הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 23 ביולי 2018

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 23 ביולי 2018

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"ראשית, אני מבקש לשבח את העמדה התקיפה שביטאו אתמול הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה פומפאו נגד התוקפנות של המשטר באיראן. במשך שנים המשטר הזה פונק על ידי המעצמות, וטוב לראות שארצות-הברית משנה את המשוואה הפסולה הזאת.

בהקשר הזה, אני חייב לציין ששיתוף הפעולה המדיני והצבאי שלנו עם ארצות-הברית הוא בשיא של כל הזמנים.

שנית, אני אפגש היום עם משלחת רוסית בראשות שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב ורמטכ"ל צבא רוסיה גרסימוב. המשלחת מגיעה לבקשתו של הנשיא פוטין, בשיחה שהוא קיים איתי לפני ימים אחדים. אני אדון עימה בסוגיות אזוריות, ובראשן המצב בסוריה. אני אציג למשלחת הרוסית את העמדה שהצגתי בפני הנשיא פוטין בביקורי האחרון במוסקבה: ישראל עומדת על כך שהסכמי ההפרדה בינה לבין סוריה יכובדו כפי שכובדו במשך עשרות שנים עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, וישראל תמשיך לפעול נגד כל ניסיון של איראן וגרורותיה להתבסס צבאית בסוריה.

שלישית, בהמשך להעלאת דירוג האשראי על ידי סוכנות הדירוג מודי’ס, דבר שכולנו מתברכים בו, הממשלה תאשר היום החלטה לקידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבין-לאומי. הצעד הזה ממשיך לבסס את מעמדה של ישראל בעולם, והוא מצטרף לשורה של החלטות שאנחנו מובילים לחיזוק הקשרים הכלכליים עם שווקים בין-לאומיים, ובראשם הודו, סין ומדינות אפריקה ואמריקה הלטינית. ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיה, בחקלאות, במים, בבריאות וברפואה. יש לנו פוטנציאל יצוא אדיר, ואנחנו מממשים אותו בזכות המדיניות הנכונה של הממשלה. המהלכים שאנחנו מובילים יחזקו לא רק את כלכלת ישראל, אלא גם את הקשרים המדיניים שלנו בכל היבשות.

דבר אחרון, הממשלה עושה מאמצים כבירים להוציא מסתננים בלתי חוקיים מהמדינה. המאמצים האלה נמשכים כל הזמן והם חובקי עולם. בינתיים, תושבי השכונות בדרום תל-אביב ובמקומות אחרים נאנקים תחת הנטל של המציאות המורכבת, ולכן הממשלה תאשר היום החלטה חשובה ונכונה – אנחנו נגדיר אזורים שבהם שיעור המסתננים הבלתי חוקיים הוא גבוה כאזורי עדיפות לאומית.

אנחנו נשקיע עשרות מיליוני שקלים לטובת שיקום וחיזוק התשתיות בדרום תל-אביב וכן לשיפור תחומי הרווחה, החינוך והבריאות. המהלך הזה הוא הכרחי לחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי של תושבי השכונות, שכאמור מתמודדים עם אתגרים רבים, ובצד זה נמשיך את המאמצים הדיפלומטיים שלנו להוצאת המסתננים. אנחנו מחויבים לזה.

ב.    הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, כלהלן: 

1.    לאשר את מינויו של רז נזרי לתפקיד משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים) במשרד המשפטים. תוקף המינוי הוא לשש שנים.
2.    לאשר את מינויו של קובי בר-נתן לתפקיד הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

ג.    הממשלה החליטה למנות לוועדת השמות הממשלתית שלושה נציגי ציבור נוספים, בהתאם להחלטת הממשלה מס’ 2199 מיום 16.11.2014, והם:

1.    פרופ’ זהר עמר – חוקר ומרצה בתחום תולדות הטבע, בוטניקה וחקלאות בימי הביניים.
2.    סלמאן אבו רוכן – חוקר לימודי ארץ ישראל וגיאוגרף.
3.    ד"ר לילך רוזנברג-פרידמן – חוקרת ומרצה בתחום ההיסטוריה החברתית של ארץ ישראל בעת החדשה.

תקופת כהונתם של חברי הוועדה הנוספים תהיה למשך חמש שנים ממועד קבלת החלטה זו.

ד.     בהמשך למדיניותה של הממשלה  לחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים של ישראל עם מדינות ושווקי יעד שבהם זוהו פערים במיצוי פוטנציאל הסחר ושיתופי הפעולה, הוחלט לפעול כדלקמן:

1 .    למנות ועדה בין-משרדית לקידום ולתיאום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבין-לאומי (להלן – הוועדה) בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות המנהלים הכלליים של המשרדים וראשי היחידות הבאים, או נציגיהם:
א.    משרד החוץ
ב.    משרד הכלכלה והתעשייה
ג.    אגף התקציבים במשרד האוצר
ד.    אגף החשב הכללי במשרד האוצר
ה.    אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
ו.    המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה
ז.    המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה
ח.    הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית
ט.    משרד האנרגיה
י.    משרד הבריאות
יא.    המשרד להגנת הסביבה
יב.    משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יג.    מערך הסייבר הלאומי
יד.    המשרד לביטחון הפנים

2 .    סמכויות הוועדה:
א.    הוועדה תגבש בתוך 120 יום אסטרטגיה לתחום הפיתוח הבין-לאומי במטרה לחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה המדיני של ישראל ולסייע למאמצי הפיתוח הבין-לאומיים.
ב.    המלצות הוועדה יוגשו על ידי ראש הממשלה ושר האוצר.
ג.    במסגרת זו תבחן הוועדה, בין היתר, את הנושאים הבאים:
1)    כלים לעידוד המגזר הפרטי הישראלי להשתלבות בפיתוח בין-לאומי במטרה להגדיל את השוק הפוטנציאלי שלו.
2)    כלים לעידוד חדשנות ישראלית לצרכים הייחודיים של העולם המתפתח.
3)    כלי מימון להגדלת פוטנציאל השוק של המגזר הפרטי הישראלי ולהשגת היעדים הממשלתיים בתחום הפיתוח הבין-לאומי. במסגרת זו יבחן הצוות, בין היתר, אפשרויות לשילוב בין מימון פרטי, מימון ציבורי ומימון מגופים בין-לאומיים, כלים לעידוד מימון פרטי של פרויקטי פיתוח בין-לאומיים ואפשרות להקמת מוסד פיננסי ישראלי לפיתוח (Development Finance Institution).
4)    כלים להעצמת הסיוע הישראלי ולחיבור בינו לבין המגזר הפרטי והמגזר השלישי.
5)    מנגנון לתיאום בין הממשלה לבין גופים חוץ ממשלתיים הרלוונטיים לפיתוח     בין-לאומי.
ד.    קביעת סדרי עדיפויות ותיאום עבודת המטה הממשלתית בתחום הפיתוח הבין-לאומי. במסגרת זו הוועדה תקבע את:
1)    מדינות היעד של ממשלת ישראל בתחום הפיתוח הבין-לאומי.
2)    תחומי היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום הפיתוח הבין-לאומי, תוך שימת דגש על תרומתה האפשרית של ישראל להשגת היעדים לפיתוח בר-קיימא ((Sustainable Development Goalsשהוגדרו על-ידי ארגון האומות המאוחדות.
ה.    קביעת יעדים ממשלתיים מדידים לקידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח       הבין-לאומי ומעקב אחר העמידה ביעדים אלו.
ו.    הוועדה תהיה רשאית להקים ועדות משנה לנושאים מסוימים.
ז.    הוועדה או ועדת המשנה, כאמור בסעיף ו’, רשאית לזמן נציגי ממשלה (לרבות נציג משרד התפוצות) או גופים רלוונטיים שאינם חברי הוועדה לדיונים בנושאים הרלוונטיים לתחומי המומחיות של משרדיהם.
ח.    הוועדה תהיה רשאית להציע תיקוני חקיקה ראשית, חקיקת משנה ונהלים לפי הצורך.
ט.    משרדי הממשלה החברים בוועדה ידווחו לוועדה פעם בשנה על התקדמותם ועל תוכנית העבודה השנתית שלהם בתחום הפיתוח הבין-לאומי.
י.    הוועדה תדווח לממשלה פעם בשנה על התקדמות הממשלה בתחום הפיתוח הבין-לאומי ועל תוכנית העבודה לשנה הבאה.
יא.    הוועדה תפעל בהתחשב במחויבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל.

ה.    הממשלה דנה במכסת ההיתרים להעסקת עובדים פלסטיניים מאזור יהודה ושומרון והחליטה כדלקמן: 

א.    לקבוע כי המכסה הקיימת של עובדים פלסטיניים מאזור יהודה ושומרון המועסקים כדין בישראל בענף הבנייה למגורים ולתשתיות תגדל בסך של עד 1,500 עובדים נוספים.

ב.    מתוך ההיתרים להעסקת עובדים פלסטיניים המועסקים כדין בישראל בענף הבנייה יחולקו עד 1,700 היתרים לענפי התעסוקה השונים או לסוגי מקצועות או עבודות עבור הסדרת הקצאות עבר בהתאם לסיכום שיגובש בין משרדי הבינוי והשיכון, הביטחון, העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הכלכלה והתעשייה, הפנים והאוצר.
ג.    הקצאת ההיתרים האמורים כמפורט בסעיף ב להחלטה זו תיעשה בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בהתייעצות עם משרדי הבינוי והשיכון, הביטחון, העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הכלכלה והתעשייה והאוצר, ומימוש ההיתרים ייעשה בהתאם לנהלים הרגילים של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הביטחון או לפי נהלים מיוחדים נוספים שייקבעו לעניין זה לפי הצורך.
ד.    סעיפים ב ו-ג להחלטה זו יבואו במקום סעיפים 2 ו-3 להחלטת הממשלה מס’            2033(חכ/36) מיום 28 בספטמבר 2014, שעניינה הגדלת מכסת ההיתרים להעסקת עובדים פלסטיניים מאזור יהודה ושומרון.

ו.    בהתייחס להגדרת אזורים בהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית החליטה הממשלה כלהלן: 

1.    בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת, להכיר באזורים סטטיסטיים בהם קיים ריכוז גבוה של מסתננים, כהגדרתם בסעיף 2 להלן, כאזורי עדיפות לאומית,  בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), תשס"ט-2009, ולהפעיל בתחומם תוכנית חברתית-קהילתית.

2.    להנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואת מנכ"ל משרד הפנים להקים ולרכז ועדת היגוי, בהשתתפות מנכ"לי המשרדים השותפים לתוכנית, מנכ"ל משרד האוצר או נציגים מטעמם ונציג משרד ראש הממשלה. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרד הפנים ישמשו כיושבי-ראש ועדת ההיגוי. תפקידי ועדת ההיגוי יהיו כדלקמן:

א.    איסוף מידע בנוגע לאזורים סטטיסטיים בהם יש ריכוז מסתננים גבוה.
ב.    גיבוש המלצות לקביעת קריטריונים לזיהוי אזורים סטטיסטיים בהם שיעור מסתננים גבוה. המלצות הוועדה יובאו לאישור הממשלה בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו.
ג.    גיבוש המלצות לקביעת קריטריונים לחלוקת התקציב המיועד לביצוע התוכנית החברתית-קהילתית כאמור בסעיף 3, בין האזורים הסטטיסטיים אשר יוכרו כאזורי עדיפות לאומית. המלצות הוועדה יובאו לאישור הממשלה בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו.
ד.    גיבוש פרטי התוכנית החברתית-קהילתית, לרבות קביעת מדדי הערכה והצלחה, וכן לוחות זמנים לכל שלב בתוכנית.
ה.    תיאום בין כלל הגורמים הממשלתיים והרשויות המקומיות.
ו.    מינוי ועדות משנה, בהשתתפות נציגים מקצועיים של המשרדים הרלוונטיים ונציגי הרשויות המקומיות הרלוונטיות, לגיבוש תוכניות פרטניות להפעלה במסגרת התוכנית החברתית-קהילתית.
ז.    דיווח שנתי לממשלה על ההתקדמות בהפעלת התוכנית החברתית-קהילתית. בדיווח יצוין אלו תוכניות הופעלו בכל אזור סטטיסטי אשר הוכר כאזור עדיפות לאומית.

לעניין החלטה זו:

"אזור סטטיסטי" – כהגדרתו בכללי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"מסתננים" – כהגדרתם בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 או מי שאיננו תושב, כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 ואינו מחזיק ברישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

3.    התוכנית החברתית-קהילתית תופעל בעלות תקציבית כוללת בסך של 30 מיליון ש"ח, בפריסה על פני שלוש השנים 2020-2018.

4.    התוכנית החברתית-קהילתית מטרתה לסייע לתושבי האזור הסטטיסטי שיוכר כאזור עדיפות לאומית, והיא תכלול את המרכיבים הבאים:

א.    שיקום וקידום כלכלי-חברתי של משפחות נזקקות או משפחות  המטופלות על ידי שירותי רווחה.
ב.    תגבור חינוכי בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בדגש על הגיל הרך והנוער.
ג.    תגבור שירותי בריאות בקהילה של משפחות נזקקות, בדגש על שירותי בריאות לגיל הרך ולילדים.

5.    הפעלת התוכנית בתחום רשות מקומית תהיה כרוכה במתן התחייבות מטעם הרשות המקומית להשתתף במימונה, וזאת בהתאם לכללים הבאים:

א.    רשות מקומית המוגדרת באשכול סוציואקונומי 3-1 – לא תידרש להשתתף בעלות התוכנית.
ב.    רשות מקומית המוגדרת באשכול סוציואקונומי 6-4 – תשתתף בעלות התוכנית ביחס של 1:4.
ג.    רשות מקומית המוגדרת באשכול סוציואקונומי 10-7 – תשתתף בעלות התוכנית ביחס של 1:1.

ז.    שרת המשפטים איילת שקד והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים) היוצא, מר אבי ליכט, סקרו בפני הממשלה את המגמות הקיימות בהיקפי החקיקה הממשלתית והפרטית בכנסת הנוכחית.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-P

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות