הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום מיום 3 במאי 2017

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום מיום 3 במאי 2017

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"ארגון אונסק"ו שוב קיבל אתמול החלטה הזויה באשר למעמדה של ישראל בירושלים, בירתו של העם היהודי מזה 3,000 שנה. אני מעריך מאוד את האחדות לרוחב של כמעט כל המפלגות בדחיית ההחלטה האבסורדית הזאת. אני מבקש לומר גם שלהתנכלות השיטתית הזאת יש מחיר. בעקבות ההחלטה הוריתי למנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, להפחית מיליון דולר נוספים מהכספים שמעבירה ישראל לאו"ם. ישראל לא תשב מנגד בזמן שהארגון קורא לשלול את ריבונותנו בירושלים.

אני חייב לציין גם נקודת אור אחת – יותר מדינות התנגדו להחלטה מאשר לפני שנה ופחות מדינות תמכו בה. זוהי מגמה עקבית. אני מודה למדינות שנענו לבקשה שלי להתנגד להצעת ההחלטה, בראשן כמובן ארצות הברית, שהיא איננה זקוקה לפנייה כלשהי. אבל אני מבקש במיוחד להודות לשר החוץ של איטליה ולראש ממשלת איטליה. איטליה הייתה המדינה האירופית הראשונה שהודיעה שתתנגד להחלטה. כך עשו גם יוון, בריטניה, גרמניה, ליטא והולנד. אני מבקש להודות גם לנשיא אוקראינה ולמנהיגי פרגוואי וטוגו. בפעם הראשונה באונסק"ו היו יותר מדינות שהתנגדו ונמנעו מאשר המדינות שתמכו, וזה כמובן דבר חשוב.

אני מבקש להודות ליובל רותם ולאנשי משרד החוץ שעזרו כאן בעבודה שיטתית. אנחנו פועלים כל הזמן כדי להגביר את התמיכה בישראל בגופים הבין-לאומיים, על מנת שזה ישקף את המעמד ההולך וגדל שלנו במגעים בילטרליים עם המדינות, ואנחנו פועלים כל הזמן לצמצם, אני מקווה שיום אחד גם לבטל, את תיאטרון האבסורד באו"ם בכל מה שקשור במדינת ישראל.

הממשלה תדון היום בהצעתו של שר האוצר להגדלת נקודות זכות להורים עובדים. אני תומך בזה. אני מאמין שכולם כאן תומכים בזה, כי מדיניות הממשלה היא לעודד יציאה לעבודה – זה נכון גם כלכלית, גם חברתית. זוהי המדיניות שלנו."

***

ב. הממשלה דנה בטיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 8), התשע"ז-2017, והחליטה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 8), התשע"ז-2017.

ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את נוסח טיוטת החוק.

ג. בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה, ובהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש כי תתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

ד. להטיל על מזכיר הממשלה להודיע לכנסת, באופן מיידי, על חזרתה של הממשלה מהצעת החוק האמורה באחד מהמקרים הבאים:

1. במקרה שיידחה יום התחילה בו יחל תאגיד השידור הישראלי בשידוריו ותאגיד החדשות יחל להעביר תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום לתאגיד השידור הישראלי, קרי מעבר ליום 15 במאי 2017.

2. אם יוכנס שינוי בסעיף לפיו היקף כוח האדם הראשון בתאגיד החדשות יהיה זהה להיקף כוח האדם בחטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי.

3. אם יוכנס שינוי בסעיף לפיו כל העובדים אשר כבר נקלטו בחטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי ייקלטו, בכפוף להסכמתם, בתאגיד החדשות.

4. במידה ויוכנס שינוי בסעיף לפיו תנאי ההעסקה של עובדי תאגיד החדשות יהיו זהים לאלו שנקבעו לעובדי חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי.

5. אם יוכנס שינוי בסעיף לפיו המנהל הכללי הזמני אינו רשאי לערוך שינויים במבנה הארגוני של תאגיד החדשות בתקופת המעבר, ובכלל זה בשיבוץ של עובדים עוברים מתאגיד השידור הישראלי ובתנאי העסקתם, אלא בהסכמת העובד העובר.

6. אם יוכנסו שינויים בהצעת החוק הפוגעים בעיקרון לפיו תצומצם הכפילות בתפעול וניהול שני התאגידים, ובפרט בסעיף לפיו כל ההתקשרויות לאספקת טובין, שירותים ומקרקעין להם תאגיד החדשות נדרש (למעט תשלומי שכר לעובדיו או תשלומים אחרים המפורטים בהצעת החוק) יבוצעו על-ידי ובאמצעות תאגיד השידור הישראלי בלבד.

7. אם יוכנסו שינויים בהצעת החוק בסעיפים הקובעים את מתכונת הפעולה של תאגיד החדשות ובכלל כך שימוש במתקני תאגיד השידור הישראלי וכן לעניין ההתקשרויות לאספקת טובין, שירותים ומקרקעין על -ידי תאגיד השידור הישראלי.

8. במקרה של שינוי מהותי שבעטיו תגרם פריצה של המסגרת התקציבית הקבועה לשידור הציבורי בהתאם לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, הן זו השוטפת והן זו החד פעמית.

9. כל שינוי בכללי הממשל התאגידי, במנגנוני המינוי ובתנאי המינוי של מועצת תאגיד החדשות, המנכ"ל ובעלי תפקידים בתאגיד החדשות, בין בתקופת המעבר ובין בתקופת הקבע.

ה. הממשלה מסמיכה את שר התקשורת לבחון את העברת תפקיד הפקת תכני החדשות ותכנים בענייני היום בשפה הערבית מתאגיד השידור הציבורי אל תאגיד החדשות, וככל שתתקבל החלטה אחרת מהקבוע בטיוטת החוק לעניין זה, ייערכו ההתאמות הנדרשות בדיונים בכנסת בעת הכנת הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית, והכל בכפוף לסעיף ד. בהחלטה זו.

ו.

1. מבלי לגרוע מאמור בסעיף ה. לעיל, בנוסח שתביא הממשלה לדיון בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית ייכלל נוסח לפיו תפקיד הפקת תכני החדשות ותכנים בענייני היום של שידורי הרדיו של "קול ישראל" בשפות הרווחות בציבור בישראל ובכלל זה בשפות הרוסית והאמהרית יעבור לתאגיד החדשות והכל בכפוף למסגרת התקציבית הקבועה לשידור הציבורי בכללותו בהתאם לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד – 2014 וכן בכפוף לאמור בסעיף ד. להחלטה זו.

2. כן יובא נוסח במהלך הכנת הצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית לעניין מנגנון להכרעה בנוגע לחלוקת לוח השידורים בין התוכן החדשותי והתוכן בענייני היום, לבין התוכן שישדר תאגיד השידור הישראלי, לרבות לעניין פריצה לשידורים ואירועים חדשותיים.

3. כן יובא נוסח במהלך הכנת הצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית לעניין מנגנון הכרעה במקרה של מחלוקת בין תאגיד השידור הישראלי לבין תאגיד החדשות בגיבוש הסכם לעניין אספקת הטובין המקרקעין והשירותים וביישום הוראותיו למעט בעניין הנוגע לתקציב. מחלוקת בעניין הנוגע לתקציב כאמור תוכרע בידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

הנוסחים האמורים בסעיף ו. 1,2,3 יובאו בהסכמה ע"י משרד התקשורת ומשרד האוצר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

ביום ט"ו באב התשע"ד (11 באוגוסט 2014) פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק). עניינו של החוק בהקמת תאגיד שידור ציבורי (להלן – תאגיד השידור הישראלי) שיחליף את פעולתה של רשות השידור הפועלת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

סעיף 92 לחוק קבע כי יום תחילתו של החוק הוא ד’ באייר התשע"ז (30 באפריל 2017). במועד זה אמורים להתחיל שידורי תאגיד השידור הישראלי, במקביל לסיום שידורי רשות השידור והשלמת מהלך סגירתה.

ביום כ"ט בניסן תשע"ז (25 באפריל 2017) ֹֹֹהתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 7), התשע"ז -2017, במסגרתו נדחה מועד תחילתו של החוק ב- 15 ימים וכן נערכו ההתאמות הדרושות בתקציבו של התאגיד.

ביום י"ד בניסן התשע"ז (10 באפריל 2017) הופץ תזכיר חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס’ 8), התשע"ז-2017 (תזכיר תיקון מס’ 8). בתזכיר מוצע לשנות את מתכונת ההפעלה של השידור הציבורי על פי החוק ובכלל זה את מבנה תאגיד השידור הישראלי, ולהקים תאגיד ייעודי שיהיה אחראי לשידורי החדשות וענייני היום במסגרת השידורים לפיו.

להלן עיקריו של תזכיר תיקון מס’ 8 לעניין שינוי מתכונת ההפעלה של השידור הציבורי על פי החוק ובכלל כך שינוי מבנה תאגיד השידור הישראלי, והקמת תאגיד ייעודי שיהיה אחראי לשידורי החדשות וענייני היום במסגרת השידורים לפיו.

מתכונת השידור הציבורי שבה ועלתה לדיון לאחרונה בין שרים בממשלה, בפרט לעניין האיזון הנדרש בין עצמאותו של התאגיד מחד לבין הגורם שיפקח על פעילותו של התאגיד הממומן מכספי ציבור מאידך. המתווה שסוכם לבסוף, כמוצע בהצעת חוק זו, מטרתו להקים תאגיד שידור נפרד ועצמאי לעניין חדשות, אקטואליה וענייני היום ("חדשות"), במבנה דומה לתאגיד השידור הישראלי בפיקוחה של מועצה ייעודית נפרדת שייוחד כולו לשידורי חדשות ("תאגיד החדשות"). תאגיד החדשות יפעל במקום חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי. תאגיד החדשות יפעל בממשל תאגידי דומה לזה הקבוע בחוק ביחס לתאגיד השידור הישראלי ובכלל זה לעניין מועצה של נציגי ציבור, מנהל כללי, וועדת איתור. ההרכב של מועצת תאגיד החדשות משקף את ההתמקדות וההתמקצעות בתכנים שהתאגיד יהיה אמון עליהם ולתפקידיו לפי החוק המוצע, ולכל הפחות ארבעה מבין עשרת חבריה יהיו בעלי מומחיות וניסיון מתחומי השידורים והעיתונות. זאת, בנוסף להנהלה ייעודית אשר תתמקד אף היא רק בתכנים האמורים. יתרה מזאת, המתווה המוצע מאפשר לקלוט עובדים ועיתונאים בהיקף גדול יותר מרשות השידור לתוך תאגיד החדשות, אשר יביאו עימם לתאגיד החדש את ההכשרה והניסיון הדרושים לשם הפקה ויצירה של תכני החדשות.

בהתאם לסעיף 95(א) לתקנון הכנסת, הממשלה רשאית לחזור בה מהצעת חוק ממשלתית כולה, כל עוד לא התקבל החוק בקריאה השלישית, בהודעה לכנסת. הודעה כאמור יכולה, בין היתר, להימסר בהודעה של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת. מאחר והצעת החוק מבוססת על מספר עקרונות מהותיים, מוצע כבר כעת לקבוע כי שינוי באחד מהם יוביל למשיכת הצעת החוק באופן מיידי, באופן המתואר.

***

ג. הממשלה דנה בטיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים) (הוראת שעה), התשע"ז-2017, והחליטה כדלקמן:

1. לאשר עקרונית את טיוטת-חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים) (הוראת שעה), התשע"ז-2017.

2. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת בנוסח אשר יוגש לאישורה לאחר בחינת הערות הציבור שהתקבלו לגביה. ככל שיוכנסו בטיוטת החוק שינויים מהותיים לעומת הנוסח שאישרה הממשלה, תובא טיוטת החוק המתוקנת לאישור הממשלה.

3. בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה.

4. בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן רקע כללי לטיוטת החוק:

לאור נתוני הרבעון הראשון של שנת 2017 שהסתיים עם עודפי גביית מסים של 1.6 מיליארד שקלים לעומת התחזית שהונחה בעת בניית התקציב, רובו בגין הכנסת בעלת אופי חד-פעמי, ולאור תחזית הצמיחה המעודכנת של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שלפיה צפוי גידול בהכנסות המדינה בשנות המס האמורות, מוצע להגדיל את נקודות הזיכוי הניתנות להורים, כנגד הכנסתם מיגיעה אישית, זאת על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה בקרב משפחות המצויות במעגל העבודה.

בסעיף 66(ג)(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן "הפקודה") נקבע כי לאישה נשואה ניתנות נקודות זיכוי בגין כל אחד מילדיה, כלהלן:

א. חצי נקודת זיכוי בשנת לידת הילד ובשנת בגרותו (השנה שבה מלאו לילד 18 שנים).
ב. נקודת זיכוי אחת החל מהשנה שלאחר שנת לידתו ועד השנה שקדמה לשנת בגרותו.
ג. נקודת זיכוי נוספת החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים.
מתווה זהה למתן נקודות זיכוי נקבע בסעיף 40(ב)(1) לפקודה, לגבי הורה במשפחה חד-הורית, אשר היו לו ילדים שכלכלתם הייתה עליו.

מוצע להגדיל את נקודות הזיכוי הניתנות לאישה לפי סעיף 66(ג)(4) בגין ילדיה, כך שבשנת לידת הילד יינתנו לה 1.5 נקודות זיכוי (במקום חצי נקודת זיכוי הניתנת כיום) ובמהלך התקופה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הילד ועד לשנת המס שבה מלאו לילד חמש שנים יינתנו לאישה 1.5 נקודות זיכוי נוספות (במקום נקודת זיכוי נוספת הניתנת כיום), כלומר סך כל נקודות הזיכוי הניתנות לאישה החל מהשנה שלאחר שנת הלידה ועד השנה שבה מלאו לילד חמש שנים יוגדל מ 2 נקודות זיכוי ל 2.5 נקודות זיכוי בגין כל אחד מילדיה.
במקביל מוצע להגדיל באופן זהה את נקודות הזיכוי הניתנות להורה במשפחה חד-הורית, אשר היו לו ילדים שכלכלתם הייתה עליו.

בסעיף 66(ג)(5) לפקודה נקבע כי לגבר נשוי יינתנו נקודות זיכוי בגין כל אחד מילדיו כדלקמן:

א. נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו של הילד ובשנה שבה מלאו לילד שלוש שנים.

ב. שתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הילד ובשנת המס שאחריה.

מתווה זהה למתן נקודות זיכוי נקבע בסעיף 40(ב)(1א) לפקודה, לגבי אב במשפחה חד-הורית, אשר היו לו ילדים שכלכלתם לא הייתה עליו.

מוצע להגדיל את נקודות הזיכוי לגבר נשוי, בגין ילדיו, כך שבשנת לידת הילד יינתנו לו 1.5 נקודות זיכוי בגין כל אחד מילידיו (במקום נקודת זיכוי אחת הניתנת כיום), ובמהלך התקופה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הילד ועד לשנת המס שבה מלאו לילד חמש שנים יינתנו לו 2.5 נקודות זיכוי בגין כל אחד מילדיו (במקום שתי נקודת זיכוי הניתנות כיום לשנתיים בלבד – בשנה שלאחר שנת לידתו של הילד ובשנה שאחריה).

במקביל מוצע להגדיל באופן זהה את נקודות הזיכוי הניתנות לאב במשפחה חד-הורית, אשר היו לו ילדים שכלכלתם לא הייתה עליו.

המועד לקבלת הערות לתזכיר החוק לעניין זה, שהופץ ב20 באפריל 2017, הוא עד 3 במאי 2017, אולם בשל הרצון לקדם את הליכי החקיקה וכדי שניתן יהיה להעניק במהרה את הטבות המס המוצעות לעובדים שהם הורים לילדים קטנים, מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לדון על דעת הממשלה בטיוטת החוק ולהנחות את שר האוצר להניח את הצעת החוק בהקדם על שולחן הכנסת, אך לקבוע כי אם יתקבלו הערות לתזכיר החוק שיגרמו לשינוי מהותי בטיוטת החוק, תובא טיוטת החוק ובה השינויים האמורים לאישור הממשלה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

Funzing-F

תגובות אחרונות