הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 1 בנובמבר 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 1 בנובמבר 2015

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"היום אנחנו עושים צעד גדול לקידום אספקת הגז למדינת ישראל. הגז הוא מנוע צמיחה מספר אחת של ישראל לשנים הקרובות. מדובר קודם כל בהשקעות של הרבה מאוד מיליארדי דולרים כבר בשנתיים הקרובות ויצירת תעשיות נלוות, מה שייתן מקומות עבודה רבים לאזרחי ישראל.

אספקת הגז תסייע בהורדת מחירי האנרגיה והורדת יוקר המחיה. הדבר ייתן גם עצמאות אנרגטית למדינת ישראל. לא נהיה תלויים במקורות אנרגיה זרים, דבר שהוא חשוב מאוד למדינת ישראל. זה יביא גם מאות מיליארדי שקלים לאורך 20 השנים הקרובות לאזרחי מדינת ישראל בתקציבי רווחה, בתקציבי חינוך ובתקציבי בריאות. זה דבר חשוב מאוד למדינה.

הוויכוחים שהובילו אותנו לנקודה הזאת מזכירים לי את הוויכוחים שהיו בזמנו על כביש 6. היו ויכוחים סוערים על כביש 6 והיום אף אחד לא מבין בכלל איך המדינה הסתדרה בלי כביש 6, והיא באמת לא הסתדרה. אותו הדבר יקרה גם בעניין הגז. אני חושב שכעבור שנה, שנתיים, שלוש שנים כולם יבינו שזה היה צעד הכרחי. אני הבטחתי שנעביר את המתווה והיום אנחנו עושים את הצעד המשמעותי ביותר כדי לעשות זאת.

השר דרעי הודיע לי על כוונתו להתפטר ממשרד הכלכלה כדי להשלים את המהלך. המשרד יעבור אליי ואני אאשר את המתווה. למשרד לפיתוח הנגב והגליל יתווסף הטיפול גם בפריפריה החברתית והוא ייקרא "המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה". בהמשך אני בטוח שנמצא דרך לתת ביטוי הולם נוסף למעמדו של השר דרעי כראש מפלגה חשובה בקואליציה, כשר ותיק ומנוסה בממשלות ישראל.
אני מבקש לשלוח תנחומים לממשלת רוסיה, לנשיא פוטין, לעם הרוסי וכמובן גם למשפחות הנספים. קרה כאן אסון כבר מאוד בסיני. אנחנו מזדהים עם הצער ואנחנו כמובן נמצאים בקשר רצוף עם ממשלת רוסיה וממשלת מצרים כדי לדעת את נסיבות המקרה."

***

ב. הממשלה החליטה לאשר את המינויים בשירות החוץ כמפורט להלן:

עמיקם לוי – קונסול כללי בשנגחאי, סין.
ליאור חייט – קונסול כללי במיאמי, ארה"ב.
יעל השביט – קונסולית כללית בבנגלור, הודו.

***

ג. הממשלה דנה בטיוטת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה)(תיקון), התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק שכר מינימום חוק שכר מינימום (העלאת שכר מינימום – הוראת שעה)(תיקון), התשע"ו-2015.

2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

4. בהתאם לסעיף 88 בתקנון הכנסת לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

5. שר האוצר הודיע כי משרד הכלכלה ומשרד האוצר הסכימו ביניהם על הקמת מנגנון לתיקון שכר המינימום במקרה בו יהיה שינוי לרעה ברמת האבטלה.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן – הוראת השעה) שנכנס לתוקף ביום 1.4.2015 מעלה בהדרגה את סכום שכר המינימום לחודש עד ל- 5,000 שקלים חדשים. כעת מוצע לעדכן את שכר המינימום בפעימה נוספת כך שהחל ביום 1.12.2017 יעמוד שכר המינימום לחודש על סך 5,300 שקלים חדשים, וזאת בין היתר, בהתחשב בהסכמות אליהן הגיעו נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית החדשה בנוגע לעדכון שכר המינימום.

הצעת ההחלטה מבקשת לאשר את הצעת החוק אשר נועדה להביא להעלאה בשכר המינימום בפעימה נוספת במסגרת הוראת השעה שנכנסה לתוקף ביום י"ב בניסן התשע"ה (1.4.2015) בעניין העלאת שכר המינימום, כך שהחל מיום י"ג בכסלו התשע"ח (1.12.2017) יעמוד שכר המינימום לחודש על סך של 5,300 שקלים חדשים.

יצוין שהעלאת שכר המינימום בחקיקה מהווה התערבות במערכת יחסי העבודה במשק. ואולם אחד מהשיקולים אשר תומכים בהחלטה על תיקון החוק כאמור הוא ההסכם הקיבוצי שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית החדשה חתמו מיום 30/3/2015 ובו מביאים הסכמתם להעלאת שכר המינימום כמבוקש בהצעת החוק.

***

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק העונשין (תיקון מס’…) (הסתה לטרור), התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק העונשין (תיקון מס’…) (הסתה לטרור), התשע"ו-2015 .
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

על רקע אירועי הטרור וריבוי תופעות ההסתה למעשי טרור מן העת האחרונה, מוצע להבחין בין ההסתה לאלימות לבין ההסתה לטרור, ולהציב רף נורמטיבי חדש בנוגע להסתה לטרור, המאזן בצורה ראויה יותר בין ההגנה על חופש הביטוי, לבין הצורך במניעת טרור שמקורו בהסתה או באקלים האלים שההסתה יוצרת.

כיום איסור להסתה למעשה טרור קבוע בעבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק או חוק העונשין), שכותרתה "הסתה לאלימות או לטרור", החלה גם על הסתה למעשה לאלימות שאינו בגדר מעשה טרור. מוצע לקבוע עבירה מיוחדת להסתה לטרור, תוך יצירת הבחנה בין שני סוגי פרסומים אסורים: פרסום קריאה לעשיית מעשה טרור – שלגביו לא תידרש הוכחת יסוד הסתברותי, לעומת פרסום דברי שבח אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, שלגביו יוותר היסוד ההסתברותי הקיים בעבירה לפי סעיף 144ד2.

הצורך בקביעת איסור מיוחד להסתה לטרור, נובע מייחודה של תופעת הטרור, הבא לידי ביטוי בעצמת הפגיעה שלה ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה. הצעה לקביעת עבירה דומה לעבירה המוצעת בתזכיר כלולה בהצעת חוק המאבק בטרור התשע"ה-2015 (להלן – הצעת חוק המאבק בטרור), הנדונה בימים אלה בכנסת. כשיושלם הליך חקיקת הצעת חוק המאבק בטרור, יהיה האיסור חלק ממכלול האמצעים שיקבעו למאבק בטרור במסגרת חוק זה.

***

ה. הממשלה דנה בטיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח הצעת החוק שתוגש לכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום 27 במרץ 2014 הורה היועץ המשפטי לממשלה על הקמת צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט (להלן – צוות ליכט), שהתבקש להמליץ בפני שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה על הסדרת הרגולציה לטווח הארוך בענף שירותי המטבע. צוות ליכט הגיש את מסקנותיו והמלצותיו בחודש פברואר 2015. הצוות מצא כי בענף שירותי מטבע קיימים גופים שפועלים כמוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין, המספקים מגוון רחב של שירותים. שירותים אלו כוללים ניכיון שיקים, פקטורינג (מימון עסק כנגד רכישת חובותיו), שירותי מטבע חוץ וכן העברת כספים בין מדינות. חלק מנותני שירותי המטבע עוסקים גם במתן הלוואות חוץ בנקאיות, פעולה שאינה מפוקחת כיום. כמו כן, לעיתים עוסקים נותני שירותי המטבע גם במתן שירותים מעין-בנקאיים דוגמת ניהול פיקדונות כספיים וביצוע הוראות תשלום.

מדובר בענף חשוב אשר להסדרת פעילותו תועלת משקית רבה. אולם, למרות חשיבותו, הענף כמעט שאינו מוסדר ומפוקח. ההסדרה הקיימת חלקית בלבד והיא מצויה בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ועוסקת בעיקר בהיבטים של הלבנת הון. הסדרת התחום בדרך זו משפיעה, כמובן, על התפיסה של הרגולציה בתחום. תחומי פעילות משמעותיים אחרים, כגון ענף ההלוואות החוץ בנקאיות בין אם באמצעות נותני שירותי מטבע ובין אם שלא באמצעותם, כמעט ואינם מוסדרים. להיעדר ההסדרה תוצאות בלתי רצויות, שהבולטת שבהן היא שלצד גורמים לגיטימיים, נכנסו גורמים עברייניים לענף ונוצרה תשתית להעלמת מיסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב.

לפיכך המליץ צוות ליכט על הקמת רגולטור פיננסי ייעודי אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי ויפקח עליהם, כאשר הסדרת פעילותו של הרגולטור כאמור תיקבע בחקיקה ייעודית ונפרדת.

ביום 8 בפברואר 2015, הודיע היועץ המשפטי לממשלה לראש ממשלת ישראל, שכיהן אותה עת גם כשר האוצר, כי מסקנות והמלצות צוות ליכט מקובלות עליו בהיבט העקרוני והוא מבקש לקדמן.

ביום 1 במרץ 2015 מונה צוות בראשותו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, שמטרתו ליישם את המלצות צוות ליכט ולהכין את החקיקה הנדרשת ליישומן. בצוות חברים רבים מגופי הממשלה הנוגעים לעניין, ובכלל זה: נציגי האגפים הרלבנטיים במשרד האוצר (אגף שוק ההון, אגף התקציבים ואגף כלכלה ומחקר), בנק ישראל, משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ורשות ההגבלים העסקיים. הצוות קיים דיונים רבים בנוגע להסדר הראוי בתחום השירותים הפיננסיים הניתנים בידי מי שאינם בנק או גוף מוסדי. בישיבות נדונו עיקרי המלצות צוות ליכט וכן היבטים שונים הנוגעים לקביעת הרגולטור הפיננסי, להגדרת השוק והיקפו, ולהסדרה הנדרשת בו. כמו כן נדונו היבטים נוספים של פעילות נותני שירותי מטבע ופעילויות בלתי מפוקחות אחרות, שעלולות בעתיד להימצא, באותו אופן, מחוץ לגדר הפיקוח.

מטרת החוק המוצע היא לקבוע רגולטור פיננסי אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי. מוצע כי הרגולטור יפקח על ענף נותני שירותי המטבע וענף האשראי החוץ מוסדי, באופן שיביא מחד לפיתוחם וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים, ומאידך ימנע מגורמי פשיעה וגורמים עבריינים מלעשות שימוש בענפים אלה למטרות שאינן כשרות.

ביום 5 באוגוסט 2015, התקבלה בממשלה, במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2015-2016, החלטה מס’ 344, שעניינה הגדלת מקורות המימון של חברות נותנות אשראי. לפי ההחלטה האמורה הוטל על שר האוצר להניח על שולחן הכנסת, עד תחילת כנס החורף של הכנסת, את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015, שתכלול את הסדרת תחום ההלוואות החוץ מוסדיות ובכלל זה את הסדרת התחום שבו עוסקת ההחלטה.

לאור חשיבות ההסדרה המוצעת ועל מנת לעמוד במועד שנקבע בהחלטת הממשלה הנזכרת לעיל להנחת החוק המוצע על שולחן הכנסת, מוצע לאשר עקרונית את טיוטת החוק המצורפת, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את טיוטת החוק על דעת הממשלה, כך שניתן יהיה להניחה מיד לאחר מכן על שולחן הכנסת לצורך העלתה לקריאה ראשונה.

***

ו. הממשלה דנה בשינוי שם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ל"המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל", והחליטה כדלקמן:

1. לשנות את שם המשרד לפיתוח הנגב והגליל כך שייקרא מעתה "המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" (להלן – המשרד).
בהתאם לפקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים) 1940, תפורסם הודעה ברשומות לפיה ישונה תוארו של "השר לפיתוח הנגב והגליל" ל"השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל".
2. להוסיף לתחום הפעילות של המשרד, את הפריפריה החברתית, כמפורט להלן:
(1) רשויות מקומיות, שאינן בנגב ובגליל, העונות על שני התנאים המצטברים הבאים:
(א) מדורגות במדד החברתי כלכלי לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן- הלמ"ס) באשכולות 4-1.
(ב) מדורגות במדד פריפריאליות לפי דירוג הלמ"ס באשכולות 7-1.
רשימת הרשויות מצורפת כנספח א’ להחלטה.
(2) שכונות ברשויות מקומיות, שאינן בנגב ובגליל, המוכרות על ידי הממשלה תחת פרויקט "שיקום שכונות" (פיזי או חברתי).
רשימת השכונות כיום מצורפת כנספח ב’ (זמני) להחלטה זו. רשימת השכונות בנספח ב’ תעודכן על פי הצורך בהתאם לאמות המידה הקיימות הנוגעות לעניין.
לעניין זה "נגב" ו"גליל" – כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991 ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993 בהתאמה.
3. א. להכריז על הרשויות המקומיות העומדות בתבחינים המפורטים בסעיף 2(1) לעיל,
במועד קבלת החלטה זו, כפי שהן מפורטות בנספח א’ להחלטה, ועל השכונות כאמור בסעיף 2(2) לעיל, כפי שמפורטות בנספח ב’, כאזור בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו (להלן – הפריפריה החברתית), לתקופה שעד ליום 31/12/2018, זאת, במגמה להשיג את היעדים הבאים:
(1) חיזוק החוסן החברתי בפריפריה החברתית.
(2) הגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערי ההזדמנויות בפריפריה החברתית.
(3) שיפור איכות החיים בפריפריה החברתית.
ב. יובהר כי השכונות הנכללות בנספח ב’ (זמני), המצורף להחלטה זו, נכללות בהחלטה כאזור עדיפות לאומית עד לבחינת הצורך בעדכון הרשימה. לאחר תקופה זו, ובהתאם לתוצאות העדכון, במידת הצורך, של הרשימה, ייכללו באזור העדיפות הלאומית לצורך מתן הטבות לפי החלטה זו רק השכונות שברשימה המעודכנת, שתצורף כנספח ב’ הקבוע.
4. השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, יהיה רשאי, בתיאום עם המשרדים הנוגעים בדבר ובהלימה למדיניותם, לקבוע אמות מידה, על פי שיקולים מקצועיים, לעניין הטבות ותמריצים אשר יינתנו לפריפריה החברתית, ואשר ייקבעו בהלימה לתכלית קביעתה של הפריפריה החברתית כאזור עדיפות לאומית כמפורט לעיל, והכול במסגרת התקציב המאושר של המשרד:
(1) בתחום החינוך הבלתי פורמאלי – במטרה לקיים פעילויות חינוך בלתי פורמאליות במסגרות חוץ בית ספריות, למעט תנועות נוער, לאחר שעות הלימודים.
(2) בתחום הדיור והפיתוח העירוני – לשם חיזוק הבסיס החברתי והכלכלי של הפריפריה החברתית, וכדי להקל על פיתוח היישובים באזורים אלה, לרבות מבני ציבור ותשתיות ציבוריות.
(3) בתחום התעסוקה – לשם קידום כושר הייצור והשבחת ההון האנושי בפריפריה החברתית, יצירת מקומת תעסוקה יציבים, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום האבטלה.
(4) בתחום איכות חיים ותרבות הפנאי – במטרה לבסס איכות חיים נאותה ולטפח מערך שטחים פתוחים לסוגיהם, לשמר ולפתח ערכי טבע ומורשת, ולייצר מקורות משיכה למטיילים ולמבקרים.
(5) בתחום החברתי-קהילתי – במטרה לחזק את הקהילות המקומיות.
פעילות המשרד כאמור תעשה גם בכפוף למגבלות שעניינן מניעת כפל תמיכות.
5. בשנת 2016 יתווספו 300 מלש"ח בהרשאה להתחייב לתקציב המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומקור מימונם יתוקצב מהעודפים המחויבים של סעיף 04 בהתאם לקצב הביצוע. בשנת 2017 יתווספו 300 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב שהמקור למימונם הוא ממסגרת התקציב המאושרת, כפי שיסוכם בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על התקציבים באוצר.
6. למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יוקצו 11 תקני כוח אדם, לרבות נלוות, ועוד 2 תקני סטודנטים.
7. לתקן את החלטת הממשלה מספר 146 מיום 28.06.15, שעניינה קידום הסוגיה האסטרטגית "פיתוח כלכלי-אזורי" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, ולקבוע כי גיבוש התוכנית יובל על ידי המנהלת הכללית של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובתיאום עם מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנכ"ל משרד הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגיהם. לצורך גיבוש ויישום ההחלטה תוקם מינהלת שתפעל תחת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. אגף התקציבים יקצה 2 תקני כוח אדם, לרבות נלוות, להפעלת המינהלת. ככל שיידרש תקציב ליישום ההחלטה הוא יסוכם בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר במסגרת התכנית הכלכלית.
8. מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של משרדי ממשלה אחרים, ובכלל זה אין בה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידי משרד הבינוי והשיכון או משרדי ממשלה אחרים המפעילים את פרויקט שיקום שכונות.
9. במסגרת אמות המידה והשיקולים המקצועיים שייקבעו כאמור בסעיף 4 לעיל, יובאו בחשבון, על פי העניין, החלטות ממשלה אחרות שעניינן פיתוח יישובים הנמנים על הפריפריה החברתית כהגדרתה בהצעה זו, וכן פעולות משרדי הממשלה האחרים ביישובים אלו, לרבות במסגרת פרויקט שיקום שכונות.
10. לתקן את החלטת הממשלה מס’ 70 מיום 14.06.2015 כך ששם ועדת השרים יהיה ועדת השרים לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בראשה יעמוד השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ותחום עיסוקה יהיה כלל הסוגיות הנוגעות לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.
11. צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"לית משרד החינוך וראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יבחן את סוגיית מיקום אגף מעונות יום. הצוות ימליץ לממשלה בנדון בתוך 45 יום. ככל שתהיינה השלכות תקציביות לעבודת הצוות, הן תסוכמנה בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש אגף התקציבים במשרד האוצר במסגרת התוכנית הכלכלית.

עדיפות לאומית

בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק"), השיקולים לקביעת הפריפריה החברתית, כהגדרתה בהחלטה זו, כאזור בעל עדיפות לאומית, הם חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו; מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ; והצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות; כאמור בסעיפים 151(ב)(2),(4) ו- (5) לחוק.

רשויות מקומיות המצויות בפריפריה הגיאוגרפית, סובלות מרמת נגישות ואיכות שירותים נמוכה מכוח ריחוקן ובידודן היחסי ממרכזי תעסוקה, מסחר ותרבות ומקשיים במשיכת יזמים להשקיע בהן. יחד עם זאת, גם באזורים שאינם פריפריאליים גיאוגרפית, קיימות רשויות וריכוזי אוכלוסייה, הסובלים מקשיים חברתיים או כלכליים.

בבסיס הגדרת הפריפריה החברתית בהחלטה זו, עומדת התפיסה שלפיה "פריפריאליות" היא שאלה של נגישות לשירותים, למוקדי בריאות, השכלה, תרבות, תעסוקה, מסחר וכו’, והיכולת של האזרחים לנצלם באופן אפקטיבי. שירותים אלה משפיעים באופן מהותי ויומיומי על רמת החיים בפריפריה. הנגישות אינה מתמצת רק במרחק פיזי, אלא גם ביכולת לגשר על המרחק, הן ברמה התשתיתית-אזורית והן ברמת הפרט ואמצעיו. על-מנת לבטא בצורה המיטבית את המושג פריפריה חברתית, על הגדרת אזורי הפריפריה החברתית להתבסס על שיקולים גיאוגרפיים, ועל שיקולים חברתיים-כלכליים המבטאים את היכולת למצות את פוטנציאל הנגישות והקרבה למרכז הארץ.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל, במתכונתו ערב החלטה זו, פועל בתחומי הפריפריה הגאוגרפית של מדינת ישראל, קרי בתחומי הנגב והגליל. החלטת ממשלה מס’ 667 מיום 4.8.2013 שעניינה הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית, לעניין קידום חברתי וכלכלי של אזורי פריפריה, הגדירה את אזורי הפריפריה על בסיס מדד נפתי משולב, ששקלל את המדד החברתי כלכלי ואת מדד הפריפריאליות של הלמ"ס, והכל ברמת הנפה המנהלית. תוצאתו של שקלול זה היא שאזורי הפריפריה, כפי שנקבעו לעניין החלטה מס’ 667 הנ"ל כאזור עדיפות לאומית, כוללים גם הם את הפריפריה הגאוגרפית, דהיינו את מחוז צפון ואת נפת באר שבע כהגדרתם על ידי משרד הפנים.

תכליתה של החלטה זו לתת מענה ועדיפות לאומית ליישובים בפריפריה החברתית כלכלית, שאינם נמנים על הפריפריה הגאוגרפית המקבלת כבר מענה במסגרת פעילותו הקיימת של המשרד, ובמסגרת החלטת עדיפות לאומית האמורה לעיל, קרי אינן בתחומי הנגב והגליל. קביעת הרשויות המקומיות הנכללות בהחלטה מבוססת על עמידה בשני תנאים מצטברים שנקבעו בהתאם.
התנאי הראשון, עניינו בדירוגה של הרשות המקומית במדד הכלכלי חברתי של הלמ"ס. מדד זה, כפי שיפורט להלן, משקף את המצב הכלכלי חברתי של האוכלוסיה בתחומה של הרשות המקומית, באופן העולה בקנה אחד עם השיקולים ביסוד ההחלטה כמפורט לעיל.

מדד זה מבטא שילוב תכונות בסיסיות של האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית.

היבטים מרכזיים המרכיבים את הרמה החברתית-כלכלית הם: המקורות הכספיים (מעבודה, מקצבאות וממקורות אחרים) של התושבים. תחום הדיור – צפיפות, איכות ושאר מרכיבים בתחום זה, ציוד הדירה – כגון מזגן, מחשב אישי ווידאו, רמת מינוע – הן כמותית והן איכותית, חינוך והשכלה, מאפייני תעסוקה ואבטלה, מצוקות חברתיות-כלכליות מסוגים שונים, מאפיינים דמוגרפיים. המדד החברתי-כלכלי מחלק את הרשויות המקומיות לעשר אשכולות. אשכול 1 מציין רשות מקומית שתושביה ברמה חברתית-כלכלית חלשה מאוד, ואשכול 10 מציין רשות מקומית שתושביה ברמה חברתית-כלכלית חזקה מאוד.

הלמ"ס מקבץ את האשכולות במדד ב-3 קבוצות. רשויות בדירוג 1-4 נחשבות לרשויות בדירוג נמוך-בינוני. במספר עבודות הלמ"ס הגדיר רשויות אלו כפריפריה. רשויות בדירוג 5-8 נחשבות לרשויות בדירוג בינוני-גבוה ורשויות בדירוג 9-10 נחשבות לרשויות בדירוג גבוה.

בהתאם לאמור, התנאי הראשון להכללת רשויות מקומיות בהחלטה זו הוא כי מדובר ברשויות מקומיות המדורגות במדד חברתי כלכלי באשכולות 1-4.

התנאי השני מבוסס על התפיסה שהרשויות המרכזיות ביותר מבחינה גיאוגרפית, אשר נגישותן למרכזי אוכלוסיה בכלל ולמרכז הארץ בפרט היא הגבוהה ביותר, נהנות מכל היתרונות המובנים הנובעים מכך, ובהתאם יש להבחין בינן לבין יתר הרשויות.

מדד הפריפריאליות של הלמ"ס מבוסס על ההנחה שלאזורי המרכז יש יתרונות לעומת אזורי הפריפריה, ויתרונות אלו הולכים וגדלים ככל שמיקום האזור מרכזי יותר. תיאוריה זו באה לידי ביטוי בכל מדינה בהתאם לגבולותיה ולמפה היישובית שלה. מטרת מדד הפריפריאליות של הלמ"ס גובש כמדד כמותי, תקף ומהימן המבטא את המידה שבה רשות מקומית מרכזית או פריפריאלית, או נמצאת במקום כלשהו באמצע הסולם. במהלך העבודה נעשה שימוש בשיטות התיאורטיות המיושמות בעולם בשנים האחרונות. המדד מאפיין ומסווג את הרשויות המקומיות לפי מיקומן הגיאוגרפי במובן הרחב, דהיינו קרבה לפעילות הכלכלית המתרחשת בארץ.

המדד חושב כשקלול של שני מרכיבים בחלקים שווים: (1) מדד נגישות פוטנציאלית המשקלל בין המקומית לכל הרשויות המקומיות בארץ לבין גודל האוכלוסייה שלהן; גודל האוכלוסייה מהווה קירוב למגוון רחב של פרמטרים כלכליים כמו תעסוקה, נגישות לשווקים ושירותים ועוד. רשויות מקומיות גדולות יותר הן בדרך כלל אטרקטיביות יותר למשקיעים ולמהגרים. (2) קרבה של רשות מקומית לגבול מחוז תל אביב, המכונה "לב כלכלי של המדינה".

הלמ"ס חילק את הרשויות המקומיות לאשכולות המקובצים לחמש רמות פריפריאליות. האשכול החמישי והאחרון, מאגד בתוכו רשויות שזכו לדירוג 8-10 ועל כן נחשבות למרכזיות מאוד, קרובות למחוז תל אביב ולמגוון רחב של פרמטרים כלכליים כגון תעסוקה, נגישות לשירותים ועוד. בהתאם, במסגרת החלטה זו נכללות הרשויות המדורגות 1-7 במדד הפריפריאליות, ואילו הרשויות במדד פריפריאליות 8-10 אינן נכללות בה.

לצד זאת, פריפריה חברתית מתקיימת גם בתוך ריכוזי אוכלוסייה, ואף במרכז הארץ ממש או בתחומן של רשויות מקומיות שהדירוג החברתי-כלכלי הכללי של תושביהן גבוה. כך, פריפריה חברתית קיימת גם בתוך שכונות או אזורים ספציפיים, לרבות בערים דוגמת תל אביב, חיפה, ראשון לציון ורחובות, שככלל אינן נחשבות או נתפשות כפריפריה. שכונות אלו כבר הוכרו בעבר על ידי ממשלת ישראל במסגרת פרויקט "שיקום שכונות".

מטרתו הייתה התמודדות מקיפה ורב-ממדית עם תופעת הפער החברתי המתרחב במדינת ישראל, וטיפול במוקדי מצוקה חברתית ואזורי התבלות פיזית במרכזים עירוניים וביישובי פיתוח. ממשלת ישראל החלה בפרויקט שיקום שכונות לאור העובדה כי במרבית מהשכונות ועיירות הפיתוח הוקמו תשתיות פיזיות-ציבוריות – למשל ביוב, ניקוז, תאורה וכבישים – באיכות ירודה ולעתים באופן חלקי בלבד. קשיי נגישות לבתים והיעדר תשתית תחבורתית לשכונות ובתוכן, יצרו נתק וריחוק ביניהן לבין המרכזים העירוניים שאליהם השתייכו. ברבות משכונות אלו הופעלו שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה, במגוון מצומצם ובמבנים שאינם מותאמים להם. שירותי המסחר מוקמו במבנים רעועים ובגנים ציבוריים, ומגרשי משחק לילדים לא הוקמו. התבססותם הכלכלית של חלק מתושבי השכונות והעתקת מקום מגוריהם לאזורי מגורים איכותיים יותר יצרו תהליך של "הגירה שלילית", והדירות המתפנות אוכלסו במשפחות חלשות.

במהלך שנות הפרוייקט אותרו 210 שכונות. השכונות אותרו ונקבעו על פי שורה של מדדים: מצוקה רב-ממדית של אחוז גבוה מתושבי השכונה (45%), חוסר או רמה נמוכה של תשתיות פיזיות וחברתיות (25%), חוזק חברתי-כלכלי של אוכלוסיית הישוב (20%), נוכחות של עולים חדשים או אוכלוסיות חלשות מיוחדות בשכונה (10%). משרד הבינוי והשיכון נותן עדיפות במסגרת הפרויקט לאזורי מצוקה המאופיינים בבנייה רוויה, הואיל ובאזורים אלה ההשקעה יכולה לתרום לשיפור באיכות חיים של יותר תושבים.

הפרויקט כולל שני תחומים עיקריים: פיזי וחברתי. התחום הפיזי כולל מרכיבים רבים – הרחבת דירות מגורים, שיפוץ בנייני מגורים, השלמת פיתוח תשתיות ציבוריות, שיפוץ דירות קשישים ועוד. התחום החברתי כולל תכניות לגיל הרך, תגבור לימודים פורמאליים, תכניות לנוער ולצעירים במצוקה ותוכניות להשכלה גבוהה. נכון להיום, השיקום הפיזי פועל כעת ב-37 שכונות והשיקום החברתי פועל ב- 94 שכונות.

השיקולים המקצועיים שביסוד פרויקט שיקום שכונות הם בהלימה מלאה לשיקולים לקביעתה של פריפריה חברתית שלא ברמת היחידה הגאוגרפית של רשות מקומית. בהתאם כל השכונות הנכללות בפרויקט שיקום שכונות, פיזי או חברתי, ואשר אינן בתחומי הנגב או הגליל, נכללות גם הן בהחלטה. רשימת השכונות המוכרות על ידי הממשלה תחת פרויקט שיקום שכונות, תעודכן על פי הצורך, בהתאם לאמות המידה הקיימות הנוגעות לעניין.

בשלב זה, רשימת השכונות המצורפת כנספח ב’ זמני תיכלל בהחלטה, כאזורי עדיפות לאומית, בהתאם לפרמטרים המגדירים שכונות בפרוייקט, ויהיו זכאיות להטבות לתקופה זו. ככל שהרשימה תעודכן, על פי הצורך, תחול הגדרת עדיפות לאומית ותחומי פעילות המשרד ומתן הטבות על רשימת השכונות המעודכנת.

בתום הדיון מסר השר אריה מכלוף דרעי לראש הממשלה את כתב התפטרותו מתפקיד שר הכלכלה.

נספח א’: רשימת הרשויות המקומיות הנכללות בפריפריה החברתית (באתר רוה"מ).

נספח ב’: רשימת השכונות בפרויקט שיקום שכונות (באתר רוה"מ).

 

***

ז. שר הביטחון וראש אמ"ן מסרו לממשלה סקירה ביטחונית.

***

ח. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובכירי משרדו וכן ממלא מקום מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וסגן ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, מסרו לממשלה סקירה (באמצעות מצגת) על עיקרי הרפורמה להפחתת מספר הנפגעים בתאונות הדרכים וזאת באמצעות התקנת מערכות בטיחות בכלי הרכב.

בסקירה נמסרו גם נתונים על מספר הנפגעים מתאונות הדרכים וכן נתונים על הירידה הצפויה בנפגעים והחיסכון למשק כתוצאה מהרחבת התקנת אמצעי הבטיחות האמורים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה להקים צוות משותף של משרד התחבורה יחד עם אגף תקציבים במשרד האוצר לעניין עידוד התקנת התקני בטיחות בכלי רכב. התמרוץ האמור ייעשה ללא פריצת מסגרות התקציב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה היום את משרד התחבורה יחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר לבחון כיצד ניתן לתמרץ הטמעת מערכות אלקטרוניות מתקדמות בכלי רכב על מנת למנוע תאונות דרכים.

זאת במסגרת סקירה מיוחדת שערך היום לממשלה שר התחבורה ישראל כץ בנושא מניעת תאונות בדרכים בה נתונים על פיהם המרכיב האנושי הוא הגורם המרכזי המוביל לתאונות דרכים וכי הטמעת מערכות אלקטרוניות בכלי רכב יכולות לצמצם את תאונות הדרכים בעשרות אחוזים. הצוות יכין מיתווה מיוחד במסגרתו יעודדו נהגים להטמיע מערכות אלקטרוניות בכלי רכב.

המצגת שהוצגה בפני הממשלה – (באתר רוה"מ)..

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-I

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-I

תגובות אחרונות