הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 15 בנובמבר 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 15 בנובמבר 2015

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"המחבל השפל שרצח ביום שישי האחרון את יעקב ונתנאל ליטמן, זיכרונם לברכה, אב ובנו, נתפס על ידי כוחות הביטחון. הוא שייך לג’יהאד האסלאמי. אמש שוחחתי עם הרעייה והאם נועה, אמרתי לה שהעם כולו דואב את האסון הכפול והנורא שלה ושל ילדיה. אנחנו נמצה את הדין עם המרצח ונמשיך להילחם בטרור בחורמה.

שעות ספורות לאחר שהרצח בעותניאל בוצע, יצאו מחבלים למתקפת טרור אכזרית בפריז ורצחו חפים מפשע. בישראל, כמו בצרפת, טרור הוא טרור, ומה שעומד מאחוריו זה האסלאם הקיצוני והרצון שלו להשמיד את קורבנותיו. הגיע הזמן שהעולם יתעורר ויתאחד כדי להביס את הטרור. הגיע הזמן שמדינות יגנו את הטרור נגדנו באותה מידה שהן מגנות את הטרור בכל מקום אחר בעולם. ראוי שאבו מאזן, שגינה אתמול את הפיגוע בצרפת, יגנה את הטרור האכזרי נגד חפים מפשע בישראל ויילחם בהסתה שמניעה אותו.

ראוי שנזכור – אנחנו לא אשמים בטרור שמופנה כלפינו, כשם שהצרפתים לא אשמים בטרור שמופנה כלפיהם. בטרור אשמים הטרוריסטים, לא השטחים, לא ההתנחלויות ולא שום גורם אחר, אלא הרצון להשמיד אותנו הוא שמקיים את הסכסוך והוא המניע את התוקפנות הרצחנית נגדנו.

דבר אחרון – לטרוריסטים שתוקפים אותנו יש בדיוק אותה כוונה רצחנית כמו לאלה שבפריז. בזכות המדיניות התקיפה שלנו נגד הטרור לשלוט בשטח, להיכנס לכפרים, להרוס בתי מחבלים, לסכל תשתיות טרור, יחד עם הפעולה הנחושה של צה"ל וזרועות הביטחון בביצוע המדיניות הזאת, אנחנו פעמים רבות מצליחים לסכל ולמנוע אסונות כבדים יותר.

אני העברתי למעלה מתריסר תקציבים, נדמה לי שאפילו הרבה למעלה מתריסר תקציבים, כראש ממשלה וכשר אוצר, ולכן היום הזה הוא אירוע חריג משום שבאף אחד מהמקרים האלה לא זכור לי שהגענו לרגע, כמו שאנחנו הגענו אליו היום, שיש הסכמה בין שר הביטחון ושר האוצר יחד עם משרד ראש הממשלה. בדרך כלל זה תהליך אחר. אני חושב שהתהליך הזה הוא ראוי לציון, כי הוא מאפשר לנו גם להגיע לתקציב נכון, תקציב נכון לא רק ל-2016, אלא גם למה שיוצג בקרוב, וזה תכנית רב-שנתית לצה"ל, שהוא שילוב ראוי של תר"ש "גדעון" והמלצות ועדת לוקר. מה שיש פה זה נתיב של התעצמות והתייעלות של צבא ההגנה לישראל. אני רוצה לברך את שר הביטחון ושר האוצר על שיתוף הפעולה למען מטרה חשובה, וגם את מנכ"ל משרדי, אלי גרונר, שעמל יחד עם אנשי האוצר והביטחון למטרה הזאת.

אני חושב שאנחנו מבינים שצה"ל צריך לעבור שינויים, כי הזירה שלנו עוברת שינויים, האיומים עלינו עוברים שינויים, הנשק שמופנה כלפינו עובר שינויים וגם המערכת שלנו עוברת שינויים מבורכים וחשובים."

שר הביטחון אמר:

" קודם כל, גם אני רוצה להביע הערכה לצה"ל, לשירות הביטחון הכללי, לשוטרי משמר הגבול ולמשטרת ישראל שתוך-24 שעות שמו את היד על המחבל השפל שרצח את בני משפחת ליטמן, זכרם לברכה.

אני יכול להעיד שברוב המכריע של המקרים אנחנו מצליחים להגיע למחבלים טרם ביצוע זממם. לצערנו, בשלושה מקרים, בתקופה האחרונה, הגענו אליהם לאחר שהם ביצעו את זממם, אבל הגענו אליהם זמן קצר לאחר מכן, גם לרוצחי משפחת אלקין השפלים, לרוצחים של מלאכי רוזנפלד, זכרו לברכה, והפיגוע האחרון. כמובן, גם הריסת בתיהם שהתבצעה במהלך סוף השבוע האחרון.

באשר לתקציב הביטחון, יש פה אירוע היסטורי מבחינתנו. זה בהחלט אירוע היסטורי – גם הסכמה לגבי תקציב שנת 2016, בין משרד האוצר למשרד הביטחון, בהובלת ראש הממשלה, וגם מתווה תקציבי לתכנית רב-שנתית בהסכמה, לא בכפייה של ועדה חיצונית, אלא בהסכמה. משרד הביטחון וצה"ל עובדים כבר מזה תקופה ארוכה על תכנית של רפורמות תחת הכותרת: "תר"ש "גדעון", שתובא לאישור הקבינט בשבועות הקרובים וכוללת הרבה מאוד רפורמות כתוצאה מהשתנות האיומים, מהשתנות הרבה מאוד מרכיבים אחרים, כולל האילוצים התקציביים שיכולים להיכנס תחת המתווה התקציבי הרב-שנתי. אפשר יהיה פה לתכנן גם את שנת 2016, שהיא שנה ראשונה בתר"ש, ואת השנים הבאות באופן יציב ולא כפי שחווינו בשנים האחרונות.

אני בהחלט מברך על זה ומודה גם לשר האוצר ולראש הממשלה על התהליך החיובי שהיה פה."

שר האוצר אמר:

" אדוני ראש הממשלה, שר הביטחון וחבריי בממשלה, כשר האוצר וכאזרח במדינת ישראל יש לנו קודם כל חובה מוסרית כלפי אלה שמשרתים אותנו, נלחמים למעננו ומסכנים את החיים שלהם למען ביטחוננו. אני רוצה לחזק את הרמטכ"ל, את אלופי צה"ל, את הקצינים ואת החיילים ואני רוצה להגיד לכם: עשינו עבורכם את ההסכם הטוב ביותר שיכולנו לעשות. זו עבודה של הרבה הרבה לילות, הרבה הרבה ימים, אבל ברוך שם, הוצאנו מתחת ידנו את ההסכם הטוב ביותר עבורכם. הסכם שיפנה אתכם באמת לעסוק בהגנה על הארץ, לעסוק במשימות החשובות והקשות שיש לכם ולא לחזר על הפתחים של הפוליטיקאים לעוד כסף ושלא תהיו מוטרדים אם יש לכם כסף לאימונים או אין לכם כסף לאימונים. עשינו את זה יחד אתכם ואני שמח שאנחנו בהסכמה אחת.

מצד שני, לא זנחנו את הנושאים החברתיים ואת הצמיחה של המשק. פינינו כספים לחינוך, לרווחה, לבריאות, לתשתיות, לפריפריה ולצמיחה של המשק שהיא גם חשובה, כי כלכלה חזקה – צבא חזק. אם חס וחלילה הכלכלה לא תהיה חזקה, תהיה בעיה.

אני רוצה להודות לראש הממשלה ולשר הביטחון ולרמטכ"ל, כי בלעדיכם זה לא היה קורה. זה באמת פרויקט מורכב, מסובך, שהצריך המון המון המון מאמצים והמון יצירתיות ואנחנו הגענו לזה.

הרפורמות האלה יהפכו את הצבא שלנו להרבה יותר יעיל והרבה יותר חזק ועם התעצמות הרבה הרבה יותר גדולה ממה שידענו בשנים האחרונות. ההסכם הזה גם מביא בשורות – מביא בשורות לחיילי צה"ל, חיילי החובה, שבעזרת השם, ב-1 בינואר המשכורת שלהם תגדל ב-50%, מביא בשורה לנגדים שבאמת עם עבודה משותפת עם שר הביטחון תוקן פה עוול של הרבה מאוד שנים וישופר השכר של הנגדים באופן משמעותי, אחרי שנים של סחבת.

שוב, אנחנו צריכים כלכלה חזקה כדי שאתם תוכלו לתפקד. לנו אין צבא אחר, רק אתם. תודה רבה ושיהיה בהצלחה בחמש השנים הקרובות."

***

ב. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 78 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971, ועל פי המלצת השר לביטחון הפנים, למנות את גונדר עפרה קלינגר לתפקיד נציבת בתי הסוהר, בדרגת רב-גונדר, במקומו של רב-גונדר אהרון פרנקו, המסיים את תפקידו.

תוקף המינוי של גונדר עפרה קלינגר כנציבת בתי הסוהר, בדרגת רב-גונדר, הוא מיום י"א בכסלו התשע"ו (23 בנובמבר 2015) ועד ליום ט"ו בכסלו התשע"ט (23 בנובמבר 2018).

***
ג. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959 לאשר את מינוייה של גלית והבה שאשו לתפקיד מנהלת מינהל תרבות ואמנות במשרד התרבות והספורט.

***
ד. הממשלה החליטה לאשר את החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 15 בנובמבר 2015 בעניין טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 21), התשע"ו – 2015 כדלקמן:

"מ ח ל י ט י ם, לאשר את טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 21), התשע"ו-2015 המצורפת בזה בכפוף להלן:

א. בסעיף 6(2) לטיוטת החוק שעניינו: "יעדי הגיוס" בסעיף קטן (א), במקום: "שייקבע לפי המלצת שר הביטחון" יבוא: "שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון" ובסעיף קטן (ב), במקום: "שייקבע לפי המלצת", יבוא: "שייקבע בשים לב להמלצת".

ב. בסעיף 7 לטיוטת החוק לבצע את השינויים הבאים:
1. בסעיף 26טו1 שעניינו "הקמת צוות בינמשרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס", הממונה על התקציבים במשרד האוצר יהיה חבר הצוות במקום המנהל הכללי של משרד האוצר.
2. סעיף 26טו2(ב) ינוסח כדלקמן:
"הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א) לשר הביטחון ולשר הממונה בתוך 120 ימים מיום תחילתו של תיקון מס’ 21; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מהיום שהוגשה לו; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בתוך 30 ימים מיום גיבוש טיוטת ההצעה להחלטה, יגיש שר הביטחון את ההצעה להחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה."
3. סעיף 26טו2(ד) ינוסח כדלקמן:
"הצוות יגיש לשר הביטחון ולשר הממונה את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לא יאוחר מששה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעה להחלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מהיום שהוגשה לו; לא הושגה הסכמה עם השר הממונה בתוך 30 ימים מיום גיבוש טיוטת ההצעה להחלטה, יגיש שר הביטחון את ההצעה להחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה."
4. בסעיף 26טו2(ו) לאחר המילים "הצוות ידווח לשר הביטחון" יבואו המילים "ולשר הממונה".

ג. בסעיף 13 לטיוטת החוק שעניינו "תיקון סעיף 26כב לחוק העיקרי" סעיף קטן (3) ינוסח כדלקמן:
"בסעיף קטן (ד) ברישא לפני המילים "מספר המיועדים" יבואו המילים: "שר הביטחון יחליט על". המילה "לראשונה" תימחק. ובסיפא, המילים "לא יעלה, בכל שנת גיוס, על 1,800″ יימחקו ובמקומן יבוא: " בכל שנת גיוס בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי סעיף 26כו."

ד. בדברי ההסבר לטיוטת החוק, בחלק הכללי של דברי ההסבר, בפסקה המתחילה במילים: "במהלך תקופת ההסתגלות השנייה", יימחקו המילים "רק בשיעורים" ובמקומן יבוא: "בהיקפים".

ה. התיקונים הנ"ל ונוסח הצעת החוק כפופים לשינויי נוסח ככל שיידרשו על ידי מחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים.

ו. קידום הליכי החקיקה ייעשו בתיאום עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. "
בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

מוצע להאיץ את הליכי החקיקה של הצעת החוק שבנדון כדי לאשרה בכנסת בקריאה ראשונה בהמשך השבוע.

חוק שירות בטחון (תיקון מס’ 19), התשע"ד-2014 (להלן – תיקון מס’ 19), אשר נחקק בעקבות ביטולו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, קבע הסדרים חדשים לגיוסם של בני הישיבות מקרב המגזר החרדי. על פי החוק נקבעה תקופת הסתגלות שמשכה עד ליום 30.06.2017. בתקופה זו, מתאפשרת אמנם דחיית שירותם של תלמידי ישיבות עד לגיל 26, ואולם בצד זה אמורות להינקט הפעולות הדרושות על מנת שמספר המתגייסים מקרב מגזר זה יעלה בהתמדה בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה. אי עמידה ביעדים בתקופה זו אינה גורמת לשינוי הסדרי גיוסם של תלמידי ישיבות לפי פרק ג’1 לחוק העיקרי.

החל מיום 1.7.2017, אמורה להתחיל "תקופת הקבע". כל זמן שמספר המתגייסים עולה בקנה אחד עם היעדים שנקבעו על ידי הממשלה ניתן להמשיך בהסדר דחיית השירות כאמור לעיל. ואולם, אם מסתבר כי בשנה פלונית לא הושגו היעדים, כי אז מתבטל הסדר דחיית השירות שתואר לעיל ובמקומו מצטמצמת סמכות שר הביטחון לדחיית השירות עד לגיל 21 בלבד. החל מגיל זה, יכולים רק 1,800 תלמידי ישיבות מתמידים, לקבל דחייה ועל יתרתם חלה חובת שירות בצבא או בשירות לאומי-אזרחי.

תיקון מס’ 19 עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והוא איים לקטוע תהליך חיובי שהחל לפני קבלתו ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה, אשר התחוללה ממילא מבלי שחרב חובת הגיוס במקרה של אי עמידה ביעדים התנופפה מעל ראשיהם.

עניין זה, עלה על סדר יומה של הממשלה ה-34 והתגבשה העמדה, כי מוטב לערוך תיקונים בחוק על מנת להפוך אותו לממותן יותר בהתחשב ביעדים החברתיים והתרבותיים שיש להשיג ומתוך הערכה, כי דרך זו תצלח יותר ותביא להעלאת שיעורי הגיוס על יסוד שיתוף פעולה.

לפיכך, תוארך תקופת ההתנסות ביחס לגיוסם של בני הישיבות מקרב המגזר החרדי, כמפורט להלן, ויורחב שיקול הדעת של שר הביטחון לעניין זה.
בהתאם להצעה תוארך תקופת ההסתגלות עד ליום 30.6.2020, על מנת לאפשר התנסות ארוכה יותר והפקת לקחים לגבי תהליכי הגיוס. תקופה זו תקרא "תקופת הסתגלות ראשונה".

תקופת הקבע תבוטל ובמקומה תחל ביום 1.7.2020 "תקופת הסתגלות שנייה". תקופה זו תמשך עד ליום 30.6.2023. ככל שנתוני הגיוס יתיישבו עם היעדים שקבעה הממשלה, יימשך ההסדר שהופעל בתקופת ההסתגלות הראשונה. לעומת זאת, אם יהיה כשל בעמידה ביעדים, יהיו תלמידי הישיבות זכאים, כמו קודם, לדחיית גיוס עד לגיל 21 ואילו מגיל 21, יהיה שר הביטחון רשאי לדחות את שירותם של תלמידים אלו בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה לפי החוק.
כמו-כן מוצע, כי יוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון שתפקידו יהא לגבש אמצעים שיסייעו לעידוד שילובם של תלמידי ישיבות בשירות סדיר ובשירות לאומי-אזרחי, ולהביאם לאישור הממשלה.

עוד יצוין, כי בימים אלה תלויות ועומדות בפני בג"צ מספר עתירות שהוגשו כנגד הוראות שונות שחוקקו במסגרת תיקון מס’ 19, בית המשפט טרם הכריע בעתירות האמורות.

יודגש, כי תזכיר הצעת החוק פורסם לציבור ביום 5.11.15 ובו ניתנה ארכה למתן הערות עד ליום 13.11.15 בשעה 10:00.
***
ה. הממשלה דנה בעניין תכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה בבית הספר לחינוך יסודי, והחליטה:

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 4275(חכ/159) מיום 27 בנובמבר 2008, ולאור השלמת השלב הראשון של התכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה, לקבוע כי יישומו של השלב השני, כאמור בסעיף 3 להחלטה, יהיה כדלקמן:

א. המשך הקטנת מספר התלמידים בכיתה תעשה בבתי הספר היסודיים באופן דיפרנציאלי, על פי עשירון מדד הטיפוח של בית הספר, כך שככל שבית הספר חלש יותר על פי מדד הטיפוח, מספר התלמידים מספר התלמידים המירבי בכיתה יהיה קטן יותר, כדלקמן:

א.1. בבתי ספר בעשירון 9-10: 32 תלמידים בכיתה.
א.2. בבתי ספר בעשירון 8: 33 תלמידים בכיתה.
א.3. בבתי ספר בעשירון 1-7: 34 תלמידים בכיתה.
ב. הקטנת מספר התלמידים בכיתה תבוצע בהדרגה, החל משכבת כיתה א’ ובאופן צומח עד כיתה ו’ החל משנת הלימודים התשע"ו ותושלם עד לשנת הלימודים התשפ"א.
ג. בשנת הלימודים התשע"ו ההחלטה תחול על שכבת כיתה א’.
ד. לצורך כך, משרד האוצר יוסיף את הסכומים הבאים לבסיס תקציב משרד החינוך:
ד.1. סך של 125 מיליון ש"ח בשנת הלימודים התשע"ו.
ד.2. סך של 125 מיליון ש"ח בשנת הלימודים התשע"ז.
ד.3. סך של 50 מיליון ש"ח בכל שנת לימודים ועד ליישום מלא של התכנית להקטנת מספר תלמידים בכיתה בבית הספר לחינוך היסודי.
תקצוב נושא בינוי כיתות נדרשות בהמשך להחלטה זו יסוכם בין משרדי החינוך והאוצר, לאחר השלמת בדיקה מעמיקה של צרכי הבינוי.
***
ו. הממשלה דנה בעניין ייעול הליכי תכנון לתשתיות תיירותיות, והחליטה כדלקמן:
להנחות את שר האוצר לתקן את חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן – החוק), על פי העקרונות הבאים:

1. הגדרת "תשתית לאומית" האמורה בחוק, תכלול גם "תשתית לצרכי תיירות". במסגרת זו, תוגדר "תשתית לצרכי תיירות", כ"מתחם תיירותי הכולל לפחות 500 חדרי אכסון תיירותי ו/או ארבעה מתקני אכסון תיירותיים נפרדים ו/או מתקני אכסון תיירותיים בפריסה ארצית או אזורית הכוללים יחד לפחות 300 חדרי אכסון תיירותי, ששר התיירות הכריז עליהם כ"תשתית לצורכי תיירות". תכניות לתשתית לצורכי תיירות יכול שיכללו גם אתר או תשתית המשמשים כגורמי משיכה תיירותיים, המשולבים בפעילות התיירותית ותורמים לה, ככל שהם נדרשים לפעילות התיירותית.

2. בסעיף 6א לחוק ייקבע שבדיון בתכנית לתשתית לצורכי תיירות, נציג שר התיירות יהיה חבר במקומו של נציג שר אחר.

3. להנחות את שר האוצר לתקן את החוק במסגרת הוראת שעה למשך שנתיים כדלקמן:

א. לתקן את סעיף 62א(א1)(3) לחוק, הדן בתכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית, כך שבתכנית המגדילה את שטחי הבניה במגרש המיועד למלונאות, ניתן יהיה לקבוע שהשטחים הנוספים, כולם או חלקם, ישמשו למגורים ובלבד שהיקף שטחי הבניה למגורים לא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבניה למלונאות במגרש, בתוכנית שאישרה הועדה המחוזית.

ב. לבדוק את האפשרות להחיל את הקבוע בסעיף א’ לעיל, לשילוב מגורים במגרש למלונאות, גם על תכנית המשנה ייעודו של מגרש למלונאות לפי סעיף 62א(א1)(9).

ג. משרד התיירות יבחן דרכים לשמר את הייעוד המלונאי.
***
ז. הממשלה דנה בעניין הקמת מנהלת לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר הדרוזי והצ’רקסי, והחליטה כדלקמן:

1. להקים במשרד לשיתוף פעולה אזורי מינהלה לפיתוח חברתי- כלכלי של המגזר הדרוזי והצ’רקסי.

2. המינהלה תשמש גוף שמטרתו להביא למיצוי הפוטנציאל החברתי והכלכלי של אוכלוסיית הדרוזים והצ’רקסיים, בין היתר, בדרך של עידוד פעילות כלכלית יצרנית ועסקית בתוך מגזרים אלו, הגברת שילובם בכלכלה הלאומית הרחבה, קידום החינוך, הרווחה, התעסוקה, תשתיות התחבורה, קידום הרשויות המקומיות ופיתוח תחום התיירות.

3. המינהלה תפעל במסגרת הארגונית של המשרד לשיתוף פעולה אזורי. מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בתיאום עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, יגבש בתוך 30 ימים, את המבנה הארגוני של המינהלה, לרבות קביעת התקנים, ואופן גיוס ותנאי השירות של ראש המינהלה, בדומה לרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים.

4. המינהלה תקיים תהליכי מעקב ובקרה אחר יישום החלטות הממשלה הנוגעות למגזרים הדרוזי והצ’רקסי.

5. המינהלה תתוקצב בבסיס התקציב של המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

6. לתקן את סעיף 34 להחלטת הממשלה מס’ 59 מיום 7.6.2015, בנושא תכנית לפיתוח ולהעצמת הישובים הדרוזים והצ’רקסיים לשנים 2020-2016, באופן שבכל מקום בו כתוב – "משרד ראש הממשלה", יבוא – "המשרד לשיתוף פעולה אזורי". נציג משרד ראש הממשלה יהיה חבר בוועדת ההיגוי הפועלת לפי סעיף 34(ד) להחלטה האמורה.

7. אין בהקמתה של המינהלה או בתפקידיה כדי לפגוע במעמדם, אחריותם או סמכויות הביצוע של משרדי הממשלה, בתחום סמכותם, לטיפול באוכלוסייה הדרוזית והצ’רקסית.
***
ח. הממשלה דנה בעניין הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר, והחליטה כדלקמן:

1. על אף האמור בהחלטת הממשלה מס’ 2434 מיום 14.11.2010, להטיל על שר הפנים להוסיף ולבחון את מועמדותם לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;של יתרת יוצאי זרע ישראל מאתיופיה, העונים על התנאים המפורטים להלן, ולהביאם לישראל.

2. להלן התנאים המצטברים הנדרשים לצורך בחינה ואישור מועמדות לכניסה לישראל על פי החלטה זו:

א. המועמד עזב את כפרו, וממתין לכניסה לישראל בקהילות הממתינים באדיס-אבבה או בגונדר לא יאוחר מיום 1 בינואר 2010.
ב. המועמד מופיע ברשימות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה החל משנת 1999 ואילך או ברשימות שבאו לאחריהן על פיהם פעל משרד הפנים וכניסתו לישראל לא הותרה בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות, רשימה מעודכנת בהתאם לרשימות האמורות תופקד במזכירות הממשלה בהקדם האפשרי.
ג. המועמד מבקש להתגייר בישראל לאחר שהוכיח כי הינו מזרע ישראל.
ד. למועמד יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל אשר הגישו בעבר בקשה להעלותו לישראל או שיגישו בקשה להעלותו בהתאם לנהלים שיגובשו על ידי הצוות ואושרו כאמור בסעיף 5 להלן.

3. עם סיום בחינת מועמדותם לכניסה לישראל והבאת אלה שיעמדו בתנאים בהתאם להחלטה זו, לא תהיה יותר הבאה מאורגנת של קבוצות מאתיופיה, ולא תאושר כניסת מועמדים מאתיופיה לצורך גיור בטענה של שייכות לקהילת בני הפלשמורה.

4. למען הסר ספק, מובהר כי כניסה עתידית מאתיופיה תתאפשר רק על בסיס פרטני, לפי חוק השבות, התש"י-1950 או בהתאם לסמכויות שר הפנים לפי כל דין.

5. לצורך יישום החלטה זו יוקם צוות בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, נציג משרד האוצר (אגף תקציבים) ונציג הסוכנות היהודית להלן: "הצוות", אשר יגיש לאישור הממשלה, תוך 60 ימים את המלצותיו בעניין הבאת יתרת יוצאי זרע ישראל באתיופיה לישראל לרבות – אך לא רק, קצב הכניסה, בחינת האפשרות להבאת מועמדים לכניסה שלהם יש קרובי משפחה מדרגה שנייה בישראל, היבטים תקציביים ובחינת מעורבותם של המוסדות הלאומיים וגופים יהודיים נוספים בהבאה.

בין יתר המלצותיו, יציע הצוות לממשלה המלצות כיצד למנוע הפרדה נוספת של הנכנסים מיתרת משפחה העשויה להביא לבקשה נוספת לכניסה לישראל בהמשך.

6. הבאת יתרת יוצאי זרע ישראל מאתיופיה בהתאם להחלטה זו תחל בתוך 120 ימים ממועד החלטת הממשלה ותימשך לתקופה של עד חמש שנים .

7. משרד החוץ יעביר החלטה זו לממשלת אתיופיה כאות להתחייבותה של ישראל לסיים את העיסוק בסוגיית ההבאה המאורגנת לישראל של נתינים מאתיופיה.
ראש הממשלה אמר:

היום קיבלנו החלטה חשובה, להביא לישראל את אחרוני בני קהילות עם זיקה לישראל הממתינים באדיס אבבה ובגונדר תוך חמש שנים. מדובר בצעד חשוב אשר יאפשר איחוד משפחות יוצאות אתיופיה שנמצאות בארץ שחלקן פוצלו עם השנים. מנכ"ל משרדי אלי גרונר יוביל את הצוות בשיתוף עם המשרדים הרלוונטיים.

זוהי פעם נוספת בכהונתי כראש ממשלה שאנו מעבירים החלטה למען הבאתם של בני קהילות בעלי זיקה לישראל. זהו נושא חשוב ונמשיך לקדם אותו.
***
ט. הממשלה דנה בעניין התכנסות תקציב 2016 למסגרות הפיסקאליות, והחליטה כדלקמן:

לשם עמידה במסגרות הפיסקאליות לשנת 2016 כפי שנקבעו בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ונוכח העלויות התקציביות שהצטברו לאחר אישור התקציב בממשלה בהחלטת הממשלה מס’ 407 מיום 5 באוגוסט 2015, שעיקרם: יישום הסכמים קואליציוניים, דחיית פירוק רשות השידור, אבטחה במזרח ירושלים, החטיבה להתיישבות, ביטול היטל המעסיקים בחקלאות, החלטות הממשלה הנוגעות לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, החלטה בדבר הקמת יחידה לאבטחת אוטובוסים בירושלים ומתן מענקים להתיישבות צעירה ביו"ש, מוצע להתאים את תקציב המדינה לשנה האמורה באופן הבא:

1. לתקן את סעיף 1 להחלטת הממשלה מס’ 373 מיום 5 באוגוסט 2015 כך שהסכום הכולל לחלוקת דיבידנד למדינה מרווחים שנצברו כאמור באותו סעיף יעמוד על מיליארד ש"ח.

2. להפחית את בסיס התקציב של משרדי הממשלה בשנת הכספים 2016 בשיעור של 0.7%, כמפורט בטבלה שבנספח ב’. כמו כן, להפחית את בסיס ההרשאה להתחייב בהתאמה ולכל הפחות בשיעור האמור.
אם יתגלעו חילוקי דעות בעניין הקיצוץ בין המשרד הרלוונטי לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, יכריע בעניין שר האוצר.

א. ההפחתה האמורה בסעיף זה תבוצע על אף האמור בהחלטות ממשלה קודמות, ובהתאם תחול גם על תקציבים שהוקצו ליישום החלטות כאמור.
ב. להטיל על שרי הממשלה ועל הממונים על סעיפי התקציב השונים לבחון אם נדרש לבצע תיקונים בחקיקת משנה אשר מותקנת בהתאם לסמכותם או לבצע שינויים מנהליים בתחום אחריותם, לפי העניין, לצורך עמידה בהפחתה האמורה בסעיף 1, ולבצעם.
ג. על אף האמור, לא יבוצעו הפחתות בתחומי הוצאה שעניינם ביצוע חקיקה שבה מוגדרים סכומי התקציב או שיעורי התקציב שיש להקצות לשם יישומה, ובתחומי הוצאה שנועדו למילוי מחויבות חוזית של הממשלה לביצוע הוצאה (לרבות הסכמי שכר והסכמים אחרים, למעט התחייבות להוציא הוצאה לפי תעריפים הקבועים בחוק).
ד. להטיל על שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי, מתוקף סמכותם לפי סעיף 24(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, להפחית בשנת הכספים 2016 סך של 9 מיליון ₪ מבסיס התקציב המינהלי של המוסד לביטוח לאומי.
ה. להטיל על שר האוצר לפנות ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה בבקשה לפעול לצמצום הוצאות משרדיהם בבסיס התקציב של שנת הכספים 2016, וזאת בהתייחס לשיעור ההפחתה המפורט בסעיף זה, ולהפחתת תקציב הכנסת ותקציב משרד מבקר המדינה לשנת הכספים 2016 בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידם כאמור.

3. לתקן את החלטת הממשלה מס’ 379 מיום 5 באוגוסט 2015 ולרשום את הודעת שר האוצר, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, כי לתקציב בשנת 2016 יועברו 95% מסך העודפים המחויבים אשר ייווצרו בשנת 2015.
***
י. כן החליטה הממשלה להסמיך את שר האוצר ואת השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ליישם את החלטת הממשלה מספר 413 של הממשלה מיום 05.08.2015, בדבר יישום ההסכם הקואליציוני עם מפלגת ש"ס לעניין מימון הפחתת מע"מ אפס לתחבורה ציבורית, מים וחשמל למעוטי יכולת, באופן המיטבי עד ליום 1.1.2016.
***
נספח א’ – טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 21), התשע"ו – 2015
טיוטת חוק
א. שם החוק המוצע
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 21), התשע"ו – 2015
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
כללי חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 19), התשע"ד-2014 (להלן – תיקון מס’ 19), אשר נחקק בעקבות פקיעתו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, הוסיף לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן – החוק), בין היתר, את פרק ג’1 וקבע במסגרתו הסדרים חדשים לגיוס חרדים. על פי פרק ג’1 האמור נקבעה תקופת הסתגלות מיום תחילתו (יום י"ח באדר ב’ התשע"ד (20 במרס 2014)) עד יום ו’ בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017). בתקופה זו, מתאפשרת דחיית שירותם של תלמידי ישיבות המבקשים זאת, עד הגיעם לגיל 24 או 21, כמפורט בסימן ב’ לפרק האמור. מי שימלאו 24 שנים בתקופת ההסתגלות רשאי שר הביטחון לפטור אותם מחובת שירות,. אך לצד זאת נדרשת הממשלה לנקוט פעולות כדי שמספר המתגייסים מקרב המגזר החרדי יעלה בהתמדה בהתאם ליעדים שתקבע. אי עמידה ביעדים בתקופה זו אינה גורמת לשינוי הסדרי דחיית השירות לתלמידי ישיבות לפי הסימן האמור.
ביום ז’ בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), אמורה להתחיל "תקופת הקבע". בתקופה זו, כל זמן שמספר המתגייסים עולה בקנה אחד עם היעדים שנקבעו על ידי הממשלה, ניתן להמשיך בהסדר דחיית השירות עד גיל 26 כמפורט בסימן ה’ לפרק האמור. ואולם, אם בשנה פלונית, החל ביולי 2017 ואילך, לא הושגו היעדים, מתבטל הסדר דחיית השירות שתואר לעיל ובמקומו מצטמצמת סמכות שר הביטחון לדחיית השירות עד גיל 21 בלבד. דחיית שירות למי שגילו עולה על 21 תתאפשר בתקופת הקבע רק ל- 1,800 תלמידי ישיבה מתמידים ועל השאר תחול חובת שירות בצבא או בשירות לאומי-אזרחי.
חקיקת תיקון מס’ 19 עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והפעלתו העלתה חשש לפגיעה בתהליך החיובי שניצניו החלו קודם לכן ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה שהתחוללה ממילא עוד טרם הפעלת הוראות התיקון האמור.
על פי מדיניות הממשלה שהתגבשה בעניין זה נכון וראוי להמשיך ולקדם את העמידה ביעדי הגיוס בקרב הציבור החרדי, למערך השירות הצבאי והשירות הלאומי-אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת מטרה זו.
החוק המוצע בא לתקן את ההסדר בחוק שנקבע במסגרת תיקון מס’ 19 מתוך כוונה להגיע לעמידה ביעדי הגיוס בקרב הציבור החרדי על יסוד שיתוף פעולה אמיתי.
על פי החוק המוצע תוארך תקופת ההסתגלות מ-3 שנים מיום תחילתו של תיקון מס’ 19 (להלן – יום התחילה) ל-6 שנים מהיום האמור, והיא תיקרא "תקופת ההסתגלות הראשונה". תקופת הקבע תהפוך לתקופת הסתגלות נוספת שתיקרא "תקופת ההסתגלות השנייה" ושאורכה יהיה 3 שנים. במסגרת תקופת ההסתגלות הדו-שלבית האמורה יקודם הליך שילובו של המגזר החרדי בשירות צבאי או אזרחי במתכונת וולונטרית. ההסדר המוצע אינו קובע הוראות לעניין טיבו ואופיו של הסדר קבע שיחול ביחס לגיוס מקרב מגזר החרדי.
הארכת תקופת ההסתגלות הראשונה תאפשר התנסות ארוכה יותר והפקת לקחים לגבי תהליכי הגיוס ותאפשר השלמת ההליכים להקמת מנגנונים לשם פיקוח ואכיפה על הוראות פרק ג’1 לחוק (הליכים שהתעכבו, בין השאר, בשל התפזרות הכנסת ה-19). בנוסף הארכת התקופה תאפשר לגבש אמצעים שיסייעו לקידום שילובם של בני המגזר החרדי בשירות סדיר ובשירות לאומי-אזרחי ולמצות את הניסיון לקדם את שילוב המגזר החרדי במסגרות השירות תוך נקיטת אמצעים שקיימת הסתברות ממשית שישיגו שילוב כאמור, בדרך של שיתוף פעולה ובהסכמה.
במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, ימשיכו לחול הוראות סימן ה’ לפרק ג’1 לחוק, ואולם במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, יהיו זכאים כלל תלמידי הישיבות לדחיית שירות עד גיל 21; דחיית השירות למי שגילו עולה על 21 תתאפשר רק בשיעורים שיקבע שר הביטחון לפי שיקול דעתו, לכל שנת גיוס, בשים לב ליעדי הגיוס באותה השנה.
לשם קידום העמידה בייעדי הגיוס לשירות צבאי ולשירות לאומי-אזרחי מקרב המגזר החרדי, הן במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה והן במהלך תקופת ההסתגלות השנייה מוצע להקים צוות בין-משרדי שיקדם תכניות רב שנתיות לשתי התקופות האמורות, , הכוללות אמצעים שיש הסתברות סבירה וממשית שיביאו לקידום העמידה ביעדי הגיוס כאמור.
ג. עיקרי החוק המוצע
סעיפים 1 ו-2 בסעיף 26ב לחוק העיקרי מוגדרות "תקופת ההסתגלות" ו"תקופת הקבע" כלהלן:
""תקופת ההסתגלות" – התקופה שמיום התחילה ועד יום ו’ בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017);
"תקופת הקבע" – התקופה שמיום ז’ בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017) ואילך".
כאמור לעיל, בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע להאריך את תקופת ההסתגלות מ-3 שנים ל-6 שנים מהיום האמור ולכנותה "תקופת ההסתגלות הראשונה", וכן להפוך את "תקופת הקבע" לתקופת הסתגלות נוספת שתיקרא "תקופת ההסתגלות השנייה" ושאורכה יהיה 3 שנים.
מוצע לערוך את ההתאמות הנדרשות בשל התיקון האמור, בסעיף ההגדרות (סעיף 26ב) ובשאר הוראות פרק ג’1.
סעיף 3 סעיף 26ג לחוק קובע את תחולת הוראות פרק ג’1 בשים לב לגילאי המיועדים לשירות ביטחון. בשל הארכת תקופת ההסתגלות הראשונה והפיכת הוראת הקבע לתקופת הסתגלות שנייה נדרשות התאמות בסעיף האמור.
על פי המוצע תחולת הוראות פרק ג’1 תהיה כלהלן:
- סעיפים 26ה עד 26ח לחוק ימשיכו לחול על מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, והם יחולו עליו במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה שהוארכה.
- סעיפים 26ט ו-26י יחולו על מי שמלאו לו 22 שנים ביום התחילה.
- על מי שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה שהוארכה, יחולו הוראות סעיף 26יא, כנוסחו המוצע בסעיף 5 להצעת החוק (ראו דברי הסבר לסעיף האמור).
- על מי על מי שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו הוראות סעיף 26יח לחוק. לעניין זה יובהר כי מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור יגיע לגיל 21 לכל היותר בתום תקופת ההסתגלות השנייה, ולכן רק הוראות סעיף 26יח בסימן ה’ לפרק ג’1 רלוונטיות לגביו.
נוסחן של פסקאות (3) ו-(4) לסעיף 26ג(ב) לחוק שמוצע להחליפן הוא:
"(3) מי שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ועד יום ו’ בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017) ימלאו לו 18 שנים, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;
(4) מי שמלאו לו 18 שנים החל מיום ז’ בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), יחולו עליו הוראות סימן ה’."
סעיף 4 סעיף 26ה לחוק עניינו בדחיית שירות לתלמיד ישיבה שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים. הסעיף מאפשר לשר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של תלמיד ישיבה כאמור עד גיל 24 שלאחריו רשאי שר הביטחון לפטור אותו מחובת שירות סדיר. סעיף קטן (ה) של הסעיף האמור קובע כי סמכות הדחייה והפטור כאמור ימשיכו לחול לגבי אותו תלמיד ישיבה גם בתקופת הקבע, זאת במקרים שבהם יגיע לגיל 24 לאחר תום תקופת ההסתגלות (שהייתה 3 שנים מיום התחילה).
לאור הארכת תקופת ההסתגלות הראשונה מ-3 שנים ל-6 שנים, תחול הוראה זו רק בתקופת ההסתגלות הראשונה, שכן תלמידי הישיבה שסעיף 26ה האמור חל עליהם יגיעו לגיל 24 לפני סיומה. משכך מוצע לבטל את סעיף קטן זה שאין בו עוד צורך.
נוסחו של סעיף 26ה(ה) שמוצע לבטל הוא:
"(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) ימשיכו לחול בתקופת הקבע".
סעיף 5 סעיף 26יא לחוק קובע הוראות לעניין דחיית שירותו של תלמיד ישיבה שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ושימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות. לאור הארכת תקופת ההסתגלות וכינוייה "תקופת ההסתגלות הראשונה" מוצע לערוך את ההתאמות הנדרשות בסעיף האמור.
בין השאר מוצע תיקון לסעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, המסמיך את שר הביטחון לחזור ולדחות את השירות של תלמיד הישיבה עד הגיעו לגיל 21 (שהוא הגיל המרבי שאליו יכול להגיע תלמיד ישיבה שמלאו לו 18 במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה בסוף תקופת ההסתגלות הקבועה היום). לאור הארכת תקופת ההסתגלות הראשונה ב-3 שנים מוצע להאריך גם את הגיל שעד אליו ניתן לחזור ולתת צו דחיית שירות לפי סעיף 26יא ב-3 שנים, כלומר – עד גיל 24. בנוסף מוצע להבהיר כי סמכות שר הביטחון לפי סעיף זה לחזור ולתת צו כאמור חלה רק בתקופת ההסתגלות הראשונה (כפי שגם קבוע בסעיף 26ד)
בשל הארכת תקופת ההסתגלות הראשונה והארכת האפשרות לתת צו לדחיית שירות לפי סעיף 26יא עד גיל 24, כפי שצוין לעיל, מוצע תיקון לסעיף קטן (ד) של הסעיף האמור ולפיו יחולו על מי ששירותו נדחה לפי אותו סעיף הוראות אלה:
- אם מלאו לתלמיד הישיבה 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה מוצע לאפשר לשר הביטחון לפטור אותו משירות, בדומה לסמכות הקבועה בסעיף 26ה(ד) הקובע את השר לפטור מחובת שירות כל תלמיד ישיבה ששירותו נדחה מזמן לזמן עד הגיעו לגיל 24 במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה.
- אם לא ימלאו לתלמיד הישיבה 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה מוצע להחיל עליו את הוראות סימן ה’ לפרק ג’1 כנוסחן המוצע בהצעת החוק (ההוראות לעניין תקופת ההסתגלות השנייה) – כלומר – סעיף 26יח יאפשר להמשיך ולדחות את שירותו של תלמיד ישיבה שטרם מלאו לו 21 שנים בתום תקופת ההסתגלות הראשונה עד הגיעו לגיל 21, וסעיפים 26יט עד 26כב יחולו על המשך דחיית שירותו של מי שבתום תקופת ההסתגלות הראשונה מלאו לו 21 שנים.
נוסחו של סעיף קטן (ד) לסעיף 26יא שמוצע להחליפו הוא:
"(ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
(1) מלאו לו 21 שנים בתקופת ההסתגלות – שר הביטחון רשאי לחזור ולתת לו צו דחיית שירות לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה; על מי שניתן לו צו דחיית שירות כאמור יחולו עליו לאחר מכן ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה’, ועל מי שלא ניתן לו צו כאמור – יחולו הוראות סעיפים 26ז ו-26ח לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי-אזרחי, בכפוף להוראות סעיף 26ו;
(2) מלאו לו 21 שנים בתקופת הקבע – יחולו עליו ההוראות החלות בתקופת הקבע כאמור בסימן ה’."
סעיף 6(2) עד (4) סעיף 26טו לחוק קובע כי לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, הממשלה תחליט, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות ועל אופן השגתם.
מוצע לקבוע, כי החלטה של הממשלה לעניין היעד השנתי לגיוס לשירות סדיר תתקבל לפי המלצת שר הביטחון וכי החלטה שלה לעניין היעד השנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי תתקבל לפי המלצת השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי, שכן הם השרים הנוגעים בדבר ושלהם הידע בעניין.
עוד מוצע לקבוע כי בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור, תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב שנתיות שגיבש הצוות הבין-משרדי לפי סעיף 26טו2 המוצע, כנוסחו בסעיף 7 להצעת החוק.
סעיפים 6(1) ו-7 לשם קידום העמידה בייעדי הגיוס לשירות צבאי ולשירות לאומי-אזרחי מקרב המגזר החרדי, מוצע לקבוע כי הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של תיקון זה, צוות בין-משרדי בראשות המנהל הכללי (להלן- המנכ"ל) של משרד הביטחון שיורכב מראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה מס’ 430 מיום י"ז באלול התשס"ו (10 בספטמבר 2006), מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל ונציג היועץ המשפטי לממשלה.
הצוות הבין-משרדי, אשר מוצע להגדירו בסעיף 26טו "הצוות", יגבש תכניות רב שנתיות שיכללו אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי. הצוות, יהיה רשאי, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של כלל משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות ממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ"מ) ובמבחני תמיכות, באופן שישקף את התכלית של עמידה ביעדי הגיוס לפי חוק זה, במסגרת יעדיהן של תכניות קיימות שמפעילים משרדי הממשלה השונים.
תכניות רב שנתיות כאמור יגובשו הן לעניין תקופת ההסתגלות הראשונה והן לעניין תקופת ההסתגלות השנייה והכל כדי ליצור אמצעים ממשיים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס בקרב הציבור החרדי, במהלך התקופות האמורות.
בהתאם ללוחות הזמנים שמוצעים בהוראת הסעיף, התכניות האמורות יוגשו לשר הביטחון אשר יגבש הצעות החלטה בהתאם להן ויביאן לאישור הממשלה.
כדי להבטיח כי הצוות יוכל להמשיך ולתמוך בקידום העמידה ביעד הגיוס לאורך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה, מוצע לקבוע כי הוא יעקוב באופן מתמיד אחר יישום ההמלצות ועל יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי סעיפים 26טו(ג) כנוסחן המוצע בסעיף 6 לחוק זה, וכי יבחן תיקונים דרושים בהמלצותיו בהתאם לממצאי המעקב כאמור. כמו כן מוצע לקבוע כי הצוות ידווח לשר הביטחון, אחת לשנה, על קיום הוראות הסעיף כאמור ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו לצורך העניין.
סעיף 8 היות שנעשה שימוש במונח "השר הממונה" ובהגדרתו בסעיף 26טו(ג)(2) כנוסחו בסעיף 6(2)(ב) להצעת החוק, מתייתרת ההגדרה בסעיף 26טז(ב) ועל כן מוצע למחוקה.
סעיף 9 סעיף 26יח קובע את סמכות שר הביטחון לתת צו לדחיית שירות לתלמיד ישיבה בתקופת ההסתגלות השנייה. הסעיף חל הן על מי שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה (ראו סעיף 26ג(4) לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 3 להצעת החוק) והן על מי שקיבל צו לדחיית שירות בתקופת ההסתגלות הראשונה, לפי סעיף 26יא, וטרם מלאו לו 21 שנים בתום התקופה האמורה. על פי סעיף קטן (ג) של סעיף 26יח האמור רשאי שר הביטחון לחזור ולתת צו לפי הסעיף עד הגיעו של תלמיד הישיבה לגיל 21. מוצע להבהיר כי סמכות זו נתונה לשר הביטחון כל עוד חלה תקופת ההסתגלות השנייה (בדומה לקבוע בסעיף 26יז לחוק).
סעיף 10 סעיף 26יט לחוק קובע הוראות שיחולו לעניין המשך דחיית שירות של תלמידי ישיבה שמלאו להם 21 שנים, במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, בשים לב להשגת יעדי הגיוס.
לאור הארכת תקופת ההסתגלות הראשונה והעלאת גיל דחיית השירות לפי סעיף 26יא לחוק, כנוסחו בסעיף 5 להצעת החוק ולאור הפיכת תקופת הקבע לתקופת הסתגלות שנייה בת 3 שנים, מוצע להבהיר כי הוראות סעיף 26יט האמור לעניין המשך דחיית השירות יכול שיחולו רק על תלמיד ישיבה ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי סעיף 26יא, כנוסחו המוצע, והוא הגיע לגיל 21 או יותר בתקופת ההסתגלות השנייה, והכל בין שניתן לגביו צו נוסף לדחיית שירות לפי סעיף 26יח ובין שלא.
עוד מוצע בפסקה (3) לסעיף 10 להצעת החוק, לתקן טעות דפוס שנפלה בנוסח בסעיף 26יט(2) לחוק, ולהפנות בו לסעיף 26כא(ד), שכן זו הפסקה הקובעת הוראות לעניין מועדי הפעלת סמכויותיו של הפוקד.
סעיפים 11 ו-12 סעיפים 26כ ו-26כא לחוק באים בהמשך להוראות סעיף 26יט וקבועים בהם ההוראות לעניין דחיית שירות או אי-דחייתו בשים לב לעמידה ביעדי גיוס.
בהמשך לתיקון וההתאמות שנערכו בסעיף 26יט, מוצע לערוך התאמות דומות גם בסעיפים אלה ולהבהיר כי הם חלים על מיועד לשירות ביטחון המפורט בסעיף 26יט.
כמו כן, מוצע להתאים את מועד תחילת שנת הגיוס כפי שהוא מנוי בסעיפים האמורים, כך ששנת הגיוס שתיבחן לעניין עמידה או אי-עמידה ביעדי הגיוס תהיה שנת הגיוס שתחילתה ביולי 2019 (שהיא שנה לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה).
עוד מוצע להבהיר בסעיף 26כ כי הסמכות המפורטת בו נתונה לשר הביטחון כל עוד חלה תקופת ההסתגלות השנייה (בדומה לקבוע בסעיף 26יז לחוק).
סעיפים 13 ו-14 סעיף 26כב לחוק עוסק בדחיית שירות לתלמידי ישיבה. לפי הוראות הסעיף האמור, במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, רשאי שר הביטחון לחזור ולדחות את שירותם של תלמידי ישיבות מתמידים לפי הסעיף עד הגיעם לגיל 26. סעיף קטן (ד) לסעיף האמור קובע כי דחיית השירות לפי סעיף זה מוגבלת, בכל שנת גיוס, ל-1800 תלמידים.
מוצע לקבוע במקום ההסדר האמור, כי במקרה של אי-עמידה ביעדים שקבעה הממשלה במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יהיה שר הביטחון רשאי לחזור ולתת צו דחיית שירות ביטחון לתלמיד ישיבה. שר הביטחון יחליט בדבר מספרם הכולל של המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות כאמור בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לאותה שנת גיוס לפי סעיף 26טו.
בהתאם לאמור, מוצע לתקן את כותרת השוליים שאינה עוסקת עוד בדחיית שירות לתלמידי ישיבה מתמידים אלא בסמכותו של שר הביטחון לדחות שירות במקרה של אי-עמידה ביעדים.
עוד מוצע למחוק את סעיף קטן (ה) שקובע את אופן קביעת תלמידי הישיבה שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה וכן למחוק את פסקה (3) לסעיף 26כז, שכן מתייתר הצורך בהסמכה מפורשת של שר הביטחון להתקין תקנות לעניין אופן קביעת תלמידי הישיבה "המתמידים" שיינתן להם צו דחיית שירות, והדבר יוסדר לפי שיקול דעתו המכוון במסגרת סעיף החוק בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי סעיף 26טו.
נוסחו של סעיף 26כב(ה) שמוצע לבטל הוא:
"(ה) (1) קביעת תלמידי הישיבה שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה (בסעיף זה – תלמידי ישיבה מתמידים) תיעשה בשים לב לרשימת תלמידי הישיבות שיציע ועד הישיבות בארץ ישראל, לשר הביטחון, עד 1 באוגוסט שקדם לתחילת שנת הגיוס; ועד הישיבות בארץ ישראל יצרף לרשימה כאמור את אמות המידה שלפיהן נקבעה הרשימה;
(2) לא הציע ועד הישיבות בארץ ישראל רשימה כאמור בפסקה (1), או סבר שר הביטחון כי אין לקבל רשימה שהוצעה כאמור, ייקבעו תלמידי הישיבה המתמידים באותה שנת גיוס באופן שיקבע שר הביטחון בתקנות לפי סעיף 26כז(א)(3)."
ונוסחה של פסקה (3) לסעיף 26כז לחוק שמוצע למחוק הוא:
"(3) אופן קביעת תלמידי הישיבה המתמידים שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף 26כב".
סעיף 15 סעיף 26כח לחוק קובע הוראות בעניין חובת דיווח של שר הביטחון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לגבי שנת הגיוס שחלפה.
כחלק מהאמצעים לקידום עמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי, מוצע לקבוע כי תיווסף לשר הביטחון חובת דיווח בנוגע לביצוע הוראות סעיף 26טו2 שעניינו תפקידי הצוות הבין-משרדי, לרבות התכניות הרב שנתיות שגיבש, ואמצעי המעקב שננקטו לפי אותו סעיף, וכן על החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם לסעיף 26טו(ג) לעניין היעדים השנתיים לגיוס.
כמו כן מוצע לקבוע כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים דיון אחת לשנה על הדיווחים שהתקבלו לעניין פרק זה וזאת לשם מעקב אחר ביצוע הוראותיו.
סעיף 16 בסעיף 49ג לחוק העוסק בסמכויות הבודקים, נפלה טעות סופר כך שנכתבה בטעות המילה "מפקח" במקום המילה "בודק". מוצע לתקן טעות זו.
סעיף 17 מוצע לתקן בתיקון עקיף את סעיף 36 לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 ולמחוק בו את ההוראה המטילה על הממשלה חובה לבחון מתווה קבע לשירות לאומי-אזרחי שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני, זאת משום שבמסגרת התיקון המוצע, לא נקבע טיבו ואופיו של הסדר קבע לנושא שילוב תלמידי ישיבות בשירות, אלא נעשה ניסיון למצות את צמצום הפגיעה בשוויון באמצעות עמידה ביעדים הולכים וגדלים לגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי מקרב הציבור החרדי, בדרך של שיתוף פעולה ובמסגרת הוראת שעה תהליכית. מטבע הדברים ומשמדובר בהוראת שעה מוגבלת בזמן, לקראת תום תקופת ההסתגלות השנייה תידרש הערכת מצב מחודש בידי הממשלה והמחוקק, שתיעשה בשים לב לשינוי הנסיבות והצלחת ההסדר שגובש במסגרת הצעת חוק זו. בהתאם לאמור, מוצע להתאים את תקופת תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי לאורכה של תקופת ההסתגלות השנייה כנוסחה בהצעת חוק זו, כלומר עד יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023), שכן בתום תקופה זו, לא יהיה עוד צורך בהסדר המפורט בחוק שירות לאומי-אזרחי.
סעיף 18 סעיף 17 לתיקון מס’ 19 קבע הוראת שעה שלפיה, בתקופה של שנתיים מיום תחילת התיקון האמור, בכל מקום בפרק ג’1 לחוק שבו נדרש אישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להתקנת תקנות או צווים, או לצרכי דיווח, תהיה זאת ועדה שתקבע ועדת הכנסת לעניין זה. לנוכח העובדה שההוראה האמורה מתקרבת לקצה (עתידה לפקוע ביום ח’ באדר ב’ התשע"ו (18 במרס 2016)) וכדי ליעל את תהליכי התקנת התקנות הדרושות לביצוע הסדרי החוק ולרכז את הדיון והמעקב אחר נושא גיוס חרדים בועדה פרלמנטרית אחת, מוצע לבטל הוראה זו.
בנוסף, וכדי לשמור על רצף חקיקתי ולמנוע עיכובים בביצוע ההסדרים במהלך תקופת תוקפו של תיקון זה, מוצע לתקן את סעיף 18(ב) לתיקון מס’ 19 ולקבוע בו, כי ישיבות שהוכרו בידי שר הביטחון לפני תחילתו של תיקון מס’ 19, יראו אותן כאילו הוכרו לפי סעיפים 22א, 22ד או 26כד לחוק, כל עוד לא הוסרו מרשימת הישיבות בהתאם להוראות סעיפים אלה.
להלן נוסח הצעת החוק:
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 21), התשע"ו-2015
החלפת מונחים 1. (א) בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן – החוק העיקרי), בפרק ג’1, בכל מקום בפרק, למעט בהוראות החוק המנויות בסעיף קטן (ב) -
(1) במקום "תקופת ההסתגלות", יבוא "תקופת ההסתגלות הראשונה;
(2) במקום "בתקופת ההסתגלות", יבוא "בתקופת ההסתגלות הראשונה;
(3) במקום "ובתקופת ההסתגלות", יבוא "ובתקופת ההסתגלות הראשונה;
(4) במקום "תקופת הקבע", יבוא "תקופת ההסתגלות השנייה";
(5) במקום "בתקופת הקבע", יבוא "בתקופת ההסתגלות השנייה";
(6) במקום "ובתקופת הקבע", יבוא "ובתקופת ההסתגלות השנייה".
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ההוראות שלהלן בחוק העיקרי: ההגדרות "תקופת ההסתגלות" ו"תקופת הקבע" שבסעיף 26ב, וסעיפים 26ג, 26ה, 26יא ו-26יט.
תיקון סעיף 26ב 2. בסעיף 26ב לחוק העיקרי -
(1) במקום ההגדרה "תקופת ההסתגלות" יבוא:
""תקופת ההסתגלות הראשונה" – התקופה שמיום התחילה עד יום ח’ בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020);";
(2) במקום ההגדרה "תקופת הקבע" יבוא:
""תקופת ההסתגלות השנייה" – התקופה שמיום ט’ בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) עד יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)."
תיקון סעיף 26ג 3. בסעיף 26ג(ב) לחוק העיקרי-
(1) בפסקה (1), המילים "הן בתקופת ההסתגלות והן בתקופת הקבע" – יימחקו;
(2) במקום פסקאות (3) ו-(4) יבוא:
"(3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יא;
(4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות סעיף 26יח."
תיקון סעיף 26ה 4. בסעיף 26ה לחוק העיקרי, סעיף קטן (ה) – בטל.
תיקון סעיף 26יא 5. בסעיף 26יא לחוק העיקרי -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "שביום התחילה טרם מלאו לו 18 שנים ובתקופת ההסתגלות ימלאו לו 18 שנים" יבוא "שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה";
(3) בסעיף קטן (ג), אחרי "שר הביטחון רשאי" יבוא "במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה", במקום "לגיל 21″ יבוא "לגיל 24″;
(4) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
(1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה – רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 26יב לעניין שילוב בתעסוקה;
(2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה – יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות סימן ה’."
תיקון סעיף 26טו 6. בסעיף 26טו לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "מתגייס בפועל" יבוא:
""הצוות" – הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות סעיף 26טו1.";
(2) בסעיף קטן (ג) -
(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "שייקבע לפי המלצת שר הביטחון";
(ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "שייקבע לפי המלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי – אזרחי (בפרק זה – השר הממונה);";
(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב שנתיות שגיבש הצוות לפי סעיף 26טו2.";
הוספת סעיף 26טו1 7. אחרי סעיף 26טו לחוק העיקרי יבוא:
"הקמת צוות בין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס 26טו1. הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 21), התשע"ו-2015 (בפרק זה – תיקון מס’ 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
(1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה;
(2) המנהל הכללי של משרד האוצר;
(3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
(4) המנהל הכללי של משרד החינוך;
(5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי-אזרחי;
(6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
(7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.
תפקידי הצוות 26טו2. (א) הצוות יגבש תכנית רב שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי שנקבעו לפי סעיף 26טו; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של כלל משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות ממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ"מ) ובמבחני תמיכות.
(ב) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון, בתוך 120 ימים מיום תחילתו של תיקון מס’ 21; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור, ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ- 30 ימים מהיום שהוגשה לו.
(ג) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה, וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
(ד) הצוות יגיש לשר הביטחון את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור, ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ- 30 ימים מהיום שהוגשה לו.
(ה) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי סעיף 26טו(ג) לאורך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
(ו) הצוות ידווח לשר הביטחון, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו."
תיקון סעיף 26טז 8. בסעיף 26טז(ב) לחוק העיקרי, המילים "על חוק שירות לאומי – אזרחי (בסעיף זה – השר הממונה)" – יימחקו.
תיקון סעיף 26יח 9. בסעיף 26יח(ג) לחוק העיקרי, אחרי "שר הביטחון רשאי" יבוא "במהלך תקופת ההסתגלות השנייה".
תיקון סעיף 26יט 10. בסעיף 26יט לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס";
(2) במקום הרישה יבוא "מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי סעיף 26יא וחלות עליו הוראות סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי סעיף 26יח ובין שלא, ומלאו לו 21 שנים או יותר, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:";
(3) בפסקה (2), במקום "26כא(ב)" יבוא "26כא(ד)".
תיקון סעיף 26כ 11. בסעיף 26כ(א) לחוק העיקרי, במקום "יולי 2016″ יבוא "יולי 2019″, ובמקום "שהגיע לגיל 21 באותה שנת גיוס, בהתאם להוראות סעיף 26יח(א) ו-(ב)" יבוא "שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה, באותה שנת גיוס" ובסופו יבוא "והכל במהלך תקופת ההסתגלות השנייה".
תיקון סעיף 26כא 12. בסעיף 26כא לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א), במקום "יולי 2016″ יבוא "יולי 2019″;
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "מי שמלאו לו 21 שנים" יבוא "מי שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה";
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "מי שמלאו לו 21 שנים" יבוא "מי שהתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישה".
תיקון סעיף 26כב 13. בסעיף 26כב לחוק העיקרי-
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים";
(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "שר הביטחון רשאי" יבוא "במהלך תקופת ההסתגלות השנייה";
(3) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) שר הביטחון יחליט על המספר הכולל של מיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה, בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי סעיף 26טו.";
(4) סעיף קטן (ה) – בטל;
(5) בסעיף קטן (ו), במקום "מתמיד" יבוא "לפי הוראות סעיף זה".
תיקון סעיף 26כז 14. בסעיף 26כז לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק.
תיקון סעיף 26כח 15. בסעיף 26כח לחוק העיקרי -
(1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) ביצוע הוראות סעיף 26טו2, לרבות התכניות הרב שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי אותו סעיף, וכן על החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם לסעיף 26טו(ג).";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי פרק זה."
תיקון סעיף 49ג 16. בסעיף 49ג(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "מפקח" יבוא "בודק".
תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי 17. בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 , בסעיף 36 -
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "תוקף";
(2) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד "יעמוד חוק זה" יבוא "חוק זה יעמוד" ובמקום "ח’ בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020)" יבוא "י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)".
תיקון חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 19) 18. בחוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 19), התשע"ד-2014 -
(1) סעיף 17 – בטל;
(2) בסעיף 18(ב), במקום "עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה" יבוא "כל עוד לא הוסרה מהרשימה לפי הוראות אותם סעיפים".

מוגש על ידי שר הביטחון.

נספחים באתר רוה"מ.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

Funzing-Fl

תגובות אחרונות