הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 24 ביולי 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 24 ביולי 2016

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה:

"הממשלה תאשר היום את החוק להגברה וחיזוק האכיפה בתחום התכנון והבניה. הממשלה שלנו משקיעה הרבה מאוד משאבים בפיתוח המגזר הערבי, פיתוח כלכלי, חינוך, תחבורה, פתרונות דיור וגם נושאים אחרים. לצד כל אלה, אנחנו פועלים לייצר מציאות של מדינה אחת עם חוק אחד. חוק וסדר לכולם, ללא יוצאים מהכלל. זה מה שראוי שיהיה והגיע הזמן שזה יהיה במדינת ישראל.

הערב אני אפגש עם נשיא קפריסין, ידידי ניקוס אנאסטאסיאדס, הוא מגיע לירושלים. כמובן שאירועים רבים מתרחשים באזור, ואני רואה חשיבות רבה בקיום הקשרים הללו, דווקא בזמנים הללו. אנחנו כמובן נדון בהתפתחויות השונות באזור וגם בשאלת מתווה הגז ואספקת הגז שמעניינת את המדינות שלנו וגם מדינות אחרות.

אני שומע לאחרונה הרבה מלל על הניסיונות שלי, כביכול, להשתלט על שוק התקשורת. ההיפך הוא הנכון, נתחיל בשידור הציבורי – אם הייתי רוצה להחשיך את המסך של השידור הציבורי, הייתי נותן לתאגיד החדש לעלות לשידור שהוא לא מוכן, התאגיד היה נכשל והמסך של ערוץ 1 היה מוחשך או מקרטע.

לכן, דרושה הארכת זמן כדי לאפשר לתאגיד החדש להתארגן כראוי ולעלות לשידור כשהוא מוכן.

בזמן ההארכה, השידור הציבורי הקיים, ערוץ 1, ימשיך את שידוריו, לא תהיה החשכת מסך. אבל עיקר הרפורמה שאני מביא היא לא שם, עיקר הרפורמה היא בערוצי הטלוויזיה המסחריים. הגיע הזמן שייכנסו עוד ערוצי טלוויזיה וחדשות שיוכלו להתחרות עם הערוצים הקיימים. בישראל ישנה ריכוזיות בשידורי הטלוויזיה, שכמעט ואינה קיימת בעולם החופשי. בדקתי, מדינות בגודל שלנו וקטנות מאתנו, בדנמרק יש 6 ערוצי טלוויזיה, בבלגיה יש 5 ערוצי טלוויזיה, בפינלנד יש 8 ערוצי טלוויזיה – הציבור הישראלי משווע, והוא זכאי לקבל חופש בחירה גם בטלוויזיה, ולטובת זה אני פועל.

כמו שפעם היו רק שתי חברות סלולר, שתי חברות אוטובוסים, שתי חברות תעופה והיום יש יותר, כי פתחנו את השווקים לתחרות – כך יהיה גם בשוק התקשורת.

כל משקיע שירצה, מימין, משמאל, מלמעלה או מלמטה, מהצד או מהמרכז, כל אחד יוכל להשקיע בערוצים הללו. הציבור הישראלי הוא זה שיבחר במה לצפות ולא יבחרו בשבילו.

הסיבה שאני מחזיק בתיק התקשורת היא כדי לפתוח את השוק הזה לתחרות, כמו שפתחתי לתחרות שווקים אחרים רבים בכלכלת ישראל.

אני רוצה להבהיר עוד דבר, אותי לא יקנו ולא ירתיעו, לא בביקורת, לא בהכפשות וגם לא בזמן מסך "מלטף", שכידוע לכם אני מקבל בלי סוף. דבר אחד אני מבין, ככל שההתנגדות לפתיחת שוק התקשורת לתחרות גדולה יותר, כך אני מבין שאני עושה את הדבר הנכון."

ב. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות את אלכסנדר קושניר לתפקיד המנהל הכללי של משרד העלייה והקליטה.

ג. הממשלה דנה בטיוטת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס’), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (תיקון מס’ ), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את הנוסח הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:
סעיפים 67א ו-69א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – החוק) קובעים הוראות מיוחדות לעניין הגשת דוח תקופתי בידי "עוסק החייב בדיווח מפורט". סעיף 69א(ז) לחוק קובע כי עוסק החייב בדיווח מפורט הוא יחיד אשר מחזור עסקאותיו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים או שחלה עליו חובה לנהל פקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כאמור בפסקה (1) של סעיף 69א(ז) האמור, וכן חברות, אגודות שיתופיות, שותפויות ועוסקים המבקשים להירשם כאחד, אשר מחזור עסקאותיהם עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים, כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף.
עוסק החייב בדיווח מפורט יגיש דוח תקופתי מפורט הכולל את פרטים המפורטים בסעיף 69א לחוק, במועדים כאמור בסעיף 67א. על פי סעיף קטן (א) של סעיף 67א לחוק הדיווח יוגש "לכל תקופה בת חודש שתחילתה אחד בחודש". סעיף קטן (ד)(1) של הסעיף האמור קובע כי "דוח תקופתי יוגש בתוך 15 ימים לאחר תקופת הדוח שבו, אף אם לא היו באותה תקופה עסקים המחייבים בתשלום מס, זולת אם נפסקו כליל העסקים והעוסק הודיע על כך למנהל בדרך שקבע שר האוצר".
בתקופה שמיום י"ג באדר א’ התשע"ד (13 בפברואר 2014) עד יום ב’ בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) נקבע, במסגרת הוראת שעה, כי הדיווח המפורט יוגש כדוח מיוחד נפרד, בנוסף לדוח התקופתי, וזאת כדי לבחון את ביצועי מערכת הדיווח המפורט באופן שאינו פוגע בדיווחים השוטפים לרשות המסים לעניין מס ערך מוסף (ר’ ס"ח התשע"ד, עמ’ 290 ו-ס"ח התשע"ה עמ’ 201) (להלן- הוראת השעה). על פי הוראת השעה יש להגיש את הדוח המיוחד בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי, כלומר עד 30 ימים לאחר תקופת הדוח.
הוראת השעה עתידה לפקוע ביום ב’ טבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016). עם פקיעת הוראת השעה צפויים העוסקים החייבים בדיווח מפורט להגיש את הדיווח המפורט כדוח תקופתי, במקום הדוח המיוחד, וזאת, כאמור לעיל, בתוך 15 ימים מתום תקופת הדוח.
בשל הנטל המנהלתי הנוסף הכרוך בהכנת הדוח המפורט, מוצע להאריך את התקופה להגשת דוח תקופתי לפי סעיף 67א לחוק, ולקבוע כי יוגש בתוך 21 ימים שלאחר תקופת הדוח.

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק התכנון והבנייה (אכיפה) (תיקון מס’), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 1559 מיום 19 ביוני 2016 שעניינה חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה שבה נקבע, בין היתר, כי שר האוצר ושרת המשפטים יפיצו תזכיר חוק לשם חיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה ויישום ההחלטה, לפעול כמפורט להלן:
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס’…), התשע"ו – 2016 (להלן – הצעת החוק).
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.
5. להטיל על משרדי המשפטים, האוצר והפנים לבחון במהלך הליכי החקיקה דרכים למימון ביצוע סקרי חריגות בנייה. ככל שלא תושג הסכמה, הנושא יחזור לוועדת השרים לענייני חקיקה.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום 19 ביוני 2016 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1559 בנושא חיזוק אכיפת דיני תכנון ובניה (להלן – החלטת הממשלה). בהחלטת הממשלה נקבע, בין היתר, כי שר האוצר ושרת המשפטים יפיצו עד ליום 30 ביוני 2016 תזכיר חוק לשם חיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה ויישום החלטת הממשלה שבה אומצו המלצות דו"ח הצוות להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית(להלן – דו"ח קמיניץ) ביום 30 ביוני 2016 הופץ תזכיר החוק כאמור. כעת, בחלוף המועד להגשת הערות לתזכיר ולאחר שהוטמעו ההערות שהתקבלו ביחס לתזכיר, מוצע בהצעת ההחלטה לאשר עקרונית את טיוטת החוק. לטובת קידום מהיר ויעיל של הלכי החקיקה של טיוטת החוק, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את טיוטת החוק על דעת הממשלה וכן לפנות לוועדת הכנסת בהתאם לסעיפים 81(ג) ו – 81(ב) לתקנון הכנסת, בבקשה להקדמת הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה ובקריאה שניה.

הצעת החוק מבקשת, בין היתר, להבהיר ולעגן בחוק התכנון והבנייה,התשכ"ה-1965, את סמכויות היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה והפקחים מטעמה לבצע פיקוח ואכיפה בכלל מרחבי התכנון בארץ, להעניק לה סמכות בקרה על עבודת האכיפה של הועדות המקומיות, ובמקרים מסוימים אף סמכות להיכנס בנעלי ועדות מקומיות שאינן מבצעות אכיפה אפקטיבית.

כמו כן, בהתאם להחלטת הממשלה ועל על מנת לחזק את האכיפה המקומית מוצע כי רשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית ומסוגלת לנהל מערכת אכיפה יעילה, תוכל לקבל, לבקשתה ובכפוף לבחינה מקצועית של יכולותיה, את סמכויות האכיפה של הוועדה המרחבית על מנת לבצע אכיפה יעילה בתחומה.

נדבך מרכזי נוסף בהצעת החוק הוא עדכון ההוראות העונשיות והגברת הסנקציות שניתן להטיל על עבריינים בתחום התכנון והבנייה, בעיקר בדרך של החמרת הענישה הכלכלית כנגדם, וזאת מכיוון שמניע מרכזי בביצוע עבירות בנייה הוא הרווח הכלכלי הגדול שניתן להפיק מהם. לשם כך, מוצע גם לבצע תיקון עקיף לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 ולקבוע כי עבירות לפי חוק התכנון והבניה יוכלו להיקבע כעבירות מנהליות. תיקון כאמור יאפשר הטלת קנסות גבוהים על מבצעי עבירות תכנון ובניה על ידי תובעים שיוסמכו לכך וללא הידרשות למסלול של הליך פלילי.
בנוסף, מבקשת ההצעה לעדכן ולייעל את הכלים המאפשרים סילוק הבנייה הבלתי חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים.

טיוטת החוק כוללת בתוכה גם תיקונים עקיפים לחוק סדרי הדין האזרחי(המדינה כבעל דין),התשי"ח-1958 אשר יאפשרו ביצוע של פסקי דין לטובת המדינה לעניין פינוי וסילוק יד ממקרקעי ציבור בדרך מהירה ויעילה יותר כקבוע בחוק מקרקעי ציבור,התשמ"א-1981. כמו כן, מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל,התשכ"ז-1967 , בין היתר, כך שהודעת האזהרה לחייב תכלול גם את הודעת הפינוי וסילוק יד ממקרקעי ישראל. תיקון כאמור, יאפשר לקצר את לוחות הזמנים לביצוע הפינוי בפועל.

ה. הממשלה דנה בטיוטת חוק הפחתת תוספות פיגור שהתווספו על קנסות פליליים ומנהליים (הוראת שעה), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הפחתת תוספות פיגור שהתווספו על קנסות פליליים ומנהליים (הוראת שעה), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

עניינה של הצעת ההחלטה הוא בקיצור המועדים לעניין טיוטת חוק הפחתת תוספות פיגור שהתווספו על קנסות פליליים ומנהליים (הוראת שעה), התשע"ו-2016 (להלן: טיוטת החוק).
טיוטת החוק מבקשת לקבוע, כהוראת שעה, הסדרים מיוחדים לגביית קנסות הנגבים על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "המרכז") שחל עליהם סעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. סעיף זה קובע כי לקנסות שלא שולמו במועדם תיווסף תוספת פיגור.
הסדרים אלו יאפשרו לחייבים בתשלום קנסות, לשלם בתקופת תוקפו של חוק זה את הקנסות הפליליים והמנהליים שהושתו עליהם ואשר לא שולמו על אף שננקטו באותם תיקים הליכי גבייה, בהנחה משמעותית של 40% מגובה החוב העדכני. זאת, בלבד שההנחה לא תגרע מקרן החוב. החוק זה יחול על קנסות הנגבים על ידי המרכז בלבד. החוק לא יחול על קנסות הנגבים על ידי רשות המסים והרשויות המקומיות, מטעמים שיפורטו בהמשך. כמו כן, טיוטת החוק מבקשת לקבוע כי ההסדרים יעמדו בתוקף למשך מאה ועשרים ימים.
מבצעי גביה שנעשו ברשות האכיפה והגביה מעת הקמתה הראו כי כאשר תוספות וריביות שהתווספו על קרן החוב מופחתות, חייבים מעוניינים לסלק את חובם. בשנת 2001 התקיים מבצע דומה, ולמשך תקופה מוגבלת התאפשר לחייבים לשלם קנסות קודמים בשיעורי תוספות פיגורים מופחתים (סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס’ 32), התשס"א-2001). המבצע שנערך בשנת 2001 הגיע על רקע תיקון ס’ 67(ב) לחוק העונשין כנוסחו אז (סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס’ 32), התשס"א- 2001), שהפחית באופן משמעותי ובדרך קבע את תוספת הפיגור שנצברה על הקנס.
לאור העובדה שחלף זמן רב מאז מבצע תשלום הקנסות הקודם, וכיום ישנם חייבים רבים אשר מבצע כאמור יוכל לתמרץ אותם לשלם את חובותיהם, מוצע כי תתבצע לתקופה קצובה הפחתה בתוספת הפיגור שהתווספה על הקנס. ממהלך שכזה יצאו נשכרים הן החייבים אשר יוכלו לשלם בתקופת תוקפה של הוראת השעה את חובותיהם תוך הפחתה בנטל תוספת הפיגור שהתווספה, והן קופת המדינה, שכן צפוי כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה, ישולמו חובות שלא שולמו עד כה ושמאמצי הגבייה לגביהם לא נשאו פרי. העיתוי להצעת החוק, נובע בין היתר מהמצב הכלכלי ומהנטל המוטל על האזרחים, אשר מקשה על פירעון קנסות.
החוק לא יחול על קנסות הנגבים על ידי רשות המסים מהטעם שרשות המסים יזמה במהלך התקופה שחלפה מאז שנת 2001 מבצעי גביה, ביחס לקנסות הנגבים על ידה.
המועד האחרון להעברת הערות לתזכיר החוק חל בתאריך 22.7.2016. הערות ציבור שיתקבלו מיום העברת ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה ועד המועד האחרון להעברת ההערות יובאו בפני חברי הוועדה.
לאור כל המפורט לעיל, וכדי להבטיח שהצעת החוק בעניין זה תונח על שולחן הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה ועוד במושב הקיץ הנוכחי של הכנסת, מבוקש כעת אישור הממשלה לטיוטת החוק האמור כן מוצע כי החלטת ועדת השרים תהיה "על-דעת הממשלה" וזאת בהתאם להוראת סעיף 41(א) לתקנון עבודת הממשלה.
בנוסף, בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, מוצע לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה לקצר את תקופת ההנחה על שולחן הכנסת ולהקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה. כמו כן, עוד מבוקש כי בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת לעשות שימוש בסמכותה להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

ו. הממשלה דנה בטיוטת חוק לימוד חובה (תיקון) התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לימוד חובה (תיקון), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את הנוסח הסופי של הצעת החוק לשם הגשתה המיידית לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

תיקון לסעיף 3 לחוק לימוד חובה – תיקון מס’ 16 לחוק לימוד חובה החיל את חובת הלימוד על גילאי 3 ואילך. תיקון מס’ 16 תוקן מספר פעמים, כאשר בתיקון מס’ 7 לתיקון מס’ 16 נקבע כי "הוראות חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ככל שהן מתייחסות להורים של ילד בגיל 5, יחולו בתקופת ההחלה, על הורים של ילדים בגיל 3 ו-4 באותם מקומות שבהם החיל השר בצווים את לימוד החובה לפי הוראות סעיף קטן (א)." מאחר ובשנת הלימודים התשע"ו, חוק לימוד חובה החל מגיל 3 הוחל במלאו, התיקון המוצע מבקש לערוך תיקון טכני במהות, בכדי להסיר ספק באשר לחובה לרשום ילד החל מגיל 3 למוסד חינוך מוכר.
תיקון לסעיף 10א לחוק לימוד חובה – במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנים 2013 ו-2014) תוקן חוק לימוד חובה ונקבע בסעיף 10א בו כי שר החינוך רשאי להחליט ולתקצב את מוסדות הפטור. עם זאת נמנו בנוסח התיקון תנאים רבים, המגבילים את שיקול דעת שר החינוך ונתגלו קשיים בישומו. לאור האמור, התיקון המוצע נדרש לצורך הסדרה בחקיקה למתן הוראת פטור ולתקצוב, תוך מתן שיקול דעת רחב לשר החינוך באשר לתנאים הנדרשים בדומה לסעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.
על פי ההסכם הקואליציוני עומדת התחייבות לתיקון סעיף 10א לחוק לימוד חובה ביחס לתקצוב מוסדות הפטור. סעיף 10א הקיים הינו מחמיר יחסית, נקבעו בו תנאים המגבילים את שיקול דעת שר החינוך ויש קושי ביישומו, כאשר נדרש להתקין תקנות ליישום הדרגתי וזאת כאשר החלטת הממשלה מס’ 151 מיום 13.5.13 קובעת כי יש לסיים את ההליך ההדרגתי בשנת הלימודים הקרובה, התשע"ז.
ככל שיחוקק התיקון לחוק, ניתן יהיה לקדם תקנות שיבטיחו מחד את לימוד תכנית היסוד ומאידך את תקצוב מוסדות הפטור בהתאם.

ז. שר הפנים המשיך בסקירתו מהשבוע שעבר על הטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל.

שר הפנים מסר נתונים מספריים על מסתנני העבודה השוהים בישראל הנאמדים בכ-40,000 להם כ-6000 ילדים. כן מסר השר נתונים מספריים על מספר השוהים הבלתי חוקיים שנכנסו באשרות תייר או ללא אשרות ונשארו בארץ מעבר לתקופה של 3 חודשים כפי שמתיר החוק. אוכלוסייה זו נאמדת בכ-90,000 בני אדם ורובם מארצות מזרח אירופה.

כן מסר שר הפנים נתונים על מספר מבקשי המקלט מקרב מסתנני העבודה ומקרב האנשים שנכנסו ללא אשרות או באשרות תייר.

שר הפנים הוסיף גם נתונים על מספר המורחקים מהארץ מקרב מסתנני העבודה וכן נתונים מספריים על מבקשי המקלט מקרב מסתנני העבודה (כ-6,000) ונתונים על מבקשי המקלט מקרב אלו שנכנסו כדין לארץ אך לא יצאו במועד הנקוב בחוק (כ-14,000).

שר הפנים הצביע על הקשיים בהתמודדות עם אוכלוסיית התיירים שנכנסו לישראל כדין אך לא יצאו במועד. השר גם הודיע כי כל שנה מורחקים כ-3,000 איש מקרב אוכלוסייה זו.

כן הבהיר השר כי החל מהשבוע שעבר מטפלים בבקשות של מבקשי ההכרה כפליטים אנשי רשות האוכלוסין וההגירה, ולא ועדות מיוחדות שבחנו כל בקשה כפי שהיה נהוג עד כה.

בסוף הדיון סוכם כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ירכז עבודה של צוות מנכ"לים שייבחן את סוגיית מסתנני העבודה המתגוררים בשכונות הדרומיות של תל אביב ויגיש המלצותיו לטיפול בנושא.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

תגובות אחרונות