ראשוני: מחקר חדש החושף את כל העובדות שהתקשורת לא רוצה שתדעו

ראשוני: מחקר חדש החושף את כל העובדות שהתקשורת לא רוצה שתדעו

בימים אלה שהקורונה משתוללת ברחבי הארץ והציבור מתבקש לשמור על נהלים, נראה שקשה לרשויות לאכוף אותם על ציבור המסתננים מאפריקה המתגורר בדרום תל אביב. למרבית הצער, המסתננים שנדבקו בקורונה חוששים להיבדק כדי שלא יתגלו ויסולקו לארץ מוצאם. מסיבה זו הם עלולים להוות מקור הדבקה.

במהלך השנים שמענו דיווחים בתקשורת על מבקשי המקלט האפריקאים בארץ, הנסים על נפשם מפני שירות צבאי במולדתם לזמן כמעט בלתי מוגבל, לכן הם מחפשים מקום שקט לחיות בו. עם זאת, מטעמים פוליטיים, התקשורת נוטה להסתיר מהציבור עובדות בנוגע למסתננים מאפריקה. הספר "מסתננים עלייך ישראל" מאת יוני רייני התייחס, בין היתר, לתופעה של הפצת מחלה בגלל החשש של מסתננים שנדבקו במחלה מדבקת להיתפס.

מחבר הספר "מסתננים עלייך ישראל" מסתמך על דוחות רשמיים של ממשלות זרות באירופה, האיחוד האירופי ושל נציבות זכויות האדם של האו"ם על מנת להפריך את הטענות החוזרות ונשנות בתקשורת הישראלית, אשר לפיהן מדובר במבקשי מקלט ולא מסיגי גבול. רייני מראה כיצד גורמים בעלי דעות שמאלניות קיצוניות פוגשים את האפריקאים, כשהם בדרכם ארצה והם מנחים אותם איך להסתנן פנימה. גורמים אלה, המציגים עצמם שוחרי מוסר, אומרים למסיגי הגבול לספר שהם פליטים הנסים על נפשם מפני שלטון רודני המסכן את חייהם. נוסף על כך, המחבר מצביע על בעלי עמדות פוליטיות אנטי ציוניות שהצליחו לתפוס עמדות השפעה בפרקליטות וברשויות המשפט השונות, וממרום מעמדם הם פוסלים פעם אחר פעם חוקים שנחקקו בכנסת להשבת המסתננים לארץ מוצאם או למדינה שלישית ראויה.

לצד שאלת מעמדם החוקי – פליטים או מסתננים, נבחנת גם השאלה הנוגעת לרמת הפשיעה בקרב המסתננים. התקשורת מזכירה רבות את מחקריו של ד"ר גלעד נתן, שנעשו על פשיעת המסתננים בשנים 2013-2009, ואשר לפיו רמת הפשיעה בקרבם איננה משמעותית. דא עקא, התקשורת נוטה להתעלם משתי עובדות:

א. בעקבות ביקורת חריפה על שיטת המחקר של נתן, הוא הועבר מתפקידו.

ב. ב-2014 פורסם דו"ח מעודכן שסקר מחדש את רמת הפשיעה ב-2013-2009 והוא הפריך את ממצאי ד"ר נתן. הדו"ח המעודכן הראה חד משמעית כי רמת הפשיעה עלתה באזורים שבהם התיישבו המסתננים.

הספר ‘מסתננים עלייך ישראל’ הוא יוצא דופן בגישתו לתופעת המסתננים בישראל. המחבר מתאר באמצעות דוחות ממשלתיים שונים ומסמכים אותנטיים של ממשלות זרות, האיחוד האירופי ושל נציבות זכויות האדם של האו"ם גילויים שהתקשורת בארץ מסתירה מהקהל בארץ. הסוגיות הנדונות בספר הן: האם מדובר במבקשי מקלט או במסתננים בלתי חוקיים? האם שהות המסתננים השפיעה באופן משמעותי על רמת הפשיעה בארץ? כיצד משפיעה תופעת ההסתננות על בריאות התושבים? האם באמת הממשלה לא עשתה דבר לגילוי מי מסתנן ומי מבקש מקלט? האם הכנסת לא עשתה דבר בעניין המסתננים? ומדוע פוסק בג"ץ פעם אחר פעם לטובת ארגוני זכויות האדם?

מסתננים או מבקשי מקלט

מחבר הספר אסף דוחות רשמיים של ממשלות זרות, האיחוד האירופי ושל נציבות זכויות האדם של האו"ם שחקרו את תופעת ההסתננות מאפריקה לארצם. עקב פניותיהם של ארגוני זכויות האדם השונים לאו"ם בעניין המתרחש באריתריאה החליטו נציבות האו"ם לזכויות אדם והאיחוד האירופי לשלוח משלחות לאריתריאה על מנת לחקור את העובדות בשטח. הנקודות שנבדקו היו: האם אכן השירות הצבאי במדינה נמשך לזמן של כמה עשרות שנים, ומה עלה בגורלם של אלה ששבו בחזרה. כמו כן, גם ממשלות מדינות כמו שוודיה, דנמרק, נורבגיה, שוויץ ובריטניה הגיעו לאריתריאה לחקור את העניין מ-2013 עד 2017. ממצאי המשלחות היו זהים לחלוטין. באריתריאה משרתים לכל היותר 4 שנים בשירות צבאי ואלה ששבו לארצם או שהוחזרו ליחידות מהן ערקו או שהיו במעצר של חודש בלבד ומשם או ששבו ליחידות הצבאיות או שפשוט שוחררו משירות צבאי.

רמת הפשיעה של מסתננים בארץ

במשך עשור שנים התלוננו תושבי דרום תל אביב ובמקומות נוספים בארץ בהם שוהים מסתננים על רמת פשיעה ההולכת וגדלה עם הגעתם של המסתננים מאפריקה. עקב כך מינה מרכז המחקר של הכנסת את ד"ר גלעד נתן לחקור את התופעה. במחקרו שסקר את רמת הפשיעה של המסתננים מ-2009 עד 2013 מצא לכאורה שהפשיעה שלהם אינה משמעותית כלל ועיקר. אך בעקבות תלונות על השיטות המתודיות השגויות של נתן הוחלט להעבירו מתפקידו ומינו חוקר חדש ב-2014 שיסקור שוב את פשיעת המסתננים בשנים הללו. הדו"ח החדש השווה את פשיעת המסתננים ביחס לחתך האוכלוסייה שלהם לעומת של ישראלים באותם ריכוזי אוכלוסין של מסתננים. ממצאי הדוח החדש הראו שאכן חלה עלייה משמעותית בפשיעת המסתננים ותלונותיהם של תושבי השכונות הישראלים לא היו פרי דמיונם.

עם זאת, שנים לאחר מכן עדיין בתקשורת מפיצים מידע כוזב שכביכול לפי מחקר הכנסת רמת הפשיעה של המסתננים אינה משמעותית ולא מציגים לקהל הרחב את ממצאי הדוח החדש.

כיצד פעלה ממשלת ישראל בעניין המסתננים

במשך שנים רבות שומעים אנו בתקשורת את ההאשמות שמפנים ארגוני זכויות האדם כלפי ממשלת ישראל. לדידם,  הממשלה, כביכול, לא טרחה לגלות מי מסתנן ומי פליט. אבל העובדות שונות לחלוטין. כבר ב-2009 מינתה הממשלה ועדה בראשות פרופ’ ארנון סופר לחקור את התופעה. ממצאי הוועדה גילו שמתחת ל-5% בלבד מכלל המסתננים האפריקאים הגיעו לארץ מדרפור, ואכן הם היו רשאים לקבל מעמד פליט בארץ. היתר היו מהגרי עבודה שהתחזו לפליטים ושום סכנה חיים לא נשקפה להם במולדתם. הם הגיעו ממדינות כמו קונגו, קמרון, סיירה לאון, מאלי, חוף השנהב ואף עירק מתוך שיקולים כלכליים. לאחר שעברו את הגבול עם מצרים המשיכו לקהיר, שם שכרו מורה דרך שהוביל אותם לישראל. ב-2012 המליצה ועדה בראשות פרופ’ ארנון סופר להקים את הגדר למניעת הסתננות בלתי חוקית בגבול ישראל-מצרים. 

החלטות הכנסת בעניין המסתננים

ארגוני זכויות האדם טענו גם שהכנסת לא חוקקה שום חוק בדבר תופעת המסתננים. האמת שונה לחלוטין. הממשלה חוקקה גם חוקקה חוקים אך בג"ץ פסל את כולם בעקבות עתירותיהם של ארגוני זכויות האדם. כך, למשל, בשנת 2012 אישרה הכנסת חוק למניעת הסתננות, המתיר להחזיק במעצר שוהים לא חוקיים לכל היותר שלוש שנים. הרכב מורחב של תשעה שופטי בג”ץ קבע פה אחד כי חוק זה פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ב-22בספטמבר 2014 ביטל בג”ץ את התיקון לחוק ההסתננות והורה לסגור את מתקן ‘חולות’. בהחלטה דרמטית נפסל התיקון הרביעי לחוק. ב-9 באוקטובר 2016 דחה בג"ץ את עמדת הממשלה שלפיה ניתן להעביר את המסתננים למדינה שלישית, כגון אוגנדה.

חשוב לציין שבעצרת הכללית של האו"ם שהתכנסה בשלהי ספטמבר 2016, הוכרה אוגנדה כמדינה המובילה באירוח פליטים הנסים על נפשם והודגשה ייחודיותה זו. למעשה, כבר באפריל 2016 שיבחה נציבות האו”ם לפליטים את אוגנדה ופירטה את נדיבותה כלפיהם. בהקשר זה צוין כי למעלה מחצי מיליון אפריקאים שנמלטו מאלימות ומהפרות זכויות אדם, בעיקר מדרום סודן, מבורונדי ומהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מצאו מקלט בטוח באוגנדה. חוות הדעת החיובית על אוגנדה לא שכנעה את נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והיא קבעה כי תשובות המדינה הנוגעות להחלטתה להעביר את המסתננים, אינן מספקות.

אם כן, בניגוד לטענת  ארגוני זכויות האדם בארץ, הכנסת פעלה רבות בעניין המסתננים והחליטה החלטות לגביהם, אבל בג"ץ מנע את יישום החלטותיה תוך התעלמות ממסקנותיהם של ממשלות אירופיות שונות ושל האו"ם בפרט.

השפעת השמאל הקיצוני על השופטים בישראל

רייני הציג את התחקיר של יפעת ארליך המראה בעליל כיצד חודרת הקרן החדשה לישראל אל לב מערכת המשפט. במשך שנים מימנה קרן זו משפטנים בתחילת דרכם. אחת מהם היא עו”ד דנה בריסקמן, המופיעה בשם המדינה בעתירות שהקרן ואנשיה מגישים לבג”ץ, והוא מדגיש מה קורה כאשר גם השופט נמנה עם ‘המשפחה הסודית?’. לפי התחקיר של ארליך, אכן במקרים רבים גם השופט שייך לאותה ‘משפחה סודית’.

על המחבר:

יוני רייני הוא חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, איש הסברה ויועץ הסברה פרו ישראלית לגורמי הסברה מקצועיים. בעבר שימש חוקר בכיר ב’פורום קדם למזרחנות והסברה’ וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שלו ׳ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות׳. יוני רייני הוא בנם של פרופ’ אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ’ ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 5.00 מ- 5)
הוסף תגובה

תגובות (2)

  1. צבי 16/06/2020 להגיב
    כיצד רוכשים את הספר ? תפרסמו הוצ"ל טל' משהו...
  2. STLV 19/06/2020 להגיב
    היי צבי, דרך אתר המחבר: http://www.cpdh.international/Page1-70.html

פרסם תגובה

MyTama38

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

MyTama38

Funzing-W

תגובות אחרונות