הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 13 ביוני 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 13 ביוני 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"כולנו מזועזעים מהטבח הנורא באורלנדו. אבקש להביע שוב, בשם ממשלת ישראל ואזרחי ישראל, את תנחומנו לעם האמריקני ולמשפחות, בשעה קשה וטרגית במיוחד.

הטרור הזה מאיים על העולם כולו, וקודם כל דרוש שהמדינות הנאורות יתאחדו ביתר שאת כדי להילחם בו. אנחנו עומדים כתף אל כתף יחד עם העם האמריקני.

הממשלה תשמע היום סקירה על המלצות "ועדת שטרום" שיאפשרו להקים בישראל בנקים חדשים. התחרות בענף הבנקאות תקל על מצוקת האשראי של עסקים קטנים ובינוניים, וההפרדה בין הבנקים הגדולים לבין חברות כרטיסי האשראי. היא תחילתה של רפורמה מקיפה שתטיב עם כל אזרחי ישראל."

שר האוצר אמר:

"אחרי שנה של עבודה מאומצת נסללה הדרך להקמת בנקים חדשים. כפי שאתם יודעים, במשך 47 שנים לא קם בנק במדינת ישראל בגלל החסמים. אנחנו באנו לבשר היום לממשלה על הסרת החסמים, על האפשרות להקים בנקים חדשים, הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ופירוק הריכוזיות.

הבשורה הגדולה ביותר היא לעסקים הקטנים, למשקי הבית שסובלים ממחנק אשראי, סובלים ממרווחי ריבית גבוהים וסובלים מעמלות גבוהות. הדברים האלה ייעלמו מהעולם ברגע שנקים את הבנקים. היום אנחנו נציג את זה בפני הממשלה. דרור שטרום יציג את הנושא הזה.

חשוב לי לציין שכל מה שמוצג היום הוא בהסכמה ובהליכה משותפת עם בנק ישראל, תוך שמירה על אחריות משקית ויציבות פיננסית.

ראש הממשלה, אני רוצה להודות לך על הגיבוי, להודות לנגידת בנק ישראל וכמובן לדרור שטרום על כל העבודה שהוא עשה."

ב. ראש הממשלה עדכן את חברי הממשלה בעניין ביקורו ברוסיה שהתקיים בשבוע שעבר לציון 25 שנים לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין הפדרציה הרוסית.

ראש הממשלה עדכן את חברי הממשלה לגבי הנושאים שעלו במפגשים עם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, וציין כי קיימת הבנה בין שתי המדינות על שורה של נושאים.

ג. הממשלה דנה היום בעניין קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, והחליטה כדלקמן:

1. לקבוע כי היישובים המפורטים להלן יוכרזו לצורך פעילות משרד הבינוי והשיכון בתחומי הפעילות שמפורטים בהחלטה זו, כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון (להלן: "היישובים"), במטרה לקדם את השגת היעדים הבאים:

א. להקל על מצוקת הדיור של רבים מתושבי המדינה.
ב. לחזק את אזורי הפריפריה הגיאוגרפית, ובראשם הגליל והנגב.
ג. לעודד הגירה חיובית ליישובים.
ד. לעודד בנייה ביישובים.
ה. העצמת חוסנם הכלכלי של היישובים.
2. לקידומם של יעדים אלו יינתנו הטבות המפורטות להלן:

בתחום התכנון והפיתוח:
משרד הבינוי והשיכון יסבסד הוצאות תכנון ופיתוח לבניה חדשה, רוויה וצמודת קרקע, על קרקעות מדינה המשווקת על-ידי המדינה על-פי החלוקה שלהלן (רשימת היישובים והחלוקה לקבוצות בנספחים א’ וב’) – הטבלה באתר רוה"מ.

לעניין החלטה זו, "בנייה רוויה": מגרש אשר הבנייה בו היא בצפיפות של 4 יחידות דיור לדונם נטו לפחות, ובלבד שבמגרש אמורות להיבנות, על פי התוכנית, 4 יחידות דיור לפחות.

כלל הסכומים המפורטים בסעיף זה מעודכנים למדד בסיס 3/2016 ויעודכנו סמוך למועד כל שיווק בהתאם לעליית מדד תשומות הבנייה.

בתחום הסיוע לפרט:

א. הלוואה לדיור הניתנת למחוסר דיור על-פי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, תינתן על פי ניקוד מינימאלי של 1,500 נקודות לרוכשים דירה באחד מהיישובים בקבוצות א1 בתחום העירוני ו-א1 – א2 בתחום הכפרי.

ב. הלוואת מקום – תינתן תוספת הלוואה לדיור לזו הניתנת כאמור בסעיף א’, בסכומים הבאים:

1) קבוצת היישובים א1 בתחום העירוני ו-א1 – א2 בתחום הכפרי – 100,000₪ למשפחות ו-50,000 ₪ ליחידים.

2) קבוצת היישובים א2 בתחום העירוני ו-ב’ בתחום הכפרי – 70,000₪ למשפחות ו-35,000 ₪ ליחידים.

תקופת הלוואת המקום האמורה בסעיף זה לעיל וכן תנאי ההלוואה ייקבעו על ידי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון באישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר ויפורסמו לעיון הציבור.

3. אמות המידה לקביעת היישובים

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 667 מיום 4.8.2013 (להלן – החלטה 667), שבה מוגדרים אזורי עדיפות לאומית, בין היתר, לטובת תחום הדיור והפיתוח העירוני, ולשם קביעת היישובים להם יינתנו הטבות שלעיל, מתוך היישובים שנכללו מלכתחילה בהחלטה 667, נבחנו כלל היישובים הנכללים בהחלטה, לפי אמות מידה מצטברות שיפורטו להלן.

יישובים עירוניים:

א. נכללו ברשימה רק עיריות ומועצות מקומיות שמספר תושביהן עולה על 2,000 נפש, מבין אלה הכלולות בהחלטה 667, אשר בהן המדד החברתי-כלכלי על פי קביעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) המעודכן ל- 5/2016 הינו 6-1 ובלבד שהם עמדו במבחן ערכי קרקע כמפורט להלן.

ב. מבחן ערכי קרקע: המבחן הוחל רק על היישובים מבין האמורים בסעיף קטן א’ לעיל, שבהם המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 5 או 6. על יישובים אלה לעמוד באחד משני תנאים אלה:

1) ישובים בהם מרכיב ערך הקרקע בבנייה רוויה, על-פי תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל בשנים 2014-2011, נמוך מ- 25% מערך קרקע מפותחת. ביישובים סמוכי גבול, כהגדרתם בהחלטה 667, ייבחן ערך הקרקע כאמור לעיל אחת לשנה על פי תוצאות המכרזים בשלוש השנים הסמוכות טרם ביצוע שיווק חדש ראשון באותה שנה או תוצאות המכרזים שקדמו לכך, אם לא בוצעו שיווקים במהלך שלוש השנים האמורות.

2) יישובים שבהם במהלך השנים 2014-2011 המדינה לא שיווקה קרקעות לבנייה רוויה או ששיווקי הקרקע לא צלחו בלמעלה מ-25% מן השיווקים ביישוב או ששיווקי הקרקעות לבנייה רוויה צלחו בהיקף מצטבר של פחות מ-50 יח"ד.

ג. היישובים דורגו על-פי המרכיבים והמשקולות המפורטים לעניין זה בהחלטת ממשלה 4192 (פרק "אמות המידה לקביעת היישובים", כותרת משנה "יישובים עירוניים", סעיף קטן ג’), בהתאם להגדרות למ"ס ונתוניו, למעט השיקול הביטחוני שהינו בהתאם להגדרות החלטה 667, וכמפורט להלן:

יישובים צמודי גדר, יישובי עוטף עזה וישובים מאוימים ברמת איום 5 – 15 נקודות, יישובים סמוכי גבול ויישובים מאוימים ברמת איום 4 – 10 נקודות, יישובים מאוימים ברמת איום 3 – 5 נקודות. לעניין החלטה זו – יישובים סמוכי גבול, יישובים צמודי גדר ויישובים מאוימים: כהגדרתם בהחלטה 667;יישובי עוטף עזה: כהגדרתם בסעיף 1 להחלטת הממשלה מס. 1846 מיום 13.7.2014 (להלן: "החלטת יישובי עוטף עזה").

ד. לאחר שקלול הנתונים כאמור בסעיף ב’ ולאורם, ולנוכח מגבלות תקציב, הרשימה חולקה לשתי קבוצות – א1 ו-א2 על-פי דירוגם, כמפורט בנספח א’.

יישובים צמודי גדר נכללו בקבוצה א1 אף אם דירוגם על פי השקלול נמוך יותר. כן נכללו בקבוצה א1 יישובי עוטף עזה, אף אם דירוגם נמוך יותר, וזאת בהמשך להחלטת יישובי עוטף עזה וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה. האמור לעיל וכן האמור ביחס ליישובי עוטף עזה בסעיף ד’ לחלק היישובים הכפריים להלן, יהיה בתוקף כל עוד החלטת יישובי עוטף עזה תהא בתוקף או כל החלטה אחרת הבאה במקומה או מאריכה את תוקפה.

יישובים כפריים:

א. נכללו ברשימה כל היישובים הכפריים הכלולים במועצות אזוריות וכן ומועצות מקומיות שמספר תושביהן אינו עולה על 2,000 נפש, אשר מופיעים בהחלטה 667, ובכפוף לאמור בס"ק (ב) להלן.

ב. מבחן ערכי קרקע: יישובים כפריים שבהם שווקו קרקעות על-ידי רשות מקרקעי ישראל בשיטת שיווק תחרותית בשנים 2014-2011, ומרכיב ערך הקרקע, על-פי תוצאות המכרזים גבוה מ-25% מערך קרקע מפותחת, לא ייכללו ברשימת הישובים.

ג. דירוג היישובים הינו כדלקמן:

1. היישובים דורגו על-פי המרכיבים והמשקולות המפורטים לעניין זה בהחלטה 4192 (סעיף 2 להחלטה, פרק "אמות המידה לקביעת היישובים", כותרת משנה "יישובים כפריים", סעיף קטן ב’) בהתאם להגדרות למ"ס ונתוניו העדכניים ל – 5/2016, למעט מרכיב השיקול הביטחוני שהינו כמפורט להלן.

2. בנוסף לדירוג כאמור בסעיף קטן (1) לעיל, ניתנה תוספת ניקוד ליישובים בגין מרכיב השיקול הביטחוני בהתאם לאמור בסעיף קטן ג(2) בחלק היישובים העירוניים לעיל.

ד. לאחר שקלול הנתונים כאמור בסעיף ג’ ולאורם, ולנוכח מגבלות תקציב, הרשימה חולקה לשלוש קבוצות א1, א2 ו- ב’ על-פי דירוגם. יישובים צמודי גדר ויישובי עוטף עזה נכללו בקבוצה א1 אף אם דירוגם נמוך יותר.

ה. יישוב אשר על פי דירוגו בהחלטה זו אמור להיכלל בקבוצה ששיעור סבסוד הפיתוח הניתן לה נמוך יותר מזה שניתן לקבוצת היישובים בה הם נכללו לפי החלטה 4192, ואשר מספר תושביו קטן מ-500 נפש בהתאם לנתוני הלמ"ס, אך חל בו גידול אוכלוסייה ביחס לנתוניו במסגרת החלטה 4192 ייכלל בקבוצה שבה נכלל על פי החלטה 4192.

4. לרשימות היישובים שנקבעו כאמור לעיל, יתווספו כלל היישובים החדשים כהגדרתם בסעיף 2(ד) להחלטה 667, בכפוף למבחן ערכי קרקע כמפורט בסעיף 3 לעיל ביחס ליישובים עירוניים או כפריים, לפי העניין, ותוקף הכרזתם כיישובי עדיפות לאומית תהיה עד לתום תוקף החלטה זו. הודעה על הוספת יישובים חדשים לרשימה תפורסם באתרי האינטרנט של משרד ראש הממשלה ומשרד הבינוי והשיכון. היישובים החדשים שהוספו כאמור, ואלה שיתווספו בעתיד לרשימות היישובים, ייכללו ברשימת היישובים א2, ואם הם יישובים צמודי גדר, יישובי עוטף עזה או ישובים הכלולים בנפות הפריפריאליות ביותר, כהגדרתן בסעיף 2(א) להחלטה 667, ייכללו ברשימת הישובים א1.

5. בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 870 מיום 20.12.2015 וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה, ייכלל היישוב חריש בקבוצת יישובי העדיפות הלאומית העירוניים א2.

6. לקבוע כי יישובים הנכללים באזורי עדיפות לאומית במסגרת החלטה זו וכן נכללים במסגרת החלטות ממשלה אלה: מספר 1539 מיום 21.3.2010, 3211 מיום 15.5.2011, 4432 מיום 18.3.12, 2332 מיום 14.12.2014, 2365 מיום 21.12.2014, 59 מיום 7.6.2015, 922 מיום 30.12.2015 ו- 959 מיום 10.1.2016 וכן בכל החלטת ממשלה שתבוא במקום כל אחת מהן, יקבלו את הטבת סבסוד עלויות הפיתוח בקרקעות המשווקות על-ידי המדינה על-פי שיעור הסבסוד הגבוה מבין החלטות אלה.

7. נתוני הבסיס, כמשמעותם בהחלטה 667, וכן נתוני למ"ס נוספים אשר שימשו לצורך דרוג היישובים על פי החלטה זו, יהיו קבועים בהתאם לנתונים שבמועד החלטה זו, וזאת כל עוד החלטה זו בתוקף ואף אם פורסמו בינתיים נתונים חדשים.

8. תוקף החלטה זו הינו מיום אישורה בממשלה עד ליום 31.12.2017.

9. מתן הטבות על פי החלטה זו ליישובים באזור יהודה ושומרון יהיה בכפוף להחלטת הדרג המדיני. מתוקף כך, בשל המצב הביטחוני המתמשך ועד להחלטה נוספת בעניין, במקום בו יש פגיעה בגובה ההטבות הנהוגות באזור, הן תשארנה על כנן.

10. בבנייה עצמית רוויה, סבסוד הוצאות הפיתוח יחושב לפי סך יחידות הדיור במגרש על פי התב"ע, אולם גובה הסבסוד שיינתן לא יעלה על מספר רוכשי המגרש בפועל, בכפוף לתנאי המכרז לשיווק הקרקע, כפול הסבסוד הניתן ליחידת דיור אחת על פי הזכויות שבתב"ע. בהתאם לכך, לא יינתן סבסוד הוצאות פיתוח ביחס ליחידת דיור אשר רוכש המגרש העביר את זכויותיו לבנייתה לרוכש אחר מבין רוכשי אותו מגרש, לאחר השיווק, על פי הכללים שיקבע לעניין זה משרד הבינוי והשיכון ויעמדו לעיון הציבור.

לעניין סעיף זה, "בנייה עצמית רוויה": בנייה רוויה העתידה להתבצע על ידי מי שרכשו את הקרקע לצורך בניית דירות, כאשר כל יחידות דיור במגרש מיועדות לרוכשי המגרש.

11. אופן מימוש סבסוד הפיתוח על פי החלטה זו יהיה בהתאם לכללים שיקבע משרד הבינוי והשיכון ויעמדו לעיון הציבור.

12. הוראות מעבר

א. במתחמים ביישובים עירוניים בבנייה רוויה ובבנייה צמודת קרקע וכן במתחמים ביישובים כפריים שבהם משווקת קרקע לבנייה רוויה, במכרז אשר חלף בו המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז לשיווק הקרקע קודם מועד תחילת החלטה זו, יינתן סבסוד הפיתוח על פי הכללים הקבועים בהחלטה 4192.

ב. במתחמים ביישובים עירוניים בבנייה רוויה ובבנייה צמודת קרקע וכן במתחמים ביישובים כפריים שבהם משווקת קרקע לבנייה רוויה, אשר בהם פורסמו מכרזים לשיווק קרקע טרם מועד תחילת החלטה זו, שבהם המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז הינו לאחר מועד תחילת החלטה זו, תחול החלטה 4192 או החלטה זו, לפי שיעור הסבסוד הגבוה מביניהן. במקרה שבו תחול החלטה זו כאמור לעיל, יעודכן שיעור סבסוד הוצאות הפיתוח שנקבע במכרז ויפורסם בהתאם לכללי המשרד ורשות מקרקעי ישראל וכן יידחה המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, אם הדבר נדרש.

ג. במתחמים ביישובים כפריים, שאינם בבנייה רוויה, אשר שווקו בהם 30% ומעלה מיחידות הדיור טרם מועד תחילת החלטה זו, ימשיכו לחול הכללים בהתאם להחלטה 4192. במתחמים ביישובים כפריים, שאינם בבנייה רוויה, אשר שיווקם החל טרם מועד תחילת החלטה זו, אך שווקו בהם פחות מ-30% מיחידות הדיור טרם מועד זה, יחולו, לגבי לאותם מתחמים, ביחס ליחידות הדיור שטרם שווקו, הכללים לפי החלטה 4192 או החלטה זו, לפי הגבוה מביניהן.

ד. לעניין סעיף קטן זה – יחידות דיור ששווקו: יחידות דיור אשר המועמדים לרכישתן עברו את הליכי הקבלה ליישוב על פי דין וחתמו על הסכם עם בעל הזכויות בקרקע, ובמתחמים ביישובים כפריים שבהם משווקות קרקעות בשיטת שיווק תחרותית, יחידות דיור בהן נקבעו זוכים במסגרת שיווק תחרותי.

13. השיקולים והנימוקים לקביעת החלטה זו לפי החוק בדבר אזורי עדיפות לאומית:

החלטה זו מוגשת מכוח פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 ("החוק") וזאת לאור השיקולים הקבועים בסעיף 151(ב) לחוק, וכמפורט להלן.

א. כנקודת מוצא, נבחנו היישובים הכלולים באזורי עדיפות לאומית שנקבעו בהחלטה 667 , אשר הביאה בחשבון את מכלול מהשיקולים הקבועים בסעיף 151(ב) לחוק, לרבות לטובת תחום הדיור. מתוך כלל היישובים הנכללים בהחלטה מס’ 667 יוחדו היישובים המפורטים בהחלטה זו, בהתאם לאמות המידה שפורטו לעיל ולאור השיקולים הנוספים המפורטים להלן.

ב. כלל תחומי הסיוע של משרד הבינוי והשיכון שבהחלטה זו, מיועדים, בין היתר, לסייע לבנייה חדשה ופיתוח היישובים, למניעת הגירה שלילית מהם ולחיזוקם.
רציונל זה עולה בקנה אחד עם השיקולים הקבועים בסעיף 151(ב)(5) לחוק בדבר הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות.

ג. שיעור סבסוד הפיתוח לבניה רוויה הוא 50% ולבניה צמודת קרקע – 70%, 50% או 20%, בכפוף לתקרה כספית ובהתאם לקבוצת הישובים. בבניה צמודת קרקע בישובים עירוניים נקבע שיעור סבסוד של 50%, בכפוף לתקרה כספית, שכן על פי ניסיון העבר, שיעור סבסוד זה הוא אפקטיבי גם ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית הרחוקה העירוניים, זאת לעומת הסבסוד בשיעור 70% הנדרש ביישובים הכפריים המרוחקים על מנת לאפשר בהם שיווקים, וכיוון שבאופן יחסי לכלל עלויות הבניה, מרכיב הפיתוח בבניה צמודת קרקע הוא גדול יותר.

ד. לגבי היישובים העירוניים, לא נכללו ברשימת היישובים רשויות מקומיות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 7 ומעלה, וזאת כיוון שמיקום זה במדד מעיד כי אין צורך במתן הטבות מיוחדות לשם משיכת אוכלוסיה ליישובים אלה. הדבר עולה בקנה אחד עם סעיף 151(ב)(2) לחוק בדבר חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב.

ביישובים הכפריים נכללו ונבחנו כלל היישובים שנקבעו בהחלטה 667, ללא קביעת תנאי סף להמשך בחינה ומיון של המדד הכלכלי-חברתי, מכיוון שבתחום הכפרי קיימים בלמ"ס נתונים זמינים ברמת המועצה ולא ברמת היישוב הבודד. לאור האמור, ומכיוון שעלולים להיות יישובים שהינם חלשים יחסית למדד הכלכלי-חברתי של המועצה בה הם נכללים, הוחלה הבחינה על כלל היישובים.
מועצות מקומיות שמספר תושביהן אינו עולה על 2,000 נפש נכללו ברשימת הישובים הכפריים בהתבסס על כך שעל פי הגדרות הלמ"ס, ישוב מוגדר כעירוני מעל לרף של 2,000 תושבים.

ה. בהמשך להחלטת הממשלה מס. 1846 מיום 13.7.2014 וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה ובמטרה לחזק את החוסן האזרחי ביישובי אזור זה, יקבלו "יישובי עוטף עזה" כהגדרתם בסעיף 1 להחלטה האמורה, השלמה לרמת ההטבות של קבוצת יישובי עדיפות לאומית א1 להחלטה זו, וזאת כל עוד ההחלטה האמורה תהה בתוקף או כל החלטה אחרת הבאה במקומה או מאריכה את תוקפה.

ו. ביישובים העירוניים שדירוגם החברתי- כלכלי הוא 5 ומעלה, נערך מבחן ערך קרקע, כך שיכללו ברשימה ישובים בהם מרכיב ערך הקרקע, על-פי תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל בשנים 2014-2011, נמוך מ- 25% מערך קרקע מפותחת וכן ישובים בהם במהלך השנים 2014-2011 המדינה לא שיווקה קרקעות לבנייה רוויה או ששיווקי הקרקע לא צלחו בלמעלה מ-25% מן השיווקים ביישוב או ששיווקי הקרקעות לבנייה רוויה צלחו בהיקף מצטבר של פחות מ-50 יח"ד. קיומם של ערכי קרקע נמוכים ביישובים או שיווקים שאינם צולחים באחוזים משמעותיים ולחילופין שווקים דלים של קרקעות לבניה רוויה כפי שפורט לעיל, מעידים כי מדובר ביישובים בהם הביקוש לדירות בבניה רוויה הינו נמוך. בהתאם לאמור נערך מבחן ערך קרקע גם בישובים כפריים, כך שהישובים בהם שווקו קרקעות על-ידי רשות מקרקעי ישראל בשיטת שיווק תחרותית ומרכיב ערך הקרקע, על-פי תוצאות מכרזים בשנים 2011-2014, גבוה מ-25% מערך קרקע מפותחת, לא נכללו ברשימת הישובים.

ז. לשם דירוג היישובים ברשימה נלקחו מרכיבים אובייקטיביים המשפיעים ביותר על תחום הדיור כמפורט להלן. שיעורי הגירה שליליים של יישוב מעידים על נטישת אוכלוסייה שגדלה ביישוב. שיעור גידול אוכלוסייה הינו נתון שטומן בחובו את כוח המשיכה של היישוב הן עבור האוכלוסייה שגדלה ביישוב והן לגבי אוכלוסייה חדשה. מדד פריפריאליות ומדד כלכלי-חברתי הינם מדדים המשפיעים באופן מובהק על ביקוש למגורים ביישוב ועל חוזק האוכלוסייה ביישוב. שיקול בטחוני משפיע במידת מה על הביקוש למגורים ביישוב, ובנוסף קיים אינטרס מדיני ביטחוני לחזק יישובי סמוכי גבול ויישובים מאוימים. לעניין היישובים העירוניים, כאמור, לאור חשיבותם, ניתן למדד שיעור הגירה ולמדד שיעור גידול האוכלוסייה משקל כולל של 55% מכלל משקל המדדים.

לעניין היישובים הכפריים, התווסף גם מרכיב של גודל היישוב, אשר בשונה מהמגזר העירוני, משפיע השפעה ניכרת ומעיד על חוזקו של היישוב. לאור זאת, משקלם של מדדי שיעור גידול האוכלוסייה ושיעור הגירה בישובים הכפריים נמוך ממשקלם הכולל של מדדים אלה בישובים העירוניים. בנוסף, למדד הפריפריאלי, שהינו מדד ברמה מועצתית, ניתן משקל גבוה יותר מאשר ביישובים עירוניים; ביישובים הכפריים רמת השירותים המקומית, נמוכה מזו הקיימת ביישובים עירוניים פריפריאליים, ולכן ניתן משקל גדול יותר למדד זה, אשר מאבחן את מיקומה הגיאוגרפי של המועצה האזורית כולה, הן במרחק שלה ממרכז הארץ והן בנגישותה לשירותים באזור המרכז. שיקולים אלו עולים בקנה אחד עם השיקולים הקבועים בסעיף 151(ב)(1)-(5) לחוק. דירוג היישובים בתוך הרשימה הכרחי לשם קביעת צרכים וסדרי עדיפויות בחלוקת הסיוע במשאבים הקיימים.

ח. ישובים כפריים שאמורים היו לרדת קבוצה או שתיים לעומת קבוצת הישובים בה הם נכללו לפי החלטה 4192, ואשר מספר תושביהם קטן מ- 500 נפש, נכללו אף בהחלטה זו בקבוצה בה נכללו על פי החלטה 4192. זאת כיוון שלמרות הגידול באוכלוסייתם, שהוא, יש להניח, גורם מרכזי שהביא לירידה במיקומם ברשימת הישובים, מדובר בגידול נומינלי קטן בהיקפו, אף אם שיעורו (באחוזים) גבוה, ומספר תושביהם עדיין קטן משמעותית ויש צורך מיוחד להמשיך ולחזקם.
ט. נכללו יישובים חדשים כהגדרתם בסעיף 2ד להחלטה 667, וזאת, בין היתר, מתוך הצורך לסייע להתבססות היישובים ולקליטתם באזור בו הם מוקמים. מתן ההטבות יעודד הקמה ורכישה של דירות למגורים והגעת תושבים ליישוב החדש ובכך יסייע בחיזוקו ובקיצור משך הזמן עד להתבססותו. בסעיף זה נשקל תכנון פריסת האוכלוסייה, כאמור בסעיף 151(ב)(3) לחוק.

י. בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 870 מיום 20.12.2015 בנושא "סיוע בהקמת העיר חריש" וכתיקון לה, ומן הנימוקים המופיעים בפרק העדיפות הלאומית באותה החלטה, ייכלל הישוב חריש בקבוצת יישובי העדיפות הלאומית א2. לאור הנימוקים עליהם התבססה ההחלטה האמורה, אשר הכריזה על חריש כישוב בעל עדיפות לאומית, יש מקום להוסיף את העיר חריש לרשימת הישובים שבהחלטה זו.

יא. נקבע כי יישובים הנכללים באזורי עדיפות לאומית במסגרת החלטה זו וכן נכללים במסגרת החלטות ממשלה העוסקות בפיתוח לבניה למגורים במגזרי המיעוטים (מספר 1539 מיום 21.3.2010, 3211 מיום 15.5.2011, 4432 מיום 18.3.12, 2332 מיום 14.12.2014, 2365 מיום 21.12.2014 ו- 59 מיום 7.6.2015), וכן בכל החלטת ממשלה שתבוא במקום כל אחת מהן, יקבלו את הטבת סבסוד עלויות הפיתוח בקרקעות המשווקות על-ידי המדינה על-פי שיעור הסבסוד הגבוה מבין החלטות אלה. הנימוק לכך הוא כי יש מקום ליתן הטבה העולה על האמור בהחלטה זו, מקום בו הממשלה קבעה הטבה שכזו, בהתייחס למגזר מסוים, על בסיס הנימוקים שבאותה החלטה מסוימת.

יב. נקבעה הוראת מעבר כללית לפיה מכרזים שפורסמו טרם תחילת החלטה זו והגשת ההצעות בהם היא לאחר תחילתה, יחול שיעור הסבסוד הגבוה מבין שתי ההחלטות.

יג. בנוסף, נקבעה הוראת מעבר לגבי הישובים הכפריים, לפיה בישובים אשר שווקו בהם 30% ומעלה מיחידות הדיור טרם מועד תחילת החלטה זו, ימשיכו לחול הכללים בהתאם להחלטה 4192. הסיבה לכך היא כי בישובים עירוניים, המתחמים משווקים כמקבץ, כך שבמועד בו יזם זוכה במכרז, שווקו כל יחידות הדיור שבמתחם. לעומת זאת, בישובים כפריים, יחידות הדיור משווקות ליחידים, אשר עוברים תהליך הכולל ועדת קבלה או משתתפים בהליך תחרותי ביחס לכל מגרש בנפרד. כיוון שכך, מתחם משווק באופן הדרגתי ומתמשך ויש צורך לקבוע את נקודת האל-חזור ביחס להסדרי הפיתוח של אותו מתחם. נקבע כי שיעור של 30% מהמגרשים הוא הגבול העליון אשר מעבר לו יש להמשיך ולשווק את יתרת המגרשים באותם תנאים בהם שווקו המגרשים הקודמים.

ד. הממשלה דנה בעניין ייעול שוק השכירות למגורים ועידוד שכירות ארוכת טווח, והחליטה כדלקמן:

1. להטיל על שר האוצר להקים צוות בראשות החשבת הכללית, שיכלול נציגים מאגף התקציבים, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמועצה הלאומית לכלכלה (להלן – הצוות). הצוות יבחן מתן תמריצים למשכירים שיתחייבו להשכיר דירות לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים ושבמהלכה שכר הדירה לא יעלה מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, באמצעות, בין היתר, אחד מאלה:

א. הצעת פוליסת ביטוח מסובסדת למשכירי הדירות, ובכלל זה ביטוח נזקים בסיסי לדירה או מתן הגנה למשכיר במקרה שבו שוכר מפר את הסכם השכירות ולא משלם את דמי השכירות כנדרש ממנו.

ב. הצעת גוף מנהל שיספק למשכירים שירותי ניהול ההתקשרות אל מול הדיירים. במסגרת בחינה זו נציגי השלטון המקומי יהיו שותפים לדיוני הצוות.
הצוות יבחן את האפשרות וההיתכנות של פרסום מכרז להצעת ביטוחים כאמור או להצעת שירותי ניהול, התנאים והדרישות שיש לדרוש ממשכירים כתנאי למימוש התמריצים, ואופן הפיקוח על עמידתם בדרישות ובתנאים. בנוסף, יבחן הצוות אפשרות לפרסום המכרזים על ידי רשויות מקומיות כמכרז מסגרת.
המלצות הצוות יוצגו לשר האוצר בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו.
2. להקים צוות בינמשרדי בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) שיכלול נציג משרד האוצר, נציג הנהלת בתי המשפט ונציג מועצה הלאומית לכלכלה, אשר יבחן המלצות לדרכי ייעול ושיפור בירור סכסוכים בין משכירים ושוכרים המתנהלים בפני הערכאות השיפוטיות. זאת, בין היתר, על מנת להקל על צדדים לחוזה שכירות למגורים ליישב מחלוקות שעשויות להתעורר אגב יישומו של חוק השכירות ההוגנת, לכשיחוקק.
כחלק מכך, הצוות יבחן אפשרות להקמת ערכאה שיפוטית ייעודית לדיון בסכסוכים הנובעים מחוזה שכירות למגורים ולחילופין יבחן פתרונות בהתבסס על הערכאות הקיימות. כמו כן, הצוות יבחן צעדים נוספים שיהיה בהם כדי להקל על שוכרים לקבל סעדים בגין הפרת חוזה על ידי המשכיר. תוצאות הבחינה והמלצות הצוות יועברו לשרת המשפטים בתוך 90 ימים.

ה. הממשלה שמעה היום סקירה על ההמלצות המתגבשות בוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים אשר בראשה עומד מר דרור שטרום.
הסקירה נמסרה מפי שר האוצר, מנכ"ל משרד האוצר, נגידת בנק ישראל, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל וכן מפי יו"ר הוועדה, מר דרור שטרום.
המצגת אשר הוצגה בפני הממשלה במהלך הסקירה מצורפת (באתר רוה"מ).

ו. הממשלה דנה בעניין בית הספר לרפואה בצפת – הקמת מתחם הקבע, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 4541 מיום 3.9.2009 שעניינה קביעת מיקום בית הספר החמישי לרפואה בצפת, מס’ 1351 מיום 7.2.2010 שעניינה היערכות המועצה להשכלה גבוהה לפקולטה לרפואה בצפת ומס’ 2090 מיום 15.8.2010 שעניינה הקמת מתחם זמני ומתחם הקבע של בית הספר לרפואה בצפת, (להלן – ההחלטה), להקים את מתחם הקבע של בית הספר לרפואה בצפת, וכשלב ראשון בהקמת המתחם האמור לפעול כמפורט בהחלטה זו:

1. לצורך התכנון המפורט של מתחם הקבע, יוקצה תקציב של 20 מיליון ₪ בשנת התקציב 2016, בחלוקה הבאה: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – 13 מיליון ₪ ומשרד האוצר – 7 מיליון ₪. תקציבי התכנון והבנייה של מתחם הקבע יבוצעו על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. העברת תקציב המדינה לתכנון מתחם הקבע מותנית בגיוס תקציבים תואמים (MATCHING) על ידי אוניברסיטת בר אילן ממקורות לא ממשלתיים בקצב זהה, בסך שלא יפחת מ-20 מיליון ₪ ועל פי פריסת התקציב הממשלתי האמורה לעיל.

2. לצורך התכנון המפורט של העתקת מבני משרד הבריאות משטח מתחם הקבע לשטח בית החולים זיו, יוקצה תקציב של 10 מלש"ח בחלוקה הבאה: משרד הבריאות – 7 מלש"ח, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – 3 מלש"ח בפריסה שתיקבע בין המשרדים. תקציב התכנון יופעל על ידי משרד הבריאות החל משנת 2016, ויוקצה בהתאם להתקדמות בפועל.

3. להטיל על הוועדה הבין-משרדית שהוקמה מכוח ההחלטה, ללוות את עבודות התכנון המפורט של מתחם הקבע ולפקח אחר התקדמות העבודות. עם סיום עבודות התכנון המפורט, הוועדה תתכנס לדיון בתכנון המפורט ובחינת אישורו, ובכלל זה, חלוקת התקציב בין משרדי הממשלה והפריסה התקציבית, הן של הקמת מתחם הקבע והן של העתקת מבני משרד הבריאות לשטח בית החולים זיו.

4. לצורך תפעול בית הספר לרפואה, לרבות הצטיידות וגיוס חוקרים, יוקצה תקציב של 31.875 מיליון ₪, בפריסה ל-2 שנות תקציב, 2017-2016, על פי החלוקה הבאה:

א. בשנת התקציב 2016: 16.875 מיליון ₪ בחלוקה שווה בין משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוה (להלן – ות"ת) והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – 5.625 מיליון ₪ כל משרד.

ב. בשנת התקציב 2017: 15 מיליון ₪ בחלוקה הבאה: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – 10 מיליון ₪, הות"ת – 5 מיליון ₪. התקציב יבוצע על ידי הות"ת.

העברת תקציב המדינה מותנית בגיוס תקציבים תואמים (MATCHING) על ידי אוניברסיטת בר אילן ממקורות לא ממשלתיים, על פי פריסת התקציב הממשלתית לעיל ולכל הפחות 31.875 מיליון ₪ על פני 2 שנות תקציב.

5. מובהר כי אין באמור בהחלטה זאת כדי לגרוע מסמכויות המל"ג-ות"ת או בסמכויות גורמי התכנון או כל גורם אחר, המוקנות להם על פי דין.

בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, יובהר כי החלטה זו תמומן מתקציבי משרדי הממשלה המוזכרים בהחלטה זו ובהתאם לחלוקה ביניהם, ולא יינתנו בגינה תוספות תקציביות לשנים 2019-2017.

6. החלטות עתידיות לעניין הקמת מתחם הקבע, שהינן בעלות משמעות תקציבית, מעבר לשלב התכנון הקבוע בהחלטה זו, מותנות בהבאתן לאישור הממשלה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

Funzing-F

תגובות אחרונות