הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 31 ביולי 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 31 ביולי 2016

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה:

"כולנו הזדעזענו מהפיגוע האכזרי בשבוע שעבר בצרפת. אני שמעתי בעניין על הדיון שמתנהל בממשלת צרפת בנושא מניעת מימון זר לגופים שפוגעים בביטחון אזרחי צרפת. זה נשמע לנו מוכר. גם אנחנו מוטרדים מתרומות כאלה לארגונים ששוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל. אני ביקשתי לעשות בדיקה ראשונית. בבדיקה הזאת מצאנו תמיכה של מדינות אירופיות, לרבות צרפת, במספר ארגונים שמסיתים וקוראים להחרמת ישראל ואינם מכירים בזכות קיומה של מדינת ישראל. בקרוב אנחנו נשלים את הבדיקה ונציג את הממצאים לממשלת צרפת. אנחנו ניכנס איתם לדיון בעניין הזה משום שטרור הוא טרור בכל מקום והסתה היא הסתה, שכנראה חובקת עולם, והטיפול צריך להיות אחיד בין הממשלות ככל שניתן.

הממשלה תדון היום בהצעת החלטה שתסייע להמשך צמיחת ענף ההיי-טק בישראל. הביקוש הוא ענק, ההיצע של העובדים הוא קטן. אנחנו פועלים באמצעים שונים להגדיל את היצע העובדים המיומנים בהיי-טק. אנחנו פונים לאוכלוסיות שלא היו מעורבות בהיי-טק עד עכשיו, כמו האוכלוסייה החרדית וכמובן אזרחינו הערבים. אנחנו מנסים גם להכשיר את צעירינו באמצעים שונים, גם בלימודי מתמטיקה, גם בלימודי תקשוב ולימודי מדעים – זה לוקח זמן. בפער אנחנו מעוניינים לסייע לקליטת עובדים מומחים, במספר מוגבל, שיכולים לסייע לעבור את המיצר. כדי להקל על קליטת עובדים בעלי ידע ייחודי, אנחנו נאפשר היום בממשלה לבני או לבנות הזוג שלהם לשהות בישראל ולעבוד בה כחוק. בעצם זה מה שעושים בעמק הסיליקון בארצות-הברית, וזה נותן להם כוח גדול מאוד וכמובן מכפלות של תעסוקה לאוכלוסייה המקומית בארצות-הברית, וכך אנחנו נפעל גם כאן."

***

ב. הממשלה דנה בעניין שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסמכות לפי סעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין שרים כדלקמן:

א. השר משה כחלון יכהן כשר הכלכלה והתעשייה, במקומו של ראש הממשלה, וזאת בנוסף לתפקידו של השר כחלון כשר האוצר.

ב. השר זאב אלקין יכהן כשר להגנת הסביבה, במקומו של השר משה כחלון שמילא את התפקיד בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק יסוד: הממשלה, וזאת בנוסף לתפקידו של השר אלקין כשר לירושלים ומורשת.

2. להביא את ההחלטה לאישור הכנסת ולפרסמה ברשומות.
***
ג. הממשלה דנה בעניין העברת שטח הפעולה "לשכת הפרסום הממשלתית" ממשרד התקשורת למשרד התרבות והספורט, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסמכות לפי סעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה להעביר את שטח הפעולה: "לשכת הפרסום הממשלתית" ממשרד התקשורת למשרד התרבות והספורט.
בהתאם לסעיף 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, על העברת שטח הפעולה כאמור בהחלטה זו, תימסר הודעה ליושב ראש הכנסת, והיא תובא לידיעת הכנסת.
2. למשרד התרבות והספורט יועברו ממשרד התקשורת תקני הלפ"מ וסעיפי התקציב בתקציב משרד התקשורת, אשר יוחדו בתקציבו ו/או שמשו אותו באשר לשטח הפעולה כאמור. העברת התקציבים והתקנים של שטח הפעולה תסוכם בין המשרדים הרלוונטיים, אגף התקציבים במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה תוך 14 ימים.

***
ד. הממשלה דנה בעניין העברת תחום התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, והחליטה כדלקמן:
א. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, לחלק את משרד הכלכלה והתעשייה ולאחד את חלקו עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים באופן הבא:

תחום התעסוקה כמפורט להלן, יעבור למשרד הרווחה והשירותים החברתיים אשר ייקרא "משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".
בהתאם לפקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים) 1940, תפורסם הודעה ברשומות לפיה ישונה תוארו של "שר הרווחה והשירותים החברתיים" ל"שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".
ב. בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה להעביר ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים את שטחי הפעולה והיחידות כמפורט להלן, לרבות במחוזות:
1. לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה הפועלת מכח החלטת הממשלה מס’ 1995 מיום 15.07.2010, לרבות הפעילות לקידום אוכלוסיות יעד בשוק העבודה ובכלל זה קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות, חרדים , מיעוטים, 45+, יוצאי אתיופיה, צעירים בסיכון, הורים יחידים.
2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית
3. מינהל הסדרה ואכיפה
4. אגף בכיר להכשרה מקצועית
5. אגף בכיר למעונות יום ומשפחתונים
6. היחידה ליחסי עבודה
7. אגף רישוי והיחידה לרישום עיסוקים, ובכלל זה מועצת ההנדסה והאדריכלות, מועצת ההנדסאים והטכנאים המוסמכים ומועצת מקצועות החשמל, ועדות האתיקה מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 וועדות משמעת מכוח חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012.
8. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
9. מכון הכשרה טכנולוגית (מה"ט)
10. כח אדם בשעת חירום
11. הממונה על זכויות עובדים זרים
12. ועדות ערר לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
13. קמ"ט תעסוקה.
כמו כן, תעבור לשר הרווחה והשירותים החברתיים האחריות שהייתה נתונה לשר הכלכלה והתעשייה על הגופים הבאים:

1. שירות התעסוקה
2. המוסד לבטיחות וגיהות.
ג. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה לפי החוקים ברשימה שלהלן לשר הרווחה והשירותים החברתיים:
1) סעיף 5 לחוק איסור הפליית עוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג 1993- , ככל שהוא נוגע לביצוע הוראות סעיף 2 לחוק זה.
2) חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954.
3) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970.
4) חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969.
5) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט – 1989.
6) חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976.
7) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן-זוג), התשנ"ח – 1998.
8 ) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד – 1993.
9 ) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג – 1993.
10 ) חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת-זוג), התש"ס – 2000.
11 ) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997.
12 ) חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.
13 ) חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002.
14) חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.
15 ) חוק הסדרי משפט ומינהל (נוסח משולב), התש"ל – 1970.
16 ) סעיף 33 לחוק יישום הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה – 1994.
17 ) חוק תוכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב –2002.
18 ) חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.
19 ) חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו – 1996.
20 ) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951.
21 ) חוק החברות, התשנ"ט – 1999.
22 ) פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג – 1983.
23 ) חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951.
24 ) חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949.
25 ) חוק חומרי נפץ, התשי"ד – 1954, למעט סעיף 9 לחוק האמור.
26 ) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993, למעט הסמכות שניתנה לשר התעשיה והמסחר בסעיף 13(2), בהתאם לנוסחו של החוק בעת חקיקתו.
27 ) חוק החניכות, התשי"ג – 1953.
28 ) חוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה – 1995.
29 ) חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז – 1957.
30 ) סעיף 24 לחוק כלי ירייה, התש"ט – 1949.
31 ) חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.
32 ) חוק לימוד חובה, התש"ט – 1949.
33 ) חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח – 1958.
34 ) פקודת מחלקת העבודה, 1943.
35 ) חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000.
36 ) חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998.
37 ) חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א – 1981.
38 ) חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953.
39 ) חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954.
40 ) חוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991.
41 ) סעיף 51יב לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
42 ) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
43 ) פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980.
44 ) פקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א – 1981, למעט הסמכות שניתנה לשר התעשייה והמסחר לפי סעיף 65(2, בהתאם לנוסחו של תיקון מס’ 2 לחוק האמור.
45 ) הסמכויות שניתנו לשר העבודה לפי סעיפים 1(ד)(1), 5, 6(ב) ו-14 לחוק רישוי בעלי מלאכה, התשל"ז – 1977, בהתאם לנוסחו של החוק בעת חקיקתו .
46 ) חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968.
47 ) חוק רכישת מפעלים בידי עובדיהם (מקרים מיוחדים), התשמ"ז – 1987, למעט סמכויות שניתנו לשר התעשייה והמסחר בהתאם לנוסחו של החוק בעת חקיקתו.
48 ) הסמכות לפי סעיף 16(א)(ח) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות,
התשנ"ז – 1997.
49 ) חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988.
50 ) חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998.
51 ) חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל – 1970.
52 ) חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959.
53 ) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז – 1967.
54 ) חוק שירותי תיירות, התשל"ו – 1976.
55 ) חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987.
56 ) חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו – 1996.
57 ) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.
58 ) פקודת התאונות ומחלות משלוח היד (הודעה) 1945.
59 ) סעיף 265(12) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965.
60 ) חוק החשמל, התשי"ד-1954.
61 ) סעיף 10(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
62 ) חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965.
63 ) חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969.
64 ) חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-1970.
65 ) חוק מס מקביל, התשל"ג-1973.
66 ) חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973.
67 ) חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992.
68 ) חוק הפסיכולוגים, התשל"ו-1977.
69 ) חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981.
70 ) חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994, למעט הסמכות שניתנה לשר התעשייה והמסחר לפי סעיף 5(א)(2) לנוסחו של החוק בעת חקיקתו.
71 ) חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
72 ) חוק ביטוח בריאות ממלכתית, התשנ"ד-1994.
73 ) חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012.
74 ) חוק הצבת מכשירי החייאה, התשס"ח- 2008.
75 ) חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008.
76 ) חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.
77 ) חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008.
78 ) חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.
79 ) חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.
80 ) חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007.
81 ) חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשע"ב-2012.
82) חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002.
83 ) חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.
84 ) חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013.
85 ) סעיף 26(ג)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.
86 ) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.
87 ) חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007.
88 ) חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח-2008.
89) חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953.
ד. בהתאם לסעיף 47 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, לקבוע כי לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים תהיה נתונה הסמכות לבצע את החוק האמור ולהתקין תקנות לפיו, בעניין התקנת מעליות ומתן שירות למעליות.
ה. להביא את ההחלטות לפי סעיפים א’ וג’ לעיל לאישור הכנסת בהתאם לסעיפים 31 (ב) ו-(ג) לחוק יסוד: הממשלה, ולפרסמן ברשומות.

ו. העברת שטחי הפעולה לפי סעיף ב’ לעיל וכן ההסמכה לפי סעיף ד’ לעיל, ייכנסו לתוקף ביום בו תאשר הכנסת את חלוקת משרד הכלכלה והתעשייה ואת העברת הסמכויות לפי סעיפים א’ וג’ לעיל.

ז. למנות צוות יישום בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ומנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ובהשתתפות נציגים מטעם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הממונה על התעסוקה או מי מטעמה, משרד האוצר (אגף תקציבים וחשב כללי), משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה. הצוות יגיש לשרים, עד יום 30.09.16, את המלצותיו ביחס לאופן ביצוע העברת התחומים והסמכויות כאמור לעיל, לרבות העברת כח-אדם, נלוות , תקציבים, אמצעים, וכל נושא נוסף שימצא לנכון, לרבות תיקוני חקיקה ותיקון החלטות ממשלה הנדרשים בעקבות העברת תחומי הפעולה.

ח. למשרד הרווחה והשירותים החברתיים יועברו סעיפי התקציב בתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, אשר יוחדו בתקציבו ו/או שמשו אותו לאותם נושאים שיועברו, וכן התקשרויות וכח-האדם אשר טיפל בנושאים שיועברו כאמור לעיל וכוח האדם והתקציב הדרושים מיחידות המטה כמתחייב מחלוקת המשרד והעברת תחום התעסוקה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

ט. עד להשלמת ההיערכות המנהלית לקליטת שטחי הפעולה ולא יאוחר מתום התקופה שתסוכם בין המשרדים, ימשיכו הגופים הנכללים בשטחי הפעולה לקבל את מלוא השירותים הדרושים לפעולתם הסדירה ממשרד הכלכלה והתעשייה.

***
ה. הממשלה דנה בעניין מינוי שגריר ישראל לגיאורגיה, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, למנות את שבתאי צור לתפקיד שגריר ישראל לגיאורגיה, במקומו של יובל פוקס המסיים את תפקידו.
2. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 4470 מיום 8.2.2009, לקבוע את תקופת כהונתו לתקופה בת שלוש שנים, וזאת מטעמים מדיניים. ניתן יהיה להאריך תקופה זו עד לתקופה כוללת בת 4 שנים, וזאת לפי המלצת שר החוץ.

***
ו. הממשלה החליטה לאשר את המינויים בשירות החוץ לפי הפירוט שלהלן:
טיבור שלו-שלוסר – שגריר לא תושב לאיי הפאסיפיק (מקום מושבו בארץ)
אייל סלע – שגריר לא תושב למלטה (מקום מושבו בארץ)
רפאל זינגר – שגריר ללימה, פרו
גרי קורן – שגריר למוסקבה, רוסיה
יוסף עמרני – שגריר לבודפשט, הונגריה
ד"ר אליהו בן טורה – שגריר לאביג’אן, חוף השנהב ושגריר לא תושב לבורקינה פאסו, בנין וטוגו
גדי הרפז – שגריר לאסמרה, אריתריאה
פול הירשזון – שגריר לא תושב לגינאה. פול הירשזון מונה בנובמבר 2014 לשמש שגריר לדקאר, סנגל ולשגריר לא תושב לגינאה-ביסאו, גמביה, סיירה לאונה וקייפ ורדה.

***
ז. הממשלה דנה בעניין קציבת כהונתן של משרות בכירות בשירות המדינה – מנהלת מינהל התכנון, והחליטה כדלקמן:

לאשר הארכת כהונתה של בינת שורץ בתפקיד מנהלת מינהל התכנון בשלושה חודשים, כך שתקופת כהונתה תעמוד על חמש שנים ושלושה חודשים.

***
ח. הממשלה דנה בעניין הסדרת העסקתם של בני/בנות זוג של עובדים זרים מומחים בתחום ההיי- טק בישראל, והחליטה כדלקמן:

1. להנחות את שר הפנים לתת רישיון לישיבה ועבודה בישראל לבני/בנות זוג של עובדים זרים מומחים בהיי-טק המשתכרים פעמיים שכר ממוצע במשק לפחות, ולבני/בנות הזוג של מנהלים בחברות היי-טק (להלן: מומחה זר בהיי-טק), והמועסקים בישראל כדין על ידי חברה המופיעה ברשימה שהעביר מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה במכתב למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ביום ה-29 ביוני 2016 (כ"ג סיוון תשע"ו) וכפי שתעודכן מעת לעת בהתאם לנוהל שיגובש בנושא על ידי משרד הכלכלה והתעשייה, בהסכמת הממונה על התעסוקה ובהתייעצות עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. הרישיון שיינתן לבן/בת הזוג של מומחה זר בהיי-טק יאפשר עבודה אצל כל מעסיק בישראל, ללא הדרישה לשכר השווה לפעמיים שכר ממוצע לפחות.
2. להנחות את שר הפנים לתת רישיון לישיבה ועבודה בישראל לבני/בנות זוג של חוקרים או מרצים זרים במסלול קביעות במקצועות הרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק (להלן: חוקר או מרצה זר במקצועות הרלוונטיים) במוסד להשכלה גבוהה (המוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958, או במוסד שהתואר שלו הוכר לפי סעיף 28(א) לחוק זה) המשתכרים פעמיים שכר ממוצע במשק לפחות. הרישיון שיינתן לבן/בת הזוג של חוקר או מרצה זר יאפשר עבודה אצל כל מעסיק בישראל, ללא הדרישה לשכר השווה לפעמיים שכר ממוצע לפחות.
3. להנחות את שר הפנים לקבוע בתקנות, בכפוף לסמכות הנתונה לו על פי סעיף 2 (ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וסעיף 1יג(ג) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, כי מעסיק של בן/ בת זוג של מומחה זר בהיי-טק או חוקר או מרצה זר בעל רישיון עבודה בתוקף, יהא פטור מקבלת היתר העסקה כקבוע בסעיף 1יג(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 לצורך העסקת בן/בת הזוג כאמור, ובתנאי כי:
א. לעניין מומחים זרים: אין למומחה זר בהיי-טק או בן/בת זוגו כוונה להשתקע בישראל ובהיעדר מניעה אחרת, על בסיס הצהרה.
ב. לעניין החוקרים או המרצים הזרים: נשיא המוסד להשכלה גבוהה מגיש תצהיר לרשות האוכלוסין וההגירה, לפיו החוקר או המרצה הזר הוא מצטיין בתחומו, וכי הוא נמצא במסלול למתן קביעות במוסד.
4. תוקפה של החלטה זו יהיה לשנה מיום קבלתה, ושר הפנים רשאי להאריכה בהסכמה עם שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר. קבלת החלטה בעניין תבוסס על המלצות של צוות בין משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה ובהשתתפות נציגי משרד הכלכלה והתעשייה ומלשכת הממונה על התעסוקה, רשות האוכלוסין וההגירה והאוצר. המלצת הצוות תתייחס גם לתקופת ההארכה של החלטה זו. פקיעת תוקף ההחלטה לא תפגע בתוקף רישיון ישיבה ועבודה שניתן לפיה, קודם תום תוקפה.
5. להנחות את מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה והממונה על התעסוקה למנות צוות בין משרדי שיגבש תוך 30 יום את המתווה ליישום החלטה זו, לרבות קביעת הנתונים הנדרשים לאיסוף לשם בחינת השלכות יישום החלטה זו בתום תוקפה וכתשתית לדיון בהארכתה.

***
ט. הממשלה דנה בעניין טיוטת חוק המכר (דירות) (תיקון מס’) התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק המכר (דירות)(תיקון מס’…), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:
ההוצאה על רכישת דיור היא המשמעותית ביותר בסל הוצאות משקי הבית ומהווה כ-25% מכלל הוצאות אלה. רוכש דירה ממוצע במדינת ישראל משקיע לצורך רכישת הדירה את עיקר הונו. לרוב מלווה עסקה זו, לצד העמדת ההון העצמי, בלקיחת הלוואה בהיקף משמעותי מבנק מסחרי, כנגד רישום משכנתא על הדירה הנרכשת.
לצורך בחינה רוחבית של ההסדרה החוקית בתחום מכר דירות, תוך התמקדות בהיבטים הצרכניים, הוחלט בהחלטת ממשלה מספר 1204 מיום י"ט באדר א’ התשע"ו (28 בפברואר 2016) (להלן – החלטת הממשלה) להטיל על שר הבינוי והשיכון, בתיאום עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, לבחון ביצוע תיקונים בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן- חוק המכר (דירות)) ובחוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (להלן- חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)).

כן הוטל על שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, לבחון אפשרות לביצוע תיקונים בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנותיו, בין היתר בהיבטים של הסדרי אכיפה והגברת חובות הגילוי והשקיפות לצרכן בעסקת מכר דירה חדשה. עוד נקבע בהחלטת הממשלה, להטיל על שר הבינוי והשיכון ועל שר האוצר לבחון את האפשרות לתקן את חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) על מנת להקטין את היקף הערבות הבנקאית הניתנת לפי החוק, כך שהחובה לתת ערבות בנקאית לא תחול ביחס למרכיב במע"מ במחיר הדירה, וזאת תוך קביעת מנגנון אשר יבטיח את מלוא הסכום ששילם רוכש דירה למוכר.

בהתאם להחלטת הממשלה, הוקם צוות בין-משרדי אשר כלל נציגים של משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן וכן זומנו אליו נציגי הרשות להגבלים עסקיים. מרבית התיקונים המוצעים בהצעת החוק גובשו במסגרת עבודת הצוות האמור.
חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973
חוק המכר (דירות), הוא חוק צרכני שנועד לתת הגנה לקונים במסגרת עסקאות מכר של דירות הנמכרות בידי מי שבנה אותן במטרה למכרן. בבסיס החוק ניצבת ההנחה שהמערכת החוזית בעסקאות של רכישת דירה מקבלן או מיזם אינה שוויונית, ויש פערי כוחות משמעותיים בין הקונה למוכר המצדיקים להעניק זכויות מוגברות לקונה.
מטרה מרכזית של דינים צרכניים היא לצמצם את פערי הכוחות בין הצרכן לספק, אשר באים לידי ביטוי בכך שלצרכן ישנה, בדרך כלל, אפשרות מוגבלת להשפיע על תנאי החוזה. עיקר הידע והמידע לגבי העסקה, הנחוצים לצרכן כדי להבין את תנאי העסקה וכדאיותה עבורו, מצוי בידי העוסק, כוחו הכלכלי של הצרכן מצומצם יותר, וכך גם יכולתו להתמודד עם מורכבות העסקה.
כשלים אלה מקבלים משנה תוקף בעסקאות משמעותיות ויקרות לצרכן כגון רכישת דירה.
הצעת החוק נועדה לתקן את חוק המכר (דירות) במספר עניינים שבהם ההסדר הקיים אינו מגן בצורה מספקת על קוני הדירות, ומטרתה ליצור מערכת יחסים שוויונית יותר ולצמצם את הפערים שתוארו לעיל בין הצדדים לעסקה, כמפורט בטיוטת החוק.

***
י. הממשלה דנה בטיוטת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון הוראת שעה), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות)(תיקון והוראת שעה), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ההוצאה על רכישת דיור היא המשמעותית ביותר בסל הוצאות משקי הבית ומהווה כ-25% מכלל הוצאות אלה. רוכש דירה ממוצע במדינת ישראל משקיע לצורך רכישת הדירה את עיקר הונו. לרוב מלווה עסקה זו, לצד העמדת ההון העצמי, בלקיחת הלוואה בהיקף משמעותי מבנק מסחרי, כנגד רישום משכנתא על הדירה הנרכשת.
לצורך בחינה רוחבית של ההסדרה החוקית בתחום מכר דירות, תוך התמקדות בהיבטים הצרכניים, הוחלט בהחלטת ממשלה מספר 1204 מיום י"ט באדר א’ התשע"ו (28 בפברואר 2016) (להלן – החלטת הממשלה) להטיל על שר הבינוי והשיכון, בתיאום עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, לבחון ביצוע תיקונים בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן- חוק המכר (דירות)) ובחוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (להלן- חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)).

כמו כן, הוטל על שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, לבחון אפשרות לביצוע תיקונים בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנותיו, בין היתר בהיבטים של הסדרי אכיפה והגברת חובות הגילוי והשקיפות לצרכן בעסקת מכר דירה חדשה. עוד נקבע בהחלטת הממשלה, להטיל על שר הבינוי והשיכון ועל שר האוצר לבחון את האפשרות לתקן את חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) על מנת להקטין את היקף הערבות הבנקאית הניתנת על פי החוק, כך שהחובה לתת ערבות בנקאית כאמור לא תחול ביחס למרכיב במע"מ במחיר הדירה, וזאת תוך קביעת מנגנון אשר יבטיח את מלוא הסכום ששילם רוכש דירה למוכר.
בהתאם להחלטת הממשלה, הוקם צוות בין-משרדי אשר כלל נציגים של משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן וכן זומנו אליו נציגי הרשות להגבלים עסקיים. מרבית התיקונים המוצעים בהצעת החוק גובשו במסגרת עבודת הצוות האמור. 2
חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974
חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות) הוא חוק צרכני שנועד לתת הגנה לקונים במסגרת עסקאות מכר של דירות הנמכרות בידי מי שבנה אותן במטרה למכרן, בין היתר, באמצעות הבטחת כספי הרוכש על ידי אחת מחמש דרכים חלופיות, במקרה של חוסר אפשרות מצד המוכר להעביר לו את הבעלות או זכות אחרת שהוסכם עליה בחוזה המכר, וכן על ידי קביעת הסדרים שונים החלים על תאגידים בנקאיים המעניקים ליווי פיננסי למוכרי דירות, אשר מטרתם להבטיח את כספו של רוכש הדירה.
מוצע לתקן את חוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות) במספר עניינים, וזאת בהמשך להחלטת הממשלה שהתקבלה בנושא, ולאחר שנמצא כי יש להתאים הסדרים שונים, בחלוף השנים, למציאות העדכנית בשוק רוכשי הדירות, וכן לייצר כלים לחסוך בעלויות הנובעות מחובת המוכר ליתן בטוחות לרוכש הדירה, על פי החוק.
הצעת החוק מציעה, בן היתר, להקים קרן ממשלתית אשר תבטיח החזר סכום בגובה מרכיב המע"מ לרוכש, בנסיבות של מימוש הבטוחה- ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח לפי החוק, כך שעם הקמת הקרן כאמור, לא יידרש המוכר לתת ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח על מרכיב המע"מ. המנגנון המוצע יקל על נטל המימון ויקטין את עלויות עסקת מכר הדירה, וכל זאת- מבלי לפגוע בהגנה הניתנת לרוכש הדירה במסגרת החוק.
הצעת החוק מציעה אף להרחיב את תחולת ההסדרים השונים החלים על תאגידים בנקאיים המעניקים ליווי פיננסי למוכרי דירות, כך שיחולו גם לגבי גופים מממנים שאינם תאגיד בנקאי, וזאת נוכח המציאות העדכנית, במסגרתה פועלים בשוק העמדת האשראי לבנייה גם גורמים שאינם תאגידים בנקאיים דווקא.

***
יא. הממשלה דנה בטיוטת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (פטור ממס על הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות שימוש באנרגיות מתחדשות), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (פטור ממס על הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות שימוש באנרגיות מתחדשות), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. לבטל את החלטת הממשלה מס’ 430 (חק/196) מיום 6.8.2015.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

בבסיסה של הצעת החוק מונחת תכנית ממשלתית רחבת היקף (בהתאם למספר החלטות ממשלה כגון: החלטה מס’ 2935 מיום ה – 13 בינואר 2008 והחלטה מס’ 3484 מיום ה – 17 ביולי 2011, והחלטה מס’ חק/196 מ-19 ביולי 2015) שמטרתה העיקרית היא עידוד השימוש באנרגיות מתחדשות (חלופיות) במשק החשמל. אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע מתמשכים אשר אינם מתכלים כתוצאה משימוש באנרגיה האצורה בהם. דוגמא לכך היא האנרגיה אשר מקורה ברוח וכן זו שמקורה בקרני השמש. קיימים כיום מספר מתקנים שונים שבאמצעותם ניתן לייצר חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. הצעת חוק זו מתייחסת לשני מתקנים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת: טורבינת רוח המפיקה חשמל באמצעות הרוח ומתקן פוטו-וולטאי (Photovoltaics) המפיק חשמל באמצעות קרני השמש (להלן – מתקנים לייצור חשמל). ניתן להתקין מתקנים אלה על משטחים כדוגמת גגות מבנים. אחד מאמצעי עידוד ההשקעה במתקנים לייצור חשמל הוא מתן הטבות מס בגין מכירת חשמל אשר הופק באמצעות מתקנים אלה.
מטרת החקיקה המוצעת היא להוות מנוע להתפתחות המשק וייעולו בנושא איכות הסביבה, וזאת באמצעות הפחתת מזהמים הנובעים מייצור חשמל בטכנולוגיות העושות שימוש בחומרים מתכלים, דוגמת שריפת דלק ופחם, טכנולוגיות אשר השימוש בהן עדיין ניכר כיום. הצעת החוק נועדה לשמש כלי שרת להשגת היעדים הללו, קרי עידוד השימוש באנרגיות מתחדשות שאינן גורמות לפליטת מזהמים.
היתרונות לתמרוץ התקנת מתקנים פוטו-וולטאים קטנים וטורבינות רוח קטנות רבים הם, וביניהם ניתן למנות יתרונות כגון: הפקת אנרגיה חשמלית ללא צורך בהקצאת קרקעות; יצור חשמל מבוזר וקרוב לצרכנים המצמצם איבוד החשמל ברשת; טכנולוגיה ידידותית לסביבה; תהליך התקנה קל ופשוט; והעיקרי והחשוב שבהם הוא האפשרות לייצור חשמל באופן עצמאי בשעות השיא (למשל: בעונת הקיץ בשעות החום הלוהט).
הצעת חוק זו מתמקדת בעידודם של יחידים, לרבות יחידים שהתאגדו כוועדי בתים, להתקין מתקנים לייצור חשמל, לצורך ייצור חשמל ומכירתו לבעל רישיון ספק שירות חיוני (כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996). התמרוץ בחוק זה כולל פטור מתשלום דמי בטוח לאומי וביטוח בריאות על מלוא ההכנסה ממכירת החשמל, וכן הקלות במס הכנסה באמצעות אחת מהחלופות הבאות:
o מתן פטור ממס הכנסה על ההכנסה ממכירת החשמל בגבולות התקרה השנתית המפורטת בגוף החוק, ובהתאם למנגנון ולתנאים הקבועים בו.
o מיסוי ההכנסות ממכירת החשמל במס מופחת בשיעור של 10% בהתאם לתנאי החוק, כמפורט להלן.

חלקה השני של הצעת החוק נועד לתת מענה למצב שבו יחידים יהיו מעוניינים להתקין מתקנים לייצור חשמל, אך לא יהיה ברשותם שטח מקרקעין המתאים להתקנתם, או לחלופין, עלות השכרת שטח המקרקעין תהא כה גבוהה עד כי השקעה זו לא תהא כדאית. לפיכך, נוספו בהצעת החוק הטבות מס ליחידים בעלי מקרקעין, שישכירו אותם ליחידים, שישכרו את המקרקעין לצורך התקנת מתקנים לייצור חשמל ומכירתו לבעל רשיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק זה. הטבות המס בהצעת החוק ליחידים שישכירו מקרקעין כאמור הן באמצעות אחת מהחלופות הבאות:
א. מתן פטור ממס הכנסה על ההכנסה מהשכרת המקרקעין בגבולות התקרה השנתית המפורטת בגוף החוק, ובהתאם למנגנון ולתנאים הקבועים בו;
ב. מיסוי ההכנסה מהשכרת המקרקעין במס מופחת בשיעור של 10% בהתאם לתנאי החוק.
יודגש כי כל הטבות המס יינתנו בכפוף לתנאים שאותם מונה החוק.

***

יב. הממשלה דנה בטיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס.), התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’…), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.
5. במסגרת דיוני ועדת הכלכלה בכנסת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, יתוספו לנוסח החוק תיקונים נוספים כדלקמן:
א. עיקר שידוריו של תאגיד השידור הישראלי יהיו מירושלים, לא יאוחר מיום 1 ביוני 2018.
ב. רשות השידור תפנה את המתחם שבו היא מחזיקה בירושלים עד ליום 30.4.2017.
6. מימון פעילותה של רשות השידור וכן מימון תקציב ההקמה של תאגיד השידור הישראלי עד ליום 1 בינואר 2017 יהיה בידי הממשלה. המשך תקצוב רשות השידור מעבר ליום 1 בינואר 2017 יחייב את הממשלה להצביע על מקור תקציבי.
7. בטיוטת החוק בסעיף שכותרת המשנה שלו היא תיקון סעיף 92, במקום המילים: "יקדימו השרים בצו בתוך 14 ימים", יבוא: "רשאים השרים להקדים בצו בתוך 14 יום". דברי ההסבר להצעת החוק יתוקנו בתאם.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:
ביום ט"ו באב התשע"ד (11 באוגוסט 2014) פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק או חוק השידור הציבורי). עניינו של החוק בהקמת תאגיד שידור ציבורי ישראלי (להלן – התאגיד או תאגיד השידור הישראלי) שיחליף את רשות השידור הפועלת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.
לפי סעיף 92 לחוק, נקבעה תחילתו של החוק ליום כ"ז באלול התשע"ו (30 בספטמבר 2016), הוא המועד שבו אמורים להתחיל שידורי תאגיד השידור הישראלי ולהסתיים שידורי רשות השידור.
נוכח החשש להתמשכות הליכי הקמת התאגיד והיערכותו לתחילת השידורים, מוצע בהצעת חוק זו לדחות את יום תחילתו של החוק ליום ד’ באייר התשע"ז (30 באפריל 2017). עם זאת, מוצע להסמיך את שר התקשורת ושר האוצר (להלן – השרים), יחד, להקדים את המועד האמור למועד שלא יקדם ליום ג’ בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), לפי שיקול דעתם או בהתאם להודעת מועצת התאגיד שמונתה לפי סעיף 9 לחוק (להלן – המועצה) כי התאגיד ערוך להתחיל בשידורים במועד מוקדם ליום התחילה.

***
יג. הממשלה דנה בטיוטת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 והחליטה כדלקמן:
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהמשך להצעה להסדר לשינוי מבנה הבעלות בחברה המפעילה ממשק בין מנפיק לבין סולק, לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפורסמה במסגרת תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, בהמשך להוראות טיוטת החוק לעניין מינוי דירקטורים וקבלת החלטות בחברה, ובהמשך להערות שנתקבלו מהציבור, להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה להכניס תיקונים בהצעת החוק במהלך הליכי החקיקה בכנסת, לעניין קביעת הסדר מפורט כאמור, שעיקריו, הם אלה: הפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברה; חובת מכירה של שיעורי ההחזקה העודפים של הבנקים לכל משתמש בשירותי החברה המעוניין בכך וקביעת מנגנונים מתאימים בדבר דרכי קבלת החלטות בחברה לצורך שמירה על זכויות כלל המשתמשים.
4.בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום 3 ביוני 2015 מינו שר האוצר מר משה כחלון ונגידת בנק ישראל גב’ קרנית פלוג את הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (להלן- הוועדה). בוועדה כיהנו חברים מבנק ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים ונציגי ציבור ואקדמיה.
המלצותיה הסופיות של הוועדה פורסמו באתר משרד האוצר ביום 6 ביולי 2016.

http://www.mof.gov.il/Committees/CompetitivenessCommittee/CommitteeRecommends.pdf

בכתב המינוי התבקשה הוועדה להמליץ על הצעדים הנדרשים להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בתחומי השירותים הבנקאיים ושירותים פיננסיים נוספים. בפרט, התבקשה הוועדה להמליץ בדבר הכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים ועל צעדים משלימים נדרשים והסרת חסמים לקידום התחרות כאמור.
הוועדה שקדה על משימתה זו במשך כשנה ובמסגרת דיוניה בחנה ניירות עמדה רבים מהציבור שבהם ניתן ביטוי רחב למגוון של עמדות וגופים, וקיימה עשרות ישיבות, בתוכם, מספר שימועים בעל-פה של אנשי מקצוע, אקדמיה ומומחים רבים.
הוועדה מצאה, כי המערכת הבנקאית, שהיא השחקן המרכזי באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים בישראל, מאופיינת בריכוזיות גבוהה ומורכבת מחמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ-94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ-95% מכלל האשראי הבנקאי במשק. שתי הקבוצות הבנקאיות המובילות במערכת הבנקאית דומות בגודלן ומחזיקות במצרף של כ-60% מכלל נכסי המערכת הבנקאית ואף יותר מכך באשראי הבנקאי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית (שלא לדיור) (להלן – המגזר הקמעונאי); שלוש קבוצות בנקאיות נוספות מחזיקות בכ-37%; והיתר מוחזק באמצעות קבוצות בנקאיות קטנות אחרות. מבנה ריכוזי זה של המערכת נשמר באופן יציב במהלך כמעט שני העשורים האחרונים, ונלווים לו חסמי כניסה גבוהים וחסמי מעבר.
בנוסף, מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה עלה, כי במהלך השנים האחרונות בוצעו בישראל מספר רפורמות שנועדו ליצור תנאים לכניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות ובכך להפחית את רמת הריכוזיות בשוק זה ולהגביר את התחרות על השירותים הבנקאיים והפיננסיים. הוועדה בחנה את תוצאותיהן של רפורמות אלו והגיעה למסקנה כי הן הצליחו לתרום להגברת התחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים לעסקים גדולים בלבד. זאת בעיקר באמצעות הגופים המוסדיים אשר בשנים האחרונות מהווים גורם תחרותי למערכת הבנקאית ומקור אשראי תחליפי ומבוסס לעסקים הגדולים בישראל. עם זאת, התחרות שהתפתחה בשוק האשראי לעסקים גדולים לא חלחלה למגזר הקמעונאי. נכון לסוף שנת 2015 רובו המוחלט של האשראי למגזר הקמעונאי – כ-94% – מקורו במערכת הבנקאית, ובכללה חברות כרטיסי האשראי אשר מעניקות אשראי באמצעות כרטיסי חיוב, ומצויות, כולן, בבעלות בנקאית ורובן בבעלות שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות.
הוועדה מצאה, כי במצב דברים זה, בהיעדר תחרות חוץ-בנקאית על לקוחות המגזר הקמעונאי ובשל היעדר תחליפי אשראי ברמה נאותה, המגזר הקמעונאי "שבוי" ברובו בידי המערכת הבנקאית וסובל מ’כוח שוק’ עודף. עוד מצאה הוועדה כי הרווחיות ומרווחי הריבית למגזר זה גבוהים ביחס למגזרים האחרים במשק. כך שלמעשה שיעור ההכנסה הגבוה של הבנקים במגזר הקמעונאי נובע, בין היתר, מהיעדר איום תחרותי חוץ-בנקאי ומהפעלת ‘כוח שוק’ עודף על המגזר הבנקאי.
נוכח כל אלו, הגיעה הוועדה למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי ולנוכח העובדה כי ניסיונות קודמים לא הביאו לשינוי המצב במגזר הקמעונאי, אין מנוס מנקיטת שורה של צעדים מבניים שתכליתם לבסס איום תחרותי חוץ בנקאי על המערכת הבנקאית ובמקביל ליצור תנאים להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית. צעדים אלה נועדו לאפשר, בטווח הזמן הקרוב, כניסת שחקנים תחרותיים ובני קיימא שיהוו ‘איום תחרותי’ על המערכת הבנקאית, ושיגבירו ויחוללו תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים למגזר הקמעונאי. בד בבד, המליצה הוועדה על שורה של צעדים משלימים אשר תכליתם לאפשר כניסה עתידית של שחקנים חדשים, שתהליך כניסתם לתחום של מתן שירותים בנקאיים ופיננסיים, ארוך וקשה יותר, ושוודאותו פחותה.
בין היתר המליצה הוועדה על הטלת איסור על בנק בעל היקף פעילות רחב לעסוק בהפקה ותפעול של כרטיסי חיוב, לסלוק עסקאות בכרטיסי חיוב ולשלוט או להחזיק בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור. עוד המליצה הוועדה על מתן הגנות ינוקא לגופים פיננסיים חדשים שיקומו, לרבות מגבלות שיחולו על הנפקת כרטיסי אשראי לבנק בעל היקף פעילות רחב. כן המליצה על הוראות נוספות להגברת התחרות בשוק אספקת השירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל. בין היתר, המליצה כי תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי ההתקשרות בהסכם התקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר; עוד המליצה כי תאגיד בנקאי יידרש להפיץ ללקוחותיו את כרטיסי האשראי של מנפיקים אחרים שביקשו מהתאגיד הבנקאי לעשות כן. בנוסף המליצה הוועדה על הקמת ועדה מייעצת שתפקידיה יהיו, בין היתר, לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק הבנקאות ולהמליץ על צעדים נדרשים להגברתה. מוצע כי הוועדה המייעצת תגיש לממשלה ולכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה.
שר האוצר אימץ את המלצות הוועדה ביום 6 ביולי 2016.
טיוטת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 המצורפת להצעת החלטה זו, באה ליישם את המלצות הוועדה. מוצע לאשר עקרונית את טיוטת החוק.
לעניין זה יצוין כי הוועדה המליצה לשנות את מבנה הבעלות בחברת שירותים משותפת, המפעילה ממשק בין מנפיק לבין סולק, לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, כך שיתאפשר לכל משתמש בחברה להיות בעל מניות בה. בהמשך להמלצה זו, שפורסמה במסגרת תזכיר חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, בהמשך להוראות טיוטת החוק המצורפת בזה לענין מינוי דירקטורים וקבלת החלטות בחברה, ובהמשך להערות שנתקבלו מהציבור, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה להכניס תיקונים בהצעת החוק במהלך הליכי החקיקה בכנסת, לעניין קביעת הסדר מפורט כאמור, שעיקריו, הם אלה: הפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברה; חובת מכירה של שיעורי ההחזקה העודפים של הבנקים לכל משתמש בשירותי החברה המעוניין בכך וקביעת מנגנונים מתאימים בדבר דרכי קבלת החלטות בחברה לצורך שמירה על זכויות כלל המשתמשים.
לפי סעיף 41 לתקנון הממשלה, רשאית הממשלה לקבוע כי החלטות ועדת שרים תהיינה "על דעת הממשלה", או כי עניין מסוים הנדון בוועדת שרים יהיה "על דעת הממשלה". דין החלטות ועדת שרים במקרה האמור כדין החלטת ממשלה בישיבתה ואין להגיש ערר על החלטת ועדת שרים שהיא "על דעת הממשלה".
לאור החשיבות בחקיקת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, ועל מנת שניתן יהיה להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת כך שהליך החקיקה בקריאה ראשונה יקודם בטרם סיומו של מושב הכנסת הנוכחי, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה של הצעת החוק שתוגש לכנסת, ולהסמיך את הממשלה לפנות לוועדת הכנסת, בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, בבקשה לפטור מחובת הנחה של הצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה.

***
יד. הממשלה דנה בטיוטת חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים, התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים, התשע"ו – 2016 .
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.
להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

הצעת ההחלטה מבקשת להביא לאישור הכנסת את טיוטת חוק סיוע ללומדי תורה נזקקים, התשע"ו – 2016 (להלן – טיוטת החוק), המעגנת מערך סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים, העומדים בתנאים שנקבעו בה. על פי המוצע, העונה להגדרת לומד תורה בטיוטת החוק, שבחזקתו לפחות שלושה ילדים קטינים ושאין לו, או לבת זוגו או לילדיו הקטינים נכסים מסוימים כמוגדר בטיוטת החוק (כגון דירה, שאינה דירת מגורים) ואשר הכנסתו והכנסת בת זוגו במשותף אינה עולה על 1,200 שקלים חדשים לחודש בלבד (ובשנים בהן עולה ההכנסה השנתית על 14,400 שקלים חדשים אך אינה עולה על 30,000 שקלים חדשים- יבואו בחשבון רק החודשים בהם ההכנסה המשותפת לא עלתה על 1,200 שקלים חדשים)- יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי, אשר יעמוד לכל היותר על 1,040 שקלים חדשים. סכום הסיוע הכלכלי ישתנה בהתאם למספר הזכאים מדי חודש, תוך עמידה במגבלת התקציב השנתי.

עוד מוצע בטיוטת החוק כי בקשות לסיוע כלכלי יוגשו אחת לשנה למשרד החינוך, וכי הסיוע הכלכלי יינתן למשך עד חמש שנים מיום אישור בקשת לומד התורה לסיוע כלכלי לראשונה. על פי המוצע, בחישוב תקופת הסיוע כאמור יבואו במניין התקופות שבהן קיבל לומד התורה מלגת לימוד לפי החלטה מספר 2614 של הממשלה מיום 19 בדצמבר 2010, שעניינה מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה, וסיוע כלכלי לפי החלטה מספר 747 של הממשלה מיום 22 בנובמבר 2015, שעניינה הפעלת קרן הסיוע ללומדי תורה והגדלת התקציב של קרן הסיוע לסטודנטים. לצד זאת, מוצע כי אם חלו הפסקות בקבלת הסיוע הכלכלי שמשכן עולה על שנה, לא יהיה זכאי לומד התורה להמשך קבלת הסיוע.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 3.50 מ- 5)
הוסף תגובה

תגובות (1)

  1. avi ben avraham 31/07/2016 להגיב
    כלום על המיסתננים כלום על תוספת לנכים כלום על תוספת לקשישים בבחירות הבאות כולנו נעשה חשבון טוב הכתובת על הקיר

פרסם תגובה

Funzing-I

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-F1

תגובות אחרונות