הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 18 באוקטובר 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 18 באוקטובר 2015

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"מול גל הטרור אנחנו פועלים בגישה תקיפה ושיטתית – עיבוי כוחות, גיבוי לכוחות, צעדי הרתעה וצעדי ענישה. היום אנחנו נתחיל בפעולות נגד ההסתה, כולל נגד התנועה האסלאמית שהיא בראש המסיתים, בייחוד נגד המקורות הכספיים שלה.

במקביל, ישראל דוחה את הטיוטה הצרפתית במועצת הביטחון. אין שם שום אזכור להסתה הפלסטינית, אין שם שום אזכור לטרור הפלסטיני. יש שם קריאה לבנאום המקומות הקדושים. טוב, ראינו כבר מה קורה למקומות הקדושים במזרח התיכון – מה קורה בתדמור, מה קורה ברחבי עיראק וסוריה ומקומות אחרים, שמוסלמים קיצוניים הורסים את המסגדים אחד של השני, שלא לדבר על אתרים נוצריים, אתרי מורשת, אתרים יהודיים.

ישראל היא לא הבעיה בהר הבית – ישראל היא הפיתרון. אנחנו שומרים על הסטטוס קוו, אנחנו היחידים שעושים את זה ונמשיך לעשות את זה בדרך אחראית, בדרך רצינית. לא היה שום שינוי בסטטוס קוו חוץ מהניסיון של אנשים שאורגנו על ידי תנועות אסלאמיות בישראל ועל ידי גורמים חיצוניים להכניס חומר נפץ למסגדים ולתקוף יהודים מתוך המסגדים. זה שינוי הסטטוס קוו, זה מה שגורם לכל האירועים בשנה האחרונה בהר הבית ולא דבר אחר. אנחנו שומרים על הסטטוס קוו, נמשיך לעשות זאת.

הממשלה תדון היום בדה-רגולציה או יותר נכון בפעולות נגד הביורוקרטיה היתרה בפקידות הממשלה וגם ברגולטורים שהממשלה עצמה קבעה לאורך השנים. יש פה דבר שפוגע אנושות בכלכלת ישראל, אנושות באזרחי ישראל. קשה לתת לתחרות לעבוד, קשה לתת לסקטור הפרטי לעבוד והדבר הזה מייקר מוצרים, הדבר הזה יוצר כמובן מעכב צמיחה והדבר הזה פוגע במקומות עבודה. לכן, היום אנחנו נביא שורה של צעדים חסרי תקדים למעשה בסקטור הציבורי שלנו, להוריד, להפחית את הקללה הזאת של ה-OVER רגולציה, של רגולציית יתר במדינת ישראל. אני בטוח שהדבר הזה ייתן פירות לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל.

לבסוף, אני רוצה לברך את הסטודנטים שמתחילים את שנת הלימודים היום, אותם ואת סגל המרצים – אני מקווה שתרבו חוכמה."

***

ב. הממשלה דנה בעניין קביעת סגן שר כחבר בוועדה לבחירת קאדים מד’הב בנוסף לשרת המשפטים, והחליטה כדלקמן:

בהתאם לסעיף 11(א)(4) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962 לקבוע את סגן השר איוב קרא כחבר בוועדה לבחירת קאדים מד’הב, בנוסף לשרת המשפטים המכהנת בוועדה מכוח תפקידה.

***

ג. הממשלה דנה בטיוטת-חוק הרשות השנייה (תיקון מס…), התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הרשות השנייה (תיקון מס’…), התשע"ו-2015.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס’ 33), התשע"א-2011 (להלן – תיקון מס’ 33) תוקן חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – חוק הרשות השנייה) ושונתה שיטת האסדרה בתחום השידורים המסחריים, כך שלא יוענקו עוד זיכיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים ובמקומם יוענקו רישיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים (להלן – שיטת האסדרה החדשה). בהתאם לתיקון מס’ 33, נדרשו בעלי הזיכיון הנוכחיים בערוץ 2 ובערוץ השלישי (ערוץ 10), לעבור מאסדרה במסגרת זיכיון לשיטת האסדרה החדשה, בהתאם למועדים שנקבעו.
בתיקון מס’ 33 נקבע כי תקופת הזיכיון הנוכחית של בעלי הזיכיון בערוץ 2, היא עד יום י"ח בחשוון התשע"ו (31 באוקטובר 2015).

פרק ב’ בתיקון מס’ 33 נועד להתאים באופן טכני את נוסח חוק הרשות השנייה לשיטת האסדרה החדשה ולמעבר מזיכיונות לרישיונות. במסגרת הפרק האמור נמחקה ההתייחסות בחוק לבעלי זיכיונות ונותרה רק התייחסות לבעלי רישיונות, בהתאם לשיטת האסדרה החדשה. יום התחילה של פרק ב’ האמור נקבע ליום י"ט בחשוון התשע"ו (1 בנובמבר 2015), הוא המועד שנקבע בתיקון מס’ 33 לשינוי שיטת האסדרה והמעבר מזיכיונות לרישיונות.

ערוץ 10 קיבל רישיון לשידורי טלוויזיה בחודש יולי 2015. ואולם לעניין בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 נקבע בסעיף 34(ב3) לחוק הרשות השנייה, שהוסף לאחר חקיקת תיקון מס’ 33 (ר’ ס"ח התשע"ג, עמ’ 42), כי אם ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 עד למועד שנקבע לכך בחוק כי זיכיונו יוארך וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני, תאריך המועצה את זיכיונו עד יום י"א בחשוון (31 באוקטובר 2017). ארכה כאמור ניתנה על ידי מועצת הרשות השנייה.

בנוסף, ממועד חקיקת פרק ב’ לתיקון מס’ 33 ועד היום, עוד לפני כניסתו לתוקף, נערכו בחוק הרשות השנייה תיקונים נוספים שחייבו תיקונים גם בפרק ב’ האמור. חלק מהתיקונים שולבו בפרק ב’ האמור (ראו ס"ח התשע"ב, עמ’ 293 וס"ח התשע"ג, עמ’ 47), אך לא כולם.

נוכח הארכת הזיכיונות כאמור ולאור ההתאמות הנדרשות בפרק ב’ לתיקון מס’ 33 בשל תיקוני חוק הרשות השנייה לאורך השנים, מוצע למחוק בשלב זה את פרק ב’ האמור, ולקדם, בסמוך למועד המעבר של בעלי הזיכיון בערוץ 2 לשיטת האסדרה החדשה, תיקון חקיקה דומה שיתאים באופן טכני את נוסח חוק הרשות השנייה, כפי שיהיה במועד האמור, לשיטת האסדרה החדשה.
בהמשך למחיקת פרק ב’ לתיקון מס’ 33, כמוצע לעיל, מוצע למחוק מהתיקון האמור את סעיף 144 הקובע את יום התחילה של פרק ב’.

לצד התיקון האמור, מוצע לערוך שני תיקונים בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), שנשמטו בטעות מן התיקון העקיף לחוק התקשורת שנערך במסגרת חקיקת תיקון מס’ 33. במסגרת זו מוצע להתאים את נוסח סעיפים 6ח4(1) ו-6כ2(ג)(5) לחוק התקשורת, הקובעים הוראות בנוגע לאיסור בעלויות צולבות לעניין בעל רישיון לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה ולעניין מפיק חדשות עצמאי, כך שההוראות יתייחסו גם לבעלי רישיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה, ולא רק לבעלי זיכיון לשידורי טלוויזיה מכוח החוק האמור.

***

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – סמכות חיפוש לשוטר), התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון- סמכות חיפוש לשוטר), התשע"ו -2015.
2. להסמיך את ועדת שרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום 4.7.2011 אושרה הצעת החוק על ידי וועדת שרים לענייני חקיקה, טיוטת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון סמכות חיפוש לשוטר, התשע"א -2011). הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה על ידי הכנסת ה-18 בישיבתה מיום 23.5.2011 ולצורך המשך הליכי החקיקה הוחל דין רציפות על הצעת החוק ביום 7.7.2013 על ידי הכנסת ה-19.

על מנת לקדם את הצעת החוק בכנסת ה-20 ונוכח המצב הביטחוני, מוצע להביא לאישור הממשלה את טיוטת החוק האמורה, המתקנת את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון סמכות חיפוש לשוטר – לשם מניעת אלימות), התשע"ו-2015, אשר מאפשרת למשטרה לפעול לצמצום האלימות, על ידי הקניית סמכות חיפוש במקומות המועדים לאלימות, זאת לצורך איתור כלי נשק, וכן, להוסיף גם תיקון של סעיף 6ב(ב) על ידי הוספת המילים "מקום אשר מתקיים בו סיכון ביטחוני מיוחד", דבר אשר יאפשר למנוע גם פעילות טרור כנגד תושבי ישראל.

***

ה. הממשלה דנה בעניין תכניות באורך ביניים בפרויקט "מסע", והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 1426 מיום 18.3.2007 בעניין פרויקט "מסע" – חינוך יהודי-ציוני בישראל ליהודי התפוצות" (להלן – החלטת הממשלה) ולהמלצות ועדת ההיגוי של פרויקט "מסע" (להלן – הפרויקט) מישיבתה מיום 10.6.2015:

1. לתקן את החלטת הממשלה ולאמץ את עיקרי המלצות ועדת ההיגוי של הפרויקט (להלן – ועדת ההיגוי), כמפורט להלן:
א. הפרויקט, שעיקרו תכניות לתקופה ארוכה, שבין סמסטר לשנת לימודים אקדמית, יכלול אף תכניות באורך ביניים שמשכן יהא 8 עד 10 שבועות. בסמכות ועדת ההיגוי לקצר את תקופת התכניות באורך ביניים לתקופה שלא תפחת מפרק זמן של 6 שבועות (להלן – תכניות הביניים).
ב. הממשלה רושמת לפניה את הודעת הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן – הסוכנות) שלפיה ההשתתפות של הסוכנות בגין כל משתתף בפועל בתכנית ביניים תהא בשיעור של לפחות שני שליש מתקציב הפרויקט בגין כל משתתף בפועל בתכנית ביניים, וזאת עבור מספר המשתתפים שיאושרו על-ידי המשרד, הסוכנות וועדת ההיגוי.
ג. בהסתמך על הודעת הסוכנות, השתתפות הממשלה בגין כל משתתף בפועל בתכנית ביניים תהא בשיעור של עד שליש מתקציב הפרויקט בגין כל משתתף בפועל בתכנית ביניים, ובכל מקרה לא מעבר לסך של 1,400$ (ארה"ב) למשתתף בפועל כאמור.
2. יישום החלטה זו יהא במסגרת ההסכם מיום 18.9.2007 שבין מדינת ישראל, הסוכנות וחברת "מסע": פרויקט לעידוד תוכניות ארוכות בישראל לצעירי העם היהודי בע"מ, שיתוקן על-פי החלטה זו.

בהחלטה זו – "תקציב הפרויקט בגין כל משתתף בפועל בתכנית ביניים", הכוונה להשתתפות הממשלה והסוכנות בגין כל משתתף בפועל בתכנית ביניים, ללא השתתפות המשתתף.

***

ו. המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, מר אלי גרונר והסמנכ"ל לענייני ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, מר אהוד פראוור, סקרו בפני הממשלה, באמצעות מצגת, את נטל הרגולציה בישראל ביחס למדינות מתוקנות ברחבי העולם ופירטו את הצעדים הננקטים על ידי הממשלה להפחתה משמעותית בנטל הרגולציה הקיימת.
סגנית המנהל הכללי לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג, מציגה באמצעות מצגת, את פעולות משרד הבריאות בתחום פישוט הרגולציה בתחום התרופות, התמרוקים והציוד הרפואי.

ד"ר לוקסנבורג הציגה את עיקרי הרפורמה המתבצעת במשרד הבריאות בתחום הרגולציה בנושאים האמורים.

המצגות שהוצגו בפני חברי הממשלה – מצורפות באתר רוה"מ.

***
ז. הממשלה דנה בתכנית להפחתת הנטל הרגולטורי – רשם הקבלנים, והחליטה כדלקמן:

1. להנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, להביא לדיון במועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (להלן- המועצה), בתוך 90 יום ממועד פרסום ברשומות בדבר מינוי חברי המועצה, את הנושאים המפורטים להלן -

א. תיקון תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תשמ"ח-1988 (להלן- תקנות סיווג קבלנים) כך שהיקף העבודות הדרוש לשם העלאת סיווגו של קבלן יעמוד על 70% מן ההיקף הכספי המרבי בש"ח או מן ההיקף המרבי במ"ר המותר בסוג שסווג הקבלן, בבניה למגורים ובבניה שאינה למגורים.

ב. תיקון תקנות סיווג קבלנים, כך שעבודות שביצע קבלן באתרים סמוכים יובאו בחשבון כעבודות שבוצעו באתר אחד, לעניין חישוב היקף העבודה לפי תקנות אלה, וזאת תוך הגדרת הזיקה הנדרשת, בסמיכות מקום ובזמן, לצורך כך.

ג. צמצום מספר ענפי הרישום ומספר הסיווגים המפורטים בתוספת הראשונה לתקנות סיווג קבלנים וכן בתקנות רישום קבלנים (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה), התשנ"ג-1993. לצורך בחינת התיקון הדרוש בנושא זה יוקם צוות מקצועי שימנה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשר יביא המלצותיו בפני שר הבינוי והשיכון בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו.

ד. תיקון תקנות סיווג קבלנים כך שההיקף הכספי המותר לביצוע בכל אחד מהסיווגים המפורטים בתוספת הראשונה לתקנות סיווג קבלנים, יגדל פי 1.2.
2. להנחות את שר הבינוי והשיכון להפיץ, תוך 120 יום, תזכיר חוק לתיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן- חוק רישום קבלנים), בהתאם לעקרונות המפורטים להלן -
א. יתאפשר רישום כקבלן רשום בסיווגים 1 ו-2, על בסיס העסקת עובד יחיד הממלא אחרי התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(6) לחוק רישום קבלנים.
ב. תבחן האפשרות לשנות את התנאים לרישום קבלנים, באופן שיצמצם את מספר שנות הניסיון הנדרשות כיום מהנדסאי, וממנהל עבודה ובתנאי שהשלים קורס קבלנים מוכר, וכן יאפשר רישום בפנקס למי שאינו מהנדס, הנדסאי או מנהל עבודה, על בסיס ניסיון בביצוע עבודות בנייה, והשלמת קורס קבלנים מוכר.
ג. יבחנו תיקונים נוספים הנדרשים לצורך פתיחת שוק הקבלנים לתחרות ולייעול הליכי הרישוי וצמצום הבירוקרטיה.
ד. לצורך בחינת התיקונים הנזכרים בסעיפים ב’-ג’ לעיל, יוקם צוות מקצועי שימנה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשר יביא המלצותיו בפני שר הבינוי והשיכון בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו.

ה. תזכיר החוק יגובש לאחר הבאת הנושאים המפורטים לעיל לדיון במועצה.

3. יישום החלטה זו, יהיה בהתאם להחלטת ה2ממשלה מס’ 2118 מיום 22.10.2014, בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי.

***

ח. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב בן ציון סאו וראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת, סקרו בפני הממשלה את המצב בירושלים לנוכח הצעדים שננקטו בעקבות גל הטרור שפקד לאחרונה את הארץ.

ראש הממשלה פירט בפני חברי הממשלה את הצעדים שננקטו לאחרונה בהתאם להחלטות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) ובהתאם להנחיותיו בעקבות גל הטרור.
ואלה הצעדים:

ברובד הביטחוני

- תגבור כוחות משטרה בירושלים (למעלה מ-2000 שוטרים וגיוס מילואים של 16 פלוגות מג"ב) ופעילות נרחבת בעומק השכונות.
- חידוד והתאמת הוראות הפתיחה באש.
- הסמכת המשטרה לביצוע כתר / סגר במזרח ירושלים, בהתאם להערכת מצב מבצעית
- מאמץ מרכזי להרגעת הרוחות בהר הבית, לרבות באמצעות הוצאת המוראביטון/ מוראביטאת מחוץ לחוק, מדיניות דילול מושכלת, מעצרים מנהליים והרחקת מסיתים לפי הצורך, הדגשת אי שינוי הסטאטוס קוו בהר הבית ואיסור עלייה בזמן הזה להר הבית לח"כים ולשרים.
- תגבור האבטחה בתחבורה הציבורית בירושלים ב-300 מאבטחים (בשלב ראשון באמצעות חיילים).
- הכנת תכנית להרחבה מסיבית וקבועה בסד"כ המשטרה בירושלים ובכלל.
- ביצוע פרויקט לשיפור מצב הביטחון בירושלים (מוקד אחוד, פריסת אמצעי גילוי ואיסוף, הגנת מוקדים בעייתים.
- תגבור המשטרה בסד"כ צה"לי לאבטחת מרכזי הערים.
- תגבור כוחות צבא ביו"ש ולאורך צירים מרכזיים (דוגמת כביש 443 וכביש 6)
- מענה מבצעי של צה"ל לפרצות ב"קו התפר" לאיתור ולמניעת חדירת שב"חים.
- שמירת הריבונות הישראלית מול רצועת עזה (סביב הגדר), תוך מאמץ לצמצום הפגיעה בנפש ומניעת הסלמה.
- מיגון התחבורה באיו"ש (מיגון ירי – תחבורה ציבורית, מיגון מאבנים – כלי רכב פרטיים) והרחבת התאורה בצירים ובצמתים.
- קידום סלילת כבישים עוקפים ביו"ש (נבי אליאס, חווארה, אל-ערוב, מערב בנימין/בית אריה).
- הרחבת מתן היתרים לאזרחים לנשיאת כלי נשק.
- הקפאת החזרת גופות מחבלים למשפחותיהם עד להרגעת המצב.
- מענק "בירה" – תוספת שכר לכוחות הביטחון המשרתים בביטחון שוטף בירושלים.

ברובד המשפטי

- זירוז הליך אישור וביצוע הריסת בתי מחבלים.
- קביעת עונשי מינימום לזורקי אבנים ובקבוקי תבערה (נמצא בהליך חקיקה).
- הטלת קנסות על קטינים מפגעים והוריהם, בנוסף לענישה אחרת (נמצא בהליך חקיקה).
- שלילת תושבות למפגעים (על ההשלכות הנלוות בתחום הביטוח הלאומי).
- החרמת רכוש וביטול הטבות למפגעים (כולל משכורות הרש"פ).
- שלילת אזרחות למפגעים – היועמ"ש כבר החליט בנושא המפגע בת"א במהלך "עמוד ענן". עוד 3 תיקים ממתינים להחלטה (מצטרף לדעא"ש והמפגעים מאום אל פאחם ונצרת).
- בחינת ביטול איחוד משפחות.
- בחינת שלילת תושבות ואזרחות למשפחות מפגעים.
- הגברת האכיפה האזרחית המשולבת בשכונות מזרח ירושלים.

צעדים נוספים שעל הפרק

- הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק.
- מערכה נרחבת נגד ההסתה ברשתות החברתיות ובתקשורת.
- בחינת תיקון חקיקה לחוק הנוער בכל הנוגע לעבירות ביטחוניות (אישור מאסר בפועל לנערים מפגעים מתחת לגיל 14).
- מאמץ להשלמת גדר הביטחון.
- סיוע לירושלים ברובד הכלכלי- אזרחי.
- בחינת הקמת בית משפט לענייני ביטחון.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

Funzing-F

תגובות אחרונות