הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 25 במרץ 2018

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 25 במרץ 2018

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אנחנו מציינים היום שני אירועים שאין לי ספק שבפרספקטיבה של זמן, יירשמו כהיסטוריים. הראשון הוא ציון העובדה שחברת התעופה ההודית "אייר אינדיה", טסה בטיסה ישירה לישראל לפני ימים אחדים, בקו ישיר מהודו לתל אביב. המשמעות, אני חושב, ברורה לכולם. יש לזה משמעות תיירותית, כלכלית, טכנולוגית, מדינית – משמעויות ראשונות במעלה.

הכלכלה הישראלית תתפתח בשתי דרכים: או במוצרים חדשים, או בשווקים חדשים. מה שאנחנו עשינו כאן, זו פריצת דרך לשווקים חדשים ענקיים, וזה שינוי גדול מאוד. המטרה, שאני מקווה שנסמן אותה, זה שהטיסה הבאה או הטיסות הבאות יכללו גם טיסות ישירות מתל אביב למומבאי ב-5 שעות, פחות מתל אביב ללונדון, והמשמעות היא כבירה.

אני מבקש להודות קודם כל לאנשים שמלווים אותי כמה שנים בעשייה הזאת: בראש ובראשונה ליצחק מולכו, אחריו יריב לוין, שקדח לי לא מעט חורים בראש עד כמה הדבר הזה חשוב, לאלי גרונר וכמובן לישראל כ"ץ ולרת"א (רשות תעופה אזרחית). אלה דברים, הייתי אומר, שהבשילו במהלך הזמן, והם יוצרים פוטנציאל עצום למדינת ישראל, עצום! אני חושב שהמשמעויות ארוכות הטווח של זה יתבררו בהמשך, אבל כרגע אני לא חושב שאנחנו צריכים להרבות בדיבור מעבר למה שאמרתי כאן, על מנת לאפשר את אותן התפתחויות.

הדבר השני שאנחנו עושים, שהוא בעל משמעות היסטורית, זה השקעה של קרוב למיליארד שקל בבריאות דיגיטלית. אני רוצה להסביר במה מדובר – אנחנו מפתחים את תעשיות המחר, למעשה אלה תעשיות ההווה. הן מבוססות על שילוב של שלושה דברים: בסיסי נתונים גדולים מאוד, אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות. השילוב של הדברים האלה מייצר תעשיות חדשות. דוגמה: תעשיית הסייבר, היא מבוססת בדיוק על זה. אנחנו מובילים בעולם בתעשיית הסייבר, ההגנה בסייבר. זה מבוסס על שלושת העקרונות האלה. דבר שני, פיתחנו כאן בשנים האחרונות תעשייה שנייה – תעשיית רכב אוטונומי, שמבוססת על אותם דברים. אנחנו כבר מובילים בעולם, או בין המובילים בעולם, גם בתחום הזה, כביכול מכלום.

לפני שלוש שנים, שנתיים וחצי, סימנתי כיוון נוסף, והכיוון הזה הוא בריאות דיגיטלית. בפוטנציה זה יותר גדול מהסייבר שהוא ענק, ויותר גדול מהתחבורה, תחום ענק גם כן. התחום הזה של בריאות דיגיטלית מוערך ב-6 טריליון דולר. בואו נניח שנקבל 10% שוק ריאלי מתוך הפוטנציאל הזה, לא שלנו, שוק ריאלי עולמי בשנים הקרובות, ולדעתי זו הערכה שמרנית – זה 600 מיליארד דולר שוק. מתוכו, אם אנחנו נצליח כפי שהצלחנו בסייבר, ברכב האוטונומי ובתעשיות הרכב שלנו, אנחנו צפויים כאן להגדלה משמעותית במוצרים חדשים. הודו זה שווקים חדשים, פה זה גם שווקים וגם מוצרים חדשים.

מהם המוצרים החדשים? יש לישראל בסיס מידע ענק שחובק כמעט את כל האוכלוסייה, באוכלוסייה די גדולה יחסית נניח למדינות הבלטיות, שבאחת מהן יש להם מיליון איש במאגר הזה. לנו יש קרוב ל-9 מיליון איש במאגר נתונים ממוקד עם הרקורד הבריאותי של כל אחד ואחד מאיתנו ב-20 השנים האחרונות. זה נכס עצום, ואנחנו רוצים להעמיד אותו לחוקרים, למפתחים ולחברות על מנת לקבל שני דברים: 1) רפואה מונעת; 2) רפואה פרסונלית, מכוילת אישית לאדם. זה כמובן תלוי בהסכמה של כל אדם ואדם. הזכות הזאת נשמרת לחלוטין, אם למסור את הפרטים האישיים שלו, ואם לא, הוא בתוך הקולקטיב. הקולקטיב עצמו, יש לו ערך עצום. אנחנו כאן פורצי דרך ברמה העולמית. ההתעניינות של חברות עולמיות היא עצומה, כבר נפגשתי עם רבות מהן, הן רוצות כולן לבוא הנה, בצדק, הן רואות שזה כיוון חדש.

ההצלחה לא מובטחת, ההשקעה יחסית בעיניי היא לא גדולה – מיליארד שקלים או 960 מיליון שקל זה לא סוף העולם, אבל זו השקעה, השקעה משמעותית שהממשלה עושה כדי לתפוס את תעשיות העתיד, להביא אותן לכאן כדי שאנחנו נהיה מובילים. זו החלטה עוצמתית מאוד, יש לה שותפים: בראש ובראשונה אלי גרונר, השרה גילה גמליאל, שר האוצר, סגן שר הבריאות – כולם שותפים למהלך החשוב הזה".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר אלי גרונר, אמר:

"כולנו יודעים שישראל מדורגת במקום יחסית גבוה בעולם מבחינת בריאות יחסית לעולם המערבי. מה שלא הרבה אנשים מכירים, זה שביחס ליעילות אנחנו עוד יותר גבוהים. אנחנו מקבלים יותר תשואה על כל שקל שאנחנו משקיעים בבריאות. התועלת שאנחנו משיגים נובעת מכך שיש לנו קודם כל מערכת בריאות עם מבנה קטן וריכוזי, שבאים מכל העולם ללמוד אותו. הדבר השני, שלפני כמה שנים היינו חכמים מספיק כדי להתחיל לתעד מידע רפואי בכלים דיגיטליים, מה שמאפשר היום לכל רופא בישראל, כמו שראש הממשלה אמר, לראות את התיק הקליני של למעלה מ-98% מהאוכלוסייה.

את היתרונות האלה, שעזרו לנו להגיע לאיפה שאנחנו היום, אנחנו ממנפים מחדש בהחלטה הזאת. אנחנו משתמשים בריכוזיות שלנו כדי לאחד את המערכות לכדי מאגר מידע וולונטרי אחד, כמו שראש הממשלה אמר, שימשוך לכאן חוקרים ותעשייה מכל העולם, ואנחנו משדרגים את הייחוד של התיק הרפואי הדיגיטלי, כדי שרופאי העתיד יוכלו לאבחן אותו טוב יותר.

ההחלטה הזאת נכתבה בשיתוף פעולה יוצא דופן, באמת יוצא דופן, של הרבה מאוד משרדים: המשרד לשוויון חברתי, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד הכלכלה, המל"ג. כולם ישבו במשך למעלה מחצי שנה ובנו כאן תוכנית סדורה שהיא באמת מופת לעבודת הממשלה".

השרה גילה גמליאל אמרה:

"בהמשך להחלטה שקידמנו כאן בממשלה בסוגיית התוכנית האסטרטגית של פרויקט "ישראל דיגיטלית", אנחנו ממשיכים כאן את אותו סעיף בהקשר של בריאות דיגיטלית. באמצעות שימוש בנתוני עתק ב-big data, יש פה פוטנציאל לשנות את שיטות הטיפול הרפואי במדינת ישראל, להתאים אותו באופן אישי לכל מטופל ובנוסף גם ליצור טיפול מונע למחלות שקיימות, וזאת מהפכה אמיתית.

בנוסף לכל הדברים שדיברתם עליהם כאן קודם, יש פוטנציאל של 12 מיליארד שקל הכנסה בשנה למדינת ישראל סביב המהפכה הזאת, וכאן היום זאת בדיוק ההחלטה שאותה אנחנו נקדם. המטרות והיעדים של התוכנית הזו זה להביא את מערכת הבריאות של ישראל להיות המובילה בעולם, בהתבסס על פתרונות של בריאות דיגיטלית, למצב את תעשיית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה ומוקד לחדשנות עולמית, והדבר האחרון זה לקדם את המחקר הקליני והאקדמי בישראל בתחום הבריאות הדיגיטלית".

השר משה כחלון אמר:

"בשנתיים האחרונות ישראל סיימה כאחת הכלכלות המובילות והצומחות ב-OECD, והכסף הזה של הצמיחה מופנה למקומות הנכונים. למעשה הוא מופנה לשני תחומים: 1) אנחנו מחזקים את המערכות החברתיות של מדינת ישראל – את הבריאות, את החינוך, את הרווחה; 2) מחזקים את המערכות הביטחוניות של מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינה חזקה, מערכות הביטחון מגובות מבחינה כלכלית בצורה יוצאת דופן, מה שלא היה בשנים האחרונות.

במקביל אנחנו ממשיכים לחפש ולפתח מנועי צמיחה. אנחנו נעשה תוכניות כמה שאנחנו רוצים, אם לא יהיה לזה כסף, אפילו הדולר הראשון כדי להביא את ה-100 דולר, צריך לייצר אותו. את זה אנחנו מייצרים באמצעות חיפוש ואיתור מנועי צמיחה. בינתיים זה עובד מצוין ואין לי ספק שזה ימשיך הלאה.

רק כדי להמחיש, ראש הממשלה דיבר על זה, זה שנתיים של עבודה קשה ומאומצת. לפעמים יש תחושה שלוחצים על כפתור והדברים קורים. זו עבודה קשה, זו עבודה של סנכרון, זו עבודה של מדע, מדענים, הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה, מל"ל, משרד ראש הממשלה כמובן, המשרד לשוויון חברתי, משרד הבריאות. רק לתכלל את כל זה, זה דבר שמאוד מאוד קשה ומסובך, אבל אני שמח שעשינו את זה.

לגבי הכספים – כאן נאמר שהולכים להיות מוקצים 900 מיליון ₪ לעניין הזה. הכסף כבר מוקצה והוא קיים. לגבי ההון האנושי – יש לנו את ההון האנושי הטוב בעולם, הוא פה. אנחנו צריכים לייצר סביבה עסקית נוחה, מה שנקרא אקו-סיסטם, ואין לנו ספק שזה יפתח פה תעשייה מובילה ברמה הבין-לאומית, ימשוך חברות זרות, וזה ימשיך את הצמיחה.

הצמיחה מגיעה מחדשנות, הצמיחה מגיעה מקדמה. אם אנחנו נקפא על השמרים, לא תהיה פה צמיחה, ההפך, נחזור אחרונית. זה הקו שמוביל את הממשלה, זה הקו שמוביל אותנו מהיום הראשון שנכנסנו פה לתפקיד. אנחנו מתכוונים להמשיך בזה ולהמשיך במערכות נוספות, גם חברות ממשלתיות כרגע על הפרק להכניס חדשנות ודיגיטציה, מערכות חינוך, בריאות, רווחה, כל מה שרק ניתן להיעזר בזה".

סגן השר יעקב ליצמן אמר:

"ההחלטה שאנחנו הולכים לקבל היום שמה את הבסיס למחקר רפואי שפורץ את הדרך להציל חיים אחרים. במדינת ישראל אנחנו במערכת הבריאות, הריכוז שלנו בתוך ארבע קופות חולים זה מאוד מרוכז, מאוד חזק. אנחנו יכולים משם ללמוד וגם להביא לאחרים את בסיס המידע לדברים חדשים במחקר הרפואי. היום כבר השיטה לטפל במחלות הקשות היא דרך טיפול אישי, אינדיבידואלי של כל אחד. מכאן אנחנו לומדים שכל טיפת דם, אפילו כל טיפת רוק שאנחנו נותנים, זה נותן בסיס למידע, לשיתוף פעולה, שאנחנו יכולים להשתמש בזה להצלת חיים כאן, וגם לעזור לאחרים.
אני מברך על זה, אני חושב שזה צעד גדול מבחינת הרפואה, ואני בטוח שזה יציל חיים, יאריך חיים. בעזרת השם זה ירים את מערכת הבריאות לגבהים עוד יותר גבוהים".

השר אלי כהן אמר:

"אני חושב שבהחלט מדובר בתוכנית חשובה ובתוכנית מרכזית. כיום מדינת ישראל מובילה במגוון רחב של תחומים: מובילה בסייבר, מובילה בטכנולוגיית מים, מובילה בחקלאות. העניין הוא לנצל את ההון האנושי ואת המידע, אבל גם להיות ראשונים, לפני כולם. כפי שלמעשה כיום בסייבר הרבה מדינות מנסות להיכנס, עצם העובדה שאנחנו היינו שם בהתחלה, זה נותן לנו את אותו יתרון יחסי. למעשה כאן יש סימון לטובת שוק מרכזי ומהותי שאנחנו כאמור נהיה בו ראשונים".

ראש הממשלה הוסיף:

"אני רוצה להבהיר שהתפתחות של תעשיות כאלה היא לא תמיד החלטה ממשלתית, כי הרבה פעמים, אני יכול להגיד לכם, תעשיית הרכב התפתחה מאליה, פשוט לא הפרענו לה. לא הפרענו לה על ידי רגולציה עודפת, לא הפרענו לה על ידי מיסים גבוהים, אז היא התפתחה מאליה מהיתרון הזה של big data, קישוריות ואינטליגנציה מלאכותית. זה קורה מעצמו.

הסייבר לא קורה מעצמו, כי הוא מחייב הזנה, השקעה בלתי פוסקת שלנו ביחידות התקשוב והמודיעין שלנו, לכן זה תלוי השקעה ממשלתית. הבריאות – לא קורה מעצמו, זה מחייב השקעה שלנו. פשוט להציב את החזון הזה ולכוון אותו בצורה הבריאה, ואנחנו עושים את זה.

אני מצפה מכם להביא לי עוד נקודות כאלה, לראות איפה הפעולה שלנו מייצרת את היתרון היחסי הכביר הזה. שוב, היתרון הזה, אני רוצה להדגיש לכם את זה, הנה הכרטיס (כרטיס קופת חולים), הוא יושב פה. כמעט לכל אוכלוסיית ישראל יש כרטיס, בכרטיס הזה יש את הנתונים. בארוחת ערב עם נשיא סין, שי ג’ינפינג, הראינו לו את הכרטיס הזה. הוא אמר: אני גם רוצה אחד כזה. אמרתי לו: אחד כזה זה לא מספיק, אתה צריך 1.3 מיליארד כרטיסים כאלה, או פחות. הוא מאוד נלהב מהדבר הזה. למעשה, כל המדינות ואלפי חברות כרגע מתחרות על הדבר שאנחנו מחליטים להשקיע בו היום.

צריך להבין שאנחנו כאן נכנסים – כל העולם רוצה בריאות. כולם רוצים לנסוע במכוניות כאלה ואחרות, כולם רוצים תחבורה, כולם רוצים ביטחון שלא יפרצו לחשבונות הבנק שלהם, וכולם רוצים לחיות, לחיות בריא יותר ולחיות זמן ארוך יותר. זה השוק האולטימטיבי, זה הדבר החזק ביותר, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה אנושית, אנחנו יכולים לשנות.

זה דבר גדול מאוד. דבר גדול מאוד שהפוטנציאל בו הוא לפחות ענק, לכן אנחנו משקיעים בו. אני בדרך כלל לא ממהר להשקיע כסף ממשלתי בחזונות, ואני קצת יותר זהיר בהיותי בוגר של הסקטור הפרטי. אני חושב שפוליטיקאים מהר מאוד תמיד באים עם חזונות שהם ננו-חזון, מיקרו-חזון, מאקרו-חזון, יש להם כל מיני חזונות, אבל אנחנו זהירים, ועד היום אנחנו היינו מדויקים מאוד. מדויקים מאוד בסייבר, מדויקים מאוד בתחומים אחרים, אני חושב שאנחנו גם מדויקים מאוד פה. זה יום היסטורי, ואני חושב שאנחנו נזכור אותו עוד שנים רבות.

אני מבקש לגעת בנושא שלישי, לא התכוונתי לגעת בו, אבל קיבלתי עכשיו פתק שהחוק הזה עבר בחבילת החקיקה הכללית בקונגרס האמריקני. הקונגרס האמריקני העביר את חוק "טיילור פורס". החוק הזה נקרא על שמו של סטודנט אמריקני שנרצח ביפו, טיילור פורס, משפחה מופלאה. הוא נועד לשלול מהרשות הפלסטינית את מאות מיליוני הדולרים שהם משקיעים בעידוד הטרור, בטיפוח משפחות הטרור והמרצחים עצמם. אני חושב שזה איתות רב עוצמה של ארצות הברית, שמשנה את הכללים. היא לא מוכנה לקבל את אמיתות העבר, או הייתי אומר את שקרי העבר, ולחיות איתם. היא פשוט חושפת שקר אחר שקר ונעמדת על אמת אחר אמת. אני מברך את הקונגרס האמריקני ואת הנשיא טראמפ על ההחלטות הללו, אני בטוח שאני עושה זאת בשם כל שרי ממשלת ישראל.

זו הזדמנות לאחל לכל אזרחי ישראל ולעם ישראל באשר הוא חג פסח כשר ושמח. אז אני חוזר על המלצתי הטובה – טיילו בארץ היפהפייה שלנו, ואכלו הרבה חרוסת. חג שמח!"

ב. הממשלה החליטה לאשר את מינויו של אברהם נוימן, על ידי השר לביטחון הפנים, לתפקיד מנהל הרשות להגנה על עדים במשרד לביטחון הפנים.

ג. הממשלה החליטה ליישם תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור בריאות האוכלוסייה, לאספקת שירותי בריאות איכותיים ומתקדמים ולמקם את מערכת הבריאות הישראלית כמובילה את החדשנות הטכנולוגית ברפואה ובמחקר העולמי.

התוכנית תאפשר להאיץ את הצמיחה הכלכלית, תוך מיצוי התועלות הכלכליות והחברתיות הטמונות בפתרונות חדשניים בתחום הבריאות הדיגיטלית.

ד. הממשלה החליטה לחשוף את החומרים הארכיוניים בעניין קליטת העלייה הגדולה בראשית שנות המדינה.

בתוך כך ייחשפו החומרים הארכיוניים המופקדים בארכיון המדינה ובכללם חומרי משטרת ישראל הקשורים לקליטה האמורה לעיל, וזאת בכפוף להוראות כל דין. הממשלה רשמה את הסכמת ההסתדרות הציונית העולמית לאפשר את הנגשת החומרים הארכיוניים המופקדים בארכיון הציוני והנוגעים לקליטת העלייה הגדולה בראשית שנות המדינה. צוות היגוי בראשות מזכיר הממשלה ובהשתתפות גנז המדינה, מזכיר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ומזכ"ל הסוכנות היהודית יקדם את החשיפה וההנגשה של כלל החומרים האמורים לעיל.

ה. הממשלה החליטה לאמץ את דו"ח הצוות הבין-משרדי בעניין סוגיית שחרור קטינים ממאסר שהקימה שרת המשפטים. להלן עיקרי הדו"ח:

1. קיצור טווחי הזמן לבדיקת התאמת קטין לשחרור לקהילה או לחלופת מעצר, זאת באמצעות:

(א) כינוס גורמי המקצוע, יחד עם הקטין והוריו, סמוך ככל הניתן להגשת כתב אישום בעניינו של הקטין וכינוס ועדות מעקב, בהתאם לדו"ח.

(ב) הרחבת המענים הקיימים במסגרות ייעודיות לחלופות מעצר מוסדיות ובחינת הצורך בפיתוח חלופות נוספות.

2. פיתוח הליך מובנה לכלל הקטינים שמשתחררים ממאסר (לרבות אלה שאינם מובאים כיום לוועדת שחרורים) לבניית תוכנית שיקום וליוויים לאחר שחרורם לקהילה, וכן פיתוח מודל של Reentry Court, בהתאם לדו"ח.

3. הרחבת והתאמת תוכנית "מעטפת" לקטינים המשתחררים ממאסר שיימצאו מתאימים לתוכנית ובחינת האפשרות להרחיבה לכל קטין אשר יש צפי למעצרו או לשליחתו למאסר.

4. בחינת אפשרות שילובם של קטינים אחרי מאסר במסגרות חוץ ביתיות שונות מאלו המוצעות כיום ומותאמות למצבם.

הממשלה מקימה ועדת היגוי בראשות נציג משרד המשפטים ובהשתתפות המשרדים והגורמים הנוגעים בדבר, אשר תקבע אילו מהמלצות הדו"ח ניתנות ליישום מיידי, ולגביהן יקבעו דרכי יישום, בכפוף להסכמת מנכ"ל המשרד הרלוונטי כי באפשרותו לשאת בעלויות הנדרשות, ככל שתהיינה, לביצוע המלצות אלו, וכן תמליץ על דרכי יישום יתר ההמלצות בדו"ח. ועדת ההיגוי תגיש את ההמלצות האמורות עד ליום 30.6.2018 לצורך אישורן על-ידי הממשלה.

הממשלה הטילה על שרת המשפטים לבחון ולקדם, לאחר הגשת המלצות ועדת ההיגוי, תיקוני חקיקה.

ו. הממשלה החליטה לקדם הסבת מבנים לתיירות בתל אביב וזאת בהתאם למדיניות הממשלה ומשרד התיירות להגדלת היצע החדרים ופתרונות האירוח לתיירות הנכנסת.

משרד התיירות יאשר מתן מענק מנהלי בשנים 2018 ו-2019 בשיעור של 10% מ"תקרת ההשקעה הכוללת המוכרת", על מנת לייצר תמריץ להסבת מבני משרדים בתל-אביב לבתי מלון בפרק זמן שלא יעלה על 30 חודשים מרגע אישור הבקשה, וזאת על מנת להתגבר על המחסור בחדרי בתי מלון בתל-אביב אל מול הביקוש הגואה.

לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד התיירות 25 (עשרים וחמישה) מלש"ח מתקציבו.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-I

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

Funzing-P

תגובות אחרונות