הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 8 ביולי 2018

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 8 ביולי 2018

א.    בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"השבוע אמריא למוסקבה לפגישה חשובה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. אנחנו נפגשים מעת לעת כדי להבטיח את התיאום הביטחוני, וכמובן לדון בהתפתחויות באזור. בפגישה הזאת אבהיר שוב שני עקרונות יסודיים במדיניות ישראל: ראשית, לא נסבול התבססות צבאית של איראן וגרורותיה בשטח כלשהו של סוריה – לא שטח קרוב לגבול ולא שטח רחוק מן הגבול. שנית, אנחנו נדרוש מסוריה, וגם מצבא סוריה, שישמור באופן קפדני על הסכמי ההפרדה מ-1974. מובן מאליו שאני עומד גם בקשר שוטף עם הממשל האמריקני. הקשרים הללו עם שתי המעצמות הגדולות, הם חשובים מאוד מאוד למדינת ישראל בכל עת, ובייחוד בעת הזאת.

באשר לחוק הפולני – מטרת המגעים עם ממשלת פולין הייתה לבטל את הסעיפים הפליליים בחוק הפולני, שהטילו מורא על מחקר ושיח חופשי ביחס לשואה. המטרה הזאת הושגה, ואני מודה לצוות של יוסי צ’חנובר ונגל, שהצליחו להסיר את הסעיפים הפליליים מהחוק הפולני.

ההצהרה שפורסמה בעקבות שינוי החוק, לוותה על ידי היסטוריונית בכירה. אולם לאחר פרסומה, הושמעו הערות שונות. שמעתי בקשב רב את הערות ההיסטוריונים, כולל לגבי כמה דברים שלא נכללו בהצהרה. אני מכבד את זה, ואביא את זה לידי ביטוי.

אנחנו מציינים השנה 78 שנים לפטירתו של זאב ז’בוטינסקי. אני חושב שבראייה היסטורית, בפרספקטיבה היסטורית, אפשר להבין את גודל תרומתו למפעל הציוני, קודם כל, לפני כל דבר אחר, בהקמת כוח לוחם יהודי, אחרי דורות שלא היה לנו את הכוח בעצם להחזיק בחרב ולהגן על עצמנו. העשייה הגדולה שלו בהקמת הגדודים הלוחמים בצבא בריטניה במלחמת העולם הראשונה בעצם הניחה את היסודות, יסודות חשובים, להקמתו של צבא ההגנה לישראל.

הייתי לאחרונה בביקור מאוד מרגש במוזיאון של הגדודים העבריים, ואתה רואה שם בעצם את כל היסודות ואת כל האנשים שהם בעצמם, או אחר כך בניהם ובנותיהם, שיחקו תפקיד מרכזי בהקמתו של צבא ההגנה לישראל. כל זה התחיל במאמץ של ז’בוטינסקי וטרומפלדור אל מול הרשויות הבריטיות בזמן מלחמת העולם הראשונה, וכמובן בשיתוף הפעולה עם המפקד האגדי של הכוחות הללו, קולונל ג’ון הנרי פטרסון, שמשפחתי מכירה אותו היטב.

אני שמח שאנחנו מקבלים היום מהדורה חדשה של כתביו של ז’בוטינסקי. (נציגי מכון ז’בוטינסקי מגישים לראש הממשלה כרך ב’ של ספר "מצב האומה ב’" ותמונה של זאב ז’בוטינסקי בראש הגדודים העבריים)."

ב.    מר יוסי אחימאיר – יו"ר מכון ז’בוטינסקי מודה לחברי הממשלה על הפעולות המתבצעות לשימור מורשת ז’בוטינסקי ובכלל זה ריכוז כתביו בדפוס. מציין כי עד כה פורסמו שישה כרכים ובשנה הקרובה עתידים לצאת לאור שנים/שלושה כרכים נוספים. מזמין את חברי הממשלה לבקר במכון ז’בוטינסקי ולהתרשם מהפעולות הרחבות המתבצעות במרכז.

ג.    בהתייחס לניתוק הזיקה בין משגיחי הכשרות לבין בתי העסק המושגחים, החליטה הממשלה, בהמשך להחלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל מיום 25.6.18, כלהלן: 

1.    להטיל על השר לשירותי דת, הרבנות הראשית לישראל, בתאום עם משרדי האוצר והמשפטים להכין בתוך 60 יום תזכיר חוק שעניינו הפעלת מערך השגחת הכשרות בהתאם לעקרונות אותם אימצה מועצת הרבנות הראשית לישראל בהחלטתה האמורה, לעניין ניתוק הזיקה בין משגיחי הכשרות לבין בתי העסק המושגחים על ידם.

2.    להטיל על המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית לישראל, הממונה על השכר והממונה על התקציבים במשרד האוצר לקיים הידברות במהלך התקופה האמורה בסעיף 1, עם נציגי ההסתדרות ונציגות ועד המשגיחים על השלכות המתווה האמור.

3.    להנחות את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לבחון את צמצום הפגיעה בתנאי העסקת המשגיחים ככל שקיימת. במסגרת המתווה האמור לעיל לרבות על דרך בחינת אפשרויות העסקה אחרות לרבות העסקה ישירה כעובדי המועצות הדתיות במשק כספי סגור או באמצעות תאגיד ממשלתי או עירוני או בכל דרך אחרת.

ד.    הממשלה החליטה, לצורך הסדרת מערך המסגרות הפועלות לטיפול בילדים בגילאי 3-0, כלהלן:

1.    לאשר עקרונית את טיוטת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ח-2018.
2.    להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולאשר, על דעת הממשלה, את טיוטת החוק כאמור.
3.    להקצות לטובת יישום טיוטת החוק 40 מלש"ח כל שנה למשך 7 שנים (2025-2019), מהם 25 מלש"ח תוספתיים כל שנה (סה"כ 175 מלש"ח תוספתיים על פני 7 שנים) ו-15 מלש"ח כל שנה שיקצה משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ממקורותיו (סה"כ 105 מלש"ח על פני 7 שנים). סך התקצוב, העומד על 280 מלש"ח, בפריסה ליניארית על פני 7 שנים, מותנה באישור טיוטת החוק. מובהר כי התקציב התוספתי יוקצה ככל שמשרד העבודה והרווחה יקצה את חלקו. בסעיף זה, "יישום טיוטת החוק" – לרבות מתן רישיונות, פיקוח, היבטים המתייחסים לכוח האדם שיועסק הכשרתו והדרכתו, עמידת המסגרת בתנאים לקבלת רישיון והפעלתה.
4.    להטיל על משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואגף התקציבים במשרד האוצר לגבש מנגנון לעידוד ותמרוץ מסגרות לילדים בגילאי 3-0 להתקנת מצלמות, וזאת במסגרת התקציב האמור בסעיף 3 לעיל.
5.    לשם מימוש ההסדר החוקי המוצע, יוקצו 10 תקני כח אדם לטובת יישום טיוטת החוק. מתוכם:
א.    6 תקנים תוספתיים יוקצו בעת אישור טיוטת החוק.
ב.    4 תקנים תוספתיים נוספים על חשבון תקנים לא מאויישים של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בהתאם להסדר הבא: ככל שבשנת 2019 לא יהיו תקנים לא מאויישים למשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, יוקצו בשנת 2020 –  4 תקנים נוספים לטובת הנושא.
6.    בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לבצע את הפעולות המאזנות הבאות, כהגדרתן בחוק האמור, לצורך מימון החלטה זו, לרבות התקנים האמורים בסעיף 5 לעיל:
א.    לתקן את החלטת הממשלה מס’ 3409 מיום 11.1.2018, כך בשנת הכספים 2019 תעמוד ההפחתה בתקציב משרדי הממשלה על שיעור של 3.92% (ולעדכן את סכומי ההפחתה בהתאם) לצורך מימון הסכום התוספתי האמור בהחלטה זו, לרבות התקנים הנזכרים בסעיף 5 לעיל.
ב.     תקציב משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לשנים 2019 עד 2025 יופחת בסכום של 15 מלש"ח בכל שנה, לצורך מימון חלקו כמפורט בסעיף 3 לעיל.
7.    הממשלה רושמת לפניה כי ניהול הסיכונים בנוגע למדיניות הפיקוח והתקנות כאמור בסעיף 74 לטיוטת החוק ייעשה בהתייעצות עם אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה.

ה.    הממשלה דנה בטיוטת חוק הקולנוע (תיקון מס’ 5), התשע"ח-2018, והחליטה כלהלן: 

א.    לאשר עקרונית את טיוטת חוק הקולנוע (תיקון מס’ 5), התשע"ח-2018.
ב.    להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג.    בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
ד.    בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

רקע כללי

שרת התרבות והספורט מינתה בחודש דצמבר 2016 ועדה לבחינת קרנות הקולנוע (קרן קולנוע היא עמותה המסייעת להפקות של סרטי קולנוע, בתמיכת המדינה); הוועדה סיימה את דיוניה בחודש דצמבר 2017 ובחודשים שלאחר מכן ערכה את הדו"ח ובו ממצאיה והמלצותיה.

דו"ח הוועדה הובא לדיון בפני מועצת הקולנוע בחודשים מאי ויוני 2018, והצעת חוק זו משקפת כמה מההמלצות המובאות בו. מטרתם של התיקונים המוצעים בחוק הקולנוע, התשנ"ט-1998 (להלן – החוק) היא להגביר את השקיפות בעבודתן של קרנות הקולנוע, להבטיח ייצוג הולם בקולנוע למגוון הקולות בחברה הישראלית ולשפר את מנגנוני הבקרה והפיקוח על הקרנות – והכל תוך שמירה על חופש היצירה והביטוי. בהקשר זה יודגש כי עיקרה של הרפורמה יבוא לידי ביטוי בתיקון מבחני התמיכה בתחום הקולנוע.

כמו כן, מוצע לתקן בהצעת החוק כמה סעיפים הנוגעים למועצת הקולנוע ולהתאימם לתבניות החקיקה המקובלות כיום. במסגרת זו, מוצע לתקן, בין השאר, את הסעיפים הנוגעים לתקופת הכהונה של חבר המועצה, הפסקת כהונה, מניעת ניגוד עניינים וסדרי עבודת המועצה.

אשר לתקציב מועצת הקולנוע, מוצע למחוק את סעיף 11(ב) לחוק שלפיו מקורותיו של תקציב הקולנוע יהיו התמלוגים שמשולמים למדינה לפי הוראות חוק הרשות השנייה וחוק התקשורת; ההסדר, שכאמור מוצע למחקו, אינו משקף את המצב הנוהג בפועל מזה שנים, ולפיו תקציב הקולנוע ממומן מאוצר המדינה, לפי הסכם חמש-שנתי עם משרד האוצר ותיקון החוק בהוראת שעה.

לאור העובדה כי ההסכם החמש שנתי לתקצוב הקולנוע עומד לפקוע בסוף שנה זו, קיימת דחיפות להשלמת הליכי החקיקה בהקדם, לשם הבטחת רציפות תקציבית לתמיכה בענף הקולנוע.

לאור זאת ובשים לב למועד הקרוב של פגרת הכנסת, מתבקשת הממשלה להסמיך את ועדת שרים לחקיקה לאשר את נוסחה הסופי של  טיוטת  החוק על דעת הממשלה. כל זאת, על מנת ליצור רציפות תקציבית לתמיכה בענף הקולנוע. כמו כן מתבקשת הממשלה לבקש את הקדמת הדיון בכנסת.

ו.    הממשלה דנה בטיוטת חוק משק החשמל (תיקון מס’ 16)(רפורמה במשק החשמל), התשע"ח- 2018, והחליטה כלהלן: 

א.    לאשר עקרונית את טיוטת חוק משק החשמל (תיקון מס’ 16)(רפורמה במשק החשמל), התשע"ח-2018.
ב.    להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג.    בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
ד.    בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

רקע כללי

ביום 3 ביוני 2018 התקבלה החלטה מס’ 3589 שעניינה רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני במשק החשמל (להלן – החלטה 3589(, אשר נועדה בין היתר לייעל את משק החשמל ולעודד את התחרותיות בו, ופרטה את הצעדים שיכללו ברפורמה במשק החשמל ובשינוי המבני בחברת החשמל.

במסגרת החלטה 3589 הוטל על שר האנרגיה ושר האוצר להפיץ תזכיר חוק לתיקון חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 (להלן-החוק) והחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (בסעיף 14 להחלטה), לצורך יישום החלטה 3589 תוך 7 ימים מיום קבלת החלטת הממשלה.

ביום 11 ביוני 2018 הופץ תזכיר החוק והמועד לקבלת הערות הסתיים ביום 2 ביולי 2018.

נוכח האמור, הצעת ההחלטה מבקשת לקדם את הליכי החקיקה במהירות האפשרית. לשם כך, מוצע לאשר עקרונית את טיוטת החוק וכן להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסח הצעת החוק. בנוסף, מוצע לעשות שימוש באפשרות העומדת לממשלה ולפנות לכנסת לשם קבלת אישורה לקיצור זמני הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה וקריאה שניה בהתאם לקבוע בתקנון הכנסת בסעיפים 81(ג) ו – 88(ב).

ז.    הממשלה דנה בטיוטת חוק חומרי נפץ (תיקון והוראת שעה), התשע"ח-2018, והחליטה כלהלן: 

א.    לאשר עקרונית את טיוטת-חוק חומרי נפץ  (תיקון והוראת שעה), התשע"ח–2018.
ב.    להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג.    בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
ד.    בהתאם לסעיף 88(ב) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

רקע כללי

עדכון הגדרות מפעלי מערכת הביטחון ושלוחות מערכת הביטחון

החלטת ממשלה מס’ 1459 מיום 17 במאי 2016, קבעה את הסדרת האחריות לפיקוח על הבטיחות בחומרי נפץ המשמשים למטרות ביטחוניות.

ההחלטה העניקה לשר הביטחון את הסמכויות הנתונות לשר הכלכלה לפי חוק חמרי נפץ תש"יד – 1954, בהתאם לסעיף 24 לחוק האמור, ככל שהן נוגעות למפעלים ביטחוניים כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח –1968.

סעיף 22(ב) לחוק העיקרי, הסמיך את שר הביטחון לפטור את מפעלי מערכת הביטחון ושלוחותיה מהוראות החוק האמור. במשך השנים פטרו שרי הביטחון את המפעלים הביטחוניים שבבעלות המדינה (תעש, רפאל, תע"א) מהוראות החוק.

במסגרת תיקון החוק, מוצע לקבוע הגדרה עדכנית ל"מפעל ביטחוני" בהתאם לסעיף 29א(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 ובכך ליצור אחידות בין ההגדרות הקבועות בשני החוקים. זאת, לאחר שנמצא, כי נוסח הפטור המופיע בחוק המקורי, לא נותן מענה לכלל המפעלים הביטחוניים העוסקים בנפיצים לשימושים ביטחוניים, ובפרט למפעלים ביטחוניים שאינם בבעלות המדינה.

התיקון המוצע נדרש בדחיפות נוכח ההחלטה על הפרטת חברת תעש מערכות בע"מ והליכי מכירתה הנמצאים היום בשלביהם הסופיים. עם הפרטתה של החברה, לא יחול עליה יותר הפטור שניתן כיום, ולכן השלמת הליך ההפרטה מותנה בתיקון החוק ובמתן סמכות רגולטיבית גם ביחס לחברות ביטחוניות שאינן בבעלות המדינה.

כמו כן, מוצע לקבוע הגדרה עדכנית ל"שלוחה של מערכת הביטחון" כך שיוגדר כי שר הביטחון יכול לפטור יחידות סמך במשרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה או יחידות סמך במשרד הביטחון.

קביעת מדריך הבטיחות:

ביולי 1992 אירע  פיצוץ במפעל "תעש נוף ים" אשר בעקבותיו מינה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, יצחק רבין ז"ל, את "וועדת חורב", אשר המלצותיה העיקריות היו:

•    קביעת ועדת היגוי לבטיחות בנפיצים במשרד הביטחון.

•    הקמת יחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים.

לאחר עבודה של מספר שנים קבעה וועדת ההיגוי לבטיחות בנפיצים במשרד הביטחון את  מדריך 4145 של משהב"ט לבטיחות בייצור, אחסנה ושינוע תחמושת וחמרי נפץ  (להלן- מדריך הבטיחות).
עם פרסום מדריך הבטיחות בשנת 2002 הנחה שר הביטחון דאז את המפעלים הביטחוניים הפטורים מהוראות חוק חמרי נפץ לפעול בהתאם להוראות מדריך הבטיחות.

נציין כי מדריך הבטיחות הינו המסמך הראשי בישראל בתחום הבטיחות בעיסוק בתחמושת וחמרי נפץ ביטחוניים, המתכלל את דרישות הבטיחות בייצור, ניסויים, בחינה ואחסנה של תחמושת וחמרי נפץ ביטחוניים, בכדי להבטיח את הבטיחות לעובד ולסביבה. המדריך הוכן ומעודכן מעת לעת ע"י צוות מומחים בתאום עם הרגולטורים הרלוונטיים בישראל, תוך התבססות על ספרות מקצועית בנושא ולימוד תוצאות ניסויים מבוקרים הנערכים בארץ ובחו"ל.

מוצע לעגן בחוק את מעמדו של מדריך הבטיחות כמסמך המחייב את המפעלים הביטחוניים.

הוראת שעה

מוצע כי הוראות סעיף 22(ב1) לעניין מדריך הבטיחות יקבעו כהוראת שעה לתקופה של 7 שנים או עד לכניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו בענין זה, בהתייעצות עם שר הפנים, לפי המוקדם.

ח.    הממשלה דנה בטיוטת חוק הבחירות לרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018, והחליטה כלהלן: 

א.    לאשר עקרונית את טיוטת חוק הבחירות לרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2018.
ב.    להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
ג.    בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

רקע כללי

מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את טיוטת החוק.

מטרת החוק המוצע לאפשר למועמדים לראש מועצה אזורית לקבל מידע מפנקס הבוחרים, וזאת בדומה להסדר שנקבע בסעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, המאפשר למתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות לקבל מידע מפנקס הבוחרים לצורכי התמודדות בבחירות וקשר עם ציבור הבוחרים.  בהתאם, מוצע להחיל גם את הוראות סעיף 85ב לחוק, לפיו שימוש במידע פנקס שלא לצורכי התמודדות בבחירות או לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים, מהווה עבירה פלילית. הליך זה נדרש בין היתר, לאור המגמה להחיל הסדרים דומים, ככל הניתן, על הבחירות בעיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות – בעקבות איחוד מועדי הבחירות וקביעת יום בחירות אחד לכל הרשויות המקומיות.

כמו כן, מוצע לאפשר לבעלי תפקידים בבחירות לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות – מנהלי בחירות, סגני מנהלי בחירות, מזכירי ועדות קלפי, ובעלי תפקידים נוספים – להצביע במהלך השבוע הקודם לבחירות במקומות שייקבעו, ובכך לסייע להם לממש את זכותם להצביע בבחירות לרשויות המקומיות ולהקל עליהם את האפשרות לעשות כן.

לצורך כך, מוצע לאפשר בבחירות הכלליות לרשויות המקומיות הצבעה במהלך השבוע הקודם לבחירות במקומות שייקבעו מראש בידי שר הפנים וזאת למנהלי הבחירות, סגני מנהלי הבחירות, מזכירי ועדות הקלפי וכן בעלי תפקידים נוספים מקרב עובדי המדינה במערך ניהול הבחירות שנבצר מהם להצביע במקום מגוריהם בהתאם לאישור שיינתן  על ידי המפקח הארצי על הבחירות. על פי ההערכה, יוצבו בין 10 ל-20 קלפיות ברחבי הארץ על מנת לאפשר פיזור גיאוגרפי רחב. ההצבעה בקלפיות אלה תיעשה במעטפות כפולות, והן ירוכזו, ימוינו ויישלחו לרשויות המקומיות המתאימות לאחר יום הבחירות באופן ובמועד שהדברים נעשים לגבי יתר הצבעות במעטפות כפולות בבחירות לרשויות המקומיות.

נוכח מועד הבחירות הקרב (30 באוקטובר 2018), והצורך בהשלמת הליכי החקיקה זמן מספיק טרם הבחירות על מנת לאפשר היערכות מתאימה ולהשלים את הליכי החקיקה עוד במושב הנוכחי של הכנסת, מוצע לאשר עקרונית את טיוטת החוק ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את נוסח הצעת החוק על דעת הממשלה.

כמו כן, מוצע לפנות ולבקש מוועדת הכנסת קיצור תקופת ההנחה לפי סעיף 81(ג) לתקנון הכנסת.

ט.    הממשלה דנה בטיוטת-חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס’ …), התשע"ח-2018, והחליטה כלהלן:    

א.    לאשר את החלטה מס. חק/3584 של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 1.7.2018.
ב.    בהתאם לסעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.
ג.    בהתאם לסעיף 88(ב) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

רקע כללי

1.    הצעת החוק היא ברובה פרי המלצותיה של הוועדה המייעצת לשר המשפטים לענין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור (כתוארה אז), אשר מונתה בידי שר המשפטים (להלן: הוועדה). הוועדה עסקה קרוב לשלוש שנים וחצי בנושא של עיגון זכויות יסוד של נחקרים בחוק. המלצותיה ניתנו בחודש אפריל 2012.

2.    תכלית החקיקה המוצעת היא להבהיר את הזכויות ואת החובות של נחקרים ואת היקפן, ומנגד – את חובות החוקרים הנגזרות מזכויות וחובות אלה. כיום ההסדרה של זכויות אלה בחקיקה היא נקודתית בלבד וחסרה. בית המשפט העליון, בפסקי דין עקרוניים שניתנו במהלך השנים, עסק לא אחת בזכויות אותן יש להעניק לנחקרים. יחד עם זאת, סוגיות רבות לא הוכרעו בפסיקה והן ממתינות להסדרה. התחום של זכויות נחקרים מצריך עיגון מקיף, ברור ומפורש בחוק, ואין די בפיתוח פסיקתי שלו.  עיגון כאמור יחזק ויבצר את זכויותיהם של נחקרים, חשודים ושאינם חשודים, ויתרום להגנה על כבוד הנחקרים, לקיומו של הליך הוגן ולחקר האמת.

3.    הזכויות העיקריות אשר מוצע לעגן בחוק הן הזכות להימנע מהפללה עצמית, זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין. כמו כן,  מוצע לעגן בחוק את נוסח האזהרה של חשוד ואת יידועו על זכויותיו. סוגיה נוספת  אשר מוצע לעגן בחוק היא קביעת החובה של עד ושל חשוד להתייצב לחקירה ולהימצא בה.

4.    מוצע לעגן את התיקונים האמורים בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן: חוק חקירת חשודים), אשר מסדיר נושאים שונים הנוגעים לדרכי ניהול חקירה, מקום ניהולה ודרכי תיעודה.

5.    מכוח סעיף 15 לחוק, כפי שמוצע לתקנו, גובשה טיוטת תקנות העוסקות בניהול חקירה (להלן: התקנות). בתקנות אלו יעוגנו זכויות נוספות של נחקר, ובין היתר, את זכות הנחקר לשינה, למזון ושתיה, להפסקות במהלך החקירה, זכות לקשר טלפוני עם אדם קרוב, זכות לקיום מצוות דת ועוד.

6.    טיוטת החוק אושרה פה אחד על ידי ועדת השרים לחקיקה ביום 1.7.2018.

7.    יודגש, כי קיים צורך לקבל את התיקון לחוק במהירות. כאמור, המלצות הוועדה לסדר דין פלילי וראיות הוגשו בשנת 2012. בשל טעמים תקציביים בעיקרם התעכב קידום הצעת החוק זמן רב. עם פתרון הסוגיות התקציביות והגעה להסכמות בכל ההיבטים שנותרו, ובשל החשיבות הרבה של הצעת החוק ל"רפורמת ההליך ההוגן", מבקשים שרת המשפטים והשר לבטחון הפנים לאשר את הצעת החוק בממשלה במהירות כך שתאושר בקריאה ראשונה עוד במושב הכנסת הנוכחי, על מנת שניתן יהיה להתחיל בדיונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית מיד עם פתיחת מושב החורף של הכנסת.

8.    כאמור, טיוטת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה (להלן: ועדת השרים), כך שבדרך המלך נדרשת המתנה של שבועיים לצורך מתן אפשרות להגשת ערר על החלטת ועדת השרים. נוכח הצורך להשלים את הליכי החקיקה במהירות כמפורט לעיל, מוצע לאשר כבר כעת את החלטת ועדת השרים על מנת שניתן יהיה להמשיך בהליכי החקיקה.

9.    כמו כן, מוצע לפנות ליו"ר ועדת הכנסת לפי תקנון הכנסת, בבקשה לכנס את הוועדה, כדי שתחליט על קיצור תקופת ההנחה של הצעת החוק לפני הדיון בקריאה הראשונה, לפי סעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, וכן להתיר את הדיון בקריאה השנייה ביום הנחת ההצעה על שולחן הכנסת, לפי סעיף 88(ב) לתקנון הכנסת.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (לדירוג הכתבה)

אין תגובות

פרסם תגובה

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

Funzing-Fl

תגובות אחרונות