הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 25 בדצמבר 2016

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 25 בדצמבר 2016

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אני שותף לרגשות הכעס והתסכול של חברי הממשלה מול החלטה לא מאוזנת ועוינת ביותר למדינת ישראל, התקבלה באופן לא ראוי על ידי מועצת הביטחון.

מהמידע שיש לנו, אין לנו שום ספק שממשל אובמה יזם אותה, עמד מאחוריה, תאם את הנוסחים ודאג להעבירה.

זה כמובן בניגוד מפורש למדיניות האמריקנית המסורתית שהתחייבה לא לנסות לכפות תנאים של הסדר קבע או כל נושא שקשור להם במועצת הביטחון, וכמובן התחייבות מפורשת של הנשיא אובמה עצמו בשנת 2011, להימנע מצעדים כאלה.

אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שישראל לא תצא ניזוקה מההחלטה המבישה הזאת. אני גם אומר לשרים כאן שצריך לנהוג בתבונה, באחריות וגם בקור רוח. זה אומר גם במעשים וגם בדיבורים.

אני מבקש מהשרים לנהוג באחריות, בהתאם להנחיות שיינתנו היום בישיבת הקבינט, מיד אחרי ישיבת הממשלה. אני גם ביקשתי ממשרד החוץ להכין תכנית פעולה מול האו"ם וגורמים בינלאומיים אחרים, שתוצג בקבינט תוך חודש ימים, ועד אז נבחן צעדים נוספים."

ב. 1. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות את יוסי שלי לתפקיד שגריר ישראל לברזיל.
2. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 4470 מיום 8.2.2009, לקבוע את תקופת כהונתו לתקופה בת שלוש שנים, וזאת מטעמים מדיניים. ניתן יהיה להאריך תקופה זו עד לתקופה כוללת בת 4 שנים, וזאת לפי המלצת שר החוץ.

ג. 1. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, למנות את גלעד כץ לתפקיד קונסול כללי של ישראל להיוסטון, ארצות הברית.
2. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 4470 מיום 8.2.2009, לקבוע את תקופת כהונתו לתקופה בת שלוש שנים, וזאת מטעמים מדיניים. ניתן יהיה להאריך תקופה זו עד לתקופה כוללת בת 4 שנים, וזאת לפי המלצת שר החוץ.

ד. הממשלה דנה היום בעניין טיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס.), התשע"ז-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’…), התשע"ז-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום ט"ו באב התשע"ד (11 באוגוסט 2014) פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק). עניינו של החוק בהקמת תאגיד שידור ציבורי ישראלי (להלן- תאגיד השידור הישראלי) שיחליף את רשות השידור הפועלת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 5), התשע"ו-2016 תיקן את סעיף 92 לחוק כך שיום תחילתו של החוק, שהוא המועד שבו אמורים להתחיל שידורי תאגיד השידור הישראלי ולהסתיים שידורי רשות השידור, יהיה ביום 30 באפריל 2017.

בנוסף, אותו סעיף ממשיך וקובע חלופות להקדמת יום תחילת השידורים. לפי אחת החלופות, אם הודיעה מועצת תאגיד השידור הישראלי כי התאגיד יהיה ערוך להתחיל בשידוריו במועד מוקדם יותר, שר התקשורת ושר האוצר רשאים להקדימו לאותו מועד, ובלבד שאותו מועד לא יוקדם ליום 1 בינואר 2017.

שר התקשורת ושר האוצר הסכימו לבטל את האפשרות הנתונה להם להקדים את יום תחילתו של החוק אם הודיעה להם מועצת תאגיד השידור הישראלי כי התאגיד ערוך להתחיל בשידוריו לפני יום התחילה. לפיכך, מוצע למחוק את פסקה (1) שבסעיף (ב2) לחוק ובהתאמה לתקן גם את פסקה (2).

ה. הממשלה דנה בטיוטת חוק הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ו-2016, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ו-2016.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

מטרת הצעת החוק היא לייעל את ההתמודדות עם פרסום תכנים המהווים עבירה ושיש אפשרות ממשית שהמשך פרסומם יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה, וזאת באמצעות מניעת המשך פרסומם של תכנים אלה או צמצום מרבי של החשיפה אליהם. במסגרת ההצעה, מוצע להסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים ליתן צו להסרת תוכן מרשת האינטרנט בהתקיים שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – היותו של פרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית; התנאי השני – שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.

ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות והשימוש הגובר ברשת האינטרנט (המרשתת) ובכלל זה ברשתות החברתיות, מאפשרים קיום שיח ציבורי באופן נגיש, זמין ובעלות מזערית ובכך למעשה מגשימים את הזכות החוקתית לחופש הביטוי, המהווה אבן יסוד לשיטת המשטר הדמוקרטית הנהוגה במדינת ישראל. זכות זו זוכה למעמד איתן ורב שנים בשיטת המשפט הישראלית. לצד היתרונות כאמור, יש המנצלים את הרשת לביצוע עבירות, כגון: פרסום דברי הסתה לאלימות או לטרור, עבירות מין, פרסומים שיש בהם פגיעה שאינה מוצדקת בפרטיותו של אדם, ועוד.

בעת האחרונה קיימת מגמה גלובאלית של עלייה בהיקף השימוש באינטרנט לצורך פרסום תכנים מזיקים, מגמה שהובילה, בין היתר, לעלייה ברף האלימות ובהסתה לטרור במדינות שונות בעולם.

מאמץ למיגור תופעות אלה הוא מאמץ חוצה גבולות. גם מדינת ישראל מתמודדת בעת האחרונה עם תופעה זו ובשל כך עולה הצורך להרחיב את ארגז הכלים המשפטיים על מנת להתמודד עמה.

ו. הממשלה ציינה היום את חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. השר נפתלי בנט, שר התפוצות, הציג באמצעות מצגת נתונים מספריים על היהודים בתפוצות ועל התפלגותם בין ישראל, ארצות הברית ושאר העולם.

השר בנט הציג גם נתונים על זיקתם של היהודים ליהדות בעיקר בקרב יהודי ארצות הברית. 33% מקרב הצעירים הודיעו כי היהדות היא משמעותית לגביהם, ובקרב בני הדור המבוגר הכריזו כ-54% כי היהדות היא משמעותית לגביהם.

השר בנט הבהיר כי למדינת ישראל יש אחריות כלפי היהודים בעולם וכן אחריות לשימור יהדותם וזיקתם למדינת ישראל ובמידה מסוימת גם לביטחונם האישי.

השר פירט את הפעולות שמקיים משרד התפוצות בשיתוף עם הסוכנות היהודית לחיזוק ולטיפוח התודעה היהודית בקהילות השונות.

מר נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, התייחס לצורך שלא להפנות עורף לקיבוץ הגדול של יהודים קונסרבטיביים ורפורמיים ולא להתנכר להם. בסיכום הדיון אמר ראש הממשלה כי יש לטפח החינוך היהודי בתפוצות ולהעמיק התודעה היהודית בדגש על בני הנוער והצעירים.

יעדה של הממשלה אמר ראש הממשלה הוא לתחזק את הקשר עם יהודי התפוצות ולעודדם לעלות לישראל.

המצגת שהוצגה בפני הממשלה באתר רוה"מ.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (לדירוג הכתבה)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F1

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-I

תגובות אחרונות