הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 25 ביוני 2017

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 25 ביוני 2017

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

תגובה תקיפה לירי של פצצות מרגמה לשטחנו. המדיניות שלנו ברורה: איננו מקבלים טפטוף מכל סוג שהוא – לא מרגמות, לא רקטות, לא זליגת ירי מכל סוג שהוא, בכל חזית שהיא. אנחנו מגיבים בעוצמה על כל פגיעה בשטחנו או באזרחינו. מעבר לכך, אנחנו רואים בחומרה את הניסיונות של איראן להתבסס צבאית בסוריה, והניסיונות לצייד את חזבאללה בנשק מתקדם דרך סוריה ובלבנון.

בשבוע הבא יגיע לישראל ראש ממשלת הודו, ידידי נרנדרה מודי. זהו ביקור היסטורי בישראל. ב-70 שנות קיומה של המדינה לא ביקר בה אף פעם ראש ממשלה של הודו, וזה עוד ביטוי לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והמדינית של מדינת ישראל, צעד מאוד משמעותי לחיזוק היחסים בין המדינות. הודו היא מדינת ענק של מיליארד ורבע בני אדם, היא אחת הכלכלות הגדולות וכמובן הצומחות בעולם, והקשרים בין ישראל לבין הודו נמצאים בעלייה מתמדת.

הממשלה תאשר היום החלטות שיעמיקו את הקשרים הללו, החל בהרחבת היצוא, העמקת שיתוף הפעולה בתחומי המים והחקלאות. אנחנו נקים קרן משותפת לחדשנות ומו"פ, ואנחנו נגדיל גם את התיירות מהודו לישראל, יש שם פוטנציאל גדול מאוד. כל זה הוא ביטוי נוסף למעמדה הבינלאומי של ישראל שהולך ומתחזק בשנים האחרונות, ככל שאנחנו מחזקים את מדינת ישראל.

אני מבקש להתייחס בכמה מילים למשבר ב"הדסה", הוא נמשך זמן רב מדי. נעשו ניסיונות, גם על ידי, באמצעות שר הבריאות שפועל בעניין הזה ללא לאות, על ידי נשיא המדינה וגם על ידי אחרים, להגיע לפתרון המשבר. הניסיונות הללו לא צלחו. הוגשה עתירה לבג"ץ, שיתכנס ביום רביעי, וכולם מחכים לדיון. אני מבקש מהצדדים לעשות מאמץ אחרון, והמאמץ הזה הוא פשוט: להחזיר את המצב לקדמותו, ואז לתת תקופה של חצי שנה, אפילו שנה, לבחון את הדברים. לחזור, להחזיר את המצב לקדמותו כדי שהילדים היפים והמסכנים הללו, החולים, לא ימשיכו לסבול. אם הדבר הזה לא ייפתר עד סוף היום בהצעה הפשוטה הזאת, ומאחר שהילדים החולים נמצאים במאהל בגן סאקר, אני פניתי לבית המשפט בבקשה להקדים את הדיון למחר. אין טעם לחכות עוד יומיים ולגרום לסבל מיותר לילדים.

בהזדמנות הזאת אני מבקש לברך את כל אזרחינו המוסלמים ואת המוסלמים באשר הם בחג עיד אל פיטר שמח: "כל עאם ואנתם בח’יר".

חג שמח!

ב. הממשלה שמעה סקירה על נושא הבטיחות בדרכים ועל המאמצים הנעשים לצמצום הנפגעים מתאונות דרכים על ידי הגברת האכיפה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות שיש ביכולתן לצמצם את הנגע.

מר אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומר דן להב סקרו בפני הממשלה את עיקרי ההצעה שהובאה לאישור הממשלה. כן הוסיפו נתונים ופרטים מנהלת הרשות לבטיחות בדרכים, גב’ רחל טבת ויזל, המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, גב’ קרן טרנר וכן ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב דורון ידיד.

במהלך הדיון הנחה ראש הממשלה את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את נושא ההכרה ברישיונות זרים. ראש הממשלה הנחה כי בהקשר זה יוצג לו פתרון תוך חודש ימים לגבי תקפותם של רישיונות נהיגה שהוצאו בצרפת. כן הנחה ראש הממשלה כי דיווח על עניין הבטיחות בדרכים יימסר לממשלה בכל שנה.

לבסוף החליטה הממשלה כדלקמן:

במטרה להקטין את הקטל בדרכים, להפעיל בשנים 2018-2017, תכנית בהיקף תקציבי של כ-4 מיליארד ש"ח, המביאה לידי ביטוי את אחריות כלל משרדי הממשלה לנושא, כל משרד בתחום סמכותו ואחריותו במסגרת המאבק בקטל בדרכים, כמפורט להלן:

הכוונת התנהגות מפחיתת תאונות של המשתמשים בדרך

1. לרשום את הודעת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כי תכין ותפעיל, בתוך 45 יום ממועד קבלת החלטה זו, תכנית להפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים בקרב משתמשי דרך ששיעור מעורבותם בתאונות דרכים עם הרוגים חורג באופן מובהק משיעורם בקרב משתמשי הדרך; בשנת 2017 תתמקדנה התכניות בהולכי רגל, בחברה הערבית ובכלי רכב כבדים. לצורך כך תקצה הרשות ממקורותיה סך כולל של 25 מלש"ח לשנים 2017 – 2018.

2. משרד הבריאות ימשיך להפעיל בבתי החולים הכלליים, בשנים 2017 – 2018, הדרכות להורים לתינוקות ראשונים, למניעת היפגעות תינוקות בבית ומחוצה לו, לרבות שימוש נכון במושבי הבטיחות ברכב.

3. משרד החינוך ימשיך, באמצעות אגף "זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח", לקיים תכניות ופעולות בנושא הבטיחות בדרכים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, על מנת להמשיך ולבנות את מעטפת הבטיחות האישית והפיסית של התלמידים, ולהטמיע מיומנויות ונורמות התנהגות נכונות ובטוחות במרחב התעבורתי; זאת, בהתאמה לגיל ולרמת ההתפתחות הקוגניטיבית של משתמשי דרך אלה, כהולכי רגל, כרוכבי אופניים, כנוסעים ברכב וכנהגים צעירים. התקצוב לתכניות ולפעולות בשנים 2017 – 2018 ייעשה בתיאום בין משרד החינוך לבין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בדגש על חינוך תעבורתי בסמוך לגיל הוצאת רישיון נהיגה, על בסיס הסיכום הקיים בין המשרד לבין הרשות לשנים אלו.
בטיחות כלי רכב

4. הממשלה רושמת את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – התחבורה) כי יפעיל, במסגרת תכניות העבודה שלו לעניין המאבק בתאונות הדרכים, פיילוט לשלוש שנים, החל משנת 2017, לעידוד התקנת מערכות בטיחות להתרעה מפני סטייה מנתיב ואי-שמירת מרחק (להלן: "מערכות התרעה") בכלי רכב פרטיים משומשים, זאת, באמצעות מתן הנחה כספית באגרת רישוי הרכב, המותנית בהתקנת מערכת התרעה עד לסך כולל של 180 מלש"ח לשנים 2017 – 2019 ובהתאם לקריטריוני הזכאות והיקף ההנחה אשר יסוכמו בין משרד התחבורה לבין אגף התקציבים במשרד האוצר.

5. שר התחבורה יתקין תקנות שיחייבו, החל מיום 1.1.2018, התקנת מערכות בטיחות הכוללות התרעת סטייה מנתיב ושמירת מרחק בכל כלי הרכב החדשים המיובאים לישראל, וזאת בכפוף ובהתאם לביצוע בחינה של ההשפעה הרגולטורית של המהלך (RIA) בהתאם לנוהל שנקבע בהחלטת הממשלה מס’ 2118 מיום 22.10.2014. הטבת המס ברכישת רכב בגין מערכות בטיחות תימשך לכל הפחות עד לשנת 2021, וזאת בהתאם לנוהל שיסוכם בין משרד התחבורה לבין משרד האוצר, בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו ובהתאם לבדיקת ה-RIA האמורה. יובהר כי ככל שדו"ח ה-RIA יצביע על אי-כדאיות בהתקנת התקנות, רשאי יהיה שר התחבורה להימנע מהתקנת התקנות כאמור.

6. טכוגרף דיגיטלי

א. משרד התחבורה יגיש לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתוך 180 יום, תיקון לתקנות התעבורה לעניין המצאות טכוגרף דיגיטלי בכל כלי רכב כבד שמועד עלייתו לכביש תהיה לאחר אישור התקנות, בכפוף לעמדת משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, וכן בכפוף ובהתאם לביצוע בחינה של ההשפעה הרגולטורית של המהלך (RIA) בהתאם לנוהל שנקבע בהחלטת ממשלה מס’ 2118 האמורה. ככל שדו"ח ה-RIA יצביע על אי-כדאיות בתיקון התקנות, רשאי יהיה שר התחבורה להימנע מתיקון התקנות כאמור.

ב. לצורך הגשת התיקון כאמור, יגבשו משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, את התייחסותם לתיקון המוצע לעניין הימצאות טכוגרף דיגיטלי בכל כלי רכב כבד חדש.

ג. במקביל, יפעל משרד החוץ לקידום הצטרפות לאמנת AETR, בתוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו.

פיתוח תשתיות

7. הממשלה רושמת את הודעת משרד התחבורה, כי במסגרת תכנית העבודה לשנים 2017 – 2018, יפעל להמשך השקעה בתשתיות לשיפור בטיחות הדרך כדלקמן:

א. הקצאת סך של לפחות 460 מיליון ש"ח, על פני השנים 2017 – 2018, לטיפול במוקדי סיכון ברשת הדרכים הבין-עירונית. משרד התחבורה ומשרד האוצר יפעלו להקדים תקצוב בגין פרויקטים הזמינים לביצוע טרם המועד המתוכנן.

ב. הקצאת סך של לפחות 2.61 מיליארד ש"ח, על פני השנים 2017 – 2018, לשיפור רשת הדרכים והתאמת תשתיות התחבורה לתקינה מחייבת ולתקני בטיחות באמצעות שדרוג ושיקום רשת הדרכים.

ג. הקצאת סך של לפחות 240 מלש"ח, על פני השנים 2017 – 2018, לטיפול בפניות שמאלה במרחב הכפרי ולפרויקטים קטנים, בהתאם להגדרתם ותיעדופם במסגרת המתודולוגיה שתסוכם בין משרד התחבורה לבין אגף תקציבים במשרד האוצר.

ד. הקצאת 400 מלש"ח, בהרשאה להתחייב, לצורך השתתפות בפרויקטי בטיחות ברשויות המקומיות, בהתאם לתבחינים מקצועיים שנקבעים במסגרת תכנית העבודה העירונית של משרד התחבורה בהתייעצות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

8. להטיל על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפרסם, בתוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו, ובהתאם לקריטריונים שתקבע, קול קורא לתמיכה ברשויות תמרור במגזרי המיעוטים, לצורך הגשת תכניות תמרור. בהתאם לאמור, יתעדף משרד התחבורה מתן אישורים לתכניות תמרור שיוגשו על ידי הרשויות במגזרי המיעוטים. היקף התמיכה במסגרת הקול הקורא יעמוד על 5 מיליון ש"ח, ויוקצה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על ידי משרד האוצר בשנים 2017 – 2018.

ייעול אכיפה

9. הממשלה רושמת את הודעת המשרד לביטחון הפנים כי בהמשך לרכישת 100 ניידות תנועה, יתגבר את אכיפת דיני התעבורה שבאחריות משטרת ישראל באמצעות 160 תקני שוטרים ו-200 תקני סטודנטים לתחום התנועה במשטרת ישראל (להלן: את"ן), בהתאם לסיכום התקציבי לשנים 2017 – 2018 עם משרד האוצר.

10. המשרד לביטחון הפנים/משטרת ישראל יפעילו, בתוך 6 חודשים ממועד קבלת החלטה זו, פיילוט, ב-3 מקטעים לפחות, למדידת מהירות ממוצעת במקטעי דרך, ללא הפקת דו"חות לציבור. משרד התחבורה, בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים, יקדמו את הליכי החקיקה, ככל שיידרשו, לצורך הפעלת אמצעי האכיפה כאמור, בכפוף לתוצאות הפיילוט ותוך הסדרת מכלול ההיבטים הדרושים להפעלתו, לרבות הקצאת תוספת תקציב, ככל שיידרש ויסוכם עם אגף תקציבים במשרד האוצר.

11. שרת המשפטים תבחן, בתיאום עם השר לביטחון הפנים ובהתייעצות עם גורמים רלוונטיים נוספים, בתוך 120 יום, תיקון חקיקה, לפיו לא יוכל אדם להגיש בקשה להישפט בגין אישום בעבירת תנועה, לפני שהגיש בקשה לביטול הודעת הקנס. זאת על מנת שעבירות תעבורה במדרג חומרה נמוך ייבחנו תחילה ברשויות המנהליות ובכך יופחת העומס בבתי המשפט. ככל שיוחלט לקדם תיקון חקיקה בנושא, תפיץ שרת המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, תזכיר חוק בתוך 90 יום מסיום הליך הבחינה.

12. שרת המשפטים תבחן, בתיאום עם השר לביטחון הפנים ובהתייעצות עם גורמים רלוונטיים נוספים, בתוך 120 יום, תיקוני חקיקה נדרשים לקביעת קריטריונים לזימון לעדות בבית משפט של שוטרים, מתנדבי משטרה ועובדי ומתנדבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים העוסקים במיזם "שומרי הדרך" וחתומים על הדוחות המועברים למשטרה, ששחזרו דו"חות באמצעי אכיפה אלקטרוניים. ביצוע הבחינה ייעשה אך ורק לגבי דיונים בעבירות תעבורה במדרג חומרה נמוך במטרה לצמצם עיכוב הליכים משפטיים על ידי נאשמים בביצוע עבירות תנועה, תוך הגנה ראויה על זכותו של הנאשם להליך הוגן. ככל שיוחלט לקדם תיקון חקיקה בנושא, תפיץ שרת המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, תזכיר חוק בתוך 90 יום מסיום הליך הבחינה.

13. מבלי לגרוע מאחריות משטרת ישראל, רשות הרישוי ויתר הגורמים המוסמכים על פי דין, ובשים לב להסרת החסמים בסעיפים 14 – 17 שלהלן, להטיל על מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי (להלן: "מטה ישראל דיגיטלית") לקדם הקמת מערכת מקוונת (או הקמת ממשקים בין מערכות קיימות) שתגביר את יכולת האכיפה נגד נהגים הנוהגים בזמן שרישיון הנהיגה שלהם פסול, ותאפשר הנגשת מאגר פסולי הרישיון לאזרח באופן הבא:

א. בהתאם לסעיף 7 להחלטת הממשלה מס’ 2733 מיום 11.6.2017 בנושא אישור התכנית הדיגיטלית הלאומית וקידום המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית, יוקם צוות משימה משותף למשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, משרד התחבורה והנהלת בתי המשפט, אשר יתוכלל על-ידי מטה ישראל דיגיטלית. הצוות יהיה אמון על אפיון ותכנון המערכת וביצוע הוכחת היתכנות (Proof of concept) להקמתה. המשרדים השותפים יעמידו את העובדים מהאגפים המקצועיים, המשפטיים והטכנולוגיים הנדרשים לפעילותו של הצוות. לעבודת הצוות יסייעו מחלקת ייעוץ וחקיקה, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות התקשוב הממשלתי, צה"ל, שירות בתי הסוהר ונציגי גופים רלוונטיים אחרים.

ב. המשרד לביטחון הפנים ישאיל למשרד לשוויון חברתי, באופן מיידי, תקן למשרה זמנית, בהיקף משרה אחת, לתקופה שתסוכם בין המשרדים, אך לא תפחת משנה וחצי.

ג. ככל שהוכחת ההיתכנות תסתיים בהצלחה, יוקצו המשאבים הדרושים להקמת המערכת בהתאם לסיכום בין משרד ראש הממשלה לבין אגף תקציבים במשרד האוצר.

14. להטיל על שר התחבורה להפיץ תזכיר חוק לתיקון פקודת התעבורה, כך שתבוטל חובת ההפקדה של רישיון הנהיגה לאחר שנפסל, ובתנאי שתימצא חלופה שתבטיח את ידיעת הנהג בדבר תום תקופת הפסילה והתנאים לחידוש הרישיון.

15. להטיל על משרד התחבורה, בסיוע הצוות להתאמת התשתית החקיקתית לעידן הדיגיטלי, שהוקם לפי סעיף 4(ד) להחלטת הממשלה מס’ 1046 מיום 15.12.2013 (להלן: "הצוות להתאמת התשתית החקיקתית לעידן הדיגיטלי"), לבחון תיקוני חקיקה ו/או אמצעים אחרים (לרבות אמצעים דיגיטליים), ביחס לדרכי מסירה של הודעות על פסילת רישיון נהיגה, לרבות בחינה של האפשרות לקבוע כי בהתקיים תנאים מסויימים, ההודעה על פסילת רישיון נהיגה הובאה לידיעת הנהג שרישיונו נפסל.

16. להטיל על הצוות להתאמת התשתית החקיקתית לעידן הדיגיטלי לבחון את הנושא של "חזקות מסירה" של גזרי דין של בתי המשפט לעניין פסילת רישיון ו/או אמצעי מסירה אחרים, לרבות התייחסות למסירה באמצעים דיגיטליים.

17. להטיל על משרד התחבורה, בסיוע משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, לבחון תיקון חקיקה בדבר אופן ריצוי פסילות רישיון של נהגים המצויים במאסר, כך שתקופת מאסר בפועל (למעט עבודות שירות) לא תבוא במניין תקופת הפסילה.
שילוב חדשנות טכנולוגית באכיפה

18. להטיל על המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בתיאום עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד המשפטים, להקים, בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו, יחידה משטרתית שתרכז את הטיפול בעבירות מתועדות שמתקבלות ממיזם "שומרי הדרך" של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולבחון את אופן קבלתן. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים, באופן מיידי, סך של 2 מלש"ח עבור הקמת תשתית המחשוב להקמת היחידה ו-3 מלש"ח לשנה, בין השנים 2017 – 2018. התקצוב לשנת 2017 יועבר בסמוך להחלטה זו. התקצוב לשנת 2018 יידון בין משרד האוצר לבין המשרד לביטחון הפנים. בהתאם לכך, תגדיל משטרת ישראל את היקף הטיפול באירועים המועברים ממיזם "שומרי הדרך", כך שמספרם יגדל מ-400 ל-1,500 לחודש, לכל הפחות, עד לחודש מרץ 2018, בכפוף להעברה מתאימה של אירועים ממיזם שומרי הדרך למשטרה ובאופן הבא: הטבלה באתר רוה"מ.

19. לרשום את הודעת השרה לשוויון חברתי כי תחום הבטיחות בדרכים, בדגש על מניעת השימוש בטלפונים חכמים ועל פתרונות לצורך אכיפה נגד שימוש מסוג זה, נכלל ברשימת התחומים המועדפים המתפרסמת לציבור בימים אלה במסגרת מסלול ההטבה לעידוד חדשנות טכנולוגית בתעשייה המוכוונת לאתגרי המגזר הציבורי אשר מפעילה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית.

טיפול בנפגעי תאונות דרכים

20. במסגרת תכנית העבודה לשנים 2017 – 2018, יתגבר משרד הבריאות את אמצעי הפינוי לבתי החולים באמצעות פינוי מוטס של נפגעי תאונות דרכים בהתאם לקריטריונים רפואיים ולשיטת ההפעלה שיקבע משרד הבריאות. לצורך כך יקצה משרד הבריאות, בשנים 2017 – 2018, ממקורותיו, סך של 6 מיליון ש"ח בשנה.

21. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות, תגבש, בתוך 120 יום, שיטה אחידה לרישום חומרת הפגיעה של הנפגעים בתאונות הדרכים על מנת לקבל תמונה מדויקת של רמת הפגיעה ולהעריך באופן מיטבי את העלות הכלכלית למשק.

22. ככל שתידרש תוספת תקציבית בהתאם לסעיפים 10 ו-13 בהחלטה זו, יותנה ביצוע ההחלטות לפי סעיפים אלו בביצוע פעולה מאזנת כאמור בסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985.
ג. ה"ה סטוארט אייזשטאט ודניס רוס, שני יושבי הראש של מועצת המנהלים של המכון למדיניות העם היהודי, ומר נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, סקרו בפני הממשלה, כמדי שנה, והציגו את ההערכות שגובשו במכון ובסוכנות היהודית ביחס לאתגרים שלפניהם עומדת מדינת ישראל, וכן ביחס למצב היהודים בעולם ובעיקר בארה"ב לרבות מערכת היחסים בין היהדות בתפוצות לבין מדינת ישראל.

בין השאר הועלו הנקודות הבאות: השינויים בגישה לישראל בין ממשל טראמפ לבין ממשל אובמה, המעורבות האמריקנית במזרח התיכון, לרבות התקיפה האמריקנית בסוריה וכינוס המנהיגים של המדינות המוסלמיות המתונות בערב הסעודית, והעמדה השונה של הממשל החדש ביחס לאיראן.

צוין עניין היחסים עם הודו, סין, יפן וארצות אפריקה וכן ההבנות בין ישראל לרוסיה על הפעילות בסוריה. הוצג המתח בין ממשל טראמפ לבין האירופים, וכן הועלה עניין כוונתו של הנשיא טראמפ לחדש המו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים והמשמעויות של הצלחת היוזמה או כישלונה.

נמסרה גם תמונה לגבי יהדות ארה"ב, והודגש שהיהדות נמצאת גם היא במצב של קוטביות כמו הציבור האמריקני בכללו. רוב היהודים קובלים על יחסה השלילי של ישראל לזרמים הלא אורתודוקסים וזו הסיבה המרכזית לכך שיש התרחקות מישראל בעיקר בקרב הצעירים.

הדוברים כולם הביעו הצורך למצוא דרכים לקירוב בין היהודים בתפוצות ובעיקר בארה"ב לבין מדינת ישראל.

ראש הממשלה אמר כי ללא מדינת ישראל אין קיום לעם היהודי.

ראש הממשלה אמר כי המגמה ארוכת הטווח היא של התרחקות היהדות האמריקנית מישראל והתגברות תופעת ההתבוללות, ולכן יש לרכז מאמץ לשמר את הזהות היהודית בקרב יהודי ארה"ב, לפעול ביתר שאת לקירוב צעירים באמצעות המיזם "תגלית" שהוכיח עצמו, להילחם במגמות ההחרמה על ישראל (BDS) ולהימנע מוויכוח בין ישראל לבין יהדות ארה"ב ובין היהודים שם לבין עצמם.

כן אמר ראש הממשלה כי היהודים בתפוצות הם אחים שלנו, לרבות היהודים בארה"ב על זרמיהם השונים, ועלינו למצוא המשותף והמאחד בין כל היהודים בישראל ובעולם.

ד. בהמשך למדיניות הממשלה לגיוון יעדי הסחר של ישראל ולחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים של ישראל עם מדינות ושווקי יעד שבהם זוהו פערים במיצוי פוטנציאל הסחר ושיתופי הפעולה, ובהמשך להחלטת הממשלה מס’ 155 מיום 13.05.2013 בנושא "חיזוק הקשרים הכלכליים עם סין, הודו וברזיל" ולהחלטות ממשלה נוספות, לאור הנחייתו של ראש הממשלה לרכז מאמץ ממשלתי לחיזוק הקשרים המדיניים, הכלכליים, המדעיים והתרבותיים עם הודו, ועל מנת לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום עבור המשק הישראלי ולקראת ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו בישראל, החליטה הממשלה לפעול כדלקמן:

1. מטרות החלטת הממשלה:
א. מיצוי הפוטנציאל המדיני, הכלכלי והחברתי הטמון ביחסים בין ישראל ובין הודו עבור החוסן הלאומי של ישראל ולטובת שני העמים.
ב. ביסוס מעמדה של מדינת ישראל כשותפה אסטרטגית של הודו בתחומי החדשנות, המים והחקלאות.
ג. האצת צמיחת המשק הישראלי באמצעות הרחבת שיתוף הפעולה עם הודו, בהתבסס על שילוב היכולות של שתי הכלכלות ולטובת שתי המדינות.

2. יעדים אופרטיביים להחלטת הממשלה:
א. הגדלת היצוא להודו:
1) הגדלת היקף יצוא הסחורות והשירותים של ישראל להודו ב-25% בתוך ארבע שנים.
2) הגדלת מספרן של החברות הישראליות המייצאות להודו.
ב. הגדלת מספר התיירים ההודיים שיגיעו לישראל ל-80,000 תיירים בשנה בתוך ארבע שנים.
ג. גידול משמעותי בהיקף ההשקעות ההדדיות בין שתי המדינות, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח.

3. להטיל על שר הכלכלה והתעשייה:

א. לתעדף במסגרת תכנית "מאגדי תשתית" המסייעת לחברות בצעדיהן הראשונים בשוק ההודי, באמצעות מימון להקמת תשתיות, פעולות תפעול ושיווק, בהתאם להוראת מנכ"ל 5.11. לצורך יישום סעיף זה, המשרדים הבאים יקצו מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.
ככל שלא ימוצה תקציב זה לטובת השוק ההודי, רשאי משרד הכלכלה והתעשייה להסיטו לשווקי יעד אחרים במסגרת התכנית.

ב. לסייע לחברות ישראליות המעוניינות לייצא לשוק ההודי באמצעות הפעלת תכניות להכשרת יצואנים, תמיכה בפעילויות סיוע ליצואנים במאמצי השיווק להודו ותקצוב ‘בנק היועצים’ שינוהל ע"י הנספח המסחרי וייתן מענה לחברות בנושאים כגון התמודדות עם בירוקרטיה, היבטים משפטיים וכו’. כמו כן, להתקשר, בכפוף לכל דין, עם גופים מקומיים הודיים אשר יספקו ייעוץ, ליווי וסיוע לנציגויות המסחריות הישראליות שפועלות בהודו בכל הקשור לתחום הרגולציה, וזאת לטובת קידום היצוא והפעילות הכלכלית הישראלית בהודו, והכל על בסיס מערך הכלים והשירותים הקיימים של משרד הכלכלה והתעשייה.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ג. להרחיב, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ושר האוצר, את פעילות ישראל בבנק העולמי ו/או במוסדות פיננסיים בינ"ל לפיתוח אחרים, לרבות ע"י חתימת הסכמים עם גופים אלו, באמצעות הקמת קרנות ייעודיות להודו אשר יאפשרו לחשוף את היכולות הישראליות בתחומים שבהם יש לישראל יתרון תחרותי על פני מדינות אחרות.

לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ד. לבצע סקרי היתכנות לצורך ביצוע פרויקטי דגל רחבי היקף בתחומי המים והחקלאות, לרבות פרויקט הדגל שמצוין בסעיף 15(א) להחלטה זו.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ה. להכין תכנית תלת-שנתית לעידוד השקעות של חברות הודיות בישראל ולשיתוף פעולה תעשייתי, וליישמה בין היתר על-ידי ביצוע כנסים וקמפיינים בין-לאומיים.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ו. לקדם חתימה על מזכר הבנות (MoU) בין הסוכנויות המקבילות לקידום השקעות זרות.

ז. לבחון, בתיאום עם משרד הביטחון, את אופן מימוש המחויבות של החברות הישראליות, הנמנות על התעשייה הביטחונית, בדרישות רכש גומלין בהודו.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.
ח. לפעול, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים:

1) לשיפור התשתית הכלכלית ותנאי הסחר עבור חברות שפועלות בהודו.
2) להקלה בדרישות למימוש רכש גומלין.
3) להגדרת מדינות הודיות(states) כבעלות ערך מוסף לשיתוף פעולה כלכלי ולפעול מול ממשלותיהן בנושאים הבאים:
• מיפוי תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה בין מדינתי.
• גיבוש הסכמים כלכליים לשיפור הקשרים הכלכליים בין המדינות ההודיות לבין ישראל.

4. להטיל על שר האנרגיה לחזק את הפעילות הישראלית בהודו בתחום המים.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

5. לרשום את הודעת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן – רשות החדשנות) שלפיה:

א. בכוונתה לפעול להרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום המו"פ והחדשנות. לשם כך, תוקם קרן חמש שנתית לשנים 2022-2018 לעידוד תאגידים ישראליים והודיים על בסיס חדשנות ומו"פ, לצורך שיווק המוצרים בהודו ובשוק הגלובאלי.
לצורך יישום סעיף זה, תקצה רשות החדשנות מתקציבה כדלקמן, בכפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ב. לבחון גיבוש תכנית, בשיתוף המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה וגופי אקדמיה, שתסייע לחברות ישראליות, קטנות ובינוניות, עתירות ידע להוכיח יכולת הטמעה של המוצרים והשירותים שלהן במגזר החקלאי בהודו.

לצורך יישום סעיף זה, לרבות הפעלת פיילוט לתכנית במידת הצורך, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

6. להטיל על שר האוצר:

א. להנחות את החשב הכללי במשרד האוצר לבחון את האפשרות לקידום חתימה על פרוטוקול פיננסי בין המדינות, אשר יאפשר להגדיל את היקף הסחר בין ישראל לבין הודו באמצעות ביטוח סיכוני סחר חוץ.
ב. לגבש תכנית לשיתוף פעולה בין הממשלה, מוסדות פיננסיים בינלאומיים וגופים מוסדיים ישראליים למימון פרויקטים של פיתוח בהודו.
ג. לפעול על מנת להביא לחתימה על הסכם בילטרלי בין ישראל לבין הודו לעידוד ולהגנה על השקעות, מוקדם ככל הניתן.

7. להטיל על שר החוץ:

א. להדק את הקשרים התרבותיים וחשיפת הציבור ההודי למדינת ישראל, בין היתר באמצעות:
1) יישום תכנית ארבע-שנתית לחיזוק ההיכרות של צעירים בעולם הממשל והכלכלה בהודו עם מדינת ישראל וכלכלתה באמצעות הבאת כ-1,000 מובילי דעת קהל צעירים מהודו לסיור לימודי בישראל.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

2) לבחון, בתיאום עם משרדי התרבות והספורט והתיירות, דרכים אשר יאפשרו השקעות של תעשיית הסרטים ההודית "בּוֹליווּד" בישראל, לרבות בדרך של צילום סרטים שלמים או חלקים מהם באתרים נבחרים בישראל. הדבר ייעשה, בין היתר, באמצעות חילופי ידע וחילופי משלחות מקצועיות בשנת 2017 לצורך גיבוש תכנית רב שנתית.

לצורך יישום סעיף זה, יקצה משרד ראש הממשלה מתקציבו כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ב. לגבש תכנית לציון 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים עם הודו.

לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

א. לצורך מיצוי והרחבת הפעילות הישראלית במרכזי המצוינות החקלאיים הפועלים בהודו, ליישם את התכנית שהוכנה על-ידי האגף לשיתוף פעולה בין-לאומי שבמשרד החוץ לשנים 2020-2017 להרחבת פעילות המרכזים, תוך מתן דגש על הבלטת טכנולוגיות של חברות ישראליות ושילוב סקטור פרטי ישראלי והודי.

לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

8. להטיל על שר התיירות, בשיתוף שר הפנים, לפעול להגדלת מספר התיירים שיגיעו לישראל מהודו בתוך ארבע שנים להיקף של 80,000 תיירים בשנה. לשם כך, יבצע משרד התיירות פעילויות שיווק שמטרתן הגדלת הביקוש לתיירות לישראל, ובכלל זה ירחיב את פעילות גיוס ושימור המשווקים ופעולות יחסי ציבור, וכן יעבה את הנוכחות בתקשורת ובמרחב המקוון בהודו, בדגש על קהלי יעד בעלי ערך והוצאה גבוהים.

לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2019 ובמסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2020 יתקיים דיון בין המשרדים ביחס להקצאה של סכום נוסף, כולו או חלקו, שעומד על 3.5 מלש"ח לשנה.

הקצאת תקציב משרד התיירות כאמור לעיל, מותנית בהרחבת היצע הטיסות הישירות בין הודו לבין ישראל.

9. להטיל על שר הפנים לפעול לתיקון חקיקה על מנת לאפשר הנפקת אשרת ביקור רב-פעמית לתקופה מרבית של חמש שנים, למבקרים עסקיים מהודו, ובלבד שמשך תקופת כל ביקור לא תעלה על 90 ימים.

10. להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים:

א. לפעול לחתימה על הסכם לתעבורה ימית מול הודו.
ב. במסגרת הרחבת הקשרים האוויריים בין ישראל להודו, ובהמשך לחתימה בראשי תיבות על תיקון להסכם התעופה מול הודו, לפעול לקידום חתימה מלאה.

11. להטיל על שר החקלאות ופיתוח הכפר:

א. לפעול לחיזוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקצועיות בהודו ובישראל על מנת לקצר את משך תהליך הערכת הסיכונים ליצוא ויבוא מוצרים צמחיים (Pest Risk Analysis – PRA). ככל הניתן, ובתיאום עם ממשלת הודו, התהליך יבוצע בתוך 8 חודשים מהמועד שבו נשלח החומר המקצועי שמגבה את הבקשה ליצוא או ליבוא.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ב. להגדיל את מספר המשתלמים הבתר-דוקטורנטים ההודיים אשר מבצעים את התמחותם במנהל למחקר חקלאי, מכון וולקני. לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

12. להטיל על שר הבריאות:

א. לקדם חתימה על הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הודו לשיתופי פעולה בתחום הבריאות ובשיתוף עם השרה לשוויון חברתי בתחום הבריאות הדיגיטלית, ובתיאום עם הצוות שהוקם לנושא זה לפי סעיף 4 להחלטת הממשלה מס’ 2733 מיום 11.6.2017.

ב. לסייע לארגוני בריאות וחברות ישראליות המעוניינות לקדם פרויקטים כלכליים בתחום הבריאות, לחדור לשוק ההודי באמצעות מיתוג פתרונות הבריאות שישראל מציעה, בשיתוף מערך הנספחים של משרד הכלכלה והתעשייה.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

13. לרשום את הודעת הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שלפיה היא אישרה את הצעדים הבאים לעידוד והעמקת שיתוף הפעולה האקדמי עם הודו במסגרת קידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה בישראל:

א. המשך הפעילות המשותפת בין הקרן הלאומית למדע בישראל (ISF) והקרן המקבילה בהודו(UGC)הן דרך מענקי מחקר משותף והן דרך ארגון כנסים דו-לאומיים, חילופי משלחות וסמינרים.

לצורך יישום סעיף זה, תקצה מתקציבה הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, בכפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ב. עידוד הגעתם של סטודנטים מצטיינים לתארים מלאים ולתכניות לתקופות קצרות מהודו לישראל, בין באמצעות תקצוב ישיר ובין באמצעות תקצוב ותמרוץ המוסדות להשכלה גבוהה לנושא. בפרט יתומרצו המוסדות להציע תכניות לימודים לסטודנטים מהודו בעלות רכיב הכשרה מעשית.

ג. המשך הפעלת תכנית ות"ת למתן מלגות לפוסט-דוקטורנטים מצטיינים מהודו.
ד. מיצוב, מיתוג ושיווק ישראל כיעד השכלה גבוהה לסטודנטים בינלאומיים. דגש מיוחד יינתן על הודו כמדינת יעד מרכזית, כולל הובלת משלחות אקדמיות להודו ו/או השתתפות בירידי לימודים בהודו .
התקציב בסעיף 13 יהיה ממקורות התכנית הרב שנתית להשכלה גבוהה לשנים תשע"ז-תשפ"ב.

14. להטיל על שר המדע והטכנולוגיה:

א. להרחיב את הפעילות המשותפת הקיימת מתוקף ההסכם הקיים לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי משנת 1993, באמצעות מענקי מחקר בתחומים הנמצאים בעדיפות של שתי המדינות. הנושאים ייבחרו במפגשי הוועדה המשותפת המתכנסת אחת לשנתיים לסירוגין בישראל ובהודו.
לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם, בכפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ב. לעודד שיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח באמצעות ארגון כנסים דו-לאומיים וחילופי משלחות.

לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

ג. להעמיק את הקשרים בין סוכנויות החלל של הודו ושל ישראל, באמצעות חידוש שיתוף הפעולה וביצוע פעילויות מחקריות משותפות באקדמיה ובתעשייה, לרבות חילופי מדענים וחוקרים.

לצורך יישום סעיף זה, יקצו המשרדים הבאים מתקציבם, בכפוף להקצאת תקציב זהה מגורמי הממשל בהודו, כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

15. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה:

א. לגבש ולהוציא אל הפועל פרויקט דגל משותף לממשלות ישראל והודו בתחום המים והחקלאות אשר ידגים את היכולות הישראליות תוך מתן מענה לצרכים הודיים קיימים. הפרויקט יכלול, בין היתר, מענה לסוגיות הבאות: צורך בחיסכון משמעותי במים, צמצום הזיהום במקטע של נהר הגנגס, שימוש במים מושבים לחקלאות והגדלת תפוקות החקלאים בתא השטח שייבחר. המיקום, ההיקף, המתווה ולוח הזמנים של פרויקט הדגל יגובשו בתיאום עם ממשלת הודו.

פרויקט הדגל ימומן, במידת הצורך, מהתקציבים המפורטים בסעיפים 3(א), 3(ג), 3(ד) ו-4 להחלטה זו, ככל שזה יצא אל הפועל עד לשנת 2020.

ב. להקים צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובהשתתפות משרדי החוץ, הכלכלה והתעשייה, האנרגיה, והחקלאות ופיתוח הכפר שיגבש את תכנית העבודה לשנים הקרובות ויתכלל ההיבטים השונים בהוצאתו אל הפועל של פרויקט הדגל, לרבות נדבכים מקצועיים, הנדסיים, מימוניים, סביבתיים, משפטיים ועוד.

ג. לצורך ביצוע הנושאים אשר הוטלו באמצעות החלטה זו על משרד ראש הממשלה, יקצה משרד ראש הממשלה מתקציבו כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2019 ובמסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2020 יתקיים דיון ביחס להקצאה של סכום נוסף, כולו או חלקו, שעומד על 2 מלש"ח לשנה.

ד. לגבש ולהוציא אל הפועל, בשיתוף הרשות לחדשנות, תכנית "גשר לחדשנות" למציאת פתרונות משותפים לאתגרים גלובאליים בתחומי המים, החקלאות והבריאות הדיגיטלית, תוך בחינת האפשרויות לשיתוף פעולה עם גופים הודיים כגון I-CREATE, T-HUB וכדומה.

לצורך יישום סעיף זה, יקצה משרד ראש הממשלה מתקציבו כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2019 ובמסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2020, יתקיים דיון ביחס להקצאה של סכום נוסף, כולו או חלקו, שעומד על 2 מלש"ח לשנה.

ה. לחזק את הפעילות הישראלית בהודו בתחום הסייבר.

לצורך יישום סעיף זה, יקצה מערך הסייבר מתקציבו כדלקמן (במלש"ח): הטבלה באתר רוה"מ.

16. לרשום את הודעת שר הביטחון שלפיה היחסים הביטחוניים עם הודו הם בעלי ערך אסטרטגי וביטחוני מדיני ממעלה ראשונה. מערכת הביטחון תמשיך להוביל את קידום היחסים הביטחוניים והרב ממדיים עם הודו, תוך איתור מתמיד של הזדמנויות להעמקת השת"פ הקיים ויצירת שיתופי פעולה ומיזמים חדשים.

17. להקים צוות מעקב אחר ביצוע החלטה זו בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ראש רשות החדשנות, ראש הות"ת או נציגים מטעמם, וגורמים נוספים בהתאם לעניין ולצורך.

צוות המעקב יבחן את ביצוע החלטת הממשלה ואת האפקטיביות והמשאבים שהוקצו לצורך יישומה.

18. הסכומים המפורטים בהחלטה זו לשנים 2019 ו-2020 הם מתקציבי המשרדים המנויים בכל אחד מסעיפי ההחלטה, ממקורותיהם, ולא תינתן בגינם תוספת תקציב, אלא אם תבוצע פעולה מאזנת כמשמעותה בסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

ה. הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לאשר את מינויו של אוהד עיני לתפקיד השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים.
תוקף המינוי הוא לתקופת כהונה אחת בת 6 שנים.

ו. ראש הממשלה העלה היום את נושא הסדרי התפילה בכותל המערבי. הממשלה אישרה את הצעתו להשהות את יישום החלטתה הקודמת של הממשלה מינואר 2016.
ראש הממשלה הנחה את השר צחי הנגבי ואת מזכיר הממשלה להמשיך להידבר עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ולהגיש המלצות בסוגיה.
בנוסף הטיל ראש הממשלה על מזכיר הממשלה לפעול לבניית הרחבה באתר קשת רובינסון וזאת במהירות האפשרית.

ז. הממשלה החליטה היום על שינויים בהרכבי ועדות השרים כדלקמן:

1. למנות את השר איוב קרא כחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה במקומו של השר יובל שטייניץ.

2. למנות את השר איוב קרא כחבר בוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים במקומה של השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F

Funzing-W

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות