הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 27 בדצמבר 2015

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 27 בדצמבר 2015

הודעת מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, בתום ישיבת הממשלה מיום 27 בדצמבר 2015:

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"כשר הכלכלה אני מגיש הצעה ראשונה יחד עם ידידי שר האוצר ואנחנו מביאים היום לממשלה בשורה גדולה לעסקים קטנים, תכנית שתקל באופן דרמטי על מי שפותח עסק חדש בשלוש השנים הראשונות. העסקים הקטנים כורעים תחת נטל הבירוקרטיה, תחת נטל התקנות והאגרות ומגבלות אחרות שאנחנו מטילים עליהם, ואנחנו הולכים לשחרר אותם מעיקר הנטל הזה על מנת לאפשר צמיחה. זה מנוע צמיחה עצום, עסקים קטנים ואנחנו יודעים שהדבר הזה מביא כמובן גם לתעסוקה גדולה ולהתפתחות הכלכלה שלנו, ולכן הצעד הזה הוא חיוני, הוא גם חדשני. אני חושב שהוא צעד כלכלי, נכון וחשוב.

מהלך נוסף שאנחנו מקדמים היום להפחתת יוקר המחייה יחד עם השר דרעי, זו הצעה להוריד את מחירי התחבורה ב-17% וכמובן גם להוריד את מחירי המים. זה צעד חברתי ראשון במעלה.

אני מבקש לגנות בתקיפות את ההתקפות והאיומים על האב נדאף ומנהיגים נוצריים אחרים . ישראל היא המדינה כמעט היחידה, אם לא היחידה, במזרח התיכון, ששומרת באדיקות על זכויותיהם של כל בני הדתות, ואנחנו שומרים במיוחד גם על הקהילה הנוצרית שהיא מותקפת בצורה קשה ביותר ברחבי המזרח התיכון. בוודאי שאיננו יכולים לקבל התקפות על מנהיגים נוצריים או נוצרים בכלל בתוך תחומי מדינת ישראל.

בסוף, אני מבקש לומר כמה דברים על הסרטון המביש וכל מה שקשור בו – אני ביקשתי להראות את הסרטון הזה בקבינט, הדבר הזה ידוע. אני חשבתי שחשוב להבהיר עד כמה הקבוצה הזאת היא קיצונית, לדעתי, קיצונית ושולית, בוודאי אינה מייצגת את הציונות הדתית. לראייה – האמירות החזקות, הברורות והחדות של המנהיגים הפוליטיים ושל הרבנים, ששללו את הכפירה שלה במדינה ואת החתירה שלה נגד המדינה וערכיה. ולכן, לנסות לחבר את הציונות הדתית עם הקבוצה הזאת זה דבר שעושה עוול גדול מאוד לציבור יקר שנאמן למדינה, תורם למדינה, תורם לצה"ל ותורם ליחידות המובחרות ביותר בצה"ל. אני מבקש לעשות את ההבחנה הזאת, אבל אני חושב שיש דבר נוסף שצריך להבין – השב"כ על כל זרועותיו עושה כאן עבודה חשובה ביותר. הוא פועל לפי החוק, הוא פועל תחת פיקוח משפטי, הוא פועל בהתאם למדיניות הממשלה להילחם בטרור באשר הוא, וכך אנחנו עושים. איננו מוכנים לקבל טרור ורצח מכל צד שהוא.

עם זאת, אני רוצה להגיד מה ההבדל – הטרור הערבי שתוקף אותנו בלי הרף ואנחנו נלחמים בו ללא לאות ובלי הגבלות, הטרור הזה הוא קודם כל בהיקף הרבה יותר גדול, אין מה להשוות. שנית, יש דבר נוסף – בעוד שכאן בממשלה ובציבוריות שלנו כל הגופים וכל המנהיגים יצאו נגד התופעות של טרור יהודי, אצלנו מגנים, שם משבחים. ברשות הפלסטינית קוראים לכבודם כיכרות, רחובות, משלמים להם משכורות, ויש הבדל עצום בין הגישה הבריאה של החברה הישראלית והדמוקרטיה הישראלית ששוללת טרור, מגנה טרור ופועלת נגד טרור, לעומת הרשות הפלסטינית, שלצערי, מעודדת טרור ומסיתה לטרור. אני מציע לשמור את ההבחנות האלה גם כן בשעה שאנחנו נלחמים בטרור ובמסיתים באשר הם".

השר משה כחלון אמר:

"כפי שאתם יודעים, הממשלה הזאת חרטה על דגלה צמצום פערים, עזרה לעסקים הקטנים והצמחת המשק. רק בשבוע שעבר חתמנו על הסכם שכר, חסר תקדים, במגזר הציבורי. ההסכם הזה שבר שיטה מעוותת של שנים שבהסכמי שכר, במיליארדי שקלים שנוספים למגזר הציבורי, הכסף הגדול, החבילות של הכסף הלכו לעובדים החזקים ופירורים נשארו רק לעובדים היותר חלשים, עם ה-5,000 ₪, ה-6,000 ₪ וה-7,000 ₪. שינינו את השיטה הזאת. זה לא מספיק, אבל שינינו אותה. השיטה הזאת תצמצם את הרחבת הפערים. עדיין, אדוני ראש הממשלה, לא תצמצם לגמרי, אבל תצמצם את ההרחבה.

כפי שאמר ראש הממשלה, אנחנו היום מציגים תכנית להקלה ברגולציה לעסקים החדשים. זה לא סוד – שליש מהעסקים החדשים שנפתחים, נסגרים אחרי שנה וזה לא מכה מהשמיים, זה בגלל רגולציה, בגלל הכבדה. הממשלה היום מביאה הצעה להקל עם האוכלוסיות האלה. פעם אחת, אנחנו נקל עליהן במחנק האשראי הכבד שהן חווות יום-יום. תתארו לעצמכם שאדם פתח עסק חדש – במקום לרוץ להביא לקוחות ולפתח את העסק שלו ולקדם אותו אז בבוקר הוא במשרד להגנת הסביבה, בערב הוא במשרד הבריאות שאומר לו הפוך ממה שאמרו לו במשרד להגנת הסביבה, אחר הצהריים הוא ברישוי עסקים בעירייה שאומרים לו הפוך ממה שאמרו לו שניהם ובערב הוא במשרד הבריאות.

הוא כל הזמן רץ בין הרשויות, והזמן חולף והמסים דופקים, מה שנקרא, ולשלם לעובדים הוא צריך ולשלם את הארנונה הוא צריך והוא לא מצליח. אנחנו מתחילים היום במהלך שיתחיל להקל עליו. שוב, עדיין לא מספיק, אבל חייבים להבין שאנחנו מתקנים פה עוולות של עשרות שנים. זה ייקח זמן, אבל צריך להתחיל מאיזשהו מקום, ואנחנו מתחילים היום. כפי שהתחלנו במגזר הציבורי בשבוע שעבר בהסכמי שכר, אנחנו מתחילים היום בהקלה על העסקים הקטנים. אנחנו מטפלים היום גם בנושא הפנסיה וגם בדמי אבטלה לעצמאיים, ואנחנו עוד נמשיך. כל שבועיים, שלושה שבועות נמשיך, גם בהקלה ברגולציה וגם לעזור למגזר החשוב הזה, מגזר העסקים הקטנים במדינת ישראל."

ב. הממשלה דנה בטיוטת חוק אמנת הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק אמנת הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2015.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיפים 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

המאה ה-21 מתאפיינת בתנועה של מרכז הכובד הכלכלי העולמי לכיוון אסיה ובראשן כלכלת סין. בעשורים האחרונים גדלה כלכלת סין בשיעורים של כ-10% בממוצע. כתוצאה מכך ההנהגה הסינית מכירה בחשיבות ההולכת וגדלה במעורבות סין בעולם כולו בכלל ובאסיה בפרט. בעשור האחרון השפעתה המדינית והכלכלית של סין באזור אסיה הולכת ומתחזקת.
מדינת ישראל רואה בפיתוח הקשרים הכלכליים עם מדינות אסיה בכלל ועם סין בפרט, יעד אסטרטגי מהמדרגה הראשונה. ישראל פועלת להרחבה והעמקה של קשרי הסחר, המדע, החינוך וההשכלה הגבוהה עם סין. בשנים האחרונות התרחב מאוד שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות פרטיות לבין חברות סיניות הן בפעילות בסין והן בפעילות בישראל. לאחרונה, פרסמה ממשלת סין את כוונתה להקים את בנק ההשקעות האסייתי לתשתיות (AIIB) (להלן – הבנק). הבנק יפעל כמוסד פיננסי מולטילטראלי ומטרתו תהיה עידוד ומימון פרויקטים תשתיתיים ביבשת אסיה. הבנק נחשב מקביל לגופים בינלאומיים קיימים כגון: הבנק העולמי (WB) והבנק לפיתוח אסיה (ADB). הרקע להקמת הבנק הוא, בין השאר, תת ההשקעה בתשתית במדינות יבשת אסיה ורצונה של סין לתפוס עמדה מובילה בזירה הכלכלית הבינלאומית כיאה למדינה בעלת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. הון המניות הרשום והמונפק של הבנק יעמוד על 100 מיליארד דולר ארה"ב וימומן מהמדינות החברות.
כחלק מהמאמץ הישראלי להרחיב את קשרי המסחר עם מדינות אסיה ועם סין, הודיעה ישראל לשלטונות סין על רצונה להיכלל ברשימת המדינות המייסדות של הבנק. יש לציין כי 57 המדינות המייסדות את הבנק נהנות מתוספת קבועה של מניות הצבעה. הצטרפות לבנק לאחר ייסודו, מותנה בהסכמה של המדינות החברות לקבלת המדינה המועמדת ולדילול אחזקותיהן בו.
חברותה של ישראל בבנק תגדיל את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לבין חברות ממדינות אסיה ובפרט מסין, בפרויקטים של תשתית אותם יממן הבנק. בנוסף, ישראל כמדינה השוכנת ביבשת אסיה, נכללת באזור פעילות הבנק. לפיכך, הבנק רשאי על פי הסכם היסוד לממן השקעות בפרויקטים של תשתית גם בישראל.
תכליתו של החוק המוצע היא לאפשר למדינת ישראל לבצע את הוראות האמנה.

ג. הממשלה דנה בתזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (פטור ממס בשירותי תחבורה ציבוריים ומים), והחליטה כדלקמן:

בהתאם לסעיף 58 בתקנון לעבודת הממשלה להנחות את השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואת שר האוצר לקדם במשותף תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, לעניין מע"מ אפס לתחבורה ציבורית, למים ולחשמל למעוטי יכולת.

ד. הממשלה דנה בעידוד עסקים חדשים, והחליטה כדלקמן:

לגבש ולהפעיל תכנית לעידוד פעילותם של עסקים חדשים, על מנת לסייע לעסקים אלו לבסס פעילות בת קיימא, להגדיל את שיעורי השרידות שלהם ולהרחיב את התעסוקה.
בהחלטה זו,
"הקמה" – פתיחת תיק במע"מ.
"הפרה בוטה" – הפרה של הוראה מהוראות חוק שניתן להטיל בגינה עיצום כספי והינה בעלת מרכזיות, בולטות וחשיבות עקרונית ברגולציה לפי אותו חוק, וכן הפרה של הוראה מהוראות החוק המבוצעת הנסיבות המעידות על שיטתיות ותכנון או הפרה שגרמה לפגיעה משמעותית ורחבת היקף.
"מחזור עסקאות שנתי" – "מחזור עסקאות של עוסק" כהגדרתו בחוק המע"מ.
"עסק" – כל אחד מאלה ולמעט חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב ולמעט מוסדות חינוך. לעניין החלטה זו "מוסד חינוך" הינו מוסד חינוך רשמי ומוכר שאינו רשמי כמשמעותם בחוק לימוד חובה התש״ט- 1949, מוסד חינוך שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר התשכ"ט – 1969, ומוסד חינוך שחל עליו חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח – 2008.

(1) עוסק פטור כהגדרתו בחוק המע"מ;
(2) עוסק מורשה כהגדרתו בחוק המע"מ;
(3) מוסד כספי כהגדרתו בחוק המע"מ;

"עסק חדש" – עסק אשר טרם חלפו 5 שנים מיום הקמתו ואשר אינו נשלט על ידי מי ששלט ו/או שולט בעסק נוסף (בארץ או מחוץ לארץ) או שבני משפחתו מקרבה ראשונה שלטו או שולטים בעסק נוסף אשר עיסוקו בתחום אינו זהה לתחום עיסוקו של העסק נשוא הגדרה זו. בהחלטה זו, ייחשב גם יחיד המקיים עסק כמי ששולט בעסק.

"רגולציה" – בהתאם להגדרתה בהחלטה 2118, מיום 22.10.2014, בנושא ‘הפחתת הנטל הרגולטורי’ (להלן: ‘החלטה 2118′).
"רגולטור" – כהגדרתו בהחלטה 2118.
"עלות הבירוקרטיה" – כהגדרתה בהחלטת ממשלה 2118.
"עלות העמידה בדרישות הרגולציה" – כהגדרתה בהחלטת ממשלה 2118.
"שליטה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982.
התאמת נטל רגולטורי לעסקים חדשים
1. להטיל על כלל משרדי הממשלה (להלן: "המשרדים") לקבוע את ההסדרים הבאים:
1.1 רגולציה אשר הפרתה גוררת הפעלת סנקציה של עיצום כספי:
1.1.1 ככל שמדובר בהפרה ראשונה או שנייה של העסק החדש ובלבד שלא מדובר בהפרה בוטה – ישלח הרגולטור התראה מינהלית בלבד, שלפיה לא יוטל עיצום כספי בגין מעשה ההפרה ויירשם בה כי על המפר להפסיק את ביצוע ההפרה ואם ימשיך בהפרה או יחזור עליה בפעם השלישית יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת;
1.1.2 ככל שבוצעה על ידי העסק הפרה שאינה הפרה ראשונה שבשלה יש לשלוח התראה- יוגבל סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על העסק ל-5% ממחזור העסקאות השנתי של העסק החדש אם בוצעו במהלך השנתיים הראשונות ממועד הקמת העסק, ותוגבל ל-7% ממחזור העסקאות השנתי אם בוצעו במהלך שלוש השנים שלאחר מכן;

1.1.3 לשם יישום ס"ק 1.1.2-1.1.1 להחלטה זו, יפרסם משרד המשפטים, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו, הצעת חוק שתחיל את ההקלות המנויות לעיל בחקיקה כוללת לסמכות להטיל עיצומים כספיים שבאחריות משרדי ממשלה (להלן: "חקיקה כוללת"). הצעת החוק תגובש בתיאום עם משרד ראש הממשלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בכל הנוגע להיבטים הקשורים לסעיפים המנויים לעיל. החקיקה תכלול סמכות לשר הממונה על חוק הכולל סמכות להטלת עיצומים לקבוע הפרות בוטות. כמו כן, בחקיקה תקבע רשימת חוקים שיוחרגו מן ההקלות שבסעיף 1.1.1 להחלטה זו. רשימת החוקים וכן השינויים שייערכו בה, ככל שייערכו, תגובש בהתייעצות מקדימה עם משרד ראש הממשלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. חקיקה המכילה במועד קבלת החלטה זו את המנגנונים המנהליים המאפשרים את יישום סעיפים 1.1.2-1.1.1 להחלטה זו יוחרגו מהחקיקה הכוללת.

1.2 בחינת האפשרות לערוך תכנית הקלות ברגולציה לעסקים חדשים (להלן: "תכנית ההקלות") לעניין רגולציות שאינן מפורטות בסעיפים 6-3 להחלטה זו:

1.2.1 התכנית תיערך בתיאום עם תכניות החומש של המשרדים (בהתאם להחלטה 2118), ותקבע את הרגולציות המקדימות ההכרחיות לצורך פתיחת עסק, ותבחן האם ובאיזה אופן ניתן להחיל על עסקים חדשים את שאר הרגולציות באופן מדורג, והכל מבלי לפגוע באינטרסים הציבוריים המוגנים הנוגעים לענין. למען הסר ספק יובהר כי יישום תוכנית הקלות ייעשה ברמה הנורמטיבית בה נקבעת הרגולציה העיקרית, ובין היתר, חקיקה או חקיקת משנה, לפי הענין.
1.2.2 עם יישום תכנית הקלות יפרסם הרגולטור הרלבנטי מדריך מעשי שינגיש ויבהיר את החובות הנדרשות מעסק ובמובחן – את החובות הנדרשות מעסק חדש. המדריכים ייערכו ויפורסמו בתוך 3 שנים ממועד קבלת החלטה זו, או בתוך 6 חודשים מיום קביעתם של התיקונים הנדרשים לשם יישום תכנית ההקלות.

2. בעניין אגרות שעסק חדש נדרש לשלם אגב הפעלת עסקו, לקבוע את הדברים הבאים:
2.1 יינתנו פטור או הנחה מתשלום אגרות אשר נדרשות לתשלום מהעסק לשם הפעלתו, בהתאם לאמור בסעיף 2.2.
2.2 בתוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו, יוקם צוות בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובהשתתפות נציגי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, אגף תקציבים במשרד האוצר נציגי מינהל הכנסות המדינה באוצר, נציגי המשרדים הרלוונטיים לפי העניין ונציג משרד הפנים לעניין אגרות המשולמות לרשויות המקומיות, שיפעל כדלהלן:
2.2.1 הצוות האמור ימפה את האגרות הנוגעות לעניין ובתוך 3 חודשים ממועד קבלת החלטה זו ימליץ לשר האוצר על האגרות אשר בעניינן יינתנו פטור או הנחה.
2.2.2 לעניין אגרות הנתונות בסמכות השלטון המקומי – הצוות יציג עמדתו לממשלה לאחר הדברות עם מרכז השלטון המקומי.
2.2.3 עבודת הצוות תתחשב, בין היתר, בשיקולי פגיעה בהכנסות המדינה ובהכנסות הרשויות המקומיות ופגיעה ביכולות הבקרה והאכיפה של היחידה הרלבנטית על הגורמים המפוקחים על ידה.

3. הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר הכלכלה והתעשייה בדבר הצעדים הבאים הננקטים על ידו. משרד הכלכלה יתאים את הרגולציה שבתחום סמכותו לרבות באמצעות תזכירי חקיקה במידה ויידרשו, בתוך 6 חודשים, לכל הפחות בנושאים הבאים:
3.1 דמי טיפול לארגוני המעסיקים:
יתוקנו תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז- 1977 כך שעסקים חדשים יהיו פטורים מתשלום דמי טיפול לארגוני המעבידים.
3.2 קידום העקרונות המפורטים להלן, בין לגבי עסקים חדשים ובין באופן רחב יותר על כלל העסקים:
3.2.1 פיטורים:
היה ועובד הצפוי לעמוד בפני הליך שימוע לקראת פיטורים ייעדר מעבודתו בשל מחלה למשך למעלה מ-7 ימים – רשאי העסק החדש לערוך את השימוע בכתב, גם אם ביקש העובד להשמיע את טיעוניו בעל פה, ולנקוט בהליך הפיטורים ככל שאלה אינם קשורים במחלה. סעיף זה לא יחול על עובדים בתחומי שמירה, אבטחה וניקיון;
3.2.2 שעות נוספות:
תותר עבור עסקים חדשים העסקה גמישה של עובדים בשעות נוספות מבלי לשנות ביחסי פנאי עבודה במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

4. להטיל על שר האוצר כדלקמן:
4.1 בשימוש המותר על פי תכנית , אך אינו מותר על פי היתר הבניה – יתוקן חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") כדלקמן:
4.1.1 עסק יהיה פטור מהחובה לקבל היתר שימוש חורג ויהיה נדרש לקבלת היתר בנייה בלבד.
4.1.2 לכל היותר עד 30 יום תבחן המשמעות של החלת סעיף 4.1.1 בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי בעיקר על תכניות ישנות והאפשרות לחריגה מהכלל האמור בסעיף האמור.
4.1.3 מובהר כי לא חל שינוי בדבר חובת קבלת היתר לצורך ביצוע עבודות הטעונות היתר, ככל שיבוצעו עבודות כאלה לעת התאמת המבנה לשימוש העסק החדש.
4.2 לבחון, בהתייעצות עם משרד הפנים, את כל האישורים והמסמכים שבעל העסק ממציא לשם קבלת רישיון עסק כך שהם יהיו תקפים גם בעת הסדרת חובותיו לפי חוק התכנון והבניה, זאת מלבד האישורים הנדרשים להתאמת השימוש לתכנית, והכל מתוך מטרה להביא להאחדת התהליכים ככל הניתן.
4.3. לתקן, בשיתוף עם שר הפנים, את התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה ולאפשר לנישום לשלם את הסכום שאיננו שנוי במחלוקת מתוך היטל ההשבחה, ולתת ערובה לתשלום הסכום ששנוי במחלוקת, כתנאי להוצאת היתר בניה, ככל שמדובר בהוצאת היתר לשימוש עסקי.

5. במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים, כפי שהתקבלה בתיקון מספר 27 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"), להטיל על כל אחד מן הרגולטורים הקבועים בחוק כעורכי מפרטים אחידים, כדלקמן:

5.1 לקבוע במפרט האחיד אלו מן הרגולציות הינן חובות שאותן יידרש העסק החדש למלא כתנאי לפתיחתו, ונוגעות בין השאר לתשתית הפיזית של העסק (להלן: ‘תנאים מוקדמים’) ואלו מן הרגולציות ניתנות להשלמה באופן מדורג עד תום שלוש שנים מיום קבלת הרישיון, והכל בהתאם לעניין ולשיקולים המקצועיים של נותני האישור וככל שניתן.

5.2 לראות בעסקים חדשים כעסקים שמתקיימות בהם נסיבות מיוחדות לעניין קביעת מסמכים או תנאים שונים לפי סעיף 7ג1 לחוק רישוי עסקים ולקבוע במפרט האחיד אבחנה בין סוגי עסקים בהתחשב במשתנים של וותק עסק וגודלו, ולהתאים את היקף הדרישות ואופיין בהתאם למשתנים אלו. אבחנה כאמור תיקבע בהתאם לעניין ולשיקולים המקצועיים של נותני האישור וככל שניתן.
5.3 לקבוע באלו מן התנאים במפרט יסתפק נותן האישור בבדיקה של מומחה מוסמך כחלופה לבדיקה על ידי נותן האישור. נותן האישור יקבל את מסמך הבדיקה של מומחה מוסמך או תצהיר של בעל העסק, ויראה בהם אסמכתא לקיומן של בדיקות כנדרש בתנאי המפרט.

5.4 בחלוף 90 יום מפרסומו של כל מפרט אחיד, יפרסם נותן האישור מדריך מעשי שינגיש ויבהיר את החובות הנדרשות מן העסק, ובמובחן – את החובות הנדרשות מהעסק החדש.

5.5 ככל שישתנה המפרט, יעודכן המדריך תוך חצי שנה מיום כניסת השינוי במפרט לתוקף.
5.6 משרד הפנים ירכז מידי המשרדים את המדריכים לצורך פרסומם ויבצע את התיאום מול הרגולטורים על עדכון השינויים בהם.
6. להטיל על שר הפנים לתקן את חוק רישוי עסקים ותקנותיו כך ש:

6.1 תוארך התקופה במסגרתה נותן האישור ורשות הרישוי יהיו רשאים לתת היתר זמני עד לתקופה של 3 שנים ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על משך הזמן המקסימאלי בהיתר הקבוע.

6.2 לקבוע כי הסדרת תשלומים הנלווים להליך קבלת רישיון עסק לא יהוו תנאי לקבלת רישיון העסק, אם העסק עמד בכל דרישות המפרט האחיד וכן כי העסק יוכל להסדיר את כלל התשלומים גם לאחר קבלת הרישיון ולא יאוחר משנה ממועד קבלת הרישיון. הרישיון אשר יינתן לעסק יבוטל מאליו במידה ולא שולמו יתרת התשלומים כאמור בתוך שנה ממועד קבלת הרישיון.

7. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה:

7.1 תפעיל תכנית סיוע להטמעת דרישות רגולציה בעסקים חדשים. תקציב התכנית יסוכם בין מנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר.
7.2 תכין עם משרדי הממשלה את ההצעות לתכנית הקלות כאמור בסעיף 1.2 להחלטה זו.
7.3 תכין תוך 60 יום, בהתייעצות עם משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים, תבנית אחידה לכתיבת המדריכים, כאמור בסעיפים 1.2.2 ו -5.4 להחלטה זו.
7.4 הסוכנות תסייע לרגולטורים בהנחייה לגיבוש המדריכים, כך שעבור סוגי עסקים שונים ניתן יהיה לעיין במדריך בודד המבהיר את עיקרי החובות הרגולטוריות המוטלות עליהם בפתיחת העסק.
8. יישום החלטה זו ייעשה בהתאם לסוג הדין או הנוהל או הפרשנות המשפטית הנוהגת מכוחם שורר המצב הקיים. משרדים שיידרשו לתיקוני חקיקה לשם יישום החלטה זו יפרסמו בתוך 6 חודשים ממועד קבלת החלטה זו, או במועד אחר שנקבע בהחלטה זו, לפי המוקדם מביניהם, תזכירי חוק לתיקוני החקיקה הנדרשים.

9. ככל שיתגלעו מחלוקות בין רגולטור לסוכנות לעסקים קטנים בנוגע ליישום החלטה זו, בכל הנוגע למחלוקות מקצועיות הנוגעות לביצוע החלטה זו – תובא המחלוקת להכרעה בועדת השרים לרגולציה או וועדה אחרת אם הפנתה אליה ועדת השרים לרגולציה. משרדי הממשלה ידווחו לוועדת השרים לרגולציה, מעת לעת, על יישום ההחלטה זאת. ועדת השרים לא תכריע במחלוקת שעניינה אחת מאלה: החלטה שיפוטית או מעין שיפוטית או החלטה הנתונה לשיקול דעת עצמאי לפי דין.

ה. ראש הממשלה הנחה להקים ועדה בראשות סגן ראש המל"ל ובהשתתפות נציגי משרד הביטחון, משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים, אשר תבחן את מספר החיילים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר. כן הנחה ראש הממשלה לחזור ולשקול את קיצור שירות החובה של חיילים. ההמלצות תוגשנה לממשלה בתוך חודש ימים.

ו. הממשלה דנה בטיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר)(תיקון מס’…), התשע"ו-2015, והחליטה כדלקמן:
א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס’ …), התשע"ו – 2015.
ב. להסמיך את ועדת השרים לחקיקה לאשר, את על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

שירות חיילים בשירות חובה ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול – סעיף 24א לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, מאפשר את הצבתו של יוצא צבא, כהגדרתו בחוק, ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שעיקר פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה.
סעיף זה נוסף לחוק ביום י"ד באב התשנ"ה (10 באוגוסט 1995) כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה–1995 (להלן – הוראת השעה).
תוקפה של הוראת השעה הוארך כמה פעמים ולאחרונה עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015), זאת במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר)(תיקון מס’ 14), התשע"ב–2012.
הצורך המקורי לתגבור משטרת ישראל בחיילים בשירות חובה, נוסף על החיילים המשרתים במשמר הגבול, נבע מהמצב הביטחוני שדרש ממשטרת ישראל מאמצים מיוחדים לסיכול פיגועים ולשמירת ביטחון הפנים של המדינה, צורך שעודנו קיים.
יצוין כי נושא הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל בכללותו והגבלת הצבתם של יוצאי צבא ביחידות מסוימות בפרט, נבחן כל העת בידי משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל, וימשיך להיבחן גם בשנים הקרובות.
בהצעת החלטה מקבילה מוצע לקבוע את מספרי החיילים שיוצבו בשנים הקרובות במשטרת ישראל לפי הוראת הסעיף האמור (להלן – ההחלטה המקבילה. עם זאת, מאחר ותהליך הצמצום הוא הדרגתי, וגם בשנים הקרובות תידרש הצבה של חיילים בשירות חובה ביחידות האמורות במשטרת ישראל ולפיכך מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018).
יודגש כי הצבת יוצא צבא בשירות במשטרה לפי סעיף 24א לחוק, נעשית בהסכמתו של יוצא הצבא. כמו כן יובהר, כי ליוצאי צבא המוצבים בשירות המשטרה יש מעמד זהה לחיילי צבא הגנה לישראל, בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום.

ז. עוד דנה הממשלה בטיוטת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה)(הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)(תיקון מס’…), התשע"ו- 2015, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)(תיקון מס’ ), התשע"ו – 2015.
ב. להסמיך את ועדת השרים לחקיקה לאשר על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:
שירות חיילים בשירות חובה ביחידות בטחוניות בשירות בתי הסוהר – סעיף 24ב לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו – 1986 (להלן – החוק), שעניינו "שירות ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר", מאפשר את הצבתו של יוצא צבא ביחידות של שירות בתי הסוהר שתפקידן הוא אבטחת בתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד או של אגפים בבתי הסוהר המשמשים להחזקת אסירים כאמור ולצורך אבטחתם של אסירים כאמור וליוויים. כן מאפשר הסעיף הצבת חיילים ביחידות אחרות של שירות בתי הסוהר בתפקידים של שירותי מנהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט שיינתנו רק ליוצא צבא שהוצב לשרת בשירות בתי הסוהר.

סעיף זה נוסף לחוק ביום ה’ באדר א’ התשס"ה (14 בפברואר 2005) כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, במסגרת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה)(הצבת יוצא צבא בשירות בתי הסוהר), התשס"ה-2005 (להלן – הוראת השעה).
תוקפה של הוראת השעה הוארך כמה פעמים ולאחרונה עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015), זאת במסגרת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)(תיקון מס’ 6), התשע"ב–2012.
יצוין כי נושא הצבת יוצאי צבא ביחידות של שירות בתי הסוהר בכללותו והגבלת הצבתם של יוצאי הצבא ביחידות מסוימות בפרט, נבחן כל העת בידי משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, צבא הגנה לישראל ושירות בתי הסוהר וימשיך להיבחן גם בשנים הקרובות.

הכוונה היא בשנים הקרובות לצמצם הדרגתית מסגרות של חיילים מחוץ לסד"כ צה"ל. בהצעת החלטה מקבילה מוצע לקבוע את מספר החיילים המוצבים בשירות בתי הסוהר בשנים הקרובות (להלן-הצעת ההחלטה המקבילה).
עם זאת, מאחר ותהליך הצמצום הוא הדרגתי, וגם בשנים הקרובות תידרש הצבה של חיילים בשירות חובה בשירות בתי הסוהר, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018).

יודגש כי הצבת יוצא צבא בשירות בתי הסוהר לפי סעיף 24ב לחוק, נעשית בהסכמתו של יוצא הצבא. כמו כן יובהר, כי ליוצאי צבא המוצבים בשירות בתי הסוהר יש מעמד זהה לחיילי צבא הגנה לישראל, בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום.

ח. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 26א(א)(2) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב],
התשמ"ו – 1986 (להלן – החוק), לאשר את צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים (הוראת שעה), התשע"ו – 2015 (להלן-הצו) .
לבקש מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לאשר את הצו בהקדם.

להלן רקע כללי לצו:

הוראת סעיף 26א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן-חוק שירות ביטחון) קובעת כהאי לישנא:
26א. (א) בסעיף זה, "שירות מוכר" – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
(1) …
(2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני-לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה"ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.

(ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
(ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
(ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
(ו) שר הביטחון ימציא לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת
הוראת הסעיף מסדירה את הצבתם של חיילים בשירות חובה סדיר במסגרות אזרחיות מסוימות מחוץ לצה"ל.

לפי הוראת סעיף 26א(א)(2) מוצבים חיילים בשירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים, במערכת החינוך והעליה והקליטה.
במסגרת זו נכללת הצבה במשרד החינוך. החיילים משרתים בהסכמתם בגופים שונים להם מקצה משרד החינוך חיילים לפי הקצאת תקנים כללית של אגף כוח אדם בצה"ל.
כן מוצבים חיילים בשירות חובה סדיר בלשכת הקשר נתיב.
הצו הקיים היום אמור לפקוע ביום 31 בדצמבר 2015.
לפי הוראת סעיף 26א תוקף הצו המקסימלי האפשרי שלוש שנים.
מוצע בהצעה כעת לאשר צו חדש כפי שהיה בשנים האחרונות, עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018).
בעקבות המלצות של ועדה ציבורית בראשות פרופ’ אברהם בן בסט שעסקה ככלל בקיצור תקופות שירות החובה בצה"ל, והמליצה לבטל את המסלולים המיוחדים ומסלולי שירות החובה שמחוץ לצה"ל מונתה ועדה בינמשרדית לבדיקת המלצה זו בראשות המשנה ליועמ"ש מערכת הביטחון.
בהחלטת הממשלה מס’ 2612 מיום 19 בדצמבר 2010 אומצו המלצותיה של ועדה זו והותוותה מדיניות של צמצום הדרגתי במספר החיילים המוצבים במסגרות מחוץ לצה"ל לחמש שנים שלאחר ההחלטה.

הצו הקיים, שתוקפו כאמור עומד לפקוע, אושר בממשלה בהחלטה מס’ 1691 מיום 8 ביוני 2014 שם גם הוצגה המגמה של צמצום מספר החיילים המוצבים במסגרות מחוץ לצה"ל. בתקופת החלטת הממשלה המוצעת כעת לאישור הצו החדש, תימשך מגמת צמצום זו כפי שהותווה בשרשרת ההחלטות.
בהמשך לעבודת מטה שנערכה בין מערכת הבטחון למשרד החינוך, בשלוש השנים הקרובות יימשך צמצום מצבת החיילים במסגרות הללו. הצמצום נדרש, בין השאר, בשל ההחלטה קיצור משך שירות החובה לגברים בצה"ל מ-36 חודשים ל-32 חודשים כפי שתוקן במסגרת חוק שירות בטחון (תיקון מס’ 19), התשע"ד – 2014 והצורך בהפניית מקורות כוח אדם נוספים לצה"ל למימוש משימותיו.

הכוונה בשנים הקרובות לצמצם הדרגתית מסגרות אלה, כאשר משרדי הממשלה והגופים בהם מוצבים החיילים, מוצאים מענה לצמצום במקורות אחרים ובהם השירות הלאומי.
עם זאת, מאחר ותהליך הצמצום הוא הדרגתי, ועדיין יוצבו במסגרות האמורות חיילים בשירות חובה, משמש הצו האסמכתא החוקית להצבה עד לביטול ההצבה במסגרת פלונית. לפיכך מוצע לאשר את הצווים שתוקפם יהיה עד יום 31 בדצמבר 2018.
הצו כפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ומוצע לפנות לוועדה לקבל את אישורה לאלה.

ט. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 21 וסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, לאשר את מינויו של עבדאללה גרה לתפקיד מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

י. הממשלה החלה היום בדיון על פעילותה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2020-2016 והיא תמשיך בדיוניה בישיבה מיוחדת שתכונס עוד השבוע, ביום ד’ הקרוב, ה- 30.12.2015.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-F

תגובות אחרונות