הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 19 ביוני 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 19 ביוני 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"לפני כמה שנים, בשריפת הכרמל הגדולה, פניתי לנשיא קפריסין, הוא היה ראשון שפניתי אליו ואחר כך לראש ממשלת יוון, שישלחו מטוסי כיבוי. היה להם מטוס כיבוי אחד, הם הוציאו אותו מהמחסנים והם שלחו אותו הנה. אמש הוריתי לשלוח שלושה מטוסי כיבוי שלנו, מתוך צי של שלושה-עשר או ארבעה-עשר מטוסי כיבוי שנמצאים ברשותנו, לעזור להם, והמטוסים נמצאים עכשיו על אדמת קפריסין. זה חלק גם מהסדר אזורי שעשינו יחד עם קפריסין ויוון כדי לסייע במצבי חירום. אני שמח שעולה בידינו לתת את הסיוע הזה.

הממשלה תדון היום בתכנית סיוע לחיזוק יישובי יהודה ושומרון. מדובר בהתגייסות של משרדי ממשלה רבים למען התושבים שם, וזה בחיזוק הביטחון, סיוע לעסקים קטנים, עידוד התיירות ועוד.

הממשלה תדון היום גם בתכנית מקיפה שנותנת מענה להיעדר אכיפה מול עבירות תכנון ובנייה במגזר הערבי. אזרחי ישראל הערביים – יש לנו עניין לסייע להם, ואנחנו עושים זאת בהרבה מאוד תחומים, אבל השלמת יישום התכנית תיעשה יחד עם השלמת החקיקה הנדרשת לאכיפת סדר בכל הקשור בתכנון ובנייה במגזר הזה."

ב. הממשלה דנה במינוי הקונסול הכללי בלוס אנג’לס, ארצות הברית והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, למנות את שמואל גרונדוורג לתפקיד קונסול כללי בלוס אנג’לס, ארצות הברית, במקומו של דוד סגל, המסיים את תפקידו.

2. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 4470 מיום 8.2.2009, לקבוע את תקופת כהונתו לתקופה בת 3 שנים, וזאת מטעמים מדיניים. ניתן יהיה להאריך תקופה זו עד לתקופה כוללת בת 4 שנים, וזאת לפי המלצת שר החוץ.
ג. הממשלה דנה היום בעניין עידוד תוספת של חדרי אירוח עממיים באמצעות מענק מנהלי, והחליטה כדלקמן:

1. במטרה להגדיל את היצע חדרי המלון ברמה עממית, יינתן מענק מנהלי בשיעור של 13% כתוספת למענק על פי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן- החוק) להשקעות להקמה/הרחבה/השבה/הסבה של מתקן תיירותי ברמה עממית (להלן- המלון) לתקופה של שלוש שנים החל מיום 1 ביולי 2016 ועד 30 ביוני 2019.

2. המענק המנהלי יינתן למלון בשתי פעימות :
- הראשונה בשיעור 8% מההשקעה המוכרת שבכתב הזכאות למלון, בתוספת למענק לפי החוק בהתאם לאבני הדרך שבכתב הזכאות.

- השנייה בשיעור 5% לאחר שהוכח כי בממוצע של 18 חודשים מתוך 36 החודשים לאחר התחלת הפעלת המלון, לפחות 25% מהכנסות המלון היו מתיירות נכנסת.

- סך כל המענקים המנהליים שיינתנו על פי החלטה זו לא יעלה על 25% מהתקציב השנתי של מנהלת השקעות בתיירות.

3. המענקים יינתנו לבתי מלון, שיוקמו באזורי העדיפות לפי המפה שבצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות, התשס"ז-2007) והכוללים לפחות 25 חדרים, בהתאם לחוק ,להוראות, נהלים וכללים של מנהלת השקעות בתיירות.

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס’…) התשע"ו-2016.

2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:
בשנים האחרונות נפוצה במדינת ישראל, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים, תופעת השימוש בחומרים בעלי השפעה פסיכואקטיבית, אשר נמכרים בשוק כ- "סמים חוקיים". מכירתם הנרחבת בקיוסקים ברחבי הארץ נתנה להם את הכינוי "סמי פיצוציות", והם מכונים גם "סמים סינטטיים" ((N.P.S – New Psychoactive Substances. חומרים מְסַכְּנִים אלה (להלן – חומרים מסכנים) מיוצרים באופן מלאכותי ב"מעבדות" לא חוקיות, ללא כל פיקוח רפואי ומכילים חומרים רעילים. הם נתפסים כתחליפים זמינים לסמים, כגון סם הקנביס, אך מדובר בחומרים שהשפעתם חזקה מאוד והסיכון מהם רב.

החומרים המסכנים נפוצו במהירות, עוד לפני שעלה בידי הרשויות לאסור על השימוש בהם. בשל העובדה שחומרים אלה אינם נכללים בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש],

התשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים), הם יוצרו והופצו באופן גלוי, לכל דורש, למרות הסיכון הרב הנשקף מהם.

לפיכך נחקק בשנת 2013 חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג- 2013, אשר נכנס לתוקפו ביום ז’ באלול התשע"ג (13 באוגוסט 2013), ומטרתו לתת בידי הרשויות כלים ראויים להתמודדות עם תופעת החומרים המסכנים. בחוק נקבעו, בין השאר, הסדרים דומים להסדרים שהתגבשו במדינות העולם המתמודדות עם אותה תופעה.

במסגרת ההסדרים שנקבעו בחוק, נקבעו בפרק ב’ הוראות לעניין סמכויות תפיסה והשמדה של חומר מְסַכֵּן. על פי הוראות הפרק מוקנית לשוטר סמכות להיכנס למקום שבו יש חשד סביר להניח כי אדם מחזיק חומר מסכן, לבצע חיפוש במקום וכן לתפוס חומר החשוד כמסכן כדי לסלק את הסיכון לאלתר. כמו כן הוסדרה סמכותו של קצין משטרה להשמיד את החומר המסכן, בכפוף לסייגים המפורטים בפרק.

בשל העובדה שההסדר שבפרק ב’ לחוק הוא הסדר ייחודי, נקבע כי הפרק ייקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכן ניתן יהיה לבחון את יעילותו ותרומתו למאבק בתופעת השימוש בחומרים המסכנים. תוקף הפרק נקבע בסעיף 12(ב) לחוק ולפיו: "הוראות פרק ב’ יעמדו בתוקפן שלוש שנים מיום התחילה", היינו עד ליום ט’ באב התשע"ו (13 באוגוסט 2016).

ממועד חקיקת החוק ועד היום מתמודדת משטרת ישראל באופן יומיומי בטיפול בתופעת השימוש בחומרים המסכנים, ובין השאר, מפעילה את הסמכויות המוקנות לה מכוח פרק ב’ האמור. כך למשל פועלת משטרת ישראל לתפיסת כל מוצר שהחזקתו אינה חוקית כגון: כלי עישון, תכשירי הרזיה, תרופות חשודות כמזויפות וכד’.

מהניסיון שנצבר ממועד תחילת החוק ועד היום עולה כי להסדר ולסמכויות שבפרק ב’ לחוק תרומה משמעותית בהתמודדות עם התופעה השלילית של שימוש בחומרים מְסַכְּנִים. מוצע על כן להפוך את הוראות פרק ב’ להוראות של קבע, ובכך לחזק את ידי רשויות החוק במאבק בתופעה שלילית זו. לשם כך מוצע למחוק את המילים "הוראת שעה" מכותרת פרק ב’ לחוק ולבטל את הוראת סעיף 12(ב) שבו.

ה. הממשלה דנה בעניין יישום הסכמים קואליציוניים, והחליטה כדלקמן:
לתקן את סעיף 2 בהחלטת הממשלה מס’ 674 מיום 8 בנובמבר 2015, שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים, כך שתמיכת המדינה במוסדות תורניים בשנת 2016 תעמוד על סכום התמיכה בשנת 2015 בתוספת 80 מיליון ש"ח, כך שסך התמיכה תעמוד על 1,119 מיליון ₪.

ו. הממשלה דנה בעניין חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה, והחליטה כדלקמן:

בהמשך למאמצי הממשלה ליצירת פתרונות דיור למגזר הערבי, צוות 120 הימים אשר המלצותיו אומצו על ידי הממשלה, לתיקוני החקיקה השונים לצורך קידום והקלה בהסדרת הרישום במגזר הערבי, קידום התכנון במגזר הערבי באמצעות ועדות משנה בוועדות המחוזיות וקביעת אפשרות למתן הקלה כמותית, החלטת ממשלה מס’ 922 מיום 30.12.2015 (להלן: החלטת הממשלה), להמלצות צוות המנכ"לים שהתכנס מכוח סעיף 7(יב) להחלטת הממשלה ובשים לב לדו"ח הצוות להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית (להלן: דו"ח קמיניץ), לפעול לחיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה וטיפול בהפרות ופלישות במקרקעי ציבור, והכול כמפורט להלן:

חיזוק האכיפה ברמה המקומית:

1. ביישובי המיעוטים, כהגדרתם בהחלטת הממשלה, בהם 10,000 תושבים ומעלה, המהווים חלק מוועדה מרחבית לתכנון ובניה ואשר לא מתוכננת לקום בהם ועדה מקומית בחומש הקרוב, תועברנה סמכויות האכיפה הנתונות בידי הוועדה המרחבית לרשות המקומית בהתאם לתיקון החקיקה האמור בסעיף 12 להלן.

2. העברת הסמכויות כאמור תיעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיכו לכך, בכפוף למתן זכות שימוע לוועדה המרחבית ולרשות המקומית, ולאחר קבלת המלצת צוות שיורכב מהמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה (להלן- היחידה הארצית) ומנהל תכנון. המלצה כאמור תתחשב באיכות האכיפה המבוצעת על ידי הוועדה המרחבית וביכולתה של הרשות המקומית לבצע אכיפה אפקטיבית בהינתן המשאבים המתאימים.

3. ייבחן הצורך בתיקוני חקיקה ונהלים לצורך שינוי בהיקף השתתפותן של הרשויות המקומיות בתקציב הוועדה המרחבית לאור העברת סמכויות הפיקוח לרשות המקומית.

4. להנחות את שר האוצר לתקצב ביישובי מיעוטים אשר קיבלו את סמכות הפיקוח כאמור בסעיף 1, תקן כוח אדם וציוד לטובת אכיפה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לסיוע לוועדות מקומיות ע"י מנהל התכנון לצורך היערכות ליישום תיקון 101 לחוק התכנון והבניה (להלן: חבילת הסיוע) ממקורות החלטת הממשלה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. כמו כן, תבוצע בחינה של חבילת הסיוע בכל הנוגע לפיקוח בשיתוף מנהל התכנון, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, היחידה הארצית ואגף התקציבים.

5. רשות מקומית אשר קיבלה על עצמה את האחריות לטיפול בסוגיית האכיפה בשטחה, ככל שתתקבל חוות דעת חיובית של מנהל היחידה הארצית ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, בנוגע לאיכות האכיפה בשטח הרשות המקומית, הדבר יהווה שיקול מהותי לטובת הקמת וועדה מקומית בשטח הרשות המקומית, תקצוב הקמת הוועדה המקומית כנדרש, וכן תיבחן הקצאת משאבים עודפים על חבילת הסיוע.

6. להנחות את שר האוצר לתקצב תקן כוח אדם וציוד לטובת אכיפה בהתאם לתקן שנקבע בחבילת הסיוע לוועדות המקומיות החדשות אשר יוקמו בהתאם להחלטת הממשלה לא יאוחר ממועד הקמתן.

7. להנחות את שר האוצר לקבוע כי תנאי להעברת התקציבים האמורים בסעיפים 4-6, למעט התקציבים הנדרשים לחבילת הסיוע לרשויות אשר קיבלו על עצמן סמכויות אכיפה בשנה הראשונה, תהא אישורה של היחידה הארצית לתכנית אכיפה, שתגיש הרשות המקומית או הועדה המקומית לפי העניין, אשר תיגזר ממדיניות אכיפה שאושרה על-ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, תוך יישום הנחיות מסמך ההדרכה בנושא מדיניות האכיפה לוועדה המקומית.

8. להטיל על היחידה הארצית לבצע בקרה על עבודת הפיקוח בוועדות מקומיות ומרחביות, בכפוף לאישור תיקון חקיקה כאמור בסעיף 12 להלן.

9. להטיל על היחידה הארצית להיכנס בנעלי ועדות מקומיות או מרחביות שאינן מבצעות אכיפה אפקטיבית במרחבי התכנון שבאחריותן, בכפוף לאישור תיקון חקיקה כאמור בסעיף 12 להלן. יובהר, כי אין באמור בכדי לגרוע מכל סמכות המסורה למדינה לפי כל דין.

10. הקצאת משאבים בהתאם לסעיף 7(ח)(1) בהחלטת הממשלה עבור שלב ג’ לרשות מקומית תותנה בהקצאת המשאבים כמפורט בסעיפים 14-18 להלן.
חיזוק האכיפה ברמה הלאומית:
11. לאמץ את המלצות דו"ח קמיניץ, ובהתאם להחלטה זו, ולבצע את תיקוני החקיקה כמפורט בסעיף 12 לשם יישום המלצות הדו"ח.

12. קידום תיקוני חקיקה לאכיפת דיני התכנון והבנייה: להנחות את שרת המשפטים ושר האוצר להפיץ עד לתאריך 30.06.16 תזכיר חוק, לשם חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה ויישום האמור בהחלטה זו, בין השאר, בהיבטים הבאים:

א. לתקן את פרק האכיפה בחוק התכנון והבניה, על בסיס הסעיפים שאושרו בכנסת בקריאה ראשונה במסגרת הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע-2010 שפורסמה ברשומות ביום 15.3.2010, בין היתר בעניינים אלו:

1. ביהמ"ש יוסמך לדחות ביצוע צווי הריסה רק בתנאים מסוימים ומנימוקים מיוחדים שירשמו;

2. החמרת הענישה והגדלת הקנסות המושתים על עברייני בניה בהליך הפלילי על מנת להגביר את האפקטיביות של האכיפה הכלכלית.

ב. בהתאם להמלצת דו"ח קמיניץ לתקן את חוק העבירות המנהליות באופן שעבירות מתחום התכנון והבניה יכללו בחוק העבירות המנהליות ויקבעו קנסות מנהליים מתמשכים, מדורגים וגבוהים במטרה לאיין את הכדאיות הכלכלית בביצוע העבירה, זאת בכפוף לבחינה שתיערך בנושא לרבות האפשרות לכלול בתיקון רק עבירות של אי קיום צווים.

ג. הענקת סמכויות למפקחי תכנון ובניה כדלהלן:

1. לתפוס כלים המשמשים לביצוע עבירה או למטרה אחרת המנויה בסעיף זה בהתאם לסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

2. לאפשר שימוש בכוח סביר בעת כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות המנויות בסעיף 257 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

ד. הענקת סמכות לעובדי היחידה הארצית, כדלהלן:
1. להעניק סמכות למנהל היחידה הארצית להוציא צווי הפסקת שימוש מנהליים וצווי הריסה בכל מרחב תכנון;

2. להנחות מקצועית את הרשויות המקומיות והועדות המקומיות בנושא הליכים מנהליים, חקירה וביצוע פעולות פיקוח.

3. לפעול ליצירת פלטפורמה טכנולוגית אחידה על בסיס טכנולוגיית G.I.S שבה יסומנו עבירות הבניה בראיה כלל ארצית וזאת אף באמצעות הנחיה ועזרה לשדרוג המערכות בוועדות המרחביות והמקומיות, תוך שימוש במשאבים שהוקצו לכך בהחלטות הנוגעות לרפורמות בתכנון ובניה (תיקון 101).

4. להורות בכתב לוועדה מקומית או מרחבית להפעיל את סמכותה ולנקוט פעילות פיקוח הן ככלל, והן בהקשר למקום מסוים;

5. להיכנס בנעלי ועדה מרחבית או מקומית שאינה מקיימת מנגנון אכיפה מקצועי ויעיל, בין בדרך כלל ובין ביחס למקרה מסוים, כך שכלל או חלק מסמכויות הפיקוח הנתונות בידי הוועדה, בכל שטח מרחב התכנון המקומי או חלקן, יעברו לידי היחידה הארצית בשיתוף המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לתקופות זמן מוגדרות. העברת הסמכויות כאמור תיעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו, לאחר מתן המלצה של הצוות כאמור בסעיף 2 לעיל, לאחר שהצוות התייעץ עם החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל על מנת לבחון את היקף הפלישות למקרקעין במרחב התכנון המקומי. אישור כאמור יכול שתייחס לפעולות שעל צוות ההתערבות לעשות הן במישור דיני התכנון והבנייה והן במישור פלישה למקרקעי ציבור תוך התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ויהיה כפוף לזכות שימוע. יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מסמכויות המדינה הקיימות לפי כל דין;

6. לדרוש מרשות מקומית או ממוסד תכנון כל מידע לצורך ביצוע תפקיד היחידה הארצית ומימוש סמכויותיה.

ה. הענקת סמכות אכיפה בהתאם לסמכויות ועדה מקומית לרשות מקומית הנכללת בוועדה מרחבית בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה כמפורט בסעיף 2 לעיל. לאחר העברת הסמכות כאמור, לוועדה המרחבית לא תהיה סמכות אכיפה ברשות המקומית בה הוקמה היחידה.

ו. יובהר כי פעילות התביעה תהיה כפופה למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.

13. להטיל על משרדי המשפטים והאוצר לבחון בשיתוף הנהלת בתי המשפט תיקון חקיקה לצורך שכלול וייעול מערכת השיפוט בתחום אכיפת התכנון והבנייה ודיני המקרקעין.

14. להטיל על מנהלת מינהל התכנון ומנהל היחידה הארצית לקיים מסע הסברה בקרב אוכלוסיית המיעוטים בנוגע לצעדי הממשלה בתחום הגדלת היצע הדיור למגורים וצעדי האכיפה בתחום התכנון והבנייה.
משאבים:
15. לטובת תגבור היחידה הארצית במפקחים, צוותי התערבות ורגולציה על ועדות מקומיות ויחידות אכיפה ברשויות המקומיות יסוכמו משאבים ע"י הממונה על התקציבים ומנהל היחידה הארצית במסגרת דיוני התקציב לשנים 2017-18. היחידה הארצית תפעל לכך שיינתן ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית באיוש תקנים נוספים וזאת בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
16. לטובת חיזוק יכולות האכיפה של היחידה הארצית יוקצו 22 מלש"ח בשנה וכן 5 מלש"ח חד פעמי בשנת 2016 בפירוט הבא:

ז. תקציב עבור סקרים – 10 מלש"ח.

ח. תקציב שנתי לביצוע צווי הריסה – 2 מלש"ח. תקציב הריסות ככל שיידרש ייקבע במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל.

ט. תקצוב פעילות אכיפה ברשויות מקומיות המהוות חלק מוועדה מרחבית לפי סעיף 1 לעיל – 8 מלש"ח.

י. תקציב עבור מיקור חוץ לביקורות ובקרה – 2 מלש"ח.

יא. תקציב חד פעמי לפיתוח מערכת נתונים – 5 מלש"ח. הפרמטרים אשר ייאסף לגביהם מידע יגובשו בהיוועצות עם משטרת ישראל, אשר תקבל גישה לנתוני המערכת.

יב. תקציב למסע הסברה כאמור בסעיף 14 לעיל בהיקף שיסוכם ע"י משרד האוצר.
17. המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים תתוגבר ב-3 פרקליטים. בנוסף, תקציב המחלקה יתוגבר ב-1,000 אלפי ₪.

18. לטובת הקמת וחיזוק יחידות אכיפה בוועדות מקומיות ורשויות מקומיות ביישובי המיעוטים יוקצה תקציב בהתאם לחבילת הסיוע מכספי החלטת הממשלה.

19. משאבים לתגבור פעילות מתפ"א והמערך התומך במשטרת ישראל ייבחנו ע"י הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל המשרד לבט"פ במסגרת דיוני התקציב לשנים

2018-2017 וייעודם יאושר על ידי השר לביטחון הפנים, וכן ייבחנו צעדים שיבטיחו את מיצוי המשאבים הקיימים והחדשים לטובת משימת אכיפת דיני תכנון ובנייה ודיני מקרקעין בלבד ומתן מענה כנדרש לסיוע לביצוע צווים. יודגש כי פעילות המשטרה לצורך סיוע ותמיכה במימוש החלטה זו, בכל הנוגע להגברה משמעותית של הסיוע בביצוע צווים, כפופה לגיבוש הסיכום בעניין הקצאת המשאבים הנדרשים כאמור לעיל.

20. כלל התקציבים האמורים בהחלטה זו יוקצו מהכספים שנקבעו בסעיף 7 להחלטת הממשלה, סעיפי המשנה מהם יועברו התקציבים ייקבעו לפי החלטת הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד רה"מ בהתייעצות עם מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי.

21. לעניין התקציבים לתגבור הרשויות ביישובי התכנית המורחבת, כאמור בסעיף 15(ג) להחלטת הממשלה, שר האוצר ושר הפנים יביאו את התקציבים אשר יוקצו לשנים 2017-2020 לעיון הממשלה.
ביצוע ומעקב:
22. הממשלה רושמת לפניה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה להקים צוות יישום אשר ישקוד על הפקת מתווה אופרטיבי ליישום המלצות דוח קמיניץ ובין היתר לעניין מימוש צווים ותעדופם, והכל כמפורט בדו"ח, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) ובהשתתפות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, ראש מתפ"א, מנהל היחידה הארצית, נציג המשרד לביטחון הפנים ומנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, ומנחה כי הצוות ידווח לראש הממשלה אחת לחודשיים ולוועדת השרים לענייני המגזר הערבי לפי הצורך ולכל הפחות אחת לשנה, על יישום הדו"ח והאמור בהחלטה זו – אין באמור כדי לגרוע מתפקידי ראש מתפ"א בהתאם להחלטת ממשלה מס’ 2959 מיום 23.12.2004.
23. כאמור בהחלטת הממשלה מס’ 3997 מיום 24.8.2008, להנחות את המפקח הכללי של המשטרה לקבוע יעדים רבעוניים למחוזות המשטרה למתן סיוע לאכיפת דיני תכנון ובנייה.

24. שר האוצר ושרת המשפטים ידווחו לממשלה בתוך 30 יום על התקדמות הליכי החקיקה האמורה בסעיף 12 לעיל.

25. להסמיך את ראש הממשלה ואת שר האוצר לבחון הבאה לאישור הממשלה של מימוש תקציבי 2018-2017 לביצוע שלב ב’ בסעיף 7 להחלטת הממשלה, זאת בשים לב להתקדמות הליכי החקיקה כמפורט בסעיף 12 לעיל.

שונות:

26. משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר יפעלו ליישום סעיף 7 להחלטת הממשלה.
27. על אף האמור בפתיח להחלטת הממשלה, לתקן את סעיף 7(ב) להחלטת הממשלה כך שבמקום המילים "יישובי התכנית" ייכתב "יישובי המיעוטים".

ז. הממשלה דנה בעניין יעדים בתחום החינוך בקרב אוכלוסיית המיעוטים, והחליטה כדלקמן:

1. בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 922 מיום 30.12.2015 שעניינה פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016 (להלן – החלטה 922) – הממשלה רושמת לפניה כי משרד החינוך יפעל להשגת היעדים הבאים בקרב אוכלוסיית המיעוטים עד לסיום שנת הלימודים תשפ"ב:

א. עלייה של 14% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מהלומדים בי"ב העומד היום על 59%.

ב. עלייה משמעותית בהישגים הלימודיים של התלמידים דוברי הערבית במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים במקצועות שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה שתביא לצמצום הפער בין דוברי העברית ודוברי הערבית במקצועות אנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה בלפחות מחצית משיעורו הנוכחי.

ג. עלייה של 17.5% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בתנאי הסף ללימודים אקדמיים מהלומדים בי"ב העומד היום על 45%.
ד. ירידה של 2.5% בשיעור הנשירה מתוך הלומדים כך שהנשירה לא תעלה על 3% מכלל הלומדים.

2. להטיל על צוות בהשתתפות משרד החינוך, משרד ירושלים ומורשת, המשרד לשוויון חברתי ואגף תקציבים במשרד האוצר לגבש יעדים בתחום החינוך בקרב אוכלוסיית המיעוטים במזרח ירושלים, תוך ארבעה שבועות ולא יאוחר מיום אישור התכנית הכלכלית על ידי הממשלה.

ח. הממשלה דנה בעניין סיוע מיוחד לשנת 2016 לאזור יהודה ושומרון, והחליטה כדלקמן:

לנוכח המצב הביטחוני באזור יהודה ושומרון, לאשר תכנית סיוע מיוחדת לרשויות המקומיות באזור זה ולתושביהן, בשנת 2016, כדלקמן:

1. סיוע לרשויות המקומיות
א. משרד הפנים יקצה, בשנת 2016, מענק חד-פעמי מיוחד לרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון, לאור ההוצאות הנובעות מהמצב באזור, בהיקף של 15 מלש"ח, מהם 7.5 מלש"ח מתקציבו ו-7.5 מלש"ח שיעביר משרד האוצר למשרד הפנים בתוך 30 יום. התקציב האמור יוקצה לרשויות המקומיות בהתאם לקריטריונים שיקבע משרד הפנים.

ב. משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפעל למתן סיוע לרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון לצורך הסבת מבנים יבילים למבני קבע ושיפוץ מבני ציבור לחיזוק הביטחון והבטיחות. הסיוע יעמוד על סך 10 מלש"ח מתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת התקציב 2016 ויתוקצב בתקנה ייעודית.

ג. המשרד לביטחון הפנים יסייע לרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון בשנת 2016 בהיקף של 2 מלש"ח לטובת הקמת תחנות כיבוי בהתאם לסדרי העדיפויות שיקבע המשרד. לצורך מימוש הסיוע, יעביר משרד האוצר את התקציב האמור אל המשרד לביטחון הפנים.

ד. משרד התרבות והספורט יתגבר ממקורותיו פעילות עבור תושבים באזור יהודה ושומרון בתחומי התרבות והספורט במסגרת סל תרבות עירוני וסל הספורט.

ה. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקצה עד 10 מלש״ח מתקציבו לשנת 2016
לטובת תאורה בכבישים באזור יהודה ושומרון. תוכנית העבודה תיקבע בתיאום עם משרד הביטחון. שר האוצר יתאם עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים את המקור התקציבי, מתקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לסך האמור.

2. סיוע לקהילה ולפרט
א. להפעיל מרכזי חוסן באזור יהודה ושומרון לטובת חיזוק ההיערכות של יישובי יהודה ושומרון לחירום ולשם תגבור מענים פסיכו-סוציאליים לתושבי יהודה ושומרון, בהשקעה כוללת של 12 מלש"ח בפריסה על פני שלוש שנים (3.66 מלש"ח בשנת 2016, ו- 4.16 מלש"ח בכל אחת מהשנים 2018-2017). לצורך כך, להנחות את משרד הבריאות לפעול להקמת ולהפעלת מרכזי חוסן ביהודה ושומרון כאמור, בתיאום עם הגורמים המקצועיים במשרד החינוך ובמשרד הרווחה והשירותים החברתיים. משרד האוצר יפתח בתקציב משרד הבריאות הרשאה להתחייב על מלא הסכום בשנת 2016. המקורות התקציבים למימון הפרויקט יהיו כדלקמן:

1. משרד החינוך יעביר למשרד הבריאות 1.33 מלש"ח בכל אחת מהשנים
2018-2016.

2. משרד האוצר יעביר למשרד הבריאות 1 מלש"ח בשנת 2016.

3. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יעביר למשרד הבריאות 1.5 מלש"ח בכל אחת מהשנים 2018-2017.

4. משרד הבריאות יקצה 1.33 מלש"ח מתקציבו, בכל אחת מהשנים 2018-2016.

ב. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יתגבר פעילות בתחום הרווחה באזור יהודה ושומרון בהיקף כולל של 6 מלש"ח, בתקציב 2016, מהם 3 מלש"ח מתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים ו-3 מלש"ח תקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים בתוך 30 יום.

ג. המשרד לשוויון חברתי יתגבר פעילות בתחומי פעילותו למען הקהילה (הפעלת כיתות ותיקים, סיורי אזרחים ותיקים, קידום מעורבות חברתית של צעירים למען הקהילה, הפעלת מתנדבים בפעילות בין דורית חברתית קהילתית, פעילויות קהילתיות להעצמה נשית וכיוצ"ב) עבור תושבים באזור יהודה ושומרון בהיקף כולל של 2 מלש"ח מתקציב המשרד לשוויון חברתי לשנת 2016.

ד. משרד החינוך יפעל למתן סיוע לרשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון לשם טיפול חברתי וקהילתי לנוער במצבי סיכון שונים על רקע בטחוני, בהתאם לתוכנית מקצועית שתגובש ע"י אגף א’ לילדים ונוער בסיכון. לטובת הנושא יוקצו 6 מלש"ח בשנת 2016, מהם 3 מלש"ח ממקורות משרד החינוך ו-3 מלש"ח תקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד החינוך בתוך 30 יום.

ה. להנחות את המשרד לביטחון הפנים להפעיל בשנת 2016, תכנית ייחודית למניעת אלימות בקרב נוער, ע"פ מודל "קהילה מאמצת נוער", שגובש במשרד לביטחון הפנים, המותאם לצרכים הייחודיים ביהודה ושמרון. התוכנית תופעל ברשויות מקרב הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון, כפי שיקבע המשרד לביטחון פנים, על בסיס שיקולים מקצועיים. לצורך כך, יקצה המשרד לביטחון הפנים תקציב נוסף ממקורותיו, בהיקף של עד 1.5 מלש"ח, מעבר לתקציב השנתי המוקצה להפעלת תכנית "עיר ללא אלימות" או תכנית "מצילה" שמפעיל המשרד, ככל שהן מופעלות ברשויות המקומיות הרלוונטיות. התקציב להפעלת התכנית הייחודית יוקצה בהתאם לכללים שייקבעו במשרד לביטחון הפנים, וללא השתתפות עצמית מצד הרשויות המקומיות הרלוונטיות.

ו. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל יתגבר פעילות עבור תושבים באזור יהודה ושומרון בתחומי פעילותו לקידום המדע בקהילה (חוגי מדע, קייטנות מדע, הנגשת המדע לציבור במסגרת ימי שיא, סל מדע וכיוצ"ב) במסגרת תכניות מחוץ לשעות הלימודים בבתי הספר, בהיקף כולל של 1 מלש"ח מתקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לשנת 2016.

3. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים
א. להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן – הסוכנות) לפעול לעידוד, לקידום ולפיתוח העסקים הקטנים והבינוניים באזור יהודה ושומרון, בהתאם לתכנית שתגבש הסוכנות תוך 30 יום. לצורך כך, יקצה משרד הכלכלה והתעשייה 1 מלש"ח מתקציבו בשנת 2016.

ב. להנחות את קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים באזור יהודה ושומרון, באמצעות הגדלת אחוז ערבות המדינה ל-85% מגובה ההלוואה לנוטלי ההלוואה מהקרן, להלוואות בהיקף כולל שלא יעלה על 30 מלש"ח ובהתאם לכללי הקרן. לצורך כיסוי הגידול בסיכון הנובע מהגדלת הערבות, יקצה משרד האוצר תקציב בסך של 2 מלש"ח לקרן הערבויות. משך הזמן להעמדת הלוואות בשיעור המוגדל כאמור יהיה עד לסיום שנת 2016.

ג. במטרה לסייע לעסקים באזור יהודה ושומרון להרחיב את פעילותם והכנסותיהם ולהגיע לקהלים נוספים, וכחלק מהפעולות לחיזוק הצמיחה במשק באמצעות הטמעת כלים דיגיטליים בעסקים ולעידוד מסחר מקוון, להטיל על המשרד לשוויון חברתי ומנהל הסוכנות במשרד הכלכלה והתעשייה, להפעיל, בתוך 30 יום, תכנית לצורך סיוע לבעלי עסקים קטנים ובינוניים באזור יהודה ושומרון להגדיל את מכירותיהם באמצעות מסחר מקוון ושיווק באינטרנט, וזאת בהתאם לכללים וקריטריונים שיקבעו מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי ומנהל הסוכנות.

לשם ביצוע התכנית יוקצה, בשנת 2016, סך של 0.5 מלש"ח מתקציב הסוכנות שהועבר לסוכנות מהמשרד לשוויון חברתי.
4. סיוע לענף התיירות
משרד התיירות יפעל לסייע לענף התיירות באזור יהודה ושומרון בשנת 2016 באמצעות הפעולות הבאות:

א. המשרד יקצה 5 מלש"ח לפרויקטים לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות ברשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון. הפרויקטים יבחנו בהתאם לנהלי המשרד לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות.

ב. המשרד יעניק שירותי ייעוץ ליזמים בתחום התיירות באזור יהודה ושומרון (חממות), בהתאם לנהלי המשרד.

ג. המשרד יקצה 0.5 מלש"ח לביצוע פעולות שיווק לעידוד תיירות הפנים לאזור יהודה ושומרון בהתאם לנהלי משרד התיירות.

ד. המשרד יאשר מתן מענק מנהלי בשנת 2016 בשיעור של 20% מתכנית השקעות להקמה, להסבה ולהרחבה של בתי מלון ו/או מלוניות ו/או צימרים ו/או חדרי אירוח העומדים בתקנים הפיזיים של המשרד באזור יהודה ושומרון. המענקים יינתנו בהתאם להגדרות, להוראות ולנהלים לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, באמצעות מנהלת מרכז ההשקעות במשרד התיירות על פי נוהלי וכללי המנהלה ו/או באמצעות מנהלת השקעות-תיירות כפרית על פי נהלי וכללי המנהלה. יובהר כי המענק המינהלי האמור בהחלטת הממשלה בנושא ״עידוד תוספת של חדרי אירוח עממיים באמצעות מענק מינהלי״ מיום 19.6.2016 יתווסף למענק האמור בסעיף זה.
ביסוד החלטה זו עומדים שיקולים שעניינם המצב הביטחוני באזור יהודה ושומרון.
מזה מספר חודשים קיימת הסלמה במצב הביטחוני באזור יהודה ושומרון, הבאה לידי ביטוי בפיגועי טרור ופעולות חבלניות נוספות המתרחשות בעיקרן באזור יהודה ושומרון. על פי המידע שנמסר ממערכת הביטחון, מאז תחילת גל הטרור הנוכחי (מיום ה-1.10.2015) מתרחשים באזור יהודה ושומרון פיגועים וניסיונות פיגוע על בסיס קבוע, באופן חריג הן ביחס למצב באזור לפני תחילת גל הטרור הנוכחי והן ביחס לאזורים אחרים בארץ. יצוין, כי נתוני מערכת הביטחון כאמור מצביעים על פערים הן כמותיים והן איכותניים בין הפיגועים באזור יהודה ושומרון לבין פיגועים באזורים אחרים. נתונים נוספים שנאספו על ידי גורמי המקצוע מצביעים על עלייה משמעותית במספר הפניות של אנשים המבקשים סיוע פסיכו-סוציאלי עקב המצב הביטחוני המתמשך באזור יהודה ושומרון מאז תחילת גל הטרור. יש לציין באופן מיוחד את מספר הפניות הגדול מקרב ילדים ונוער, שחוו פגיעה במעגל הקרוב והמתרחב, להדרכה ולטיפול. בנוסף, חלה עלייה משמעותית בבקשות של צוותים מקצועיים (חינוכיים, טיפוליים והתנדבותיים) העוסקים במתן שירותים פסיכו-סוציאליים לאוכלוסייה, לריענון מקצועי ולהכשרות.

יצוין, כי ההסלמה הביטחונית בגל הטרור הנוכחי מתמקדת, בנוסף על אזור יהודה ושומרון, גם באזור ירושלים. עם זאת, קיים פער ניכר בהיקפי האירועים הביטחוניים באזור יהודה ושומרון גם ביחס לאזור ירושלים. בנוסף, בעיר ירושלים מיושמות תכניות ממשלתיות ייחודיות אחרות, זאת בשים לב למעמדה המיוחד כבירת ישראל ולהוראות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ובכלל זה בהתאם להחלטות ממשלה מס’ 3238 מיום 29.5.2011, שעניינה פיתוחה הכלכלי של ירושלים – תכנית מרום, וכן החלטת ממשלה מס’ 788 מיום 29.11.2015 בנושא הרחבת תכנית מרום לפיתוחה הכלכלי של ירושלים והחלטת ממשלה מס’ 1483 מיום 02.04.2016, שעניינה תכנית היובל לפיתוחה הכלכלי של ירושלים, שהתקבלו לאחר תחילת גל הטרור הנוכחי. עוד יצוין, כי בנוסף לאזור יהודה ושומרון ואזור ירושלים, קיימת מציאות ביטחונית ייחודית גם באזור עוטף עזה, אולם המאפיינים הביטחוניים באזור עוטף רצועת עזה שונה מהמאפיינים המקבילים באזור יהודה ושומרון, ועל כל פנים ניתן למציאות ביטחונית זו באזור העוטף מענה ביטחוני המותאם למאפיינים השונים כאמור, וכן ניתן מענה אזרחי המותאם לצרכי האזור במסגרת החלטות נפרדות וייעודיות שקיבלה הממשלה (ובכלל זה החלטות מס’ 2017 מיום 21.09.2014, 1965 מיום 10.08.2014, ו-1846 מיום 13.07.2014).

השינוי במצב הביטחוני באזור יהודה ושומרון, כאמור לעיל, משליך על היכולת לקיים שגרת חיים באזור זה ומצריך לפיכך, בנוסף על המענה הביטחוני, מעטפת של סיוע בתחומים אזרחיים, שיקטינו את השפעות המצב הביטחוני וימזערו את השפעותיו על שגרת היום יום של התושבים, העסקים והרשויות המקומיות באזור. לאור ייחודיות האיום הביטחוני והשלכותיו באזור יהודה ושומרון, קיים צורך במתן מענה ייחודי ושונה בתחום הרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון, השונה מזה שניתן באזורים אחרים במדינת ישראל, ומשקף את השונות בין אזור יהודה ושומרון לאזורים אחרים בארץ.

החלטה זו תעמוד בתוקפה עד לסוף שנת 2016, למעט סעיף 2(א) שיישומו יימשך עד תום שנת 2018. יצוין כי חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: החוק), לא חל ביהודה ושומרון, והחלטה זו מתקבלת נוכח עקרונות המשפט המנהלי, בשים לב לעקרונות הקבועים בחוק, כאשר השיקול שביסוד ההחלטה מבוסס על השיקול בעניין המצב הביטחוני באזור האמור בסעיף 151(ב)(1) לחוק.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 3.50 מ- 5)

תגובות נסגרו

Funzing-W

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-F1

תגובות אחרונות