הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 23 באפריל 2017

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 23 באפריל 2017

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"הערב אנחנו נציין את תחילתו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אני אדבר הערב ב"יד ושם" על המשמעות הכבירה של המעבר משואה לתקומה, המעבר מעם שהוא עלה נידף ברוח, חסר מגן, לעם ריבוני עם כוח מגן שהוא מן החזקים בעולם. אבל הבוקר אני רוצה להתייחס לנקודה אחת – בשנים האחרונות, הממשלות בראשותי הגדילו באופן משמעותי את התקציבים לניצולים שחיים בקרבנו, אבל אנחנו חייבים להבטיח שהתקציבים הללו אכן יגיעו לניצולים, ובעניין הזה אני יודע שיש עוד מה לתקן ומה לשפר, ולכן החלטתי לעמוד באופן אישי בראש צוות שרים שיכלול את שרי האוצר, הבריאות, הרווחה, השיכון והמשפטים. אנחנו נעבוד יחד ובהקדם כדי להבטיח איכות חיים וקיום בכבוד לניצולי השואה בשארית חייהם. אין לנו מחויבות גדולה מזו.

בסוף השבוע הבהרתי, שהרשות הפלסטינית צריכה להפסיק לממן מחבלים שיושבים בכלא ולהפסיק לממן משפחות של מחבלים שנהרגו במהלך ביצוע פשעיהם. זהו מבחן פשוט וחד לרצונם של הפלסטינים בשלום. אי אפשר להיות בעד שלום עם ישראל, ובמקביל להאדיר ולממן רוצחי ישראלים ורוצחי חפים מפשע אחרים.

ובאשר לשביתת האסירים הביטחוניים, שכוללים רבים מאותם רוצחים, אנחנו מובילים מדיניות נחושה ואחראית על פי הנורמות הבין-לאומיות ולא על פי תכתיבי מחבלים.

אני מבקש לומר כמה מילים למשפחות השכולות: עם ישראל כולו מאוחד סביבכן, אתן, שאיבדתן את היקר מכל למען ביטחון ישראל. אנו יודעים, אני יודע, שתקומת ישראל כרוכה במחיר כבד מנשוא וכולנו עמכן בכאבכן העמוק. כראש ממשלה וכבן למשפחת השכול, שמעתי את הדברים שנאמרו בשבוע שעבר בכנסת בלהט הוויכוח. אני מצר על כך שהדברים נאמרו. היה צורך להתנצל על כך מידית, וטוב שהדבר נעשה.

ערב ימי הזיכרון והתקומה, עלינו לזכור שוב, שהדבר החשוב ביותר הוא אחדות העם. זהו מקור כוחנו, זהו הבסיס לעוצמתנו וגם לעתידנו."

ב. ראש הממשלה החליט להקים צוות שרים בראשותו לטיפול בניצולי השואה.

וזה הרכב הצוות:

ראש הממשלה – יו"ר
שר האוצר
שר הבריאות
שר הבינוי והשיכון
שרת המשפטים
שרת העלייה והקליטה
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
שר הפנים

ראש הממשלה הטיל על מנכ"ל משרדו להכין נתונים והצעות להחלטה לקראת קיומה של ישיבתו הראשונה של הצוות בשבוע הבא.

ג. שר הפנים, אריה מכלוף דרעי, העלה בממשלה את נושא החלטת בג"ץ שאישרה את חוק העזר העירוני שעניינו פתיחתם של מרכולים בתל אביב.
שר הפנים הבהיר כי בכוונתו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקשו לפנות לבג"ץ לקיים דיון נוסף בעניין. לפני החלטת בג"ץ הוציא שר הפנים החלטה שלפיה יש לבטל את חוק העזר העירוני ואולם החלטתו עברה לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה והאחרון לא הספיק לבחון ההחלטה בטרם החליט בג"ץ בנושא.

ד. הממשלה דנה בטיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס. 7), התשע"ז-2017, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 7), התשע"ז-2017.
2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
4. בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום ט"ו באב התשע"ד (11 באוגוסט 2014) פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק). עניינו של החוק בהקמת תאגיד שידור ציבורי (להלן – תאגיד השידור הישראלי) שיחליף את פעולתה של רשות השידור הפועלת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

סעיף 92 לחוק קובע כי יום תחילתו של החוק הוא ד’ באייר התשע"ז (30 באפריל 2017). במועד זה אמורים להתחיל שידורי תאגיד השידור הישראלי, במקביל לסיום שידורי רשות השידור והשלמת מהלך סגירתה.

ביום י"ד בניסן התשע"ז (10 באפריל 2017) הופץ תזכיר חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 7), התשע"ז -2017 . בתזכיר האמור מוצע לדחות את מועד תחילתו של החוק ב- 15 ימים וכן לערוך את ההתאמות הדרושות בתקציבו של התאגיד כפי שיפורט להלן. התייחסויות לתזכיר יועברו עד ליום 20 באפריל 2017. ככל שיוחלט על ביצוע שינויים בנוסח טיוטת החוק יועבר נוסח מעודכן.

כמו כן, ביום י"ד בניסן התשע"ז (10 באפריל 2017) הופץ תזכיר חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 8), התשע"ז-2017. בתזכיר האמור מוצע לשנות את מתכונת ההפעלה של השידור הציבורי על פי החוק ובכלל זה את מבנה תאגיד השידור הישראלי, ולהקים תאגיד ייעודי שיהיה אחראי לשידורי החדשות וענייני היום במסגרת השידורים לפיו.

לפיכך מוצע לדחות את מועד תחילתו של החוק ב-15 ימים, ליום י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), באופן שיאפשר את השלמת הליכי החקיקה האמורים, תוך שמירה על רציפות שידורים במעבר משידורי רשות השידור לשידורים לפי החוק, לרבות שידורי החדשות.

ה. הממשלה דנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 – הארכת תוקף, והחליטה כדלקמן:

1. בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן – החוק), ועל בסיס חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים, להאריך את תוקפו של החוק בשנה אחת עד ליום י"ז בתמוז התשע"ח ( 30 ביוני 2018 ).
2. להביא לאישור הכנסת את הארכתו בצו של החוק כאמור.
3. בהתאם לסעיף 3ד לחוק, ועל בסיס חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים, לקבוע כי רצועת עזה עודנה אזור בו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ולפיכך מנחה הממשלה את שר הפנים להמשיך שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי סעיפים 3 ו- 3א(2) לחוק, למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן למי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה.

להלן רקע כללי לחוק:

ביום 6 באוגוסט 2003 נכנס החוק לתוקפו. החוק נחקק בהתאם להחלטת הממשלה מס’ 1813 מיום 12 מאי 2002 בדבר הטיפול בשוהים בלתי חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי רש"פ וזרים ממוצא פלסטיני.

הרקע להחלטת הממשלה ולאחר מכן לחקיקת החוק הנדון היה בחינת המציאות הביטחונית מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים, אשר הראתה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים תושבי האזור אשר ניצלו את מעמדם בישראל שנתקבל בעקבות הליכי איחוד משפחות עם ישראלים לשם מעורבות בפעילות טרור ובכלל זה סיוע לביצוע פיגועי התאבדות.

תעודות הזהות הישראליות אשר ניתנו לתושבי האזור לשעבר אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל, והפכו אותם לאוכלוסייה מועדפת על ארגוני הטרור לביצוע פעילות עוינת בכלל, ובשטח ישראל בפרט. תוקפו של החוק נקבע לשנה אחת, ועם סיומה הוארך תוקפו עוד מספר פעמים.

ביום 1 באוגוסט 2005 תוקן החוק לראשונה ובמסגרתו הורחבו החריגים המאפשרים מתן היתרי שהייה בישראל לאוכלוסיות בעלות סיכון ביטחוני מופחת, כהגדרתן בסעיפים 3 ו- 3א לחוק המתוקן.

ביום 28 במרץ 2007 לאחר מתן פסק הדין בבג"צ 7052/03 והעתירות הקשורות, תוקן החוק פעם נוספת ובמסגרתו הוקמה ועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים לטיפול במקרים הומניטריים מיוחדים, והוספה תוספת לחוק ובה רשימת המדינות שעליהן יחולו מגבלות החוק.

בנוסף, נקבע בסעיף 3ד לחוק כי שר הפנים רשאי, בהמלצת גורמי הביטחון, לקבוע כי במדינה, או באזור מסויים, מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה, וזאת במסגרת הפעלת שיקול הדעת בהיבט הבטחוני בנוגע לבקשות המוגשות על פי החוק.

ביום 11 ביולי 2008 הוארך תוקפו של החוק בצו עד ליום 31 ביולי 2009. במקביל , ובין היתר לאחר כינון ממשלת החמאס ברצועת עזה, קבעה הממשלה ביום 15 ביוני 2008 בהתאם לסעיף 3ד לחוק, ועל בסיס חוות דעת גורמי הביטחון המוסמכים, כי רצועת עזה הינה אזור בו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה, והנחתה את שר הפנים שלא לאשר מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי סעיפים 3 ו – 3א(2) לחוק למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן למי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה. בהתאם לכך הורה שר הפנים כאמור. לאחר מועד זה הוארך תוקפו של החוק עוד מספר פעמים.

ביום 11 בינואר 2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בהרכב מורחב של אחד עשר שופטים אשר דחה מספר עתירות לביטול החוק, בקבעו כי החוק הינו חוקתי, וזאת בהמשך לפסק דין קודם בהרכב מורחב מיום 14 במאי 2006 אשר דחה עתירות קודמות בעניין זה כנגד החוק בנוסחו הקודם.

בהמשך לכך, תוקף החוק הוארך עוד מספר פעמים, עד ליום 30 באפריל 2016, ושר הפנים הורה, בהתאם לסעיף 3ד’ לחוק, על יסוד חוות דעת שירות בטחון כללי ועל דעת הממשלה, על אי מתן רישיונות לישיבה בישראל או היתרים לשהייה בישראל לפי סעיפים 3 ו – 3א(2) לחוק למי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן למי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה.

עוד יצוין כי בתחילת שנת 2014 נחתמו על ידי שרת הבריאות ושר האוצר תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003), התשע"ד – 2014, אשר קובעות כי תושב אזור, שהינו בן זוג של תושב ישראל או ילדו הקטין, המחזיק בהיתר לשהייה בישראל ולאור הוראות החוק לא ניתן לו רישיון לישיבה בישראל (אשר לפי הוראות סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי יש בו כדי להקנות זכויות, בין היתר על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי), יהיה זכאי לאחר תקופה הקבועה בתקנות לביטוח בריאות כמוסדר בתקנות כפוף לתשלום דמי ביטוח מיוחדים. מאוחר יותר ניתנה המלצה לתקן את התקנות כך שיחולו גם על מקבלי היתרים מטעמים הומניטאריים מיוחדים, לפי סעיף 3א1 לחוק. התקנות נכנסו לתוקף ביום 1 באוגוסט 2016, כתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003), התשע"ו – 2016.

בהתאם לחוות דעת עדכנית של שירות הביטחון הכללי, שהוצגה לשר הפנים ותועמד לעיון חברי הממשלה במהלך הדיון בהצעת המחליטים, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מקרב תושבי יהודה, שומרון ועזה, וכן נתינים זרים ממדינות אויב, או מאזורים שכניסת נתיניהם לישראל טומנת בחובה פוטנציאל סיכון, או מאזורים המצויים בעימות מתמשך עם מדינת ישראל, מהווים אוכלוסיית סיכון לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים, בשל האפשרות המוכחת להסתייע באוכלוסיה זו לשם ביצוע פיגועי טרור ופעילות ריגול, בשים לב לנגישות העדיפה של מקבלי היתר שהייה בישראל ואף יותר מכך של מקבלי רישיון ישיבה בישראל מכוח איחוד משפחות ליעדים בישראל, ולחופש התנועה ממנו הם נהנים, בכל תחומי מדינת ישראל.

לכך יש להוסיף את הבעייתיות והקושי הטבועים והמובנים בעריכת אבחון פרטני מראש של כלל מבקשי איחוד המשפחות, הנמנים על אוכלוסיות הסיכון שנמנו לעיל, הנובעים, בין היתר, מכך שהמוטיבציה של ארגוני הטרור לגייס לשורותיהם את מבקשי איחוד המשפחות הללו גוברת דווקא לאחר שהמבקש זוכה להיתר המאפשר לו להכנס לישראל ולנוע בה בחופשיות, וכן שתוצאותיו של אבחון פרטני כאמור אינן מעידות כשלעצמן על היעדר סיכון בטחוני עתידי, אם בכלל. בנסיבות אלו- אבחון פרטני מקדים לכל, אין בו כדי ליתן מענה אף לאותם אלה שברגע הגשת הבקשה אינם נמנים עם התומכים בטרור, אך עשויים להפוך כאלה בשלבים מאוחרים יותר, בין מבחירה ומתוך הזדהות עם תושבי האיזור, ובין בשל הפעלת לחצים ואיומים על קרוביהם שנותרו באיזור, המניעים אותם לסייע לארגוני הטרור.

עמדה מקצועית זו, אשר הוצגה בפני שר הפנים, מתחזקת ותקפה אף בתקופה זו לנוכח ההחרפה הבטחונית אשר הגיעה לשיא חדש החל מאוקטובר 2015 ונמשכת מאז בדמות פיגועי טרור, המבוצעים ברובם בידי מפגעים בודדים, תוך הפגנת תעוזה ותכנון, בכל הגזרות והזירות. המדובר ברצף של עשרות מקרים בהם נפגעו ישראלים, המצביעים על עלייה בכמות, שינוי בדפוסי הפעולה ובחומרת הפיגועים. מהנתונים נלמד כי החל מאוקטובר 2015 חלה עלייה משמעותית במעורבותם בטרור של מפגעים, שהינם בני משפחה של בעלי מעמד מכוח איחוד משפחות. פרט למעורבותם ניתן להצביע על האטרקטיביות בהסתייעות במבקשי איחוד משפחות אלה עבור מחוללי הטרור, כאשר בנסיבות של גל טרור ממוסד עלולה לשוב בעוצמה תופעת השימוש באותה אוכלוסיה לצורך ביצוע פיגועים. לכך יש להוסיף כי פוטנציאל הסיכון הביטחוני גובר לנוכח ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות, בדגש על העלייה במספרם הכולל של פיגועי הטרור שבוצעו בנשק חם או גרמו למותם של ישראלים במרחב ירושלים ובאזור יהודה ושומרון, וכן בשים לב לתהליכים המתרחשים במדינות האזור, בדגש על השפעתם של גורמי הג’יהאד העולמי באזור.

מדינת ישראל נמצאת עדיין במצב של עימות מזוין מול ארגוני הטרור בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה וכן נתונה לאיומים ביטחוניים מצד מדינות אויב ואזורים עויינים. פוטנציאל הסיכון הביטחוני עלול להיות מוחמר לנוכח האפשרות להידרדרות במצב הביטחון והסדר הציבורי, כמתואר לעיל, על רקע חוסר היציבות במערכת האזורית ומכאן שלא ניתן להצביע על שינוי בתנאים הבסיסיים, שהביאו לחקיקת החוק, באופן שיאפשר לבטל את המגבלות שנקבעו בהוראת השעה.

לפיכך, לאור כל האמור לעיל, ולצד שיקולי הביטחון הלאומי, מתקיימים טעמים ביטחוניים המצדיקים, כשלעצמם, את הארכת תוקף החוק בשנה לעת הזו.
בנוגע לרצועת עזה, ביום 19 בספטמבר 2007 קבע הקבינט המדיני – בטחוני כי : " ארגון החמאס, הוא ארגון טרור שהשתלט על רצועת עזה והפך אותה לשטח עויין. ארגון זה נוקט בפעילות עויינת נגד מדינת ישראל ואזרחיה ומהווה את הכתובת האחראית לפעילות זו.

לאור זאת הוחלט לאמץ את ההמלצות שהציגה מערכת הביטחון ובכלל זה המשך הפעילות הצבאית והסיכולית כנגד ארגוני הטרור. בנוסף, יוטלו הגבלות נוספות על שלטון החמאס… ותוטל מגבלה על תנועת אנשים מן הרצועה ואליה…"

עמדת גורמי הביטחון, כפי שניתנה עובר לקבלת החלטת הממשלה (מס’ 3598) מיום 15 ביוני 2008, וכן עובר להחלטת הממשלה מיום 19 ביולי 2009, היא שמאז יציאת צה"ל מרצועת עזה ולנוכח שליטת החמאס המלאה והאפקטיבית ברצועה כולה לרבות על ארגוני הטרור הנוספים הפועלים בה – האיום מפני כניסת תושבי רצועת עזה לישראל התגבר משמעותית. לנוכח האמור, הנחתה הממשלה את שר הפנים ומי שהסמיך לכך להימנע מאישור בקשות לכניסה וישיבה בישראל של תושבי רצועת עזה המוגשות לפי סעיפים 3 ו- 3א(2) לחוק, ובהתאם לכך הורה שר הפנים כאמור.

עמדתם העדכנית של גורמי הביטחון בנוגע לרצועת עזה הינה כי לנוכח המשך פעילות הטרור המתבצעת מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, כפי שמוצאת את ביטויה באירועים הביטחוניים המתרחשים באופן תדיר מול רצועת עזה (ובכללם מבצע "עופרת יצוקה", מבצע "עמוד ענן" ומבצע "צוק איתן") – הרי שרצועת עזה עודנה אזור בו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ולפיכך להנחות את שר הפנים בהתאם לאמור בסעיף 3ד לחוק.

ו. הממשלה שמעה היום סקירה על פעולות מערך הסייבר הלאומי.
מר אביתר מתניה, ראש מערך הסייבר ומר בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר , סקרו לפני הממשלה את בנין הכוח המדעי והטכנולוגי וכן את ההיערכות להגנת מתקנים ומערכות בישראל.

בסקירה נמסר תיאור על הליך של מתקפת סייבר והפעולות הנעשות לסיכולו. כן נמסר על שיתוף פעולה רחב ומקיף עם משרדי הממשלה, גורמים עסקיים וכלכליים וכן עם גורמים בחו"ל.

ז. הממשלה דנה באשרור הסכם בין משרד הפנים של מדינת ישראל לבין משרד הסחר של הרפובליקה העממית של סין בדבר גיוס עובדים סיניים להעסקה זמנית בענפים ספציפיים במדינת ישראל, והחליטה כדלקמן:
1. לאשרר את ההסכם בין משרד הפנים של מדינת ישראל לבין משרד הסחר של הרפובליקה העממית של סין בדבר גיוס עובדים סיניים להעסקה זמנית בענפים ספציפיים במדינת ישראל.

2. לייפות את כוחו של שר החוץ לבצע את ההחלטה.

להלן רקע כללי להצעת ההחלטה:
ההסכם המובא כעת לאשרור הממשלה נועד להסדרת מסגרת בילטראלית להבאת עובדים זרים מסין לעבודה זמנית בישראל. הסדרי הגיוס בהסכם נועדו לאפשר הגעת עובדים סינים לישראל על פי עקרונות של חוקיות, שקיפות ומאבק בנהגי גיוס בלתי חוקיים, תוך מניעת גביית דמי תיווך ביתר באופן בלתי חוקי מן העובדים, במישרין או בעקיפין, בשתי המדינות. כן לפי ההסכם, הצדדים ינקטו צעדים סבירים כדי להגן במשותף על ביטחונם האישי של העובדים הסינים במהלך תקופת ההעסקה שלהם בישראל, ולמטרה זו הצדדים מסכימים כי עובדים סינים המגויסים במסגרת ההסכם הנוכחי יעבדו באזורים בישראל המיועדים ומוסכמים על ידי שני הצדדים מעת לעת.

ח. הממשלה שמעה היום סקירה על ההכנות לקראת תרגיל המדמה רעידת אדמה.
שר הביטחון, ראש רח"ל (רשות חירום לאומית) וראש אג"מ במשטרת ישראל סקרו את ההכנות לקיומו של תרגיל כלל לאומי שיתקיים בין 11 ביוני ועד ל-15 ביוני 2017. הדוברים ציינו את שיתוף הפעולה המתקיים בין כל הגורמים הנוגעים בדבר.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-F

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות