הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 1 בינואר 2017

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 1 בינואר 2017

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"לפני הכל, אני רוצה לצרף את כל חברי הממשלה לברכה לחברנו אריה דרעי ורעייתו על הולדת נכד. מזל טוב, אריה.

השר אריה מכלוף דרעי:

תודה רבה, אדוני ראש הממשלה.

בקרוב אצלכם חבריי, האבות והסבות. נפתלי, אתה צעיר עדיין.

רה"מ ב. נתניהו:

רשמנו את המלצת וברכתך. תודה.

המאבק בטרור הוא מאבק עולמי. הקנצלרית מרקל אמרה בסוף השבוע מה שאנחנו אומרים הרבה שנים, שהאיום הגדול ביותר על עתידו של העולם הוא מצד הטרור של האסלאם הקיצוני. כמובן שהטרור הזה ממשיך להכות. אנחנו ראינו בסוף השבוע, רק אתמול, פיגוע קטלני נוסף בתורכיה. אנחנו שולחים תנחומים למשפחות הנרצחים ואיחולי החלמה לפצועים, שלצערנו כוללים גם אזרחית ישראלית, ואני חייב להגיד שיש גם אזרחית ישראלית נוספת, שגורלה ברגע זה איננו ידוע.

אנחנו סיימנו עכשיו שנה אזרחית, ולפי נתונים כלכליים שמסתמנים, זה עוד לא סופי, השנה הזאת הייתה טובה, אפילו טובה מאוד, טובה מן המצופה. אנחנו מסיימים, לפי מה שמסתמן כרגע, עם נתוני צמיחה של קרוב לארבעה אחוזים. פירוש הדבר, צמיחה בתוצר לנפש בכשני אחוזים. אנחנו רואים ירידה דרמטית בחוב הלאומי שלנו, מה שנקרא "יחס חוב-תוצר", זה מקדים בכמה שנים טובות את היעדים שלנו וזה בולט לטובה ביחס למדינות אחרות במערב.

אנחנו רואים גם השקעות במכונות, בתשומות ייצור, בהיקף מסתמן של עשרים אחוז – זו הבעת אמון גדולה מאוד במשק. אנשים משקיעים במה שהם חושבים שיהיה משק מתרחב. אני רוצה לברך את משה כחלון, ידידנו שר האוצר, שהוא ואנשיו מובילים את המאמץ, ואני רוצה גם לברך את שרי הממשלה ששותפים לו. אני תמיד אמרתי: "יש לנו ארץ נהדרת". תודה רבה.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס אמר:

"אני מתכבד, ראש הממשלה, להגיש לך, ולשרי הממשלה, את האלבום "פיתוחים ותגליות ישראליים שהשפיעו על העולם".

ראש הממשלה, יש לך עותק.

האלבום הזה, ראש הממשלה, מתבסס על תערוכת הישגי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות שהוצגה עד לסוף השבוע האחרון בהצלחה רבה מאוד באולם היוצאים בנמל התעופה בן גוריון.

האלבום מציג את הגילויים הבולטים של חוקרים ומדענים ישראליים בתחומים שונים ובהם: מדע, טכנולוגיה, רפואה, חלל, חקלאות ואפילו ארכיאולוגיה שמוכיחה את הקשר החזק וארוך השנים של העם היהודי לארצו.

התגליות והפיתוחים שמוצגים בספר הזה, באלבום הזה, מיצבו את ישראל כמעצמה עולמית של מדע וטכנולוגיה. בכל העולם מסתכלים עלינו בהערכה אדירה, בהשתאות, ואני חייב להגיד לכם, בחלק ניכר מן המדינות אפילו בהערצה של ממש. לא רק שאין בידוד, לא רק שאין חרמות, בדיוק ההפך קורה, אולי בהמשך ישיר לדברים שאמרת על הכלכלה הישראלית, הרצון לשיתוף פעולה עם ישראל הולך וגובר מיום ליום והוא מגיע כמעט לכל נקודה בעולם.

באמצעות המדע, ההיי-טק, הטכנולוגיה והסטארטאפים, אנחנו גם מחזקים את הקשרים הבין-לאומיים של ישראל וגם חושפים את יתרונותיה ואת יופייה של מדינת ישראל.

האלבום הזה הוא סיכום של תערוכה מפוארת ומפארת, של מדינה שגאה במדעניה, במוחות המבריקים של כל אזרחיה, במחקרים שלה ובהישגים חסרי התקדים.

כל מה שנותר זה ליהנות מן האלבום הזה, שהוא המזכרת, מזכרת הנצח באמת מתערוכה מדהימה שהוצגה בשדה התעופה".

ב. מינויים בשירות החוץ

הממשלה החליטה לאשר את המינויים הבאים בשירות החוץ :

דניאל מרון, שגריר ישראל לצ’כיה (פראג)
אלון שוהם, שגריר ישראל לבלארוס (מינסק)
סימונה הלפרין, שגרירת ישראל לסינגפור ושגרירה לא תושבת למזרח טימור
ליאור קינן, שגריר ישראל לדרום אפריקה (פרטוריה) ושגריר לא תושב למאוריציוס, לסוטו וסוואזילנד
נדב אשכר, שגריר ישראל לוויטנאם (האנוי) ושגריר לא תושב ללאוס, רפובליקה דמוקרטית עממית
יוסף לוי-ספרי, קונסול כללי של ישראל לאיסטנבול (טורקיה)
בנימין דגן, שגריר ישראל לדנמרק (קופנהגן)
רפאל גמזו, שגריר ישראל לפורטוגל (ליסבון)
שלמה מאיר, שגריר ישראל לתאילנד (בנגקוק) ושגריר לא תושב לקמבודיה
אילן בן-דב, שגריר ישראל לשבדיה (שטוקהולם)
אמיר אופק, שגריר ישראל לקוסטה ריקה (סן חוזה)
סלומון (שלמה) קופמן, קונסול כללי של ישראל לסן פרנציסקו (ארה"ב)
אהובה שפילר, קונסול כללי של ישראל להונג-קונג וקונסול כללי לא תושב למקאו (סין)
נח גל-גנדלר, שגריר ישראל לקניה (ניירובי) ושגריר לא תושב לאוגנדה, סיישל, מלאווי, טנזניה
אדוארד שפירא, שגריר ישראל לאוזבקיסטאן (טשקנט) ושגריר לא תושב לטג’קיסטאן
משה קמחי, שגריר ישראל לטורקמניסטאן (אשגאבט)
זאב הראל, שגריר ישראל לפרגוואי (אסונסיון)
סנדרה סימוביץ’, קונסול כללי של ישראל למינכן (גרמניה)
אולגה סלוב, קונסול כללי של ישראל לסנקט פטרסבורג (רוסיה)
אליהו ירושלמי, שגריר לא תושב של ישראל בארמניה ומולדובה (מקום מושבו בארץ)
משה בכר, שגריר לא תושב של ישראל לאל-סלבדור (בהתאם להחלטת הממשלה מספר 4622 מיום 13.05.2012 מר בכר משמש שגריר ישראל לגואטמלה (גואטמלה סיטי) ושגריר לא תושב להונדורס) (מסיים את תפקידו בקיץ הקרוב).
מתניה כהן, שגריר ישראל לגואטמלה (גואטמלה סיטי) ושגריר לא תושב להונדורס ולאל סלבדור (מתחיל את תפקידו בקיץ הקרוב – מחליף את משה בכר)

ג. השגה על החלטת הוועדה לבדיקת מינויים בעניינו של יאיר שמיר

הממשלה החליטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 18(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975, לקבל את ההשגה שהוגשה על ידי שר הביטחון על החלטת הוועדה לבדיקת מינויים מכוח אותו חוק ולקבוע כי יאיר שמיר הוא בעל כישורים מיוחדים המאפשרים את מינויו לדירקטור בחברת התעשייה האווירית בע"מ, לאור ניסיונו וכישוריו כפי שהוצגו לפני הממשלה על ידי שר הביטחון.

ד. קביעת הסדר למתן רישיונות ישיבה זמניים בישראל למשקיעים ולעובדים מומחים חיוניים מטעמם שהם אזרחי ארה"ב, לרבות לבני משפחותיהם – תיקון החלטת ממשלה. הממשלה החליטה לתקן את ההסדר שנקבע בהחלטת הממשלה מס’ 1528 מיום 30.3.2014 בעניין הסדרת רישיונות ישיבה זמניים בישראל למשקיעים ולעובדים מומחים חיוניים מטעמם שהם אזרחי ארה"ב, לרבות בני משפחותיהם, על מנת לאפשר כניסה לתוקף של ההסדרים ההדדיים למתן אשרות משקיע של ישראל וארה"ב, בהתאם להמלצות מעודכנות של הצוות הבין-משרדי בראשות רשות האוכלוסין וההגירה כאמור בהחלטת הממשלה דלעיל וכפי שמפורט בהחלטה זו. כן לקבוע כי מועד ביצוע התיקונים יהא לאחר קבלת הודעת נציגי ארה"ב לפיה לאחר ביצוע התיקונים, ההסדרים למתן אשרות משקיע של ישראל יהוו הסדרים דומים להסדרים של ארה"ב, בעקבותיהם תיתן ארה"ב אשרות משקיע לנתינים ישראלים, באופן הדדי.

א. להנחות את שר הפנים, לשקול בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובהיוועצות עם שר האוצר, לתקן את תקנה 5א בתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 (להלן: התקנות), על מנת לקבוע כי ההסדרים למתן אשרה למשקיע ולמומחים מטעמו, יחולו גם לגבי אזרח ארצות הברית או אדם אחר בעל דרכון ארצות הברית תקף; כי "משקיע" יוגדר כבעלים של 50% לפחות במיזם עסקי או בעל שליטה תפעולית על המיזם העסקי באמצעות תפקיד ניהולי או באמצעות אמצעי תאגידי אחר, או בדרך אחרת; כי מי שהוכח שהוא מנהל מטעם המשקיע במיזם העסקי, יוכר כעובד חיוני במיזם ללא צורך בבדיקה נוספת לגבי ייחודיות כישוריו או חיוניותו; וכי תנאי מקדמי למתן אשרת משקיע יהא כי המיזם העסקי הרלוונטי עשוי ליצור צמיחה כלכלית ומקומות עבודה במשק הישראלי. בנוסף לאמור, לתקן את תקנה 5א הנ"ל על מנת להחליף אחד משני חברי הועדה המייעצת שהם נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, בחבר שהוא נציג משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. במסגרת הליך הכנת התקנות, יקוים הליך היוועצות מקצועית עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.

ב. להנחות את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, לשקול בנהלי משרדו בעניין מתן אשרת משקיע, בין היתר, כי גובה שכרו של מומחה זר מטעם המשקיע, ישמש אינדיקציה בלבד לצורך ההחלטה לגבי חיוניותו למיזם העסקי, אך כל בקשה לאשרה ורישיון כאמור תידון לפי נסיבותיה, וכי כעקרון, המלצות הוועדה המייעצת לפי תקנה 5א לתקנות יעמדו בתוקף לתקופה של שנתיים, וזאת על מנת לאפשר זירוז הליכי הארכת האשרות והרישיונות שיינתנו לפי התקנה.

ג. להנחות את שר הפנים, לשקול בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהיוועצות עם שר האוצר, לפי סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "החוק") לקבוע כי לאור החשיבות הייחודית והחריגה של ההסדר ההדדי לאשרות משקיע עם ממשלת ארה"ב, לכלכלה וליחסי החוץ של ישראל, יראו את מי שימצא, לאחר בדיקה פרטנית של נסיבותיו, כי הוא עומד בתנאים למתן או להארכת רישיון לפי תקנה 5א לתקנות, ובכלל זה, כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, כמי שהתקיימו לגביו נסיבות מיוחדת וחריגות של תרומה לכלכלה למשק ולחברה, לצורך הארכת רישיונו לפי סעיף 3א(ג1) לחוק וזאת כל עוד ממשיכים להתקיים לגביו התנאים לפי אותן תקנות. במסגרת הליך הכנת התקנות יקוים הליך היוועצות מקצועית עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.

ד. לקבוע כי פרסום נהלי רשות האוכלוסין וההגירה בעניין יישום הסדר אשרות משקיע, ותחילת תוקפם של ההסדרים, יהיו לאחר קבלת הודעת משרד החוץ על מועד הכניסה לתוקף של ההסדר הדדי לאשרות משקיע עם ישראל.

ה. הקמת מטה לארועי חגיגות 70 שנה למדינת ישראל

הממשלה החליטה להקים מינהלה מקצועית לציון חגיגות 70 שנה להקמת מדינת ישראל.

א. המינהלה תהיה הגורם האמון על התכנון, הארגון וביצוע אירועי ה-70.
ב. המינהלה תפעל לפי העקרונות שתקבע וועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, תיישם את החלטותיה ותדווח לוועדה באמצעות מנכ"ל משרד התרבות והספורט .
ג. המינהלה תוקם על-ידי מנכ"ל משרד התרבות והספורט ותפעל באופן שוטף במהלך כל תקופת הפעילות.
ד. הסכומים הנדרשים לצורך קיום האירועים יגויסו מתרומות. לצורך הקמת המינהלה והתנעת האירועים יקצה משרד התרבות והספורט סך של עד 5 מיליון ₪ מתקציבו כמימון ביניים. מימון הביניים יוחזר למשרד מכספי התרומות.
ה. בסמכות המינהלה לייצר את כל ההתקשרויות הנדרשות לצורך ביצוע תפקידה.
ו. ניהול התקציב יתבצע באמצעות משרד התרבות והספורט.
ז. לשם ביצוע תפקידיה, המינהלה תתקשר עם חברות ניהול מתאימות אשר יבצעו את ההפקות והתקשרויות נדרשות.
ח. האירועים הממלכתיים לציון יום העצמאות השבעים יביאו לידי ביטוי את רוחה, חזונה והישגיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאורך כל שנות קיומה.
ט. למינהלה תוקם ועדה ציבורית מייעצת, אשר תשמש כגוף מייעץ למינהלה. הרכב הוועדה ייקבע על-ידי מנכ"ל משרד התרבות והספורט, תוך מתן ייצוג הולם לגופים ממשלתיים וציבוריים הנוגעים בדבר, למגזרי האוכלוסייה השונים, לאנשי ציבור, ולגורמים רלוונטיים נוספים.
י. דיווח על פעולות המינהלה יימסר לממשלה בתוך 3 חודשים.

ו. גיוס תרומות עבור חגיגות 70 שנה למדינת ישראל

הממשלה החליטה כדלקמן:

א. להסמיך את ראש הממשלה לפעול לגיוס תרומות, בארץ ובעולם, לצורך עריכת אירועי חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, בהתאם לתנאים המפורטים בהחלטה זו, ולאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית מהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הרלוונטיים אשר היועץ המשפטי לממשלה סמך ידו עליהן.
ב. בהתאם לסעיף 7 לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 להתיר לוועדה שתוקם במשרד התרבות והספורט, לבחון ולאשר את גיוסן וקבלתן של תרומות לאירועי 70 שנה למדינת ישראל (להלן – הוועדה). בחינת התרומות תיעשה בהתאם לנוהל הרצ"ב בנספח שלהלן (להלן – הנוהל), אשר מסדיר את ההליך לאישור גיוס וקבלת תרומות, את העקרונות והשיקולים בבחינת התרומות ואת המגבלות על גיוס וקבלת תרומות כאמור, והכול בשים לב לעקרונות בדבר מינהל תקין, שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור בשירות הציבורי והיעדר ניגוד עניינים.
ככל שיידרשו בעתיד שינויים או עדכונים של הנוהל, משרד התרבות והספורט יוכל לבצעם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובלבד שלא תהיה בהם סטייה מהותית מעקרונותיו.
החלטה זו תפורסם ברשומות.
ג. דיווח על ההתקדמות בגיוס התרומות יימסר לממשלה בתוך 3 חודשים.
נוהל גיוס וקבלת תרומות לטובת חגיגות 70 שנה למדינת ישראל

פרק א’: מבוא
1. מטרה
נוהל זה בא להסדיר את ההליך לאישור גיוס תרומות על-ידי ראש הממשלה למימון חגיגות 70 שנה למדינת ישראל ואת עבודת הוועדה שתהיה אמונה על אישור גיוס וקבלת התרומות לעניין זה, ולעגן עקרונות ראויים לאישור התרומות האמורות, אשר יבטיחו מינהל תקין ושמירה על טוהר המידות.
2. הגדרות
בנוהל זה -
"ועדת התרומות" או "הוועדה" – ועדה לבחינת גיוס וקבלת תרומות ולאישור גיוסן וקבלתן של תרומות כאמור.
"תרומה" – בין בכסף ובין בשווה כסף.
3. הסדרת גיוס וקבלת תרומות
(א) לא תגויס ולא תתקבל תרומה למימון חגיגות 70 שנה למדינת ישראל אלא בכפוף להוראות נוהל זה.
(ב) לא תגויס ולא תתקבל תרומה למימון חגיגות 70 שנה למדינת ישראל שיש בה כדי לעקוף את הוראות הדין או המדיניות הממשלתית.
פרק ב’: הליך אישור גיוס וקבלת תרומות
4. ועדת התרומות
(א) תוקם ועדת תרומות, שתפקידה יהיה בחינה ואישור של גיוס וקבלת תרומות למימון חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, וחבריה יהיו:
(2) מנכ"ל משרד התרבות והספורט – יושב ראש;
(3) מנהל מרכז ההסברה במשרד התרבות והספורט;
(4) חשב משרד התרבות והספורט או נציגו;
(5) היועצת המשפטית למשרד התרבות והספורט או נציגה.
(ב) החלטה לאשר גיוס וקבלת תרומה תאושר ברוב של שלושה חברים ובהם החשב והיועצת המשפטית.
(ג) מנכ"ל משרד התרבות והספורט ימנה מזכיר לוועדת התרומות, אשר תפקידו לתעד את דיוניה ולקיים מעקב אחרי גיוס התרומות וקבלתן.
5. אופן גיוס וקבלת ההצעה לתרומה וחוות דעת לפני דיון בוועדת התרומות
(א) לא תעשה פנייה לתורמים פוטנציאליים, בטרם ייוועץ ראש הממשלה בוועדת התרומות, אשר תחווה את דעתה על הפנייה לתורם הפוטנציאלי, על בסיס השיקולים המפורטים בפרקים ג’ עד ה’ לנוהל זה; ועדת התרומות תחווה את דעתה בכתב.
(ב) הוצעה תרומה למימון חגיגות 70 למדינת ישראל, תתועד ההצעה, באמצעות טופס מובנה אשר יפרט את נסיבות קבלת ההצעה כגון מכתב הפניה של התורם, תרשומות שיחה וכיוצ"ב, ותועבר לבחינת הוועדה ולהחלטתה.
(ג) כל בקשה לאישור קבלת תרומה, אשר תובא בפני הוועדה, תכלול חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ושל חשב משרד התרבות והספורט. חוות הדעת הללו תתייחסנה, בין היתר, לעקרונות ולשיקולים המפורטים בפרקים ג’ – ה’ לנוהל זה. כמו כן יפורטו בחוות הדעת סכומה או שוויה של התרומה, מהותה של תרומה בעין, האם מדובר בתרומה ייעודית או המותנית בתנאים מסויימים ויחסי הגומלין הקיימים בין התורם לבין המדינה. תיעוד קבלת ההצעה למתן התרומה יצורף כנספח לחוות הדעת.
(ד) בכל ישיבה תוצג בפני הוועדה התמונה הכוללת של סך התרומות שהתקבלו ביחס לצרכים התקציביים למימון חגיגות 70 למדינת ישראל.
(ה) ככלל, לא יותנה מתן תרומה בייעוד ספציפי של שימושה, מעבר לשימושה לצורך חגיגות 70 שנה למדינת ישראל.
6. פרסום קבלת התרומה ושם התורם
(א) לא יאוחר מ-30 יום לאחר קבלת התרומה, יפורסם דבר התרומה, סכומה וייעודה, באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט, שם ירוכזו התרומות שאושרו והתקבלו.
(ב) ככלל, כל תרומה שאושרה תפורסם באמצעים המוזכרים לעיל בציון שם התורם. ביקש התורם שלא לפרסם את שמו, תשקול הוועדה האם לאשר את קבלת התרומה ללא פרסום שם התורם, לפי נסיבות העניין. סירב התורם לפרסום שמו והוועדה אישרה זאת, תפורסם התרומה ללא ציון שם התורם.
(ב) עם סיום קבלת התרומות, תפורסם כל תרומה, סכומה, זהות התורם וייעודה ברשומות.
7. אישור ממשלה מטעמים מיוחדים
החליטה ועדת התרומות לאשר את קבלת התרומה, אולם לדעתה קיימים טעמים מיוחדים לפיהם ראוי שהממשלה תאשר אף היא את קבלת התרומה, כגון עניין הנוגע ליחסי חוץ, עניין שבמדיניות הממשלה וכיו"ב, תעביר את החלטתה לאשר את התרומה לאישור הממשלה, באמצעות שרת התרבות והספורט, אליה יצורפו חוות הדעת המפורטות בסעיף 5(ג).
פרק ג’: שיקולים הנוגעים לשמירה על טוהר המידות בבחינת תרומה
8. זהות ומהות התורם
בעת בחינת התרומה יש לברר את מירב הפרטים על זהות ומהות התורם, לרבות אנשים וגופים הקשורים אליו, ובכלל זאת -
(1) זהות בעלי השליטה בתאגיד תורם;
(2) האם מדובר בתורם שהוא גורם עסקי או גורם הפועל שלא למטרות רווח, למטרות ציבוריות פילנתרופיות;
(4) יחסי הגומלין של התורם עם המדינה, ובפרט קיומו של חשש לניגוד עניינים בינו לבין המדינה;
(5) מהם הטעמים שביסוד התרומה;
(6) האם התורם נזקק בעבר להפעלת סמכות של המדינה, והאם הוא צפוי להיזקק להפעלת סמכות כזאת בעתיד.
9. איסור גיוס וקבלת תרומה ממקור בלתי חוקי
התעורר חשש לכך שמקור כספי התרומה במעשים בלתי חוקיים או שיש בגיוס וקבלת התרומה משום הלבנת הון, כמשמעותה בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000, לא תתקבל התרומה וידווח על כך למשטרת ישראל.
10. טוהר המידות וניגוד עניינים
(א) לא תתקבל תרומה כאשר קיים חשש לפגיעה בטוהר המידות או בתדמית מדינת ישראל או השירות הציבורי.
(ב) בעת בחינת קבלת התרומה ייבחן אם יש בקבלתה משום ניגוד עניינים. אם קיים ניגוד עניינים כאמור, יש לבחון האם ניתן להסדירו באופן שניתן לאשר קבלת התרומה או שהוא מהווה מניעה מוחלטת מקבלתה.
(ב) יש לוודא שהתרומות ניתנות ללא תמורה כלשהי או ציפייה לקבלת תמורה כלשהי מהמדינה או מי מעובדיה, במישרין או בעקיפין, בעת מתן התרומה ואף לאחר מכן, למעט ציון שם התורם. חסות פומבית או פרסום בתמורה לתרומה יעשו בכפוף להוראת תכ"ם מספר 15.3.1 בדבר פרסומת מסחרית, חסות ממשלתית והשתתפות משרדי ממשלה בכנסים, מיום 14.1.2013.
(ג) בעת בחינת התרומה יש לבדוק האם יש בתרומה כדי להקנות לתורם או לגורם הקשור אליו עדיפות בקידום ענייניו.
(ד) לא תגויס או תתקבל תרומה מגורם שאמור להיזקק לשירות או החלטות משמעותיות מהמדינה, לרבות התקשרות עם המדינה, אשר כרוכה בו הפעלת שיקול דעת מצד עובדי המדינה או בהקשר לנושא התרומה.
11. איסור הפליה
בעת בחינת התרומה יש לוודא שאין בגיוסה, קבלתה, בתנאיה, באופן חלוקתה או בסירוב לקבלה וכיו"ב, משום הפליה פסולה, לרבות מטעמים של גזע, עדה, דת, מין או לאום, או פגיעה בגזע, עדה, דת, מין, לאום או כל קבוצת אנשים אחרת. אין רואים הפליה או פגיעה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופייה, מהותה או ייעודה של התרומה.
פרק ד’: שמירה על טוהר המידות לאחר קבלת תרומה
12. אי מתן קדימות לתורם בשל מתן התרומה
(א) מתן התרומה לא יהווה שיקול כלשהו בהפעלת שיקול דעתם של עובדי המדינה בעניינו של התורם או מי שקשור אליו, והם ינהגו בענייניו כבכל עניין שבא לפניהם. בין השאר, לא תינתן לעניינו של התורם קדימות כלשהי בטיפול, הנובע מעצם מתן התרומה.
(ב) ככל שעל אף האמור בסעיף 10(ד), יתעורר בעתיד צורך בקבלת החלטות הקשורות לתורם בעניינים החורגים מפעולות שגרתיות של משרד התרבות והספורט או משרד ראש הממשלה, החלטות אלו תתקבלנה מטעמים מיוחדים, לאחר אישור היועצת המשפטית למשרד התרבות והספורט או משרד ראש הממשלה או כל משרד אחר שרוה"מ עומד בראשו, לפי העניין.
פרק ה’: תקצוב התרומות
13. תקציב המדינה
(א) כל תרומה, בכסף או בשווה כסף, תתוקצב במסגרת תקציב המדינה, בתקנה התקציבית הייעודית למרכז ההסברה בתקציב משרד התרבות והספורט. שוויה של תרומה בשווה כסף ייקבע בהתאם לשווי ההוגן של התרומה או מחיר העלות של התרומה אצל התורם.
(ב) תרומות יתוקצבו בתקנה מסוג "הכנסה" וכנגדה תקנה מסוג "הוצאה מותנית בהכנסה". המשמעות היא שרק לאחר קבלת התרומה ניתן יהיה להוציא את ההוצאה בגינה.
(ג) במועד הכנת תקציב המדינה השנתי יתבצע תקצוב תקנות ההכנסה והוצאה מותנית בהכנסה לעניין תרומות כפי שהוא מבוצע לעניין כל נושא אחר, דהיינו, תתבצע הערכה בנוגע לגובה התרומות הצפוי. במהלך השנה יותאם התקצוב לביצוע בפועל.
פרק ו’: הוראות שונות
14. שמירת דינים
נוהל זה אינו גורע מתנאים, היתרים או אישורים אחרים הנדרשים לפי כל דין.
15. תרומה שמימושה מחייב התקשרות עם ספק מסוים
לא ניתן יהיה לאשר תרומה שמימושה עשוי לחייב התקשרות עם ספק מסוים, למעט התקשרות עם ספק יחיד לפי תקנה 3(29) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993. למען הסר ספק, מובהר כי התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שנדרשות לצורך מימוש ייעוד התרומה, תעשנה בהתאם לדיני המכרזים.
16. תחילה ותחולה
תחילתו של נוהל זה ביום קבלת החלטת הממשלה וסיומו ביום 1.5.2019.
ז. טיוטת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס..)(הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשע"ז-2017 – הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה
1. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)(תיקון מס…)(הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשע"ז-2017.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
4. להנחות את המשרד לביטחון הפנים ומשרד הפנים לפנות לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בבקשה שתחדש הדיון בסעיפים שפוצלו מהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס’ 2 והוראת שעה), התשע"ה-2015.

להלן הסבר על הצורך בחקיקה המוצעת:

במסגרת יישום החלטת ממשלה 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. במסגרת החוק, בין היתר, הוקנו לפקחי רשויות מקומיות, אשר עומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות החוק, הוקנו סמכויות נוספות אותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.

לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים בעת קבלת ההחלטה להקימם, ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ופורטו לעיל, הוחלט במסגרת החלטת ממשלה 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. לאור האמור, חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של שנתיים עד ליום 31 ביולי 2013. בהמשך, הוארך תוקף הוראת השעה לשנתיים נוספות עד ליום 31 ביולי 2015 ולאחר מכן הוארך לתקופה נוספת עד ליום ב’ באדר התשע"ז (28 לפברואר, 2017).
בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוכללו בתוספת הראשונה לחוק 71 רשויות מקומיות. בחלקן פועלים מערכי אכיפה עירוניים, בחלקן מערכי האכיפה העירוניים נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים ובחלקן טרם החלה הקמת מערך האכיפה העירוני בשל קשיים שונים. בנוסף, פועלים מערכי אכיפה עירוניים במספר רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון.

לדברי הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא, ככלל, ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה עירוני, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות ומפקדי תחנות המשטרה מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים.

בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים כפי שגובשה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות. הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל מעידים כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים במתכונתם הנוכחית היא יעילה ואפקטיבית. בנוסף, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהן בתחומי האכיפה השונים.

כעת, מאחר שמטרות חקיקת החוק- ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של התושבים ברשויות מקומיות- בעינן עומדות, ולאור הצלחת המודל של מערכי האכיפה העירוניים, מוצע להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע.

נוסף על כך, לאור הניסיון שהצטבר בנושא, וכנדרש במסגרת הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, מוצע לערוך בחוק כמה תיקונים ושינויים.

כיוון שתוקפה של הוראת השעה עתיד לפוג ביום 28.2.2017 ועל מנת לאפשר את המשך פעילותם של מערכי אכיפה העירוניים ברשויות בהן הוקמו, כנדרש, ולהיערך לכך במועד, ישנה דחיפות בהעברת טיוטת החוק לכנסת באופן מיידי לצורך קידום הפיכת הוראת השעה להוראת קבע כאמור.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-W

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-W

Funzing-W

תגובות אחרונות