הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 30 באוקטובר 2016

הודעת ממלא מקום מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 30 באוקטובר 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"באיטליה מתרחשת כרגע רעידת אדמה שיכולה להיות קשה ביותר, ואני מבקש לומר לידידי, ראש ממשלת איטליה, מתאו רנזי, שישראל ערוכה ומוכנה לשלוח סיוע כמיטב יכולתה.

אנחנו מקפידים על מוכנות גבוהה למקרה אסונות, כמו זה שקרה במבנה בתל-אביב, והדבר הזה משמש אותנו גם למקרים של רעידות אדמה. איננו יודעים מה ההשפעות היתרות של רעשים כאלה, אבל מדינת ישראל ערוכה ואנחנו מוכנים לעזור לידידינו האיטלקים. אנחנו גם מעריכים את האמירה האיתנה והברורה ששמענו מאיטליה בנושאים רבים וחשובים. מדינת ישראל מקבלת בברכה את נשיא איטליה שהגיע הנה אתמול.

בעוד שבועיים, נשיא ישראל, ראובן ריבלין, יוצא לביקור בהודו, זה בהמשך לביקור נשיא הודו כאן. במהלך השלושה החודשים הקרובים, אני אצא לאזרבייג’אן ולקזחסטאן, לסינגפור ולאוסטרליה. אם אינני טועה בשלוש מהמדינות האלה, זאת באמת הפעם הראשונה שראש ממשלת ישראל יבקר בהן.

בחודש הבא תהיה כאן ממשלת פולין לביקור אל מול ממשלת ישראל. היחסים הבינלאומיים של ישראל הולכים ומתפתחים באסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית ובמקומות רבים אחרים, ואנחנו מודעים לכך שההתפתחות הזאת נובעת מההתעצמות הכלכלית והטכנולוגית של ישראל מחד, והיכולת הביטחונית והמודיעינית מהצד השני.

שני הדברים הללו מאפשרים לנו התפתחות ופריחה ביחסים הבינלאומיים שלנו. אין זה אומר שאנחנו לא מאותגרים בפורומים בינלאומיים כמו שראינו בהחלטות השערורייתיות באונסק"ו, וייתכן שיהיה לזה גם המשך מסוים באו"ם, אבל אין ספק שגם במוסדות הבינלאומיים וגם בהצבעות השערורייתיות האלה, ראינו שינוי.

אני רוצה להודות לנשיא טנזניה שהתייצב ויחד עם נציג קרואטיה בעצם טרפדו את המעשיות של ההחלטה השנייה באונסק"ו על ידי כך שמנעו קונצנזוס. זאת אינדיקציה נוספת לשינוי הגדול שמתרחש ביחסיה של ישראל בעולם, ביחס ישיר לעוצמה הישראלית.

אנחנו פותחים היום את שנת הלימודים האקדמית, שזו חלק מהעוצמה הישראלית. בעשור הקודם היינו במשבר קשה מאוד בנושא ההשכלה הגבוהה, אנחנו השקענו בזה מיליארדים רבים, מתוך הבנה שההשכלה הגבוהה היא נדבך יסוד לא רק בחיים הלאומיים שלנו, אלא גם בביטחון הלאומי שלנו. אני מאחל ל-300,000 הסטודנטים, למרצים ולחוקרים – שנת לימודים פורייה ועשירה.

אנחנו נשקיע בהמשך פיתוח ההשכלה הגבוהה כ-1.5 מיליארד שקל בשנים הקרובות, גם לטובת הסטודנטים וכמובן גם לפיתוח מדעי המחשב. זה שיפור משמעותי של תשתיות המחקר, כחלק מאותו חזון של ישראל חזקה, מתקדמת וטכנולוגית.

במקביל, אנחנו נעביר היום החלטה שהביא לפה שר הרווחה על תכנית "יתד". אנחנו נממן אותה בסדר גודל של 100 מיליון שקלים בשנים הקרובות. הכוונה היא לקדם צעירים וצעירות במצבי סיכון, לסייע להם לרכוש השכלה ולהשתלב בחברה. זאת כמובן המחויבות שלנו שלתוך ישראל החדשה הצומחת והמתפתחת נביא את כל שכבות האוכלוסייה, את כל חלקי הציבור, וכמובן גם את החוליות החלשות. בסופו של דבר חברה היא חזקה, כמו החוליה החלשה שלה."

ב. הממשלה שמעה היום סקירה מפי שר החינוך, נפתלי בנט ומפי פרופ’ יפה זילברשץ, ראש ות"ת וזאת לרגל פתיחתה של שנת הלימודים האקדמאית התשע"ז.

במסגרת הסקירה הוצגו היעדים המרכזיים של מערכת ההשכלה הגבוהה בחומש הקרוב 2022-2017 וביניהם:

- קידום אוכלוסיות חדשות (יוצאי אתיופיה, חרדים, פריפריה וערבים).
- קידום לימודי המתמטיקה והמדעים.
- שימוש בטכנולוגיה החדשה לצרכי הוראה (לימודים מקוונים).
- עידוד האוניברסיטאות לטפח ולהקים חברות הזנק.
- טיפוח לימודי החברה והרוח.
כן הוצגו עקרונות היסוד המנחים את המערכת וביניהם:
- ייעול וחיזוק המערכת הקיימת.
- הדגשים לפי צרכים לאומיים ולפי צרכי התעסוקה.
- בניית תשתיות מחקר בעידן הדיגיטלי.
- בינלאומיות ובהקשר זה קשרים עם מוסדות בחו"ל והפיכת מדינת ישראל לאבן שואבת לגבי סטודנטים זרים.

כן נמסרו נתונים מספריים לגבי מספר הסטודנטים, ההתפלגות לפי תארים, מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות.

ראש הממשלה העיר כי יש לקדם את הלימודים בתחום הטכנולוגי ולהצעיד את ישראל לשורה הראשונה בתחום זה, רה"מ הוסיף כי יש לטפח את לימודי התנ"ך והרוח ואין להזניחם.

ג. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות את רן ישי לתפקיד המנהל הכללי של משרד ירושלים ומורשת.
תוקף המינוי החל מיום ל’ תשרי התשע"ז (1 בנובמבר 2016).

ד. הממשלה דנה היום בתכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון – "תכנית יתד", והחליטה כדלקמן:

על מנת לקדם את מיצוי הפוטנציאל האישי של צעירים וצעירות במצבי סיכון ולקדם את השתלבותם ותרומתם לחברה ולקהילה תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית,
1. בהחלטה זו:
"צעיר" – אדם מגיל 18 ועד לגיל 25 כולל.
"צעיר במצבי סיכון" – צעיר הסובל ממחסור ו/או ממצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים שלהלן: השכלה, תעסוקה ומיומנויות; רווחה ובריאות רגשית; קיום פיזי, בריאות ומוגנות; השתייכות משפחתית וחברתית.

בעת הגדרת צעיר כנתון במצב סיכון יובאו בחשבון שלושה פרמטרים שיסייעו בקביעת עומק והיקף הסיכון: מספר מצבי הסיכון שהצעיר נמצא בהם; משך הזמן שבו הצעיר נמצא במצב/י הסיכון והשתייכות לקבוצת אוכלוסייה העלולה להגביר סיכון.

2. מטרות
מטרת החלטה זו לסייע לצעירים במצבי סיכון:
א. לרכוש השכלה המאפשרת השתלבות חברתית מיטבית.
ב. להיות בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה ותפיסת עתיד חיובית.
ג. לחיות בתנאי מחיה נאותים ולקבל מענה לצרכיהם הקיומיים.
ד. להיות מעורבים ושייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.
כל זאת ע"י מענים ושירותים המקדמים צעירים במצבי סיכון, הפועלים במערך בין משרדי ובין מגזרי מתואם.

3. לצורך מימוש מטרת החלטה זו, להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להפעיל תוכנית לאומית בין-משרדית ובין מגזרית לצעירים ולצעירות במצבי סיכון (להלן: "תוכנית יתד").

4. ליווי אישי וסל מענים לצעירים במצבי סיכון
א. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יקצה לרשויות המקומיות תקציב, בהתאם לכללי המימון המקובלים בין המשרד לשלטון המקומי, לצורך העסקת מלווים לצעירים בסיכון אשר יתמכו בצעירים לאורך תקופה שתיקבע, יבנו ביחד עימו תוכנית אישית ויפעלו ליישומה בעזרת שירותים קיימים וחדשים במשרדי הממשלה ובארגוני המגזר השלישי (להלן: "סל המענים"). המלווה לצעיר, יהיה בעבורו דמות של מבוגר משמעותי המספק תמיכה ומעודד צמיחה והתפתחות, מיצוי הפוטנציאל שבצעיר והצלחה.

ב. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יפעל לטיוב התיאום הבין משרדי והבין מגזרי לשם התאמת סל המענים לצעירים בסיכון. במסגרת זו יקדם גם את יצירתם והרחבתם של מענים חסרים שיינתנו על ידי המשרד ועל ידי ארגונים חוץ ממשלתיים, והכל בכפוף לחוק חובת המכרזים.
5. ועדת היגוי בין משרדית ובין מגזרית
א. לצורך הקמת והפעלת התכנית, להטיל על מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להקים עד לתאריך 15.12.2016 ועדת היגוי בין משרדית ובין מגזרית לתוכנית (להלן: "ועדת ההיגוי") בראשותו.

ב. ועדת ההיגוי תגדיר את מכלול המענים והשירותים שיורחבו או יפותחו במסגרת התוכנית ותקבע כללים ודרכים לתיאום העבודה הבין משרדיות והבין מגזריות בתוכנית.

ג. בוועדת ההיגוי יהיו חברים נציגי המשרדים הבאים: משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החינוך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לשירות לאומי אזרחי וצה"ל.

כמו כן יהיו חברים בוועדה נציגי ארגוני מגזר שלישי שימונו על ידי מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עפ"י קריטריונים שייקבעו.
6. להטיל על מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להקים מערך מקצועי לתוכנית ולמנות מנהל/ת מקצועי לעמוד בראשו, כל אלה, מתוך התקנים המתוקצבים.

7. מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לממשלה על התקדמות התוכנית אחת לחצי שנה.

8. לאשר תקציב לתוכנית יתד, אשר יתווסף לבסיס תקציב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי הסכומים להלן:

לשנים 2017 – 2018 – 100 מלש"ח סה"כ.
לשנים 2019 – 2021 – יתוקצב במסגרת התקציב של אותן שנים.

9. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, האחראי על ביצוע החלטה זו, יעדכן בתוך שלושה חודשים מיום קבלת החלטת הממשלה את תכנית העבודה המשרדית ב"ספר תוכניות העבודה של משרדי הממשלה".

ה. הממשלה דנה בעניין שיפור המוכנות למצבי חירום, והחליטה כדלקמן:

על מנת להבטיח את ההיערכות למצב חירום, את תפקודן של רשויות המדינה והמשק במצב כזה, להגן על חיי אדם ורכוש ולאפשר המשכיות באספקת שירותים ומוצרים שהם חיוניים לקיום האוכלוסייה:

1. משרד ממשלתי ינקוט את הפעולות הדרושות על מנת להבטיח מבעוד מועד כי שירותים ומוצרים שהם חיוניים לקיום האוכלוסייה, המסופקים על ידו בשגרה או שאספקתם מצויה בתחום אחריותו, יינתנו גם במצב חירום, וכן יפעל לכך שיחידות הסמך שלו, החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים שבאחריותו ערוכים כאמור, ככל שבסמכותו לעשות כן על פי כל דין.

2. משרד ממשלתי העומד להתקשר בחוזה לאספקת שירות או מוצר שהם חיוניים לקיום האוכלוסייה, או להאריך תוקפו של חוזה כאמור, ייתן דעתו לצורך לכלול בחוזה ההתקשרות תנאים להבטחת היערכותו למצב חירום של הגוף עמו הוא מתקשר, ובכלל זה יפרט את הטובין והאמצעים שהחזקתם או אספקתם נדרשת, משך הזמן שבו נדרשת ההחזקה או האספקה ואופן אספקתם במצבי חירום. כמו כן, לפי העניין, ישקול לבקש משר הכלכלה להכריז על הגוף כ"מפעל חיוני" לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק שירות עבודה בשעת חירום).

3. רשות מוסמכת המופקדת על הענקת רישיון, היתר או אישור לפי חוק או מכוחו, תקבע תנאים סבירים ומידתיים, ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם ההוראות בחוק המסמיך, שיבטיחו היערכות מקבל הרישיון, ההיתר או האישור, לפי העניין, לרציפות באספקת מוצרים ושירותים שהם חיוניים לקיום האוכלוסייה במצב חירום.

4. לא תוגש הצעה להפרטת חברה ממשלתית לוועדת השרים לענייני הפרטה לפי פרק ח1 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), אלא אם נשקלו ההיבטים הבאים ביחס לחברה הממשלתית:

א. אם קיים גוף ממשלתי אחר, המספק את השירותים והמוצרים שהם חיוניים לקיום האוכלוסייה במצב חירום, אותם מספקת החברה הממשלתית.

ב. אם לא קיים גוף ממשלתי כאמור, התנאים הנדרשים להבטחת היערכותה הנאותה של החברה למתן מענה במצב חירום, לרבות הצורך בהכרזתה כ"מפעל חיוני" לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום והצורך בקביעת אינטרסים חיוניים בקשר לחברה, בצו לפי סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות.

אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של ועדת השרים לענייני הפרטה לפי פרקים ח1 ו-ח2 לחוק החברות הממשלתיות.

5. פעולות משרדי הממשלה לפי החלטה זו תעשינה בהתבסס על איום הייחוס המצרפי ותרחיש הייחוס המצרפי וככל הנדרש תוך התייעצות עם רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון.

לעניין החלטה זו – "מצב חירום" – "מצב מיוחד בעורף" כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, "אירוע אסון המוני" כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, "תקופת הפעלת מערך המל"ח" לפי החלטות הממשלה מס’ 1716 מיום 6.7.1986 ומס’ 1080 מיום 13.2.2000 וכל מצב חירום המוכרז על פי דין.

רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון תעקוב אחר ביצוע ההחלטה.

ו. הממשלה דנה בעניין תכנית רב שנתית לחיזוק קצרין, והחליטה כדלקמן:

לתקן את החלטת הממשלה מס’ 1739 מיום 22.6.2014 (להלן: ההחלטה) כדלקמן:

1. להוסיף סעיף להחלטה (סעיף 13) שנוסחו כדלקמן: "לצורך יצירת מוקד ומרכז הפעלה אחוד לשגרה וחירום, אשר יספק מענה למניעת אלימות ופשיעה וכן מענה לאירועים בשגרה ובחירום, להנחות את הרשות הלאומית לחירום במשרד הביטחון (להלן: רח"ל) ואת המשרד לביטחון הפנים להקצות, ממקורותיהם, בשנת 2016, סך של 0.7 מלש"ח כל אחד (סה"כ 1.4 מלש"ח). התקציב יאוגם בתקציב רח"ל. הקצאת התקציב על ידי המשרד לביטחון הפנים מותנית בהתחייבות המועצה המקומית קצרין להפעיל את המוקד לפחות 18 שעות ביממה.

2. בהמשך לאמור בסעיף 10 להחלטה, להורות למשרד הבינוי והשיכון להקצות מתקציבי פרויקט "שיקום שכונות חוזר" לשנים 2018-2017, סך של 8 מיליון ₪ בין השנים 2017 – 2018, לטובת שיקום שכונות חברתי ופיזי בשכונות "נווה" ו-"גמלא" במועצה המקומית קצרין.

התקציב האמור ייפרס באופן הבא: סך של 5 מיליון ₪ לשנת 2017, מתוכם 4 מיליון ₪ לטובת שיקום פיזי ו-1 מיליון ₪ לטובת שיקום חברתי, וסך של 3 מיליון ₪ לשנת 2018, מתוכם 2 מיליון ₪ לטובת שיקום פיזי ועוד 1 מיליון ₪ לטובת שיקום חברתי.

3. לתקן את סעיף 1 להחלטה, כך שהמשפט האחרון בסעיף יימחק, ובמקומו יבוא: "לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ממקורותיו, סך של 4 מלש"ח בהתאם לפריסה הבאה: בשנים 2016-2015 0.5 מלש"ח כל שנה, ובשנים 2019-2017 1 מלש"ח כל שנה."
השיקולים להבאת החלטה זו בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 הינם כאמור בהחלטה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 5.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות