'להכיר בדרום ת"א כאזור בעדיפות לאומית, להקים ועדת חקירה למחדל', הסתיים סיור ועדת הפנים

'להכיר בדרום ת"א כאזור בעדיפות לאומית, להקים ועדת חקירה למחדל', הסתיים סיור ועדת הפנים

"להכיר כבר היום בדרום תל אביב כאזור בעדיפות לאומית", כך אמרה חה"כ גרמן. מנגד אמר חה"כ אוחנה כי "נדרש להכריז על האזור כאזור מוכה אסון" ואילו חה"כ חזן דורש לדבריו "להקים ועדת חקירה למחדל".

ועדת הפנים של הכנסת בראשות חה"כ דוד אמסלם התייצבה הבוקר לסיור בשכונת נווה שאנן במהלכו נפגשה עם נציגי העירייה, המשטרה והתושבים, ובסיומו התקבצה לישיבה מן המניין במתנ"ס הקהילתי של שכונת שפירא.

תחילת הסיור בגינת לוינסקי

זו איננה הפעם הראשונה שהועדה מגיעה לדרום תל אביב במסגרת סוגיית בעיית המסתננים, אולם זו הפעם הראשונה שהיא מגיעה במסגרת הכנסת הנוכחית ובהרכבה הקיים.

אגב, זה המקום לציין כי רוב מוחץ של חברי הועדה כלל לא טרחו להגיע.

מלבד יו"ר הועדה חה"כ אמסלם, חברות הכנסת זדנברג וגרמן, חברי הכנסת בגין וביטן אשר חברים בועדה, התלוו לביקור גם חברי הכנסת אוחנה וחזן מסיעת הליכוד, אשר אינם חברים בה, אולם היה חשוב להם להגיע.

את אות הבושה אם כן, ניתן להעניק לרשימות המחנ״צ, כולנו, ישראל ביתנו, ש״ס, הבית היהודי, יהדות התורה והרשימה המאוחדת, אשר כולן חברות בועדת הפנים וחלקן אף מזדהות עם מאבק התושבים, אך אף אחת מהן לא טרחה לשלוח נציג ולו אפילו למראית העין.

את הסיור החל חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת הביטחון בעיר חיים גורן בגינת לווינסקי ובהמשכו הוא אף עבר במדרחוב נווה שאנן וברחובות הסמוכים.

בפתח הסיור סקר גורן את הסכנה הנשקפת ועתידה הלוטה בערפל של גינת לוינסקי אותה הגדיר הריאה הירוקה האחרונה שנשארה בשכונת נווה שאנן, וזאת בעקבות כוונת העירייה לבנות במקום בית ספר וגנים לילדי המסתננים.

בהמשך עצרו חברי הוועדה והפמליה לסקירה באזור שטחי הרציפים של התחנה הישנה אשר פונו ועתידים להפוך בקרוב למגדלי מגורים ועסקים.

מדרחוב נווה שאנן שהיה היום נקי ומצוחצח מאין כמוהו היה התחנה הבאה של חברי הכנסת ובמהלך הביקור בו הם נעצרו בחצר בית הכנסת שהפך משכבר הימים לחמארה של הקהילה האריתראית.

מרבית התושבים שסיירו עם הועדה הפצירו במבקרים להגיע פעם נוספת למקום בשעות החשיכה ובסופי השבוע, אשר לטענתם משקפים נכונה הרבה יותר את המצב בשטח. לדבריהם בסופי השבוע יש נהירה של זרים מכל רחבי ישראל לשכונה שהפכה ל-"בירת המסתננים של ישראל" והזוהמה והצפיפות עושות את שלהן.

אחד מבעלי העסקים האחרונים שנשארו בשכונה ניצל את ההזדמנות והסביר לחברי הועדה כי אין באפשרותו למצוא כיום עובדות ישראליות שתגענה לעבודה בבית העסק שלו, שכן בעקבות המצב הן חוששות לחייהם ולא מוכנות להסתכן, גם אם הדבר כרוך באובדן מקום עבודה.

תחנה נוספת בסיור היתה בסמוך לבניין מגורים חדש, אחד משניים אותם משכירה העירייה בשכירות מסובסדת לצעירים וסטודנטים ישראלים ואשר בכוונתה להקים עוד 5 בניינים דומים בשכונה.

לא אחת במהלך הסיור פנו התושבים ובעלי העסקים לחברי הכנסת והסבירו מנקודת מבטם את המצב בשכונה ואת חששם וחוסר ביטחונם להתהלך בה בשעות הערב וזאת למרות מאמצי השיטור הרבים במקום.

בעצירתם ברחוב הגר"א הראה למסיירים חבר המועצה גורן בניין מסחרי שלם אותו שכרה העירייה ושיפצה, ואשר בכוונתה להקים בתוכו מספר גני ילדים ומעונות יום לילדי המסתננים וזאת בעקבות הקצאת התקציב של ממשלת ישראל לנושא (56 מיליון ש"ח). באותה נקודת עצירה של הסיור חשף גורן, כי רק לאחרונה הגיש יזם ישראלי לעיריית תל אביב בקשה לאישור של מספר כנסיות בשטח של כ-1400 מ"ר באחד מבנייני המסחר בשכונה, לא רחוק מאותו הבניין. לדבריו עד לאחרונה כלל לא הייתה מדיניות כלשהי לגבי מקומות תפילה לזרים וכעת על העירייה לגבש מדיניות שכזאת לאור המצב.

הבניין אותו מעוניינת העירייה להפוך למרכז גנים ומעונות למסתננים

הסיור הסתיים בסקירת מצבה של התחנה המרכזית החדשה, לא לפני שהמסיירים נעצרו בסמוך למקום מושבו של ארגון מסיל"ה אשר פועל למען האוכלוסייה הזרה והפך לאחרונה לכלי ניגוח מצד תושביה הישראלים והוותיקים של השכונה אשר רואים בו גורם נוסף הפועל להשתרשותם של המסתננים בדרום העיר.

כינוס וועדת הפנים

מיד לאחר הסיור נפתחה כאמור במתנ"ס הקהילתי בשפירא ישיבה מן המניין של ועדת הפנים.

בפתח הישיבה ובסיומה אמר יו"ר הועדה חה"כ דוד אמסלם כי מטרת הביקור הייתה להתרשם ולחוש את המצב על מנת להתחיל תהליכים בכנסת למציאת פתרון. לדבריו אין לועדה יכולת אמיתית לייצר פתרון, אלא היא יכולה להעלות הנושא לסדר היום ולקדם פתרון במסגרת הממשלה והכנסת.

"שמענו, ראינו, התרשמנו, דיברנו עם תושבים והקשבנו. הבעיה היא בעיה מורכבת ואין כאן מקום לפתוח דיון איך וכיצד יש להמשיך את הפעילות בכנסת. אך, אני מבטיח שהיא תימשך וכבר בקרוב אזמן ישיבה עם הפקידות המתאימה", אמר.

"מצד אחד יש את סוגיית הזרים ומצד שני את סוגיית תושבי השכונות, שתיהן לא בהכרח קשורות או משתלבות זו בזו, אך הן בהחלט קיימות ודורשות כל אחת התייחסות בפני עצמה. בנוסף לכך יש גם את העירייה וגם הממשלה אשר שתיהן צדדים לבעיה והן אלה אשר צריכות להיות חלק מפתרונה. מי שצריכה להוביל את הפתרון היא ממשלת ישראל בסיוע עיריית תל-אביב ולא עיריית ת"א בסיוע ממשלת ישראל, ולכך נשאף".

חברת הכנסת זנדברג הייתה הראשונה לשאת דברים.

זנדברג הודתה בציניות בפתח דבריה לתושבים ששוחחו עימה במהלך הסיור וזאת למרות שרובם הגדול לטענתה התלונן והפיל האשמה למצב, עליה ועל חבריה מן השמאל.

"אני דווקא ציפיתי שמי שיותקף ויזכה למטר עגבניות יהיו דווקא נציגי הממשלה וסיעות הקואלציה, אשר הם הגורם האמיתי שהזניח באופן פושע את השכונות ולא מוצא פתרון", אמרה.

"דרום תל אביב הפכה לא רק לחצר האחורית של העיר אלא לחצר האחורית של המדינה, ומתרחש כאן אסון לאומי שהיה צריך לקבל תוכנית שיקום לאומית בכל התחומים. אנחנו מתלוננים על הימצאותם של 40,000 זרים שאינם ברי הרחקה, אך בו זמנית מכניסים אלפי עובדים זרים אחרים לעבודה בישראל", סיכמה את דבריה.

לאחר דבריה של זנדברג הייתה זו חברת הכנסת גרמן שנשאה דברים.

"אני בתחושה קשה מאד, וזה היה מבחינתי סיור מטלטל. התחושה הקשה שלי היא מכל הצדדים המעורבים. הן מהיבט הפליטים והן מהיבט התושבים המקומיים" פתחה את דבריה.

"אין ספק שהגענו לסיור אחרי ‘מסדר מפקד’… אני הבטחתי לתושבים שאבוא לבקר גם בלילה כדי לראות התמונה האמיתית וארצה גם לבקר בבתים של האריתראים והסודנים. בכל פעם שמגיעה משלחת מהכנסת אנחנו מעוררים תקווה בלב התושבים אבל בפועל אינינו יכולים לעשות דבר, אף אחד מאיתנו, אפילו מהקואליציה. אני לא מקבלת את ההבחנה שאין פתרון, לכל בעיה יש פתרון, רק צריך להכיר הבעיה ולרצות לפתור אותה, והוא נמצא בממשלה שם רצוי לחפש הפתרון." אמרה.

"אני מציעה פתרון שיש להכריז על שפירא נווה שאנן והתקווה כאזור עדיפות לאומית! קודם כל! יש לתת לתושבים ולבעלי העסקים עדיפויות. המדינה חייבת להכריז על כך מיד ועל כל המשתמע. במקביל כל מי שבא לחפש עבודה ואינו צריך להיות כאן צריך להשיב לארצו. מי שלא ניתן להחזיר והוא פליט, אז צריך לתת לו כל האפשר, זכויות, בריאות, חינוך וגידול ילדים. הפתרון הוא במדיניות של הממשלה ובהשקעת משאבים בשכונות ובפליטים". סיכמה.

חבר הכנסת הטרי אמיר אוחנה המשיך את סבב נושאי הדברים ואמר: "למרות היותי חבר כנסת טרי, אני מכיר טוב מאד את התמונה מזה זמן רב. אני אישית מלווה שנים את מאבק תושבי דרום תל אביב עוד מלפני היותי ח"כ והם בהחלט עוברים גיהנום", פתח את דבריו.

"האנשים מפחדים לצאת מהבית בערב וזאת למרות העבודה הנהדרת של כוחות השיטור במקום. 80 אחוז מהפשיעה המדווחת בתל אביב היא על ידי מסתננים", ציין.

"שמעתי את דבריה של חה"כ זנדברג בפתח הישיבה. אני אישית מתנגד להשלכת עגבניות, מה גם שזו אלימות. אבל מי שצריך לחטוף את העגבניות הם אלה שפועלים ללא לאות נגד כל ניסיון של הממשלה לפעול ולהוציא מהמדינה את המסתננים. אותם אלה שעותרים כל פעם מחדש לבג"צ נגד כל מהלך של הממשלה במטרה להשאיר את המסתננים בישראל", אמר.

צריך לצאת בקריאה למשרד הפנים לבחון חד משמעית מי הוא מסתנן ומי לא, ומי שנכנס שלא כחוק צריך להשיב לארצו" סיכם אוחנה את דבריו.

ישיבה מן המניין במרכז הקהילתי

חבר הכנסת חזן אמר: "תכלס נכון, אתם צודקים. אנחנו באים מסיירים ובפועל לא נעשה כלום".

"צריך פשוט לאמר האמת, אין להם מה לעשות כאן. יש פשוט לפעול ולהוציא אותם מכאן בלי שום תירוץ. ושלא תטעו הצרה היא לא רק של דרום תל אביב היא של כולנו! של כל אזרחי המדינה. הממשלה היא שצריכה לשאת באחריות ולפעול כנגד הבג"צים, ארגוני ‘זכויות האדם’ וכנגד כל מי שפועל להישארותם", אמר.

במהלך דבריו הוא סיפר כי באחת מנקודות העצירה של הסיור סמוך לארגון מסיל"ה הוא שוחח עם צעירה אריתראית אשר שוהה כבר 4 שנים בארץ. לדבריה היא הגיעה לישראל עם ילד אחד, ילדה עוד שניים ובכוונתה להביא ילד נוסף…

"אני רוצה להבהיר, בישראל לא מחלקים יותר גרין קארד! עשינו טעות בעבר שבעקבותיה הגיעו לכאן עשרות אלפי מסתננים מאפריקה. ישראל היא לישראלים נקודה. אנחנו נמצא הפתרון עוד בקדנציה זו. אני חושב שזה לא צריך להיות אזור בעדיפות אלא להיקרא אזור מוכה אסון ואני אדרוש להקים וועדת חקירה למחדל הזה".

חבר הכנסת בגין כהרגלו תמצת במשפט את התרשמותו: "זו בעיה מסובכת שהסתבכה ודורשת שלל ומגוון פתרונות עם קו מדיניות סדור לכמה שנים".

מפקד כוחות השיטור טען שהמשטרה נעזרת בעירייה בפעולותיה להשלטת סדר בשכונה. במסגרת הפעילות צומצה כמות החמארות הפעילות על ידי מסתננים מ-250 לכ-48 והפעילות תימשך עוד.

נציג המסתננים? מוטעסים עלי. נכח אף הוא בסיור ובדיון

רובי זלוף נציג העירייה טען כי: "בשנת 2008 התחילה הנהירה לנווה שאנן. מדובר על פי רישמנו בכ-40,000 איש החיים במרווח של ק’מ על ק’מ. הנ"ל מחייב טיפול מסודר. נוצר מצב שהעירייה נאלצת להתמודד לבדה ומנגד הממשלה לא עושה דבר." אמר.

"אני חייב לציין כי אין למדינת ישראל בכלל מדיניות הגירה! האחריות מוטלת לחלוטין על ממשלת ישראל, והעירייה מתמודדת עם המצב הקשה כי היא חייבת וזאת על מנת לנהל את המצב", סיכם.

אריאל נציג התושבים האשים את ראש הממשלה נתניהו ‘שמהתחלה לא התנהל נכון בסוגיה’ לדבריו. "אם הם מבחינתו פליטים היה צריך לנהוג בהם כפליטים ולהקים מחנה פליטים! אם לא אז מה הם עושים כאן. כחלק מהאנשים שנולדו כאן בשכונות אני חייב לציין שב8 השנים האחרונות חיינו זוועה. הילדות שלנו לא יוצאות מהבית בערב. שמישהו יסביר לי איך מגיעים למצב שכזה וראש הממשלה ממשיך להתעלם".

עובד חוגי תושב דרום תל אביב אמר כי מבחינתו הסיור הזה הוא לא משמעותי בכלל וכי מי שבאמת היו צריכים להיות כאן הם שופטי בג"צ.

"התנהלות הממשלה היא חלם! נתנו הגנה קבוצתית לכל מי שהגיע מאפריקה. צפון סודן היא בכלל מדינת אוייב! בשום מקום בעולם אין חוק שמאפשר למדינה לקלוט אזרחי מדינת אויב, ואילו מדינת ישראל עשתה כך! כפי שאמרתי בסיור, רחוב מנחם בגין הוא גבול דה-פאקטו בין דרום העיר וצפונה. יש אפילו כוח משטרה שמונע מעבר מסתננים מעבר לגבול זה. זו מדיניות עיריית תל אביב מאז ומתמיד".

שפי פז מ-’ארגון עוטף תחנה מרכזית’ ביקשה לתקוף דווקא את ראש העיר חולדאי. "מדיניות העירייה היא חד משמעית להשאיר המסתננים בדרום העיר. חולדאי הוא אחד האשמים העיקריים! למרות המצב והזרמת עשרות האלפים לשכונה הנחשלת הוא מעולם לא תקף הממשלה, ואו עשה צעד למען תושביו. ראש העיר היה צריך להשבית את העיר עד שימצאו פתרון!".

לדבריה, כל ההשקעות הכספיות הולכות לטובת השתרשותם של המסתננים בדרום תל אביב, ובמקביל קצב הילודה של המסתננים הוא מטורף. "מערכת הרווחה לישראלים בקריסה, אבל כסף לחינוך חינם מגיל אפס למסתננים יש ויש".

נועה תושבת דרום העיר סיפרה כי הנה אם חד הורית אשר מגדלת ילדה בת 8. לדבריה אין לה כל עזרה מהרשויות ועל מנת להכניס את ילדתה למעון הייתה חייבת להמציא אישורים משפילים ולעבור גיהנום. לטענתה נשות המסתננים מביאות ילדים ומקבלות מהמדינה את כל העזרה. "הם מקבלים אפילו סיוע מלא בשכר דירה, בגנים, כמעט בכל תחום. איפה העזרה לנו לתושבים?" אמרה.

גם עמנואל אזרח אריתריאה אשר נכח בדיון ביקש לשאת דברים. "אתם מדברים על עשרות אלפים שנמצאים כאן, מבלי שאף אחד לא באמת בדק מי הוא פליט, מי הוא מבקש מקלט ומי מהגר עבודה. אני רוצה שהממשלה תבדוק ותכיר בי כפליט. אני רוצה את מלוא הזכויות, בריאות, חינוך וכל מה שמגיע. היום אני יכול לגור רק בדירה מחולקת בדרום תל-אביב תמורת 1000 ש"ח לחודש. אם תהיינה לי זכויות אני אוכל לעבוד ולהרוויח יותר ואוכל לגור בצפון תל אביב ולא אצטרך להישאר כאן". אמר.

דבריו נקטעו לבסוף על ידי הסובבים שניסו להבהיר כי גם יצליח הוא לא יזכה להתגורר בצפון העיר כי שם לדבריהם אף אחד לא ישכיר לו דירה… "חברי מרצ עזרו לתושבים לגרש משם חב"דניקים, אז לך הם יתנו לגור שם?! אתה חי בסרט", אמר לו אחד התושבים.

 שאלת הסיום לנוכחים הייתה מצד אריק, תושב שכונת שפירא:

"אני מניח שכולכם מכירים את הביטוי ‘סכנה לשלום הציבור’ ומה הוא מאגד תחתיו", פתח את דבריו.

"כיום, אזרחית זרה של כל מדינה בעולם, אשר מתחתנת עם אזרח ישראלי ורוצה לעבור לגור עימו בישראל, נדרשת להמציא ‘תעודת יושר’ עם חותמת אפוסטיל ולעבור אינספור ראיונות ומפגשים משפילים במשרד הפנים על מנת להוכיח כי מטרת חתונתה לא הייתה פיקטיבית וכי לא עשתה זאת כדי להתגורר בישראל. במקרים מסוימים המדינה אפילו לא מאפשרת כניסה של בני משפחתה לישראל תחת הסירוב הנרשם ‘חשש להשתקעות’", המשיך.

"ממשלת ישראל הביאה לשכונות דרום תל אביב 40,000 איש, לטענתי המספר המדויק מתקרב אפילו ל-60 או 70 אלף. וזאת מבלי שאף אחד מהם לא נבדק לעברו, הן הביטחוני והן הבריאותי. בין אותם עשרות אלפים ייתכן ונמצאים שודדים, אנסים ורוצחים. רק לפני מספר שבועות הסתבר שמסתנן מסודן דקר אזרח ישראלי במהלכו של פיגוע בטחוני מבית היוצר של דעא"ש. מי בממשלת ישראל לוקח את האחריות לכך? האם ראש הממשלה, שר הפנים, אתם, ואו מישהו משופטי בג"צ מוכן לקחת את האחריות לסכנה הנשקפת?!".

גם את הכתובת הזאת נאלצו לראות כולם…

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (9 הצבעות, ציון ממוצע: 3.89 מ- 5)

תגובות נסגרו

Funzing-I

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-I

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות