הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 24 בינואר 2016

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 24 בינואר 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"הממשלה תומכת בהתיישבות בכל עת, בייחוד בימים הללו שבהם היא נתונה מול מתקפת טרור, הממשלה מתייצבת בנחישות ובאומץ לב מול פיגועי טרור. באותה נשימה אנחנו מדינת חוק ועלינו לכבד את שלטון החוק, וברגע שיאושרו תהליכי הרכישה אנחנו נאפשר את איכלוס שני הבתים בחברון, כפי שכבר קרה במקרים דומים בעבר. תהליך הבדיקה מתחיל היום, נעשה אותו מהר ככל האפשר, ובכל מקרה, אם הוא לא יסתיים בתוך שבוע, אני אדאג שיימסר דו"ח מצב לקבינט.

הממשלה תאפשר היום הפחתה במחירי המים, עוד צעד חשוב בשורת ההחלטות שהממשלה בראשותי מאשרת. יחד עם השרים אנחנו פועלים להוריד את יוקר המחייה.

כאן אני חייב לומר שחברנו, אריה דרעי, הוביל את המהלך. זה מהלך חשוב מאוד, הוא מבטא את הרצון שלנו באמת להקל על האזרחים, אבל באותה עת גם להבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית של המשק. אנחנו עושים את שני הדברים.

אני מבקש להודות לנשיא אובמה, שהחליט לבוא ולהיות נוכח באירוע של ציון יום השואה הבינלאומי בשגרירות ישראל. נשיא ארה"ב לא היה בשגרירות ישראל הרבה שנים. זאת עוד עדות לכך שהיחסים בין ארה"ב וישראל, חרף חילוקי דעות שעולים מעת לעת, איתנים וחזקים מאוד.

במשך השנתיים האחרונות ובשנים האחרונות שמענו דיבורים על קריסת היחסים. מה שקרס הוא הדיבורים על הקריסה. מה שמתחוור והולך זה, שהיחסים המיוחדים האלה, באים לידי ביטוי בהרבה מאוד מישורים, ואחד מהם הוא כמובן המזכר שאנחנו מנסים לגבש עם ארה"ב, וכנראה שגם נסיים – אני מקווה שנסיים בחודשים הקרובים – על חבילת סיוע ביטחוני לישראל לעשר השנים הבאות.

היחסים הללו גם באו לידי ביטוי בשיחות שהיו לי בדאבוס, עם סגן הנשיא ביידן ועם מזכיר המדינה קרי. כולם מבינים שבמערבולת הזאת של המזרח התיכון של עליית כוחות האסלאם הקיצוני, בסופו של דבר ישראל היא בעלת הברית היציבה, הנאמנה והחזקה ביותר שיש לארה"ב באזור. הדבר הזה בא לידי ביטוי גם בערכים משותפים וגם באינטרסים משותפים שאנחנו מקדמים אותם.

בדאבוס פגשתי מנהיגים רבים אחרים, פגשתי שם את נשיא ארגנטינה הנבחר, שאמר לי בצורה הכי ברורה: אנחנו פותחים דף חדש עם ישראל, האינטרסים שלנו וגם הערכים שלנו מחייבים את השותפות הזאת, ולכן אנחנו פותחים עידן חדש. פגשתי שם גם את ראש ממשלת אתיופיה, מדינה חזקה מאוד באפריקה, שמבקשת להדק את היחסים אתנו; פגשתי שם כמובן ידידים רבים, כמו מנהיג אזרבייז’אן , כמו ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, ידיד קרוב של ישראל; ומנהיגים רבים אחרים, כולל ראשי החברות הגדולות ביותר בעולם.

הייתי גם בכנס סייבר עם ראשי חברות הסייבר בעולם והחברות שעסוקות בבעיית הסייבר. כראש ממשלת ישראל, הם ביקשו ממני לתאר את המהלכים שאנחנו עושים, ויש רצון רב ללמוד מאתנו וגם לשתף אתנו פעולה בתחום הזה ובכל תחום מדעי, וכמובן גם במאבק נגד הטרור. זה היפוך מלא למה שמתארים בשיח התקשורתי שלנו – הזווית האחרת – את המגמות השליליות נגדנו בארגונים בינלאומיים. דווקא בין מדינות ובין חברות – החברות הגדולות ביותר בעולם, ישראל היא סחורה מבוקשת. הם רוצים את כל מה שאנחנו יכולים להציע, הן בביטחון והן בתחומים רבים אחרים. אחד מהתחומים האלה פרוש כאן לפניכם – פירות החקלאות הישראלית כפי שהם באים לידי ביטוי בחידושים של מכון וולקני.

היום אנחנו בט"ו בשבט, חג האילנות, חג הפירות, חג הירקות, חג בעלי החיים וחג החקלאות. החקלאות הישראלית היא באמת בקצה המוביל של הפיתוחים החקלאיים בעולם. אני חושב שאפשר למנף את זה עוד יותר ביחסים שלנו עם מדינות אפריקה, מדינות אסיה ומדינות אמריקה הלטינית. כולן מבקשות את זה.

אני דיברתי עם כמה מדינות, כולל בדאבוס, כולל עם ראש הבנק העולמי שמבקש לעשות שותפויות שלנו עם מדינות אחרות. היכולת שלנו להתפרש בעולם, להיות מדינה חזקה, תלויה, ראשית, ביכולתנו הצבאית; שנית, גם ביכולת שלנו ליצור בריתות על בסיס אינטרסים משותפים בתחום החקלאות, בתחום הטכנולוגיה ובתחומים רבים אחרים. את זה אנחנו מפתחים ללא הרף, והדבר נותן את פירותיו, כפי שאתם רואים כאן."

ב. בהתאם לסעיף 18ג לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ועל פי המלצת שר הכלכלה והתעשייה לאחר שהתייעץ עם שרת המשפטים, החליטה הממשלה למנות את מרים כבהא, לנציבה ארצית לשוויון ההזדמנויות בעבודה, במשרד הכלכלה והתעשייה.

תוקף המינוי לארבע שנים מיום 1.2.2016.

ג. הממשלה דנה בעניין טיוטת חוק המים (תיקון מס’ 27), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק המים (תיקון מס’ 27), התשע"ו-2016 (להלן – הצעת החוק).
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. בהתאם לסעיף 88 לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.
5. בהתאם להוראות סעיף 40א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לאשר את הצעת שר האוצר לפיה –
א. הפעולה המאזנת הנדרשת בשל הפחתת הכנסות הכרוכה באישור הצעת החוק תהיה חלק מהגדלת ההכנסות הכרוכה בהצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון)(תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 (בסעיף זה – הצעת חוק להעמקת גביית המיסים), שאושרה בכנסת בקריאה ראשונה, זאת בשים לב לסך ההוצאות הכרוכות בחוק תעריפי תחבורה ציבורית, התשע"ו-2016.
ב. תמיכת הממשלה בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, תהיה בכפוף לאישור הצעת החוק להעמקת גביית המסים בקריאה שנייה ושלישית או פעולה מאזנת אחרת.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:
בהתאם להוראות חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), מועברים כיום היטלי הפקת המים הנגבים ממפיקי המים הפרטיים לאוצר המדינה, כאשר מבנה ההיטל יוצר עיוותים וחוסר יעילות בצריכה ובניהול של משק המים.
מוצע, על מנת לתקן עיוותים אלו, ולהוביל להוזלה משמעותית בתעריפי המים, לבצע רפורמה כוללת אשר במסגרתה יבוטל הפרק הרביעי לחוק המים שבו נקבעו היטלי ההפקה המועברים לאוצר המדינה, וחלף זאת לבצע התאמות נדרשות בתעריפי המים על מנת להפחיתם על בסיס עקרון העלות, ולקידום ניהול משק המים כמשק כספים סגור, כך שהתעריפים שייגבו בעד הפקה והספקה יועברו למשק המים.

ד. הממשלה דנה בעניין טיוטת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס’.. והוראת שעה), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס’.. והוראת שעה), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
עניינה של הצעת החוק הוא קיצור זמן השהייה של השוהים הבלתי חוקיים במתקן חולות מ-20 חודשים ל-12 חודשים.
הממשלה עודכנה כי עד כה יצאו מהמדינה כ-22,000 מסתננים בשנים האחרונות, וזאת בשל פעולות הממשלה בנושא.

ה. הממשלה ציינה היום את יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה ויום המאבק באנטישמיות. במסגרת זאת נמסרו סקירות מפי האישים הבאים:

השר נפתלי בנט, שר התפוצות.
מר נתן שרנסקי, יושב ראש הסוכנות היהודית.
מר יוגב קרסטני, מנהל תחום המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות.
גב’ דורית נובק, מנהלת מוסד "יד ושם".
מר יובל רותם, נציג משרד החוץ.
פרופ’ דינה פורת, ראש המכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב.
הדוברים התייחסו בסקירתם, בין השאר, לנושאים הבאים:
- התגברות התופעות האנטישמיות וגידול בתקריות האנטישמיות.
- רוב המתנכלים ליהודים באים מקרב המהגרים המוסלמים, בעיקר באירופה.
- היהודים באירופה מרגישים מאוימים.
- היהודים מרבים להסתיר בפרהסיה את זהותם היהודית.
- יש זיקה בין התגברות האנטישמיות לבין הגידול בעלייה לישראל או לכוונה לעלות לישראל.
- גל המהגרים הפוקד את אירופה מחזק את גורמי הימין – מצב שיכול לפגוע ביהודים.
- טענות הימין באירופה מופנות כנגד הכוונה כביכול של היהודים, לשנות את הסדר הדמוגרפי באירופה, על ידי תמיכת היהודים במהגרים המוסלמים.
- בניגוד לעבר, טושטש ההבדל בין מדינת ישראל לבין היהודים וגלויי האנטישמיות קושרים את ההתנגדות לישראל ביחד עם שנאת היהודים וההתנכלות להם.

הדוברים גם התייחסו לפעולות הננקטות על ידי המוסדות שאותם הם מייצגים בכל הקשור להנחלת תודעת זיכרון השואה בארץ ובעולם, הצורך להגיע לקהלים חדשים ולפעול במסגרות חינוכיות בעולם ובארץ וכן לפעולות במישור הבינלאומי ההסברתי והדיפלומטי למאבק באנטישמיות.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה


ידידים - סיוע בדרכים

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

rightama

ידידים - סיוע בדרכים

תגובות אחרונות