הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 21 בינואר 2018

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 21 בינואר 2018

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אני חזרתי השבוע מביקור היסטורי בהודו. אני מודה לחברי, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, על קבלת פנים שהייתה יוצאת דופן בעוצמתה ובחמימותה. היא משקפת את הקשר המתהדק בינינו, ההדוק מאוד, וגם את הקשר המתהדק בין המדינות והעמים. זהו ביקור שייזכר זמן רב. הוא תרם וגם יתרום רבות לישראל מבחינה כלכלית, ביטחונית, טכנולוגית ומדינית.

אני חייב להגיד שהיו שם הרבה רגעים מאוד מרגשים, אבל מעל כולם אני אזכור שני אירועים מיוחדים שנוגעים לעמנו: אחד זה המפגש עם מוישי בבית חב"ד, עלם חמודות שממשיך את חייו באהבת הסבים והסבתות, בעצם באהבת עם ישראל כולו, וגם תודות למטפלת ההודית, סנדרה, שהצילה אותו ושליוותה אותו בביקור.

המפגש המרגש השני היה עם נציגי הקהילה היהודית בהודו. זו קהילה קטנה מאוד שחלק גדול ממנה כבר עלה לארץ ותורם לבניין הארץ ופיתוח המדינה, אבל התרומה שלהם בהודו היא חסרת פרופורציה למספרים שלהם. הם החזיקו את השלהבת דורות וייחלו לרגע הזה שראש ממשלת ישראל יבוא להודו. הם דיברו שם, כל אחד בתורו ובתורה, ורבים מהם פשוט בכו, בכו מאושר. זה לא משום שבהודו הייתה אנטישמיות, מעולם לא הייתה שם אנטישמיות, אבל הם ייחלו למפגש התרבויות ולמפגש המדינות והעמים, והוא התממש לנגד עיניהם. פשוט חוויה בלתי רגילה.

הערב יגיע לישראל ידיד גדול של מדינת ישראל, ידיד אמת – סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס. אנחנו נקבל את פניו בברכה, אני מצפה מאוד לשיחותינו. אנחנו נדון במאמצי ממשל טראמפ לבלום את התוקפנות האיראנית, את תוכנית הגרעין האיראנית, וכמובן לקדם את הביטחון והשלום באזור. מי שבאמת שואף להגשים את המטרות האלה יודע שאין תחליף למנהיגותה והובלתה של ארצות הברית.

אני רואה זאת כחרפה שחברי כנסת מתכוונים להחרים את הביקור החשוב הזה בכנסת, אפילו מבקשים להפריע לו. אנחנו כולנו נהיה שם ונחלוק לסגן הנשיא פנס את הכבוד הגדול הראוי לו.

בהמשך השבוע אני אסע לפורום הכלכלי בדאבוס, הוזמנתי שם להרצות על כלכלת ישראל. חשוב להבין, ראיתם את זה בביקור בהודו, נרנדרה מודי אמר את זה בצורה מפורשת: ישראל היא מעצמה טכנולוגית עולמית. קודם כל אנחנו מטפחים את זה, את הכוח האמיתי הזה, אבל אנחנו גם ממנפים אותו בהרבה פורומים. הפורום הזה הוא הפורום הכלכלי המרכזי בעולם, גם עם ראשי מדינות, אני אפגש שם עם שורה ארוכה שלהם, וגם עם ראשי תאגידים גדולים, שהיום חלקם לא פחות חשובים ממדינות. אני כמובן אייצג את האינטרסים הלאומיים שלנו בכל הפגישות הללו.

דבר נוסף – אני שומע טענות בעניין המהגרים הבלתי חוקיים והמדיניות שלנו. ובכן, איננו פועלים נגד פליטים, אנחנו פועלים נגד מהגרים בלתי חוקיים שבאים לכאן לא לפליטות אלא לצורכי עבודה. ישראל תמשיך לשמש מקלט לפליטי אמת, ותוציא מתוכה מסתננים בלתי חוקיים.

בניגוד לנטען, שמעתי את הטענות הרבות, ההסדרים שקבענו עם המדינה השלישית מבטיחים ליוצאים מכאן שמירה על ביטחונם האישי. הם מקבלים שם אישורי שהייה שמאפשרים מגורים, עבודה, יכולת להשתלב במדינה, וגם, באותה מידה שירצו בכך, הם יוכלו גם לחזור למדינות המוצא שלהם. הם מקבלים מאיתנו סיוע כספי משמעותי. אל תשכחו שישראל משקיעה כאן הון תועפות בזמן שהייתם כאן, וגם במעבר שלהם לאותה מדינה שלישית ולהמשך חייהם.

התהליכים שאני מתאר מאושרים על ידי המערכת המשפטית. הם מפוקחים באופן שוטף על ידי נציגים רשמיים של ישראל ושל המדינה השלישית. במקביל, הוריתי להקצות, והממשלה גם אישרה, למשרד הפנים תוספת מיוחדת של תקציב כדי להאיץ את הבדיקות של הבקשות למקלט בישראל. זוהי מדיניות שתואמת לחלוטין את הנחיות בית המשפט העליון וגם את החוק הבין-לאומי, ולכן אין בסיס לטענות המושמעות נגדנו."

ב. ראש הממשלה דיווח לממשלה על רשמיו מביקורו בהודו בשבוע החולף ועל הקשר המתהדק בין המדינות בתחומים הביטחוניים, הכלכליים והטכנולוגיים. ר’ המטה לביטחון לאומי, מר מאיר בן שבת סקר על ההישגים שהושגו במהלך הביקור ובהם הידוק הקשרים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והטכנולוגיים וקידום היחסים בתחום התעופה והסחר בין המדינות.

ג. הממשלה דנה בהחלת חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 על עובדים שהם אזרחים ישראליים תומכי נציגויות ישראל בחוץ-לארץ (עובדי אית"ן) והחליטה כדלקמן:-

1. לתקן את החלטת הממשלה מס’ 539 מיום 5.7.1959 בנושא "פטור מתחולת חוק שירות המדינה (מינויים)", אשר קבעה בין היתר כי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן- "חוק המינויים") לא יחול על כל אדם המתקבל במעמד של עובד מקומי בנציגויות ישראל בחוץ לארץ.

2. לקבוע כי ממועד כניסתה של החלטה זו לתוקף, כמפורט בסעיף 7 להלן, יחול חוק המינויים על העסקת העובדים המקומיים הישראליים (להלן – "עמ"י"), שייקראו מאותו מועד עובדי "אית"ן" (אזרח ישראלי תומך נציגות), למעט עמ"י תעופה.

3. לקבוע כי עובד אית"ן יהיה מועסק בנציגויות ישראל בחוץ לארץ בתפקידי עזר לעבודת הנציגויות, לתקופה קצובה על פי חוזה מיוחד, ולא ייחשב דיפלומט או שליח. בתום תקופת ההעסקה של עובד אית"ן, תסתיים העסקתו בשירות המדינה אלא אם כן יתקבל העובד למשרה אחרת בשירות המדינה, בכפוף לכללים שתקבע נציבות שירות המדינה.

4. לפעול לתיקון תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך-1960, ולהתקין תקנה מיוחדת להעסקת עובדי אית"ן, בהתאם לסעיף 40 לחוק המינויים, אשר תעגן את מתכונת ההעסקה הייחודית והקצובה של עובדי אית"ן.

5. עלויות ההעסקה כתוצאה מהחלטה זו ימומנו ממסגרת תקציבי המשרדים המעסיקים את עובדי אית"ן. לתקציב משרד החוץ יתווספו 3 תקני כוח אדם בארץ, סך של 750 אלפי ש"ח לתקציב השכר בארץ, וסך של 1,000 אלפי ש"ח עבור תקציב הרווחה של המשרד.

6. לקבוע כי ממועד התחולה כאמור בסעיף 7 להלן, חוק המינויים לא יחול על עובד ישראלי המועסק במערך אבטחת התעופה הישראלית בחוץ לארץ במעמד של עובד מקומי ישראלי (להלן – "עמ"י תעופה"). לשם כך לתקן את סעיף ה’ להחלטת הממשלה מס’ 539 האמורה:

ה. מערך אבטחת התעופה הישראלית בחוץ לארץ עובד ישראלי המועסק במערך אבטחת התעופה הישראלית בחוץ לארץ במעמד של עובד מקומי ישראלי ("עמ"י תעופה")"

7. החלטה זו תיכנס לתוקף בתוך 180 ימים מקבלתה או עם תיקון התקנות כאמור לעיל, על פי המאוחר מביניהם, זאת על מנת לאפשר את ההיערכות לקליטת העובדים לשירות המדינה, תוך תיאום בין המשרדים הרלוונטיים לבין נציבות שירות המדינה, אגף השכר והסכמי עבודה ואגף התקציבים במשרד האוצר.

ד. בהתייחס לטיוטת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס’ _ והוראות שעה), התשע"ח – 2018, החליטה הממשלה כדלקמן:

א. לאשר עקרונית את טיוטת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס’ _ והוראות שעה), התשע"ח- 2018.

ב. להסמיך את ועדת שרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.

להלן הרקע לטיוטת החוק:

במדינת ישראל קיימת תופעה של כניסה ושהיה של זרים בלא היתר כדין (להלן- שוהים בלתי חוקיים), בהיקף ובממדים רחבים. לעצם שהייתם של שוהים בלתי חוקיים בישראל ישנן השלכות בטחוניות, כלכליות וחברתיות.

כחלק מן המאבק בתופעה זו, נקבעו בסימנים ג’ ו-ה’ שבפרק שלישי לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן- החוק) עבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים. אחת הדרכים לתקיפת תופעת השוהים הבלתי חוקיים היא ביצוע פעולות אכיפה נגד אלה המסייעים לשוהים הבלתי חוקיים – מסיעים, מלינים ומעסיקים אותם, ומקלים בכך על כניסתם לתחומי ישראל ועל היטמעותם בה.

בעקבות גידול שחל בשנים האחרונות במספר הפלסטינים השוהים בתחומי מדינת ישראל באופן בלתי חוקי ועל רקע ההחמרה במצב הביטחוני ומעורבותם של השוהים הבלתי חוקיים בפעילות טרור נגד אזרחי ישראל, תוקן החוק בחוק הכניסה לישראל (תיקון 26), התשע"ו-2016.

התיקון המוצע בהצעת חוק זו מתמקד בעבירות ההסעה שלא כדין שבסימן ג’ בפרק שלישי לחוק, ונועד להתאימן למדרגי הענישה, למטרות ולעקרונות הכלליים שנקבעו בתיקון 26, ולהוסיף כלים אחרים, חלקם מינהליים, למאבק בתופעה.

עוד מוצע לשנות את מדרג הענישה לעבירת ההסעה שלא כדין לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(1א) התואם את חומרת העבירה, נסיבותיה והיקף ביצועה, וכן לחייב הטלת קנסות מיזעריים למי שעבר את עבירת ההסעה בנסיבות מחמירות (סעיף קטן (ג)(1א)) או באופן שיטתי ומאורגן (סעיף קטן (ג6)), תוך הבחנה לעניין גובה הקנס בין יחיד המבצע את העבירה לבין תאגיד, והכל במטרה להרתיע את מבצעי העבירה וליצור מדרג ענישה הולם.

בנוסף מוצע לתקן את ההוראות לעניין סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות בסימן ב’ בפרק רביעי לחוק, כך שיאפשרו לשוטרים ולפקחים, לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, להיכנס למקומות שאינם מקומות מגורים לשם בדיקת מסמכים ולאיתור שוהים בלתי חוקיים ומעסיקים, גם ללא חשד כלשהו.

ה. בהתייחס לתוכנית לחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים ואוכלוסיית העצמאים במדינת ישראל, החליטה הממשלה כדלקמן:-

בהמשך להחלטת הממשלה מס’ 3409 מיום 3 ביולי 2011 שעניינה עידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל, ולאור החשיבות שהממשלה רואה בעידוד העסקים הקטנים והבינוניים ותרומתם לעידוד התוצר והתעסוקה וכן במטרה לפעול לחיזוק כושר התחרות של עסקים אלו בארץ ובשווקים מחוץ לישראל ובמטרה לפעול לשיפור הסביבה העסקית של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל לשם הקלה על עשיית העסקים והגברת הפריון בענפים השונים, לפעול כמפורט:

1. להקים ועדה (להלן – הוועדה) שהרכבה יכלול את כל אלה:
א. המנהל הכללי במשרד הכלכלה והתעשייה והמנהל הכללי של משרד האוצר יעמדו בראש הוועדה (להלן – יו"ר הוועדה).
ב. מנהל רשות המיסים או נציגו – חבר
ג. מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים או נציגו – חבר
ד. הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו – חבר
ה. החשב הכללי במשרד האוצר או נציגו- חבר
ו. הכלכלן הראשי במשרד האוצר או נציגו – חבר
ז. נציג בנק ישראל – חבר
ח. נציג נוסף ממשרד הכלכלה והתעשייה – חבר
ט. נציג משרד המשפטים – חבר

2. בדיוני הוועדה ישתתף נציג הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, יו"ר הוועדה יהיה רשאי לזמן נציגים נוספים לדיוני הוועדה, בהתאם לרלבנטיות הנושאים שיועלו.

3. מרכזי הוועדה יהיו מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה ונציג המנהל הכללי של משרד האוצר.

4. הוועדה תעסוק במיפוי האתגרים המרכזיים העומדים כיום בפני עסקים קטנים ובינוניים וגיבוש המלצות לפתרונם בהתאם.

5. הוועדה תגיש את המלצותיה לשר האוצר ולשר הכלכלה והתעשייה בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה. השרים יהיו רשאים לדחות מועד זה.

ו. במסגרת ציון יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה ויום המאבק באנטישמיות סקרו נציגי משרד התפוצות, יד ושם וההסתדרות הציונית העולמית על המגמות והאירועים בעולם בתחום האנטישמיות המראים על עלייה בהיקף האירועים האנטישמיים והאיסלאם הרדיקלי המאיימים על מרכזים יהודיים באירופה.

ז. כמו כן, נשמעה סקירה מד"ר עמירם אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה על הרשות לחדשנות המקדמת צמיחה כלכלית באמצעות תמיכה בתקציבי מחקר ופיתוח והפועלת למיצובה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית של חדשנות. הרשות פועלת במטרה להרחיב את מעגל המועסקים במשק בתחום ההייטק. למעלה מ-300 חברות רב לאומיות פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל ומביעים בכך אמון בכלכלה ובחדשנות הישראלית דיווח ד"ר אפלבום.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

Funzing-P

תגובות אחרונות