר, המשפטים, המועצה להשכלה גבוהה, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, צה"ל, המשרד לאזרחים ותיקים ונציבות שירות המדינה, במטרה לשפר את מערך האקרדיטציה בין מערכות ההכשרה השונות, לשם שיפור הניעות של תלמידים/חיילים/סטודנטים במעבר ממערכת החינוך לצה"ל, ובהמשך למערכות אחרות וביניהן מערכות להכשרה מקצועית, השכלה טכנולוגית ואקדמית. זאת, תוך בחינת האפשרויות להעברת מידע בין המערכות, לרבות בחינה משפטית. הצוות הבין-משרדי יתייעץ עם גורמים נוספים לפי העניין ויגיש את המלצותיו לצוות לניהול אסטרטגיה בתוך חצי שנה ממועד קבלת החלטה זו.

5. להקים צוות מקצועי בראשות משרד העלייה והקליטה ומשרד האוצר ובשיתוף עם משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה, לבחינת דרכים לעידוד עלייה כאמצעי להגדלת הצמיחה במשק. הצוות המקצועי יגבש תכנית לעידוד עלייה כאמור בתוך 6 חודשים ממועד קבלת החלטה זו.
6. להטיל על שר הרווחה והשירותים החברתיים, בשיתוף שר החינוך, שר הכלכלה, השרה לאזרחים ותיקים ומשרד ראש הממשלה, לבחון את החסמים הניצבים בפני ילדים וצעירים ממשפחות עניות וילדים ונוער בסיכון, בבואם לטפח את הונם האנושי, מהגיל הרך ועד כניסתם לשוק התעסוקה, זאת בתוך חצי שנה ממועד קבלת החלטה זו.

ב. להטיל על השרים המפורטים בהחלטה זו:

1. לגבש את תכניות המתאר המפורטות בסעיף א’ להחלטה זו בתיאום עם הצוות לניהול אסטרטגיה.

2. להטמיע את תכניות המתאר המפורטות בסעיף א’ להחלטה זו במסגרת תכניות העבודה השנתיות של משרדיהם.

ג. להטיל על השרים המפורטים בהחלטה זו לעדכן את הממשלה מדי שנה, בחודש מרץ, על אודות סטטוס התקדמות יישום החלטה זו.

ד. להטיל על הצוות לניהול אסטרטגיה לקבל ממנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לסעיף א’ להחלטה זו דיווח, אחת לחצי שנה, על אודות סטטוס התקדמות יישום תכניות המתאר. על בסיס הדיווחים הללו, הצוות לניהול אסטרטגיה ידווח לממשלה או לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי), בהתאם לשיקול דעתו, על אודות התקדמות יישום תכניות המתאר.
י. עוד דנה הממשלה בקידום הסוגיה האסטרטגית "תשתיות מימון" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת ממשלה מספר 5208), ולהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם ואת הסוגיות האסטרטגיות וכן את כיווני הפעולה אשר נגזרו מהסוגיות הללו, נועדו לתת מענה משמעותי למגמות והמאפיינים דלעיל, ואשר מפורטים בהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית (להלן: כיווני הפעולה), ועל מנת לשפר את הנגישות לאשראי ולהון בישראל לטובת עידוד הפעילות הכלכלית במשק:

א. לקדם את יישום כיווני הפעולה באמצעות תכנית מתאר, שבמסגרתה יוטל על שר האוצר, בהסכמה עם נגידת בנק ישראל, לגבש ולהפיץ תזכיר חוק בנושא הקמת ועדה ליציבות פיננסית בתוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו.

ב. להטיל על הצוות לניהול אסטרטגיה שהוקם בהחלטת ממשלה מספר 5208, לדווח לממשלה או לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי), בהתאם לשיקול דעתו, על אודות התקדמות יישום תכנית המתאר.

יא. הממשלה דנה בקידום הסוגיה האסטרטגית "דיור אסטרטגיה" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת הממשלה מספר 5208), ולהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם ואת הסוגיות האסטרטגיות וכיווני הפעולה אשר נועדו לתת מענה משמעותי למגמות והמאפיינים הללו, ועל-מנת לקדם מענה איכותי לצורכי דיור עתידיים של אוכלוסיית ישראל בעשורים הבאים:

א. לקדם את יישום כיווני הפעולה באמצעות תכנית מתאר, כמפורט להלן: להטיל על שר האוצר, בשיתוף שר הבינוי, להביא לאישור ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה, מקרקעין ודיור (קבינט הדיור) מתווה אסטרטגי לתחום הדיור ל-25 השנים הקרובות, שיכלול בין היתר התייחסות לביקושים העתידיים, פיזור גיאוגרפי, יעדי מחירים, מלאי תכנוני-אסטרטגי, היקף התחדשות עירונית נדרש וייעול שרשרת הייצור. זאת, תוך חצי שנה ממועד קבלת החלטה זו.

ב. להטיל על הצוות לניהול אסטרטגיה, שהוקם בהחלטת הממשלה מספר 5208, לדווח לממשלה או לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי), בהתאם לשיקול דעתו, על אודות התקדמות יישום תכנית המתאר.
יב. הממשלה דנה בקידום הסוגיה האסטרטגית "היערכות להזדקנות האוכלוסייה" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית- חברתית לממשלה, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת ממשלה מספר 5208), ולהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם ואת הסוגיות האסטרטגיות וכן את כיווני הפעולה אשר נגזרו מהסוגיות הללו, נועדו לתת מענה משמעותי למגמות והמאפיינים דלעיל, ואשר מפורטים בהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית (להלן: כיווני הפעולה), ועל מנת להיערך למשמעויות החברתיות והכלכליות המשמעותיות הנובעות מתהליך הזדקנות האוכלוסייה בישראל:

א. לקדם את יישום כיווני הפעולה באמצעות תכניות מתאר, כמפורט להלן:

1. להטיל על שר האוצר לבחון את כלל ההיבטים הפיננסיים של מערכת הפנסיה בישראל לרבות הצפי להתפתחות הנכסים הפנסיוניים ב-25 השנים הקרובות, ובכלל זה אגרות חוב מיועדות, ולהציג לממשלה בתוך שמונה חודשים ממועד קבלת החלטה זו את ממצאי בדיקתו.

2. להטיל על השרה לאזרחים ותיקים להגיש לממשלה, בתיאום עם אגף תקציבים במשרד האוצר, בתוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו, תכנית לקידום שילוב מבוגרים מעל גיל 60 בתעסוקה ובקהילה תוך התייחסות לעבודת המטה שנעשתה על ידי הוועדה לשילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה.

3. להטיל על שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, לגבש תכנית לטיפול בגרעון הנוכחי והאקטוארי של המוסד לביטוח לאומי בראייה ארוכת טווח. התכנית תוגש לממשלה בתוך חצי שנה ממועד קבלת החלטה זו.
ב. הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר הבריאות וסגן שר הבריאות כי הם החלו בגיבוש תכנית מקיפה להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה כל זאת תוך התייחסות למשאבי כוח אדם, מיטות אשפוז, תקציבים, מחירים, כלים דיגיטליים ותשתיות הנדרשים ב-20 השנים הקרובות. בהתאם להנחיית שר הבריאות וסגן שר הבריאות, החל מנכ"ל משרד הבריאות בגיבוש עבודת מטה כאמור בשיתוף עם גורמי הממשלה הנוגעים בדבר. עבודת המטה כאמור תושלם עד לחודש ינואר 2016.

ג. להטיל על השרים המפורטים בהחלטה זו לגבש את תכניות המתאר המפורטות בסעיף א’ להחלטה זו בתיאום עם הצוות לניהול אסטרטגיה ולהטמיע את תכניות המתאר במסגרת תכניות העבודה השנתיות של משרדיהם.

ד. להטיל על השרים המפורטים בהחלטה זו לעדכן את הממשלה מדי שנה, בחודש מרץ, על אודות סטטוס התקדמות יישום החלטה זו.

ה. להטיל על הצוות לניהול אסטרטגיה שהוקם בהחלטת ממשלה מספר 5208 לקבל ממנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לסעיף א’ להחלטה זו דיווח, אחת לחצי שנה, על אודות סטטוס התקדמות יישום תכניות המתאר. על בסיס הדיווחים הללו, הצוות לניהול אסטרטגי ידווח לממשלה או לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי), בהתאם לשיקול דעתו, על אודות התקדמות יישום תכניות המתאר.
יג. הממשלה דנה בקידום הסוגיה האסטרטגית "ישראל דיגיטלית" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, והחליטה כדלקמן:
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 5208 מיום 4.11.12 בעניין "מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית" (להלן: החלטת ממשלה מספר 5208), ולהחלטת הממשלה לאמץ את הערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית אשר הוצגה על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה (להלן: הערכת המצב האסטרטגית), הכוללת את פירוט המגמות והמאפיינים המרכזיים בארץ ובעולם ואת הסוגיות האסטרטגיות וכיווני הפעולה אשר נועדו לתת מענה משמעותי למגמות והמאפיינים הללו, ובהמשך להחלטת ממשלה מספר 1046 מיום 15.12.2013 בעניין "המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית"" (להלן: החלטת ממשלה מספר 1046), החלטת ממשלה מספר 2097 מיום 10.10.2014 בעניין "הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית"" (להלן: החלטת ממשלה מספר 2097) ועבודת המטה שנעשתה בעקבות החלטות אלו ובמטרה להגדיל את הצמיחה הכלכלית, לצמצם פערים חברתיים, לשפר את השירות לאזרח ולקדם חיסכון והתייעלות בעבודת הממשלה:

א. ליישם את כיווני הפעולה באמצעות תכנית מתאר לקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה ויחידות הסמך ורתימת המגזר הפרטי והשלישי, כדלקמן:

1. התכנית הדיגיטלית הלאומית – בהתאם לסעיף 2(ב)(1) להחלטת ממשלה מספר 1046, להטיל על השרה לאזרחים ותיקים הממונה על מטה ישראל דיגיטלית, להביא לאישור הממשלה, תכנית דיגיטלית לאומית רב-שנתית, לאחר השלמת תהליך היוועצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, גורמים רלוונטיים במגזר הפרטי והשלישי, בתוך 4 חודשים ממועד קבלת החלטה זו.

2. תכניות דיגיטליות משרדיות ובין משרדיות –
א) בהתאם לסעיף 3(ג) להחלטת ממשלה מספר 1046, להטיל על שר החינוך, שר הרווחה, שר הבריאות ושר הכלכלה להביא לכדי סיום את גיבוש התכניות הדיגיטליות המשרדיות המפורטות, הנובעות מהתכנית הדיגיטלית הלאומית, בתוך חצי שנה מיום קבלת החלטה זו, בתיאום עם השרה לאזרחים ותיקים.

ב) בהמשך לסעיף 3(א) להחלטת הממשלה מספר 1046, להקים צוותי יישום משרדיים נוספים כדלקמן: מנהל השלטון המקומי במשרד הפנים, משרד המשפטים, רשות המיסים והביטוח הלאומי. צוותי יישום משרדיים נוספים יוקמו בהתאם לרצון המשרדים ובתיאום עם השרה לאזרחים ותיקים. לצורך עבודת צוותי היישום, מטה ישראל דיגיטלית יעמיד לרשות המשרדים מוביל דיגיטלי שיפעל באופן ישיר מול המנכ"ל או המשנה למנכ"ל, ויתכלל פרויקטים דיגיטליים ואת פעילות צוות היישום המשרדי.

ג) בהמשך לסעיף 18(ד) להחלטת הממשלה מספר 2097, להטיל על השרה לאזרחים ותיקים או מי מטעמה, בשיתוף עם רשות התקשוב הממשלתית ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לגבש תכניות לתהליכים דיגיטליים בין-משרדיים, עד תום שנת 2015, ולהוביל את יישומם.

3. תכניות לקידום נדבכים רוחביים למיזם ישראל דיגיטלית –

א) בהמשך לסעיף 4(א) להחלטת הממשלה מספר 1046, להטיל על מנכ"ל משרד התקשורת, והצוות הבין-משרדי להסרת חסמים לפריסת תשתית הסיבים האופטיים בראשותו, לגבש צעדים אופרטיביים לקידום פריסת תשתית הסיבים בתוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו. לצוות יתווסף נציג השרה לאזרחים ותיקים. מנכ"ל משרד התקשורת ידווח לוועדת ההיגוי של מיזם ישראל דיגיטלית ולצוות לניהול אסטרטגיה אשר הוקם בהחלטת ממשלה מספר 5208 (להלן: הצוות לניהול אסטרטגיה) על אודות סטטוס פריסת תשתית הסיבים אחת לחצי שנה.

ב) בהמשך לסעיף 21 להחלטת הממשלה מספר 2097, להטיל על הממונה על היישומים הביומטריים והצוות הבין-משרדי להזדהות בטוחה שבראשותו, לפרסם להיוועצות בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו את רמות ההזדהות הדרושות לצורך קבלת שירותים (Levels of Assurance), כתוצר ראשון של המדיניות להזדהות בטוחה, טרם הבאתה לאישור הממשלה. רמות ההזדהות יבחנו מעת לעת, ויעודכנו על פי צורך על ידי הצוות הבין-משרדי להזדהות בטוחה.

ב. להטיל על השרים המפורטים בהחלטה זו ועל ראשי היחידות המקצועיות המפורטות בהחלטה זו להטמיע את תכנית המתאר בתכניות העבודה השנתיות של משרדם.

ג. להטיל על השרים המפורטים בהחלטה זו לעדכן את הממשלה מדי שנה, בחודש מרץ, על אודות סטטוס התקדמות יישום החלטה זו.

ד. להטיל על הצוות לניהול אסטרטגיה לקבל מנציג השרה לאזרחים ותיקים דיווח לצוות אחת לחצי שנה על אודות סטטוס התקדמות יישום תכנית המתאר. על בסיס הדיווחים הללו, ובהתאם לשיקול דעתו, הצוות לניהול אסטרטגי ידווח לממשלה או לוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) על אודות התקדמות יישום תכניות המתאר.
נספח א’ להחלטת הממשלה בעניין אימוץ הערכת המצב האסטרטגית- חברתית לממשלה – כיווני פעולה הנגזרים מהסוגיות האסטרטגיות
א. טיפוח ומיצוי ההון האנושי:
1. מיומנויות המאה ה-21.
2. שיפור היעילות והמוביליות בין מערכות ההכשרה והשכלה.
3. הגברת השילוב בתעסוקה במשק באמצעות, בין היתר, הקניית מיומנויות והסרת חסמים לתעסוקה איכותית לאוכלוסיות:
א. נשים.
ב. חרדים.
ג. ערבים.
ד. בני העדה האתיופית.
4. תכנית לאומית לשיפור החינוך במגזר הערבי.
5. טיפול במחסור בכ"א מיומן במשק לרבות עידוד עליה.
6. שיפור אפקטיביות מערכי ותכני ההכשרה המקצועית והטכנולוגית.
7. חיזוק מדיניות תומכת תעסוקה- Active Labor Policy.

ב. פריון ותחרותיות:
1. הגדלת הפריון בתעשיות מסורתיות, בשירותים מקומיים ובעסקים קטנים ובינוניים.
2. צמצום ביורוקרטיה וייעול רגולציה.
3. עידוד צמיחת חברות טכנולוגיות.
4. עידוד כניסת Multi-National Companies.
5. גיוון שווקי היעד של ישראל.
6. פיתוח תחומים נוספים לייצוא.

ג. תשתיות מימון:
1. שיפור הנגישות לאשראי לשחקנים נוספים.
2. רפורמות בשוק ההון עם דגש על הבורסה.
3. הקמת Financial Stability Committee.

ד. אסטרטגיה בתחום הדיור:
1. תכנית אסטרטגית לדיור כולל קביעת יעדים.
2. בניית מלאי אסטרטגי ומנגנון ויסות.
3. קיצור זמן לייצור דירה.
4. שינוי מבנה תמריצים של הרשויות המקומיות.
5. תכנית מאסיבית להתחדשות עירונית.

ה. פיתוח כלכלי אזורי:
1. גיבוש תכנית רב מערכתית לפיתוח צפון הארץ.
2. חיזוק יכולות השלטון המקומי עם דגש על רשויות חלשות.
3. חיזוק שת"פ מטרופוליני בתחומים: פיתוח כלכלי, תכנון ובנייה, תחבורה.
4. הפחתת התלות ברכב פרטי במטרופולינים.

ו. היערכות להזדקנות האוכלוסייה:
1. טיפול בגרעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי.
2. היערכות מערכת הפנסיה.
3. התאמה הדרגתית של גיל פרישה
4. שילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה.
5. היערכות של מערכות הסיעוד והבריאות.

ז. ישראל דיגיטלית:
1. תכנית דיגיטלית לאומית.
2. פריסת סיבים אופטיים.
3. התאמת הממשלה לעידן המידע-
א. הון אנושי.
ב. רכש.
ג. חקיקה.
ד. שירותים דיגיטליים לאזרח.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F1

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-F

תגובות אחרונות