הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 13 במרץ 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 13 במרץ 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"המדיניות שלנו ביחס לרצועת עזה ברורה – ישראל לא תקבל ירי רקטות כלשהן מהרצועה לשטחה. צה"ל מגיב לכל התגרות כזאת. ישראל רואה בחמאס אחראי לכל ירי שמתבצע מרצועת עזה לעבר ישראל, וחובתו של החמאס למנוע ירי זה.

אני מצפה לתשובתו של היועץ המשפטי לממשלה לפנייתי בדבר גירוש משפחות מחבלים לעזה. במקביל, אנחנו בוחנים העתקה של מגורים בתוך יהודה ושומרון למשפחות מחבלים.

אנחנו פועלים נגד ערוצי התקשורת שמעודדים רצח של ישראלים ויהודים. בסוף השבוע שוחחתי עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד. קודם לכן פניתי אליו בבקשה לפעול להסרת השידורים הצרפתיים של ערוץ "אל-אקצא" והערוץ אכן הוסר בלווינים האלה, אבל חזר לשדר באמצעות לווין אחר. אנחנו פועלים גם במקומות אחרים וגם בערוצים אחרים להפסיק את השידורים הללו.

בסוף השבוע סגר צה"ל תחנת שידור של הג’יהאד האסלאמי ברמאללה, שהסיתה נגד ישראל. אין כאן שום שאלה של חופש עיתונות, אלא של הפסקת הסתה לרצח. במקביל, אנחנו מקדמים השבוע חקיקה מהירה של חוק שיעניש את אלה שמעסיקים שוהים בלתי חוקיים בישראל וגם מסיעים או מלינים אותם. צריך להבין שחלק גדול מהמפגעים הם שוהים בלתי חוקיים שנמצאים בישראל או חדרו לישראל בדרך לא חוקית.

אנחנו עומדים גם מול שאלות של הפרות איראניות בתחום של הטילים הבליסטיים. אני הנחיתי את משרד החוץ לפנות לכל המעצמות שחתמו על הסכם הגרעין עם איראן, וביקשתי מהן לממש את ההתחייבות שלהן למנוע מאיראן להפר את החלטות מועצת הביטחון בנושא הטילים. לא ייתכן שאיראן לא תיענש על כך. אני חושב שהדבר חשוב בפני עצמו, אבל הוא גם חשוב כמבחן של הנחישות של המעצמות לאכוף את הסכם הגרעין עם איראן, ואנחנו מצפים כמובן לתשובותיהן."

***

ב. הממשלה דנה בעניין טיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

שוק הון ושוק כספים (להלן – שווקים פיננסיים) ממלאים תפקיד מרכזי בכלכלה המודרנית ומשפיעים בצורה משמעותית על יכולתם של משקים לממש את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית שלהם. לפעילותם התקינה, השפעה רבה על תפקוד כלל ענפי המשק, כמו גם על חיי הפרט.

אחד האמצעים המרכזיים בקידום תפקוד מיטבי של שווקים פיננסיים, הוא קיום של הסדרה ופיקוח יעילים ואפקטיביים עליהם ועל מתווכים פיננסיים הפועלים בהם, שתכליתם העיקרית – שמירה על ענייני ציבור המבוטחים והחוסכים.

הסדרה ופיקוח יעילים על שווקים פיננסיים נועדו לתקן כשלים בהם, לתרום לפיתוחם וקידומם ולאפשר להם למלא את ייעודם. בפרט בשל פגיעותם ורגישותם לסיכונים, ובכלל זה חשש כי התמוטטות של מתווך פיננסי אחד תגרור תגובת שרשרת שהשלכותיה על השווקים הפיננסיים ועל הכלכלה הריאלית עלולות להיות חמורות. הסדרה ופיקוח יעילים על שווקים פיננסיים ועל מתווכים פיננסיים הפועלים בהם, מסייעים בשמירה על יציבותם, בשמירה על הגינות בהפצת מקורות, בקיום יחסים הוגנים בין מתווכים פיננסיים לבין ציבור הלקוחות והמשקיעים, בשכלול התחרות ובחיזוק אמון הציבור בהם.

כדי להשיג תכליות אלה, הוקמו בעולם ובישראל מערכות ציבוריות להסדרת הפעילות של מתווכים פיננסיים והפיקוח עליהם (להלן – רשויות פיקוח פיננסיות). עצמאות רשות פיקוח פיננסית היא אבן יסוד בהתנהלותה, וחיונית ביותר כדי להבטיח שתוכל לקיים את אחריותה ולממש את תפקידיה וסמכויותיה ביעילות, במהירות, בהתבסס על מאפיינים מקצועיים, ובאופן נטול פניות, כשהשיקול הבלעדי העומד לנגד עיניה הוא שמירה על האינטרס של הציבור בתחומי סמכותה ואחריותה.

החשיבות המיוחסת למרכיב העצמאות של רשות פיקוח פיננסית, באה על ביטויה ביתר שאת בכללים ובסטנדרטים של ארגונים בינלאומיים להם ישראל מחויבת במסגרת חברותה בהם, דוגמת ה- OECD וארגוני מפקחים פיננסיים בינלאומיים, וניתן לה דגש מיוחד. ארגונים אלו, וכן קרן המטבע העולמית (IMF), בוחנים באופן תדיר את הלימות הפיקוח והאסדרה בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים, בין היתר כדי לוודא שישראל ראויה להשתלב בגופים הכלכליים העולמיים השונים, מבלי לסכן גופים פיננסיים הפועלים בכלכלות אחרות. בחינה זו נעשית גם בשים לב למידת עצמאותן של רשויות הפיקוח הפיננסיות.

אף שלאגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר תפקיד מרכזי בפיקוח והסדרת פעילותם של מתווכים פיננסיים מרכזיים, ואף שארגוני פיקוח פיננסיים בינלאומיים מציינים כבר מספר שנים את הצורך בהפרדת האגף ממשרד האוצר וחיזוק פעילותו העצמאית, הוא אינו רשות עצמאית אלא חלק אינטגרלי מאגפי משרד האוצר. זאת בשונה מרשויות פיקוח פיננסיות אחרות בישראל ובניגוד לסטנדרטים הבינלאומיים.

לאור האמור, מוצע להפוך את אגף שוק ההון לרשות עצמאית שתיקרא "רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון" (להלן – הרשות). הרשות תפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר והשר הממונה עליה יהיה שר האוצר. הפיכת אגף שוק ההון לרשות עצמאית אשר בראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) צפויה להקנות לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרוש לביצוע תפקידיו המורכבים ובהפעלת סמכויותיו באופן מיטבי.

הרשות תפעל כיחידה ממשלתית עצמאית ונפרדת כשהשר הממונה יהיה שר האוצר. מוצע לקבוע שתפקידיה של הרשות יהיו: שמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים; הבטחת יציבותם וניהולם התקין של הגופים המפוקחים, על מנת לקיים את התחייבויותיהם ללקוחותיהם; קידום התחרות במערכת הפיננסית ובמיוחד בשוק ההון, הביטוח והחיסכון; ועידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית. תפקידי הרשות האמורים, מבוססים על התפקידים הקיימים כיום תוך התאמה למציאות המשתנה וכפי שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ו-2015. לצורך הגשמת התכליות העומדות בבסיס הצעת החוק ועל מנת לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים מוצע כי הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה. כמו כן, במסגרת שיקוליה בעת ביצוע תפקידיה, תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה כפי שזו באה לידי ביטוי בהחלטותיה, ותפעל בהתאם להחלטות הממשלה בתחום החיסכון הפנסיוני.

מוצע כי שר האוצר, באישור הממשלה, ימנה את הממונה לתקופת כהונה של חמש שנים; הממונה יהיה ראש הרשות וינהל את ענייניה. עוד מוצע כי הרשות תתוקצב בסעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה, כמשרד ממשלתי, כאשר הממונה יהיה האחראי על סעיף התקציב. כמו כן, לרשות ימונה חשב שאינו חשב משרד האוצר, אשר יהיה כפוף לחשב הכללי והממונה יהיה רשאי להעסיק עובדים לפי חוזה מיוחד ולהתקשר בעסקאות ככל הדרוש לפעילות הרשות.

כחלק מביסוס עצמאותה של הרשות, מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה המייעצת לחמישה חברים שהרכבם יהיה: עובד מדינה, היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו ושלושה חברים נוספים שהם אנשי משק וכלכלה או מוסדות להשכלה גבוהה, כך שבסופו של יום יושג איזון בין נציגי ציבור לנציגי ממשלה. בהקשר זה מוצע לבטל את המועצה המייעצת הקבועה בסעיף 6 לחוק.

במסגרת חיזוק עצמאותה של הרשות מוצע לבצע התאמות בחלק מהסמכויות הקבועות בחוק ולהעבירן משר האוצר לממונה. אותן סמכויות שמעצם טבען הן מקצועיות ודורשות רמת פירוט גבוהה.
כחלק מההסדרה הכוללת, וכדי לאפשר לרשות למלא את תפקידה ויעודה באופן אפקטיבי, מוצע להרחיב את סמכויות הפיקוח שלה על חברות אחזקה של גופים מוסדיים ועל בתי השקעות שגופים מוסדיים מהווים חלק מהותי מפעילותם (להלן ביחד – תאגידי אחזקה מוסדית).

זאת מאחר שעל אף ההפרדה התאגידית הקיימת בין גוף מפוקח לבין תאגיד האחזקה המוסדית השולט בו, לתאגיד אחזקה ולבעלי תפקיד בו, השפעה מכרעת על הגוף המפוקח המוחזק על ידו וממילא גם על הנכסים המפוקחים, על התנהלותו השוטפת של הגוף המפוקח, הממשל התאגידי שלו, מדיניותו ארוכת הטווח, התנהלותו העסקית ומצבו הפיננסי. בנוסף, אופן ניהול הגוף המפוקח עשוי להיות מושפע מהצרכים הפיננסים של תאגיד האחזקה המוסדית, ובכלל זה מדיניות הדיבידנדים של הגוף המפוקח ומדיניות ניהול ההון שלו. לעניין זה יודגש כי קשיים פיננסיים בתאגיד האחזקה המוסדית עלולים להשפיע על מוניטין הגופים המפוקחים ועל אמון הציבור בהם.

יוער כי סוגיית הפיקוח על תאגידי אחזקה נדונה בהרחבה בגופי פיקוח בינלאומיים, אשר במסגרת המלצות שפרסמו הם קוראים להגביר ולחזק את מנגנוני הפיקוח על תאגידים אלו. בנוסף, בתהליך ההערכה של פעילות אגף שוק ההון על ידי קרן המטבע הבינלאומית, הומלץ לחזק את הפיקוח על תאגידי האחזקה. לפיכך, מוצע לאפשר לרשות כלים לפיקוח הולם שיאפשרו התמודדות נאותה עם הקשיים הגלומים בהעדרם כיום של כלי פיקוח מספקים, על תאגיד אחזקה, תוך הקפדה על איזון ראוי בין מתן מענה לבעיות כאמור לבין הצורך שלא להטיל נטל רגולטורי שלא לצורך.

נוכח האמור לעיל, וכדי שניתן יהיה להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת בלא להמתין את השבועיים הקבועים בתקנון לעבודת הממשלה, כך שניתן יהיה לקדם את הליך החקיקה ולסיימו, ככל שניתן, עוד במסגרת המושב הנוכחי של הכנסת, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לדון בהצעת החוק על דעת הממשלה.

***

ג. הממשלה דנה בעניין טיוטת חוק השידור הציבורי (תיקון מס.), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’…), התשע"ו-2016.

ב. להבהיר כדלקמן: הממשלה תמשוך באופן מיידי את הצעת החוק באחד מהמקרים הבאים:

1. אם יוכנס שינוי לסעיף העובדים שאינו מוסכם על נציגי הממשלה.
2. אם תקוצר תקופת השנתיים המוצעת רשאית חטיבת החדשות להקצות סכומים לרכישה של שידורי חדשות או שידורים בענייני היום או שינוי מהותי של אפשרויות הרכישה, לפי סעיף 149 המוצע לחוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014.

ג. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

ד. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

ה. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום ט"ו באב התשע"ד (11 באוגוסט 2014) פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק). עניינו של החוק בהקמת משדר ציבורי חדש, יעיל ועצמאי – תאגיד השידור הציבורי הישראלי (להלן – תאגיד השידור הישראלי) – שיחליף את פעולתה של רשות השידור הפועלת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

החוק קובע את אופן פעולתו של תאגיד השידור הישראלי, וכן קובע הוראות לגבי האורגנים שלו ואופן בחירתם, הוראות לגבי תקציבו של התאגיד, הוראות הנוגעות לתכני השידור ולנושאים נוספים הנוגעים לפעילות התאגיד. לצד זאת, החוק מסדיר את אופן סגירתה של רשות השידור ושל הטלוויזיה הלימודית, ואת מינויו של כונס הנכסים הרשמי כמפרק רשות השידור.

בהתאם לאמור בחוק, מיד עם פרסומו מונה כונס הנכסים הרשמי כמפרק רשות השידור. בהתאם לקבוע בסעיף 92 לחוק, יום תחילתו של החוק נקבע ליום כ"א באדר ב’ התשע"ו (31 במרץ 2016) והוא המועד שבו היו אמורים להתחיל שידורי תאגיד השידור הישראלי ולהסתיים שידורי רשות השידור. ואולם, נוכח התמשכות הליכי הקמתו של תאגיד השידור הישראלי התאגיד לא יהיה ערוך להתחיל בשידוריו במועד זה, ונדרש זמן נוסף להליכי ההקמה. מוצע אפוא בהצעת חוק זו, לקבוע מועד חדש כיום תחילת החוק- יום כ"ז באלול התשע"ו (30 בספטמבר 2016).

כמו-כן, על מנת לקצר את משך הזמן הנדרש להיערכות לתחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי מוצע כי התאגיד יהיה רשאי להתחיל בשידוריו ביום התחילה באופן הדרגתי. נוסף על האמור מוצע כי במשך תקופה של שנתיים מיום התחילה, התאגיד יהיה רשאי להקצות סכומים לרכישה של שידורי חדשות ותכניות בענייני היום (כלומר במתכונת של מיקור חוץ), בתנאים ובאופן שעליהם יחליט מנהל חטיבת החדשות ותחת אחריותו על התכנים. לעניין שידורי חדשות שיירכשו, מנהל חטיבת החדשות יתפקד כעורך הראשי. מוצע לקבוע שהמועצה תהיה רשאית לקצר את התקופה שבה הותר לחטיבת החדשות לרכוש שידורי חדשות, אם נכחה שחטיבת החדשות מוכנה לקיים שידורי חדשות באופן עצמאי. ועוד, מוצע לקבוע כי שידורי חדשות לא יירכשו ממורשה לשידורים כהגדרתו בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990 (להלן- חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו), מבעל רישיון לשידורים או ממפיק חדשות עצמאי כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן- חוק התקשורת).

כפועל יוצא של תיקונים אלה, מוצע לקבוע שתקופת כהונתו של המנהל הכללי הזמני תהיה עד לתום שנתיים מיום התחילה.

לבסוף, מוצע להאריך את תקופת פעילתה של הטלוויזיה הלימודית במתכונת הקיימת כיום בשנה ושלושה חודשים, כך שהפסקת שידוריה תהיה ביום 1 בינואר 2018. במועד זה תחל חובתו של תאגיד השידור הציבורי להתחיל לשדר במסגרת ערוץ נפרד לילדים ולנוער. מוצע שתקציבו של תאגיד השידור הציבורי יותאם להוראות אלה, כך שעד לתחילת שידוריו בערוץ לילדים ולנוער, יופחתו מתקציבו הסכומים שאותם עליו להוציא לרכישה של הפקות מקומיות קנויות המיועדות לשידור בערוץ לילדים ולנוער. ועוד, מוצע כי בתקופה שמיום התחילה ועד לסיום שידוריה של הטלוויזיה הלימודית תשדר הטלוויזיה הלימודית תכניות לימודיות, חינוכיות ובתחומי התרבות, ההעשרה והחברה ולא תשדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום.

***

ד. הממשלה דנה בעניין אימוץ המלצות דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו במחלת הסרטן ("ועדת ריבלין"), והחליטה כדלקמן:

1. לאמץ את המלצות דו"ח הוועדה הציבורית שמינתה שרת המשפטים לגיבוש הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית (להלן: "הוא"א") שחלו במחלת הסרטן, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), כב’ השופט אליעזר ריבלין, שהוגש ביום 27 באוקטובר 2015 (להלן: "הדו"ח"), אשר עיקריהן מובאים להלן –
(א) קביעת הסדר פיצוי ייחודי, שיחול על מחלות סרטן המוכרות כבעלות קשר סיבתי אפשרי לחשיפת עובד לקרינה ולחומרים מסוכנים, מבלי להתנות הזכאות לפיצוי בהוכחת רשלנות או אשם מסוג אחר מצד המדינה, כפי שנעשה במדינות שונות המחזיקות במרכזי מחקר גרעיני או כורים גרעיניים; זאת, נוכח הצורך במתן פיצוי הולם לעובדי הוא"א שחלו בסרטן, בהתחשב בתרומתם המיוחדת ומתוך הכרה בקשיים הכרוכים בניהול תביעות משפטיות בנושא זה עבור המדינה ועבור העובדים.
(ב) ההסדר ייקבע כמסלול חילופי להגשת תביעה נזיקית רגילה, לפי בחירת העובד.
(ג) לשם חישוב הפיצוי יופעל מנגנון המבוסס על אחריות יחסית, ושיעורו, שייגזר מההסתברות לקיומו של קשר בין החשיפה של העובד לבין התפרצות המחלה, יקבע תוך שימוש בפקטורים מיטיבים ולפי נוסחאות מקובלות מבחינה מדעית ופשוטות ליישום.
(ד) עובד יהיה זכאי לפיצוי בסכום קבוע, שאינו תלוי בהוכחת נזק, ובלבד שקיימת הסתברות מינימלית לקשר בין עבודתו לבין התפרצות המחלה.
(ה) לא יבוצעו ניכויים שונים מן הפיצוי, אף מקום בו נהוג לבצעם לפי הדין הכללי.
(ו) הזכאות לפיצוי וגובהו יקבעו על ידי ועדה מתמדת שתוקם לצורך כך.
2. הממשלה מודה לחברי ועדת ריבלין על הכנת הדו"ח ומביעה הערכתה העמוקה על העבודה המקיפה והיסודית שהשקיעו בו.
3. להטיל על השר יובל שטייניץ (להלן: "השר"), לטפל מטעם הממשלה בכל ההיבטים הכרוכים ביישום המלצות הדו"ח.
4. למנות צוות אשר יגיש לשר בתוך 3 חודשים תכנית פעולה מפורטת ליישומן של המלצות הדו"ח, הכוללת לוחות זמנים ופירוט המשאבים והתקציבים הכרוכים בכך. בראש הצוות תעמוד החשבת הכללית במשרד האוצר, רו"ח עו"ד מיכל עבאדי בויאנג’ו, וחבריו יהיו נציגים ממשרדי הממשלה והגופים הבאים: נציג השר, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג אגף החשבת הכללית במשרד האוצר ונציג משרד המשפטים.
המלמ"ב, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות והוועדה לאנרגיה אטומית יעמידו לרשות הצוות כל מידע וסיוע שיידרשו לשם ביצוע עבודתו.
מנכ"לי המשרדים והגופים האמורים יעבירו לשר את שמות נציגיהם או שמות אנשי הקשר אצלם, לפי העניין, בתוך 14 יום.

דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו במחלת הסרטן ("ועדת ריבלין") נמצא באתר :

http://vaadatrivlin.gov.il/vr/pages/default.aspx

***

ה. הממשלה דנה בעניין עידוד השתתפות בני נוער וסטודנטים בתחרויות בינלאומיות למדע, טכנולוגיה וחדשנות, והחליטה כדלקמן:

לאור החשיבות הרבה שרואה הממשלה בעידוד התעניינותם של בני נוער וסטודנטים בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, על-מנת לעודדם לעסוק בעתיד בתחומים אלו, ליצור את עתודת החוקרים והמדענים לעתיד ולהציג את הישגי המדע והטכנולוגיה הישראלים בעולם – להקים תכנית מיוחדת לעידוד השתתפותם של בני נוער וסטודנטים בתחרויות בינלאומיות למדע, טכנולוגיה וחדשנות.
במסגרת התכנית, יממן משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (להלן – המשרד) את השתתפותם של בני נוער וסטודנטים בתחרויות בינלאומיות למדע, טכנולוגיה וחדשנות. לצורך יישום החלטה זו, יקצה המשרד תקציב של עד 1 מלש"ח בשנת 2016.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-P

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-F1

תגובות אחרונות