הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 27 במרץ 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 27 במרץ 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחתו של תא"ל מוניר עמאר ז"ל, שנפל בתאונת מטוס מצערת בשמי הגליל. מוניר היה לוחם ומפקד מצטיין. הוא הצטיין בכל תפקידיו, כולל בתפקידו האחרון במינהל האזרחי. הוא היה חדור בתחושת שליחות להגן על מדינת ישראל, המדינה שלו, המדינה של כולנו.

הערעור על מוסריותו של צה"ל הוא מקומם והוא פסול. חיילי צה"ל, הילדים שלנו, שומרים על ערכי מוסר גבוהים, שעה שהם נלחמים באומץ לב במרצחים צמאי דם בתנאים מבצעיים קשים. אני בטוח שבכל מקרה וגם במקרה הנוכחי הבדיקה לוקחת בחשבון את כל התנאים, אלה ואחרים. על כולנו לגבות את הרמטכ"ל, את צבא ההגנה לישראל ואת חיילינו ששומרים על ביטחוננו."

ב. הממשלה דנה בעניין הוצאת צו חיסיון בנושאים הקשורים לקו צינור הנפט אילת – אשקלון (קצא"א), והחליטה כדלקמן:

א. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לקבוע כי כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון בע"מ (קצא"א), או לחברת
Trans Asiatic Oil Ltd., או לחברת Eilat Corporations S.A., לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוֹויַן ואופן ניהולן, אך למעט מידע העוסק באופן בלבדי באלה: איכות הסביבה, תכנון ובנייה, רישוי עסקים וחברת שירותי תשתיות
אילת- אשקלון בע"מ (שתא"א), מוכרזת עניין סודי לעניין החוק, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מי מטעמו.

לעניין זה – "מידע על איכות הסביבה" – אחד מאלה:

1. מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה.
2. מידע על אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים; לעניין זה "מפגע סביבתי" – זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט כהגדרתם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב- 1992.
3. היתרים, רשיונות וצווים שהמשרד להגנת הסביבה או רשות המים נתנו לקצא"א.
4. מידע על הליכי פיקוח ואכיפה שנקטו המשרד להגנת הסביבה או רשות המים נגד קצא"א.
5. מידע על הפרות ותקלות של קצא"א.
והכל למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה או לעסקאות של קצא"א.
"נפט" – כהגדרתו בסעיף 1 לשטר הזיכיון שבתוספת א לחוק זכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968.
ב. להטיל על שר האוצר לפנות לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקבלת אישורה לאמור בסעיף (א).
ג. אם יתקבל האישור כאמור בסעיף (ב), לבטל את הצו לפי סעיף 23(ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), התשי"ז-1957.
ג. הממשלה דנה בטיוטת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס.) (דרכי ענישה – הוראת שעה), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:
א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס’…)(דרכי ענישה- הוראת שעה), התשע"ו-2016.
ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

בעת האחרונה, אנו עדים לביצוע עבירות קשות על ידי קטינים שחצו את גיל האחריות הפלילית. המצב החוקי, כפי שיפורט להלן, אינו מספק מענה מתאים למצב זה. על כן, נדרשים תיקוני חקיקה שיותאמו למצבים הללו.

סעיף 25 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א -1971 (להלן: "חוק הנוער") קובע דרכי ענישה ייחודיות לקטינים. הסעיף קובע שניתן לצוות על החזקתו של קטין במעון נעול במקום להטיל עליו מאסר (סעיף קטן (א)), וכי אדם שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות ואין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום (סעיף קטן (ב)). עוד קובע סעיף 25 לחוק הנוער כי בקביעת עונשו של הקטין, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה (סעיף קטן (ג)) וכי לא יוטל מאסר על קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה (סעיף קטן (ד)).

בכל הנוגע להחזקתו של אדם במעון או במעון נעול, קובע סעיף 34 לחוק הנוער כי על אף ההוראות האמורות בעניין סדרי דין וענישה, לא יוחזק אדם במעון או במעון נעול ולא יהיה חייב לשהות במעון יומי לאחר שמלאו לו עשרים שנה.

מהאמור עולה כי ההוראה לפיה לא ניתן להטיל מאסר על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים בשעת גזירת דינו, מגינה על הקטין מפני נזקי המאסר ובה בעת משפיעה על העונש המירבי אותו ניתן להטיל על הקטין. כלומר, לא ניתן יהיה להטיל על הקטין עונש של החזקה במעון לתקופה העולה על התקופה שנותרה עד שלקטין ימלאו 20 שנה.

אם כן, הוראת החוק אינה אוסרת רק על שליחתו של הקטין למאסר בטרם ימלאו לקטין ארבע עשרה שנה, אלא קובעת כי העונש אשר יוטל על הקטין לא יוכל לכלול כלל רכיב של מאסר, אם במועד גזר הדין לא מלאו לקטין ארבע עשרה שנים.

בעבירות ההמתה החמורות, קיימים לעיתים שיקולים המצדיקים שליחתו של הקטין למאסר. כך במיוחד כאשר הפער בין הענישה שניתן להטיל על קטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים בעת גזר הדין ובין קטין שאך מלאו לו ארבע שנים במועד זה הוא משמעותי.

על כן, המצב החוקי כפי שהוצג אינו מספק מענה למצבים בהם נעברה עבירה חמורה על ידי קטין מתחת לגיל ארבע עשרה ולכן, מוצע לקבוע שאם הורשע קטין בעבירות לפי סעיפים 298, 300 או 305 לחוק העונשין שהן עבירות הריגה, רצח וניסיון רצח, תינתן לבית המשפט הסמכות לכלול רכיב מאסר בעונשו של הקטין, שירוצה רק לאחר שימלאו לו ארבע עשרה שנה.

בשל רגישות ההצעה וההשלכות המשמעותיות הכרוכות בה על מלאכת גזירת הדין של קטינים, המורכבת תמיד ובמיוחד בגילאים רכים אלה, ועל מנת לבחון את השפעתו של התיקון האמור, מוצע כי התיקון יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים.

על מנת לאפשר את השלמת הליך החקיקה בזמן קצר ככל האפשר ובטרם יתפזר מושב הכנסת בשל פגרת הפסח (ביום 3 באפריל 2016) , מבוקש כעת אישור הממשלה לנוסח החוק האמור וכן מוצע כי החלטת ועדת השרים תהיה "על-דעת הממשלה" וזאת בהתאם להוראת סעיף 41(א) לתקנון עבודת הממשלה.

בנוסף, בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, מוצע לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה לקצר את תקופת ההנחה על שולחן הכנסת ולהקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

א. להבהיר בטיוטת החוק כדלקמן:
1. בשנה הראשונה של החוק הוא יכיל את הביקורת הפרטנית והמערכתית גם על מערך התביעות המשטרתי כפי שנוסח הצעת החוק קובע כעת.
2. לאחר תום שנה, ביקורת על כלל המייצגים הכפופים למשרד לביטחון הפנים, תימשך רק בכפוף להסכמת השר לביטחון הפנים ותוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לרבות מבחינת מיקום גוף הביקורת.
3. לאחר הקריאה הראשונה תוחזר הצעת החוק לדיון נוסף בממשלה אם ביקשו זאת שרת המשפטים, השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים.
בכפוף לאמור לעיל:
ב. לאשר עקרונית את טיוטת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016.
ג. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ד. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

החוק המוצע נועד להסדיר את מינוי נציב תלונות הציבור על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ואת דרכי פעילותו, וכן להקים נציבות במשרד המשפטים לצורך זה. מטרת החוק המוצע היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה או מחדל של הגורמים המבוקרים, כתובת אליה יוכל להפנות את טענותיו, בהתאם להוראות המפורטות בחוק המוצע .

החוק המוצע מאפשר לכל אדם הרואה עצמו נפגע, מהתנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות, להגיש תלונה שתיבדק באופן מקצועי ועצמאי.

ההבנה שהפיקוח של גופי הביקורת הקיימים כיום אינו מספק, הוביל בשנת 2011 להקמת צוות משרדי לבחינת "אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות" (להלן- הצוות). באפריל 2012 הגיש הצוות דין וחשבון, בו עמד על החשיבות שבהקמת גוף ביקורת ייעודי כאמור, וכן הדגיש כי בכל מנגנון ביקורת שיוקם, יש לשמור על העצמאות המקצועית של התביעה.

על פי החוק המוצע תוקם בתוך משרד המשפטים יחידה לבירור תלונות מהציבור, שבראשה יעמוד נציב בירור התלונות, ותפקידו יהיה לברר תלונות שהוגשו על בעלי התפקידים המנויים בחוק, בהתאם להוראות החוק המוצע. עיגון נציבות תלונות הציבור בחקיקה, נועד בין היתר להבטיח כי הביקורת לא תתייחס לשיקול הדעת המשפטי, אשר יישאר במסגרת הביקורת של הממונים על הנילונים בלבד.

על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת בדבר המנגנון המתאים לביקורת מערכתית על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, מוצעת בחוק זה הוראת שעה לפיה במהלך השנה הראשונה שמיום פרסומו של חוק זה, יוסמך הנציב (בנוסף לתפקידו כמברר תלונות) לערוך ביקורת מערכתית על הגופים המבוקרים. זאת, בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק.

כן מוצע, כי לאחר שנה, יחדל הנציב מעריכת ביקורת מערכתית וימלא את תפקידו כמברר תלונות בלבד, ובמקביל ימונה, לפי חוק הביקורת הפנימית, מבקר פנימי ייעודי שיהיה אחראי על ביצוע ביקורת מערכתית יזומה על הגופים המבוקרים, ויפעל בהתאם לחוק הביקורת הפנימית.

באופן זה, תוכל שרת המשפטים לשקול כעבור שנתיים את המודל המועדף והנכון יותר בראייתה לביצוע ביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, אשר יוביל לשיפור וייעול תהליכי הביקורת ובירור התלונות, וכפועל יוצא יחזק את אמון הציבור במערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות. כל זאת, תוך שמירה על עצמאות שיקול הדעת של התביעה והיכולת המעשית של כל פרקליט או תובע להפעיל את שיקול דעתו המקצועי, באופן עצמאי וללא מורא. עצמאות זו נדרשת כדי להבטיח את שלטון החוק ואת השוויון בפני החוק והוראות החוק המוצע נועדו לשמרה.

על מנת לאפשר את השלמת הליך החקיקה בזמן קצר ככל האפשר ובטרם יתפזר מושב הכנסת בשל פגרת הפסח (ביום 3 באפריל 2016) , מבוקש כעת אישור הממשלה לנוסח החוק האמור וכן מוצע כי החלטת ועדת השרים תהיה "על-דעת הממשלה" וזאת בהתאם להוראת סעיף 41(א) לתקנון עבודת הממשלה.
בנוסף, בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, מוצע לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה לקצר את תקופת ההנחה על שולחן הכנסת ולהקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.

ה. הממשלה דנה בטיוטת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס.), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:
א. לקבוע כי תחולת החוק המוצע תהיה לשלוש שנים.

בכפוף לכך:

ב. לאשר עקרונית את טיוטת-חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס’…), התשע"ו- 2016.
ג. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ד. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט-1999 (להלן – החוק), קובע תקופה קצובה שבה נאסר על יצירת אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה, שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע. כיום תוקפו של החוק קבוע ליום ט"ו באייר התשע"ו (23 במאי 2016). אם לא יוארך תוקפו בעוד מועד, יפקע החוק והאיסור על ביצוע שיבוט בישראל – יפקע.

בסעיף 4 לחוק הוטל על ועדת הלסינקי העליונה שמונתה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א-1980 לשמש כוועדה מייעצת לעניין החוק שתפקידה לייעץ ולהמליץ לשר הבריאות לעניין תוקף האיסורים הקבועים בחוק (להלן – הוועדה המייעצת). החוק המוצע קובע שני תיקונים בעקבות המלצות הוועדה המייעצת -

(1) להאריך את תוקפו של החוק בחמש שנים נוספות.
(2) לתקן את הגדרת "שיבוט אדם" בחוק כך שתכלול טכנולוגיות נוספות הקיימות כיום בתחום זה והעשויות להתפתח בעתיד.

ו. הממשלה דנה בתיקון החלטת ממשלה בדבר תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2016-2015, ומענה לצרכים מיידיים עקב מבצע "צוק איתן", והחליטה כדלקמן:

להחליף את סעיף 4 בהחלטת הממשלה מספר 1846 מיום 13 ביולי 2014 שעניינה "תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2015 – 2016, ומענה לצרכים מידיים עקב מבצע "צוק איתן", כפי שתוקן בסעיף 42 להחלטת הממשלה מספר 2017 מיום 21.09.2014 שעניינה "תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה" בנוסח להלן:

א. משרד הפנים ימשיך להעניק בשנים 2016-2015 מענק מיוחד למימון הנחה בשיעור של 45% בשיעורי הארנונה למגורים, וכן הנחה בשיעור של 39% לנכסים אחרים, ובתנאי שמתקיים בנכס אחד התנאים הבאים:

1. שוכן בתחום יישובי עוטף עזה.
2. מצוי בתחום השטח של המועצות האזוריות שבתחום שיפוטן מצויים יישובי עוטף עזה ובהתאם משלם ארנונה לרשויות אלו, ובמרחק של עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכל בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת לבין הנכס.
"נכס" לעניין זה – כהגדרתו בסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש), למעט נכס המוחזק על ידי המדינה.
לשם כך, להנחות את שר הפנים לתקן את תקנה 3ג לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 בהתאם לאמור ביחס לשנים
2016-2015, בכפוף לקבלת אישור לתחולת התיקון למפרע, כנדרש על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין חקיקת משנה (הנחייה מס’ 2.3100).

ב. משרד הפנים יעביר לרשויות המקומיות מענק מיוחד למימון הנחות הארנונה הקבועות בסעיף א לעיל, כנגד גביית הארנונה בפועל. משרד האוצר ישפה את משרד הפנים בסך המענק המיוחד שיעביר משרד הפנים לרשויות כאמור.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 3.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

הלנה אור - עיצוב גרפי

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

Funzing-F1

תגובות אחרונות