הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 17 בינואר 2016

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 17 בינואר 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"בהמשך להסכם הגרעין עם איראן, ישראל תמשיך לעקוב אחר כל ההפרות הבין-לאומיות של איראן, כולל של הסכם הגרעין והסכם הטילים הבליסטיים והטרור. הקהילה הבין-לאומית חייבת לנקוט בסנקציות חמורות ותקיפות על כל הפרה. אלמלא המאמצים שלנו בהובלת הסנקציות ובמניעת תכנית הגרעין של איראן, לאיראן מזמן היה כבר נשק גרעיני. מדיניות ישראל הייתה ונשארה בדיוק כפי שהייתה – לא לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. מה שברור הוא שלאיראן יהיו מעתה יותר אמצעים להפנות לפעילות הטרור והתוקפנות שלה באזור ובעולם, וישראל ערוכה להתמודד עם כל איום.

בימים אלה אנחנו משלימים את הדיונים עם הממשל האמריקני בדבר מסמך הבנות לעשור הקרוב לסיוע ביטחוני למדינת ישראל. זה חשוב כחלק ממדיניות קבועה בינינו לבין ארצות-הברית, בעלת בריתנו. זה גם חשוב על מנת להדוף את האיומים באזור ובראשם כמובן האיום האיראני.

אנחנו בממשלה ממשיכים לפעול לקידום עסקים חדשים בישראל. בהמשך לתכנית שהעברנו לפני שלושה שבועות, שר הפנים, אריה דרעי, ואני מביאים היום בפני הממשלה את מפת הדרכים ליישום הרפורמה בחוק רישוי עסקים. מה שאנחנו באים לעשות זה להקל על מי שפותח עסק, כי היום לא ברור מה נדרש מאותו אדם או מאותו יזם או מאותה יזמת. אנחנו מאחדים, מפשטים, מבהירים את כל הדרישות בצורה ברורה ואחידה. אני חושב שהדבר הזה חשוב מאוד לקידום עסקים חדשים בישראל.

באותה רוח, אנחנו מביאים היום לממשלה, השרה גמליאל ואני, הצעה לכאורה פשוטה, אבל שתקל מאוד על אזרחי ישראל, כי מההחלטה הזאת והלאה כל פנייה של אזרח למשרדי הממשלה תוכל להיעשות דרך אי-מייל ולא רק דרך הפקסימיליה. הגיע הזמן, זה ברור.

אני מבקש לומר מילה על חוק העמותות – אני לא מבין איך הדרישה לשקיפות היא אנטי דמוקרטית. ההיפך הוא הנכון. במשטר דמוקרטי אנחנו צריכים לדעת מי מממן עמותות כאלה ואחרות, מימין, משמאל, מלמעלה ומלמטה, ומימון של ממשלות זה דבר שבוודאי ראוי שהציבור ידע אודותיו. זכותו לדעת. מה שצריך לעשות זה לאמץ נורמות שהתקבלו בבית הנבחרים של ארצות-הברית. ולכן אני מבקש לקדם את החוק הזה עם שני תיקונים: התיקון הראשון הוא להוריד את הדרישה לתגים מהנציגים של העמותות הללו בכנסת. אין צורך בזה. התיקון השני הוא לדרוש דיווח מהשקל הראשון או מהדולר הראשון של ממשלות זרות, ועל ידי כך אנחנו נתאים יותר את החוק למה שמקובל בארצות-הברית. לדעתי, אלה שני תיקונים מתבקשים ואני חושב שהם חשובים מאוד.

עכשיו, ביחס לסטנדרט כפול שמופעל כלפינו – שרת החוץ השבדית, כזכור לכם, אמרה שהפעולה של כוחות הביטחון בישראל וגם של אזרחים למנוע את הירצחם על ידי אנשים שבאים עם סכינים זה הוצאות להורג, יש לחקור את זה בהתאם לחוק הבין-לאומי. אני רוצה לשאול אותה אם האירוע שקרה בשבדיה ב-10 באוקטובר, שבו אדם בא, לא עם סכין, אבל עם חרב, סכין ארוכה, והרג שלושה אנשים וכוחות הביטחון השבדים הרגו אותו, האם היא מציעה גם לחקור את המקרה הזה בהתאם לחוק הבין-לאומי כהוצאה להורג?

ברור לגמרי שיש פה אבסורד, שיש פה עיוות מוחלט ואת הדבר הזה אנחנו תוקפים בכל לשון ודוחים על הסף. אני מקווה שהרוח הזאת לא תימשך בדיונים של שרי החוץ של האיחוד האירופי השבוע. הסטנדרט הכפול כלפי ישראל, העיוות והתקיפה של ישראל, ההטיה נגד ישראל לא יעזרו לאיחוד האירופי להיות שותף לדיונים במזרח התיכון, אבל מעבר לזה, זה פשוט לא ראוי, לא צודק ואנחנו לא נקבל זאת."

ב. הממשלה החליטה לאשר את המינויים בשירות החוץ כמפורט להלן:

אדוין יאבו – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל באקוודור.
דב שגב-שטיינברג – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בפינלנד ושגריר לא תושב לאסטוניה
אביבה רז-שכטר – שגרירה מיוחדת ומוסמכת, ראש נציגות הקבע של ישראל ליד האומות המאוחדות בג’נבה.
נמרוד ברקן – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בקנדה.
יצחק גרברג – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בני זילנד ושגריר לא תושב לטונגה, סמואה ואיי קוק.
דוד אורן – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בוואטיקן.
אילן שטולמן – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בארגנטינה.
אלדד חייט – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בצ’ילה.
אביב עזרא – קונסול כללי בקונסוליה הכללית של ישראל בשיקגו.
אלונה פישר-קם – שגרירה מיוחדת ומוסמכת של ישראל בסרביה ושגרירה לא תושבת למונטנגרו.
אביב שיר-און – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל בהולנד.
גלית ברעם אמדור – קונסול כללי בקונסוליה הכללית של ישראל בטורונטו.
רן גידור – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל לקמרון ושגריר לא תושב לגיניאה המשוונית ולרפובליקה המרכז אפריקנית.
חיים חשן – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל ברפובליקה של קוריאה.
דורי גורן – קונסול כללי (קונכ"ל) של ישראל בסאו פאולו בברזיל.
אהרן לשנו-יער – שגריר מיוחד ומוסמך של ישראל לאיחוד האירופי בבריסל.
ג. הממשלה דנה בעניין הקמת מערך למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת (מערך מאו"ר), והחליטה כדלקמן:

על מנת להוביל מאבק נחוש ואפקטיבי למניעת תופעות של אלימות ופשיעה ברשת האינטרנט, בדגש על אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער, ובמטרה להביא ליצירת סביבה וירטואלית בטוחה:

1. להקים במשרד לביטחון הפנים, ובשיתוף משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המשפטים ומשרד התקשורת את מערך "מאו"ר" (מניעת אלימות ופשיעת רשת)- מערך משולב, משטרתי ואזרחי, במתכונת אשר תפורט בהחלטה זו, אשר יפעל לאכיפה ולמניעה של תופעות אלימות ופשיעה ברשת האינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות, בדגש על אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער.

2. ועדת היגוי:

א. להקים ועדת היגוי למניעת תופעות אלימות ופשיעה ברשת האינטרנט, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ויהיו חברים בה מנכ"לית משרד החינוך או נציגה, מנכ"לית משרד המשפטים או נציגה, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים או נציגו, מנכ"ל משרד התקשורת או נציגו, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל או נציגו, מנכ"ל משרד הבריאות או נציגו, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי או נציגו, הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, נציג היועמ"ש לממשלה, נציג פרקליטות המדינה, ר’ מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה או נציגו, ר’ רשות התקשוב הממשלתי או נציגו, ר’ אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל או נציגו, ראש מערך מאו"ר במשטרת ישראל או נציגו. ועדת ההיגוי תזמן לדיוניה גופים נוספים העוסקים בנושא, לרבות נציגי מגזר שני ומגזר שלישי, לפי הצורך.
ב. ועדת ההיגוי תתווה את המדיניות הלאומית בנושא ההתמודדות עם תופעות אלימות ופשיעה ברשת האינטרנט ואת סדרי העדיפויות בנושא ותאשר את תפיסת ההפעלה, תכניות העבודה והתקציב ליישומה.
ג. לקבוע כי עם סיום עבודת הוועדה הציבורית לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט, אשר הוקמה על ידי שרת המשפטים ("ועדת ארבל"), יובאו המלצות ועדת ארבל אשר יאומצו על ידי שרת המשפטים, בפני ועדת ההיגוי, לצורך בחינת יישומן בעבודת מערך מאו"ר.
3. לקבוע כי מערך מאו"ר יפעל לשם השגת המטרות שלהלן:
1. אכיפת עבירות נגד קטינים ברשת האינטרנט.
2. צמצום תופעות של אלימות ופשיעה במרחב המקוון, בדגש על תופעות אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ויצירת סביבה וירטואלית בטוחה.
3. הגברת המודעות לגלישה בטוחה בעזרת תכניות הסברה ומניעה.
4. יצירת "כתובת אחידה" למתן מענה לפניות הציבור בנושא, בדגש על מתן סיוע במקרים של עבירות ובריונות רשת נגד ילדים ובני נוער.
5. הגברת ההרתעה מביצוע עבירות רשת נגד ילדים ובני נוער.
6. הגברת הדיווח בנושא והעלאת אמון הציבור ותחושת הביטחון האישי.
4. לקבוע כי במסגרת מערך מאו"ר, יוקמו ויפעלו, בין השאר, המנגנונים שיפורטו להלן:
א. מטה מאו"ר – אשר ינהל את מערך מאו"ר, יפעל ליישום המדיניות וסדרי העדיפויות שנקבעו על ידי ועדת ההיגוי, יגבש תכנית עבודה ליישומם ויהווה מנחה מקצועי לאומי בנושא.
ב. מוקד לאומי מקוון; קו חם; אתר אינטרנט הכולל כפתור דיווח – אשר יופעלו למניעה ולאכיפה של תופעות אלימות ופשיעה ברשת, למתן סיוע ומידע טלפוני ולמתן אפשרות לאזרח לקבל סיוע מיידי בנושא מניעת אלימות ברשת וגלישה בטוחה. המוקד יופעל על ידי נציגי משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים ובשיתוף גורמים רלוונטיים נוספים לפי הצורך.
ג. יחידה משטרתית מיוחדת למאבק בפשיעה נגד קטינים ברשת האינטרנט ושילוב לוחמי מאו"ר – היחידה המשטרתית תפעל לאכיפה, צמצום, ניטור ומניעה של עבירות נגד קטינים ברשת האינטרנט, ובכלל זה עבירות מין, פדופיליה, זנות קטינים, מכירת סמים, הימורים, בריונות ואלימות כנגד ילדים ובני נוער ועוד. היחידה תפעל באמצעות חוקרי נוער מיומנים בתחומי הבילוש, המודיעין והחקירות ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים וחדשניים, מהמתקדמים בתחום.
ד. מערך מניעה והסברה- אשר יפעל להגברת המודעות לתופעות האלימות והפשיעה כלפיי קטינים ברשת ולדרכי המניעה וההתמודדות עמן ברמה הלאומית.

5. צוות הקמה:

א. לקבוע כי לצורך יישום ההחלטה יוקם במשרד לביטחון הפנים צוות הקמה אשר יורכב מנציגי המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד התקשורת ומשרד המשפטים/פרקליטות המדינה וגורמים נוספים שייקבעו על ידי ועדת ההיגוי לפי הצורך.
ב. צוות ההקמה יגבש את התשתית הנדרשת לבניית המערך והפעלתו ויפעל להקמת המערך. צוות ההקמה יבחן ויסדיר, בין השאר, את הסוגיות שלהלן: גיבוש תפיסת ההפעלה; התשתית החוקית לפעילות; השלמת פרטי המבנה הארגוני הנדרש; בחינת שיתופי פעולה עם גורמים במגזר השני והשלישי; תקציב ותקינה. ככל שיידרשו תיקוני חקיקה לצורך הסדרת פעילות מערך מאו"ר, יקודמו תיקוני החקיקה על ידי משרדי הממשלה האחראים על החוקים הרלוונטיים.
ג. לקבוע כי עד לגיבוש תפיסת ההפעלה ואישורה, המשרד לביטחון הפנים יהיה רשאי להסתייע ביועצים חיצוניים. לאחר אישור תפיסת ההפעלה, יוקצו, בשלב ראשון, תקציב בסך 4.5 מלש"ח ו-14 תקני כוח אדם, אשר יוקצו לגופים הרלוונטיים, בהתאם להחלטת ועדת ההיגוי. בהמשך, תסוכם בין המשרד לביטחון הפנים לבין משרד האוצר הקצאת המשאבים הנדרשים להקמת המערך והפעלתו.
6. לקבוע כי תוך 120 ימים ממועד החלטה זו, יגיש צוות ההקמה את המלצותיו, לרבות העלויות התקציביות הנוספות הנדרשות לצורך המשך הקמת מערך מאו"ר והפעלתו השוטפת על ידי הגורמים השותפים, לשר לביטחון הפנים, אשר יביאן לאישור הממשלה.
לקבוע כי לאחר אישור תפיסת ההפעלה, תדווח ועדת ההיגוי מדי חצי שנה לוועדת השרים למאבק באלימות על פעילות מערך מאו"ר.

ד. הממשלה דנה היום ביישום הרפורמה בחוק רישוי עסקים, והחליטה כדלקמן:

בהתאם להחלטת הממשלה מס’ 1264 מיום 25.2.2007 על אימוץ מסקנות ועדת "הבר" ועל מנת להוביל ליישום מלא של הרפורמה ברישוי עסקים, כפי שנקבעה בחוק רישוי עסקים (תיקון מס’ 27), התשע"א-2010; בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התשע"ג-2012; ובצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013, להטיל על המשרדים נותני אישור לפעול כלהלן:

1. לפרסם להערות הציבור טיוטות מפרטים אחידים, בליווי דברי הסבר לכל מפרט אחיד, באתר האינטרנט של נותן האישור ובפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל שבאחריות ממשל זמין, כמפורט בנספח א’ להחלטה, כך שלאחר חמישה חודשים מיום קבלת ההחלטה, וכל ארבעה חודשים לאחר מכן, יפורסמו להערות הציבור כ-30 טיוטות מפרטים בכל פעימה. על אף האמור, לוחות הזמנים באשר להשלמתם של פריטי הרישוי הכוללים סוגיית בטיחות תתואם בין משרד רה"מ, משרד הפנים, משרד הכלכלה והמשרד לביטחון הפנים.

2. מבלי לגרוע מהקבוע בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) (תיקון), התשע"ג-2012, לקבוע כי תהליך אישור המפרט מיום המועד האחרון להערות הציבור ועד לאישורו על ידי השר לא יעלה על 120 יום.

3. להטמיע את תהליכי גיבוש ופרסום המפרטים האחידים בתוך תכניות החומש המשרדיות להפחתת הנטל הרגולטורי, כפי שגובשו בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2118, מיום 22.10.2014 בנושא ‘הפחתת הנטל הרגולטורי’, ולפעול בגיבוש המפרטים בהתאם לעקרונות של המדריך להפחתת הנטל ועל פי הנחיות הממשלה בהחלטתה בנושא עידוד עסקים חדשים, מספר 890 מיום 27.12.2015. משרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרד הפנים, יוציא הנחיות לניהול התהליך.

4. להטיל על המשרד לשוויון חברתי ועל רשות התקשוב הממשלתית לתכנן ולאפיין, בשיתוף עם משרד הפנים ועם נותני האישור, מערכת מרכזית מקוונת אשר תתמוך בתהליכי רישוי עסקים, בראיית "האזרח במרכז" (one-stop-shop). במסגרת התכנון והאפיון יבחנו בין היתר תכולת המערכת (לרבות הממשק לפורטל האמור בסעיף 1 לעיל), ממשקי המערכת למערכות אחרות, ביצוע מדורג של המערכת על פי שלבים שיקבעו והיקף הפריסה של המערכת. המשרד לשוויון חברתי, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד האוצר יסכמו את המשאבים הדרושים ליישום סעיף זה בתוך 60 יום מתום הפעימה הראשונה. האפיון והתכנון יושלמו בתוך שנה מסיכום המשאבים וכל זאת באופן שלא יגרום חריגה מתכנית התקציב הרב שנתית אשר אושרה על-ידי הממשלה.

(נספחים מפורטים באתר רוה"מ).

ה. הממשלה דנה היום בעניין העמדת ערוץ תקשורת מקוון לציבור לפנייה אל הממשלה כחלופה לפקסימיליה, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 1046 מיום 15.12.2013 בדבר המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" והחלטת הממשלה מס’ 2097 מיום 10.10.2014 בדבר הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" (להלן: החלטה מס’ 2097), ובמטרה לשפר את השירות הממשלתי לציבור,
1. בהחלטה זו – "כלי דיגיטלי": כל אמצעי טכנולוגי, בהתאם לבחירת המשרד או יחידת הסמך, שיאפשר לציבור להגיש למשרדי הממשלה ויחידות הסמך פניות ולצרף להן קבצים, מכל מקום, באמצעות רשת האינטרנט, לרבות דואר אלקטרוני.
2. להנחות את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לאפשר, בכפוף לכל דין, לכל אדם הפונה אליהם ו/או מבקש להמציא להם מסמכים, בכל נושא לגביו הם מאפשרים לפנות ו/או להמציא מסמכים באמצעות הפקסימיליה, לעשות כן גם באמצעות כלי דיגיטלי, וזאת בנוסף לשמירת האפשרויות לפנייה באמצעים הנהוגים כיום. פניות ומסמכים שיתקבלו באמצעות הכלי הדיגיטלי ייחשבו, בכפוף לכל דין, ככאלה שהתקבלו כאילו נשלחו באמצעות פקסימיליה, ויטופלו בהתאם.
3. להנחות את כל מנכ"לי משרדי הממשלה ויחידות הסמך:
א. לפרסם בתוך 90 יום ממועד החלטה זו, לצד כל פרסום של מספר הפקסימיליה, שנועד לשמש לפניות ו/או העברת מסמכים, גם את פרטי הכלי הדיגיטלי, לרבות אופן הגישה והשימוש בו, לצורך פניות וצירוף קבצים כאמור. ככל שהדבר נדרש, משרדי הממשלה ויחידות הסמך יתאימו את תהליכי העבודה ו/או נהלי העבודה הרלוונטיים לצורך יישום החלטה זו.
ב. להעביר לרשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה (להלן: "רשות התקשוב"), בתוך 60 יום ממועד החלטה זו, את פרטי דרכי ההתקשרות עם המשרדים ויחידות הסמך, לרבות פרטי הכלי הדיגיטלי האמור, לצורך פרסומם לציבור באופן מרוכז באתר הממשלתי האחוד (כאמור בסעיף 18.ג להחלטה מס’ 2097), בהתאם לנוהל מחייב שתפרסם רשות התקשוב בתוך 30 יום.
ג. לקבוע, בתוך 30 יום ממועד החלטה זו, גורם אחראי ליישום ההחלטה, לרבות מעקב אחר ביצועה, בכל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך, לפי העניין.
4. להנחות את שרי הממשלה, לפנות לתאגידים ציבוריים שבאחריותם, ולהנחות את רשות החברות הממשלתיות לפנות לדירקטוריונים של תאגידים ממשלתיים, על מנת שיבחנו את אפשרות יישומה של החלטה זו אצלם.

בסעיף זה:

"תאגידים ממשלתיים" – חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 ותאגידים אחרים שחל עליהם חוק זה לפי הוראות סעיף 60.
"תאגידים ציבוריים" – תאגידים שהוקמו על פי חוק.
5. להנחות את שר הפנים לפנות לרשויות המקומיות על מנת שתבחנה את אפשרות יישומה של החלטה זו גם בגופים אלו.
6. להטיל על השר לביטחון הפנים להנחות את משטרת ישראל לפעול ליישום החלטה זו אצלה בתוך חצי שנה ממועד החלטה זו.
7. להטיל על מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי ועל ראש רשות התקשוב, או מי מטעמם, לגבש בתוך 120 יום המלצות בדבר האפשרות של משרדי הממשלה לתת מענה לפונים אליהם באמצעות אותו כלי דיגיטלי ששימש לביצוע הפניה, וזאת תוך היוועצות עם הצוות בראשות הממונה על היישומים הביומטריים שהוקם מכוח סעיף 21 להחלטה מס’ 2097 ובהתאם למדיניות להזדהות בטוחה המתגבשת על-ידו.

במסגרת יישום החלטה זו, יתנו כלל הגורמים הרלוונטיים את דעתם לשיקולים של צמצום הנטל הבירוקרטי, שיפור השירות לאזרח תוך שימת דגש על פשטות, נוחות וזמינות השימוש, אבטחת מידע, הגנה על פרטיות מידע אישי, יעילות וחיסכון ממשלתיים תוך מתן עדיפות לפלטפורמות ממשלתיות רוחביות ואיכות הסביבה בהיבטי צמצום השימוש בנייר.

***
ו. הממשלה דנה בעניין אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, והחליטה כדלקמן:

1. להביא בהתאם לסעיף 14(א)(3) ולסעיף 60 לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975 (להלן – החוק) לפירוק החברה הממשלתית, "קרן הרשב"י ומורשתו" (להלן – החברה), בדרך של פירוק מרצון עם הצהרת כושר פרעון. החברה תפורק, ותחומי אחריותה, כמפורט בהחלטת הממשלה מס’ 3886 מיום 27.11.2011, יועברו במלואם לעמותה הממשלתית, "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים" (להלן – המרכז).

2. כל סמכויות החברה והמטלות המוטלות עליה יועברו לאחריות המרכז.

3. התקציב (השנתי) – לניהול הילולת הרשב"י בל"ג בעומר מתוקצב בבסיס התקציב של המשרד לשירותי דת בסך של 2.6 מיליון ₪. במהלך שנת 2016 ייבחנו הצרכים הנדרשים להוצאות ההילולה בקבר הרשב"י, באמצעות צוות שיוקם לצורך בחינת הנושא, בראשות מנכ"ל המשרד לשירותי דת, ובהשתתפות נציג אגף התקציבים, רב הכותל והמקומות הקדושים, מנכ"ל המרכז, מ"מ מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שני נציגי המשרד לבטחון פנים ונציג משרד התחבורה. הצוות יגיש לשר לשירותי דת ולשר האוצר את מסקנותיו תוך 45 ימים.

4. להסמיך את רשות החברות הממשלתיות לבצע את כל הפעולות הדרושות, לדעתה, לביצוע החלטה זו, לרבות לפעול לכינוסה של אסיפה כללית של החברה לשם קבלת החלטה בדבר פירוק החברה.
5. להטיל על המשרד לביטחון הפנים לפעול לתיקון התוספת השלישית לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998, ולהוסיף בה את המרכז כגוף ציבורי מונחה במקום החברה, לאחר היוועצות עם השר לשירותי דת.
ז. השר לנושאים אסטרטגיים והסברה וגב’ סימה ואקנין, המנהלת הכללית של משרדו, מסרו לממשלה סקירה על מדד ההסתה ברשות הפלסטינית. בתחילת הסקירה הוצגה המתודולוגיה שעמדה ביסוד הכנת הסקירה ואיסוף הנתונים.
בסקירה הוצגו, בין השאר, הנושאים החוזרים ונשנים בהסתה הפלסטינית כמו:
- דה-הומניזציה ודמוניזציה של היהודים ושל ישראל.
- ישראל היא התגלמות הרוע.
- כל צורות המאבק הן לגיטימיות.
- היעלמותה של ישראל היא בלתי נמנעת.
- לישראל אין זכות קיום.

כן הוצגו בסקירה ממדי ההסתה בתכניות הלימוד ובתכניות הטלוויזיה המכוונות לילדים ובני נוער. הוצגו המסרים המעודדים ומצדיקים את גל הטרור הנוכחי וכן נאומים והתבטאויות של ראשי הרשות הפלסטינית.

נמסר כי ישנה מגמה של עליה בתרבות ההסתה ברשות הפלסטינית וכי זו התגברה מתחילת גל הטרור הנוכחי. בתום הסקירה הוצע לפעול במישורים הבאים:
- לפעול באמצעי חקיקה נגד הרשתות החברתיות המאפשרות הצגת מסרים מסיתים.
- להגביר הנוכחות הישראלית ברשתות החברתיות להחדרת מסרים מאזנים.
- לפעול לחשיפה מתמדת של תרבות ההסתה.
ראש הממשלה הנחה לפעול באופן מיידי כדלקמן:
- להכין מצגת מתומצתת בשפה האנגלית כדי להפיצה לכל שרי החוץ של האיחוד האירופי.
- להפיץ המצגת המצומצמת בשפה האנגלית לכל נציגויות ישראל ברחבי העולם כדי להציגה בפני בני השיח של נציגי ישראל ברחבי העולם.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-I

תגובות אחרונות