הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 3 בינואר 2016

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 3 בינואר 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"כוחות הביטחון, השב"כ והמשטרה ממשיכים בחיפושים אחר הרוצח מתל-אביב. מתנהל מאמץ גדול בשטח עם הרבה כוחות, מאמצים מודיעיניים בלתי פוסקים. המאמץ הזה נעשה גם בסיוע ובעזרה מצד אזרחי ישראל שמגלים ערנות וגם אחריות.

אבקש מהשר לביטחון הפנים למסור עדכון קצר לממשלה, ואני מבקש גם לעדכן במשהו נוסף – כשהקמנו את הממשלה אני ביקשתי מהשר ארדן ואחר-כך מהמפכ"ל לעשות מאמץ אדיר לשנות דבר שקיים במדינה קרוב לשבעים שנה, וזה היעדר אכיפת חוק במגזר הערבי. האזרחים עצמם סובלים שם, סובלים מפשע גובר וכל אזרחי מדינת ישראל סובלים מההסתה וגם מהאלימות, שהיא גם פלילית וגם לאומנית, ופוגעת בכל אזרחי ישראל. לכן המאמץ הזה הוא מאמץ אמיתי. אנחנו החלטנו לעשות שינוי ולהביא לאכיפת חוק. אכיפת חוק בכל התחומים – בחוקי הבנייה שאינם נאכפים כלל; בחוקי הרעש שאנחנו שומעים מהמסגדים; בהסתה שיש במסגדים, ברשתות החברתיות וגם לצערי במערכת החינוך; וגם בדבר בסיסי שזהו איסוף נשק בלתי חוקי שנמצא בכמויות גדולות מאוד במגזר הערבי. הפעילות הזאת התחילה. היא תתבצע, היא מתבצעת בימים הקרובים והיא תגדל ביתר שאת, כי אנחנו הולכים לעשות מאמץ גדול מאוד להביא לכך שמדינת ישראל תהיה מדינת חוק אחודה בכל חלקיה. זה דבר נכון, אני לא מתרשם מהביקורת בעניין הזה. זה נכון לכל אזרחי ישראל – ערבים ויהודים כאחד.

אכיפת החוק היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, של שלטון החוק. איננו מגבילים את זה למגזר אחד ואיננו מתמקדים רק במגזר אחד. היום בבוקר יוגשו שני כתבי אישום למעורבים בפרשת דומא. אנחנו מתנגדים לרצח באשר הוא, אנחנו מתנגדים לאלימות באשר היא, אנחנו מתנגדים להפרת חוקי המדינה בכל מקום שהדבר הזה מתבצע. אנחנו מדינת חוק ואנחנו נשליט את החוק בכל חלקי מדינת ישראל ועל כל אזרחי ישראל.

בסוף השבוע הגיע לישראל שגריר מצרים חדש – חאזם ח’ייראת. אני מקדם בברכה את בואו. אני מברך על הצבתו מחדש של שגריר מצרי בישראל, דבר שיאפשר לנו עוד יותר להדק את היחסים עם מדינה ערבית חשובה ומרכזית זו.

אנחנו מציינים היום את יום הלשון העברית. אתמול חל יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית. בן-יהודה אמר לפני קרוב ל-140 שנה שתקומתו של עם ישראל תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, זאת משום שאין לאום ללא שפה משותפת. היום אנחנו מציינים את הדברים ואנחנו בעצם מקיימים את חזונו של אליעזר בן-יהודה. אני חייב להגיד כשהתחילה החייאת השפה העברית, עדיין בגלות, היו כאלה, ביניהם אבי, שלמדו עברית כשפת אם. הייתי רוצה לראות שאנחנו נחזור לרמת העברית שהדור שהחזיר את העברית ידע, זה יעזור מאוד. בנוסף להתחדשות השפה, צריך לדעת את מקורותיה ואת יסודותיה, וגם את זה נעשה ביום הזה."

השרה איילת שקד אמרה:

"אני מביאה היום לממשלה את החלטת הממשלה בדבר מינויו של האלוף (במיל’) ד"ר אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה הבא. ד"ר מנדלבליט הוא אדם עם ניסיון משפטי רב מאוד, הן כסנגור, כתובע, כשופט וכמומחה למשפט בין-לאומי. מהיכרותי איתו אני בטוחה שהוא יהיה יועץ משפטי מקצועי, עצמאי ויאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה בהתאם לחוק."

ב. הממשלה דנה היום בהצעה למנות את אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בתחילת הדיון הציגה שרת המשפטים את שלבי העבודה של ועדת האיתור בראשותו של כבוד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס, תהליך הקמתה, החלטת הוועדה והמלצתה על מועמדתו של ד"ר אביחי מנדלבליט כמועמד יחיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"אביחי מנדלבליט הוא מועמד ראוי ביותר. אמרתי בפני הוועדה ואני אומר את זה לכל אדם. אנחנו נמצאים במאבק בינלאומי גדול, במשפט הבינלאומי. יש עלינו התקפות חד-צדדיות מעוותות וכוזבות נגד מדינת ישראל. זאת חזית הלוחמה החדשה. בנושא זה יש לאביחי מנדלבליט יתרון עצום. ראינו גם את ההתנסות המעשית שלו כפצ"ר וגם הניסיון האקדמי והמחקרי שלו שהוא ניסיון מוביל.

היועץ המשפטי לממשלה צריך גם להיות מסוגל לכוון את המערכות שלנו במאבק המשפטי הבינלאומי ופה יש לו יתרון עצום ומובהק שיידרש לו בשנים הקרובות.

מנדלבליט גם חובק את העולם המסורתי של הבנת החוק, אכיפת החוק ושלטון החוק, אבל הוא גם נוגע בעולם המתהווה של התקפות משפטיות על מדינת ישראל ולכן הוא ראוי במיוחד גם מהטעם הזה".

כן מסרה השרה פירוט נוסף ביחס לקיומן של טענות נגד המינוי, והתייחסה לכל אחת מהן:

באשר לטענה כי הוועדה בחרה רק שם אחד ברוב של ארבעה קולות, אמרה השרה, כי למרות בקשתה להביא בפניה שלושה מועמדים ברוב של ארבעה קולות, הרי שמאחר שהוועדה לא הצליחה להגיע להכרעה שכזו בעבור שני מועמדים נוספים, השרה מקבלת את המלצת הוועדה ומוותרת על בקשתה האמורה.

"במכתב ששלחתי ליו"ר ועדת האיתור ביום 22.12.2015, הודעתי לו כי למרות שבמכתבי מיום 3.08.2015, ביקשתי כי הוועדה תפעל לאיתורם של שלושה מועמדים לתפקיד, הרי שלאור הדרישה בהחלטת הממשלה לרוב של ארבעה מתוך חמישה ומכיוון שד"ר מנדלבליט לבדו עמד בתנאי הזה, ועדת האיתור, בהציגה אותו כמועמד יחיד, סיימה עבודתה בהצלחה. לאור זאת הודעתי ליו"ר הוועדה כי אין בכוונתי לבקש מהוועדה כי תציג בפניי שני מועמדים נוספים" ,אמרה השרה.

באשר לטענה בנוגע למעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז, אמרה השרה כי ראשית, כלל חברי הוועדה לא סברו כי הדבר מקים מניעה ביחס למינויו לתפקיד. שנית, אמרה השרה, כי היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין לו הערות ביחס להצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה, אשר לוותה בחוות דעת משפטית מטעם יועמ"ש משרד המשפטים, שלא מצאה מניעה משפטית ביחס למינוי. פירוש הדבר כי היועץ המשפטי לממשלה אף הוא אינו רואה מניעה למינוי זה ויגן עליו בעתירות כאלו ואחרות, אם יוגשו.

בעניין טיעון הצינון, אמרה השרה, כי בהיעדר מקור נורמטיבי המחייב בתקופת צינון אין עניין או טעם לפסול את מינויו של מנדלבליט. כמו כן, ציינה כי דעתם של רוב חברי הוועדה, הנתמכת בחוות דעת מטעמם של מומחים שונים שהוגשו לוועדה, הייתה כי אין מניעה בעניין זה, ובסופו של יום החליטה הוועדה להעלות את מועמדתו של מנדלבליט ולהמשיך את תהליך הבחירה בו.

נוסף לאלו דיברה השרה בשבחו ובמקצועיותו של מנדלבליט והסבירה מדוע מינויו ראוי ביותר. השרה אמרה כי ניסיונו המקצועי העשיר של ד"ר מנדלבליט ותכונותיו האישיות, מסירותו, מחויבותו העמוקה לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי, יושרו ונאמנותו לערכי המדינה, מלמדים כי הוא מקיים באופן מלא את מכלול התכונות הנדרשות מהיועץ המשפטי לממשלה.

השרה דיברה על ניסיונו הענף של מנדלבליט בשלל תפקידים במסגרת שירותו בן 27 השנים בפרקליטות הצבאית (כתובע, כסנגור, כשופט וכפרקליט הצבאי הראשי), על העובדה כי לא נרתע מקיום חקירות ביחס לקצינים בכירים, על מדיניות בלתי מתפשרת אשר הציג ביחס לטיפול בעבירות מין למשל, לצד גילוי רגישות לזכויותיהם של נאשמים, על היכרותו המעמיקה עם רשויות השלטון השונות ועם עבודת הממשלה במסגרת עבודתו כמזכיר הממשלה, המהווה "נקודת מבט החיונית לצורך חיזוק מערכת היחסים שבין הדרג המשפטי לבין הדרג המדיני", כדברי השרה.

לאור האמור לעיל ביקשה השרה כי הממשלה תאמץ את הצעתה למנות את אביחי מנדלבליט לתפקיד.

לאחר הצגת הדברים נערך דיון מעמיק בישיבת הממשלה על ידי השרים. השרים דיברו בשבחו ועל מקצועיותו של מנדלבליט, והתייחסו לטענות שעלו נגד המינוי כמפורט לעיל, ובסוף הדיון התקבלה החלטת הממשלה פה אחד כדלקמן:

1. הממשלה רושמת לפניה כי:

יו"ר הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס, התבקש במכתב מיום 3.08.2015 של שרת המשפטים, בהתאם לסעיף 7 להודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה (החלטת הממשלה מספר 2274 מיום 20.08.2000) ולהחלטת הממשלה מספר 1773 מיום 10.06.2007 לכנס את הוועדה, ולפעול לאיתורם של שלושה מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

ועדת האיתור הודיעה ביום 20.12.2015, כי לאחר התייעצויות ושקילה, החליטה ברוב של ארבעה מתוך חמישה קולות, להמליץ לממשלה למנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה את האלוף (במיל’) ד"ר אביחי מנדלבליט. כן הודיעה הוועדה כי אף אחד מן המועמדים האחרים לא קיבל ארבעה קולות.

במענה להודעת הוועדה, הודיעה שרת המשפטים ליו"ר ועדת האיתור, במכתב מיום 22.12.2015, כי הגם שבמכתבה האמור מיום 3.08.2015, ביקשה כי הוועדה תפעל לאיתורם של שלושה מועמדים לתפקיד, הרי שלאור נוסח ההודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה לפיו "החלטת הוועדה כי מועמד הוא כשיר, ראוי ומתאים טעונה הסכמת ארבעה לפחות מתוך חמשת חברי הוועדה", מקובל עליה כי כיוון שרק מועמד אחד עמד בתנאי זה, הרי שוועדת האיתור, בהציגה מועמד זה כמועמד יחיד, סיימה עבודתה בהצלחה, ואין בכוונתה של שרת המשפטים לבקש לקבל שני מועמדים נוספים.

2. למנות את מר אביחי מנדלבליט למשרת היועץ המשפטי לממשלה.

תוקף המינוי לשש שנים, החל מיום כ"ב שבט התשע"ו (1 בפברואר 2016).

תחילת הכהונה כפופה להשלמת ההליכים כנדרש בנושא ניגוד עניינים.

ג. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות, על פי הצעת ראש הממשלה, את אברהם שמחון לתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה.

המינוי הוא לתקופה של 4 שנים, וניתן יהיה להאריכו בתקופה של עד 4 שנים נוספות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"אבי שמחון הוא איש ראוי, בעל יכולות ניהול והובלה. הוא מחויב לכל אזרחי ישראל ולכלכלת מדינת ישראל.

שמחון הוא אדם שקול שמכיר את רזי הכלכלה. הוא איש של כלכלה חופשית ובריאה ומחויב למדיניות הממשלה".

ד. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לאשר את מינויו של ברוך (בוקי) כרמלי לתפקיד ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר.

המינוי הוא לתקופה של שלוש שנים, וניתן יהיה להאריכו בתקופה של שנתיים נוספות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"כרמלי הוא איש ראוי ומנוסה, רב פעלים. מכיר על בוריו את תחום הסייבר הן בפן הביטחוני והן בפן האזרחי.

אנחנו אמנם מובילים בסייבר אך אנו צריכים להמשיך לרוץ קדימה. בעידן הזה חייבים להיערך מראש להגנה לאומית וגם להגנה פרטית. האיום הזה גדול מאוד, והיערכות ראויה היא קריטית. כל המדינות מסתכלות עלינו בתחום הזה.

צריך מערך קיברנטי אחוד כדי להתמודד עם האיומים הללו".

ה. הממשלה ציינה היום את יום השפה העברית. שרת התרבות והספורט והמנהל הכללי של משרדה, סקרו את מגוון הפעולות הנעשות לציון יום השנה לשפה העברית וכן פעולות הנעשות במהלך השנה כמו עידוד הקריאה והכתיבה בעברית, תמיכה ביצירה העברית וחלוקת פרסים בתחומי הספרות והשירה. כן הועלתה על נס פעולתה של האקדמיה ללשון העברית.

פרופ’ משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, הוסיף פרטים לגבי פעילות האקדמיה כמו עריכת מחקרים על ידה והפצת פרסומים שונים הנעשים על ידה. פרופ’ בר אשר מציין גם את פתיחותה של האקדמיה לשינויים בשפה העברית הנעשים ברוח הזמן.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

הלנה אור - עיצוב גרפי

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

תגובות אחרונות