הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 19 ביולי 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 19 ביולי 2015

א. דברי ראש הממשלה בפתח הישיבה:

"אם מישהו חשב שהוויתורים המפליגים לאיראן יביאו לשינוי במדיניותה, הוא קיבל בסוף השבוע תשובה מוחצת בנאומו התוקפני והמתריס של שליט איראן, חמינאי.

האיראנים לא מתאמצים אפילו להסתיר את העובדה שהם ינצלו את מאות המיליארדים שהם יקבלו בהסכם הזה כדי לחמש את מכונת הטרור שלהם, והם אומרים בצורה מפורשת שהם ימשיכו את המאבק שלהם בארה"ב ובבעלות בריתה, כמובן, ישראל בראשם.

היום, איראן מחמשת את ארגוני הטרור בטילים, מחר תהיה להם יכולת לחמש אותם ואת עצמם בנשק הרבה יותר מסוכן. ההסכם שנחתם סולל לאיראן את הדרך להתחמש בנשק גרעיני בין אם תוך עשור, אם איראן תחליט לקיים את ההסכם, והרבה לפני כן, אם היא תחליט להפר אותו, כפי שהיא נוהגת לעשות.

האלטרנטיבה שהצענו פעם אחר פעם להסכם הכושל הזה, הוא המשך והעצמת הסנקציות על איראן, התניית הסרת המגבלות על תכנית הגרעין של איראן, הסרת הלחץ על איראן – רק אם איראן תשנה את מדיניותה. כל עוד הנהגת איראן מעודדת את הקריאות "מוות לאמריקה, ומוות לישראל" – אין סיבה לעשות להם שום ויתורים".

ב. הממשלה דנה בפטור מחובת מכרז למשרת יושב-ראש מטה הדיור והוספת המשרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, והחליטה כדלקמן:

בהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – החוק) ובהמשך להחלטת הממשלה מס’ 125(דר/2) מיום 25 ביוני 2015 בנושא התאמת מבנה ניהול הנדל"ן בממשלה להתמודדות עם משבר הדיור, ובהתאם להצעת ועדת שירות המדינה מיום 13 ביולי 2015, לפטור מחובת מכרז את משרת יושב-ראש מטה הדיור.

הליך מינוי יושב-ראש מטה הדיור ייעשה בהליך המקובל למינוי מנכ"ל של משרד ממשלתי, לרבות הסמכות להפסקת כהונתו של מנכ"ל משרד ממשלתי. כתנאי לפטור ממכרז למשרה, כישוריו של המועמד והתאמתו למשרה ייבדקו על ידי ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, בהתאם להחלטת הממשלה מס’ 345 מיום 14 בספטמבר 1999.

להוסיף את המשרה לרשימת המשרות שבתוספת לפי סעיף 23 לחוק.

תוקף החלטה זו יהיה לתקופת הכהונה של הממשלה ה- 34.

ג. הממשלה דנה בטיוטת חוק השידור הציבורי (תיקון מס’…), התשע"ה-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק השידור הציבורי (תיקון מס’…), התשע"ה-2015.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח טיוטת החוק.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום 11 באוגוסט 2014 פורסם חוק השידור הציבורי התשע"ד-2014 ("החוק"). עניינו של החוק הוא בהקמת משדר ציבורי חדש, יעיל, ועצמאי, שיחליף את פעולתה של רשות השידור הפועלת מכוח חוק רשות השידור התשכ"ה-1965.

החוק קובע את אופן פעולתו של תאגיד השידור הציבורי, וכן קובע הוראות לגבי האורגנים שלו ואופן בחירתם, הוראות לגבי תקציבו של התאגיד, הוראות הנוגעות לתכני השידור ולנושאים נוספים הנוגעים לפעילות התאגיד. לצד זאת, החוק מסדיר את אופן סגירתה של רשות השידור, ואת מינויו של כונס הנכסים הרשמי כמפרק רשות השידור.

בהתאם לאמור בחוק, מיד עם פרסום החוק מונה כונס הנכסים הרשמי כמפרק רשות השידור.

בהתאם לקבוע בסעיף 92 לחוק, יום תחילתו של חוק השידור הציבורי נקבע ליום 1 באפריל 2015 ("יום התחילה"), והוא המועד בו היו אמורים להתחיל שידורי תאגיד השידור הציבורי ולהסתיים שידורי רשות השידור. בצד זאת, קובע הסעיף סמכות לשר לדחות את יום התחילה בשתי תקופות של שלושה חודשים כל אחת מהן. ביום 29 במרץ 2015 חתם שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, על צו הדוחה בשלושה חודשים את יום התחילה, וביום 29 ביוני דחה שר התקשורת בצו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בפעם השניה את יום התחילה, עד ליום 1 באוקטובר 2015.

ואולם, נוכח התמשכות הליכי הקמתו של תאגיד השידור הציבורי, נראה כי התאגיד לא יהיה ערוך להתחיל בשידוריו במועד זה, וכי נדרש זמן נוסף להליכי ההקמה. על כן, מוצע לקבוע מועד חדש לתחילת החוק והוא יום 31 במרץ 2016.

בנוסף, מוצע בין היתר: לשנות את שם החוק ל"חוק השידור הציבורי הישראלי"; לשנות את שם התאגיד ל-"תאגיד השידור הציבורי הישראלי"; לבטל את הסעיף המחייב לגבות אגרה עד ליום התחילה ולקבוע מנגנון מימון בידי הממשלה מתקציב המדינה, שיאפשר את פעילותה של רשות השידור עד ליום התחילה; לקבוע כי המנהל הכללי הזמני יכהן עד לתום שנה מיום התחילה וכי החל ביום התחילה ועד תום תקופת כהונתו ימלא את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי לפי החוק; לקבוע כי המנהל הכללי הזמני יוכל לקבל לעבודה עד 400 עובדים הנדרשים לאפשר את תחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי ביום התחילה; לבטל את האיסור על המפרק לפעול לצמצום מספר העובדים ברשות השידור.

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס’ ), התשע"ה-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר את החלטה מס’ חק/16 של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 12.7.2015, שעניינה אישור טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס’ ), התשע"ה-2015.
2. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 147), התשס"ה-2005, (ס"ח התשס"ה, עמ’ 766), הוסף לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), פרק שני 1. הפרק האמור קובע הגדרות והוראות מיסוי לענין קרן להשקעות במקרקעין (להלן- "קרן ריט"). מאז חקיקתו של פרק זה חלפו כ-9 שנים, בהן נצבר ניסיון בהפעלת החוק לעניין קרנות ריט. מאידך, למרות הזמן הרב שחלף, הוקמו רק שתי קרנות ריט. בהצעת חוק זו מוצעים מספר תיקונים בפרק האמור, על מנת להבהיר את החוק, להקל על הפעלתו ולעודד הקמת קרנות ריט נוספות.

בנוסף, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 987 מיום 27.11.2013, הוקם צוות לעניין קרנות ריט. זאת, על מנת לבחון אפיקי מימון נוספים למתחמים המיועדים לדיור להשכרה ארוכת טווח. הצוות בחן את שכלולן של קרנות הריט, כך שיתאימו למימון פרויקטים לדיור להשכרה לטווח ארוך.

הצוות מצא, כי לגיוון מקורות המימון לפרויקטים אלה, על ידי שימוש בקרנות הריט, יתרונות רבים:

1. יתרונות לגופים המוסדיים: לעומת השקעה מוסדית ישירה, ההשקעה בקרנות ריט תאפשר לגופים המוסדיים פיזור רחב יותר, השתתפות של גופים מוסדיים קטנים, השקעה פיננסית בלא צורך לפתח התמחות בתחום, ניטרול סיכוני מוניטין והגדלה של הסחירות והנזילות.
2. יתרונות למשקי הבית: קרנות הריט תאפשרנה למשקי הבית השקעה בשוק הדיור בסיכון נמוך יותר באמצעות השגת פיזור רחב יותר, גידור נוח כנגד תנודתיות במחירי הדיור וכן השקעה בשוק הדיור ללא צורך בניהול הנכס בפועל.
3. יתרונות לכלל המשק: בניית התמחות קבועה והתמקצעות בתחום ההשקעה בדיור, בחינת ביצועים באופן השוואתי בין קרנות הריט, מנגנוני חלוקת סיכונים ופיזור סיכונים טוב יותר, שכלול שוק ההון המקומי וחיזוק הבורסה.

לאור האמור, מוצע, בנוסף להקלות כלליות בפרק הריטים, להגדיר קרן ריט מסוג חדש, "קרן להשכרה למגורים" אשר מטרתה רכישה של מקרקעין לצרכי דיור להשכרה, או מקרקעין מניבים לצרכי דיור להשכרה, אשר יפתחו וישכללו את שוק הדיור להשכרה לטווח ארוך. קרן זו תקבל הקלות נוספות.

ה. הממשלה דנה בטיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס’___), התשע"ה-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס’ ), התשע"ה-2015.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. להסמיך את משרדי האוצר והמשפטים לערוך שינויים מוסכמים בהצעת החוק לאחר אישורה בכנסת בקריאה ראשונה, לעניין העברת מידע בנוגע להסדרת העברת כספים של עמיתים לא-פעילים בקרנות פנסיה.
4. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
5. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – חוק קופות גמל), נכללו שורה של הוראות להסדרת פעילותם של קופות גמל, לרבות קרנות הפנסיה. במסגרת טיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס’ ___), התשע"ה-2015 (להלן – טיוטת החוק), מוצעים התיקונים הבאים:

1. במסגרת יישום מדיניות הממשלה לקידום חיסכון ארוך טווח על פני אפיקי חיסכון אחרים, לשם הבטחת רווחתם של היחידים בעת זקנה, חוקק בשנת 2008 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס’ 3), אשר תיקן את חוק קופות גמל (להלן – תיקון מס’ 3). בתיקון מס’ 3 בוטלה האפשרות לחיסכון בקופות הגמל לתגמולים למטרת קבלת סכום הוני, אפיק חיסכון אשר הקנה לחוסכים בו זכאות להטבות מס. קופת הגמל לתגמולים הוחלפה במסגרת תיקון מס’ 3 בקופת גמל לא משלמת לקצבה. עוד נקבע בתיקון מס’ 3 כי על מנת לבצע משיכת כספים מקופת גמל לא משלמת לקצבה יש להעביר את הכספים לקופת גמל משלמת לקצבה ולאחר מכן לבצע משיכה.

המונח "קופת גמל לא משלמת לקצבה" אינו מובן לחוסכים ומביא להבנה שגויה כאילו הקופה לא נועדה לחיסכון פנסיוני קצבתי. בנוסף, הוראות החוק שאסרו משיכה במישרין מקופה לא משלמת יצרו סרבול עבור החוסכים שגם כך מתקשים להתמודד עם ניהול החיסכון הפנסיוני. לאור האמור, מוצע, לבטל את המינוח "קופת גמל לא משלמת לקצבה" ולשנות את שם קופת הגמל לתגמולים לגבי כספים שהופקדו לאחר שנת 2008 ל-"קופת גמל לחסכון". כמו כן, מוצע לאפשר לחוסכים לבצע משיכה במישרין גם מקופת גמל לחסכון.

2. שוק הקצבאות בישראל צעיר וחד גוני, ומוצר הקצבה היחיד המוצע הוא הקצבה הקלאסית, שבו למעשה רוכש החוסך באמצעות היתרה הצבורה שברשותו, קצבה לשארית חייו, וזאת בשונה מהאפשרויות הקיימות במדינות מפותחות רבות בעולם. כחלק ממדיניות הממשלה לפתח ולקדם אפיקי חיסכון לקצבה ועל מנת לאפשר לחוסכים בקופות גמל לבצע משיכה קצבתית מקופת גמל לחסכון, מוצע במסגרת טיוטת החוק לאפשר תשלום קצבה מקופת גמל לחסכון באמצעות שילוב של משיכה תקופתית (אנונה) ורכישת ביטוח אריכות ימים ממבטח חיצוני. פיתוח של מגוון מוצרי משיכה ירחיב את ההיצע לצרכנים ויאפשר התאמה טובה יותר של המוצרים לצרכיהם ובכך יגדיל את התועלת הכלכלית של מקבלי הקצבה. לדוגמה, מוצר משיכה כאמור, יאפשר לחוסך לעבור בין גופים שונים, גם לאחר המועד שבו התחיל לקבל קצבה (כיום הדבר אינו מתאפשר בקצבה המשתלמת מחברות ביטוח ומקרנות פנסיה), וכך יכולת ההתמקחות של החוסך תמשך גם לאחר מועד קבלת הקצבה הראשונה. נוסף על כך, שכלול של שוק קצבאות יאפשר לגופים המנהלים קופות גמל לחסכון לשווק מוצרי קצבה או להציע מוצרים תחליפיים להם ובכך יתרום להגדלת מספר הגופים המנהלים ולהגדלת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.

3. בקרנות הפנסיה החדשות יש כ- 1.7 מיליון חשבונות לא פעילים. קרנות אלו קיימות רק שני עשורים ואף על פי כן שיעור החשבונות הלא פעילים בהם הוא קרוב ל- 50%. ריבוי החשבונות הלא פעילים נובע מכך שלעיתים קרובות, בעת מעבר בין עבודות, העובד אינו ממשיך את חברותו בקרן הפנסיה אלא מצטרף לקרן פנסיה אחרת שבחר המעסיק. סך הכספים המנוהלים בחשבונות אלה עומד על כ-25 מיליארד ש"ח. תופעה זו צפויה להימשך ואף להחריף בשנים הקרובות לאור המעברים התכופים של עובדים בין מקומות עבודה, מציאות המאפיינת את שוק העבודה המודרני.

ריבוי חשבונות לא פעילים עלול לפגוע בחיסכון הפנסיוני של העובד ממספר סיבות:

א. החוסך לא שומר על רצף ביטוחי וכתוצאה מכך עלולה להיווצר פגיעה בהיקף הכיסוי הביטוחי העומד לרשותו וכן לגרום לייקור עלויות הביטוח;
ב. במרבית המקרים משלם החוסך דמי ניהול בשיעור מרבי בחשבון הלא פעיל, בעוד שאם היה מאחד את חשבונותיו היה יכול לשלם דמי ניהול בשיעור נמוך יותר לו הוא זכאי בחשבון הפעיל;
ג. ריבוי החשבונות מצמצם את השליטה של החוסך בחיסכון, ומגדיל את ההסתברות ל"כספים אבודים";
ד. ריבוי החשבונות מסרבל את המערכת הפנסיונית ומייקר את עלויות הניהול.

לפיכך, מוצע בטיוטת החוק לקבוע כי בעת הצטרפות לקרן פנסיה חדשה יועברו כספי החיסכון העומדים לרשות חוסך בחשבונות לא פעילים בקרנות פנסיה חדשות אחרות לקרן הפנסיה אליה הוא מבקש להצטרף. בנוסף, ועל מנת להתמודד עם המלאי הקיים של הכספים המנוהלים כיום בחשבונות לא פעילים, מוצע בטיוטת החוק לקבוע מנגנון לאיחוד כספים כאמור. בהקשר זה יצוין כי לצורך העברת המלאי הקיים מוצע לקבוע הוראות בעניין העברת המידע מקרנות הפנסיה בישראל בדבר היותו של אדם עמית לא פעיל בקרן למשרד האוצר ובחזרה לקרן הפנסיה שבה אותו אדם עמית פעיל. לצורך מזעור הפגיעה בפרטיות הכרוכה בהעברת המידע כאמור מוצע כי העברת המידע בדבר המלאי הקיים תהיה בהוראת שעה וכן ייקבעו הוראות בדבר מחיקת המידע.

4. חלק מהסכמי העבודה מגדירים כיום שיעורי הפקדה שונים לקופות גמל מסוגים שונים (כגון: קרן חדשה מקיפה וקופת ביטוח – "ביטוח מנהלים") המיועדות לאותה מטרה ובכך למעשה מונעים מהעובד את חופש הבחירה. נוסף על כך, שיעור הפקדות מעסיק שונה בין קופות הגמל המיועדות לאותה מטרה מעלה חשש לניגוד עניינים והעדר אדישות מצד המעסיק לגבי בחירת קופת הגמל על-ידי העובד. חופש הבחירה של העובדים בחיסכון הפנסיוני מהווה נדבך מרכזי בפיתוח שוק חיסכון פנסיוני משוכלל ותחרותי לטובת החוסכים והמשק. בהתאם לכך בטיוטת החוק מוצע לקבוע כי מעסיק לא יוכל להתנות את שיעור ההפקדות משכר העובד שהמעסיק נדרש להפקיד לקופת גמל למרכיב תשלומי המעסיק, לרבות השיעור משכר העובד שמשולם לרכישת אובדן כושר עבודה מכספי המעסיק, ולמרכיב התשלומים עבור פיצויים, בהפקדה לקופה מסוימת, בסוג מסוים של קופה או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות. כמו כן בטיוטת החוק מוצע לקבוע כי אם נקבעה בדין או בהסכם התניה על שיעור ההפקדות לקופת הגמל בניגוד להוראות כאמור, יהיה העובד זכאי לשיעור ההפקדות הגבוה מבין השיעורים שנקבעו, עד לתיקון הדין או ההסכם. על מנת לאפשר למעסיקים זמן הערכות, מוצע כי תחילתן של הוראות סעיף זה תהיה שישה חודשים מיום פרסומו של החוק.

5. מוצע לקבוע בטיוטת החוק סמכות לממונה על שוק ההון לקבוע הוראות בדבר זכויות וחובות החוסכים בתקנון קופות הגמל וניסוחן זאת במטרה להגביר את השקיפות ויכולת ההשוואה של החוסכים בין תקנוני קופות הגמל. אחידות ופשטות בתקנונים תשפר את ההבנה של החוסכים ובכך תביא גם להגברת התודעה ויכולת המיקוח של ציבור החוסכים ולהגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני וכן על מנת להקנות לממונה סמכות ליתן הוראות כאמור שמקומן המתאים הוא בתקנוני קופות הגמל.

6. ביום 5 בינואר 2014 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוראת שעה), התשע"ד-2014 אשר הסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות למשיכת כספים מקופת גמל לא משלמת לקצבה ומקופת גמל לתגמולים באופן חד-פעמי. תוקפה של הוראת השעה נקבע עד ליום 31 במרס 2015 ואולם בהתאם להוראות חוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום י"ג תמוז התשע"ה (30 ביוני 2015). בהתאם לסמכותו לפי החוק האמור, התקין שר האוצר את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל)(משיכת כספים מקופת גמל)(חשבונות בעלי יתרה צבורה נמוכה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013, אשר פורסמו ביום 24 במרץ 2014, ולפיהן רשאי עמית למשוך כספים בסכום שלא יעלה על 7,000 ש"ח מקופות גמל כאמור שאינן קופות ביטוח, בהתקיים תנאים שונים אשר נקבעו בתקנות. בכדי לאפשר לחוסכים שטרם מימשו את זכותם בהתאם להוראות השעה האמורה ולייעל את פעילותן של החברות המנהלות מוצע בטיוטת החוק לתקן את החוק כך שהוראת השעה תהפוך להוראה קבועה ובלבד שסכום המשיכה לא יעלה על 7,000 ש"ח.

ו. הממשלה דנה בקביעה מחדש של התוספת השנייה וקידום תיקונים בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 , והחליטה כדלקמן:

1. להורות לשר הכלכלה ולשר האוצר לפעול בהתאם לסמכותם לפי סעיף 40ד(ב) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), ולקבוע מחדש את התוספת השנייה עד ליום י"ג בטבת התשע"ח , 31.12.17.
2. להורות לשר הכלכלה ולשר האוצר לפעול בהתאם לסעיף 25(ב) להחלטת הממשלה מס’ 2017 מיום 21.9.2014 שעניינה "תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה" ולתקן את חלק א’ פסקה (5) לתוספת השנייה לחוק, כך שיינתנו מענקים גם למפעלים באזור תעשייה ששטחו פחות מ-100 דונם, השוכן בתחום המועצות האזוריות בעוטף עזה המפורטות בתוספת, שמבניו, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.
3. לתקן את סעיף 21 להחלטת הממשלה מס’ 2025 מיום 23.9.2014 שעניינה "תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום" כך שבמקום האמור בו ייכתב : "להנחות את שר הכלכלה ושר האוצר, במסגרת עדכון התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959, לתקן את חלק א’, פסקה (3) לתוספת השנייה לחוק כך שבסופה יתווסף: "או אזורי תעשייה מרחביים כאמור שהיו ביום י"ד תמוז תשע"ה (‏01 ביולי 2015) ברמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4, גם אם לאחר היום האמור הרמה החברתית כלכלית עלתה ובלבד ששיעור האבטלה שבהן גבוה משיעור האבטלה הממוצע של מחוז הדרום".
4. להורות לשר הכלכלה ולשר האוצר לבחון בתוך 60 ימים את האפשרות למתן העדפה למפעלים הממוקמים באזור פיתוח א’ ביישובים או באזורי תעשייה או באזורי תעשייה מרחביים המרוחקים ממרכז הארץ, על פני מפעלים באזור פיתוח א’ הקרובים יותר למרכז הארץ, בשים לב בין היתר להשלכות על הכנסות המדינה ממסים ולהסדרה הנדרשת לעיגון מדיניות כאמור, ובהתחשב באופי ההעדפה ואמות המידה להענקתה.

ז. הממשלה דנה במינוי חבר לוועדה המקצועית-ציבורית לעניין היועץ המשפטי לממשלה, והחליטה, בהתאם לסעיף 3(2) להודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה, שהתקבלה בהחלטת הממשלה מס 2274 מיום 20.8.2000 (פורסמה בילקוט הפרסומים התש"ס, עמ’ 4894) ותוקנה בהחלטת הממשלה מס’ 1773 מיום 10.6.2007, למנות את משה נסים, שר המשפטים לשעבר, לחבר בוועדה המקצועית-ציבורית שעל-פי סעיף 3 להודעה הנ"ל.

תוקף המינוי מיום קבלת החלטה זו.

ח. הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 ובהמשך להחלטת הממשלה מס’ 180 מיום 5.7.2015, לבחור את השרה איילת שקד לחברה בוועדה לבחירת דיינים בנוסף לשר יובל שטייניץ.

ט. הממשלה דנה בטיוטות החוק הבאות:

1. טיוטת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר).
2. טיוטת חוק הפסקת חברות של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר ( תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.

והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), בכפוף לכך שבהסדר המוצע בסעיף 42ג לטיוטת חוק היסוד לא יחול על חבר כנסת שנבחר ברשימת המועמדים המיוצגת בכנסת בידי יותר מ-12 חברי כנסת.
וכן לאשר את טיוטת חוק הפסקת חברות של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.
ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את נוסחן הסופי של הצעות החוק.
ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעות החוק.
ד. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעות החוק ביום הנחתן על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי ל-2 טיוטות החוק:

חוקי היסוד אינם מחייבים כי השרים, זולת ראש הממשלה וממלא מקומו, יהיו חברי הכנסת, אך גם לא חל איסור על כהונה כפולה בשתי הרשויות, המחוקקת והמבצעת. שר שהוא חבר הכנסת מנוע מלשמש בתפקידים מסוימים בכנסת ואין בכוחו להגיש הצעות חוק כחבר הכנסת (לפי סעיף 75 לתקנון הכנסת) ואולם בהיבטים אחרים מעמדו וכוחו של שר שהוא חבר הכנסת כשל כל חבר כנסת אחר, לרבות לענין הצבעה במליאה.

לעומת זאת, תנאי כשירות לכהונה כסגן שר לפי חוק-יסוד: הממשלה היא החברות בכנסת. חוק היסוד מתאר את המהות של תפקיד סגן השר כפעולה בשתי הרשויות, במשרד שנתמנה לו ובכנסת בשם השר שמינה אותו ובמסגרת הענינים שמסר לו. המגבלות האמורות לגבי שר על פעולה בכנסת חלות גם על סגן השר.

מטרת התיקון היא להתיר לחבר הכנסת שנתמנה לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן בממשלה וזאת, בין השאר, כדי לאפשר לאותו שר או סגן שר להתמקד בעבודה הממשלתית ולאפשר לחבר הכנסת שיבוא במקומו להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. אפשרות זו תהיה נתונה לשר או סגן שר אחד בלבד מבין חברי הכנסת שנבחרו ברשימת מועמדים אחת. לא יהיה רשאי לעשות כן ראש הממשלה, ממלא מקומו או שר שנקבע כראש הממשלה בפועל. בהתאם שר או סגן שר שנפסקה כהונתו בכנסת ונתמנה לאחד התפקידים האמורים ישוב ויהיה חבר הכנסת עם כניסתו לתפקיד.

לפי ההסדר המוצע חברותו בכנסת של מי שהחליט להפסיק כהונתו בשל משרתו כשר או כסגן שר לא תחודש אלא לאחר שחדל לכהן בתפקיד הממשלתי (או משנתמנה לתפקיד ראש הממשלה, ראש הממשלה בפועל או ממלא מקום ראש הממשלה) או במסגרת החלפה עם שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת בדרך שלא משפיעה על חברי הכנסת המכהנים. במקרה כזה, השר או סגן השר שחברותו בכנסת נפסקה, יחזור באופן מיידי וללא תנאי לכנסת.

במקום חבר הכנסת שהפסיק חברותו לאחר שהתמנה לשר או לסגן שר יבוא המועמד הבא ברשימת המועמדים לכנסת עליה נמנה אותו שר או סגן השר ועם חידוש חברותו בכנסת, יחדל לכהן חבר הכנסת מאותה רשימה שהוא האחרון להיות חבר הכנסת. לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכותו של זה האחרון לשוב ולהיות חבר הכנסת בפעם הבאה שתתפנה משרה לפי סדר הדברים הרגיל.

יודגש שהצעת החוק מבטיחה כי ההסדר החדש לא יפגום בכל דרך שהיא בעצמאות של חבר הכנסת האחרון שהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים של השר שהודיע על הפסקת כהונתו, או בזכויותיו וביכולתו למלא את משרתו בכנסת. חשוב כי חבר הכנסת לא יהיה נתון ללחצים באשר למילוי תפקידו וכי המשך כהונתו מרגע שנבחר לא יהיה תלוי באיש, בוודאי שלא בידיו של נבחר ציבור אחר.

לשם עיגון ההסדר בחקיקה מוצעות שתי הצעות חוק. הראשונה לתיקון חוק-יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: הממשלה, ובה יעוגן ההסדר המרכזי. השניה עניינה תיקונים נלווים הנדרשים בעקבות אימוץ ההסדר החדש בחוקי היסוד, אשר יוצר מצב חדש שבו יכהן סגן שר שאינו חבר הכנסת.

לצורך ההסדר החקיקתי החדש יתוקנו סעיפים 23 ו- 43 בחוק-יסוד: הכנסת ויתווסף בחוק יסוד זה סעיף 42ג, וכן יתוקן סעיף 26 ויתווסף סעיף 30א בחוק-יסוד: הממשלה. בחקיקה הרגילה יתוקנו סעיפים 9א ו-67 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, סעיף 15 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, סעיף 1 לחוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו-1996 וסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992.

י. היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי יוסי כהן סקר היום בפני מליאת הממשלה את עיקרי ההסכם בין המעצמות לאיראן.

כהן ציין את שימור היכולות הגרעיניות של איראן שמתאפשרות כתוצאה מההסכם לרבות העשרת אורניום, ושמירה על המתקנים הגרעיניים התת-קרקעיים דוגמת פורדו. זאת על אף ההבטחות שניתנו בפומבי מטעם המעצמות שמרכיבים אלה לא יתאפשרו בהסכם סופי.

כהן הוסיף שהאישור שניתן לאיראן להמשיך במחקר ופיתוח של צנטריפוגות מתקדמות יקצר משמעותית את זמן הפריצה שיידרש לאיראן להתחמש בנשק גרעיני.
כהן הדגיש שאם איראן תקיים את ההסכם היא תהיה בטווח פריצה לעשרות פצצות גרעין בעוד 10-15 שנה, כשהמגבלות על תכנית הגרעין שלה יוסרו, ואם איראן תפר את ההסכם היא תוכל לפרוץ לפצצות בודדות עוד קודם לכן.

כהן סיכם שאיראן לא זנחה את תכנית הגרעין הצבאית שלה, וכי עם מאות מיליארדי הדולרים שייכנסו לקופתה איראן תגביר את הטרור שהיא מפיצה באזורנו ובעולם.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.67 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

הלנה אור - עיצוב גרפי

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-W

Funzing-P

תגובות אחרונות