הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 10 ביולי 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 10 ביולי 2016

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה:

"אני שמח לבשר שהיום הגיע לישראל שר החוץ של מצרים, סאמח שוקרי, אותו אפגוש אחה"צ ושוב בערב. הביקור הקודם של שר חוץ מצרי בישראל היה בשנת 2007, כמעט לפני עשור. הביקור היום חשוב מהרבה בחינות, כי הוא מלמד על השינוי שחל ביחסי ישראל-מצרים, לרבות קריאתו החשובה של הנשיא א-סיסי לקדם את תהליך השלום גם עם הפלסטינים וגם עם מדינות ערב.

שר החוץ של מצרים בא בשליחותו של נשיא מצרים, אנו מקדמים אותו בברכה ואבקש גם להודות לעו"ד יצחק מולכו, שתרם רבות למימוש הביקור הזה.

בסוף השבוע חזרתי ממסע חשוב בארבע מדינות באפריקה. המסע החל בפגישת פסגה, הייתי אומר שזאת פגישת פסגה היסטורית לא רק עם ארבעת המנהיגים של המדינות הללו, אלא עם עוד שלושה מנהיגים. בסך הכל שבעה מנהיגים משבע מדינות באפריקה, שהאוכלוסייה שלהן מונה כ-260 מיליון איש. שבעת המנהיגים הסכימו לפעול לחיזוק קשרינו עם מדינות נוספות באפריקה. הם הסכימו ואף הצהירו על כך שהם פועלים להחזיר את ישראל למעמד "משקיף" בארגון איחוד אפריקה שמונה 54 מדינות. אף שזה תהליך שייקח זמן, אין ספק שזה תחילתו של מסע ארוך לטפל ב"רוב אוטומטי" נגד ישראל בפורומים בינלאומיים.

רוב אוטומטי שנשען בראש וראשונה על גוש מדינות אפריקה. זה לא יושג מיד, זה ייקח הרבה זמן, אבל התחלנו בתהליך הזה.

במהלך הביקור חתמנו על שורה של הסכמים עם אוגנדה, קניה, רואנדה ואתיופיה. לא פחות חשוב מזה, נלוו לביקור הזה כ-70 אנשי עסקים ישראלים, שנפגשו עם מקביליהם האפריקנים וגם עם נציגי הממשלות שם. רבים מהם סיפרו לי שהביקור פרץ דלתות וקידם את האינטרסים הכלכליים שלהם ושל מדינת ישראל באותן מדינות ביבשת.

אני מוסיף שזה תרם לא רק ליחסים הכלכליים, אלא גם למדיניים וגם לביטחוניים.

כאן אני צריך לציין שכל המדינות הללו, בלי יוצא מן הכלל ורבות אחרות, מעוניינות בהידוק הקשרים עם ישראל, כי הן רואות בישראל וביכולות הטכנולוגיות שלה כוח גדול, קודם כל שיסייע להן במלחמה נגד הטרור של האסלאם הקיצוני ששוטף את כל אפריקה. הן רוצות בקרבתנו ורוצות בעזרתנו. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, הן רואות ביכולת הטכנולוגית והיזמית של ישראל כמכשיר גדול מאוד לפתח את המדינות שלהן, בכל התחומים (נדון בזה גם בהמשך).

נקודה שלישית, גם במהלך הביקור וגם אחריו, אנחנו מקבלים פניות ממדינות אחרות שעם חלקן אין לנו יחסים איתן ושהן רוצות להדק את היחסים. כלומר, יש פה איזה שהוא תהליך שמתקדם לקידום ונרמול הקשר שלנו עם מדינות אפריקה.

אנחנו נדון היום בממשלה בדרכים לקדם את הקשרים ואת ההזדמנויות הללו, שהן חשובות מאוד למדינת ישראל. אני מבקש להודות לכל מי שנטל חלק במאמץ הגדול הזה: לאנשי משרד החוץ, לאנשי המל"ל, לאנשי משרדי ולאנשי משרדי ממשלה אחרים, לאנשי ביטחון ולאנשי מינהלה שעמלו קשה כדי לאפשר ביקור מאוד מורכב בארבע מדינות בארבעה ימים.

אני מבקש להודות במיוחד לשרה מירי רגב ולאנשי מרכז ההסברה שעמלו מאוד קשה כדי להכין את הטקס המרגש לציון 40 שנה למבצע החילוץ באנטבה.

הממשלה תאשר היום תכנית לחיזוק קריית ארבע והישוב היהודי בחברון, בהיקף של 50 מיליון שקלים. אני חייב לציין שמשרדי הממשלה התגייסו כולם לסייע לתושבים שעומדים בגבורה מול חזית טרור אכזרי, כולל בפיגוע הטרור שהתרחש אתמול, שלשמחתנו לא גבה מחיר חיים."

ב. הממשלה שמעה היום דיווח על מסעו של ראש הממשלה לאפריקה (מיום 4.7.2016 ועד ליום 8.7.2016).

הביקור התקיים בארבע מדינות – באוגנדה, בקניה, ברואנדה ובאתיופיה.

מר יעקב נגל, ממלא מקום ראש המל"ל, מר דורי גולד, המנהל הכללי של משרד החוץ ומר אלי גרונר, המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, הציגו את הנקודות המרכזיות שכלל הביקור.
במסגרת הדיווח הוצגו ההישגים המרכזיים שהניב הביקור בתחום המדיני ובתחום הכלכלי. צוין דבר קיומה של פסגה שנערכה ביום הראשון לביקור בהשתתפות 7 ראשי מדינות. צוין כי נחתמו 8 הסכמים (עם קניה – 3, עם רואנדה – 2 ועם אתיופיה- 3). מנהיגי הארצות דנו בקידום נושאים בתחומי המים, החקלאות, המזון ובנושאים טכנולוגים שונים. כן סוכם על שיתוף פעולה בתחום המאבק בטרור. נבחנה תמיכה בישראל במוסדות בינלאומיים שונים. במהלך הביקור, אליו נלוו כ-80 אנשי עסקים מישראל, התקיימו מפגשים רבים עם גורמים מקומיים במגמה ליצור התקשרויות ולפתח את קשרי המסחר.

ראש הממשלה אמר כי יש לביקור חשיבות עצומה מכל ההיבטים לרבות ההיבט הביטחוני של מאבק בטרור וזאת בנוסף לתועלות השונות שהביקור מניב בתחומי הכלכלה, המדע והטכנולוגיה.
ראש הממשלה אמר כי יש להרחיב הקשרים עם חלקים אחרים של יבשת אפריקה וכי חשיפתה של ישראל ליבשת אפריקה וביסוס מעמדה שם, הוא נדבך נוסף בפיתוח היחסים והקשרים שישראל החלה בהם עם מדינות מזרח אסיה, אמריקה הלטינית וכן עם מדינות האזור כמו יוון, קפריסין וטורקיה.

ראש הממשלה הבהיר כי בכוונתו לכונן צוותי עבודה כדי לממש ולמנף את ההישגים שהושגו בביקור באפריקה וכן כדי להגיע לסנכרון ותיאום בין משרדי הממשלה השונים במסגרת פעולתם בארצות אפריקה.

ג. הממשלה דנה בעניין תכנית סיוע מיוחדת לקרית ארבע וליישוב היהודי בחברון, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 1561 מיום 19.6.2016, לנוכח המצב הביטחוני הייחודי בקרית ארבע וביישוב היהודי בחברון (להלן – היישובים), ועל יסוד השיקולים המפורטים בהחלטה זו, להפעיל תכנית סיוע מיוחדת ליישובים, כדלקמן:

1. חיזוק החוסן הקהילתי
א. להורות למשרד לשוויון חברתי להפעיל תכנית לחיזוק החוסן הקהילתי של תושבי היישובים, בתחומי הפעילות של המשרד, בהיקף של 3 מלש"ח, בפריסה על-פני שלוש שנים (2018-2016). התכנית תגובש בשיתוף המועצה המקומית קרית ארבע תוך 60 יום.
ב. להנחות את משרד החינוך לגבש תכניות בתחומי הבינוי, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, על פי כל דין ונוהל, בהיקף כולל של 6 מלש"ח לשנים 2018-2016 מהמקורות הבאים: בשנת 2016 יקצה משרד האוצר למשרד החינוך תקציב תוספתי בסך 3 מלש"ח, ובכל אחת מן השנים 2018-2017 יקצה משרד החינוך 1.5 מלש"ח מתקציבו (סה"כ 3 מלש"ח).
ג. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יתגבר פעילות בתחום הרווחה ביישובים בהיקף כולל של 120 אלש"ח מתקציבו בפריסה על פני שנתיים (2018-2017). הסיוע יאפשר לרשויות לחזק את החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי של האוכלוסיות. השימוש בכספים יעשה בהתאם לקריטריונים וליעדים שיקבע המשרד.
ד. משרד התרבות והספורט ייתן העדפה ממקורותיו התקציביים למועצה המקומית קרית ארבע במסגרת סל תרבות עירוני וסל הספורט, על-מנת לסייע למועצה המקומית בפעולות תרבות וספורט. כמו כן, תינתן העדפה בסיוע להקמה ולשדרוג מתקני ספורט במסגרת תכנית המתקנים הלאומית. סך המקורות שיועמדו לשנים 2018-2016 לא יפחת מ-3 מלש"ח מתקציב משרד התרבות והספורט ומתקציב התכנית הלאומית למתקנים בכפוף לכל דין.
ה. להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לגבש תכנית למיזמי תרבות ביישובים, בתיאום עם משרד התרבות והספורט והמועצה המקומית קרית ארבע, בהיקף של 1 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על-פני שלוש שנים (2018-2016).
ו. להנחות את משרד העלייה והקליטה להפעיל תכנית לסיוע בקליטה ובהשתלבות של עולים מ"בני המנשה" בקרית ארבע, בהיקף של 3 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני חמש שנים (2020-2016).
ז. להנחות את משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל להקצות 400 אלש״ח בשנים
2017-2016, לטובת תגבור פעילות המדע והטכנולוגיה בחינוך הבלתי פורמאלי ביישובים, באמצעות יצירת פעילות הפגתית בתחום המדע והטכנולוגיה לילדים ונוער אחרי שעות הלימודים, קידום פעילות מקצועית מתמשכת בתחומים אלו וחשיפת ילדים ונוער לפעילויות במוסדות המחקר באקדמיה ובמוזיאונים למדע.
ח. הממשלה רושמת את הודעת שר הבריאות כי בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 1561 מיום 19.6.2016, בכוונת משרד הבריאות להקים מרכז חוסן בקרית ארבע. מרכז החוסן יסייע בהיערכות לחירום וכן במענה הפסיכו-סוציאלי לתושבי היישובים.
ט. המשרד לביטחון הפנים יקצה בשנת 2016 תקציב חד פעמי ממקורותיו התקציביים בסך 250 אלש"ח לטובת חיזוק נושאים בתחומי הפעילות של המשרד על גופיו ביישובים. ייעודו של התקציב ייקבע ע"י מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים.
2. חיזוק הרשות המקומית
א. משרד הפנים יקצה בשנת 2016 מענק שוטף חד פעמי ומענק פיתוח מיוחד למועצה המקומית קרית ארבע ולוועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים בחברון. היקף המענקים יחד יעמוד על 3 מלש"ח למועצה המקומית קרית ארבע (1.5 מלש"ח מענק שוטף ו-1.5 מלש"ח מענק לפיתוח) ו-1.5 מלש"ח לוועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים בחברון (0.75 מלש"ח מענק שוטף ו-0.75 מלש"ח מענק לפיתוח). התקציב יועבר למשרד הפנים ממשרד האוצר כתקציב תוספתי לתקנה ייעודית. תקציב הפיתוח האמור יבוא בנוסף על כל תקציב לו זכאיות הרשויות האמורות בהתאם לנוסחאות התקציב הרגילות לאותה שנה.
ב. משרד הפנים יקצה בשנים 2018-2017 מענק שוטף חד פעמי ומענק פיתוח מיוחד למועצה המקומית קרית ארבע ולוועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים בחברון. היקף המענקים יחד בכל אחת מן השנים 2018-2017 יעמוד על 1.5 מלש"ח למועצה המקומית קרית ארבע (0.75 מלש"ח מענק שוטף ו-0.75 מלש"ח מענק לפיתוח) ו-0.75 מלש"ח לוועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים בחברון (0.375 מלש"ח מענק שוטף ו-0.375 מלש"ח מענק לפיתוח). תקציב הפיתוח האמור יבוא בנוסף על כל תקציב לו זכאיות הרשויות האמורות בהתאם לנוסחאות התקציב הרגילות לאותה שנה.
ג. להטיל על המשרד לשוויון חברתי להפעיל תכנית סיוע למועצה המקומית קרית ארבע באמצעות כלים דיגיטאליים, וזאת על-מנת לייעל את כלי הניהול של המועצה המקומית נוכח המצב הביטחוני. התכנית תגובש תוך 90 יום בהיקף תקציבי של עד 3 מלש"ח לשנים 2018-2016 מתקציב המשרד לשוויון חברתי.
3. חיזוק מוסדות ציבור ותשתיות ציבוריות
א. להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לגבש תכנית לסיוע עבור השלמת מוסדות ציבור לרווחת תושבי היישובים, בדגש על מבנים שיש היתכנות להשלימם ונחוצה השתתפות המשרד בהיקף של 2 מלש"ח מתקציבו, בפריסה על פני שלוש שנים (2018-2016).
ב. להורות למשרד לשוויון חברתי להפעיל תכנית לקידום מעורבות חברתית של צעירים למען הקהילה ביישובים בהיקף תקציבי של 2 מלש"ח, בתיאום עם המועצה המקומית קרית ארבע.
ג. הממשלה רושמת את הודעת השר לשירותי דת כי המשרד יתמוך בסכום של כ-600 אלש"ח לטובת הקמת בית כנסת "מגן אבות" בקרית ארבע.
ד. משרד החינוך יבחן אפשרות לתקצב בניית גן ילדים בחברון על פי כל דין ונוהל.
ה. להורות למשרד ירושלים ומורשת להקצות סכום של 6 מלש"ח מתקציבו על פני שלוש שנים (2018-2016) על פי החלוקה הבאה, בשנת 2016 – 1 מלש"ח, בשנת 2017 – 2.5 מלש"ח ובשנת 2018 – 2.5 מלש"ח, עבור הפרויקטים הבאים:
1. שדרוג המוזיאון הארכיאולוגי והתאמתו למבקרים כולל שימור והנגשת הארכיון – 3 מלש"ח.
2. שיקום שימור ופיתוח בית העלמין העתיק בחברון – 2 מלש"ח.
3. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד ירושלים ומורשת כי הוא מקדם מיזם שילוט הכוונה ומסלולי מורשת אל מערת המכפלה בגובה כ-1 מלש"ח.
ו. להנחות את מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה לתגבר את פעולות השיווק, הניהול וקדם השיווק באזור התעשייה בקרית ארבע. לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד הכלכלה והתעשייה סכום כולל של 1.5 מלש"ח ממקורותיו בין השנים 2018-2016.
ז. לטובת פיתוח "פארק אלון" בקרית ארבע יוקצה סך של 3 מלש"ח: 1.5 מלש"ח מתקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2016 ו-1.5 מש״ח מתקציב משרד התיירות שיתוקצב בשנים 2017-2016. התקציב יאוגם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ויוקצה בהתאם לכללים החלים על תמיכות במסגרת נהלי התמיכה בפיתוח הכפר. קידום וניהול הפרויקט יבוצע בתאום ובהסכמה בין המשרדים.
ח. משרד התיירות יקצה 40 אלש״ח לטובת ביצוע פעולות שיווק לעידוד תיירות הפנים לקרית ארבע ו-40 אלש״ח לחברון. הקצאת התקציב תבוצע בהתאם לנהלי משרד התיירות.
ט. המשרד להגנת הסביבה יקצה מתקציב הקרן לשמירת הניקיון עד 4.5 מלש"ח לצורך שדרוג תשתיות הפסולת וטיפול במפגעי אסבסט. הקצאת התקציב מותנת בהצגת תכנית מפורטת ובאישור הנהלת הקרן לשמירת הניקיון.
4. שיקום שכונות
להטיל על משרד הבינוי והשיכון להפעיל תכנית שיקום שכונות פיזי וחברתי בקרית ארבע, בהתאם לכללים הקיימים במשרד לעניין זה, תוך הקצאת תקציב של 6.5 מלש"ח בהתאם לפירוט שלהלן:
א. תכנית שיקום שכונות פיזי לשנים 2017-2016 בהיקף של 4.5 מלש"ח לפי הפירוט שלהלן:
1. שנת 2016: בהיקף של 2.75 מלש"ח אשר יועברו למשרד הבינוי והשיכון ממשרד האוצר כתקציב תוספתי לשנת 2016 למטרה זו.
2. שנת 2017: בהיקף של 1.75 מלש"ח מתקציב משרד הבינוי והשיכון לשנה זו.
ב. שיקום שכונות חברתי בהיקף של 2 מלש"ח ובפריסה על פני שלוש שנים בהתאם לפירוט שלהלן:
1. שנת 2016: בהיקף של 0.5 מלש"ח אשר יועברו למשרד הבינוי והשיכון ממשרד האוצר כתקציב תוספתי לשנת 2016 למטרה זו.
2. שנים 2019-2017: בהיקף של 0.5 מלש"ח מתקציב משרד הבינוי והשיכון בכל שנה.

5. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, יובהר כי החלטה זו תמומן מתקציבי משרדי הממשלה המוזכרים בהחלטה זו ובהתאם לחלוקה ביניהם, ולא יינתנו בגינה תוספות תקציביות לשנים 2020-2017.
ביסוד החלטה זו עומדים שיקולים שעניינם המצב הביטחוני הייחודי השורר ביישובים שברמת האיום הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון, במועצה המקומית קריית ארבע וביישוב היהודי בחברון, כמפורט להלן.

על פי המידע שנמסר ממערכת הביטחון, מאז תחילת גל הטרור הנוכחי (מיום 1.10.2015) מתרחשים באזור יהודה ושומרון פיגועים וניסיונות פיגוע על בסיס קבוע, באופן חריג הן ביחס למצב באזור לפני תחילת גל הטרור הנוכחי והן ביחס לאזורים אחרים בארץ. בהחלטת ממשלה מס’ 1561 מיום 19.6.2016 הוחלט לאשר תכנית סיוע מיוחדת לרשויות המקומיות באזור זה ולתושביהן, בשנת 2016 לנוכח המצב הביטחוני באזור זה.

מזה מספר חודשים קיימת הסלמה במצב הביטחוני באזור המועצה המקומית קרית ארבע וביישוב היהודי בחברון, הבאה לידי ביטוי בפיגועי טרור, פעולות חבלניות וניסיונות פיגוע.

מערכת הביטחון מעריכה את רמות האיום ביחס ליישובים ביהודה ושומרון, בחלוקה לחמש רמות איום (1-5). בהתאם לסיווג העדכני של מערכת הביטחון, המועצה המקומית קריית ארבע והיישוב היהודי בחברון, נמצאים תחת רמת מסוכנות גבוהה אף יותר משאר היישובים הישראליים ביהודה ושומרון, ועל-פי סיווג משרד הביטחון, הם היחידים המסווגים ברמת איום 5, הייחודית בחומרתה.
יצוין, כי השינוי במצב הביטחוני באזור זה, כאמור לעיל, משליך על היכולת לקיים שגרת חיים באזור זה, ומצריך לפיכך, בנוסף על המענה הביטחוני, ועל המענים האזרחיים הניתנים לאזור יהודה ושומרון בכלל, מעטפת של סיוע נוסף בתחומים אזרחיים, במטרה להקל על ההתמודדות עם השפעות המצב הביטחוני ולמזער את השפעותיו על שגרת היום יום של התושבים והרשות המקומית.

לאור ייחודיות האיום הביטחוני באזור זה והשלכותיו, קיים צורך במתן מענה ייחודי, השונה מזה שניתן באזורים אחרים במדינת ישראל, לרבות זה שניתן ביהודה ושומרון, ומשקף את השונות בינו לבין יישובים אחרים ביהודה ושומרון ושאר הארץ.

יצוין כי חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: החוק), לא חל ביהודה ושומרון, והחלטה זו מתקבלת נוכח עקרונות המשפט המנהלי, בשים לב לעקרונות הקבועים בחוק, כאשר השיקול שביסוד ההחלטה מבוסס על השיקול בעניין המצב הביטחוני באזור האמור בסעיף 151(ב)(1) לחוק.

הסיוע לפי החלטה זו יינתן בשנים 2018-2016 (למעט סעיף 1(ז) שיישומו יימשך עד לשנת 2020).

ראש הממשלה הנחה את המנהל הכללי של משרדו לבחון את האפשרות לגבש הצעה למתן סיוע ליישובי המועצה האזורית הר חברון במגמה להביאה לאישור הממשלה בישיבתה הבאה.
ד. הממשלה דנה בעניין "עתודות לישראל" – תכנית אסטרטגית לבניית עתודות הון אנושי למגזר משרתי הציבור בישראל, והחליטה כדלקמן:

במטרה לשפר את תהליכי פיתוח ההון האנושי במגזר משרתי הציבור בישראל במובנו הרחב, ובהמשך להמלצות צוות בחינה מקצועי ובין-משרדי שהוקם בהתאם להחלטת הממשלה מס’ 2424 מיום 25.01.2015 בדבר "עתודות לישראל" – פיתוח ההון האנושי במגזר השירותים הציבוריים בישראל (להלן – הצוות), לפעול כדלקמן:
בהחלטה זו, "מגזר משרתי הציבור" – שירות המדינה, השלטון המקומי, כוחות הביטחון, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים וכן גופים מתוקצבים אחרים כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
1. לאשר את עיקרי דו"ח הצוות, המציג תפיסה הכוללת רצף של תכניות עתודה ניהוליות ומקצועיות במגזר משרתי הציבור. הרצף מתחיל באתוס מְשָרֵת הציבור, עובר בערוצי הזנת מצוינות, תכניות צוערים, נמשך בתכניות עתודה המכשירות דרגי ביניים ומגיע עד תכניות מנהיגות מערכתיות לסגל בכיר.
2. לרשום את הודעת שר הבריאות בדבר:
א. ייסוד ועד מנהל מערכתי לבניין עתודות הון אנושי במערכת הבריאות;
ב. הפעלת תכנית עתודה ניהולית לדרגי ביניים במערכת הבריאות.
3. לרשום את הודעת שר החינוך בדבר:
א. ייסוד ועד מנהל מערכתי לבניין עתודות הון אנושי במערכת החינוך;
ב. ייסוד תכנית עתודה ניהולית לדרג הבכיר במערכת החינוך;
ג. ייסוד תכנית הצוערים לחינוך הבלתי פורמלי;
ד. ייסוד תכנית עתודה מנהיגותית למורים במערכת החינוך;
ה. הרחבת תכניות ייחודיות להכשרת למורים, כמופיע בדו"ח;
4. לרשום את הודעת שר הרווחה והשירותים החברתיים בדבר:
א. ייסוד ועד מנהל מערכתי לבניין עתודות הון אנושי במערכת הרווחה והשירותים החברתיים;
ב. הפעלת תכנית עתודה ניהולית לדרגי ביניים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים.
5. לרשום את הודעת שר הפנים לפיה הנחה את מנכ"לית משרדו לפעול בכפוף להוראות כל דין, כדלקמן:
א. להתאים את הרכב הוועד המנהל של תכניות הצוערים לשלטון המקומי כך שישמש כוועד מנהל מערכתי לבניין עתודות הון אנושי במערכת השלטון המקומי;
ב. לייסד תכנית עתודה ניהולית לדרגי ביניים במערכת השלטון המקומי;
ג. לבסס את תכניות "צוערים לשלטון המקומי";
ד. להרחיב את תכנית הצוערים לשלטון המקומי למרכז הכשרה נוסף בצפון;
ה. לשדרג את מעמד האגף לניהול ההון האנושי ברשויות המקומיות במשרד הפנים כדי לעמוד ביעדיו לחיזוק ההון האנושי ברשויות המקומיות, ובכללם שמירה על כללי מנהל תקין ומסגרות תקציב.
6. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה:
א. לפעול מול נציבות שירות המדינה בהתאם להליכים המקובלים על פי חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 והחלטות הממשלה מכוחו, לשם קביעת אופן בחירת בעלי התפקידים באגף הבכיר שיוקם במשרד ראש הממשלה.
ב. להקים ועד מנהל בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציב שירות המדינה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים או נציגיהם וכן שלושה נציגי ציבור בעלי רקע וניסיון בתחומי מנהיגות, הכשרה וניהול שינוי. ככל שהדבר יידרש, לישיבות הוועד המנהל יזומנו כמשקיפים נציגי אקדמיה ונציגי גופים מהמגזר השלישי. בין יתר תפקידיו, ימליץ הועד המנהל בשנת 2020 על מתכונת המשך הפעילות כמפורט בגוף הדו"ח.
7. להטיל על נציב שירות המדינה לקדם הקמת תכניות עתודה רוחביות כמפורט ב דו"ח הצוות.
8. משאבים יסוכמו בין מנכ"ל משרד רה"מ לממונה על התקציבים במשרד האוצר, במסגרת דיוני התקציב לשנים 2017-18.
ניתן לצפות בדו"ח הצוות בקישור הבא:
http://www.pmo.gov.il/BranchesAndUnits/direcgeneral/Documents/AtudotLeIsrael.pdf
ה. הממשלה דנה בטיוטת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס.) (מסלול מקוצר), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס’) (מסלול מקוצר),
התשע"ו¬¬– 2016.
2. בהתאם לסעיף 41(א) לתקנון לעבודת הממשלה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

עניינה של הצעת ההחלטה הוא בקיצור המועדים לעניין חקיקת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס’)(מסלול מקוצר), התשע"ו-2016 (להלן: טיוטת החוק). עיקרה של טיוטת החוק הוא בהפיכת המסלול המקוצר לגביית חובות, הקבוע כיום כהוראת שעה, להוראת קבע.

עד להקמתו של המסלול המקוצר, כל ההליכים לגביית חובו של חייב נוהלו לפי בקשות הזוכה. כלומר, לאחר שהזוכה הגיש בקשת ביצוע לגביית חוב בהוצאה לפועל, המשך ניהולם של הליכי הגבייה התבסס על בקשותיו. הוראת השעה שעיגנה את המסלול המקוצר בחוק ההוצאה לפועל ביטאה גישה שונה – מערכת ההוצאה לפועל היא אשר תפעל לגביית חובו של זוכה אשר ייבחר בכך. לכן, המסלול המקוצר מתאפיין במעורבות מינימאלית של הזוכה ובשל כך, נקבע שזוכים בתיקים שנוהלו במסלול המקוצר לא יהיו זכאים לשכר טרחת עורך דין (למעט בתיקים של תביעות על סכום קצוב). בכך ישנה תועלת לחייב, שכן לחובו לא מתווסף שכר טרחת עורך דין לו זכאי הזוכה במסלול הרגיל. הוצאות אלה יחסכו גם לזוכה.

המסלול המקוצר הועמד כמסלול בחירה לזוכים שפנו להוצאה לפועל בבקשת ביצוע ביחס לחוב שאינו עולה על 10,000 ש"ח. הליכים לגביית חוב במסלול המקוצר הוגבלו לתקופה של שמונה חודשים, שאם בסופם לא נגבה החוב, הועברו הליכי הגבייה למסלול הרגיל. נוסף על כך, ההליכים שבהם ניתן לנקוט במסלול זה כלפי החייב הוגבלו לעיקול כספים או זכויות לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי ולעיקולי רכב. יצוין, כי עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון נגד המסלול המקוצר נדחתה (בג"ץ 6804/12 לשכת עורכי הדין בישראל נ’ שר המשפטים (25.6.2013)). בפסק הדין נדחו, בין היתר, טענות כי המסלול המקוצר עוקף את ייחודו של מקצוע עריכת הדין וכי הוא פוגע בשוויון בין הזוכים לבין החייבים.

ניתן לומר שהמסלול המקוצר עמד במטרות שהוצבו לו והוא מהווה כיום מסלול יעיל לגביית חובות נמוכים: במסלול זה אחוז סגירת התיקים הוא גבוה מזה שבמסלול הרגיל, והליך הגבייה הוא קצר יותר. ההוצאות שמתווספות לחוב שנגבה במסלול המקוצר נמוכות משמעותית מההוצאות שמתווספות לו במסלול הרגיל. לפיכך, לאחר שבע שנים שבהן המסלול המקוצר עוגן בחוק ההוצאה לפועל בהוראת שעה, מוצע להפכו למסלול קבוע.

המסלול המקוצר, הוא מנגנון שתפעיל מערכת ההוצאה לפועל, ושיהיה יעיל ומהיר יותר ממנגנון הגבייה הקיים. מסלול זה מתאפיין במעורבות מינימאלית של הזוכה, שכן מערכת ההוצאה לפועל היא הפועלת לגביית החוב. תקופת הגבייה במסלול המקוצר הוגבלה לשמונה חדשים שלאחריהם, אם לא צלחו הליכי הגבייה, יועבר התיק להליכי הגבייה הרגילים. המסלול המקוצר עוגן בהוראת שעה במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס’ 29), התשס"ט-2008 (ס"ח 2188, התשס"ט-2008). תוקף הוראת השעה שעיגנה את המסלול המקוצר הוגבל לשנתיים, זאת על מנת לבחון את יעילותו של המסלול ועמידתו במטרה שהוצבה לו: סיום הליכי הגבייה ביחס לחובות נמוכים (עד 10,000 ש"ח) ביעילות ובמהירות ביחס להליכים המקבילים במסלול הרגיל. הוראת שעה זו הוארכה מפעם לפעם והיא עתידה לפקוע ביום 16.9.2016.

לכן, וכדי להבטיח שהצעת החוק בעניין זה תונח על שולחן הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה ועוד במושב הקיץ הנוכחי של הכנסת, מבוקש כעת אישור הממשלה לטיוטת החוק האמור כן מוצע כי החלטת ועדת השרים תהיה "על-דעת הממשלה" וזאת בהתאם להוראת סעיף 41(א) לתקנון עבודת הממשלה.

בנוסף, בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, מוצע לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה לקצר את תקופת ההנחה על שולחן הכנסת ולהקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה. כמו כן, עוד מבוקש כי בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

ו. הממשלה דנה בעניין חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, והחליטה כדלקמן:

על מנת לחזק את הקשר והערבות ההדדית בין מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות, לאור האתגרים הרבים והמורכבים, המשותפים לעם היהודי בארץ ובתפוצות:

1. להכריז על שבוע חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות שיערך מדי שנה במהלך חודש כסלו. השבוע הראשון לציון חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות יערך בין התאריכים י"ח-כ"ד בכסלו תשע"ז (24-18 בדצמבר 2016).
2. במסגרת ההיערכות לשבוע האמור, יוצע לכנסת ליטול חלק באירועים ובכלל זה עריכת יום דיונים מקצועיים בנושא ציון חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות במתכונת שתיקבע על ידי יושב ראש הכנסת.
3. בשבוע האמור תקיים הממשלה דיון בנושא בישיבתה השבועית.
4. כמו כן תתקיימנה הפעילויות הבאות לעידוד מפגשים בין יהודים מהארץ ומהתפוצות בשבוע זה או בסמוך לו:
א. מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית תקיים פעילויות חינוך והסברה בנושא, ובכלל זה מפגשי תלמידים עם נציגים מקהילות יהודיות בעולם.
ב. צה"ל יערוך פעילויות חינוכיות בנושא על פי שיקול דעתו במסגרת יחידות צה"ל.
ג. שר הפנים יפנה לראשי הרשויות המקומיות בהצעה לקדם אירועים ופעילויות בשבוע חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות.

ז. הממשלה החליטה להסמיך את חברת החשמל לישראל בע"מ לפעול מטעם המדינה לפי סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, זאת מבלי לגרוע מהוראות חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 והסדרים מכוחו.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

Funzing-W

תגובות אחרונות