הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 28 במאי 2017

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 28 במאי 2017

הודעת מזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, בתום ישיבת ממשלה חגיגית לציון 50 שנה לאיחודה של ירושלים שהתקיימה במנהרות הכותל, מיום 28 במאי 2017 :

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"לרגל חמישים שנה לשחרור ואיחוד העיר ירושלים, אנחנו מקיימים את ישיבת הממשלה פה במנהרות הכותל.

במקום הזה המלך שלמה בנה את בית המקדש הראשון. במקום הזה בנו שבי גלות בבל את בית המקדש השני, ולאחר חורבן הבית השני, המקום הזה היווה מוקד לכיסופי עמנו במשך דורות.
חלפו אלפי שנים, עם ישראל חזר לארצו, הקים את מדינתו ובונה את בירתו המאוחדת.

הממשלה תקבל היום שורה של החלטות שימשיכו לחזק את ירושלים.

היא תגדיל את התקציבים לתוכנית החומש לפיתוח ירושלים. נקים פרויקט תיירותי מיוחד של רכבל ממתחם התחנה לשער האשפות. אני מתכוון, אדוני ראש העיר, לעשות את נסיעת החלוץ ביחד אתך וגם יחד אתך, חברי אריה. אנחנו נפתח את אגן העיר העתיקה ונשפר את שירותי הבריאות, התרבות, הרווחה, החינוך בעיר ירושלים.

אני מבקש להודות לשרים ולמשרדים, כל אחד וכל אחת, תמכתם בתוכנית החשובה הזאת. היא מוסיפה קווים ליופיה של ירושלים".

שר ירושלים ומורשת מר זאב אלקין אמר: "אנחנו ביום הזה למעשה עושים צעד נוסף בחיזוקה של ירושלים. הממשלה הזאת, אדוני ראש הממשלה, הגדילה בצורה ניכרת את ההשקעות בירושלים. רק לשם השוואה – בשנה שעברה אישרנו תכנית אסטרטגית לפיתוח העיר יותר גדולה פי 2.5 מהחומש הקודם. ההשקעות בתקציב העירוני היום גדולות פי 2.5 יותר ממה שהיה ועוד אתגר גדול למועד, בטח נדבר על זה היום.

גם בשורת ההחלטות שיש היום, שציינת, יש תרומה משמעותית מאוד לקידום העיר העתיקה ולירושלים בכלל. אני רוצה להתייחס להחלטה אחת שהיא בעיניי תקדימית, וזו החלטה דרמטית בפיתוח של מזרח ירושלים – אנחנו היום עושים צעד מאוד חשוב להפיכת איחוד העיר בפועל. לא הגיוני שיהיה הבדל ברמת החיים בין השכונות השונות בעיר הזאת, ולכן ריבונות פירושה גם משילות במזרח ירושלים, גם את זה אנחנו עושים, וגם אחריות. את זה נעשה בהחלטה היום, שהיא בעיניי רק צעד ראשון לקראת מימוש המשימה החשובה הזאת".

ראש עיריית ירושלים מר ניר ברקת הוסיף:" מזל טוב לירושלים, ברוכים הבאים, ברכות על קיום הישיבה כאן, אדוני ראש הממשלה.

בפתח דבריי אני רוצה להודות לך, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולשרי הממשלה באופן אישי, בשם תושבי העיר על התמיכה שמקבלת ירושלים. ההחלטות שתקבל היום הממשלה הן משמעותיות לירושלים, פרי יוזמה משותפת עם העירייה, ואני מברך עליהן ומודה לשרים המעורבים.

אני מברך על שורה של שיתופי פעולה למען ירושלים בשנים האחרונות, שהשיגו תוצאות מרשימות ובזכותן ירושלים שלנו שינתה כיוון. מעיר שהידרדרה בכל הפרמטרים היא הופכת לעיר שהחלה לצמוח ולחזור למימוש תפקידה ההיסטורי כעיר ממנה יוצאת תורה ובשורה. ירושלים מתפתחת כלכלית בקצב מואץ, עם גידול בהיקפי המועסקים בכלל המגזרים. בתחום תעשיית ההיי-טק ירושלים צמחה וממוקמת היום במקום ה-25 בעולם. הובלנו מהפכת תרבות, ששמה יוצא למרחקים, הובלנו רפורמות במערכת החינוך, שזוכות לפרסים ולשבחים והשקענו במערכות הרווחה שמסייעות לתושבים לצאת ממעגל העוני.

אדוני ראש הממשלה, שרות ושרים, לצד ההחלטות שהובלנו יחד, ירושלים עדיין נושאת על גבה עוול ועיוות היסטורי בהקצאת משאבים בסל השירותים לתושב, שיצרו קיפוח מתמשך. ביובל חדש של ירושלים אני מבקש, אני חושב שהגיע הזמן, להתמודד עם הפערים ולקבל החלטה לצמצום פערי עבר ולהאיץ את התהליכים הבריאים שהעיר עוברת, שכן, בהיעדר סיוע ראוי יש ממש שירושלים עלולה חלילה לחזור ולהידרדר לאחור. ירושלים חזקה היא לא רק אינטרס ירושלמי, היא אינטרס לאומי.

בישיבת הממשלה אני אציג את דו"ח "מקינזי", שנעשה על ירושלים בחודשים האחרונים, ונציע פרקטית כיצד ניתן לקבע את הצלחתה של ירושלים לשנים הבאות.

בשם תושבי העיר, תודה גדולה מאוד על מה שהיה ותקווה למה שיהיה. חג ירושלים שמח!".

בסיום דברי הפתיחה הגישו שלושה ילדים מבתי ספר שונים בירושלים לרה"מ נתניהו ביכורים לקראת חג השבועות.

הממשלה בישיבתה המיוחדת לציון 50 שנה לאיחודה של העיר ירושלים קיבלה שורה של החלטות לחיזוקה, פיתוחה ושגשוגה של העיר בהתאם למפורט להלן:

ב. תכנית לפיתוח אגן העיר העתיקה בירושלים

בהמשך להחלטות הממשלה מס’ 4090 מיום 9.8.2005 ומספר 4651 מיום 20.5.2012 (להלן ביחד – תכניות לחיזוק ופיתוח ירושלים) ולאור החשיבות הלאומית, ההיסטורית והדתית של אגן העיר העתיקה בירושלים והמשמעות הערכית והלאומית שאתריה טומנים בחובם; רצון הממשלה לעודד פיתוח כלכלי בירושלים בכלל ובאגן העיר העתיקה בפרט ובהתאם לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל:

1. להנחות את שר ירושלים ומורשת להציג לפני הממשלה ביום ירושלים התשע"ח, המהווה גם שנת השבעים לעצמאות מדינת ישראל, תכנית כוללת לפיתוח אגן העיר העתיקה בירושלים לשנים 2024-2018. התכנית תפעל לפיתוח המרחב הציבורי בעיר העתיקה ובצירים המובילים אליה, בין השאר, גיבוש ויישום פתרונות תנועה וחנייה באגן העיר העתיקה; פיתוח כלכלי ופיתוח עסקי; הגברת תחושת הביטחון; שיפור איכות החיים ופעולות נוספות לפיתוח אגן העיר העתיקה, לרווחת תושביה והמבקרים הרבים הפוקדים אותה.

2. משרד האוצר יקצה סכום חד פעמי, בשנת 2017, להרחבת תקציב התכניות לחיזוק ופיתוח אגן העיר העתיקה בירושלים בסך של 50 מלש"ח.

3. תכניות מכוח התקציב האמור בסעיף 2 ייועדו למימון פעולות שוטפות ופרויקטים שביצועם החל בשנים קודמות, ובכלל זה: אבטחת הר הזיתים, קיום אירועי תרבות ותוכן במרחב אגן העיר העתיקה ופעולות נוספות. כמו כן, ישמש התקציב לתכנון וביצוע פרויקטים חדשים לחיזוק ופיתוח אגן העיר העתיקה בירושלים.
יישום התקציב האמור ייעשה בהתאם לדיני המכרזים ובכפוף לסעיפים 6-5 בהחלטת הממשלה מספר 4651 האמורה .

ג. הקמת מעלית ומעברים תת קרקעיים להנגשת הרובע היהודי לרחבת הכותל המערבי
במסגרת פעילות הממשלה לקידום פיתוחה ושגשוגה של ירושלים, בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, בהתאם למדיניות הממשלה להנגשת אתרי מורשת מרכזיים ולאור החשיבות ההיסטורית של הרובע היהודי והכותל המערבי:

1. להטיל על הגורמים המפורטים בטבלה שלהלן, לסייע בהקמת מעלית ומעברים תת קרקעיים להנגשת הרובע היהודי לרחבת הכותל המערבי (להלן- הפרויקט).
2. לבחון את האפשרות לבצע את הפרויקט באמצעות החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ (להלן- החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי), בהתאם לכל דין, לרבות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ותקנותיו.

3. א) המקור התקציבי לעניין שנים 2017 – 2018 יהיה מתוך התקציב המאושר לאותה שנה.
ב) פעולה מאזנת לפי סעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 בעבור תקציב לשנת 2019 יהיה הפחתת תקציבי המשרדים המפורטים בסכומים שמפורטים בצידם.
ג) הפרויקט יבוצע בעלות תקציבית כוללת של 50 מיליון ₪, בפריסה על פני השנים 2017 – 2019, מתקציבי הגורמים המפורטים בטבלה שלהלן (במיליוני ש"ח) ומהתקציב האמור
בסעיפים 5-4 (באתר רוה"מ). התקציב מאת משרד ירושלים ומורשת כמפורט בטבלה לעיל מותנה באישור החלטת ממשלה בענין תוכנית חומש כוללת לפיתוח אגן העיר העתיקה, לרבות התקציב שייקבע בה.

כלל המקורות התקציביים להפעלת התוכנית בשנים 2017 ו-2018 יהיו מתוך התקציב המאושר לשנים אלו. הקצאה או תקצוב של כספים, ככל שיידרשו, בשל החלטה זו לשנת 2019, יהיו כפופים לאמור בסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. ככל שתידרש תוספת מקורות, היא תינתן בכפוף לביצוע פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף האמור.

4. הממשלה רושמת לפניה את הצהרת החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, לפיה תשתתף במימון הפרויקט, מתקציבים שתגייס החברה, בסך כולל של 20 מיליון ₪.

5. לשם ביצוע החלטה זו, משרד הבינוי והשיכון יאגם את תקציב הפרויקט מהגורמים המפורטים בטבלה.

6. העברת הכספים לחברה לפיתוח הרובע היהודי לצורך ביצוע הפרויקט תיעשה לפי כללים שיקבע חשב משרד הבינוי והשיכון ולפי כל דין.

7. הפרויקט יבוצע תוך עמידה בהוראות חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ובהוראות סעיף 29 לחוק העתיקות, תשל"ח-1978.

8. הפרויקט יבוצע בהתאם לתב"ע 13371 מיום 29/6/2012 וכן ע"פ תוכנית 13371א מיום 24.4.2014 (פורסמה בילקוט הפרסומים 6790).

ד. הגדלת המסגרת התקציבית של תכנית החומש לשדרוג תשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי

בהמשך להחלטות הממשלה מס’ 2925 מיום 19.12.2004, מס’ 4569 מיום 11.12.2005, מס’ 2644 מיום 29.11.2007, מס’ 2467 מיום 21.11.2010, מס’ 5301 מיום 26.12.2012, מס’ 9 מיום 19.5.2015, מס’ 918 מיום 31.12.2015 ומס’ 35 מיום 26.5.2015 (להלן: החלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש) ובמטרה לתת מענה לקצב המוגבר של התקדמות העבודות נשוא החלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש (להלן: תוכנית החומש):

1. להגדיל את המסגרת התקציבית הכוללת של תוכנית החומש שנקבעה בהחלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש, לשם ביצוע פעולות בינוי ופיתוח של רחבת הכותל ומנהרות הכותל, ובכלל זה חשיפה ושימור של ממצאים ארכיאולוגיים, שדרוג תשתיות תחבורתיות וכן נושאים נוספים כפי שיוחלט, כך שמשרד הבינוי והשיכון יקצה 1 מלש"ח לשנה מתקציבו בכל אחת מהשנים 2019-2018.

תקציב זה יתווסף לתקציבים המפורטים בסעיף 2 להחלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש, ויועבר בין גגות, לתקנה ייעודית במשרד ראש הממשלה בהתאם לאמור בסעיף 3 להחלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש.

2. הממשלה רושמת לפניה את הצהרת עיריית ירושלים שלפיה היא תעביר 2 מלש"ח ממקורותיה לקרן למורשת הכותל המערבי לטובת הגדלת המסגרת התקציבית של תוכנית החומש לשנת 2017.

3. המקורות התקציביים האמורים בהחלטה לשנת 2018 יהיו מתוך התקציב המאושר לשנה זו. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, נדרשת במקרים מסוימים פעולה מאזנת. משכך, לעניין תקציב שנת 2019, יופחת תקציב משרד הבינוי והשיכון בסך של 1 מלש"ח שיועברו לתקציב משרד ראש הממשלה.

ה. הקמת רכבל תיירותי למרחב ירושלים הקדומה

1. לאשר את הקמתו של פרויקט רכבל תיירותי למרחב ירושלים הקדומה בתוואי שבין מתחם התחנה הראשונה בירושלים לשער האשפות.

2. להטיל על משרד התיירות לתקצב ולבצע את שלב א’ של הפרויקט הכולל את תכנון הפרויקט עד לשלב קבלת היתר בנייה. לצורך סעיף זה יקצה משרד התיירות סך של עד 15 מלש"ח מתקציב משרדו בשנים 2017 ו-2018.

ו. שיפור השירותים הציבוריים בתחום הבריאות, התרבות, החינוך והרווחה בעיר ירושלים בהתאם לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים ובמטרה לשפר ולחזק את היכולת לספק לציבור הרחב שירותים בתחומים מגוונים:

א. להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לדיון במועצה הצעת החלטה להקצאת זכויות בחוזה חכירה בדמי חכירה סמליים לעיריית ירושלים בנכסים המפורטים להלן, ובהתאם לתנאים המפורטים להלן:

1. הקצאת נכס בשטח של כ-392 מ"ר הנמצא בקומה השנייה של הבניין הידוע בשם "מוזיאון איטליה" (גוש 30049, חלק מחלקה 283) למטרת מוקד עירוני לתרבות, בכפוף לפינוי שטח של כל-240 מ"ר הידוע כ"מרכז לתרבויות", הנמצא בחלקה 279 בגוש 30049.

2. הקצאת נכס בשטח של כ-1,215 מ"ר במרכז העיר ירושלים, בסמוך ל"מתחם מנורה", המסומן בתכנית 7598 כמגרש המצוי בחלק מחלקה 4 בגוש שומה 30109, למטרת הקמת מוסדות ציבור, מעונות סטודנטים או דיור בהישג יד להשכרה, כהגדרתו בתקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), התשע"ה-2014, לאחר שתירשמנה הזכויות בפנקסי המקרקעין ע"ש רשות הפיתוח.

3. הקצאת נכס בשטח של כ-2,636 מ"ר, הנמצא במתחם "מנחם משיב" בשכונת רוממה, הידוע כחלקה 10 בגוש 30298, למטרת פיתוח מבני ציבור .

4. לבחון את האפשרות להחכיר לעיריית ירושלים, בפטור ממכרז ובדמי חכירה סמליים, שטח של כ-1,325 מ"ר, בשכונת גבעת מרדכי, המסומן כתא שטח 2 בתכנית מק/14051 וידוע כחלק מחלקה 132 בגוש 30184, למטרת מבני ציבור, חינוך וקהילה עירוניים.

ב. להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להביא לפני המועצה הצעת החלטה לפטור את ביה"ח הרצוג לבריאות הנפש והגריאטריה (עמותת עזרת נשים בי"ח ע"ש הרבנית הרצוג, ע"ר), מתשלום דמי היתר ודמי חכירה עד תום תקופת החכירה, בגין מקרקעין בשטח של כ-56,908 מ"ר, הכלולים בחוזה חכירה למטרת בית חולים לחולי נפש וגריאטריה וידועים כחלקות 118 ו-119 בגוש 30186 וחלקה 84 בגוש 30254.

ג. על הקצאת הנכסים הנזכרים לעיל יחולו הכללים הבאים:

1. מקום שבו ייעוד הקרקע איננו לייעוד לצרכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או מקום שבו נדרשת תכנית לשם הסדרת השימוש המבוקש, תקדם העירייה בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל ותביא לאישורה של תכנית מתאימה וזאת כתנאי להקצאת המקרקעין.

2. בנכסים המבונים שבהם יאושר היתר לשימוש חורג ע"י הוועדות המוסמכות תתאפשר הרשאת שימוש בהתאם להיתר.

3. מקום שבו אין דרכי גישה סטטוטוריות למגרש, תקדם העירייה תכנית בהתאם.

4. בגין תוספת זכויות ו/או שימושים סחירים, תחויב העירייה/העמותה, לפי העניין, בתשלום דמי חכירה מהוונים מלאים לרשות מקרקעי ישראל בשיעור אשר יהא נהוג באותו אזור, בהתאם לשימוש ו/או הייעוד בקרקע ובהתאם לנהלי הרשות.

5. הממשלה רושמת את התחייבותיהן של עיריית ירושלים והעמותה, לפי העניין, לשמור על ייעוד המקרקעין שהוחכרו להן למטרות האמורות לעיל ואלו בלבד למשך כל תקופת החכירה ולכל תקופה נוספת, ככל שתוארך החכירה.

6. העירייה או העמותה, לפי העניין, תתחייב במסגרת התנאים המיוחדים שבחוזה החכירה להשיב את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל אם יפסיקו המקרקעין לשמש למטרות המנויות לעיל מכל סיבה שהיא. במקרה זה לא תהיה המשיבה זכאית לכל פיצוי או החזר הוצאות או השקעות מהרשות.

7. תוקף החלטות מועצת מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל שיתקבלו מכוח החלטה זו יהיה לחמש שנים מיום קבלת החלטת הממשלה. ככל שלא יושלמו ההליכים המפורטים שלעיל, יבוטלו ההחלטות האמורות.

ד. החלטה זו תבוצע בהתאם להוראות כל דין לרבות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992 ותקנותיו, החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהלי רשות מקרקעי ישראל וכן כל הוראה או נוהל החלים על העירייה, לפי העניין.

ה. לקראת יום ירושלים התשע"ח יקדמו המשרדים הנוגעים בדבר עבודת מטה לבחינת נושא ההטבות בתחום המקרקעין בירושלים.

ז. צמצום זיהום האוויר מתחבורה בירושלים

בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע, כי לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים ובמטרה לצמצם את זיהום האוויר בעיר ירושלים –

1. להטיל על המשרד להגנת הסביבה לתת סיוע כספי לעיריית ירושלים לצורך יישום אזורים מוגבלי תנועה לרכבי דיזל מזהמים (להלן – "אזורי אוויר נקי"), כמפורט כדלהלן –

א. בסך של 5 מיליון ש"ח בשנת 2018 – ליישום אזור אוויר נקי בעיר ירושלים, כמפורט בתכנית הרב-שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בעיר, לשם צמצום זיהום האוויר בעיר הנובע מתחבורה, כפי שאושרה במועצת העירייה ירושלים ביום 30/08/2016, לפי סעיף 77א לפקודת התעבורה. הסיוע יינתן לאחר ובתנאי שמועצת העירייה תאשר חוק עזר עירוני לעניין זה, בתיאום מקצועי עם משרדי התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – משרד התחבורה) והגנת הסביבה עד ליום 31/12/2017.

ב. בסך של 5 מיליון ש"ח נוספים בשנת 2018 – ליישום תכנית להרחבת אזור האוויר הנקי לאזורים נוספים בעיר. הסיוע יינתן לאחר ובתנאי שמועצת עיריית ירושלים תאשר חוק עזר עירוני לעניין זה, בתיאום מקצועי עם משרדי התחבורה והגנת הסביבה עד ליום 30/9/2018. סיוע זה יינתן בכפוף לכך שעיריית ירושלים תגיש למשרדי התחבורה והגנת הסביבה תכנית אופרטיבית להקמת חניונים תפעוליים וחניוני לילה לתחבורה ציבורית בתחומי העיר שיכללו תשתיות טעינה חשמלית לאוטובוסים, ותאפשר שימוש לא יאוחר משנתיים מיום הסיוע.

2. להטיל על המשרד להגנת הסביבה לסייע לבעלי רכב דיזל ישן מתקן זיהום אוויר הנמוך מיורו 4 (לפי דירקטיבה 88/77/EEC של האיחוד האירופי) בהתקנת מסנני חלקיקים בסך כולל של 10 מיליון ש"ח. מתוכם יוקצו 2.2 מיליון ש"ח לסיוע לחברות בעלות רישיון להפעלת קווי שירות תחבורה ציבורית סדירים בעיר ירושלים המפעילות אוטובוסי תחבורה ציבורית עירוניים (להלן – "מפעילי תחבורה ציבורית בירושלים").

אופן העברת התקציב לחברות בעלות רישיון להפעלת קווי שירות תחבורה ציבורית ייעשה בהסכמת משרד התחבורה.

3. לסייע למפעילי תחבורה ציבורית בירושלים בסך כולל של 4 מיליון ש"ח בהשתתפות ברכישה של 10 אוטובוסים חשמליים.

4. הסיוע למפעילי תחבורה ציבורית בירושלים האמור בסעיפים 2 ו- 3 לעיל, יינתן לחברות באופן יחסי לפי מספר האוטובוסים העירוניים מתחת לתקן יורו 4 שהן מפעילות בעיר ירושלים. המשרד להגנת הסביבה יקבע תנאים למתן הסיוע כאמור.
אולם יובהר כי אופן העברת התקציב לחברות בעלות רישיון להפעלת קווי שירות תחבורה ציבורית ייעשה בהסכמת משרד התחבורה.

5. לצורך יישום החלטה זו, יקצה המשרד להגנת הסביבה, מתוך התכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה בתקציב המשרד להגנת הסביבה, סך כולל של 24 מלש"ח בשנים 2017 – 2018. אופן הקצאת התקציבים בשנים האמורות ייעשה באישור שר האוצר וועדת הכספים, ככל שהדבר נדרש.

ח. צמצום פערים חברתיים כלכליים במזרח ירושלים ופיתוח כלכלי

בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי לירושלים תינתנה עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים, בהמשך להחלטות הממשלה מספר 1775 מיום 29.6.2014 ומספר 922 מיום 31.12.2015, בהמשך למגוון הפעולות שמבצעת הממשלה ותקציבי הפיתוח הייעודיים המוקצים לירושלים, מתוך מטרה לשפר את איכות החיים והסביבה של תושבי השכונות הערביות בעיר ירושלים ולחזק את יכולת ההשתלבות של תושבי מזרח ירושלים בחברה ובכלכלה הישראלית, ובכך לחזק את חוסנה הכלכלי והחברתי של הבירה כולה:

א. גיבוש תכנית חומש ממשלתית לצמצום פערים ופיתוח כלכלי

1. להטיל על מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד ירושלים ומורשת לנהל עבודת מטה לגיבוש –

א. תכנית חמש שנתית משלימה לתכנית החומש מכוח החלטת הממשלה מס’ 1775 מיום 29.6.2014 (להלן – התכנית).

ב. התכנית תכלול, בין השאר, פיתוח תשתיות תחבורה, פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה, תוכניות לעידוד התעסוקה, שיפור איכות החינוך בדגש על עידוד התכנית הישראלית בבתי ספר, פיתוח תשתיות תברואה, ביצוע פעולות לשיפור איכות החיים, הגברת ההשתלבות באקדמיה ופעולות נוספות שמטרתן צמצום הפערים במזרח ירושלים ופיתוחה הכלכלי.

2. התוכנית תובא לאישור הממשלה ותכלול מיפוי תחומי הפעולה השונים, פירוט צוותי הפעולה האחראים לכל תחום, גיבוש תכניות פעולה ייעודיות ומפורטות, שיכללו יעדים, מדדי הצלחה, לוחות זמנים, ויתחשבו במאפייני השטח והאוכלוסייה, וכן גיבוש שיתופי פעולה עם גורמים חוץ ממשלתיים ופילנתרופיה.

3. הצוות יגיש לאישור הממשלה את תכנית העבודה המפורטת, ומקורות ליישומה, בתוך 30 יום מיום אישור החלטה זו.

ב. על מנת לאפשר את השתלבותם הכלכלית של תושבי מזרח ירושלים, ולהגדיל את שיעור התעסוקה ויכולת ההשתכרות במזרח ירושלים ולענות על הביקושים בקרב האוכלוסייה – לקבוע יעדים לשיפור איכות החינוך במזרח ירושלים ולהגברת יכולת ההשתלבות של בוגרי מערכת החינוך במזרח ירושלים בחברה, באקדמיה ובכלכלה בישראל.

1. בהמשך לסעיף 1(ז) בהחלטות הממשלה מס’ 922 מיום 30.12.2015 ומספר 1560 מיום 19.6.2016, לקבוע את היעדים הבאים כיעדי חינוך במזרח ירושלים עד לשנת הלימודים תשפ"א:

א. הגדלת מספר כיתות א’ החדשות, אשר ילמדו בהתאם לתכנית הלימודים הישראלית, בדגש על מקצועות האנגלית והמתמטיקה, המותאמת ומפוקחת על ידי משרד החינוך, באופן מדורג, כך שמספר התלמידים הלומדים את תוכנית הלימודים הישראלית יגדל בהתאם לפירוט הבא: בשנה הראשונה יתווספו 15 כיתות, בשנה השנייה – 18 כיתות, בשנה השלישית – 21 כיתות, בשנה הרביעית – 24 כיתות ובשנה החמישית – 27 כיתות.

ב. בחינוך העל יסודי, הגדלת מספר הכיתות אשר ילמדו בהתאם לתכנית הלימודים הישראלית, בדגש על מקצועות האנגלית והמתמטיקה, המותאמת ומפוקחת על ידי משרד החינוך, ב-20 כיתות בכל שנה.

ג. הגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות ישראלית מ -12% ל-26% מכלל הלומדים לתכנית הישראלית בשכבת י"ב עד לשנה"ל תשפ"א.

ד. הגדלת שיעור הזכאים לתעודה טכנולוגית מ-11% ל-33% מקרב כלל תלמידי י"ב עד לשנה"ל תשפ"א.

ה. צמצום שיעור הנשירה של תלמידי ט’-י"ב מ28% ל-25.5% מכלל הלומדים עד לשנה"ל תשפ"א.

2. במסגרת גיבוש עבודת המטה, כאמור בסעיף א’ לעיל, יוקם צוות משנה ובו יהיו חברים: משרד החינוך, משרד ירושלים, אגף התקציבים במשרד האוצר, המשרד לשוויון חברתי ועיריית ירושלים. צוות המשנה יגבש תכנית עבודה לעמידה ביעדים האמורים בהחלטה זו, לרבות קביעת יעדים פרטניים, משימות מרכזיות, תשומות נדרשות, ולוחות זמנים לשם עמידה ביעדים האמורים בתקופת הזמן שנקבעה.

ג. טיפול במפגעים סביבתיים בשכונות הערביות בירושלים:

במטרה להעלות את איכות החיים, לצמצם את הפערים התברואתיים ופערי השירות בין מזרח העיר למערבה וכדי לחולל שיפור משמעותי בתשתיות הביוב, מובאת התכנית שלהלן:

1. לאמץ את התכנית בנושאי פסולת בניין, פסולת ביתית, שפכים וחינוך סביבתי בשכונות ערביות בעיר ירושלים המפורטות בתכנית, שהוכנה על-ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם עיריית ירושלים (להלן – התכנית).

2. להטיל על השר להגנת הסביבה ושר ירושלים ומורשת לפעול ליישום התכנית.
3. לטובת יישום התוכנית, יוקצה תקציב בסך כולל של 176,990,560 ש"ח, לפי הפירוט הבא:

א. פסולת בניין: מתן סיוע לעיריית ירושלים בנושאי אכיפה ומניעת השלכת פסולת בניין באופן לא חוקי וסילוק מפגעי פסולת בניין ושיקום שטחים מופרים, בסך כולל של 15,999,768 ש"ח בשנים 2017 עד 2021, ומתוכם 4,558,320 ש"ח לשנת 2017.
ב. פסולת ביתית: צמצום פערי השירות לתושב באמצעות:

1. רכישה והצבה של כלי אצירה לפסולת ורכישת כלי רכב לפינוי פסולת, וביצוע פעילויות חינוך והסברה לתושבים, בהיקף תקציבי כולל של 83,755,574 ש"ח, במהלך השנים 2017 עד 2021.

2. מתן סיוע לעיריית ירושלים בסכום של עד 6,000,000 ש"ח בשנת 2017 או 40% מעלות ההקמה בשנת 2017 – הנמוך מביניהם, עבור הקמת תחנת מעבר קבועה לפסולת ביתית ב"עמק צורים" או באזור אגן העיר העתיקה, ובלבד שכל הפסולת ממנה תועבר ישירות למתקן למיון פסולת, בתנאים שיקבע המשרד להגנת הסביבה, ובהתאם לתוכנית מפורטת שתוכן על ידי העירייה ותאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה.

ג. שפכים: הממשלה רושמת לפניה את הודעת חברת הגיחון בע"מ (תאגיד המים והביוב של ירושלים), כי היא תקצה במהלך השנים 2017 עד 2024, מדי שנה, סכום של 7,596,340 ש"ח לשנה (סה"כ 60,770,718 ש"ח לשבע שנים), לטובת שיפור תשתיות ביוב וכי הקצאת התקציב תיעשה בהתאם לתכנית מפורטת לטיפול בשפכים שתוכן על ידו, אשר תאושר על-ידי הממונה על התאגידים ברשות המים, ובכפוף לכל דין.

ד. חינוך סביבתי: משרד האוצר יתקצב סכום של 10 מלש"ח לשנת 2017 לטובת העלאת המודעות הסביבתית בקרב תושבי השכונות הערביות בירושלים, באמצעות ביצוע פעילויות חינוך והסברה במוסדות חינוך פורמליים, חינוך לא פורמלי והקהילה. התכנית תיושם על ידי צוות מלווה של מנכ"ל משרד הגנת הסביבה, מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל עיריית ירושלים, או נציג מטעמם.

4. בנוסף לאמור בתכנית, להטיל על השר להגנת הסביבה, על שר ירושלים ומורשת ועל שר האוצר לפעול כדלהלן:

א. החל משנת 2018 יוגדל היקף פעילותה השוטפת של עיריית ירושלים לפינוי פסולת בשכונות הערביות בירושלים הכלולות בתכנית, בהתאם לאמור בסעיף 5 להחלטה. הסיכום התקציבי על מענק הבירה עם עיריית ירושלים בשנת 2018, יותנה בהגדלת היקף הפעילות של העירייה בשכונות הערביות בירושלים, כאמור בהחלטה זו.

ב. במסגרת בחינת חלופות לפיתוח תיירותי באזור מתחם "שוק הכבשים", הסמוך לחומות העיר העתיקה, משרד האוצר יתקצב את משרד ירושלים ומורשת בסכום של 6,000,000 ש"ח לשנת 2017, לטובת פינוי תחנת המעבר לפסולת, הקיימת במקום, ומציאת פתרון חלופי, וזאת עד להקמת תחנת המעבר הקבועה, כאמור בסעיף ג(3)(ב)(2) לעיל. הפעולות לפי סעיף זה ייעשו בתיאום עם הנוגעים בדבר ובכפוף לכל דין.

ג. לצורך התמודדות עם העלייה בכמות הפסולת, עקב שיפור השירות כאמור בהחלטה זו, יפעל המשרד להגנת הסביבה להקמת מתקן טיפול מתקדם בפסולת של ירושלים והאזור, הכולל השבה לאנרגיה, במתכונת רגולטיבית וביצועית המבוססת על המתכונת הרגולטיבית והביצועית שתיקבע לגבי מתקנים מתקדמים לפינוי פסולת המוקמים בישראל, בשינויים המחויבים, לפי העניין, וזאת בשטחי פארק המחזור המתוכנן במישור אדומים מזרח, ובכפוף לכל דין ותחיקת הביטחון.

5. נוכח המשך הדיונים הבין-משרדיים, שעניינם בחינה ברמה האסטרטגית של האתגרים בשכונות הערביות מחוץ לגדר הביטחון, במסגרתם נעשה מאמץ לאתר פתרונות לשיפור המצב – כולל בנושאים סביבתיים – בשלב זה ועד להשלמת עבודת המטה ואישור מסקנותיה על ידי הפורום המדיני המתאים, מיועד התקציב האמור בהחלטה זו ליישום התכנית בשכונות הערביות בירושלים בגבולות גדר הביטחון. במסגרת תכנית המשכית ומשלימה, שתבוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד ירושלים ומורשת – ותידון גם בעבודת המטה כאמור בסעיף א׳ להחלטה יידונו פתרונות מערכתיים לשכונות הערביות מחוץ לגדר הביטחון, ובכלל זה בתחום התברואה, השפכים והפסולת בשכונות אלה, במסגרת עבודת המטה כאמור שתיעשה בתיאום מלא עם המל״ל.

6. מקורות מימון ההחלטה:

א. הממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון בבקשה כי תאשר את התקציב לטובת יישום סעיפים 3(א) ו- 3(ב) בהחלטה זו, על בסיס התכנית המפורטת שתוצג לה, והכל בהתאם לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 (להלן – חוק שמירת הניקיון) והתקנות על פיו. בנוסף, ביחס לסעיפי התקציב בהחלטת ממשלה זו שאישורם בידי הנהלת הקרן לשמירת הניקיון נסמך על הוראת השעה שבסעיף 11ג(ב)(2) ו-ב1 לחוק שמירת הניקיון, יהא האישור של הנהלת הקרן לשמירת הניקיון מותנה בהארכת תקפה של הוראת השעה האמורה, בחקיקה, מעבר לשנת 2017, כתוקפה היום ובהתאם לה.

ב. סעיפים ג(3)(ד) ו-ג(4)(ב) בהחלטה זו ימומנו במלואם על-ידי משרד האוצר.

ג. סעיף ג(4)(א) ימומן על-ידי עיריית ירושלים, בהתאם להבנות בין הממשלה לבין עיריית ירושלים על מענק הבירה.

7. השר להגנת הסביבה יקים שלושה צוותים לביצוע ליווי, מעקב ובקרה תפעולית ותקציבית, לצורך ביצוע כל הנדרש במסגרת יישום החלטה זו, כדלהלן:

א. צוות לנושא פסולת – בראשות מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות נציגים נוספים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים.

ב. צוות לנושא ביוב – בראשות נציג רשות המים ובהשתתפות נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד ירושלים ומורשת וחברת הגיחון בע"מ.

ג. צוות לנושא חינוך סביבתי – צוות משותף של משרד ירושלים ומורשת, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך. הצוות יפעל לקידום פעולות של חינוך סביבתי בשכונות הערביות בירושלים בהיבטי תוכן ותקציב.

8. לצורך מימוש מיטבי של מטרות החלטה זו, רשאי השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר, לבקש מהנהלת הקרן לאשר שינוי בחלוקת התקציב המוקצה בהחלטה זו, הן בין הצעדים והן בין השנים המפורטים בהחלטה זו, וזאת בנוגע לסעיפים ג(3)(א)

ו-ג(3)(ב) להחלטה. השר להגנת הסביבה יעדכן את הממשלה בדבר שינוי כאמור.

9. כפוף לאישור הנהלת הקרן לשמירת הניקיון, בהתאם לחוק שמירת הניקיון והתקנות על פיו, ככל שמדובר בסעיף באחריות שר אחר, השינוי מותנה גם בהסכמתו של אותו השר, והכול בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. השר להגנת הסביבה יעדכן את הממשלה בדבר שינוי כאמור.
ט. מתחם בנייני האומה בירושלים
בהמשך להחלטות הממשלה מס’ 1483 מיום 2 ביוני 2016 ומס’ 2036(דר/51) מיום 22 בספטמבר 2014, ובמטרה להביא לפיתוחו של מתחם בנייני האומה בירושלים כאולם קונגרסים בינלאומי בשילוב עם מלונאות, מסחר ושימושים נוספים:

1. בכפוף לתנאים המפורטים להלן, להנחות את יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל להביא לאישור מועצת מקרקעי ישראל את מתווה עסקת החליפין המפורטת בסעיף 1(א) ואת תנאיה ובכלל זה את מתווה הפיתוח שיקבע הצוות המפורט בסעיף 1(ב). עסקת החליפין תיערך בהתאם ובכפוף להחלטות המועצה ולנהלי רשות מקרקעי ישראל.

א. קבלת החלטה בדירקטוריון קרן קיימת לישראל (להלן- קק"ל) ודירקטוריון ‘הימנותא’ בדבר אישור עסקת חילופי שטחים (בהחלטה זו – עסקת חליפין) במסגרתה המקרקעין המוחכרים בהסכם חכירה מיום 31 במרץ 1965 בין רשות מקרקעי ישראל לקרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל למטרת קיום מטרותיה של בנייני האומה, יועברו מבעלות קק"ל לבעלות חברת ‘הימנותא’, ובתמורה תועבר חטיבת קרקע בשווי זהה מחברת ‘הימנותא’ לקק"ל.

ב. למנות צוות שיורכב ממנהל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל עיריית ירושלים ומנכ"ל חברת ‘הימנותא’, או נציג מטעמם (להלן – הצוות) לגיבוש מתווה לפיתוח מתחם בנייני האומה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. הצוות יגיש את המלצותיו ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל בתוך 60 ימים, וזאת בהתאם לעקרונות הבאים:

1. המתחם ינוהל כמשק כספי סגור כך שכלל הפרויקט ימומן מהכנסות השיווק של המתחם.

2. עבודות הפיתוח לטובת המתחם יתואמו עם ועדת ההיגוי של פרויקט "שער העיר".

2. אין בהחלטה זו כדי למנוע גיוס תקציבים ממשלתיים נוספים בעתיד לפיתוח מתחם "שער העיר" בכניסה לירושלים.

י. עידוד עובדי מדינה למגורים בירושלים

בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל הקובע, בין היתר, כי לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים ובמטרה להרחיב את היצע הדיור להשכרה ארוכת טווח בעיר, לעודד עובדי מדינה המועסקים בעיר להתגורר בה, וזאת בכדי לקדם את יישומן של החלטות ממשלה שעניינן העברת יחידות ארציות של הממשלה לירושלים ולחזק אותה:

1. להטיל על צוות שיורכב ממנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר, נציב שירות המדינה, היועץ המשפטי של משרד האוצר ומנכ"ל חברת "דירה להשכיר", או נציג מטעמם, לבחון ולגבש בתוך 30 ימים מודל לשיווק מתחמי מגורים למטרת השכרה ארוכת טווח, שבהם תינתן עדיפות מסוימת לעובדי מדינה שיעתיקו את מקום מגוריהם לירושלים או לעובדי מדינה מחוסרי דיור, המתגוררים בירושלים (להלן – הפרויקט). במסגרת עבודת הצוות ייבחנו, בין היתר, ההיבטים הבאים:

א. איתור מתחמים פוטנציאליים לביצוע הפרויקט.
ב. גיבוש מודל כלכלי לשיווק הפרויקט.
ג. המלצה להגדרת "עובדי מדינה" לצורך הפרויקט ותנאי זכאותם להשתתפות בפרויקט.
ד. אופן הפעלת הפרויקט, ובכלל זאת, קריטריונים לקבלת עדיפות בהשתתפות בפרויקט, הליכי הגרלה בין הנרשמים או קביעת המשתתפים בפועל מתוך קבוצת הזכאים בדרך אחרת.
ה. מתווה הפעלה שוטף.
ו. פרק זמן מקסימלי למגורים בפרויקט לאחר סיום העבודה בשירות המדינה.
2. המלצות הצוות יובאו לפני שר האוצר ושר ירושלים ומורשת.

יא. הממשלה דנה בנושא מינוי שר התקשורת והחליטה כדלקמן:

א. מכוח סמכותה לפי סעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, למנות את השר איוב קרא לשר התקשורת, ולסיים את תפקידו כשר ללא תיק.

ב. מכוח סמכותה לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להשיב לשר התקשורת את הסמכויות שהועברו לשר צחי הנגבי לפי החלטת הממשלה מס’ 1661 מיום 14.7.2016.

ג. בהתאם לסעיפים 31(א) ו-31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להודיע לכנסת על השינוי האמור בחלוקת התפקידים בממשלה כאמור בסעיף א’ לעיל, ועל השבת הסמכויות לשר התקשורת כאמור בסעיף ב’ לעיל, ולבקש אישורה לכך.

יב. מנהל רשות העתיקות, מר ישראל חסון, סקר לפני הממשלה את תכנית "שלם" לחשיפה ופיתוח של ירושלים הקדומה, במטרה להגדיל את מס’ המבקרים באתרי ירושלים הקדומה, ליצור רצף בין חלקה הדרומי של העיר הקדומה לבין החלקים שבתוך החומות, דרך השכבות הארכיאולוגיות ולהבליט את האתרים ההיסטוריים והתנ"כיים באזור על מנת להמחיש את הקשר הבין דורי של עם ישראל לירושלים.

יג. ראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת, הציג לממשלה את מסקנות "דו"ח מקינזי" בעניין הניהול התקציבי השוטף של עיריית ירושלים המצביע על פערים משמעותיים בסל השירותים שמעניקה עיריית ירושלים לתושביה.

מר ברקת הציג את הפערים בשיטת התקצוב של הממשלה בתפישת העירייה ובתפישת אגף התקציבים במשרד האוצר.

בתום הסקירה סוכם כי יוקם צוות מצומצם בשיתוף משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד ירושלים ומורשת שיבחן את מכלול הצרכים של העיר ירושלים ואת אופן התקצוב הממשלתי לסיוע לעיר.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-P

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-W

Funzing-F

תגובות אחרונות