הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 בינואר 2017

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 בינואר 2017

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אנחנו מברכים את הנשיא טראמפ על תחילת כהונתו. אני מעריך מאוד את ידידותו העמוקה לישראל, כמו גם את נכונותו המוצהרת להילחם בטרור הרדיקלי האסלאמי בכל הכוח, בכל העוצמה. הערב תתקיים שיחת טלפון בין הנשיא טראמפ לביני. נושאים רבים לפנינו: הנושא הישראלי-פלסטיני, המצב בסוריה והאיום האיראני.

אני מבקש להבהיר, בניגוד לפרסומים שקראתי, שעצירת האיום האיראני, ובראש ובראשונה עצירת האיום הנשקף מהסכם הגרעין הרע שנחתם עם איראן, מוסיפים להיות יעד עליון של מדינת ישראל. בנושא ההתיישבות – אין מי שדואג לה יותר ממני ומממשלת "הליכוד", ואנחנו נמשיך לדאוג לה בתבונה ובאחריות, לטובת ההתיישבות ולטובת מדינת ישראל.

אנחנו קיבלנו היום נתון כלכלי רב משמעות, ואני מברך אותך, שר האוצר. אנחנו פעלנו יחד, ויחד עם שרי הממשלה, לשלוט בהוצאות הממשלה, וקיבלנו נתון שמעלה את ישראל במדרג העולמי, משום שיחס החוב-תוצר שלנו ירד ל-62.1% וממשיך לרדת. חלק מזה זה תוצאה של ניהול נכון של התקציב, והדבר הזה הוא מאוד משמעותי. כשסוכנויות הדירוג מסתכלות על הכלכלה, הן מסתכלות לא רק על הנתון הזה, אבל קודם כל על הנתון הזה וגם על נתונים אחרים. אני חושב שיש כאן הישג מאוד חשוב לכלכלת ישראל ולמדיניות הממשלה. אני מבקש בהזדמנות הזאת גם לברך את החשכ"לית היוצאת, מיכל עבאדי, ואני חושב שאין מתנת פרידה יפה מזו בעת פרידתה.

אני מאחל לרמטכ"ל, גדי איזנקוט, החלמה מהירה. שוחחתי איתו ביום שישי לאחר הניתוח המוצלח שעבר, והוא נשמע מצוין. אמרתי לו שיישמע לפקודות הרופאים, שיחלים מהר ושכולנו מחכים לו."

השר משה כחלון אמר:

"כפי שאמרת, אנחנו פותחים את השבוע עם בשורה כלכלית חשובה, בשורה שמעידה על משק איתן, על משק חזק, על משק יציב. בשנה האחרונה, ב-2016, צמצמנו את החוב של מדינת ישראל ב-21 מיליארד ₪, זה כמובן בניהול מקצועי ואיכותי של מיכל עבאדי, כפי שראש הממשלה ציין. המשמעות: פחות הוצאות מימון, פחות ריביות, זה פעם אחת. פעם שנייה – יותר כסף פנוי, יותר כסף לבריאות, יותר כסף לחינוך, יותר כסף לרווחה, לזוגות צעירים, קשישים, נכים, ניצולי שואה, חיילי חובה וכל המשימות החברתיות שהממשלה הזאת לקחה על עצמה. זה יביא אותנו למקום הזה.

השווקים בעולם רואים בנו משק חזק, משק בטוח, ולכן ההשקעות ימשיכו לזרום. כפי שזרמו בשנה שעברה, יזרמו גם השנה.

ההישג הזה הוא הישג של כל ממשלת ישראל. מי שיבוא ויאמר ששר אחד יכול לעשות את זה, או שניים, זה ממש לא נכון. היה שיתוף פעולה של ראש הממשלה יחד איתי, יחד עם כל שרי הממשלה. ניהול תקציבי נכון, אחראי, בלי לפרוץ וכמובן ניצול תקציבי יעיל ואיכותי הביאו אותנו למקום הזה.

כפי שאמרתי, שיתוף הפעולה של ראש הממשלה ושלי מאפשר לנו לנהל כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. הכוונה, אפשר גם וגם – גם להצמיח את המשק, ומהפירות להעביר לאוכלוסיות שזקוקות, ולהמשיך להשקיע וליצור פה צמיחה.

אני ממש מצטער שאכזבנו את כל נביאי הזעם במהלך השנה, ששטפו אותנו בכותרות שליליות של צמיחה אפסית, של חוב-תוצר עולה שאמור לטפס כל הזמן. ויש לנו עוד בשורה: אנחנו בעזרת השם נמשיך להפתיע עם אחריות תקציבית, ועם כלכלה חופשית שתצמיח את המשק עבור הדורות הבאים.

דבר חשוב – היציבות הפוליטית של הממשלה מאוד עוזרת ומאוד מסייעת. זה שהצלחנו להעביר תקציב לשנים 2015 ו-2016, ולשנים 2017 ו-2018 זה מסר שמשדר יציבות. הכלכלה צריכה יציבות, צריכה אופק, וזה מה שאנחנו מספקים.

שוב, אדוני ראש הממשלה, המהלכים שאנחנו עושים הם גם עבור הדורות הבאים. זה לא לגמור את השנה וזהו. אנחנו מדברים על 2020, 2021, 2022 ו-2023, פשוט מכוונים את הדרך.
תודה רבה לכל השרים על שיתוף הפעולה, ולך כמובן, אדוני ראש הממשלה, תודה רבה."

ב. הממשלה דנה בצירוף שר לממשלה ושינוי בחלוקת התפקידים בין השרים, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת אלי כהן כשר נוסף לממשלה.
2. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה, ולמנות את השר אלי כהן לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, במקומו של השר משה כחלון, אשר ימשיך לכהן כשר האוצר.
3. להודיע על ההחלטות בסעיפים א ו-ב לכנסת, ולבקש את אישורה.
ג. הממשלה החליטה בהתאם לסמכות, לפי סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, ובהתאם לסעיף 5(ג) לחוק יסוד: הממשלה, לצרף את חבר הכנסת איוב קרא לממשלה, כשר ללא תיק.
להודיע על ההחלטה לכנסת, ולבקש את אישורה.
ד. הממשלה ציינה היום את יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה ויום המאבק באנטישמיות ובמסגרת זו נמסרו סקירות מפי האישים הבאים:
השר נפתלי בנט, שר התפוצות
מר נתן שרנסקי, יושב ראש הסוכנות היהודית
מר אבנר שלו, יו"ר מוסד "יד ושם"
פרופ’ דינה פורת, ראש מכון קנטור באוניברסיטת תל-אביב
מר יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
מר עקיבא תור, רח"ט תפוצות ודתות במשרד החוץ
הדוברים מתייחסים בסקירותיהם, בין השאר, לנושאים הבאים:
- עליה חדה בתופעות האנטישמיות אך ירידה בתקריות האלימות
- עליה בביטויים אנטישמיים ברשתות החברתיות
- ירידה בתקריות אנטישמיות בצרפת בגלל פעילות ממשלת צרפת
- היהודים באירופה מרבים להסתיר בפרהסיה את זהותם היהודית
- בניגוד לעבר, טושטש ההבדל בין התנגדות למדינת ישראל לבין שנאת יהודים. גילויי האנטישמיות קושרים ההתנגדות לישראל ביחד עם שנאת היהודים והתנכלות להם.
- חששות בקרב קהילות יהודיות באירופה בגלל התחזקות מפלגות הימין הקיצוני במדינות אירופה.
- עליה בעוינות המוסלמית באירופה כנגד היהודים
- יוזמות חקיקה בקרב מדינות אירופה למאבק באנטישמיות ולמניעת הכחשת השואה בצד פעולות חקיקה מדאיגות נגד ברית המילה ושחיטה כשרה
- ירידה בעיסוק בנושא השואה ובנושא האנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל
הדוברים גם התייחסו לפעולות הננקטות על ידי המוסדות שאותם הם מייצגים בכל הקשור להנחלת תודעת זיכרון השואה בארץ ובעולם; פעולות בנושא המאבק באנטישמיות בקרב קהלים שונים – אקדמאים, סטודנטים, תלמידים ובקרב משפטנים ומעצבי דעת קהל.
כן הוצגו המאמצים הנעשים במישור הדיפלומטי וההסברתי לרבות במסגרת האיחוד האירופי וארגונים בינלאומיים אחרים.
ה. הממשלה דנה בנושא אימוץ הגדרת עבודה לאנטישמיות, והחליטה כדלקמן:
מתוך ההכרה כי אנטישמיות היא תופעה כלל עולמית נפוצה הפוגעת ביחידים ובקהילות יהודיות ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ומכיוון שעל אף היקפה והשלכותיה החמורות, מדינת ישראל טרם הגדירה קווים ברורים למכלול ההתנהגויות והרעיונות הכלולים בה, לצורך מעקב וקידום המאבק בה בזירה המקומית והבין- לאומית:
לאמץ הגדרת עבודה לאנטישמיות, כפי שהתקבלה על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) במושבה ב-26 במאי 2016 בבוקרשט, בנוסחה להלן:
אנטישמיות היא תפיסה מסוימת אודות יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים ופיזיים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו/או נגד רכושם, נגד מוסדות הקהילה היהודית ונגד מוסדות ואתרים דתיים.

הדוגמאות שיובאו להלן ישמשו קווים מנחים להמחשת הגדרת האנטישמיות:

ביטויי אנטישמיות יכולים להיות מכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כ"קולקטיב יהודי". לעתים קרובות, אנטישמיות מאשימה יהודים ברקימת מזימות כדי להזיק לאנושות, ולעתים קרובות נעשה בה שימוש כדי להטיל את האחריות על היהודים "בגין כל מה שמשתבש". אנטישמיות באה לידי ביטוי בדיבור, בכתיבה, באופנים ויזואליים ובמעשים, ועושה שימוש בסטריאוטיפים אפלים ובתכונות אופי שליליות.

דוגמאות עכשוויות של אנטישמיות בחיים הציבוריים, בתקשורת, בבתי-ספר, במקומות עבודה ובמרחבים דתיים יכולות לכלול, אך אינן מוגבלות, למקרים כדלקמן:

• קריאה להרג יהודים או לפגיעה בהם, סיוע למעשים כאלה או הצדקתם בשם אידיאולוגיה קיצונית או דעה דתית קיצונית.
• האשמות שקריות שיש בהן שלילת צלם אנוש מהיהודים, דמוניזציה או כאלה המייחסות ליהודים סטריאוטיפים שליליים כפרטים או כנגד כוחם של היהודים כקולקטיב – בעיקר, אך לא באופן בלעדי, דוגמת השמעת מיתוסים ותיאוריות קונספירציה על קשר יהודי כלל עולמי, שליטת היהודים בתקשורת, בכלכלה, בממשלה או במוסדות חברתיים אחרים.
• האשמת יהודים, כעם, באחריות לעוולות – אמתיות או דמיוניות –שבוצעו על ידי יהודי בודד או קבוצת יהודים, או אפילו מעשים שביצעו לא-יהודים.
• הכחשת רצח העם היהודי בידי גרמניה הנאצית ועוזריה במהלך מלחמת העולם השנייה – השואה. הכחשת ממדי ההשמדה, מנגנוני הפעולה שלה (למשל, תאי הגזים) או הכוונה שמאחוריה.
• האשמת היהודים כעם, או האשמת ישראל כמדינה, בהמצאת השואה או בהגזמה בתיאור ממדיה.
• האשמתם של אזרחים יהודים בתפוצות בנאמנות לישראל יותר מאשר למדינה שהם אזרחיה, או בנאמנות גדולה יותר, לכאורה, ליהודים ברחבי העולם מאשר למדינות הלאום שלהם.
דוגמאות לדרכים שבהן אנטישמיות יכולה לבוא לידי ביטוי ביחס למדינת ישראל:
• הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, בין היתר באמצעות הטענה שקיומה של מדינת ישראל היא יוזמה גזענית.
• יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת.
• שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית (כמו למשל הטענה שהיהודים הרגו את ישו או עלילות-דם) כדי לאפיין את ישראל או ישראלים.
• השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים.
• ראייה קיבוצית של היהודים כאחראים לפעולותיה של מדינת ישראל.
עם זאת, ביקורת כלפי ישראל הדומה לזו המופנית כלפי כל מדינה אחרת, אינה יכולה להיתפס כאנטישמית.
מעשים פליליים הם אנטישמיים כאשר נשואי התקיפה, בין שהם אנשים או רכוש – כגון בניינים, בתי ספר, מקומות פולחן ובתי-קברות, נבחרו על ידי התוקפים משום שהינם, או נתפסים להיות, יהודיים או כקשורים ליהודים.
אפליה אנטישמית היא מניעה מיהודים הזדמנויות או שירותים הנגישים לאחרים.
ו. הממשלה דנה בנושא תכנית לאומית לתחבורה חכמה, והחליטה כדלקמן:
במטרה לעודד מחקר ופיתוח, יזמות ותעשייה בתחום התחבורה החכמה בישראל ולייעל את מערך התחבורה באמצעות עידוד שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה, לרבות כלי רכב אוטונומיים, חשמליים ומקושרים, מודלים שיתופיים, טכנולוגיות ניטור ועיבוד מידע תחבורתי ותפיסות חדשניות בהפעלת שירותי תחבורה, ולהביא למיצוי התועלות הכלכליות והחברתיות הגלומות בטכנולוגיות אלו, בדגש על הפחתת השימוש בנפט, הקטנת הגודש בדרכים ויוקר המחיה, שיפור הבטיחות בדרכים, שמירה על הסביבה ופיתוח התעשייה הטכנולוגית, לפעול כמפורט להלן:

1. להקים ועדת היגוי ויישום (להלן: "הוועדה") בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן: "משרד התחבורה"),, ובהשתתפות נציג מנהלת תחליפי נפט, נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, נציג המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציג הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, נציג החשבת הכללית, נציג היועץ המשפטי לממשלה, נציג משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, משנה למנכ"ל (תעשייה) במשרד הכלכלה והתעשייה וסמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה. הוועדה רשאית לזמן לדיוניה גורמים נוספים ולהיעזר בייעוץ חיצוני, ככל שתמצא לנכון.
2. הוועדה תקדם ביצוע תכנית כוללת, לשנים 2021-2017 (להלן: "התכנית הלאומית לתחבורה חכמה") אשר תבוצע על-ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהתאם לתחום אחריות המשרד ותכלול, בין היתר, את הצעדים הבאים:
א. קידום הקמת מרכז ניסויים לרכב אוטונומי ותומך תחבורה חכמה. במסגרת זו, להמליץ, בין היתר, על שיטת המימון, ההקמה וההפעלה הרצויים למרכז הניסויים.
ב. איתור, יצירה והנגשת תשתיות מידע הנדרשות למו"פ ולצמיחת תעשיית התחבורה החכמה בישראל, ובכלל זאת מיפוי והנגשת מאגרי מידע בתחום, ומיפוי כבישי ישראל או חלק מהם ברזולוציה גבוהה (HD).
ג. קידום שת"פ אקדמי מקצועי בתחום התחבורה החכמה בשיתוף עם הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה. במסגרת זו תפעל הוועדה לייצר שיתופי פעולה אקדמאים בין תחומיים ורב תחומיים בנושא תחבורה חכמה, וכן שיתופי פעולה בין מגזריים – ממשלה, אקדמיה, תעשייה ויזמות.
ד. קידום ניסויי שטח ופרויקטי חלוץ ("פיילוטים") של טכנולוגיות ותפיסות הפעלה חדשות במערך התחבורה, בעלות פוטנציאל להקטנת גודש, הפחתת תאונות דרכים, צמצום השימוש בנפט ועידוד מעבר לתחבורה ציבורית.
ה. גיבוש וקידום הצעדים הכרוכים בניסוי, הפעלה ומתן שירותי תחבורה חכמה, תחבורה שיתופית, ושימוש באמצעים כלכליים משלימים לקידום מטרות ההחלטה.. בכלל זה תמליץ הוועדה לגורמים המשפטיים הרלוונטיים על עדכון החקיקה המתאימה, התאמת חוקי הדרך לכלי הרכב האוטונומיים, התאמת מערכת הרישוי והרכב, תדרי תקשורת ועוד.
ו. ייזום מחקרי היתכנות של הטכנולוגיה כאמור בשיתוף ממשלת ארה"ב בהתאם לסיכום בין המדינות ובחינת שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים נוספים.
ז. קידום סביבה עסקית תומכת בקהילה היזמית ושיתופי פעולה בין מגזריים בתחום.
ח. שיווק עולמי של פעילות התעשייה הישראלית בתחום התחבורה החכמה וחיזוק מעמדה של ישראל כמוקד משיכה לחברות בינלאומיות בתחום.
ט. קידום שיח והעברת ידע בין התעשייה לבין האקדמיה בתחום התחבורה החכמה, בין היתר באמצעות אירועים ייעודיים לנושא.
3. ראשי הוועדה ידווחו לפני הממשלה מדי חצי שנה על התקדמות התכנית הלאומית לתחבורה חכמה.
4. בהמשך להחלטות הממשלה מס’ 1354 מיום 7.2.2010, מס’ 2790 מיום 30.01.2011
ומס’ 5327 מיום 13.01.2013, בהתאם למטרות התכנית הלאומית לתחליפי נפט כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה מס’ 2790 לעיל ולאור הפוטנציאל הגלום בתחום התחבורה החכמה להפחתת התלות בנפט, לעדכן את התכנית הלאומית לתחליפי נפט כדלקמן:

א. להרחיב את פעילותה של מנהלת תחליפי הנפט לתחום התחבורה החכמה ולשנות את שם המנהלה משמה הקודם "התכנית הלאומית לתחליפי " לשמה החדש: "התכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה".
ב. להטיל על מנהלת תחליפי הדלקים ותחבורה חכמה לשמש גוף המטה במסגרת הארגונית של משרד ראש הממשלה אשר ירכז את התכנית הלאומית לתחבורה חכמה, יסייע ביצירת מדדי מעקב ויעדי ביצוע ויוודא כי התכניות המופעלות במסגרת זו מתאימות למטרות שנקבעו בהחלטה זו. פעילות המנהלה, וועדת ההיגוי והצוותים מכוחה, על פי החלטה זו, בתחומים המסורים לאחריותו של שר התחבורה, יהיו בהתאם לאסדרה שיקבע משרד התחבורה.
5. תקציב ותקנים:

א. עבור התכנית הלאומית לתחבורה חכמה יוקצה תקציב בסך של 238 מיליון ש"ח בשנים 2021-2017, לפי החלוקה הבאה: 5 מיליון ₪ בשנה מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה מתחום הפעולה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (עבור סעיפים 2(א) ו-2(ד) ו- 2(ט) לעיל), 5 מיליון ₪ בשנה מתקציב משרד ראש הממשלה (עבור סעיפים 2(ב) ו-2(ט) לעיל), 5 מיליון ₪ בשנה מתקציב הוועדה לתכנון ותקציב במועצה להשכלה גבוהה (עבור סעיף 2(ג) לעיל) וכן תקציב ממקורות משרד התחבורה בהתאם לפירוט בטבלה (באתר רוה"מ).

ב. להקצות תקן נוסף למנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה מתוך תקני משרד ראש הממשלה.
6. לצורך מימוש מיטבי של מטרות החלטה זו, רשאי צוות ההיגוי, בהסכמת שני ראשיו ובתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, לגבש הסכמות לשינוי החלוקה של התקציב המוקצה לתוכנית הלאומית לתחבורה חכמה, בין הסעיפים ובין השנים המפורטות בהחלטה זו ואשר תובאנה לפני השרים המוסמכים להעברת התקציבים, והכל בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 ובדרך הקבועה לכך בו.
7. המלצות ועדת ההיגוי בנושא גמישות תעסוקתית של חברות בתחום תחבורה חכמה ייבחנו בזיקה להחלטת הממשלה מס’ 2292 מיום 15.1.2017 בנושא כוח אדם לתעשיות ההיי-טק.
8. ראש הממשלה אמר: "אני מברך על המהלך החשוב הזה. יש לישראל יתרון יחסי ביכולת לייצר מוצרים קונספטואליים, הדבר הזה נובע מהסביבה העסקית שייצרנו כאן, ולכן על הממשלה לאפשר לדבר הזה לצמוח ולמנוע עודף רגולציה בתחום. עשינו את זה בסייבר, ונעשה את זה גם כאן".
ז. הממשלה דנה בנושא הקמת מתחם רב ייעודי לקידום אנשים עם מוגבלות, והחליטה כדלקמן:

1. להטיל על המשרד לשוויון חברתי לרכז את ההליכים לבחינה של הצורך בהקמת מתחם רב ייעודי לקידום אנשים עם מוגבלות (להלן – המיזם) שיכלול מתקנים, שירותים ופעילויות לשימוש של אנשים עם מוגבלות במשולב עם אנשים ללא מוגבלות ולקידום המיזם, ככל שיוחלט כי קיים צורך כאמור.

2. להקים ועדת היגוי בין משרדית בראשות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי ובהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד הפנים, משרד הביטחון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המוסד לביטוח לאומי ורשות מקרקעי ישראל (להלן – ועדת ההיגוי).

3. ועדת ההיגוי תייעץ למשרד לשוויון חברתי לעניין בחינת הצורך במיזם, וככל שיוחלט כי קיים צורך כאמור, תבחן את אופן ההוצאה לפועל של המיזם, לרבות השירותים שייכללו בו, תכנית ההפעלה ואופן שילובם של אנשים ללא מוגבלות לצד אנשים עם מוגבלות בחיי הקהילה וכן תלווה את התקדמות ביצוע המיזם. ועדת ההיגוי תתייעץ בעבודתה עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם וכן תבחן את הדברים ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

4. הקצאה או תיקצוב של כספים, ככל שיידרשו בגין החלטה זו כפופים לאמור בסעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-P

Funzing-I

Funzing-F1

תגובות אחרונות