בג"ץ קבע ברוב קולות כי תקופת שהייה מרבית של עשרים חודשים במתקן חולות איננה חוקתית

בג"ץ קבע ברוב קולות כי תקופת שהייה מרבית של עשרים חודשים במתקן חולות איננה חוקתית

בפעם השלישית, שופטי בג"ץ שינו את חוק המסתננים שעבר בכנסת. רובו עבר את מבחן בג"ץ

התיקון השלישי לחוק ההסתננות שעבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת, עבר היום (שלישי) בצורה חלקית את מבחן שופטי בג"ץ.

אחרי שבג"ץ פסל פעמים את החוק על סמך פרשנות בחוק היסוד "כבוד האדם וחירותו", דבר שהוביל לביקורת קשה בקרב תושבי דרום תל אביב וערים נוספות הסובלות מריבוי המסתננים האפריקאים, אישר בג"ץ את החוק החדש שעבר תיקון, למעט סעיף אחד. לא תתאפשר החזקתו של מסתנן במתקני השהייה יותר מ-20 חודשים. לטענת השופטים מדובר ב"חוסר מידתיות".

ארגון שמאל לזכויות אדם הגישו עתירה כנגד התיקון השלישי לחוק, וזה כאמור  אושר בצורה חלקית על ידי תשעה שופטים שדנו בסוגיא. החוק החדש מאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלושה חודשים. "בית המשפט קבע כי בכפוף לפרשנות שהוצגה בפסק הדין להוראות אלה, אין מקום להתערב בהן".

כעת מתקן השהייה ‘חולות’ מאושר גם על ידי בג"ץ והמסתננים יועברו למתקן לתקופה שלא תעלה על 20 חודשים. מסתננים חדשים שיחדרו לישראל ייכלאו בכלא סהרונים לשלושה חודשים, במקום לשנה כמו שנחקק בחוק הקודם, ולאחר מכן יועברו למתקן חולות. כמו כן, המסתננים הכלואים יידרשו לתייצב לרישום פעם אחת ביום ולא שלוש פעמים כפי שנקבע בתיקון הקודם.

קודם הכרעת בג"ץ, פרסמה שרת המשפטים איילת שקד בדף הפייסבוק שלה את דעתה בנושא. "נוסח החוק שאושר על ידי בית המשפט העליון בפעם הקודמת רך מדי, וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים תופעת ההסתננות, שכמעט והתגברנו עליה, שבה, ועשרות אפריקנים חדרו לישראל. אם יבוטל החוק בפעם השלישית, המשמעות תהיה הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה רשמי למסתננים. מעתה, ובכל שעתיים עד למתן פסק הדין, אעלה סרטונים המתארים את חייהם הבלתי-נסבלים של תושבי דרום תל אביב".

בתגובה להחלטת בג"ץ אמרה השרה שקד:

"בית המשפט העליון הכריע כעת בסוגיה הרת גורל.

לאחר למעלה משנתיים ושלושה דיונים על חוק ההסתננות, הוחלט כי החוק יישאר על כנו והעתירה נדחתה, למעט זמן השהיה במתקן הפתוח.

חשוב כי במדינה דמוקרטית מתוקנת הגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה.

צודק בהקשר זה השופט הנדל, שאמר בפסק הדין כי "אכן יש סוג של שיח חוקתי בין בית המשפט לבין הכנסת, אך אין זה שיח בין שותפים לתפקיד. לכל גוף- תכלית וסמכויות שונות״. כנים היו דבריו כשהוסיף ואמר כי ״נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת".

לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי בסוגיית חוק ההסתננות, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להקשר באופן בו נקשרו.

זוהי הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת.

מדינת ישראל פועלת ביתר שאת בשנה האחרונה על מנת לפתור את סוגיית ההסתננות הבלתי חוקית בעזרת הגברת קצב היציאה למדינה שלישית.

בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל הגירה חדש, בין השאר נכנסו מסתננים בפעם השנייה, כאלו שכבר קיבלו כסף בעבר מהמדינה ועזבו.

הם שבו לעבוד.

בימים אלו אנו מגבשים פתרון לסוגיית הנכנסים החדשים, פתרון שיפגע במוטיבציה להגיע לכאן."

שר הפנים שלום התבטא אף הוא ואמר:

"בעקבות פסיקת בגץ הערב, בכוונתי להגיש בדחיפות תיקון לחוק למניעת הסתננות שיקבע את דרכי הפעולה להוצאת המסתננים ויהווה כלי אפקטיבי למאבק בתופעת ההסתננות. תושבי דרום ת״א, אילת, אשדוד וערד: אני עומד לצידכם והממשלה תמשיך לפעול בתקיפות וביצירתיות להוצאת המסתננים השוהים בישראל למדינות מוצאם או למדיניות שלישיות."

השר לבטחון פנים ארדן אשר ביקש בשבוע שעבר בשכונות דרום תל-אביב פרסם את תגובתו:

"כשר הפנים לשעבר אשר חוקק את הגרסה הנוכחית של החוק למניעת הסתננות, צר לי צער עמוק על החלטת בג״צ שפוגעת פגיעה קשה בניסיון המדינה למנוע השתקעות של מסתננים בלתי חוקיים בערי ישראל.

השהייה למשך 20 חודשים במתקן חולות נקבעה לאחר חשיבה מעמיקה עם היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, ולאחר שנקבעו כל ההסדרים מצד אחד שיאפשרו למסתננים במתקן חולות לצאת ממנו ולנוע בחופשיות במהלך היום, ומצד שני לקבוע תקופת שהייה שתייצר להם תמריץ לחזור למדינות מוצאם ולא להשתקע בערים ובשכונות, דבר המייצר בעיות חברתיותובטחוניות קשות ופוגע באזרחינו.

לא זו בלבד שבג׳׳צ קיצר את תקופת השהייה בחולות לתקופה שלא תייצר תמריץ לעזיבת המדינה, אלא שבימים אלה ממש הוא גם מעכב את יישום הסדר העזיבה למדינות שלישיות אשר עליו החלטתי וחתמתי כשר פנים.

בקביעתו כי 12 חודשים היא תקופה ״ראויה יותר״ מ-20 חודשים ומבטאת את הרחמים הנדרשים כלפי המסתננים (אך מתעלמת מהרחמים הראויים כלפי מצוקת תושבי השכונות), שם עצמו בג״צ כ״מחוקק על״ הקובע הסדרים פרטניים במקום בית המחוקקים ובמצב כזה, לא נותרה שום ברירה לכנסת אלא לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לשמור על מעמדה כגוף המחוקק."

יונתן יעקובוביץ, ראש תחום הסברה ב’מרכז למדיניות הגירה ישראלית’, שהצטרף כמשיב לעתירה, אמר כי"מדובר במכת מוות לתקוותם של שכונות דרום תל אביב וערים נוספות להשבת חיי הקהילה ותחושת הביטחון האישי שאבדו להם. התגברות זרם ההסתננות לישראל בחודשים האחרונים מוכיחה כי גדר לבדה איננה מספיקה בכדי למנוע הסתננות לישראל, ופירוק החומה הנורמטיבית שהעניק החוק משאיר את גבולות ישראל פרוצים לחלוטין. מדובר בהחלטה היסטורית עגומה כיוון שהיא תביא להשתקעות בלתי הפיכה של עשרות אלפי מסתננים וליצירת מיעוט אתני קבוע , שאיננו מזדהה עם מדינת ישראל וערכיה, תוך שנים ספורות.

בדרום תל אביב קיבלו התושבים את הפסיקה בצער רב מהול בכעס וחלקם יצא למחאה מאולתרת בשכונת התקווה ובגינת לוינסקי שם אף נרשמו עימותים עם המסתננים.

המפגינים החלו בחסימת צומת הרחובות ההגנה-האצ"ל בשכונת התקווה, ולאחר מכן צעדו לאזור התחנה המרכזית הישנה, כשהם מניפים שלטים, עליהם נכתב בין היתר: "הליכוד – עבד של בג"ץ, "בג"ץ שופך את דמנו", "מהיום אנחנו לוקחים את החוק לידיים".

בעקבות ההפגנה נרשמו עימותים קולניים באזור התחנה המרכזית הישנה בין מפגינים למסתננים. מול התושבים שהגיעו לאזור עמדו שוהים זרים, שחלקם צעקו לעבר הישראלים: "זו העיר שלנו, זה הבית שלנו ואנחנו גרים פה, לכו לבית שלכם". בתגובה צעקו המפגינים: "מי אתם בכלל". כוח משטרה גדול מפריד ביניהם. (תיעוד מאתר NRG)

הכתבה בשיתוף האתר "הקול היהודי".

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 2.20 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

Funzing-P

תגובות אחרונות